חומר רקע

המסמך הופק בסיוע כספי של האיחוד האירופי. התוכן של מסמך זה הינו באחריותו הבלעדית של הפרויקט ואינו בהכרח משקף את עמדתו של האיחוד. ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא )SDGs( כתיבה: עו"ד שירין בטשון עריכה: עו"ד אלה אלון, אסף רז, בלה ספיר 2024 מאי 3 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא תוכן עניינים 4.........................................................................................................................................................................תקציר 6.......................................................................................................................................................................א. מבוא 7....................................................................................................................ב. מטרת הדו"ח ומתודולוגיה 8..............................................................................ג. רקע אודות יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 10......................................................................................קיימא בזמן מלחמה-יעדי פיתוח בר 11..................................................................................................................הקשר בין פיתוח לשלום 12..........................................................................................ד. ההיבטים האזרחיים של המלחמה שוויון מגדרי, עוני,-ה. ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם 14.............................................................................................................אי בטחון תזונתי ושותפויות 14.................................: השגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והנערות5 יעד מספר 19..............................................................אוכלוסיות הנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה 28......................................................................................................................: מיגור עוני1 יעד מספר 31........................................האוכלוסיות המוחלשות שנשארו מאחור בתקופת המלחמה 36................................................................................: אפס רעב / אי ביטחון תזונתי2 יעד מספר פעילות המדינה וארגוני החברה האזרחית להגברת הביטחון התזונתי בעת 40.....................................................................................................................................המלחמה הנוכחית 42...................................................................: שיתופי פעולה למימוש היעדים17 יעד מספר 43........ארגוני חברה אזרחית – בעלי תפקיד מפתח בקידום היעדים לפיתוח בר קיימא 46..................................................היעדים ומוסדות אקדמיים – אוניברסיטת חיפה כדוגמא 47...........................................................................................................................................ו. סיכום ומסקנות 49....................................................................................................................ז. המלצות לשינוי מדיניות 4 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא תקציר דו"ח זה מתמקד בהיבטים האזרחיים של המלחמה אשר פרצה בעקבות המתקפה בדרום ישראל והותירה נזק רב לאנשים ולרכוש, כולל 2023 באוקטובר7-שארעה ב בני ערובה מתוך שטח ישראל אל 240-רצח של חפים מפשע וחטיפה של למעלה מ תוך רצועת עזה. הדו"ח נכתב מנקודת מבטם של ארגוני החברה האזרחית בישראל בראי יעדי האו"ם ), מיגור עוני ובטחון תזונתי 5 קיימא ומתמקד ביעדים של שוויון מגדרי (יעד-לפיתוח בר ), בתוך גבולות ישראל. 17 ) ושותפויות (יעד2- ו1 (יעדים באוקטובר בתוך גבולות ישראל 7-השלכותיה ההרסניות של המלחמה שפרצה ב ולאחר מכן ברצועת עזה קשות לתיאור ואף להערכה מלאה בשלב זה. יחד עם זאת, ברור בשלב זה כי השלכותיה של המלחמה מתבטאות בנסיגה של יעדים רבים בטחון תזונתי, פגיעה קשה בביטחון התעסוקתי של -לנוכח החמרה של עוני, רעב ואי קיימא המציעים -רבים וכן פגיעה בנשים. במצב דברים זה, יעדי האו"ם לפיתוח בר מסגרת ערכית לעולם טוב יותר, הוגן יותר ומחובר יותר, עומדים בפני סכנה אמיתית. אם ערב המלחמה, מצבם בישראל של היעדים בהם עוסק דו"ח זה לא היה מזהיר היו עדיין רחוקים מהשגה, הרי שכעת המצב - כגון שוויון מגדרי ועוני- ויעדים רבים חמור אף יותר. ישראל הייתה אמורה להגיש את הדו"ח הוולונטרי שלה לאו"ם אודות , אלא שנראה שההגשה נדחתה למועד לא ידוע.2024 התקדמות היעדים בשנת חשפה ליקויים רבים בטיפול המדינה ורשויותיה בכל 2023 באוקטובר7-מתקפת ה הנוגע להתראות שנתקבלו לפני המתקפה, בחילוץ תושבים וזרים שנקלעו לאזורי לחימה ונפגעו במהלך המתקפה ובמאמצי טיפול ושיקום לאחר מכן. לאחר פרוץ 7-המלחמה החלו להגיע עדויות רבות על מחדלים וכשלים שהובילו למתקפה ב באוקטובר, כמו גם על פערים וכשלים בטיפול בצרכים האזרחיים בתקופה זו, לרבות בנושאי מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים, טיפול במפונים, מענה לצרכים נפשיים ועוד. במקביל, יוזמות חברתיות ושל ארגוני חברה אזרחית החליפו שירותים רבים שבדרך כלל מצופה שהמדינה תעניק לאזרחיה כחלק מתפקידה על פי החוזה החברתי, שבבסיסו אחריות המדינה לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של תושביה ואזרחיה. הדו"ח בפניכם בוחן כיצד המדינה לא שמה לנגד עיניה את היעדים כגורם מנחה וכמסגרת להתאוששות מהמשבר, אשר אמורה להנחות מדיניות. בדומה למשבר באוקטובר השאירו את חותמם ביתר שאת על 7-קורונה, גם המלחמה ואירועי ה ציבור הנשים, על אוכלוסיות החיות בעוני וכן על אוכלוסיות רבות שנשארו מאחור. בדומה לקורונה, גם הפעם תפקידם של ארגוני החברה האזרחית בישראל היה חשוב מאין כמותו כדי להזכיר למדינה את מחויבויותיה ולענות על הצרכים מהשטח. 5 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ארגוני חברה אזרחית נאלצו לשוב ולהזכיר למדינה את מחויבותה כלפי אוכלוסיות מוחלשות שנשארו מאחור ואף לספק להם שירותים מקום שהמדינה נעדרה. ארגוני חברה אזרחית מוצאים את עצמם לעתים תכופות בתפקיד שומר הסף האחראי להזכיר למדינות את מחויבויותיהן לנהוג בשוויון, בשקיפות ובאחריות, כמו גם, להשמיע את קולותיהן של אוכלוסיות מוחלשות ולייצג אותן בתהליכי קבלת החלטות. קיימא, -ארגוני החברה האזרחית הם גורם מרכזי ביישום יעדי האו"ם לפיתוח בר כמו גם בניהול משברים ותהליכי החלמה מהם. בדומה למשבר הקורונה, המלחמה אילצה את ארגוני החברה האזרחית להתמודד עם אתגר כפול: גידול מיידי ופתאומי בדרישה לשירותים עקב הרחבת מערכי השירות וניסיון להיענות לצרכים העולים מהשטח בעת חירום מצד אחד, ועצירת התקשרויות ותמיכות עקב הקפאת תקציבים ממשלתיים בשל המלחמה, מצד שני. הדו"ח מעמיד במרכזו את כל האוכלוסיות שנשארו מאחור בכל הנוגע לטיפול רשויות המדינה בהיבטים האזרחיים של המלחמה, לרבות נשים, א.נשים החיים בעוני, אוכלוסיות שחיות בכפרים משוללי הכרה, אוכלוסיות משוללות מעמד ומבקשי מקלט, החברה הערבית בישראל, האוכלוסייה הבדואית, קשישים, ניצולי שואה, ילדים כל אלה הינן אוכלוסיות מוחלשות, אשר סובלות - בטחון תזונתי ועוד-שסובלים מאי בעת שגרה מאפליה בשירותים ובתקציבים מצד המדינה ובתקופת המלחמה סבלו אף יותר, חרף העובדה כי המלחמה הפכה אותן לנזקקות יותר. דו"ח זה מראה כיצד המלחמה, כמו משבר הקורונה בזמנו, חשפה את מידת חוסר היערכותה של המדינה ורשויותיה למשבר, כמו גם את חוסר ההתייחסות שלה לעקרון המנחה של לא להשאיר אוכלוסיות מאחור. עוד מראה הדו"ח את חוסר אחיזתה של המדינה בפוטנציאל הטמון ביעדים וביכולתם לשמש בסיס לפתרונות מורכבים ליציאה והבראה מהמשבר. הדו"ח גם מביא שורה של המלצות ליציאה והבראה מהמשבר המבוססות על היעדים הגלובליים ועל העקרונות שבבסיסם. היעדים ובו קרא לשיתופי פעולה בין 17 הסדר העולמי החדש אותו הציג האו"ם בדמות מדינות, גופים בינלאומיים ומגזרים שונים, סופג מכה קשה בעתות מלחמה והתפרצות של סכסוכים אלימים. מלחמות, קונפליקטים ומצבי משבר משפיעים לרעה במיוחד השוויון, מחמירים מצבים של עוני ורעב, ואף -על נשים וילדים, שכן הם מגבירים את אי עלולים להגדיל את הסיכון למקרים של אלימות (לרבות אלימות מינית) ולהתדרדרות בבריאותן הנפשית של נשים. כבר ספגו ביקורת מצד מספר גורמים על היותם שאפתניים מדי, אבל SDGs-אמנם ה זו בדיוק המטרה שלהם: להגדיר שאיפות ולאתגר את העולם להשיג את מה שרבים חושבים כי לא ניתן להשיגו. לא רק שהיעדים צריכים לעזור ולכוון את כל מערכת האומות המאוחדות לעבר היעד של הפחתת האלימות, אלא שהם גם מבטיחים לרכז את האנרגיה, המומחיות והמשאבים של מדינות למען השגת יעד זה. 6 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא א. מבוא בני 1200- מתקפה שגבתה את חייהם של כ- 2023 באוקטובר7-המתקפה שארעה ב בני ערובה 240-אדם בישראל, ביניהם קשישים, נשים וילדים ובה נחטפו למעלה מ הייתה מתקפה חסרת תקדים בגודלה - מתוך שטח ישראל אל תוך רצועת עזה ובהיקפה והקטלנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. המתקפה האכזרית והנפשעת אותה ביצע ארגון חמאס, הותירה את אזרחי ואזרחיות ישראל בטראומה גדולה ובתדהמה נוכח גודל הנזק שנגרם לאנשים, לרכוש ולערעור של תחושת הביטחון הכללית של האזרחים והאזרחיות בישראל. במקביל למתקפה בגבול רצועת עזה, החלו בגבול הצפוני תקיפות באמצעות ירי רקטות בידי ארגון חיזבאללה, מה תושבים המתגוררים בגבול הדרום והצפון 126,000 שהוביל את הממשלה על פינוי לבתי הארחה ומלונות ברחבי הארץ. באוקטובר, פתחה מדינת ישראל במתקפה צבאית על רצועת 7-בתגובה למתקפת ה אנשים, רובם נשים וילדים, 30,000-עזה שגבתה עד כה את חייהם של יותר מ פצועים, זאת בנוסף למספר לא ידוע של אנשים שמצויים 70,000-הותירה יותר מ המתקפה הצבאית על עזה הובילה לאסון הומניטרי בקנה מידה חסר 1.תחת ההריסות תקדים המתבטא בהרס מסיבי של בתים, בתי ספר, אוניברסיטאות ובתי חולים. זאת לצד רעב חמור של האוכלוסייה האזרחית בעזה וכן לצד התפשטות מחלות מדבקות ומשבר בריאותי והומניטרי חריף (להלן גם: המלחמה). דו"ח זה יתמקד בהיבטים האזרחיים של המלחמה בתוך גבולות מדינת ישראל מנקודת קיימא. -מבטם של ארגוני החברה האזרחית בישראל בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קצרה יריעתו של דו"ח זה מלסקר את כלל ההיבטים המקומיים, האזוריים והגלובליים של המלחמה והוא גם אינו מתיימר למפות את כל ההיבטים האזרחיים של המלחמה בתוך גבולות ישראל. קצרה יריעתו של הדו"ח גם מלהביא ולבטא את את עומק המשבר, האסון והטראומה אותם חוו ועדיין חווים האזרחים והאזרחיות בישראל באוקטובר ואת עומק האסון, הטרגדיה והמשבר ההומניטרי 7-בעקבות מתקפת ה אותם חווים עדיין תושבי ותושבות עזה. כאמור, הדו"ח יתמקד בהיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח ), עוני 5 ) בתוך גבולות ישראל ויתמקד ביעדים של שוויון מגדרי (יעדSDGs( קיימא-בר ) מנקודת מבטם של ארגוני החברה 17 ) ושותפויות (יעד2- ו1 ובטחון תזונתי (יעדים האזרחית בישראל. ההתמקדות בסקירת יעדים אלו נובעת מתחומי המומחיות שיש לארגונים המובילים את הדו"ח ועבודתם רבת השנים בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות שנשארות מאחור. 1. UN News, 29.2.24 7 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ב. מטרת הדו"ח ומתודולוגיה הדו"ח הנוכחי הוא חלק מפרויקט במימון האיחוד האירופי אותו מובילים שלושה ארגוני משפטניות למען צדק חברתי, מרכז השל - חברה אזרחית: עמותת איתך معك -לקיימות ושתיל (להלן: הארגונים המובילים) ומטרתו היא בניית שיתופי פעולה בין ו/או 2030 ) (להלן גם: אג'נדהSDGs( קיימא-מגזריים לקידום יעדי האו"ם לפיתוח בר היעדים) בדגש על היעדים שלשוויון מגדרי, אקלים, עוני, בריאות ושותפויות, לקידום השפעה מוגברת על המדיניות הלאומית והמקומית בישראל. שלושת הארגונים בישראל, 2030 המובילים מרכזים קואליציית ארגוני חברה אזרחית ליישום אג'נדה ארגונים העוסקים בתחומים שונים, במטרה להטמיע את 70 -אשר כוללת למעלה מ התוכן והשפה של היעדים לתוך פעילותם ובתוך כך להשפיע על מדיניות ממשלתית (להלן: הקואליציה). הגישו חברי הקואליציה לממשלה נייר עמדה אשר צורף כנספח לדו"ח 2019 במאי אשר נכתב במסגרת דיון משותף - נייר העמדה2.שהגישה ממשלת ישראל לאו"ם של הארגונים החברים בקואליציה, תוך לימוד והשוואה לקואליציות דומות ברחבי בישראל מנקודת מבטה של 2030 ביקש להניח אבן יסוד ליישום אג'נדה- העולם החברה האזרחית, ובכלל זה הצגת המנגנונים ההכרחיים לצורך הטמעת היעדים הפיקו הארגונים המובילים מסמך הסוקר את המנגנונים 2022 בישראל. בשנת המאפשרים, מעודדים ומקדמים מעורבות של ארגוני חברה אזרחית ביישום היעדים ובהליכי מדיניות וקבלת החלטות, תוך התבססות על סקירה משווה לפרקטיקות טובות 3.OECD במדינות החברות ב מטרת הדו"ח הנוכחי היא לבחון את תפקודה של מדינת ישראל ורשויותיה במהלך קיימא, תוך השוואה לתפקוד -המלחמה ולאחריה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר המדינה במשברים קודמים, כגון משבר הקורונה. הדו"ח יתמקד בפעילותם של ארגוני חברה אזרחית בישראל וינתח את הפערים בין הצרכים האזרחיים שעלו מהשטח בזמן המלחמה לבין תפקוד המדינה בעת הזו, ובכלל זאת: משרדי הממשלה, והמגזר הציבורי. הדו"ח יכלול גם המלצות פעולה לקידום היעדים בתקופת המשבר והיציאה ממנו. זאת ועוד, הדו"ח יתייחס במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות שנפגעו ו'נותרו מאחור'. הדו"ח נשען על דו"חות, פניות למשרדי ממשלה ומסמכים רשמיים, אשר ארגוני החברה האזרחית בישראל הפיקו בעקבות המלחמה, כמו גם על עדויות שנאספו , מנשים יהודיות מהנגב המערבי ומנשים ערביות 2024 בחודשים הראשונים של 4.בדואיות מכפרים משוללי הכרה בנגב 2019 , בישראל2030 . נייר עמדה של קואליציית ארגונים ליישום אגנ'דה2 . שירין בטשון ומאירה הנסון, "מנגנונים למעורבות ארגוני חברה אזרחית ביישום יעדי פיתוח בר קיימא עבודה משווה על המצב3 2022 ,בישראל ובמדינות אחרות", איתך מעכי, מנהיגות אזרחית ומרכז השל . תודה לד"ר יעלה רענן ולעו"ד ריהאם נסרה על ביצוע הראיונות ואיסוף העדויות עליהן נשען דו"ח זה.4 8 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מלאכת איסוף החומרים נשענה על שאלון שנשלח בתפוצה רחבה לארגוני חברה . בשאלון נתבקשו ארגוני 2023 אזרחית כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, בדצמבר החברה האזרחית להתייחס לתפקוד רשויות המדינה עם ולאחר פרוץ המלחמה במתן סיוע ואספקת שירותים בסיסיים לתושבי המדינה, וכן להצביע על אוכלוסיות שנשארו מאחור בכל הנוגע למענים אזרחיים שהמדינה העניקה ומעניקה. את השאלון מילאו ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בקידום זכויות של אוכלוסיות מגוונות, 12-למעלה מ כולל א.נשים שחיים בעוני, זכויות נשים, זכויות פליטים וחסרי מעמד ועוד. קיימו הארגונים המובילים מפגש מקוון בנושא "החברה האזרחית 9.1.24-בנוסף, ב )", לצורך הצגת התייחסויות SDGs( בזמן חירום ויישום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא נציגי ונציגות ארגוני חברה אזרחית 30 לקראת כתיבת הדו"ח. במפגש השתתפו שהוזמנו לקחת חלק פעיל ולהציג את התייחסותם למצב החירום לגבי תפקוד המדינה בשעת המשבר וכן להצביע על סוגיות ואוכלוסיות שלא זכו להתייחסות מצד המדינה. ג. רקע אודות יעדי האו"ם לפיתוח קיימא-בר אימצה העצרת הכללית של האו"ם, בהשתתפות למעלה 2015 בספטמבר25-ב יעדים אותם יש לאמץ על מנת להוביל 17 , מנהיגים ומנהיגות מכל רחבי העולם80-מ . לכל יעד מפורטות מטרות קונקרטיות 2030 להתפתחות עולמית בת קיימא עד לשנת מנת להוביל ליישום מלא - מטרות אותן יש להגשים על169 כך שכלל היעדים מכילים נכנסה רשימת היעדים לתוקף וכל המדינות החברות 2016 בינואר1-של היעדים. ב ביולי 6-באו"ם נדרשות לדווח כיצד הן מקדמות את יישום היעדים הללו. כמו כן, ב 5. מדדים247 אימצה האסיפה הכללית של האו"ם את מסגרת המדדים ‏הכוללת2017 :רשימת היעדים . יעדים, מטרות ומדדים, אתר האו"ם5 9 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא קיימא - אישרה ממשלת ישראל החלטה להטמעת יעדי האו"ם לפיתוח בר2019 ביולי בתוכניות אסטרטגיות שלה, לרבות קביעת מדדים הנוגעים לתחומי הפעולה של מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על 2022 החל ממרץ6.