חומר רקע

1 הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד- 2024 התנועה למען איכות השלטון האגף הכלכלי נובמבר2024 2 פתח דבר 1. " :בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן התנועה "), אנו מתכבדים להעביר לעיונכם את הערות התנועה להצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד- 2024 /של חה"כ שלום דנינו (פ4726/25 " :) (להלן הצעת החוק .)" 2. למען הסדר הטוב, נציין כי הצעת החוק נדונה ביום28.10.2024 בפני ועדת השרים לענייני :חקיקה, שהחליטה לתמוך בהצעה בכפוף לשני תנאים כלהלן ראשית , הצעת החוק תקודם בהסכמת שר התקשורת, בתיאום עם משרד המשפטים ובכפוף להערות מערך ייעוץ וחקיקה ;בסוגיית הגנת הפרטיות שנית , הצעת החוק תמוזג להצעת החוק הממשלתית של חוק .השידורים, ככל שזו תקודם בכנסת1 3. ביום30.10.2024 אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית, ו ,נכון למועד כתיבת נייר עמדה זה הצעת החוק מצויה בתהליכי הכנה בוועדת הכלכלה לק ראת ק ריאה ראשונה . 4. כבר פתח הדברים יובהר כי עמדת התנועה היא שאין לאשר את הצעת חוק זו כלל, ולמצער במתכונתה הנוכחית, וזאת :משלושה טעמים עיקריים 4.1 משמעותה של הצעת החוק היא פוליטיזציה של שיטת מדידת המדרוג (להלן נשתמש במונח זה או " במונח הלועזי רייטינג ") ואופן הצגת הנתונים, באופן שעשוי לשרת .אינטרסים פוליטיים ושלטוניים הפוליטיזציה של שיטת מדידת נתוני הצפייה עלול לגרום לפגיעה חמורה בתקשורת החופשית ובדמוקרטיה הישראלית. מדובר בצעד אחד שהוא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה של צעדים המקודמים על ידי הממשלה הנוכחית שתכליתם האמיתית היא ל פגוע בעצמאות ה של התקשורת. 4.2 הצעת החוק פוגעת בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, וזאת ללא תכלית ראויה ובאופן לא מידתי. הצעת החוק מ קנה סמכות לעריכת איסוף שיטתי ונרחב של נתוני צפייה של אזרחי ישראל ללא קבלת הסכמה מפורשת, על אף שמדובר במידע אישי רגיש שיכול ללמד, בין היתר, על העדפות פרטיות בתחומים .כגון אמונות, אידיאולוגיה, זיקה פוליטית, נטייה מינית ועוד 4.3 הצעת החוק אינה מבוססת על תשתית עובדתית רלוונטית, היא אינה כוללת כל מנגנוני היוועצות ותיאום עם נמעניה– גופי השידור והמפרסמים. אין בהצעת החוק היגיון מקצועי, ולמעשה היא חותרת תחת התכליות של מדידת הרייטינג באופן מדויק והצגת .נתוני אמת לציבור א. רקע .א1 . חשיבות התקשורת במדינה דמוקרטית " עיתונות חופשית היא לא רק תוצאה הכרחית של דמוקרטיה, אלא היא גם תנאי הכרחי לדמוקרטיה . היא תנאי הכרחי למשטר ייצוגי, לממשל תקין והוגן, לחירויות האדם. בפועל :היא יכולה לשמש נייר לקמוס של הדמוקרטיה יש עיתונות חופשית – יש דמוקרטיה; אין עיתונות חופשית – אין דמוקרטיה." 2 )(ההדגשות במסמך אינן במקור 1 /החלטה מספר חק1322 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום28.10.2024 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום07.11.2024 ומספרה הוא2361 /(חק1322 .) 2 דנ"א7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' יוסף קראוס, (נב3 ) 1 , 53 ( 1998 ) . 3 5. אחד מתפקידיה העיקריים של התקשורת במדינה דמוקרטית, ובכך כוחה והשפעתה על הדמוקרטיה, הוא תפקידה כמתווך, כחוט המקשר בין החברה לבין נבחריה ומקבלי ההחלטות בשלטון. תקשורת איכותית ואמינה היא למעשה תנאי הכרחי למימוש זכויות היסוד של בחירה והשתתפות .