כל משרד עמידת המדינה בכל אחד מהיעדים, על סמך המדדים שאומצו בידי האו"ם. לפי מדינת ישראל היתה 2023 פרסומי הלשכה כאמור, ניתן לראות שעוד לפני אוקטובר רחוקה מעמידה ביעדים של מיגור עוני וקידום שוויון מגדרי. כך, לפי הודעה לתקשורת , היעדים אשר המדינה קרובה 2022 שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת להשגתם הם: 'בריאות', 'חינוך', תעסוקה', 'מי שתייה' ו'שפכים', בעוד שהיעדים: 'שוויון 7.מגדרי', 'עוני', ו'אנרגיה מתחדשת' הם יעדים שהמדינה רחוקה מהשגתם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2023 כמו כן, בהודעה לעיתונות מאוגוסט ), לא הושג בשל אפליה נגד נשים, אחוז 5 כי היעד העוסק בקידום שוויון מגדרי (יעד נמוך של הנשים המכהנות בבית המחוקקים הלאומי (הכנסת), ולנוכח פער מגדרי 8.בשיעור נשים בתפקידי ניהול אחת מנקודות החוזק של היעדים מצויה בחיבור בין היעדים השונים, ובעקרון לפיו השגת מטרות מסוימות חיונית על מנת להשיג מטרות אחרות. ניתוח מקרוב של היעדים מצביע על כך שהיעדים שזורים אלה באלה ולכן על מנת לממשם עד לשנת יש להתמקד במרחבים המשותפים ביניהם. דבר זה מחייב אימוץ ראיה הוליסטית 2030 ומערכתית המחברת בין תהליכים שונים, זאת בצד אימוץ של גישת ההצטלבויות ), המכירה בכך שאנשים הם בעלי זהויות שונות, צרכים Intersectional Approach( וסדרי עדיפויות שונים, וכן בעלי יכולות משתנות לאורך זמן, באופן המשפיע על חוסנם ויכולתם להתמודד עם סיטואציות ומפגעים שונים. על הצורך בפתרונות משולבים לקידום היעדים ציין האו"ם כי: שוויון -קיימא מכיר בכך שמיגור העוני על כל צורותיו וממדיו, מאבק באי-"פיתוח בר במדינות ובין המדינות, שמירה על כדור הארץ, יצירת צמיחה כלכלית מתמשכת, 9."קיימא, וטיפוח הכללה חברתית קשורים אלה לאלה ותלויים זה בזה-כוללת ובת קיימא -כפועל יוצא מכך, הפעולות שנוקטת המדינה לעמידה ביעדי האו"ם לפיתוח בר -ממדית ורב-לרבות ובמיוחד בעתות משבר וחירום, חייבות להתבסס על ראייה רב מערכתית ועל חיבור ליעדים אחרים. עקרון מנחה נוסף שעומד בבסיס היעדים הוא העקרון של "לא להשאיר אף אחד מאחור" המחייב מדינות לבחון מי הן האוכלוסיות שהכי נפגעות בבואם לשרטט מדיניות, בעתות שגרה ובעתות משבר. ), המשרד להגנת הסביבה2019( קיימא עולמיים בתוכניותיה-. הודעה על החלטת הממשלה להטמיע מדדי פיתוח בר6 2022 ) בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, מרץSDGs( קיימא-. יעדים לפיתוח בר7 2023 . הודעה לתקשורת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוגוסט8 2030 . האו"ם, אתר אג'נדה9 10 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא קיימא בזמן מלחמה-יעדי פיתוח בר יציבות פוליטית וסכסוכים מתמשכים ואלימים משפיעים באופן -מצבים כגון מלחמה, אי ישיר על ההתקדמות להשגת היעדים ברמה הגלובלית, האזורית והמקומית. הסדר היעדים ובו קרא לשיתופי פעולה בין 17 העולמי החדש אותו הציג האו"ם בדמות מדינות, גופים בינלאומיים ומגזרים שונים, סופג מכה קשה בעתות מלחמה והתפרצות העוסק בשלום, צדק וחוזק המוסדות וקורא - 16 של סכסוכים אלימים. יעד מספר הינו חלק אינטגרלי מהיעדים והפגיעה - קיימא-לקידום חברות שלוות לפיתוח בר בו בעת מלחמה משפיעה גם על כל שאר היעדים. מלחמות משבשות את היציבות הפוליטית וגורמות להיחלשותם של המוסדות החיוניים לשמירה על שלטון החוק והבטחת הצדק, דבר המקשה על פתרון מחלוקות ארוכות טווח ומקשה על עשיית דין וחשבון עם האחראים להפרות של זכויות אדם והפרות של החוק הבינלאומי. טיפול בנושאים אלה הינו חיוני לביסוס שלום, צדק ומוסדות חזקים, ובסופו של דבר סכסוכים 10.אלימים מקשים על שיפור הרווחה והביטחון של אוכלוסיות עוסק ביסודו בטיפוח שיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות ובין מגזרים במטרה SDG 17 קיימא, אולם סכסוכים מתמשכים-להתמודד עם אתגרים גלובליים ולקדם פיתוח בר גורמים למתיחות פוליטית וגם טומנים בחובם סיכון של השלכות גלובליות רחבות יותר והשפעה על היציבות והביטחון העולמיים, ובכך מקשים על יצירת שיתופי פעולה ועל המשך קיומם. לפיכך, פתרון סכסוכים הינו חיוני לא רק עבור הצדדים המעורבים בסכסוך, אלא גם להבטחת השלום והיציבות של העולם בכללותו. מלחמות משנות את נתיב הקיימות בעולם .המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הדגימה כיצד למדיניות המקומית ולהחלטות של אנשים בשלטון יש השפעה עצומה על השגת . כך, דו"ח שהכינו ארגוני חברה אזרחית ברוסיה העוסק בהשגת יעדי SDG יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, הראה שאמנם רוסיה התחייבה ליעדים ואף הגישה דו"ח , אולם עוד לפני הפלישה לאוקראינה היה ברור שאינטרס 2020 וולונטרי לאו"ם בשנת 11.המדינה ביעדים היה עניין פורמלי בלבד ובעקבות המתקפה והפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה, 2022 זאת ועוד, במרץ אירופה (קואליציה של ארגוני חברה אזרחית SDG פרסמה קבוצת ההיגוי של באירופה) הצהרה הקוראת לאיחוד האירופי ולמדינות אירופה להבטיח את מצבו של , ולהיאבק 2030 העולם כפי שהוא מתואר ביעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ואג'נדה במשברים ובקונפליקטים באמצעות קידום מדיניות מתקדמת, לא כזו שמשמרת ההצהרה מתייחסת להשפעה הרעה שיש למלחמות על קידום 12.דרכי חשיבה ישנות הערכים העומדים בבסיס היעדים, בכך שהיא גורמת להוצאות צבאיות מוגברות, יציבות כלכלית. -עלייה במחירי אנרגיה ומזון והחמרה של עוני ואי 10. Goal 16: Promote just, peaceful and inclusive societies, UN 11. SDGS as a common good: how wars and aggression change the path of sustainability in the world, SDG Watch Europe. 12. SDG Watch Europe steering group statement on war and conflicts, SDG Watch Europe, March 2022. 11 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא "המלחמה באוקראינה, הפלת ממשלת אפגניסטן על ידי הטליבאן, המלחמות והעימותים המתמשכים בסוריה, תימן, אתיופיה, מיאנמר ותסיסה אזרחית באזורים רבים אחרים, השפעות מגיפת הקורונה עם יותר משישה מיליון הרוגים ברחבי העולם, היעדר צדק אמיתי בחלוקת חיסונים, המספר העולה של אנשים החיים ברעב ובעוני, כולם מאיימים - משבר האקלים הגובר, המגוון הביולוגי המתדלדל ומשברי המשאבים באופן קולקטיבי ואינדיבידואלי על השלום האוניברסלי, החופש מעריצות ומעוני ועל 13."עולם בטוח ובריא הקשר בין פיתוח לשלום מומחים בינלאומיים מצביעים על כך שסכסוך מזוין הוא אולי המעכב הגדול ביותר של פיתוח כלכלי, שכן הוא גורם לרגרסיה בהתפתחות. בשני העשורים האחרונים, ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם והבנק העולמי הכירו בכך שצמצום סכסוכים מזוינים ואלימים יגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לתנועה חיובית בפיתוח הכלכלי ויש כאלה הקוראים לאו"ם לפתח אסטרטגיה כוללת להפחתת כל מעשי האלימות, בין היתר על ידי פיתוח כלים להגברת המחויבות והמעורבות הדיפלומטית של האו"ם וגופים בינלאומיים. "מבחינה אמפירית, אם כן, אין ספק שכדי לנצח במלחמה בעוני, הקהילה הבינלאומית 14."צריכה לנצח במלחמה על מלחמות כבר ספגו ביקורת מצד מספר גורמים על היותם שאפתניים מדי, אבל SDGs-אמנם ה זו בדיוק המטרה שלהם: להגדיר שאיפות ולאתגר את העולם להשיג את מה שרבים חושבים כי לא ניתן להשיגו. לא רק שהיעדים צריכים לעזור ולכוון את כל מערכת האומות המאוחדות לעבר היעד של הפחתת האלימות, אלא שהם גם מבטיחים לרכז 15.את האנרגיה, המומחיות והמשאבים של מדינות למען השגת יעד זה זאת ועוד, מלחמות, קונפליקטים ומצבים משבריים משפיעים לרעה במיוחד על נשים השוויון, מחמירים מצבים של עוני ורעב, ואף עלולים -וילדים, שכן הם מגבירים את אי להגדיל את הסיכון למקרים של אלימות (לרבות אלימות מינית) ולהתדרדרות 16.בבריאותן הנפשית של נשים באוקטובר בתוך גבולות ישראל 7-השלכותיה ההרסניות של המלחמה שפרצה ב ולאחר מכן ברצועת עזה קשות לתיאור ואף להערכה מלאה בשלב זה. יחד עם זאת, ברור בשלב זה כי השלכותיה של המלחמה המתבטאות בהחמרה של עוני, רעב ואי בטחון תזונתי, כמו גם ההשפעה ההרסנית על ביטחונם האישי, על חייהם ובריאותם משפיעים על היציבות האזורית והעולמית - של מיליוני אנשים שחיים משני צידי הגבול -הפוליטית כמו גם על היציבות הכלכלית. במצב דברים זה, יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא המציעים מסגרת ערכית לעולם טוב יותר, הוגן יותר ומחובר יותר, עומדים בפני סכנה אמיתית. 13 . שם, הע"ש13 14. Alex J. Bellamy, The 2030 Agenda Reducing All Forms of Violence, UN Chronicle, 2015. 15 . שם, הע"ש15 16. Jemimah Njuki and Carla Kraft, How conflict drives hunger for women and girls, SDG Action, Marc 2024. 12 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא אם ערב המלחמה, מצבם בישראל של היעדים בהם עוסק דו"ח זה לא היה מזהיר היו עדיין רחוקים - בדגש על שוויון מגדרי ועוני- וכפי שתיארנו לעיל יעדים רבים מהשגה, הרי שכעת, עם המלחמה, המצב אף חמור יותר. ישראל הייתה אמורה , אלא 2024 להגיש את הדו"ח הוולונטרי שלה לאו"ם אודות התקדמות היעדים בשנת שנראה שגם מועד זה נדחה למועד לא ידוע. ד. ההיבטים האזרחיים של המלחמה לאחר פרוץ המלחמה החלו להגיע עדויות רבות על מחדלים וכשלים שהובילו באוקטובר, כמו גם על מחדלים חמורים בתגובה של רשויות המדינה 7-למתקפה ב למתקפה, מחדלים שהתבטאו בין היתר בתגובה איטית מאוד למאמצי הצלה של תושבים שהיו נתונים בלב המתקפה הנפשעת בדרום הארץ. כך למשל, תחקיר של שעות תמימות עד שנשלחו כוחות בטחון והצלה לקיבוץ 7 עיתון הארץ העלה כי חלפו ניר עוז, אשר תושביו ספגו מכה קשה וכואבת שהתבטאה בשריפת בתים, חטיפה 17.ורצח של תושבי הקיבוץ, לרבות ילדים חסרי ישע לנוכח מחדלים אלה, קריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית נשמעות רבות מאנשי ציבור מובילים, ביניהם חברי כנסת, חברי אופוזיציה ואף ארגוני חברה אזרחית. הדרישה להקמת ועדת חקירה מתבקשת בשם עקרון השקיפות והפומביות ולשם השבת האמון הציבורי, כפי שנעשה במלחמות קודמות, כגון ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום כיפור, 18.ועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השנייה, ועוד ' של תאגיד השידור הישראלי 11 סדרת סרטונים דוקומנטריים ששודרה בערוץ 'כאן באוקטובר חשפו חלל ריק וחוסר תפקוד 7-בעקבות המלחמה, מתארת כיצד אירועי ה מצד המדינה, אותם מילאה התגייסות של החברה האזרחית ויוזמות התנדבות של אזרחים שהתבטאו בבישול ושינוע מזון, השתתפות בלוויות וניחום אבלים, משלוחי תרופות לקשישים ומוגבלי תנועה, ייעוץ משפטי ומיצוי זכויות, איתור דירות עבור מפונים, סיוע בתכנון השיקום הפיזי של ישובים שנפגעו, איתור נעדרים ועוד. יוזמות החברה האזרחית והאזרחים התבטאו בשלל פעילויות, בהן הקמת מערך מתנדבים בבתי החולים לתמיכה בצוותים הרפואיים ובבני משפחה, התגייסות של אנשי ונשות טיפול כדי לתת מענה לטראומה ולמצוקה הנפשית של התושבים המפונים, סיוע לתושבים הבדואים בנגב המתגוררים בכפרים משוללי הכרה אשר נעדרים מיגון ושירותים בסיסיים, הקמת חדר חירום לריכוז מידע בזמן אמת וכיוון המחלצים במשימות הצלה מזירת האירוע במסיבת נובה, איסוף תרומות לתושבים שנשארו בבתיהם שבדרום, 19.כגון בנתיבות ואופקים, ועוד .11.4.24 ,. הדיווחים המאוחרים, הפיקוד ששכח: כך הופקר קיבוץ ניר עוז במשך שבע שעות, הארץ17 פרויקט מיוחד, התנועה לחופש-. שש אחרי המלחמה, התנועה לחופש המידע נאבקת על השקיפות בזמן מלחמת חרבות ברזל18 המידע 11 . באין מדינה, יש אזרחים, כאן19 13 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא באוקטובר החליפו שירותים 7היוזמות החברתיות והאזרחיות הרבות שקמו לאחר ה־ רבים שבדרך כלל מצופה שהמדינה תעניק לאזרחיה כחלק מתפקידה, על פי החוזה החברתי שבבסיסו אחריות המדינה לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של תושביה ואזרחיה, שכן לה יש המידע הדרוש לביצוע חובותיה כלפיהם: "המידע שהמדינה אוספת, אוגרת, מנהלת ומעבדת אמור לאפשר את תפקודּה: להעניק לנו שירותים בהתאם למאפיינים שונים (כמו גיל, הכנסה, מצב סוציו־אקונומי, מקום מגורים, צרכים מיוחדים); לתקשר עמנו; לגבות מאתנו מיסים והיטלים, גם כן בהתאם למאפיינים שונים; למפות את הצרכים והאתגרים השונים של האוכלוסייה לפי קריטריונים שונים (כולל ניתוח ושקלול מידע סטטיסטי על אודות פריטי המידע 20."השונים); לאתר סיכונים והתנהגויות עברייניות "ההסדרים בחקיקה ובפסיקה משרטטים יחד את החוזה החברתי בין המדינה לתושביה בכל הנוגע לניהול המידע האישי במדינה. בדומה לתיאורית האמנה החברתית, שמסבירה את ויתורם של בני אדם על חלק מחירויותיהם ּברצון (ובצורך) לחיות במסגרת שלטונית פוליטית שדואגת לצרכיהם ומגנה עליהם, גם במסגרת "חוזה המידע", אזרחים מוותרים על אלמנטים מסוימים בפרטיותם ובשליטה הבלעדית שלהם במידע האישי שלהם, כדי לאפשר את פעולת המסגרת השלטונית. השלטון, מצידו, מצופה להשתמש במידע לטובת האוכלוסייה כדי להגשים את חובותיו כלפיה, 21".)ומכך נגזרות חובות נוספות (כמו אבטחת המידע וההגנה עליו דו"ח של מבקר המדינה, הבוחן את התנהלות רשויות המדינה במהלך החודש וחצי פניות שהוגשו למשרדו ולנציבות תלונות 1,329 הראשונים למלחמה ונשען על הציבור, מצביע על פערים וכשלים בטיפול בצרכים האזרחיים בתקופה זו, לרבות בנושאי מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים, טיפול במפונים, מענה 22.לצרכים נפשיים ועוד על פי דו"ח המבקר, בראש הרשימה של משרדי ממשלה ומוסדות מדינה שבעניינם פנו אזרחים למשרד המבקר ולנציבות תלונות הציבור, נמצאים פיקוד העורף, אחריו המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, רשות המסים והמשרד לביטחון לאומי. הדו"ח מצביע על כך שמאז קבלת החלטת הממשלה על פינוי אוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון, עלו מספר פערים בין אחריות המדינה לבין תפקודה בפועל, ואלה המשמעותיים מביניהם: • העדר גורם מתכלל מצד הממשלה בכל הנוגע לפינוי תושבים עלה מחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים. במשך הזמן גברה נוכחותם של נציגי משרדי הממשלה, ובה בעת חסר היה גורם מנהל שירכז ויתאם בין משרדי הממשלה המצויים בשטח וכן בלט העדר חדר מצב שירכז את הנתונים אודות המפונים, דבר אשר גרם לפערי מידע בנוגע לצרכיהם ולטיפול בהם. מידע במלחמת "חרבות-. נועה דיאמונד, "באין מדינה, מתפזר המידע: על מחירי היעדרּה של המדינה במתן שירותים מבוססי20 2023 ברזל", שיח זכויות מינרבה, הבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם, האוניברסיטה העברית, דצמבר (מינרבה)20 . שם, הע"ש21 2023 . דו"ח מיוחד, תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", מבקר המדינה נציבת תלונות הציבור, דצמבר22 14 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא •עיכוב בתוכנית לסיוע כלכלי לציבור תושבי הדרום והצפון שפרנסתם במגזר העסקי, בהם עצמאים ובעלי חברות, סבלו לאחר פינויים מהיעדר הכנסות, ומנגד נשארו מחויבים להוצאות כגון תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים והחזר אשראי לבנקים. היעדרה של תכנית לסיוע כלכלי כבר בתחילת המלחמה, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת. בנוסף לכל זה, נפגעי מלחמה מצאו עצמם מתמודדים עם בירוקרטיה מסורבלת כאשר נדרשו להוצאות רבות ללא 23.כיסוי כלכלי ה. ההיבטים האזרחיים של המלחמה שוויון מגדרי, עוני, -בראי יעדי האו"ם בטחון תזונתי ושותפויות-אי : 5 יעד מספר השגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והנערות קיימא - יעדי פיתוח בר17-שוויון מגדרי ובכלל זה העצמת נשים ונערות הוא אחד מ מטרות ומהווה חלק בלתי נפרד מכל מימד שלפיו נבחנים צמיחה, שגשוג 9 הכולל ופיתוח כולל ובר קיימא. נתונים עולמיים מראים כי למרות שקיימת ירידה במידת הפגיעה בנשים בתחומים מטרות רבות עדיין רחוקות מהשגה ומחייבות - כגון נישואי קטינות ומילת נשים- מסוימים פעולות דחופות ברמה עולמית ומדינתית, לרבות בכל הנוגע לפערי שכר מגדריים בעבודה, אפלייה בדיני משפחה, אלימות על רקע מגדרי, נטל הטיפול במשפחה ובילדים (הרובץ על כתפיהן של נשים), ייצוג נמוך של נשים במוקדי קבלת החלטות ועוד. גם בישראל נושאים אלה מהווים אתגר גדול ומאמצים רבים דרושים לקידום 24., אשר עדיין רחוק מהשגה5 יעד מספר ) (מבקר המדינה22 . שם, הע"ש23 7 , הע"ש2023 . למ"ס24 15 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 25 : השגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והנערות5 יעד רשימת מטרות: לשים קץ לכל צורות האפליה נגד כל הנשים והנערות בכל מקום. לשים סוף לכל צורות האלימות נגד נשים ונערות במרחב הציבורי והפרטי, כולל סחר, ניצול מיני וסוגי ‏ניצול אחרים‎. למגר את כל המנהגים המזיקים, כגון נישואי קטינות, נישואין בכפייה והטלת מום באברי מין של נשים ולנערות. ביתית -להעריך ולהכיר בטיפול המתבצע בלא שכר במסגרת המשפחתית באמצעות מתן שירותים ציבוריים, תשתיות ‏מדיניות, הגנה חברתית וקידום אחריות משותפת בתוך משק הבית והמשפחה באופן ראוי ברמה הלאומית‎. להבטיח השתתפות מלאה ואפקטיבית של נשים ושוויון הזדמנויות למנהיגות בכל רמות קבלת ההחלטות ‏בחיים הפוליטיים, הכלכליים והציבוריים‎. להבטיח גישה אוניברסלית לבריאות המינית והפריון וזכויות הפוריות כפי שהוסכם בהתאם לתוכנית ‏הפעולה של "הוועידה הבינלאומית לאוכלוסייה ופיתוח" ועל ידי פלטפורמת הפעולה של בייג'ין ומסמכי ‏תוצאות ועידות הסקירה שלהם‎. לבצע רפורמות ולתת לנשים זכויות שוות למשאבים הכלכליים, כמו גם גישה לבעלות ולשליטה על קרקעות ‏וצורות אחרות של רכוש, שירותים פיננסיים, ירושה ומשאבים טבעיים, בהתאם לחוקים הלאומיים‎. "טכנולוגיה מאפשרת", בפרט טכנולוגיית מידע ותקשורת, -לשפר את השימוש ב כדי לקדם העצמת ‏נשים‎. לאמץ ולחזק מדיניות סבירה וחקיקה הניתנת לאכיפה לקידום השוויון בין המינים ולהעצמת כל הנשים ‏והנערות בכל הרמות. וגרם לנסיגה 5 משבר הקורונה השפיע מאוד על ההתקדמות להשגת יעד מספר באוקטובר השאירו את חותמם ביתר שאת 7-במספר מטרות וגם המלחמה ואירועי ה על ציבור הנשים, כפי שנראה בפרק זה. אין מדובר בגורם מפתיע שכן ידוע כי משברים תמיד פוגעים - בין אם הם נגרמים מסכסוכים, מלחמות או אסונות טבע- הומניטריים 26.בנשים, בנערות ובילדים הכי הרבה 2030 , אתר אג'נדה5 . יעד25 . קרן האוכלוסין של האו"ם26 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 . א5 . ב5 . ג5 16 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא להלן מקצת הפעולות שנקטו בתקופת המלחמה ארגוני חברה אזרחית העוסקים בשוויון מגדרי: • דרישה להקמת קבינט לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה באוקטובר, פנתה רשימה ארוכה של ארגוני חברה 7-שבוע לאחר מתקפת ה אזרחית לראש הממשלה, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון בבקשה דחופה להקמת לטיפול בכל ההיבטים האזרחיים של המלחמה. עוד דרשו, - ועדת שרים- קבינט כי יזמין אליו את כל השרים ואנשי המקצוע הרלוונטיים לצורך ייעול מתן המענים לכלל האוכלוסיות, בדומה לקבינט הקורונה שהוקם עם פרוץ משבר הקורונה. בפנייה כאמור הצביעו הארגונים על כשלים ועיכובים במתן מענה לצורכי הנפגעים באוקטובר בתחומים שונים ביניהם דיור ושיקום, ציוד 7-והנפגעות ממתקפת ה למפונים, טיפול רפואי ונפשי, היבטי חינוך ורווחה ומענה לאוכלוסיות כגון נשים, קשישים, אנשים עם מוגבלות, חסרי מעמד ועוד. במכתב מזכירים הארגונים לגורמים הממשלתיים את חשיבותה של ההקפדה על ייצוג הולם של נשים בקבינט 27.ובמוקדי קבלת החלטות • דרישה לייצוג נשים בתקשורת , פנו ארגוני חברה אזרחית לעורכי חדשות בדרישה 30.11.23-במכתב מיום ה לשלב נשים עיתונאיות, מומחיות וכתבות בפאנלים חדשותיים ובפריים טיים, זאת לנוכח ייצוג דל של נשים בערוצי החדשות מתחילת המלחמה. במכתבם הדגישו הארגונים כי נשים צריכות לשבת בכל שולחן ולהשתתף בכל פאנל תקשורתי וכי 28.במיוחד בעת מלחמה יש להימנע מהשתקת קולן של נשים • מיפוי אתגרים בתעסוקת נשים בתקופת המלחמה בחודשים הראשונים למלחמה ספג שוק התעסוקה מכה קשה לנוכח פינוי מאות אלפי תושבים ביישובי הדרום והצפון מבתיהם, סגירת מוסדות חינוך, מקומות עבודה שספגו נזקים ישירים ועקיפים ועוד. כל אלה פגעו ביכולתם של מעסיקים באזורים אלה לספק לעובדים תעסוקה. בחודש הראשון למלחמה לא היה מתווה כלכלי/תעסוקתי ברור מצד הממשלה, ומעסיקים נדרשו לקבל החלטות קשות מבלי לדעת כיצד אלו עשויות להשפיע על המשך פעילותם, מה שיצר מציאות מרובת קשיים ואתגרים תעסוקתיים, שהשפיעו לרעה על עובדים רבים, בעיקר נשים. עם תחילת המלחמה, עובדים ומעסיקים כאחד נשאו את עיניהם למשרד העבודה על מנת שייתן הנחיות לגבי זכויותיהם במהלך המלחמה, ועל מנת שינחה אותם כיצד לפעול. הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה קיימה מספר סמינרים מקוונים ופרסמה שאלות ותשובות באתר משרד העבודה לענות על שאלות ולספק מידע בנוגע להחלטות שהתקבלו לגבי שוק העבודה – אך מרבית התשובות היו בסגנון "יש להמתין ולראות מה תחליט הממשלה ואילו הסכמים ייחתמו להבטחת שכרם של העובדים הנעדרים" ובסופו של דבר, ההגנה שנתנה המדינה לעובדים 29.שנאלצו להעדר מעבודתם בשל מצב החירום היתה חלקית ביותר ארגוני חברה אזרחית בבקשה להקמת קבינט עורף לטיוב מיידי של הטיפול האזרחי32 . פנייה דחופה לראש הממשלה מטעם27 15.10.23 בהשלכות המלחמה, מיום 30.11.23 ארגוני חברה אזרחית בנושא אי שוויון מגדרי באולפני החדשות, מיום27 מטעם12 . מכתב לעורך ראשי של חדשות28 2024 . עו"ד אלעד כהנא, עו"ד דיאנה בארון, "מלחמה ואבטלה – היעדר מדיניות והשלכותיה על העובדים", קו לעובד, מאי29 17 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 30. הם נשים59% אנשים, מתוכם42,400 הוצאו לחל"ת2023 מתחילת אוקטובר בעוד שגברים המגויסים למילואים או מוכרים כעובדים חיוניים מוגנים מפני פיטורים ומקבלים את שכרם (דמי מילואים), הרי שנשים עובדות נאלצו לא רק להישאר מאחור ולטפל בילדים, אלא אף עמדו בפני סכנה ממשית של הוצאה לחל"ת או פיטורים. עובדות שהמעסיק שלהן לא הסכים להוציאן לחל"ת (ולא תמיד מסיבות מוצדקות או תמות לב) ויצאו לחל"ת מיוזמתן, לא היו זכאיות לדמי אבטלה. כגון: ניקיון, שמירה -זאת ועוד, עובדות שעתיות רבות בענפים שבהם השכר נמוך ואבטחה, טיפול בגני ילדים וחינוך בלתי פורמאלי, בניין, מסעדות, חנויות ומסחר, פס לא הוצאו לחל"ת, אך גם לא קיבלו משמרות ולכן לא היתה להן -ייצור במפעלים הכנסה בתקופה הראשונה שאחרי המלחמה. מדובר בעובדות שחלקן מהחברה הערבית, אינן מאוגדות ופגיעות מאוד בשוק התעסוקה ולכן הן היו הראשונות להיפגע ממצב תעסוקתי זה. לא אפשר 2023 כמו כן, מתווה הסיוע הכלכלי שהמדינה אישרה בחודש נובמבר לעובדות זכאיות להגיש תביעה לקבלת פיצוי על שכר אבוד באופן ישיר אלא רק באמצעות מקום העבודה, דבר שיצר קושי רב עבור עובדות אלה והותיר אותן 31.תלויות במעסיק כך, בנוסף לאתגרים התעסוקתיים שלעיל ונוכח עליה משמעותית ומטרידה בהיקף ההסתה והאלימות כלפיהן בתקופת המלחמה, נשים ערביות חוו פגיעה נוספת בתחושת המוגנות והביטחון במקום העבודה וביכולתן לבטא את עצמן, דבר 32.שהשפיע רבות על חוסנן הנפשי • דרישות לצמצום תפוצת כלי נשק במרחב הציבורי , אושרו בוועדה 15.10.24 באוקטובר, ביום7-שמונה ימים לאחר מתקפת ה לביטחון לאומי תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי , שמרחיבות באופן דרמטי את מעגל הזכאים 2023-ירייה והוראות נוספות), תשפ"ד לשאת נשק. בעקבות המלחמה ואובדן תחושת הבטחון האישית, הגישו אזרחים רבים בקשה 252,000 (מאז אוקטובר למעשה) הוגשו2023 לרישיון לנשיאת נשק ובשנת 20 בקשות לנשיאת כלי נשק, מספר דומה לכמות הבקשות שהוגשו במהלך השנים האחרונות במצטבר. למעשה, מאז תחילת המלחמה המשרד לביטחון לאומי מוביל ומעודד התחמשות כפולה: הקמת כיתות כוננות בכל רחבי הארץ בד בבד עם הנמכת הרף לקבלת רישיון לנשיקת נשק אישי. מדובר במדיניות שהשר לביטחון לאומי רצה להעביר עוד לפני המלחמה, אולם לאחר המלחמה הסכר יש לציין כי בעוד שלגבי הקמת כיתות 33.נפרץ ומדיניות החימוש צברה תאוצה משפטניות למען צדק חברתי-. ניוזלטר של עמותת איתך מעכי30 על תעסוקת נשים: אתגרים, כשלים ומענים מוצעים איתך מעכי משפטניות למען7.10.23 השלכות מלחמת- . קולות נסתרים31 )2024 צדק חברתי (מאי . שם, הע"ש (אתגרים תעסוקתיים)32 23.10.23 ,. מרב ארלוזורוב, "ישראל מתחמשת בנשק אישי בהיקף חסר תקדים — בלי לעצור לשאול שאלות", דה מרקר33 18 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כוננות הדעות בין גורמים מקצועיים במדינה חלוקות באשר לתועלת מהמהלך, הרי שלגבי הסכנות שבחלוקת נשק אישי ישנה כמעט תמימות דעים, שכן נשק בידיים פרטיות עלול לגרום לעלייה באלימות במשפחה, במקרי התאבדויות, גניבות של כלי נשק שעלולים להגיע לארגוני פשע, ואף תאונות של ירי בשוגג. פנו מספר ארגוני חברה אזרחית למנהל אגף כלי ירייה 12.11.23 במכתב מיום במשרד לביטחון לאומי והתריעו מפני הסיכונים הגלומים בהרחבת תפוצת הנשק במרחב הציבורי וקראו לקבוע תהליך של בדיקות מקדימות מול משרד הרווחה והביטוח לאומי בטרם מתן הרישיון. דרישתם של הארגונים כאמור נשענת על ועדת רונן (הוועדה לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה), אשר כבר בשנת מתחה ביקורת קשה על העדר שיתוף פעולה בין משרד הרווחה לאגף רישוי 2019 כלי ירייה וקבעה שמדובר בכשל מתמשך שכן למשרד הרווחה מידע קריטי וחשוב אודות מידת מסוכנותם של מבקשי רישיון לנשיאת נשק ומי שמחזיקים ברישיון 34.כזה פנה מנכ"ל משרד הרווחה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי 21.11.23 במכתב מיום משרדי לצורך קביעת נהלים וגיבוש מנגנון להעברת -בבקשה להקים צוות בין מידע בנוגע לבעלי רישיון ומבקשי רישיון המהווים סיכון לסביבתם ובני משפחתם. במכתבו ציין המנכ"ל כי ישנן הערכות כי עם התמשכות המלחמה תהיה עלייה במקרי אלימות במשפחה בשל החרפה במצוקות נפשיות, כלכליות וזוגיות, וכי הימצאותם של כלי נשק בבתים עלולה לגרום לירידה בדיווח למשטרה לגבי מקרי האלימות, וזאת מחשש לחיים. ולקראת דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, פנו 5.12.23 במכתב נוסף מיום שוב מספר ארגוני נשים לשר הרווחה והבטחון החברתי בבקשה לתקון את החוק ולחייב את המשרד לביטחון לאומי לקבל חוות דעת של משרד הרווחה, במקביל 35.לחוות דעת משרד הבריאות והמשטרה, וזאת לפני מתן האישור לנשיאת נשק פנו מספר ארגונים ארציים ומקומיים לראש עיריית 5.2.24 זאת ועוד, במכתב מיום חיפה, למועצת העיר וכן למועמדים לראשות העיר בבקשה לפקח ברמה מקומית על חלוקת נשק וזאת למניעת הפרת המאזן העדין של חיים משותפים בעיר וכן 36.לצורך ההגנה על נשים נפגעות אלימות במשפחה . מכתב למנהל אגף כלי ירייה במשרד לבטחון לאומי מטעם ארגון איתך מעכי והאגודה לזכויות האזרח בבקשה להקשחת34 12.11.23 התנאים המקדימים לקבלת רישוי נשק פרטי, מיום . מכתב לשר הרווחה והבטחון החברתי מטעם מטעם ארגון איתך מעכי, האגודה לזכויות האזרח, האקדח על שולחן המטבח 35 5.12.23 וארגונים נוספים, בבקשה למעורבת משרד הרווחה בהליך רישוי כלי ירייה ופיקוח על החזקתם, מיום ארגוני חברה אזרחית בנושא ניטור כלי נשק אישיים, כלי נשק 10 . מכתב לראש עיריית חיפה, מועצת העיר והמועמדים מטעם36 5.2.24 ארוכים וכיתות כוננות בחיפה, מיום 19 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא אוכלוסיות הנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה • נשים המתגוררות ביישובי הנגב המערבי באוקטובר. הם 7-תושבי הנגב המערבי ספגו את המכה הקשה ביותר במתקפת ה חוו על בשרם את ההתקפות ומעשי הטבח שבוצעו בתושבים בעוטף, איבדו יקירים וחברים, ראו במו עיניהם מעשי רצח וזוועות שקשה לתאר ונותרו בטראומה קשה מאוד. שעות לתוך המתקפה הם עדיין חיכו לכוחות עזרה וחילוץ תוך שהיו נצורים 37.בבתיהם, וחלקם אף פנו לכלי התקשורת בזעקה לעזרה טראומת הפגיעה, חוסר האונים ותחושת ההפקרה מצד המדינה, בשילוב חוויית העקירה מהבית ומכל מה שהכירו, השפיעה עד מאוד על כולם: גברים, נשים, ילדים וקשישים. נשים תושבות יישובי עוטף עזה שרואיינו לצורך כתיבת הדו"ח סיפרו על שגרה באוקטובר, 7-רעועה ועל חיים בצל התקפות כדבר שבשגרה עוד לפני מתקפת ה ועל החמרה חסרת תקדים בימים של המתקפה ואחריה. . יש פה משהו שקשה לי להגיד אותו, גם 7/10 "הזמנים מתחברים – לפני ואחרי ה לפני הרגשתי שאנחנו משלמים מחיר נורא" (מתוך עדותה של ח') "מבצעים זה בדיחה. זה לא מבצעים, זה מלחמה. "מבצע" זה כשאת הולכת לחנות לקנות משהו בהנחה... כמו ש"טפטופים" זה לא טילים. טפטופים זה גשם. השימוש במילים האלה... זה זלזול באנשים שנמצאים במקום" (מתוך עדותה של א') הנשים המרואיינות מעידות על דאגה אינסופית לילדיהן וניכר מדבריהן שהן מרגישות אחריות גדולה על החוסן הנפשי של משפחותיהן עוד לפני המלחמה: – היה לשמור את הילדים – שלא 7/10 "האתגר הגדול ביותר – בתקופה שלפני ה יפגעו נפשית מהקטע הזה. להמשיך לתפקד. לוודא שכולם בריאים. אני צריכה שהמשפחה שלי תהיה בסדר" (מתוך עדותה של א') "רק כשהפכתי לאמא הרגשתי את הדחיפות של לצאת מהאזור בזמן מבצע, כשהמצב חם. הבנתי שיש לי אחריות על יותר מהחיים שלי עצמי. יש לי אחריות על אחרים, שהם חסרי ישע. הם לא יכולים לעזור לעצמם, לרוץ לממ"ד, ואני צריכה להרחיק מהאזור. זה שאני כל כך רגילה לזה – זה אבסורד. "צבע אדום" זה לא סאונד שילדים צריכים לגדול איתו ברקע... גם בשביל הילדים – לחוות אותי כשאני במצב של סטרס, משפיע עליהם לא טוב" (מתוך עדותה של ג') נשים העידו כי אמנם היו רגילות לשגרה הרעועה עוד לפני המלחמה, אך הן באוקטובר 7-לעולם לא דמיינו שיכולה להיות מתקפה בקנה המידה של ה באוקטובר: היום שבו הכל קרס, פרויקט מיוחד של עיתון הארץ7 .37 20 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא "חבל שלם של יישובים נמצא תחת מתקפת טילים אחת לכמה חודשים – זה בסדר גמור. כל התושבים, ובוודאי הורים לילדים – אם היינו מדמיינים שקטסטרופה כזו תתרחש, לא היינו חיים עם זה. כלומר, גם אנחנו הסכמנו לחיות עם טילים. הייתה הסכמה לאומית. איזה שהוא נרמול שחיים ככה" (מתוך עדותה של מ') עדויות הנשים מצביעות על התערערות משמעותית של תחושת הבטחון באוקטובר: 7-וטראומה קשה שמלווה אותן מאז מתקפת ה . ואין שום תחושת ביטחון או אופק ולכן המצב מדאיג. 7/10 "אני עדיין מדממת מה וגם המצב האישי רגיש מאוד – אובדנים וכו'" (מתוך עדותה של ד') – זה... אז מה אם יש לי מיגונית? אז מה אם יש לי ממ"ד? זה הקושי 7/10 "מאז ה – יש רגעים שאפילו בים המלח אני מרגישה לא בטוחה, כי אני מרגישה שיכולים להגיע אליי לכל מקום... יכולים פתאום להפתיע אותי פה על הטיילת... זה כל הזמן להרגיש בחוסר ביטחון. זו הרגשה כמעט תמידית של חוסר אונים. זה לא מקום שאנחנו רגילים להיות בו" (מתוך עדותה של מ') ולמרות כל האמור, חלקן מהנשים המרואיינות השתתפו בפעילויות התנדבותיות, בין אם בתוך קהילתן ובין כדי לעזור לקהילות מוחלשות יותר וניכר כי חלקן תופסות את עצמן כאחראיות על החוסן הנפשי של משפחותיהן וילדיהן: "קהילות הנשים הן אלה ששמו להן למטרה להגן על קהילות הילדים. הדבר שהכי הטריד אותי זה הילדים – לאיזו מציאות של לחימה מתמשכת הם גדלים. שלמרבה הצער הופכת להיות 'נורמטיבית'" (מתוך עדותה של ב') עדויותיהן של הנשים המרואיינות עוסקות במציאות החדשה של עקירה מהבית בעקבות הפינוי. הן משתפות בקשיים המתעוררים: "הקושי העיקרי של המצאות במלון – זה לא בית. לא שלך. את לא יכולה לבשל. אפילו לצאת לעשן ולנשום אוויר אי אפשר. לבכות בשקט ובפרטיות. ארבע נפשות בחדר אחד. תחושת הפרטיות נגזלת ממך. גם בחדר הפרטי, שאתה חולק עם כל המשפחה, וגם במסדרונות ובמעליות – אין פינה שהיא שלך. כדי להתמודד – בעיקר הטבעתי את עצמי בעבודה" (מתוך עדותה של ג') חודשים בים המלח .....אבל כל הזמן הרגשתי שמלון זה לא 3 הייתי7/10-"מאז ה הפיתרון הנכון לאורך זמן לסיטואציה המשפחתית שלי. איבדתי לגמרי את הפרטיות שלי. לא היה לי טיפה אוויר" (מתוך עדותה של ח') כנשאלו על תפקוד המדינה בעת המתקפה והמלחמה, הנשים המרואיינות העידו על העדרה של הגנה מצד המדינה, על תחושה של בלאגן ואף הפקרות: 21 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא "לא היה מענה מהמדינה באופן אישי.... אני לא הרגשתי שהיה איזשהו תפקוד או סיוע – הכל היה בלאגן, לא פנו אלינו. קיבלנו מענקים של פינוי, אבל גם זה לקח זמן, וזה לא עוזר לתחושת האובדן..... גם מבחינת מציאת תעסוקה חדשה – המדינה לא שם. גם מבחינת ההליכים והטפסים שצריך למלא. גם לא ברור. שולחים טפסים, וזהו. מישהו צריך לעזור לי להתמודד עם הביורוקרטיה, ואף אחד מהמדינה לא עזרה, המשפחה עזרה" (מתוך עדותה של ג') "לא פגשתי מענה מטעם המדינה. מרע נהיה יותר רע. יש פשלה בכל המהלך, גם ההפקרות באותו היום, שזה המשך מכל הבלאגן שהיה קודם....... כל אחד היה לבד. כשיצאו מהמושב, אפילו כסף לא היה. וזה עד עכשיו. יש חוסר וודאות. לא רוצים לחזור. פוחדים להישאר לילה. אומרים להם לחזור, אבל אף אחד לא חותם על הביטחון" (מתוך עדותה של ש') • נשים בדואיות המתגוררות בכפרים משוללי הכרה בנגב באוקטובר ובמהלך המלחמה, 7-קבוצה נוספת שספגה פגיעה קשה במתקפת ה אזרחים ואזרחיות מהיישובים הבדואים 20-הינה האוכלוסייה הבדואית בנגב. יותר מ אזרחים נחטפו לעזה, בהן נשים. בנוסף, אוכלוסייה 6-נרצחו במהלך המתקפה ו באוקטובר ואף לאחר מכן, 7-זו היתה חשופה למתקפת טילים קשה בבוקר ה במהלך כל תקופת המלחמה, זאת ללא מיגון ראוי. תושבים, הוגדרו כ'שטחים 100,000-כך, הכפרים משוללי ההכרה בנגב המונים כ פתוחים' ולא זכו להגנה של מערכת כיפת ברזל או אפילו למערכות אזעקה. בשל מעמדם של הכפרים, התושבים אף אינם יכולים להקים או לבנות חדרי בטחון (ממ"דים) בביתם והם נותרים חשופים לגמרי לפגיעה מטילים. תושבים בדואים איבדו את חייהם בשל נפילות 6-מאז תחילת המלחמה למעלה מ בפגיעת ראש חמורה כתוצאה 7 אף נפגעה ילדה בת14.4.24 וביום38טילים , גם ביישובים 2018 מנפילת טיל. יש לציין כי על פי דוח מבקר המדינה משנת יש לציין כי מאז תחילת 39.