חופשית ומודעת הציבור ניזון מעדכונים וידיעות על המתרחש במדינה דרך כלי התקשורת ובכך מגבש את תמונת המציאות בנוגע לפעילות השלטון והמצב במדינה. ,אם כן התקשורת מהווה "צינור" מידע קריטי לאזרחים ולשלטון במדינה דמוקרטית, ועלינו לוודא כי הוא מ גוון, מ הימן ואיכותי. 3 6. עם זאת, תפקידה של התקשורת כ- "כלב ה שמירה" של )הדמוקרטיה, ויכולתה (וחובתה לחשוף את הליקויים בשלטון, מעמידים אותה באופן מובנה בסיכון ל חלחול של שיקולים זרים– פוליטיים או כלכליים. שוק התקשורת בישראל הוא מהקטנים בעולם, וכמות צרכני התקשורת והשחקנים בזירה התקשורתית מועטה באופן יחסי (בעיקר בשל השוק דובר .)העברית המצומצם4 ,על כן נדרשת זהירות רבה בבוא השלטון להתערב בעולם תוכן זה. 7. הצעת החוק האמורה מצטרפת למספר הצעות חוק פרטיות בתחום התקשורת שהועלו בשנה האחרונה, ובהמשך לתזכיר חוק השידורים שהונח על שולחן הכנסת לפניי כשנה ואשר לתוכנו הביעה התנועה את התנגדותה בעבר , והוא ספג ביקורות רבות מ קשת גורמי השוק וגופים נוספים בעקבות פגיעתו בעצמאות התקשורת. 5 8. שר התקשורת, שלמה קרעי , במקביל ל קידום תזכיר חוק השידורים החדש , ממשיך לקדם .שינויים בשוק התקשורת בטענה שאלו נועדו להפרטה של השוק וגיוון התוכן בו ,עם זאת ,הצעות החוק פרטיות שמוגשות ללא תשתית מקצועית או עובדתית, בשילוב עם מינויים שאינם עומדים בתנאים מקצועיים, מעלים תהיות בנוגע למטרת ן . 6 לא ניתן להתעלם מהעובדה שמרבית הצעדים המקודמים ביחס לענף ,התקשורת בחודשים האחרונים חותרים להעניק לשלטון מעורבות נרחבת עד כדי שליטה בשוק התקשורת וכיוצא בזה בתוכן שצורך הציבור ,. לחקיקה מסוג זה אין אח ורע במדינות דמוקרטיות ליברליות ו ניתן לראות דמיון בינה לבין הרפורמה בתקשורת שהעביר אורבן בהונגריה וכן לפרקטיקות הנוהגות במדינות לא דמוקרטיות נוספות, כגון .רוסיה וסין7 3 בג" ץ6218/93 כהן נ' לשכת עורכי הדין(, פ''ד מט2 ) 529 ,ב 'פס18 ל פסק הדין של 'כב השופט שמגר ( 1995 ); חוות - דעת לוועדת שרים לחקיקה בעניין הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד- 2024 ,) /פ4726/25 ( , (חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה27.10.2024 ) :(להלן"חוות דעת היועמ"ש" .) 4 תהילה שוורץ" אלטשולר נכניס לכם תחרות בין העיניים": מה ששר התקשורת החדש צריך להבין" The Marker ( .2023 2.6 ) , - def6 - fd78 - article/.premium/00000185 - 06/ty - 02 - https://www.themarker.com/magazine/2023 fd7e73e30000 - a7b5 . 5 )הערות ציבור לתזכיר חוק התקשורת (שידורים- התשפ"ג- 2023 התנועה למען איכות השלטון , אוגוסט2023 ; עדיאל "איתן מוסטקי "מהועד האולימפי ועד נטפליקס: התנגדות מקיר לקיר לחוק השידורים של קרעי כלכליסט ( .2023 8 22. ,) https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sjbnzbz6n . 6 טל הלל "שיטת הסלמי של קרעי : מעקב זולת אחר תכנית הממשלה להשתלטות על התקשורת" זולת לשוויון וזכויות אדם , בע"מ11 -9 ( 7.11.2024 ) , - https://zulat.org.il/2024/11/07/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA - %D7%A9%D7%9C - %D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99 - %D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91 - D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%99 % - %D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA - D7%90%D7%97%D7%A8 % D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C % / . 7 "תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן "פוליטיזציה של הרייטינג: הסכנה מאחורי חוק חובת הצגת נתוני צפייה המכון הישראלי לדמוקרטיה( 27.10.2024 ) 'בעמ8 " :(להלן חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה)" , - to - data - viewing - of - presentation - mandatory - of - bill - on - https://www.idi.org.il/media/25567/opinion viewers.pdf ; רועי גולדשמיט ואלירן זרד מדידת צפייה בטלוויזיה (הכנסת, מרכז המחקר והמידע2022 '), בעמ41 " :(להלן מדידת צפייה בטלוויזיה)" , - 8128 - eb11 - faf4 - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/3ab4ab8a 00155d0af32a_11_18446.pdf - 8128 - eb11 - faf4 - 00155d0af32a/2_3ab4ab8a . 4 9. כל אלו, לצד פעולות ומהלכים נוספים שקודמו ,על ידי משרד התקשורת בשנה האחרונה עשויים להיראות כצעדים נקודתיים לכאורה. בהסתכלות רחבה, נראה כי אלו כרוכים בפגיעה בעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי ובזכויות החוקתיות של חופש הביטוי וחופש העיתונות אשר מוכרות כזכויות יסוד במשטרנו. לכך יפים דברי כב 'השופט :עמית8 "במשטר דמוקרטי יש לעמוד על המשמר, מאחר שדמוקרטיות מתות ב סתר, לא במספר אבחות ,גדולות אלא בשורה של צעדים, שעל כל אחד מהם בנפרד ניתן לומר שאינו מביא לקץ הדמוקרטיה אך בהצטברותם הם עלולים להביא לשינוי משטרי ". .א2. מדידת נתוני צפייה כיום ועיקרי הצעת החוק 10 . "מדדי הצפייה בטלוויזיה נקבעים על ידי "הוועדה הישראלית למדרוג שהוקמה בשנת1995 , בה חברים נציגים של רוב גופי התקשורת המרכזיים בישראל " :(להלן הוועדה" " או ועדת המדרוג)" . הוועדה פועלת כגוף ש .לא למטרות רווח וממומנת על ידי חבריה9 המדידה מתבצעת על ידי שיטה שנקראת "פיפל - "מיטר ( people-meter ) ובמסגרתה נמדדים 700 משקי אב , הכוללים כ- 2,200 ,צופים .שצפייתם מנוטרת ומפולחת לפי זהות הצופה בבית המדידה מתבצעת על ידי חברת "קנטאר מדיה" ., אחת משתי החברות המובילות בעולם10 11 . למדדי הרייטינג יש בראש ובראשונה השפעה כלכלית משמעותית על ערוצי הטלוויזיה, שכן רווחיהם של הערוצים המסחריים נובעים בעיקר מפרסום ונתוני הצפייה נדרשים לצורך .תמחור הפרסום כדי לקבוע את תעריפי הפרסום, יש צורך במערכת מדידה אחידה ומוסכמת בין כל השחקנים בענף. משכך, ניתן לומר כי ועדת המדרוג יוצרת "מטבע אחיד" שבאמצעותו .ניתן לקבוע את מחירה של דקת שידור11 12 . לצד התכלית הכלכלית, סיבה נוספת לצורך במדידת נתוני הצפייה היא על מנת לאפשר לגופי השידור לבחון כיצד הציבור מגיב לתכנים שהם מפיקים ובהתאם ללמוד כיצד ליצור תכנים טובים ומתאי מי ם יותר לקהל. יתרה מכך, ככל ששידורי טלוויזיה נתפשים בבחינת "שירות ציבורי", הרי שיש חשיבות מיוחדת לכלי שמאפשר לבחון האם אותו שירות, קרי שידורי .הטלוויזיה, מגיעים ליעדיהם12 13 . :עיקרי הצעת החוק אשר מונחת על שולחן הכנסת הם להלן 13.1 ( במהלך שעות השיא שהוגדרו בהצעת החוק בין השעות6:00-11:00 וכן19:00- 23:00 ), כל משדר טלוויזיה יהיה מחויב להציג לצופים את נתוני הצפייה הנמדדים בזמן אמת (סעיף3 .)