הבדואים המוכרים יש פערי מיגון, לרבות בבתי ספר המלחמה משרד הבטחון הציב מיגוניות חלופיות ביישובים הבדואים, לרבות ביישובים משוללי הכרה, אולם מדובר בפתרונות חלקיים בלבד אשר אין ביכולתם לסגור את הפערים הקיימים ובשל מספרם הנמוך ונגישותם המוגבלת אין ביכולתם לספק הגנה ראויה ממתקפת טילים לכלל האזרחים באזור. ראיונות שבוצעו לצורך כתיבת הדו"ח עם נשים בדואיות אשר חלקן מתגוררות בכפרים משוללי הגנה חושפים מציאות קשה ותחושות של חוסר אונים: "רקטות התחילו ליפול בכפרים השכנים ליד. אצלנו לא היו אזעקות בכלל. התעוררנו בבוקר באימה ובפחד לא מבינים מה קורה. למעשה אנחנו הבנו שאנחנו 6 בשעה במלחמה מקולות הירי והפיצוצים – לא היו אזעקות להתריע. ביום השבת ההיא, היה אפשר לתאר..... -משהו שאי 10.10.2023 . "מחדל הפקרת הבדואים: ללא מיגוניות, מערכות התראה או כיפת ברזל", דה מרקר38 2024 . מידע ראשוני על היבטים במוכנות לירי טילים ביישובים הבדואיים בנגב – עדכון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ39 22 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כל מה שחשבתי עליו זה איך להביא אותם למקום בטוח. אין לנו אזורים מוגנים. התחלנו להרגיש כאבים בגוף. גם הילדים. הגוף התחיל להכאיב. כאבי בטן. בן אדם שנמצא בתחושות פחד מרגיש את זה בגוף, בקצב דפיקות הלב. התחלתי להחביא את הילדים פעם מתחת למיטות, פעם מאחורי הדלת, מאחורי הארון" (מתוך עדותה של מ') "בשביעי לאוקטובר התחלנו לשמוע פיצוצים ללא אזעקות. כולם התחילו להגיד שיש מלחמה. אני לא יכולה לדמיין את המצב. יצאנו לרחוב הראשי כי חששנו שהבתים שלנו יופצצו מטילים ואין לנו מקלט. התחלתי לחשוב איך אני יכולה להגן על הילדים והנכדים שלי..... מאז המלחמה תחושת היעדר הביטחון האישי רק התגברה. היינו בפחד וחסר לנו ביטחון. אם היו מקלטים לפחות הילדים היו מרגישים יותר בטוחים....היה מאוד קשה לנכדים. צעקו והתחבאו בחיקי. הייתי מרגיעה אותם ואומרת שאלוהים יגן עלינו. אין לנו מדינה שתגן עלינו" (מתוך עדותה של פ') עדויותיהן של אלה המתגוררות ביישוב בדואי מוכר, תיארו אמנם מצב של הגנה חלקית מטילים, אולם גם תחושה שאין מי שדואג להן ורואה אותן: "הודות לאל שיש לנו מקלט. בנינו בית חדש ויש מרחב מוגן. אבל מה שהכי השפיע עליי זה הילדים שלי. הילדים שלי הושפעו רבות מזוועות ומראות הילדים. הם ראו ילדים כרותי איברים. הפסיקו להירדם מפחד מטילים. אין לנו אזעקה. אנחנו רואים את הטילים אבל אין אזעקה... היה חסר לנו שמישהו ידאג לנו באמת. שמישהו יראה אותנו. אם היה אכפת להן מאיתנו זה אולי היה מספק אותי. שיכירו בכאב ובפחד שלנו" (מתוך עדותה של ד') לשאלת המראיינת על סיוע כלשהו שקיבלו מהמדינה ענו המרואיינות כי כל הסיוע שקיבלו היה מארגוני חברה אזרחית וכי לא נתקבל סיוע כלשהו מהמדינה או מרשויותיה: "כלום. כל הסיוע שקיבלנו היה מצד החברה האזרחית ומתנדבים. הביאו שלושה מיגוניות לצד שלוש משפחות גדולות. המיגונית שליד הבית השיגו לנו ארגון. כמה מקרים שהיו אזעקות ונכנסו למיגוניות. כדי לדעת שיש אזעקות הורדתי אפליקציה. נפשות. לא כולם נכנסו. זה זלזול בחיינו" (מתוך עדותה 6000-שלוש מיגוניות ל של מ') "לא ראינו כלום מהמדינה. חוץ מהחברה האזרחית אף אחד לא שאל עלינו" (מתוך עדותה של ד') בנוסף לבעיות המיגון והעדר קבלת שירותים כלשהם מהמדינה בעת המלחמה, יהודי - שחלקן הגדול השתתף בחדר חירום משותף ערבי- הנשים המרואיינות תיארו חוויה מאוד מורכבת של זהות - במהלך המלחמה כדי לסייע לאחרים והיעדר תחושת בטחון במרחב. הן מתארות תחושת פחד מרובת גורמים, שכן באוקטובר, הן מתארות 7-בנוסף לפחד מפגיעה מטיל או מהמתקפה שהייתה ב 23 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא גם תחושות של פחד וחוסר ודאות בהתנהלות במרחב הפנים הישראלי כתוצאה מכעס, אי אמון ואפילו רדיפה נגדן וכלפיהן, כל זאת בנוסף לתחושה של חוסר אונים נוכח הזדהות עם הכאב של הנשים והילדים שנפגעים מהמלחמה בעזה. "פחדתי הרבה מרדיפה פוליטית. המלחמה שללה מאיתנו את הזכות להביע את עמדתנו. הרגו ילדים, נשים. הרגו הרבה אנשים, ואנחנו הערבים מתבקשים לשתוק ולראות איך העזתים נהרגים. ביצעו מעצרים.... הדבר הכי קשה כשאת נמצאת במקביל במלחמה נוספת. אנחנו כאן בשתי מלחמות במקביל – גם בשעת המלחמה הם מאיימים להרוס לנו את הבתים. אתמול וכל יום מגיעים עושים סיור ותולים מודעות הריסה; הורסים. מבחינתם לא משנה שאנחנו בחורף. הפוך עדיף להם בגשם. כופים על האנשים להרוס את בתיהם במו ידיהם שלא יצטרכו לשלם" (מתוך עדותה של מ') "אני מרגישה שאנחנו תחת דיכוי – מעלילים עלינו. אני יכולה לא לעשות כלום וגם יעלילו עליי... חודש וחצי לא הגעתי לבאר שבע. הייתי מגיעה לשוק אבל לא העזתי. פחדתי שיהיו פרובוקציות או אירועים עם קיצוניים. אחרי שחזרתי עבר בקלות יחסית. הייתי מגיעה ולא מדברת עם אף אחד מסיימת את הסידורים שלי. החיג'אב גרם לי להרגיש שאני לא בטוחה אבל לקחתי סיכונים. החיג'אב למעשה חשף את הזהות שלי״ (מתוך עדותה של ד') הצרכים הרגשיים והנפשיים של הנשים הבדואיות בעקבות המלחמה היו עצומים, אולם גם כאן המדינה לא נתנה מענה הולם בעת חירום. כך למשל, בחברה הערבית ישנו רק מרכז חוסן אחד שמשרת את האוכלוסייה הבדואית בנגב. דו"ח המתבסס על עדויות של עובדות סוציאליות שעבדו בדרום מעיד על כך שבמלחמה בלטו היוזמות החברתיות אשר העניקו מענה לצרכים דחופים, אולם למעשה מדובר קיימא לאורך זמן. על פי הדו"ח, מצבם של הכפרים הבדואים -בתמיכה שאינה בת באוקטובר פגיעות בגוף ובנפש, 7-היה רע מאוד לאחר המלחמה, שכן הם ספגו ב האוכלוסייה נזקקה לסיוע במזון, העדר חיבור אינטרנט וקליטה סלולרית רציפה הקשה על יצירת קשר עם בני משפחה ופגיעה בתעסוקה, כל אלה הפכו את האוכלוסייה הבדואית בנגב לאוכלוסייה מוחלשת עוד יותר ונזקקת. הדו"ח מציין כי הצורך בעבודתם הטיפולית של העובדים הסוציאליים רק הלך ועלה, כמו גם 40.הצורך בסיוע נפשי ומתן תמיכה וליווי לאנשי המקצוע עצמם • נפגעות אלימות מינית ואלימות במשפחה באוקטובר נחשפו גם לאלימות 7-נשים שנקלעו למתקפה הרצחנית של החמאס ב מגדרית ולאלימות מינית קשה. דיווחים של שורדי המתקפה וכוחות הסיוע, כמו גם מידע על מקרים שדווחו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית (להלן: איגוד מרכזי הסיוע), מעידים על פגיעות מיניות נגד נשים ונערות (ומיעוט מקרי פגיעה בגברים) שאירעו בכל זירות המתקפה כולל פסטיבל נובה, בתים פרטיים 41.בעוטף עזה ועוד פורום אנשי ונשות המקצוע- תובנות מנשות ואנשי מקצוע בצל המלחמה", עמותת אד'אר-. למא מנסור, "מלחמה רווחה וחוסן40 2024 למאבק בפשעי רצח נשים, אתר יודעת, ינואר ,, נייר עמדה, רופאים לזכויות אדם2023 באוקטובר7-. אלימות מגדרית ואלימות מינית ככלי לחימה במהלך מתקפת חמאס ב41 2023 נובמבר 24 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא דו"ח מיוחד שפורסם על ידי איגוד מרכזי הסיוע מתאר את ההשלכות החמורות של פגיעות מיניות בזמן לחימה, את ההשלכות הפיזיו והנפשיות ואת הקושי בטיפול 42.ובדיווח בזמן חירום זאת ועוד: בעקבות הדיווחים כאמור, פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של מזכ"ל בפברואר 14- בינואר ל29-האו"ם לאלימות מינית באזורי עימות, הובילה בין ה , ביקור רשמי בישראל אשר מטרתו לאסוף ולאמת דיווחים על אלימות מינית 2024 באוקטובר. בעקבות הסיור חיברה פאטן דו"ח אשר מעלה כי אלימות מינית7-ב 43. באוקטובר בזירות שונות7-התרחשה בסבירות גבוהה במתקפת ה דו"ח זה אינו מתיימר לכסות את כל ההיבטים הנוגעים לסוגייה זו אלא מתמקד בתפקודה של המדינה בתקופת החירום ובטיפול בנפגעות. אין ספק כי תפקידם של לרבות ובמיוחד איגוד מרכזי הסיוע המחזיק במקצועיות -ארגוני החברה האזרחית היה קריטי בהעלאת הנושא על סדר - רבת שנים בתחום הטיפול בפגיעות מיניות היום הציבורי בצורה מקצועית ותוך שמירה על כללי איסוף ותיעוד עדויות בצורה שאינה פוגעת בנשים בכלל ובקורבנות בפרט. העלאת הנושא הינו צעד ראשוני ביותר, שכן הצעדים הבאים מצד המדינה ורשויותיה צריכים להתמקד בהקצאת משאבים מיוחדים לטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בזמן המתקפה ובבני משפחותיהן כמו גם במאמצי שיקום, באמצעות חיזוק המענים שניתנים על ידי המשרדים השונים: רווחה, בריאות, מוסדות בריאות הנפש ועוד. "לפני צרכי ההסברה, המחויבות של ישראל חייבת להיות לשיקום כל הנפגעות והנפגעים: טיפולים נפשיים ופיזיים, סיוע כלכלי, שיקום וסיוע תעסוקתי – זה המעט שאנחנו חבים להם לאור ההפקרה האיומה שחוו על בשרם בשבעה באוקטובר. בשבת ההיא הנשים היו אובייקט לפגיעה. כעת הן אובייקט לתביעה ל"סיפור"... אני קוראת לכל הגורמים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית בכלל: חדלו מהמרדף אחר הנפגעות, ופעלו במקום זאת בכל דרך לסייע, להעלות מודעות ולדאוג לכל מי שנפגעו" (מתוך מאמר שכתבה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד 44.)מרכזי הסיוע • חשש מעלייה במקרי אלימות במשפחה בזמן מלחמה באוקטובר, 7 -לצד הטיפול בגברים ונשים שנפגעו באופן ישיר במתקפה ב מלחמות ועתות חירום מחייבות ממשלות להיות ערות לסכנה הטמונה בעלייה של מקרי אלימות במשפחה. מגוון גורמי סיכון בזמן מלחמה כגון עלייה ברמת הלחץ, יציבות כלכלית, אבטלה ואובדן -מצוקה נפשית, דכאון ומצוקה פוסט טראומטית, אי הכנסות, כל אלה עלולים להגדיל את היקף האלימות בזוגיות ובמשפחה. בזמן מלחמה ישנו גם חשש מירידה בדיווח של נשים לרשויות לאור העובדה כי תפקידן של נשים כשומרות על החוסן הרגשי של משפחותיהן מתעצם במלחמה והן נוטות להיות סלחניות יותר להתנהגויות תוקפניות ואלימות של גברים. במקביל, ישנו חשש מירידה באכיפה מצד הרשויות מאחר שמשאבים רבים מוסטים ללחימה 45.וחלה ירידה משמעותית בנגישות למשאבים ושירותים 2024 באוקטובר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, פברואר7 . זעקה אילמת, פגיעות מיניות ומגדריות במלחמת42 43. Mission report Official visit of the Office of the SRSG-SVC to Israel and the occupied West Bank 29 January – 14 February 2024, UN, 4.3.24 נשים היו אובייקט לפגיעה מינית. כעת הן7.10-. אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית "ב44 2023 אובייקט ל'הסברה'״, מגזין את, נובמבר 2023 . יסמין קופר, "איך ארגונים מתמודדים עם אלימות במשפחה בעת מלחמה?", שתיל, דצמבר45 25 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כל אלה גורמים למעשה לכך שמלחמות ומצבי חירום מביאים מצד אחד לעלייה של גורמי סיכון שעלולים להגביר את מקרי האלימות במשפחה, ומצד שני הופכים את הנושא של אלימות במשפחה לנושא משני ושקוף בחברה בכלל ובקרב מקבלי החלטות בפרט. גם כאן, תפקידם של ארגוני החברה האזרחית הוא קריטי בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי, במתן סיוע לנפגעים ונפגעות, וכן בגיוס משאבים לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. השירותים הציבוריים בישראל מתקשים גם בימי שגרה לספק מענים רחבים לנושא וביתר שאת בעת מלחמה. מרגע פרוץ המלחמה, חלק גדול מהמשאבים הופנו ועודם מופנים למעגלי הפגיעה העיקריים, בעיקר תושבי העוטף, אזרחים שפונו מבתיהם, ונפגעות ונפגעי מסיבת "נובה", ולסיפוק של הצרכים הבולטים ביותר – מזון, דיור, ביגוד, טיפול נפשי ראשוני ומסגרות 46.חינוך, ולכן המערכות חסרות משאבים לעסוק בכלל הפגיעות על המדינה להתכונן להתעצמות התופעה לקראת צמצום היקף המלחמה, להגדיל את התקצוב לטובת הנושא ולסייע בהרחבת סוגי המענים הניתנים לפונות. נדרש גיבושו של מערך יזום של גורמי הרווחה לשם יצירת קשר עם נשים הידועות כנמצאות בסיכון לאלימות בבית, שיפור שכרם ותנאי העסקתם של המטפלים והעובדים הסוציאליים במקלטים ובשירותי הרווחה בקהילה, תקצוב ארגוני חברה אזרחית שמעניקים מענה וטיפול בפניות בנושא, והטמעת הליך עבודה מובנה 47.ומוסדר בין משרדי הממשלה שעוסקים כל אחד בתחומו בטיפול בנפגעי האלימות יש לציין כי עדויות ודיווחים על פגיעות מיניות מגיעים גם מקהילות המפונים בבתי ודאות ומצוקות בקרב המבוגרים -המלון לנוכח השהות הצפופה שם, בשילוב אי האחראים. דיווחים של גורמי המקצוע מלמדים על עלייה בשיעור מקרי האלימות טראומה. אולם למרות -הפיזית במשפחה ועלייה של שיעורי הפניות בגין פוסט האמור ולמרות הצורך העז בהגברת המענים והתקציבים למאבק באלימות במשפחה ובאלימות מינית בתקופת המלחמה, אנו עדות לקיצוץ בתקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי, כחלק מהקיצוץ הרוחבי שנקבע בתקציב המדינה לשנת . מומחיות טוענות כי בשל הצורך המוגבר במענים של השירותים המטפלים, 2024 48.על תקציב הרווחה לגדול ולא להצטמצם בעקבות המלחמה נשים תחת אלימות במשפחה אולם 200,000-"ההערכה היא כי בישראל נתונות כ הדאגה היא כי מספר זה רק ילך ויגדל אחרי המלחמה, זאת על סמך המגמות במשברים בעבר בישראל (מלחמות ומשבר הקורונה) וכן בהתבסס על דפוס חוזר רוסיה). בניגוד לכך, -במלחמות במדינות שונות בעולם (לרבות מלחמת אוקראינה לא ניכרת הרחבה של הקצאת תקציבים לנושא זה או חשיבה על תוספת מנגנוני הגנה עבור נשים אשר יהיו נתונות תחת אלימות לאחר המלחמה והקיצוץ המתוכנן מתקציבי התמיכות) אינו 5% מתקציב המשרד וכן3%( בתקציב משרד הרווחה ) (יסמין44 . שם, הע"ש46 2024 שהחמירה במלחמה", כלכליסט, ינואר- . ד"ר יעל פרואקטור, "המדינה צריכה לתת פתרון מיידי לאלימות במשפחה47 2024 . ד"ר יעל פרואקטור, "לא לקצץ יותר בתקציב לטיפול בנפגעות אלימות מינית", כלכליסט, ינואר48 26 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא תורם כלל ועיקר למאמץ זה. בנוסף לכך, תהליך הגברה מסיבית של ההתחמשות בכלי ירייה במרחב האזרחי, אף הוא מאיים על ביטחונן של נשים, כפי שמעידים 49."הנתונים על עלייה באלימות כלפי נשים כאשר יש עלייה בזמינות לכלי ירייה גם כאן, מדיניות המשרד לביטחון לאומי להרחבת תפוצת כלי נשק במרחב הציבורי באוקטובר, לא לוקחת בחשבון את ההיבטים המגדריים ואת 7-בעקבות מתקפת ה הסיכונים שיש בכך על אוכלוסיית הנשים. קואליציית האקדח על שולחן המטבח, ארגוני חברה אזרחית (להלן: האקדח על שולחן המטבח ו/או 20 המאגדת הקואליציה), פועלת למעלה מעשור לצמצום מספר כלי הנשק במרחב הציבורי והפרטי בישראל כמו גם הגברת הפיקוח על כלי הירייה הקיימים, לצמצום הסיכון עוד לפני המדיניות הנוכחית המרחיבה את מעגל 50.לחיי אדם בכלל ונשים בפרט הזכאים לנשק פרטי, התריעה הקואליציה מפני הימצאות נשק במרחב האזרחי והציבורי וההשלכות שלה על אוכלוסיות מוחלשות, ביניהן נשים. הימצאות נשק עד 3 במרחב הביתי מגדילה פי כמה את הסיכויים למקרי רצח והתאבדות ופי הקשר המובהק בין העלייה בסיכון לרצח נשים 51. את הסיכויים לרצח נשים5 ושכיחות כלי נשק במרחב הציבורי והפרטי אינו ייחודי לישראל. דוגמאות ממדינות אחרות בעולם, כגון מקסיקו, מצביעות על מגמה דומה לפיה הימצאות כלי נשק 52.