(א) להצעת החוק 13.2 שר התקשורת יוסמך לקבוע את שיטת המדידה של נתוני הצפייה במערכת אחת או יותר, זאת תוך שקילת שיקולי דיוק המערכת ויכולתה לפלח נתונים בנוגע לזהות הצופים (סעיף4 )להצעת החוק. 13.3 בנוס ,ף על כל משדר טלוויזיה להגיש לגוף המפקח עליו דו"ח נתוני הצפייה לפי פילוח של גיל, מגזר, מין ומקום מגורים של הצופים מידי חודש . זאת, בנוסף לדו" ח שנתי של סקירת כלל הנתונים שיוגש לשר התקשורת ויפורסם באתר של משרד התקשורת (סעיף5 )להצעת החוק . 8 בג"ץ5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ,(נבו1.1.2024 '), בפס8 לפסק דינו של כב' השופט .עמית 9 "מדידת צפייה בטלוויזיה", לעיל ה"ש7, 'בעמ20 . 10 ,שם 'בעמ44 ; חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעיל ה"ש7 , 'בעמ3 . 11 חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעיל ה"ש7 ב 'עמ2 . 12 שם , בע"מ9-7 . 5 14 . אם כן, הצעת החוק מבקשת לשנות מן המצב המשפטי הקיים ממצב בו הגוף האחראי על ,המדידה הוא גוף וולונטרי שמייצג את רוב השחקנים המרכזיים בשוק התקשורת לכך ,שלראשונה תוקנה סמכות לשר התקשורת לקבוע מערכת למדידת נתוני הצפייה בטלוויזיה לחייב את משדרי הטלוויזיה להשתמש במערכת מדידה זו ואף להציג לצופים את נתוניה בשעות השיא כמוצע בהצעת החוק. אם כן, מדובר בהצעת חוק שמשמעה מעורבות שלטונית .ופוליטית בשוק השידורים בישראל .ב עמדת התנועה 15 . כנזכר לעיל, התנועה סבורה כי הצעת החוק אינה ראויה ולכן אין לקדמה, ולמצער במתכונתה .הנוכחית, וזאת משלושה נימוקים שיפורטו בפרק זה בהרחבה .ב1 .הצעת החוק מבקשת לעשות פוליטיזציה למדידת הרייטינג בישראל 16 . כאמור לעיל, כיום בחירת שיטת מדידת נתוני הצפייה וביצועה בפועל נעשית בידי גוף לא פוליטי, שמייצג באופן וולונטרי את רוב השחקנים המרכזיים בתחום ופועל ללא מטרות רווח - .ועדת המדרוג13 הצעת החוק מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהקנות סמכות רחבה לגוף פוליטי – שר התקשורת , לו אינטרסים פוליטיים , לבצע את המדידה, לאסוף נתונים ולקבוע את אופן הצגתם. משכך, מדובר ב פוליטיזציה של שיטת המדידה והצגת הנתונים , כך ששיקולים פוליטיים יוכלו לחלחל לעיבוד נתוני הצפייה, ואף להשפיע כלכלית על ערוצים שהממשלה רוצה לקדם ולפגוע בערוצים אחרים . 17 . לפי ה צעת החוק ,, לשר אין מחויבות להיוועץ באף גורם מקצועי בבחירת שיטת המדידה עובדה שרק מחזקת את ה חשש מכך ש שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים הם שינחו אותו בקבלת החלטותיו . חוסר המעורבות והתנגדותם של השחקנים המשמעותיים בשוק, לצד היעדר ה מ גבלות על סמכותו הנרחבת של השר, מעצימה את ה חשש כי התכלית שעומדת ביסוד הצעת החוק היא השגת שליטה בנתוני הצפייה ובכך בשוק התקשורת , והשפעה על מ צבם ויחסי הכוחות של שחקני השוק . 18 . נציין כי עמדתנו אינה שלעולם המדינה לא יכולה או צריכה להיות מעורבת ב פיקוח על קביעת שיטת מדידת נתוני הצפייה והוצאתה לפועל. זאת ועוד, יתכן שיש מקום לשפר ולייעל את ( אופן מדידת נתוני הצפייה על מנת להתאים אותם לאתגרים של השנים האחרונות אפשרויות .)של "צפייה נדחית"; תכנים שנצרכים במרשתת ועוד 19 . ,אולם א ין כל הצדקה שהמדינה תתערב ותקבע בעצמה את שיטת המדידה , אופן הצגתה .ואכיפתה מעורבות פוליטית ושלטונית בשיטת המדידה אינ ה רק מעצימה את ה חשש מפני השפעות על תוכן השידורים אלא גם מפני התערבות במימון ותקצוב לפי נתוני הצפייה, חשיפת נתונים שגורמים להתערבות ביחסים בין שחקני השוק ושינויים משמעותיים במצבם הכלכלי והציבורי של כל אחד מ הגופים המשדרים. 