‏בחברה מהווה גורם סיכון מובהק לגידול בשכיחות רצח נשים בה למדיניות העכשווית המתירה הימצאות של נשק במרחב הפרטי האזרחי ללא רסן וללא מנגנוני פיקוח מתאימים, לא היה תקדים בישראל. מדובר במדיניות אשר הלכה והתרחבה בעקבות המלחמה והיא לוקה בעיוורון מגדרי, שכן אינה לוקחת בחשבון את הסיכון שכרוך בפגיעה באוכלוסיית הנשים, בפרט נשים הסובלות מאלימות במשפחה. באוקטובר והמלחמה השפיעו לרעה על נשים 7- לסיכום פרק זה, ניכר כי אירועי ה בישראל, במספר רב של תחומים מהן מוגנות מפני מעשי אלימות פיזית ומינית, פגיעה בתעסוקה, ערעור תחושת הבטחון האישי ופגיעה בחוסן הנפשי, העדר ייצוג בתקשורת ובמוקדי קבלת החלטות ועוד. בנוגע לנשים בדואיות שמתגוררת בנגב ובכפרים משוללי הכרה, הפגיעה התאפיינה בהעדר מוגנות פיזית מצד המדינה בטחון במרחב הציבורי, -(לנוכח העדר מיגון בבתים וביישובים), תחושות של אי העדר ביטחון תזונתי ועלייה בצרכים רגשיים ונפשיים אשר המדינה לא נתנה להם מענה. יש להניח כי מדינה אשר חרטה על דגלה קידום זכויות נשים ואימצה את יעדי , המחייבים אותה אף במדידה 5 האו"ם לפיתוח בר קיימא הכוללים את יעד מספר עקבית ומתמשכת, תתייחס לצרכים של נשים בבואה לשרטט מדיניות. בישראל: יותר אלימות, פחות ייצוג והדרה גוברת מהשירות הציבורי", המכון2024 . עו"ד ענת טהון אשכנזי, יום הנשים הבינלאומי49 2024 הישראלי לדמוקרטיה, מרץ . אתר האקדח על שולחן המטבח, קישור50 . רלה מזלי, סמדר בן נתן, ניב חכלילי, גלית לובצקי "לא נצּור: נשק קל במרחב האזרחי כמה כלים וכמה פיקוח?", פרויקט51 28 , עמוד2017 ,"האקדח על שולחן המטבח", אשה לאשה מרכז פמיניסטי , עמוד 143-165 ,)2(דמוגרפי", מגמות נה-. חוה דיין, ראסם חמאיסי, אחמד חליחל "רצח נשים ערביות בישראל: מבט חברתי52 )2020( 160 27 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא בנושא קידום שוויון 2331 קיבלה ממשלת ישראל החלטה14.12.2014 בתאריך מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית, במטרה לחתור לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים ולהטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית לרבות בתהליכי תכנון, תקצוב וקביעת מדיניות. הטמעת חשיבה מגדרית אומצה על ידי מדינות וגופים בינלאומיים רבים כאסטרטגיה להשגת שוויון מגדרי מתוך הכרה בצרכיהם השונים של גברים ונשים ובפערים הממשיכים להתקיים בין המינים, בין היתר, בייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות ובצמתי השפעה מרכזיים, בשכר ובמדדים חברתיים, תרבותיים, הכיר בפוטנציאל החברתי הגלום OECD-בריאותיים וכלכליים נוספים. ארגון ה בקידום נשים וקבע כי ביכולתה של הטמעה מגדרית לקדם את "הכלכלה, התחרות והצמיחה". מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים על החשיבות הרבה קיימא-כלכלי ולשגשוג בר-שיש לשוויון מגדרי כנדבך קריטי לחיזוק החוסן החברתי דו"ח שהוגש לוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי ממליץ על תוכנית יישומית להטמעת חשיבה מגדרית בכל שלבי קבלת ההחלטות, כך שלפני נקיטת מדיניות כלשהי, על הממשלה לוודא שנבדקו השפעותיה על נשים ועל גברים. ההמלצה יש לציין כי הדו"ח 53.נכונה לעתות שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעתות משבר 54.2022 כאמור אומץ על ידי החלטת ממשלה בשנת אולם למרות החלטות הממשלה כאמור ולמרות מחויבותה של הממשלה לקידום קיימא, נראה כי צורכיהן וזכויותיהן של נשים לא עמדו -יעדי האו"ם לפיתוח בר לנגד עיני הממשלה בבואה לשרטט מדיניות בעת המלחמה. הדבר מתבטא בקיצוצים הרוחביים בתקציב המדינה ותקציב משרד הרווחה אשר משפיעים לרעה על הטיפול באלימות נגד נשים (לרבות בחינת ביטול מבחני תמיכה בארגונים המלווים נפגעות אלימות), באי הערכת הסיכונים של מדיניות התרת נשק במרחב הפרטי האזרחי ללא רסן וללא מנגנוני פיקוח מתאימים, באי הענקת הגנה לנשים המוחלשות בשוק התעסוקה וכן באי סיפוק מיגון ראוי לנשים בדואיות המתגוררות בכפרים משוללי הכרה. בעולם 5 יש גם לציין כי משבר הקורונה אשר גרם לנסיגה בהשגת יעד מספר ) להתמודדות רשויות המדינה case study( ובישראל, אמור היה להוות מקרה לימוד עם משברים ולשרטוט מדיניות אשר לוקחת בחשבון צורכיהן של אוכלוסיות מוחלשות, לרבות ובמיוחד נשים. משבר הקורונה גרם לנסיגה במספר מטרות של כתוצאה ממספר גורמים: נטל הטיפול בילדים בעת סגרים אשר רבץ בעיקר 5 יעד על כתפיהן של נשים, פגיעה בנשים בתחום התעסוקה (בגלל יציאה לחל"ת ופגיעה בהכנסה) וכן לנוכח העלייה במקרי אלימות נגד נשים (לרבות אלימות במשפחה). דו"ח שנכתב על ידי ארגוני חברה אזרחית הבוחן את תפקוד המדינה במהלך משבר הקורונה, העלה כי נשים המשיכו להיות אחת האוכלוסיות הנפגעות ביותר מהמשבר, אך על אף זאת, בבואה לשרטט מדיניות ליציאה והתאוששות : שוויון מגדרי' כיעד מנחה. עוד 5 מהמשבר, המדינה לא הציבה את 'יעד מספר . דו"ח הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית על ידי המל"ל במצבי חירום שונים, הוועדה המייעצת53 7-9 , עמודים2022 למטה לביטחון לאומי, יוני 04.09.2022 של הממשלה מיום1845 . החלטה מספר54 28 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מראה הדו"ח כי המדינה נעדרה בעת המשבר ראייה הוליסטית אשר מאמצת את קיימא, וכי ארגוני חברה -התפיסה והערכים העומדים בבסיס יעדי האו"ם לפיתוח בר אזרחית נאלצו לשוב ולהזכיר למדינה את מחויבותה לקידום שוויון מגדרי ונאלצו 55.5 לשכנע אותה שיש קשר הדוק בין המשבר בו מצויה המדינה לבין יעד מספר באוקטובר השאירו את חותמם ביתר שאת על ציבור 7-גם המלחמה ואירועי ה הנשים וגם הפעם נאלצו ארגוני החברה האזרחית להזכיר למדינה את מחויבויותיה ולענות על הצרכים של נשים שעלו מהשטח. כמו כן, לארגוני החברה האזרחית היה תפקיד מכריע בהצבעה על התחומים אשר נפגעו כתוצאה מהמלחמה ותפקיד מכריע נוסף בהבאת קולן של האוכלוסיות שנשארו מאחור. מצב דברים זה מראה שהמדינה אינה שמה לנגד עיניה את היעדים כגורם מנחה וכמסגרת להתאוששות מהמשבר, אשר אמורה להתוות מדיניות, שכן בסופו בין אם הם נגרמים - של דבר אין מדובר בגורם מפתיע. משברים הומניטריים תמיד פוגעים במידה הרבה ביותר בנשים, -מסכסוכים, מלחמות או אסונות טבע ועל כן, מדינה שדואגת לכלל תושביה ותושבותיה, אמורה 56,בנערות ובילדים להטמיע הכרה זו במדיניות ובתהליכי קבלת החלטות במצבי חירום. : 1 יעד מספר מיגור העוני היעדים והוא אחד מעמודי התווך המרכזיים של 17 מבין1 מיגור העוני הוא יעד מספר יעדי הקיימות הגלובליים. כך תיאר האו"ם את מרכזיותו של יעד זה: "אנו מכירים בכך שמיגור העוני על כל צורותיו וממדיו, כולל עוני קיצוני, הוא האתגר קיימא. כל המדינות וכל בעלי -העולמי הגדול ביותר ודרישה הכרחית לפיתוח בר העניין, הפועלים בשותפות ובשיתוף פעולה, יישמו תוכנית זו. אנו נחושים לשחרר את המין האנושי מעריצות העוני, לרפא ולהבטיח את כדור הארץ שלנו. אנו נחושים לנקוט בצעדים הנועזים והמהפכים הדרושים בדחיפות בכדי להעביר את העולם למסלול קיימא. כשאנחנו יוצאים למסע הקולקטיבי הזה, אנו מתחייבים לא להשאיר אף -בר המטרות עליהם אנו מכריזים היום 169-הקיימא ו- יעדי הפיתוח בר17 .אחד מאחור 57".מדגימים את היקף השאיפה לסדר יום אוניברסלי חדש . שירין בטשון ודיויד דוניץ, "יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא בראי משבר הקורונה, דו"ח של ארגוני חברה אזרחית בישראל", איתך55 2020-2021 ,– מעכי, משפטניות למען צדק חברתי . קרן האוכלוסין של האו"ם56 , האו"ם2030 אג'נדה-. משנים את העולם שלנו57 29 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 58 מיגור העוני1 יעד רשימת מטרות: , יש למגר את העוני הקיצוני עבור כל האנשים בכל מקום, הנמדד2030 עד שנת דולר ליום. 1.25-כיום כאנשים החיים פחות מ לצמצם לפחות במחצית את שיעור הגברים, הנשים והילדים 2030 עד שנת בכל הגילאים החיים בעוני בכל מימדיו בהתאם להגדרות הלאומיות. יישום מערכות ואמצעים לאומיים מתאימים לסיפוק הגנה חברתית לכולם והשגת .2030 כיסוי משמעותי של העניים והפגיעים עד יש לוודא שלכל הגברים והנשים, במיוחד העניים והפגיעים, זכויות 2030 עד שנת שוות למשאבים כלכליים, כמו גם גישה לשירותים בסיסיים, בעלות ושליטה בקרקעות ובצורות אחרות של רכוש, ירושה, משאבי טבע, טכנולוגיה ושירותים מימון.-פיננסיים חדשים מתאימים, כולל מיקרו , יש לבנות את עמידותם של עניים במצבים פגיעים ולהפחית את 2030 עד שנת חשיפתם ופגיעותם לאירועי קיצון הקשורים לאקלים ולזעזועים ואסונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים אחרים. להבטיח גיוס משמעותי של משאבים ממגוון מקורות, כולל באמצעות שיתופי פעולה משופרים, בכדי לספק אמצעים הולמים למדינות מתפתחות, ובמיוחד לאלו הפחות מפותחות, ליישם תוכניות ומדיניות לסיום העוני על כל ממדיו. ייצור מסגרות מדיניות נאותות ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית, המבוססות עניים ורגישות מגדרית, כדי לתמוך בהשקעה מואצת -על אסטרטגיות פיתוח פרו בפעולות למיגור העוני. משברים ומלחמות מגבירים את פגיעותן של אוכלוסיות מוחלשות, בכלל זה אוכלוסיות שחיות בעוני, בשל העובדה כי משאביהן הכלכליים מוגבלים ממילא ולאור הישענותם על המדינה כגורם שמסייע ומעניק שירותים. כך למשל, משבר הקורונה דחף בני אדם רבים לעוני קיצוני ואף החריף את הפערים בין נשים לגברים, כאשר נתונים עולמיים מראים שלנשים יש סיכוי גבוה יותר לחיות אולם התפרצות 59,2020 בשנת7.9%-בעוני. שיעור העוני בעולם היה צפוי לרדת ל מגפת הקורונה והמשבר שנלווה אליה שיבשו תחזית זו. כמו כן, שיעורי העוני בקרב 2030 , אתר אג'נדה1 . יעד58 59. World Bank, Press release: "COVID-19 to Add as Many as 150 Million Extreme Poor by 2021” (October 2020), Link 1 1.2 1.3 1.4 1.5 . א1 . ב1 30 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא נשים היו צפויים להצטמצם, אולם בשל פרוץ המשבר הפער בין נשים לגברים צפוי . 2030‏ עד לשנת20% אף להתרחב ולהגיע עד כדי גם בישראל, משבר הקורונה דחק יותר אנשים למעגל העוני כולל אנשים ממעמד ובפרט נשים, מהגרי עבודה, חסרי מעמד ואוכלוסיות מוחלשות נוספות. 60הביניים נשים בישראל חשופות אף יותר לסכנת עוני ולמחסור קיומי, במיוחד אלו המנהלות ונשים בעלות מוחלשות כפולה - קרי רווקות, גרושות ‏ואלמנות- משק בית בגפן 61.ומשולשת, דוגמת מבקשות מקלט או נשים חסרות מעמד מתאר כיצד ארגוני החברה 2023 דו"ח העוני האלטרנטיבי שפורסם בדצמבר האזרחית התגייסו בתקופת המלחמה לטובת המוחלשים והעניים, זאת בשעה שהמדינה לא תפקדה. הוא מתאר כיצד מצבם הכלכלי של אזרחים רבים התדרדר בעקבות המלחמה, כאשר אחת מההשלכות החמורות ביותר היא פגיעה בביטחון . על פי הדו"ח, השפעות המלחמה 62התזונתי של מבוגרים, ובייחוד זקנים וניצולי שואה מהציבור נפגעה כבר 19.7% על הכלכלה בישראל הן חמורות, שכן ההכנסה של חוששים שיתדרדרו למצוקה כלכלית בעקבותיה. 45.5%-מתחילת המלחמה, ו הדו"ח ממליץ על מתן מענה לסוגיית הבטחון התזונתי ולמילוי צרכים בסיסיים בתקציב המדינה, במיוחד לנוכח התמודדות אוכלוסיות מוחלשות עם משברים כלכליים בשנים 63.האחרונות, ובכלל זה משבר הקורונה, יוקר המחיה, האינפלציה והריבית במשק 22 , עמוד2023 , ארגון לתת21 תמונה מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי, מהדורה ), קישור2020 . גלובס "האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו " (אוגוסט60 )2020 . דפנה הקר "אתגרי הקורונה בעדשה מגדרית" (מרץ61 2024 . הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, כנסת ישראל, ינואר62 57 ', בעמ2023 ,, ישראל" ארגון לתת21'. "דו"ח העוני האלטרנטיבי מהדורה מס63 31 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא האוכלוסיות המוחלשות שנשארו מאחור בתקופת המלחמה • העיר אופקים כמקרה בוחן אזרחי -דו"ח שנכתב על ידי קבוצת חוקרות וחוקרים מקבוצת קולקטיב מזרחי ומרכז אדוה, בוחן את הפגיעה הקשה אותה ספגו תושבות ותושבים בעיר אופקים, ואת תפקודה של המדינה ושל העיריה במאמצי סיוע ושיקום, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. ) ומאופיינת ברוב של 10 (מתוך3 העיר אופקים מדורגת באשכול סוציו אקונומי תושבות ותושבים מזרחים, לצד שיעור גבוה של חרדים ויוצאי ברה"מ לשעבר, שתי קבוצות שלהן ייצוג יתר בעיר בהשוואה לממוצע הארצי ואשר נפגעו בצורה משמעותית במהלך המתקפה באופקים. ממדי העוני באופקים גבוהים בהשוואה לשיעור העוני הארצי ונרשמים בה שיעורים גבוהים של מקבלי קצבאות, לרבות קצבאות הבטחת הכנסה. זאת ועוד, באופקים ישנם שיעורים גבוהים של מגורים 64.בדיור ציבורי, ושיעורים נמוכים של בעלות על דירה הדו"ח מלמד שההפקרה של העיר אופקים באירועי השביעי באוקטובר ואחריהם מהווה המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את עיירות הפיתוח בפריפריה הדרומית. המדיניות החברתית כלכלית של ממשלות ישראל לאורך השנים ודפוסי חלוקת המשאבים הציבוריים הותירו את אופקים עם תשתיות פיזיות לקויות, שוק עבודה מוגבל ומערכת חינוך באיכות ירודה. מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר תפסה את אופקים ללא מערך חוסן מקומי, ללא מקלטים פתוחים ונגישים, ללא מערכות התראה פעילות וללא כיתת כוננות מסודרת. חלק משמעותי מהתושבים מתגורר בבתים ללא מיגון (ממ"דים), בעיקר בשכונות מוחלשות כגון שכונת מישור הגפן הוותיקה שתושביה ספגו את עיקר המתקפה. - כולל בארועים אחרים של המתקפה באזור- מספר תושבי העיר שנרצחו ונהרגו איש, רובם אזרחים/יות. תושבי אופקים נרצחו בעת שיצאו למקלטים 48 עומד על ולמרחבים המוגנים ובניסיונות להגן על עצמם ועל משפחתם. אלפים היו מבוצרים בביתם שעות ארוכות, חלקם ללא מיגון, חשופים לירי טילים כשהם עדים.ות לזוועה המתחוללת ברחובות. הפרופיל הדמוגרפי של הנרצחים מאופקים משקף את המציאות החברתית בעיר בכלל ובשכונת מישור הגפן בפרט ומלמד על ייצוג מהנרצחים/ות), מבוגרים/ות (כשליש 50% יתר של עולים/ות מברה"מ (כמעט צבאי.-) וגברים מזרחים בעלי רקע בטחוני60 מהנרצחים היו מעל גיל ברגע האמת לא היו משאבים מקצועיים מספקים להציע תמיכה לתושבי אופקים בכלל ולשכונה הוותיקה בפרט, שרבים מתושביה נתמכי סעד גם בשגרה. הסיוע הוגבל בתחילה רק למשפחות שנפגעו בנפש וברכוש (מעגל הנפגעים הראשוני) והעירייה לא הפעילה מערך חוסן מסודר ולא סיפקה טיפול סוציאלי ונפשי מותאם. על אף המתקפה על העיר, המדינה לא הורתה על פינוי התושבים ורק מעטים יצאו להתרעננות מסודרת. תושבים שבחרו להתפנות עשו זאת באופן עצמאי ועל חשבונם. בנוסף, עיוורון תרבותי והזנחה של אוכלוסיות בעוני הובילו לכך 2024 אזרחי ומרכז אדווה, יוני-. כרוניקה של הפקרה ידועה מראש. אופקים כמקרה בוחן", קולקטיב מזרחי64 32 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא שלא ניתנו שירותים מספקים בשפה הרוסית, למרות שרבים מהנפגעים היו עולים מבוגרים דוברי רוסית. חלק ניכר מהשירותים שניתנו לתושבי אופקים בחודשי המלחמה הראשונים אורגנו ומומנו על ידי ארגוני חברה אזרחית ותורמים מארה"ב באוקטובר לא פעלו בעיר מסגרות חינוכיות באופן 7-בחודשיים שאחרי מתקפת ה מסודר. תושבי העיר שחלקם עבדו במפעלים או משקי בית יישובי העוטף ספגו פגיעה כלכלית קשה, נוסף על הפגיעה נפשית והטראומה בעקבות המתקפה בעיר. הן אלו והן אלו לא קבלו מענים הולמים ומספקים מצד המדינה והרשות המקומית. רק לאחר ביקורת ציבורית הוכרו תושבים בשכונת מישור הגפן כנפגעי פעולות האיבה אשר זכאים באופן מלא להטבות המסלול המהיר. העיר אף לא נכללה ברשימת היישובים שאמורים לקבל סיוע ממנהלת תקומה לאור ריחוקה העיר אופקים, שבה שיעור גבוה של מקבלי קצבאות 65. ק"מ מהרצועה7-יותר מ הביטוח הלאומי עם שיעורי מקבלי הבטחת הכנסה, נכות וזקנה גבוהים מהממוצע הארצי, נותרה ללא סניף ביטוח לאומי זמין ופתוח במשך למעלה מחודש וחצי אחרי , הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב 27.11.23 המתקפה. במכתב מיום פנו במכתב למוסד לביטוח לאומי בבקשה לפתיחת סניף הביטוח הלאומי בעיר באופן דחוף לאור נזקקות האוכלוסייה המקומית. עוד ציינו כי חלק מהאוכלוסייה המתגוררת באופקים אינה שולטת היטב בשפה העברית ובשימוש באמצעים טכנולוגיים ועל כן המתכונת של קבלת שירותים מרחוק לא יכולה לספק להם מענה הולם. • חסרי מעמד ופליטים אוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה ומאוקראינה מונה בישראל איש.ה והיא אחת האוכלוסיות המוחלשות והעניות המתגוררות כאן. 70,000-כ מחד גיסא , הצהירה מדינת ישראל כי אי אפשר להחזיר אותם למדינות המוצא שלהם ועל כן הם מוגנים מפני הרחקה, אך מאידך גיסא, לאור העובדה שהמדינה סירבה להעניק להם מעמד פליט, הם נעדרים זכויות סוציאליות כלשהן, לרבות ביטוח בריאות. בעקבות המלחמה, אוכלוסייה זו סבלה מבעיות מרובות כולל בעיות בתעסוקה, אובדן הכנסה וכן אובדן ביטוח בריאות (שלרוב המעסיק נושא בעלותו). אוכלוסייה זו אינה בעלת חסכונות או גב כלכלי כלשהו וגם אינה זכאית לקבל מהמדינה סיוע כלכלי כלשהו שיכול להקל ולו במעט בתקופת חירום, כגון מלחמה. בנוסף, חלק מהפליטים ומבקשי המקלט התגוררו בערים דרומיות ללא מיגון והיו חשופים לסכנה לחייהם בעקבות ירי טילים. פרסמה המדינה את התוכנית לעידוד תעסוקה בעקבות המלחמה, 2023 בנובמבר אולם תוכנית זו לא כללה התייחסות לאוכלוסיית חסרי המעמד בישראל. פורום ארגונים שעוסקים בזכויות פליטים ומבקשי מקלט 7- המורכב מ- ארגוני הפליטים כתבו ניירות עמדה ופנו במכתבים רבים למדינה בבקשה שתכלול - בישראל אוכלוסייה זו בסיוע הכלכלי, אולם ללא הצלחה. הפציר במדינה 2023 נייר עמדה שכתבו ארגוני החברה האזרחית בנובמבר להעסיק אוכלוסייה זו בענפים בהם נוצר מחסור בעובדים במקום הגירה של עובדים 22.10.23 , וממשיכה להפקיר אותה", כלכליסט- . הטראומה נמשכת: המדינה שכחה את אופקים65 33 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא פנו ארגוני חברה אזרחית במכתב לשר 26.10.23 67 במכתב מיום66.נוספים מחו"ל הרווחה, לשר האוצר וליועצת המשפטית לממשלה וקראו להכללת אוכלוסייה זו בכל תוכנית חירום כלכלית, זאת לאור הפגיעה הכלכלית האנושה שהם ספגו, בשל עבודתם בענף המסעדנות והניקיון, וכן להסדרת שירותי בריאות עבורם. בנוסף, המדינה לא פעלה ליצור קשר יזום עם חסרי מעמד ופליטים שנחשפו באוקטובר, ומי שעשה זאת היו חדרי חירום אזרחיים. פורום 7-למתקפה של ה ארגוני הפליטים פנה במכתבים רבים לשר התיירות בבקשה לכלול את אוכלוסיית מבקשי המקלט וחסרי המעמד במתווה הסיוע הכלכלי המוענק לתושבי הדרום, כמו גם לכלול אותם במיפוי המתפנים מבתיהם. כמו כן, נשלחו מכתבים לראשי העיריות שדרות ואשקלון בבקשה לערוך מיפוי של אוכלוסייה זו ולהעניק לה סיוע 68.כלכלי ברמה המקומית אוכלוסייה מוחלשת זו שסבלה עוד לפני המלחמה מעוני, חוסר מעמד והעדר מהם). 85%( בטחון תזונתי-זכויות, סבלה בעקבות המלחמה משיעור גבוה של אי מדובר באוכלוסייה אשר בחלקה הגדול נפגעת סחר ועינויים והתעורר אצלה צורך 69.בסיוע נפגשי לאור טראומה חוזרת שהמלחמה עוררה אצלם נייר עמדה נוסף שפרסם פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט (להלן: הפורום) מעלה את שלל הסוגיות אשר דורשות את טיפול המדינה 2023 בחודש דצמבר ביחס לאוכלוסייה זו לרבות בכל הנוגע לחיים ללא מיגון, פגיעה בהכנסה ובתעסוקה, העדר רשת בטחון כלכלית וסוציאלית, העדר ביטוח בריאות, העדר הכללת אוכלוסייה זו בין קבוצת המפונים בדרום והתדרדרות מואצת בבריאות כל זאת ללא סיוע כלשהו מצד המדינה. בנייר האמור קרא הפורום - הנפש שלהם לממשלה למפות את מבקשי המקלט המתפנים, למפות את הצרכים ההומניטריים שלהם ולכלול אותם בכל תוכנית סיוע כלכלי לשכירים, סיוע לתושבי הדרום, סיוע 70.למפונים ועוד במכתב שכתב משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי בשם הפורום, הוא ציין כך "כידוע מדינת ישראל קמה מתוך משברים, ועוצבה במידה רבה על בסיס חוויות הפליטות של העם היהודי בצילן של קטסטרופות אנושיות. על כן אין זה מתקבל על הדעת כי בעת התרחשותו של משבר קיצוני בתחומה, היא תהיה זו שתפנה 71."עורף לפליטים החיים בשעריה אוכלוסייה מוחלשת נוספת הראויה לציון היא אוכלוסיית הפלסטינים נפגעי חוק האזרחות אשר חיים בשטח מדינת ישראל אולם ללא מעמד ארעי או מעמד קבע שיכול לזכות אותם בזכויות סוציאליות. על פי דיווח של עמותת איתך מעכי, בטחון - סובלת מעוני, העדר זכויות ומאי- שחלקה מתגורר בנגב- אוכלוסייה זו תזונתי חמור בעקבות המלחמה, בהעדר רשת בטחון סוציאלי ולנוכח הפגיעה . על התוכנית לעידוד תעסוקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" לכלול את מבקשי המקלט והפליטים החיים בישראל, נייר66 2023 פורום ארגוני הפליטים ומבקשי מקלט בישראל, נובמבר-עמדה 26.10.23 . מכתב של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל לשר הרווחה, שר האוצר והיועצת המשפטית לממשלה מיום67 ומכתבים של ארגון א.ס.ף לראש עיריית12.11.23 . מכתב פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל לשר התיירות מיום68 14.11.23 שדרות ואשקלון מיום קיימא -. הצגה של פורום ארגוני הפליטים, מפגש מקוון בנושא "החברה האזרחית בזמן חירום ויישום יעדי האו"ם לפיתוח בר69 9.1.24 , איתך מעכי ושתילSDGs . חודשיים למלחמת "חרבות ברזל", החיים ללא מעמד מעמידים את הפליטים ומבקשי המקלט שחיים בישראל בפני במשבר70 2023 הומניטרי, פורום ארגוני סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, דצמבר 2.1.24-. מכתב מטעם משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי בשם פורום ארגוני הפליטים למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מיום ה71 34 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא בעקבות המלחמה החל גם גל מעצרים וגירוש 72.המיידית באפשרויות התעסוקה של חסרות וחסרי מעמד פלסטינים, לרבות אימהות לילדים קטנים ששוהות ישראל 73.שנים רבות • האוכלוסייה הערבית בישראל מהאוכלוסייה הכללית נפגעה 20%- אשר מהווה כ- גם החברה הערבית בישראל רבות במלחמה והתמודדה למעשה עם אתגרים בשלוש רמות שונות: האיום החיצוני של ירי הרקטות מצפון ומדרום; האלימות והפשיעה בחברה הערבית; ומדיניות של השתקה שהופעלה נגד אזרחים ערבים בתקופת הלחימה. לפי אזרחים ערבים עוכבו לחקירה מאז 190-דיווחים של משטרת ישראל, יותר מ תחילת המלחמה, בעיקר בשל הבעת עמדות ברשתות החברתיות או ניסיונות להפגין אשר הוגדרו כניסיון להסתה, גם אם במקרים רבים מדובר בהבעת כאב 74.עם סבל התושבים בעזה או ביקורת נגד הפגיעה בחפים מפשע רדיפת האזרחים הערבים התבצעה באמצעות הסתה ברשת, רדיפה בעקבות התבטאויות ברשתות החברתיות וגם במקומות עבודה ומוסדות אקדמאיים. כך למשל, עשרות רבות של עובדים ערבים במערכת הבריאות ננזפו, הוזמנו לשימוע, ואף פוטרו בשל טענות על השמעת עמדה ביקורתית כלפי המלחמה בעזה, זאת לצד דיווחים על הטחת הערות גזעניות מצד מטופלים ואף מקרים שבהם מטופלים סירבו לקבל טיפול מאנשי צוות ערביים. סטודנטים ערבים רבים מצאו את עצמם מול הליכי משמעת בתוך האוניברסיטה בשל התבטאויותיהם ברשתות החברתיות, כולל הזמנות לשימוע, הרחקה 75.מלימודים והשעיה אקונומי ירוד: למעלה -עוד לפני המלחמה סבלה החברה הערבית ממצב סוציו מהאוכלוסייה 3 ממחצית ממשקי הבית בחברה הערבית נמצאים בסיכון לעוני (פי -היהודית) ורובם חיים ברשויות מקומיות הסובלות מדירוג נמוך במדד החברתי כלכלי. זאת ועוד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעה על פערים בין ערבים ליהודים בכל הנוגע לתעסוקה, הכנסה מתעסוקה, הזדקקות לשירותי רווחה, 76.תוחלת חיים נמוכה יותר והעדר בטחון אישי המלחמה החמירה את הפערים בתעסוקה בין האוכלוסיה הערבית ליהודית ועובדים ערבים חוו פגיעה קשה בתעסוקה אשר התבטאה באי קריאה לעבודה, פגיעה בזכויותיהם בעבודה בעקבות פרסומים ברשתות חברתיות ולעתים אף פיטורים לא . 77חוקיים על רקע לאום, השקפה או השתייכות דתית כך, בתקופת המלחמה, החברה הערבית סבלה משיעור אבטלה גבוה עוד יותר, שהשפיע על הגברים מהחברה הערבית במידה ניכרת בהשוואה לגברים והוביל גם להחמרה במצב הכלכלי. אולם למרות שיעורי העוני והפערים 78יהודים . הצגה של עו"ד שירין אלקרנאווי מעמותת איתך מעכי, מפגש מקוון בנושא "החברה האזרחית בזמן חירום ויישום יעדי האו"ם72 9.1.24 ,)", איתך מעכי ושתילSDGs( לפיתוח בר קיימא . על סמך פניות שהתקבלו במרכז לקידום זכויות נשים בדואיות בנגב, עמותת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי73 2023 . ד"ר אדם אסעד, "האתגר המשולש של החברה הערבית במלחמת "חרבות ברזל", המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר74 2024 . אושרת אלמליח, שיקום וחיזוק מרקם החיים המשותפים באקדמיה, נייר מדיניות, סיכוי אופוק לשוויון ולשותפות, ינואר75 , הלשכה המרכזית14 ' – נתונים מתוך דוח פני החברה מס2021-2020 . הודעה לתקשורת, פערים בין יהודים לערבים76 2023 לסטטיסטיקה . עו"ד דיאנה בארון, עו"ד רשא אלעטאונה, "תמונת מצב: פערי מידע אצל ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, והעלמת77 2024 עובדים על רקע לאום והשקפה במהלך החודשים הראשונים למלחמה", קו לעובד, פברואר 2024 . נתן שבע, אליעזר שוורץ "השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר78 35 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהם סובלת החברה הערבית אשר היו צריכים להוביל למדיניות מיטיבה יותר עם החברה והקצאת תקציבים מוגברת בתקופת המלחמה, החליטה הממשלה דווקא על קיצוץ בתוכניות החומש לחברה הערבית שייעודן הוא לצמצום פערים כלכליים בין החברה הערבית ליהודית. לא רק זאת, אלא שהקיצוץ עליו החליטה משיעור הקיצוץ הרוחבי בתקציבי 3 הממשלה בעקבות המלחמה היה גבוה פי בלבד, הקיצוץ 5% משרדי הממשלה, כך שבעוד שהקיצוץ הרוחבי כאמור עמד על 79.15% בתוכניות החומש לחברה הערבית עמד על גם החברה הבדואית בנגב ספגה מכה קשה במהלך המלחמה, הן בנפש והן בגוף, שכן אזרחים בדואים רבים נהרגו כתוצאה ממתקפות טילים מתחילת המלחמה, וחלקם אף נחטפו. למרות האמור לעיל, 7.10 -חלקם נהרגו במהלך המתקפה ב סובלים מהזנחה - ובמיוחד תושבי הכפרים משוללי ההכרה בנגב- תושבים אלה משוועת מצד המדינה אשר ביטוייה הם העדר מיגון בכפרים, העדר מערכות התראה, העדר מערכת הגנה מפני טילים (כיפת ברזל) ואף העדר סיוע נפשי כלשהו לנפגעים. 67%-קיום בנגב על מוגנות הקהילה הבדואית מצא של-סקר שערך פורום דו מתושבי הכפרים משוללי ההכרה 92%-מהבדואים אין נגישות למרחב מוגן וכי ל אין יכולת להגיע למרחב מוגן, מחדל שחושף את האוכלוסייה הבדואית בנגב 80.לסיכון ממשי לחייהם ולתחושות חרדה וחוסר אונים קשות החליטה הממשלה על הקמת מנהלת 'תקומה' לשיקום 2023 באוקטובר19-ב חברתי של -ופיתוח כלכלי של אזור עוטף עזה לצורך שיקום, הצמחה ופיתוח כלכלי האזור לאחר המלחמה (להלן: המנהלת ו/או מנהלת תקומה). מדובר בתכנית שנים. מאוחר יותר, וכחלק ממנהלת 'תקומה', 5- מיליארד ש"ח ל19 בהיקף של גובשה תוכנית לסיוע מקיף גם ליישובי אשכול הנגב המערבי עליה אחראים מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, אולם הרשויות המקומיות רהט ולקייה נעדרו ממנה, 81.למרות היותן חלק רשמי מאשכול הנגב המערבי פנתה עיריית רהט למנכ"ל המנהלת, מנכ"ל רשות מקרקעי 7.4.24-במכתב מיום ה ישראל וראש מנהל התכנון בה צוין כי עיריית רהט גילתה דרך כלי התקשורת שהיא הושמטה מהתוכנית האסטרטגית לשיקום אשכול הנגב המערבי וביקשה לצרפה לרשימת היישובים הכלולים ברשימה הזכאים לשיקום. זאת ועוד, התייחסות שהוציאו מנכ"ל הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות ועמותת קיימא למרחבים המדירים -'סיכוי אופוק' מציינת כי אין היתכנות ארוכת טווח ובת אוכלוסייה מרכזית באזור הנגב, כגון האוכלוסייה הערבית בדואית, אשר סובלת לאורך שנים מאפליה במשאבים ובנכסים ומהיעדר השקעה ממשלתית בכל תחומי החיים. בהתייחסות כאמור ביקשו הארגונים לתקן את התוכנית כך שתכלול 82.יישובים ערבים בנגב כולל רהט ולקיה – לעצור את הפגיעה האנושה בחברה הערבית, סיכוי אופוק לשוויון ולשותפות2024 . תקציב79 2023 קיום על מוגנות הקהילה הבדואית, מרכז המידע והמחקר של האוכלוסייה הבדווית בנגב, דצמבר-. סקר פורום דו80 14.4.24 ,. המדינה מקדמת תוכנית לסיוע מקיף ליישובי הנגב המערבי, רהט ולקיה בחוץ, הארץ81 אופוק לתכנית האסטרטגית לתכנון ארוך טווח של-. התייחסות הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ועמותת סיכוי82 2024 אזור הנגב המערבי וחבל תקומה, מרץ . תוכנית החומש האסטרטגית של מנהלת תקומה לשיקום העוטף אושרה ע״י הממשלה!, משרד ראש הממשלה83 36 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא :מעניין לראות כי באתר הרשמי של מנהלת תקומה תוארה מטרתה כך "התכנית אשר תוכננה בקפידה בחודשים האחרונים מושתתת על עקרונות של ראייה הוליסטית ודחיפה מתמדת קדימה, שיתוף והיוועצות, שקיפות לאורך כל קיימא -הדרך, שיתוף פעולה עם ההנהגה המקומית, מחויבות לתוצאות, תכנון בר ובנייה מחודשת מיטיבה. במסגרת התכנית יינתן מענה על פי אבני היסוד שהוגדרו במתווה שאושר בממשלה סביבת - ובהם אדם וקהילה במרכז, חינוך איכותי, בינוי ודיור2023 בחודש דצמבר ) תשתיות תומכות צמיחה, חיזוק משק האנרגיה, Build Back Better( חיים מיטיבה חיזוק התעסוקה, סיוע לעסקים, מסחר, תעשייה ותעשייה חקלאית ופיתוח כלכלי, 83."וחיזוק הביטחון האישי והלאומי ) וגם במושג 'ראייה הוליסטית' BBB :' (להלןBuilding Back Better' השימוש במושג אינם הולכים יד ביד עם הדרה של קבוצות אוכלוסייה מתוכניות, תחילה היישוב משמש BBB אופקים ולאחר מכן ערים ויישובים בדואים כמו רהט ולקייה. המושג לתיאור גישה להתאוששות של אוכלוסיות בעקבות אסונות ומשברים שמטרתה להפחית את פגיעותן של אוכלוסיות אלה ולבנות חוסן קהילתי להתמודדות עם משברים עתידיים. השימוש בגישה זו היה רווח בתקופת משבר הקורונה ונעשה בה שימוש כדי להצביע על השאיפה להחזיר את הכלכלה והפרנסה לתפקוד בצורה שתפחית את הסבירות וגם את הפגיעות למשברים עתידיים. הכלה של כלל קבוצות האוכלוסייה וחיזוק רווחתן עומדים במרכז גישה זו. מכאן תמוה השימוש במושג זה באתר הרשמי של משרד ראש הממשלה לתיאור החזון העומד מאחורי הקמתה של מנהלת תקומה, ללא אחריותיות כלפי כלל האוכלוסיות המתגוררות בנגב, אשר נפגעו בצורה ישירה ועקיפה מנזקי המלחמה. : 2 יעד ביטחון תזונתי-אפס רעב / אי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, הוא לשים קץ לרעב, להשיג 17 מבין2 מטרתו של יעד קיימא. מדינות מפותחות רבות -ביטחון תזונתי ותזונה משופרת ולקדם חקלאות בת מתמודדות כיום עם בעיית תזונה לא מספקת עקב קשיים כלכליים. בניגוד למדינות תזונה חמורה -מתפתחות, שבהן המחסור במזון עלול להיות חמור ולגרום לבעיית תת הבעיה מוגדרת כ"חוסר גישה סדירה -ומסכנת חיים, הרי שבמדינות המפותחות לכמות מספקת של מזון מזין המאפשר חיים בריאים ופעילים ומימוש של הפוטנציאל ההתפתחותי של הפרט". חוסר ביטחון תזונתי מושפע מאוד מממדי העוני וממגמת שיעור העוני. המכשול העיקרי להשגת ביטחון תזונתי בעולם המערבי נוגע ליכולת 84.הכלכלית של משק הבית לרכוש מזון 84. ״Implementation of the Sustainable Development Goals - National Review Israel” (2019) 37 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא המטרות שנקבעו להגשמת יעד זה כוללות בין היתר: נגישות אוניברסלית לאוכל התזונה, הכפלת התפוקה והייצור של יצרני מזון קטנים, -בטוח ומזין, סיום כל סוגי תת קיימא וגידולים חקלאיים ושמירה על המגוון הגנטי בייצור מזון, לרבות -ייצור מזון בר 85.השקעה במחקר ופיתוח בחקלאות והבטחת סחר חקלאי יציב 86: אפס רעב / אי ביטחון תזונתי2 יעד רעב הוא הגורם המוביל למוות בעולם. הפלנטה שלנו סיפקה לנו משאבים אדירים, תזונה. -אך גישה לא שוויונית וטיפול לא יעיל משאירים מיליוני אנשים שסובלים מתת קיימא עם טכנולוגיות מודרניות ומערכות הפצה הוגנות, נוכל -אם נקדם חקלאות בת לקיים את כל אוכלוסיית העולם ולוודא שאף אחד לא יסבול אי פעם מרעב. רשימת מטרות: נגישות אוניברסלית לאוכל בטוח ואוכל מזין – , לשים סוף לרעב ולוודא גישה לכל האנשים, במיוחד העניים ואנשים 2030 עד במצבים פגיעים, כולל תינוקות, למזון בטוח ומזין דיו בכל ימות השנה. תזונה –-סיום כל סוגי התת , השגת יעדים 2025 תזונה, כולל עד-, לסיים את כל סוגי התת2030 עד שנת , 5 מוסכמים בינלאומית על תשישות ועיכוב בהתפתחות בילדים מתחת לגיל ולטפל בצרכים התזונתיים של נערות, נשים הרות ומניקות ומבוגרים. הכפלת התפוקה והיצור של יצרני המזון הקטנים – , להכפיל את התפוקה החקלאית ואת ההכנסות של יצרני מזון בקנה 2030 בשנת מידה קטן, במיוחד נשים, עמים ילידים, חקלאים משפחתיים, רועים ודייגים, כולל באמצעות גישה מאובטחת ושווה לקרקע, משאבים יצרניים אחרים תשומות, ידע, שירותים פיננסיים, שווקים והזדמנויות לתוספת ערך ולתעסוקה שאינה חקלאית. קיימא ושיקולים חקלאיים –-ייצור מזון בר קיימא וליישם פרקטיקות חקלאיות -, להבטיח מערכות ייצור מזון בנות2030 עד גמישות להגביר את התפוקה והייצור, המסייעים לשמור על מערכות אקולוגיות, כאלו המחזקות את היכולת להסתגל לשינויי האקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורת, הצפה ואסונות אחרים וכך באופן הדרגתי לשפר את סוג הקרקע ואת איכות הקרקע. 2030 אפס רעב / אי ביטחון תזונתי", אתר אג'נדה- 2 . "יעד85 2030 , אתר אג'נדה2 . יעד86 2.1 2.2 2.3 2.4 38 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 2.5 . א2 . ב2 . ג2 – שמירה על המגוון הגנטי בייצור מזון שמירה על המגוון הגנטי של זרעים, צמחים מעובדים וחיות 2020 עד שנת מבויתות ועל מיני הבר הקשורים אליהם, לרבות באמצעות בנקים של מגוון זרעים וצמחים המנוהלים ברמה הארצית, האזורית והבינלאומית, ולקדם גישה שוויונית והוגנת לטובת שיתופי פעולה הקשורים לשימוש במשאבים גנטיים והידע לאומית.-המסורתי הקשור אליהם, כפי שהוסכם בין השקעה בתשתיות חקלאיות, מחקר חקלאי, טכנולוגיה ובנקי גנים – הגדלה של ההשקעות, כולל באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים, בתשתיות כפריות, מחקר חקלאי שירותי הרחבה, פיתוח טכנולוגיה ובנקי גנים של בעלי חיים וצמחים ביעד לשפר את יכולת הייצור החקלאית במדינות מתפתחות, ואלו מהן המדינות הפחות מפותחות. מניעת הגבלות על סחר חקלאי, ייצוא, הפרעות בשווקים – לתקן ולמנוע הגבלות סחר ועיוותים בשווקים החקלאיים בעולם, לרבות באמצעות חיסול מקביל של כל סוגי סובסידיות הייצוא החקלאי וכל אמצעי הייצוא עם השפעה שווה, בהתאם המנדט של סבב פיתוח דוחא. - הבטחת יציבות הסחורות בשוקי המזון וזמן גישה למידע לאמץ אמצעים להבטחת תפקודם התקין של שוקי מוצרי המזון ונגזרותיהם, וכן לאפשר גישה מהירה למידע השוק, כולל על עתודות מזון, על מנת לסייע בהגבלת התנודתיות הקיצונית במחירי המזון. דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי הצביע עוד לפני פרוץ המלחמה, כי בשנת נרשמה עלייה בעומק העוני ובחומרתו כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, בהמשך 2022 ממשקי30.9%- כ2022 . עוד מצביע הדו"ח על כך שבשנת2021 לעלייה משנת הבית בישראל חיו באי־ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות, וכי העוני בישראל הוא 87.מהגבוהים ביותר מבין הארצות המפותחות משפחות 709,500 , באוקטובר7-, טרם ה2023 על פי הערכות שנעשו בשנת מהמשפחות - יותר מחמישית- 22% ביטחון תזונתי, והן מהוות-בישראל חיות באי 1,138,594 ,בטחון תזונתי חמור. כמו כן- מתוכן סובלות מאי10% בישראל, כאשר - באי21% ביטחון תזונתי, מתוכם- מכלל הילדים בישראל) חיים באי36.1%( ילדים 88.ביטחון תזונתי חמור שלפני המלחמה, למעלה משני מיליון נפשות בישראל 2023 בסך הכל, ונכון לשנת נתונים אלה נותרו גבוהים, אף 7.10.23-ביטחון תזונתי ועד ל-) חיו באי2,168,016( 89.ביחס למדינות מפותחות 2023 , הארץ, דצמבר2023-בטחון תזונתי ב-. דו"ח העוני, כשליש ממשקי הבית בישראל חיו באי87 62 . דו"ח העוני האלטרנטיבי, ארגון לתת, הע"ש88 . שם89 39 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מלחמות גורמות פעמים רבות לפגיעה בכל מרכיבי שרשרת אספקת המזון – החל בפגיעה בייבוא, דרך עליית מחירים בתחום המזון והקטנת ההכנסה הפנויה, וכלה בשיבוש הנגישות הסדירה למזון בריא ומזין באופן שיכול לאיים על מצב הביטחון השלכות אלו מאיימות באופן חריף יותר על אוכלוסיות 90.התזונתי של משקי הבית ביטחון תזונתי כגון אוכלוסיות שחיות בעוני, קשישים וילדים, -המתמודדות ממילא עם אי ובאופן ממוקד: האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בכפרים משוללי ההכרה בנגב, שם 91.ניכרת השפעתה החמורה של המלחמה על העמקת אי־הביטחון התזונתי כאמור על פי נתוני 'לקט ישראל', עם פרוץ המלחמה נוצרה פגיעה קשה בחקלאות המקומית וביכולת אספקת המזון של ישראל. הפגיעה מתקיימת בשני מישורים – חלק מהגידולים נהרסו כתוצאה מהפעילות הצבאית וחלק אחר של שטחים חקלאיים, שלא נהרסו, ננטשו והוזנחו בלית ברירה לנוכח היותם בקו העימות וכן לנוכח מחסור משמעותי היכולת לקטוף תוצרת חקלאית או לטפל בבעלי חיים כראוי, -בידיים עובדות. אי מצב דברים 92.הביאה לעלייה באובדן מזון וכתוצאה מכך למחסור בתוצרת חקלאית זה הוביל לעלייה משמעותית בייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל (בחודשיים הראשונים מפרוץ המלחמה, היה היקף היבוא פי שניים מהיקפו בחודשים מקבילים בשנים 94.) והובילה לעליית מחירים, בין היתר לנוכח קשיים בשינוע ועליית מחירו93קודמות מכלול הקשיים האמורים לעיל הוביל לעלייה משמעותית של מחירי המזון בישראל, הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות -אשר מצידה משפיעה באופן ישיר על העמקת אי 95.מוחלשות ועניות שהתקשו להבטיח לעצמן בטחון תזונתי גם בימי שגרה דוגמה נוספת להשפעות המלחמה על הביטחון התזונתי היא הפגיעה באוכלוסיית התלמידים הנזקקים, לנוכח שיבושים במערך ההזנה של משרד החינוך, בעקבות סגירת גני הילדים ובתי הספר. בתחילת המלחמה נסגרו כלל בתי הספר והגנים במדינה, מה שהוביל להפסקת פעילות מוחלטת של מפעלי ההזנה, ואף אחד מבין התלמידים הזכאים לכך לא קיבל ארוחה חמה, אף שזו לעיתים קרובות 400,000 לפי משרד החינוך, כפי96.הארוחה המלאה היחידה שהם אוכלים במשך כל היום 40%-, כ2023 בנובמבר13 שנמסר בדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת ביום 97.מהילדים הנתמכים ע"י מפעל ההזנה לא קיבלו את המנות האלה בין אותם ילדים שלא מקבלים את הארוחות המגיעות להם ממפעלי ההזנה, ניתן ילדים מהחברה הבדואית בנגב. זאת, משום שנכון לחודש פברואר 40,000-לכלול כ כמו כן, לנוכח היעדר נתונים מספקים, 98., מפעל ההזנה בנגב טרם נפתח מחדש2024 קיים חשש כי גם אלפי ילדי מבקשי מקלט, פליטים ועובדים זרים ברחבי הארץ לא 99.מקבלים את הארוחות המגיעות להם 32 ', בעמ62 , בתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי, לעיל הע"שBruke et al. 2018 .90 32 '. שם, עמ91 5 '), בעמ2022( " בשיתוף לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, "אובדן מזון והצלת מזון בישראלBDO .92 )(להלן: דוח אובדן והצלת מזון לקט ישראל . שם93 2024 בפברואר6 . שיחה עם ד"ר יעל קחל, מנהלת תחום בכירה בחטיבת המחקר במשרד הבריאות, מיום94 32 ', בעמ62 . דו"ח העוני האלטרנטיבי, לעיל הע"ש95 " מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בנושא "ביטחון תזונתי לתלמידים בהעדר בתי"ס בתקופת המלחמה34 '. פרוטוקול מס96 . דבריו של אילן שמש, נציג משרד החינוך9 '), עמ13.11.2023( יום שני, כ"ט בחשון התשפ"ד . דבריו של אילן שמש, נציג משרד החינוך11 '. שם, עמ97 2024 בפברואר4 מכון הנגב, מיום-. שיחה עם אילן עמית, מנכ"ל משותף, עמותת אג'יק98 2 '), בעמ2024 . ארגון א.ס.ף. "אי ביטחון תזונתי בקרב פליטים ומבקשי מקלט" (ינואר99 40 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא לטענת משרד הרווחה, עם פרוץ המלחמה הועברו תקציבים נרחבים לרשויות ביטחון תזונתי. כמו כן, המשרד -המקומיות שתכליתם הייתה אספקת מזון לסובלים מאי הפעיל יחד עם הקרן לידידות מיזם חירום לסיוע חומרי ברשויות באזורים שנפגעו מהמלחמה כמו גם ברשויות שקלטו תושבים מאזורי המלחמה. יתרה מזאת, המשרד . 100תומך כלכלית בעמותות לטובת עניין זה אולם למרות ההחמרה בביטחון התזונתי של אוכלוסיות רבות וביניהן ילדים בעקבות המלחמה כפי שצוין לעיל, הרי שצפויה גם פגיעה לטווח הארוך בביטחון המזון מתקציב מכון וולקני, המרכז הגדול 21% בישראל, שכן משרד האוצר החליט לקצץ ביותר לחקר חקלאות בישראל. לקיצוץ זה עלולות להיות השלכות חמורות על חוסנה החקלאי של ישראל והוא עתיד להקשות על מדינת ישראל לעמוד במטרה של ייצור 101.קיימא, מחקר ופיתוח וסחר חקלאי יציב-מזון בר פעילות המדינה וארגוני החברה האזרחית להגברת הביטחון התזונתי בעת המלחמה הנוכחית יזמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בשיתוף משרד הרווחה 2023 באוקטובר משרדי בהנחיית ראש המועצה -מגזרי ובין-והביטחון החברתי, את הקמתו של פורום בין וראש אגף רשויות מקומיות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, במטרה לקדם את התיאום ואת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ובין ארגוני הגג כדי להעניק ביטחון ואולם, על אף מספר בקשות שהעביר יו"ר המועצה 102.תזונתי לאזרחים בעת המלחמה , ואף לא נתקבלה הבטחה 2023 למשרד הרווחה, המועצה לא תוקצבה כלל בשנת 103.2024 תקציבית להמשך פעילות המועצה לשנת ארגון "לתת" מציין בדו"ח העוני האלטרנטיבי שלו כי מרבית הבעיות של היעדר ביטחון תזונתי לאורך המלחמה נפתרו בעזרת ארגוני חברה אזרחית, מתנדבים וכסף שהתקבל בתרומות. לפי הארגון, משרדי הממשלה לא הקצו תקציבים לפתרון אי הביטחון התזונתי שגבר מאז פרוץ המלחמה, והמדינה לא מעניקה סיוע לאותם 104.ארגונים ועמותות שתפסו את מקומה בנוסף, יוזמות שונות של ארגוני חברה אזרחית כמו עמותת איתך מעכי בנגב וארגון מכון הנגב, החלו לספק סלי מזון למשפחות בדואיות הסובלות בשגרה מאי -אג'יק ביטחון תזונתי, שחלקם נתרמו ע"י חברות מזון ישראליות גדולות. זאת ועוד, ארגון אג'יק, בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, חילק תלושי מזון נטענים למשפחות בדואיות העומדות בקריטריונים של משרד הרווחה, ומסייע בחלוקתם, 105.לאור קשיים בהזמנה מקוונת של התלושים מהמוסד לביטוח לאומי . התייחסות משרד הרווחה והביטחון החברתי לסיכום דיון בנושא ביטחון תזונתי לתלמידים בהיעדר בתי ספר בתקופת מלחמת100 2023 חרבות ברזל, דצמבר 27.02.2024 ויהיו לכך השלכות הרסניות- . מומחים: קיצוץ מכון וולקני ישים קץ לפעילותו101 4 '", עמ2023 . המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, "דו"ח פעילות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי לשנת102 37 , עמוד62 . דו"ח העוני האלטרנטיבי, הע"ש103 62 . דו"ח העוני האלטרנטיבי, הע"ש104 . לדברי עמית, לולא פעולת הארגון, המשרד היה "מפספס" את אותן משפחות וחוסר91 . שיחה עם אילן עמית, לעיל ה"ש105 .הביטחון התזונתי שלהן היה מועצם 41 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא אמנם דו"ח זה מתמקד בהיבטים האזרחיים של המלחמה בתוך גבולות ישראל, אך חשוב לא להסיט את המבט מהמשבר ההומניטרי הקיים ברצועת עזה מזה חודשים סוכנויות 106.המתבטא ברעב חמור של אוכלוסייה אזרחית, ובכלל זה נשים וילדים האו"ם השונות וארגון הבריאות העולמי מדווחות על מחסור חמור במזון ברצועה ועל 107.רעב חמור אשר עלול להוביל למקרי מוות, לרבות בקרב ילדים ותינוקות באוקטובר והמלחמה השפיעו לרעה על אוכלוסיות 7-לסיכום פרק זה, ניכר כי אירועי ה החיות בעוני בישראל, כגון: קהילות חסרי המעמד, החברה הערבית, החברה הבדואית המתגוררת בנגב וכן אנשים המתגוררים בפריפריה. בחלק מהמקרים החמרת העוני בטחון תזונתי לרבות בקרב ילדים וקשישים, סוגיה אשר -לוותה גם בהחמרה של אי על המדינה להידרש לה ולהקצות לה משאבים מידיים. גם כאן, ראוי היה שמקבלי החלטות למדו לקחים ממשבר הקורונה, אשר החמיר אף הוא את מצב העוני, וכי במלחמה הם יתייחסו לצרכים של אוכלוסיות החיות בעוני בבואם לשרטט מדיניות. גם קיימא, המחייבים -כאן ההנחה היא שמדינה אשר אימצה את יעדי האו"ם לפיתוח בר בטחון תזונתי על -אותה אף במדידה עקבית ומתמשכת, תעלה את הנושא של עוני ואי ראש סדרי עדיפויותיה ותתקצב אותם כראוי. אולם לצערנו, הנתונים עליהם מדווחים ארגוני החברה האזרחית מעידים על תמונה הפוכה. 3.3.24 . "ראש המועצה לביטחון תזונתי: יש להפסיק את האש, בעזה מתחולל אסון הומניטרי", הארץ106 107. Latest hunger data spotlights extent of famine risk in Gaza, Sudan and beyond, UN news, 24.4.24 42 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 17.16 17.17 17.19 :17 יעד מספר שיתופי פעולה למימוש היעדים עוסק ביצירת שותפויות גלובליות וקורא לפעולה של כל המדינות 17 יעד מספר מדגיש את חשיבותן של יצירת 17 מפותחות ומתפתחות – להשגת היעדים. יעד- שותפויות גלובליות והכללת כלל השחקנים והמשאבים הקיימים ליישום המטרות והיעדים, לרבות מעורבות של ממשלות, ארגוני חברה אזרחית, המגזר הפרטי, 108.סוכנויות האו"ם השונות ועוד לארגוני חברה אזרחית תפקיד קריטי ביישום העיקרון 'לא להשאיר אף אחד.ת מאחור' ועל כן הטמעת היעדים ברמה הלאומית חייבת לכלול את ארגוני החברה האזרחית 109.לצד גורמי ממשל פרק זה בדו"ח זה יתמקד בעיקר בתפקיד ארגוני החברה האזרחית בשעת מלחמה . 17 מכח הערכים העומדים בבסיס יעד 110 שיתופי פעולה למימוש היעדים- 17 יעד (רשימה חלקית)2030 ‎ המטרות ליעד זה עד שנת שותפות בין בעלי עניין רבים קיימא, המושלמת על ידי שותפויות בין -חיזוק השותפות העולמית לפיתוח בר בעלי עניין רבים המעבירים וחולקים מידע, מומחיות, טכנולוגיות ומשאבים הקיימא בכל -כספיים, על מנת לתמוך בהישגים של מטרות הפיתוח בר המדינות, ובמיוחד במדינות מתפתחות. פרטי והחברה -עידוד וקידום שותפויות יעילות של הציבור, המגזר הציבורי האזרחית, המבוססות על מומחיות ואסטרטגיות של שותפויות. מידע, פיקוח ואחריות , הגברת הסיוע לכושר היכולות של מדינות מתפתחות, כולל 2020 עד לשנת המדינות הכי פחות מפותחות ומדינות איים קטנים מתפתחות, על מנת להגדיל באופן משמעותי את הזמינות של מידע באיכות גבוהה, אמין ובזמן, המחולקים על פי הכנסה, מין, גיל, גזע, אתניות, סטאטוס הגירה, לקויות, מיקום גיאוגרפי ומאפיינים רלוונטיים אחרים בהקשר הלאומי. , אתר האו"ם60- ו41 , סעיפים2030 קיימא לשנת-. משנים עולם, סדר היום לפיתוח בר108 109. Civil Society and the 2030 Agenda, An Initial Study, European Commission, January 2020 2030 , אתר אג'נדה17 . יעד110 43 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא 17.19 -, הקמת יוזמות לפיתוח אמצעים להתקדמות בפיתוח בר2030 עד לשנת קיימא אשר יחליף מוצרים מקומיים, ויתמוך בכושר היכולת הסטטיסטית במדינות המתפתחות. עקרון "לא להשאיר אף אחד.ת מאחור" קיימא הוא המחייב מדינות -אחד העקרונות המובילים של יעדי פיתוח בר ובעלי עניין להסתכל על האוכלוסיות הכי פגיעות ולנסות להכליל אותם ואת צורכיהם. העיקרון מושתת על ההנחה כי א.נשים נשארים מאחור כשחסרות להם אפשרויות בחירה והזדמנויות להשתתף ולהפיק תועלת ממדיניות פיתוח. עקרון זה מחייב הסתכלות מיוחדת על אוכלוסיות שחיות בעוני מחפיר ואוכלוסיות הסובלות מאפליה, מהדרה על רקע גיאוגרפי, יחס מפלה של רשויות השלטון 111.ואוכלוסיות שחשופות לפגיעות יתר במצבי משברים, סכסוכים או מצבי חירום ארגוני חברה אזרחית – בעלי תפקיד מפתח בקידום היעדים לפיתוח קיימא-בר לארגוני חברה אזרחית תפקיד חשוב בניטור פעילות ממשלות והקפדה על שמירה על ערכים דמוקרטיים ושלטון החוק. ארגונים כאמור מוצאים את עצמם לעתים תכופות בתפקיד שומר הסף האחראי להזכיר למדינות את מחויבויותיהן לנהוג בשוויון, בשקיפות ובאחריות, כמו גם להשמיע את קולותיהן של אוכלוסיות מוחלשות ולייצג אותן בתהליכי קבלת החלטות. קיימא, כמו -ארגוני החברה האזרחית הם גורם מרכזי ביישום יעדי האו"ם לפיתוח בר ישנה הכרה בקרב 112.גם בניהול משברים ותהליכי החלמה מהם, כגון משבר הקורונה האו"ם וארגונים בינלאומיים בתפקיד החשוב שממלאים ארגוני החברה האזרחית וכן בחשיבות שביצירת מרחב פעולה נטול הפרעה או איום עבורם, על מנת לאפשר להם 113.לפעול ולנטר פעולות ממשלות מבלי לפחד מפגיעה בהם בעקבות קריסתה של מדינת הרווחה ותהליכי הפרטה שעברה המדינה בעשורים האחרונים, הפכו הארגונים החברתיים בישראל לשחקנים משמעותיים באספקת שירותים חברתיים בתחומים, כגון רווחה, בריאות, חינוך ועוד. במהלך משבר הקורונה חוו הארגונים החברתיים גידול בהיקף השירותים שהם נדרשים לספק מחד גיסא, אולם מאידך גיסא חלקם גם ספגו פגיעה כלכלית. כך מהארגונים 70% ,2020 למשל, במהלך הסגר הראשון שהוטל בישראל באפריל דיווחו על הוצאת עובדים.ות לחל״ת. 55%-דיווחו על צמצום היקף העבודה בשכר ו מן 61‏ %‎-‏‎ ‎מן הארגונים דיווחו על צמצום הכנסות מהמדינה והכנסות עצמיות ו89%‏ הארגונים דיווחו על צמצום ‏הכנסות מתרומות, מה שגרר פגיעה אנושה ביכולתם 114.להמשיך לספק את השירותים החברתיים 111. What does it mean to leave no one behind? A UNDP framework for implementation 112. Civil Society Engagement in Development Co-operation, OECD 113. OHCHR and protecting and expanding civic space, OHCHR דו״ח מסכם", מנהיגות אזרחית, שיתופים והמכון לפילנתרופיה- . "סקר השפעת משבר נגיף הקורונה על ארגונים חברתיים בישראל114 44 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא יחד עם זאת, דווקא בתקופת משבר הקורונה נסוגו משרדי הממשלה האמונים על קיימא מהאחריות למימושם (לרבות ובמיוחד היעדים של -מימוש היעדים לפיתוח בר עוני ושוויון מגדר והיו אלה ארגוני החברה האזרחית שמצאו עצמם בעמדת סנגור מול המדינה כדי לשכנעה לאמץ מדיניות, אשר לוקחת בחשבון צרכים של אוכלוסיות 115.מוחלשות ונאלצו לעבוד מסביב לשעון כדי להזכיר למדינה את מחויבויותיה למעשה, במשבר הקורונה נאלצו הארגונים להתמודד עם אתגר כפול: התמודדות עם השפעות ישירות של המשבר על צמצום תקציבי העבודה שלהם וצמצום בהיקף כוח האדם, בד בבד עם דרישה מוגברת למתן שירותים ולהגנה על זכויותיהן של 116.אוכלוסיות מוחלשות עמדו ארגוני החברה האזרחית בישראל בפני סכנת קיצוץ משמעותית 2023 במאי מהתרומות שהם מקבלם מגופים או 65% בתקציביהם לאור הצעת חוק פרטית למיסוי שעלתה לדיון - מדינות זרות, כולל תרומות מהאו"ם או מהאיחוד האירופי. הצעת חוק זו העמידה את ארגוני החברה האזרחית בפני סכנה ממשית של צמצום - בוועדת שרים 117.פעילות ומרחב פעולה, כמו גם בפני חשש מתיוג ורדיפה של צוותיהם המקצועיים - אולם, בסופו של דבר בזכות לחץ בינלאומי לרבות מצד ארה"ב והאיחוד האירופי 118.ההצעה נגנזה באוקטובר העמידה את ארגוני החברה האזרחית, שוב, בפני 7-המלחמה שפרצה ב אתגר כפול: גידול מיידי ופתאומי בדרישה לשירותים עקב הרחבת מערכי השירות וניסיון להיענות לצרכים העולים מהשטח בעת חירום מצד אחד, ועצירת התקשרויות 119.ותמיכות עקב הקפאת תקציבים ממשלתיים בשל המלחמה, מצד שני מצב זה תומך בחשיבות חיזוק יכולותיהם המקצועיות והכלכליות של ארגוני החברה לצורך בניית רציפות תפקודית, כמו גם לצורך - בייחוד בעתות חירום- האזרחית 120.קבלת תמיכה מארגונים פילנתרופים בראייה לטווח ארוך מגזריים, כגון הקמת -במהלך המלחמה התקיימו שיתופי פעולה וממשקי עבודה בין חדר החירום לחברה ערבית בשיתוף הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות והמשרד מגזריים במשרד -לשוויון חברתי ושולחנות עגולים שקיימו היחידה לשיתופי פעולה בין ראש הממשלה ויחידות נוספות (בין היתר במשרד המשפטים) בנושאים ספציפיים, כגון: ילדים ונוער, מוגנות, חוסן כלכלי פרטי ועסקי, מענים פסיכוסוציאליים ועוד, אליהם הוזמנו נציגים מארגוני החברה האזרחית, נציגי רשויות מקומיות, נציגים 121.מהמגזר הממשלתי והעסקי ועוד 2020 אוניברסיטת תל אביב, אפריל 54 . שירין בטשון ודיויד דוניץ, דו"ח קורונה ויעדי האו"ם, הע"ש115 . שם116 ,2023–. ד"ר מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, "הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה)", התשפ"ג117 המכון הישראלי לדמוקרטיה וגם "דמוקרטיה במשבר: צמצום מרחב הפעולה של ארגוני החברה האזרחית בישראל", המרכז למשפט ופילנתרופיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב YNET, 27.5.23 ,'. אחרי לחץ בינלאומי, 'חוק העמותות' לא יקודם. השרים תומכים ב'חוק הציונות118 מגמות ותובנות ראשוניות", המכון לחקר הפילנתרופיה והחברה-. "פעילות החברה האזרחית בישראל במלחמת חרבות ברזל119 14 'האזרחית בישראל, המועצה הישראלית להתנדבות, מנהיגות אזרחית ופורום הקרנות בישראל, עמ 21 . שם, עמוד120 20-21 . שם, עמודים121 45 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מגזרי העוסק בנושאים -הרשות לקידום מעמד האישה יזמה אף היא שולחן עגול רב הנוגעים למגדר. -לאור כל המתואר, נשאלת השאלה: מה פשר הפערים העצומים בין המאמצים הרב מגזריים של משרדי הממשלה השונים למטרת גיבוש מענים בשיתוף ארגוני חברה אזרחית ובין תמונת המצב בפועל כפי שהיא עולה מדו"ח זה וממקורות נוספים ביחס לכשלים בתפקודה של המדינה בעת המלחמה? - סיבה אחת לפער נעוצה בעובדה שהמאמצים שעשו משרדי הממשלה כאמור היו בבחינת למידת הצרכים של הציבור, כאשר הציבור היה - מבורכים ככל שיהיו כבר שבועות בתוך מצב החירום ובעצם הזדקק למענים דחופים ומהירים יותר. כפי מגזריים צריכים -שהמלצנו בדו"ח בעקבות משבר הקורונה, שולחנות עגולים בין לעבוד יחד באופן שוטף, ולהביא צרכים מהשטח לקביעת המדיניות. רק באמצעות תשתיות קיימות כאלה ניתן להבטיח אפקטיביות בעת חירום ואפשרות לתת מענה לצרכים הנדרשים בזמן אמת. סיבה אחרת אפשרית היא שתהליכים של שיתוף אינם בהכרח מובילים להטמעה במדיניות בפועל. במלים אחרות, לא די בשיתוף ארגוני חברה אזרחית סביב שולחנות עגולים, ויש חשיבות רבה גם להטמעת הערותיהם והמלצותיהם. כך למשל, תמוהה העובדה מדוע קיימה מנהלת תקומה שולחן עגול בשיתוף ארגוני חברה אזרחית ובד ובבד השמיטה בתוכניתה התייחסות ליישובים ערבים בנגב. תמוהה העובדה כיצד השולחנות העגולים המוזכרים לעיל הכירו בבעיות המיגון בחברה הבדואית המתגוררת בכפרים משוללי ההכרה אולם הכרה זו לא תורגמה לסיפוק הגנה משמעותית בשטח. קיימא, -מסמך הסוקר מנגנונים למעורבות ארגוני חברה אזרחית ביישום יעדי פיתוח בר , מעלה OECD תוך התבססות על מחקר משווה במדינות אחרות ובעיקר מדינות כי קיומו של מנגנון שיתוף כשלעצמו אינו מבטיח מעורבות משמעותית של ארגוני - חברה אזרחית, שכן בנוסף יש לאמץ עקרונות למעורבות אפקטיבית של בעלי עניין לרבות הקפדה על שיתופם בשלב מוקדם, בשקיפות, - כולל ארגוני חברה אזרחית במעורבות כתהליך מתמשך ועוד. זאת ועוד, המסמך ממליץ על התחייבות ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר ורצון פוליטי ליישום היעדים. אמנם קיומם של מנגנונים טובים ליישום היעדים הינו צעד הכרחי, אולם בנוסף דרוש רצון פוליטי כדי לפעול להטמעה שמתיישבת עם העקרונות שקבעו היעדים, לרבות העקרון המנחה של לא להשאיר 122.אף אחד.ת מאחור החליטה השרה לשוויון חברתי על סגירתו של חדר החירום 2024 כך למשל, במאי לחברה הערבית אשר הוקם על ידי משרדה וביצע פעילות חשובה כגון סקר מיפוי צרכים ברשויות מקומיות ערביות, ואף יצא בקמפיינים בחברה הערבית שעסקו בנושאים שונים בהם תמיכה נפשית, מוגנות ומיצוי זכויות. זאת, למרות התמשכות החלטה תמוהה זו מעידה על חוסר רצון 123.המלחמה ולמרות התמשכות מצב החירום פוליטי אמיתי לסייע לחברה הערבית במלחמה ולסייע לה בשיקום. 3 . שירין בטשון ומאירה הנסון, מנגנונים למעורבות ארגוני חברה אזרחית ביישום היעדים, הע"ש122 26.5.24 ,. טלי חרותי סובר, "אין ישיבות, אין אסטרטגיה": מאי גולן מרסקת את המשרד לשוויון חברתי", דה מרקר123 46 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא אוניברסיטת חיפה כדוגמא- היעדים ומוסדות אקדמיים ) והן מעודדות מצוינות 16 אוניברסיטאות חזקות הן חלק חשוב בחברה האזרחית (יעד ). אוניברסיטאות מספקות מחקר חדשני, חינוך 17 של שותפויות גלובליות ומקומיות (יעד ) ובאמצעות תרומתן ליעדים אלה הן 9- ו4 באיכות גבוהה וחדשנות פורצת דרך (יעדים בנוסף, אוניברסיטאות מעודדות פיתוח חשיבה 124.מקלות על השגתם של יעדים אחרים מדעית, סקרנות ויזמות בקרב סטודנטים, הדרושים כדי לייצר את הפתרונות הנחוצים קיימא. חוקרים, מרצים וסטודנטים פועלים בשיתוף עם אזרחים והמגזר הפרטי -לפיתוח בר והציבורי, ויוצרים יחד ידע שיכול לייצר פתרונות. השילוב של משימות הליבה הללו . לאור SDG -הוא שנותן לאוניברסיטאות מקום ייחודי במאמץ המשותף להשגת יעדי ה זאת, מספר אוניברסיטאות בעולם שילבו את היעדים באסטרטגיות המוסדיות שלהן, הן קיימא הפך לכלי חשוב באוניברסיטאות -בניהול והן בהוראה ובמחקר. ניהול קמפוס בר רבות ולעתים קרובות נחשב לחלק מהאחריות החברתית של המוסד. אוניברסיטת חיפה היא דוגמא טובה למוסד אקדמי שחרט על דגלו את נושא הקיימות קיימא של -– קיימות חברתית וקיימות סביבתית בישראל– בהתאם ליעדי פיתוח בר האו"ם. האוניברסיטה מקדמת יעדים אלו דרך מחקר והוראה, מעורבות ציבורית, ולצד המצוינות המחקרית גם מתחזקת רשת של קשרי קהילה להגברת מעורבותה 125.ואחריותה החברתית עם פרוץ המלחמה, נרתמה אוניברסיטת חיפה על כל יחידותיה לסיוע לנפגעי המלחמה 126.תוך שהיא ממנפת את הידע המקצועי של חברי הסגל באופנים שונים להלן מספר דוגמאות: סיוע למפונים • האוניברסיטה פתחה את מעונות הסטודנטים למפוני הצפון והדרום ושיכנה משפחות בדירות המעונות, וכן ארגנה אירועי איסוף תרומות מזון וציוד למשפחות מפונים, כמו גם פעילויות התנדבות לסיוע לחקלאים בצפון ובדרום. סיוע בתחום של בריאות הנפש • אנשי ונשות מקצוע 50-החוג לבריאות נפש קהילתית ביחד עם קבוצה של כ מתחום בריאות הנפש, נתנו סיוע נפשי מרפאתי לאלפי מפונים ומפונות מאזור הדרום, על מנת להעניק טיפול מקצועי ופורמלי. • אנשי סגל מבית הספר לפסיכולוגיה הי מעורבים בהענקת סיוע נפשי לנפגעי מסיבת הטבע ב'נובה' וכיום ביה"ס מלווה מחקר בנוגע לאירוע, לרבות בחינה של כלים מבוססי מחקרי למטרות טיפול. • הפקולטה לחינוך הציעה תמיכה באמצעות אתר מיוחד שמרכז פעילויות, מידע 127.ועצות שימושיות לתמיכה בחוסן • צוות מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חרום חיבר מתווה 128.קצר ופשוט המסייע להקמת צוותים שכונתיים להגברת החוסן האישי והחברתי • החוג לסיעוד וביה"ס לעבודה סוציאלית קיימו סמינר מקוון להצגת העקרונות ודרכי לטיפול מותאם - מצוקה, תמיכה ואחרים משמעותיים- היישום של 'מודל מתאי"ם טראומה' בו השתתפו מאות נציגים ונציגות ממערכת הבריאות. 124. Universities and Sustainable Development Towards the Global Goals, European University Association 125. UINIVERSITY OF HAIFA DRIVING IMPACT TOWARDS THE SDGS, 2023 2024 . בהתבסס על מידע שנמסר ממערך הקיימות באוניברסיטת חיפה, פברואר126 . הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה127 NEWS, 12.10.23 ,. הוכן מדריך להתארגנות צוותי חירום שכונתיים128 47 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא • החוג לחינוך מיוחד, יחד עם חוקרות מהאוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית תל אביב יפו, ביצעו מחקר אודות השפעת המלחמה על המחיר הנפשי שמשלמים הורים, ומצאו שכאשר אחד מבני הזוג נמצא במילואים בעת חירום, עולה הסיכוי 129.) ודכאוןPTSD( כי ההורה השני יפתח תסמינים של פוסט טראומה בנוסף, אוניברסיטת חיפה קידמה יוזמות מחקריות שקשורות למלחמה, לרבות הפצת קול קורא אוניברסיטאי לתמיכה במחקרים יישומיים בתחומי הרווחה והבריאות פרויקטים המשלבים מחקר -"בעקבות השפעות המלחמה ותמיכה ב"פרויקטי אימפקט או הוראה עם מעורבות חברתית, תוך התמקדות בפרויקטים שתורמים לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה. ו. סיכום ומסקנות חשפה ליקויים רבים בטיפול המדינה ורשויותיה בכל 2023 באוקטובר7-מתקפת ה הנוגע להתראות שנתקבלו לפני המתקפה, בחילוץ תושבים וזרים שנקלעו לאזורי לחימה ונפגעו במהלך המתקפה ובמאמצי טיפול ושיקום לאחר מכן. זאת ועוד, לאחר פרוץ המלחמה החלו להגיע עדויות רבות על מחדלים רבים בתגובה של רשויות המדינה ועל פערים וכשלים גם בטיפול בצרכים האזרחיים בתקופה זו, לרבות בנושאי מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים, טיפול במפונים, מענה לצרכים 130.נפשיים ועוד המלחמה חשפה את מידת חוסר היערכותה של המדינה ורשויותיה למצב החירום וכן את חוסר מחויבותה לצורכיהם של אוכלוסיות מוחלשות שהפכו להיות פגיעות במיוחד במלחמה. כך, למרות מחויבותה של הממשלה לקידום יעדי האו"ם לפיתוח קיימא לרבות שוויון מגדרי ומיגור העוני (בנוסף להחלטות ממשלתיות על הטמעת -בר חשיבה מגדרית), נראה כי מחויבויות אלו לא עמדו לנגד עיניה בבואה לשרטט מדיניות לעזרה ושיקום מהמלחמה. דו"ח זה מתמקד בהיבטים האזרחיים של המלחמה בתוך גבולות ישראל ונשען על עבודה ענפה של ארגוני חברה אזרחית בתקופת המלחמה בראי יעדי האו"ם קיימא, לרבות ובמיוחד היעדים של מיגור עוני, בטחון תזונתי, שוויון מגדרי -לפיתוח בר ושותפויות. הדו"ח מראה שהמדינה לא שמה לנגד עיניה את היעדים כגורם מנחה וכמסגרת להתאוששות מהמשבר וכי בדומה למשבר הקורונה, גם במלחמה, ארגוני חברה אזרחית נאלצו לשוב ולהזכיר למדינה את מחויבותה ואף לספק שירותים לאוכלוסיות נזקקות מקום שהמדינה נכשלה לעשות כן. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה שני היעדים של עוני ושוויון מגדרי חווים נסיגה שכן משבר הקורונה גרם לנסיגה בשניהם גם בעולם וגם בישראל. על כן, משבר ) להתמודדות רשויות המדינה עם case study( הקורונה אמור היה להוות מקרה לימוד משבר ומצבי חירום ולשרטוט מדיניות אשר לוקחת בחשבון צורכיהם של אוכלוסיות מוחלשות, לרבות נשים. YNET, 4.12.23 ,. דיכאון, חרדה וסכין מתחת לכרית: המחיר הנפשי שהורים משלמים במלחמה129 2023 . דו"ח מיוחד, תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", מבקר המדינה נציבת תלונות הציבור, דצמבר130 48 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מצבם של היעדים של מיגור עוני, בטחון תזונתי ושוויון מגדרי היה רחוק מהשגה ערב המלחמה, אך נראה שכעת המצב אף החמיר ויעדים אלו נמצאים בנסיגה משמעותית. ישראל הייתה אמורה להגיש את הדו"ח הוולונטרי שלה לאו"ם אודות התקדמות , אלא שנראה שגם מועד זה נדחה לעת עתה למועד לא ידוע.2024 היעדים בשנת קיימא הוא העקרון של "לא להשאיר -אחד העקרונות המובילים של יעדי פיתוח בר אף אחד.ת מאחור", המחייב קובעי מדינות ובעלי עניין להסתכל על האוכלוסיות הכי פגיעות ולנסות להכליל אותן ואת צורכיהן בבואם לשרטט מדיניות. העיקרון מושתת על ההנחה כי א.נשים נשארים מאחור כשחסרות להם אפשרויות בחירה והזדמנויות להשתתף ולהפיק תועלת ממדיניות. עקרון זה מחייב הסתכלות מיוחדת על אוכלוסיות שחיות בעוני מחפיר ואוכלוסיות הסובלות מאפליה, מהדרה על רקע גיאוגרפי, יחס מפלה של רשויות השלטון ואוכלוסיות שחשופות לפגיעות יתר במצבי משבר, סכסוכים או מצבי חירום. , עומדות 7.10.2023-אוכלוסיות אלה, שנשארו מאחור במלחמה שפרצה בישראל ב במרכזו של הדו"ח המונח בפניכם. כפי שדו"ח זה המחיש, אוכלוסיות כגון נשים, א.נשים החיים בעוני, אוכלוסיות שחיות בכפרים משוללי הכרה, אוכלוסיות משוללות מעמד ומבקשי מקלט, החברה הערבית בישראל, האוכלוסייה כל - בטחון תזונתי ועוד-הבדואית, קשישים, ניצולי שואה, ילדים שסובלים מאי אלה הינן אוכלוסיות מוחלשות, אשר סובלות בעת שגרה מאפליה בשירותים ותקציבים מצד המדינה ובתקופת המלחמה סבלו אף יותר, חרף העובדה כי המלחמה הפכה אותן לנזקקות ביתר שאת. גורמים, כגון: מעמד, פריפריאליות, עוני, מגדר, לאום, מוגבלות ואחרים משפיעים על רמת חוסנן של אוכלוסיות וקהילות בעת התמודדות עם משברים ותקופות חירום, אולם אין מדובר בגזירת גורל. הגורמים המשפיעים על חוסנם של בני אדם ועל יכולתם להתמודד עם משברים הם תלויי מדיניות והם תוצר של תכנון. על כן, מדיניות חברתית וכלכלית אשר שמה את האוכלוסיות המוחלשות במרכז וערה לאתגריהן ומאבקיהן, יכולה לשפר את רמת המענים הניתנים בזמן חירום, דבר שלא נעשה בזמן המלחמה. -לבסוף חשוב לציין כי אין ספק שהמלחמה היא גורם מעכב ליישום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא. מומחים בינלאומיים מצביעים על כך שסכסוך מזוין הוא אולי המעכב הגדול ביותר של פיתוח כלכלי, שכן הוא גורם לרגרסיה בהתפתחות וכן כי צמצום סכסוכים מזוינים ואלימים יגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לתנועה חיובית בפיתוח חברתי וכלכלי. "מבחינה אמפירית, אם כן, אין ספק שכדי לנצח במלחמה בעוני, הקהילה הבינלאומית 131".צריכה לנצח במלחמה על מלחמות 131. Alex J. Bellamy, The 2030 Agenda Reducing All Forms of Violence, UN Chronicle, 2015 49 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ז. המלצות לשינוי מדיניות 1 . קיימא ככלי עבודה לעיצוב מדיניות ומסגרת-אימוץ מיידי של יעדים לפיתוח בר להתאוששות ושיקום מהמלחמה וממשברים; 2 . הכללת כל האוכלוסיות המוחלשות במאמצי השיקום ובתוכניות השיקום לתושבי אקונומי נמוך, -הדרום והצפון, לרבות רשויות מקומיות המדורגות במדד סוציו קהילות עניות, החברה הערבית והחברה הבדואית בישראל, תושבי ותושבות הכפרים משוללי ההכרה בנגב, אוכלוסיות הפליטים ומבקשי המקלט ועוד; 3 . מנת-הבטחת מיגון לכלל האוכלוסיות המוחלשות המוזכרות בסעיף לעיל, על למנוע פגיעה נוספת בחיי אדם וכחלק ממחויבות המדינה להגן על חיי אדם; 4 . הקצאת משאבים מיוחדים לטיפול בנפגעי ובנפגעות תקיפה מינית כתוצאה רווחה, - מהמלחמה וחיזוק המענים שניתנים להם על ידי המשרדים השונים בריאות, בריאות הנפש ועוד; 5 . הגדלת התקצוב לטובת טיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה ואלימות מינית והרחבת סוגי המענים הניתנים להן. כמו כן, תקצוב ארגוני חברה אזרחית שמעניקים מענה וטיפול לפניות בנושא והטמעת הליך עבודה מובנה ומוסדר בין משרדי הממשלה שעוסקים בנושא; 6 . ;שינוי במדיניות ההתחמשות במרחב האזרחי והידוק הפיקוח על מחזיקי רישיון נשק 7 . הבטחת המשך פעולתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי וכן הבטחה 2024 והגדלה של תקצובה ותקצוב המענה הממשלתי לביטחון תזונתי לשנת ולשנים הבאות במטרה להתגבר על הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה; 8 . מניעת פגיעה בחברה הערבית לרבות, מניעת קיצוץ בתוכניות החומש לצמצום פערים והכללת האוכלוסייה הערבית כולה במאמצי השיקום ובתוכניות השיקום לדרום ולצפון; 9 . עיצוב מפתח ייצוג המבטיח הכללה ומתן במה לקולות מגוונים בחברה הישראלית וייצוג הולם לאוכלוסיות מגוונות כשותפים לעיצוב מדיניות המשפיעה על חייהם, ובמיוחד קבוצות עם מאפייני אפליה ומוחלשות מצטלבים (כדוגמת החברה הערבית, הפריפריה הגיאוגרפית, החברה החרדית, קשישים, ניצולי שואה, אנשים עם מוגבלויות ועוד, בדגש על נשים מאוכלוסיות אלה); 50 | )SDGs( ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא . 10 ,מגזרי בין משרדי הממשלה וארגוני חברה אזרחית-חיזוק מודל שיתוף הפעולה הבין לרבות מודל שיאפשר עבודה שוטפת, שתהווה תשתית חזקה להתמודדות עם מצבי חירום והטמעה של תובנות, צרכים והתייחסויות שמעלים ארגוני החברה האזרחית; • הקוראת לזמינות נתונים17.18 יצירת פילוח מגוון והנגשת נתונים ברוח מטרה איכותיים, ‏מהימנים ואמינים מחולקים לפי הכנסה, מגדר, גיל, גזע, מוצא אתני, סטטוס הגירה, מוגבלות, ‏מיקום גיאוגרפי ‏ומאפיינים רלוונטיים אחרים למדינת ישראל וכן פרסום מעודכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עמידה ביעדים בזמן המלחמה; . 12 התחייבות ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר ליישום היעדים ויישום עקרון לא להשאיר אף אחד.ת מאחור, חיזוק עבודת התיאום בין כל משרדי הממשלה ליישום מדיניות עקבית להשגת היעדים, הטמעה של מנגנון ממוסד וקבוע למעורבות בעלי עניין, לרבות ארגוני חברה אזרחית, בעיצוב מדיניות ובקבלת החלטות בסוגיות הנוגעות לחיי 132;האזרחים ומיסוד פיקוח אפקטיבי של הכנסת על התקדמות המדינה ביישום היעדים 3 . בטשון והנסון, הע"ש132