20 . ויוער כי אין מדובר בנבואות ספקולטיבי ות גרידא, כי אם אישוש להם ניתן למצוא גם .בהתבטאויות שונות של שר התקשורת,לראיה כאשר נדונה הצעת החוק במליאת הכנסת " לפני הקריאה הטרומית, שר התקשורת לא הסתיר כי הצעת החוק נועדה לשקף לציבור " את 13 בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, מדידת הרייטינג מבוצעת על ידי גוף שהוא משחקנים בתעשייה- Joint Industry Committee - JIC . ראו: "מדידת צפייה בטלוויזיה", לעיל ה"ש7 ', בעמ1. 6 .נתוני הצפייה באותם ערוצי טלוויזיה שלשיטתו מציגים תמונת מציאות מעוותת14 וכך בלשונו : " תקבלו קצת עובדות ולא מצגי שווא. תפסיקו להאזין לשקרים. החוק הזה שאנחנו מעבירים עכשיו רק ישקף לציבור את הרייטינג האמיתי של אותם שופרות תעמולה, שמנסים כל הזמן לשקף מציאות מדומה לציבור ." 15 21 . כאמור, במסווה של שינוי מקצועי בשיטת מדידת הרייטינג, נעשה ניסיון להשפיע ולהתערב בכוחם של גופי התקשורת השונים ובהרגלי הצפייה של .הצופים .ב2. הצעת החוק פוגעת אנושות בזכות לפרטיות, חופש הביטוי וחופש העיתונאות 22 . התנועה מצטרפת לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה , כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית עלול ה לגרום לפגיעה חמורה בזכות לפרטיות וכן בזכות לחופש הביטוי והעיתונות כתוצאה .מהתערבות בוטה של גורמים פוליטיים בשוק השידורים16 הצעת החוק, שמאפשרת לשר התקשורת לקבוע מנגנון איסוף של נתוני הצפייה של אזרחי ישראל ללא הסכמתם ה ,מפורשת מהווה פגיעה חמורה בזכות לפרטיות. נתוני צפייה כוללים את תמהיל התוכן שאדם צורך בדלת אמותיו ועשויים להעיד,, בין היתר על העדפות פוליטיות, אידיאולוגיות, מיניות , לצד מגוון של היבטים אישיים נוספים . 23 . איסוף שיטתי של נתוני הצפייה של אזרחי ישראל, בין השאר בשילוב עם מידע על שיוכם המגזרי, מגדרם ומקום מגוריהם עשוי לפגוע בחופש הפעולה של התקשורת אל מול השלטון .וכן בזכות לחופש הביטוי שהוכרה כזכות חוקתית במשטרנו17 מעורבות זו עשויה לגרום אפקט מצנן הן בקרב גופי התקשורת והן בקרב האזרחים, שכן אם אלו יודעים שנתוני צפייתם מועברים לגורמים פוליטיים הם עשויים להימנע מהתבטאויות מסוימות בתקשורת או .להימנע מצפייה בתכנים מסוימים18 כמו כן, פרסום נתוני הצפייה לכלל האזרחים עשוי להטות את דעת הקהל לבחירה בצפייה בתוכן כזה או אחר ובתוך כך לצמצם את מגוון .התכנים שאליו נחשף הציבור 24 . מתן סמכות רחבה לשר לקבוע מנגנון איסוף נתונים והעברתם לרשויות השלטון מהווה כאמור פגיעה חמורה בזכות לפרטיות ובחופש הביטוי הפוליטי , היא אינה מידתית ו היא נעשית ללא תכלית ראויה . 25 . ,כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק לא הוצגה כל תכלית לגיטימית שיש בה להצדיק פגיעה חמורה שכ זו . ויוער, כיום נתוני הצפייה שאוספת ועדת המדרוג מאותם700 משקי בית תלויים בקבלת הסכמתם להיכלל בפאנל ולכך שיאספו נתוני הם . הצעת החוק אינה מתנה כל צורך בקבלת הסכמה לאיסוף השיטתי של נתוני הצפייה, וכן אין בה הגבלה שתמנע את האפשרות לעשות "דה- אנונימיזציה" של הנתונים כך שניתן .לשייך נתוני צפייה לאנשים פרטיים19 26 . כל שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק הוא שתכליתה שיפור טכנולוגיית המדידה, בין השאר כדי להתחשב בשינויים בשוק התקשורת (טכנולוגיות שידור חדשות, צפייה דרך מכשירים )ניידים ועוד. כפי שסבר הייעוץ המשפטי לממשלה, תכלית זו אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה .בזכות החוקתית לפרטיות, ובכל מקרה היא אינה מידתית 14 'פרוטוקול ישיבה מס211 של הכנסת ה- 25 , בע"מ50 - 49 ( 30.10.2024 .) 15 שם ', בעמ50 . 16 חוות דעת היועמ"ש, לעיל ה"ש3 . 17 בג"ץ5239/11 אורי אבנרי נ' הכנסת ', בעמ8 ) ,נבו15.4.2015 .) 18 שם ', בפס32 .לפסק הדין של כב' השופט דנציגר 19 "חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעיל ה ש 7, ב ע"מ6-5 . 7 27 . ,כמו כן ניתן להניח כי ככל שהתכלית האמיתית הייתה לשפר ולדייק את מנגנון המדידה , כלל השחקנים בשוק התקשורת היו מעוניינים בשינוי ומעורבים בגיבושו. אך לא כך והדבר אומר דרשני . .ב3. היעדר תשתית עובדתית להצעת החוק וחוסר התאמה מקצועית 28 . הצעת החוק מ סמיכה את שר התקשורת לקבוע את שיטת המדידה או מספר ,שיטות מדידה .כשהוא שוקל שיקולים של דיוק המערכת ויכולתה למדוד באמצעים טכנולוגיים שונים באמצעות מדידת הרייטינג המפרסמים והמשדרים ,מתמחרים את הפרסום בערוצים השונים ולכן יש .חשיבות למדד אחיד ומדויק נדגיש , אין מניעה מעצם האפשרות לשנות או לשפר את שיטת המדידה הקיימת , וקיימות שיטות נוספות למדידה שהפעלתן עשויה להיטיב עם השוק . 20 29 . אך ,כנזכר לעיל לעמדתנו יש פסול בכך ששר התקשורת, גורם פוליטי ורגולטור בשוק, הוא הגורם שיחליט בדבר שיטת המדידה ויכפה את המעורבות השלטונית בבחירה זו וכן בחיוב לשידור .נתונים שאינם מדויקים לציבור 30 . ,לראיה הועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים (להלן: "ו עדת פילבר ") סברה " כי על אף שיש מקום לשפר את פעילות ועדת המדרוג, המלצתה הייתה כי אין מקום ליצור גוף מתחרה לוועדת המדרוג ." 21 כמו כן, הוועדה לא שללה את האפשרות של כניסת גופים מקצועיים לוועדת המדרוג הקיימת, למשל מכוני סקרים, או לחלופין לשקול אף את ביטול הוועדה ולרכוש במקום עבודתה באופן מרוכז נתונים ממכונים או גופים פרטיים. ודוק, וועדת פילבר מעולם לא הציע, ולכך גם אין אח ורע במדינ ות אחרות, אפשרות שהשלטון הוא .שיתערב בשוק ויבצע את המדידה בעצמו 31 . ,בנוסף סקירה משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מדידת צפייה ,בטלוויזיה בחן את שיטת המדידה הנהוגה בישראל אל מול שיטות המדידה הנהוגות במדינות .אחרות בעולם בכלל המדינות שנסקרו, המדידה המרכזית נעשית על ידי גוף מונופוליסטי אחד, אם על ידי חברה פרטית אחת, ואם על ידי גופים משותפים של התעשייה בהם לוקחים .חלק גופי שידור פרטיים וציבוריים, חברות פרסום וסוכנויות, בדומה לישראל22 ,עם זאת על ,אף ששיטות המדידה משתנות בין מדינה למדינה לא הוצגה כל דוגמה של מדינה דמוקרטית שבה גוף פוליטי הוא ש קובע את שיטת נתוני המדידה, או שמחייב את המשדרים להציג את נתוני הצפייה בשידור . 23 32 . לא בכדי הצעת החוק ספגה ביקורת רבה מצד גורמי השוק הרלוונטיים לרבות הרשות השנייה ,ופורום הערוצים הישראליים שהלינו על כך ש הצעת החוק נעשתה ללא כל תיאום או ,היוועצות עימם .הן לטובת רכישת אמונם והן לטובת גיבוש מתווה שתואם את צרכיהם 33 . ,יתרה מכך בהיעדר כל הצדקה מקצועית, יצירת מדד נוסף על ידי המדינה, המקביל לוועדת המדרוג הקיימת, עלול אף להיות לא אפקטיבי והלכה למעשה יוביל לבזבוז כספי ציבור , שכן 20 שם . 21 הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, דו"ח הוועדה 'בעמ68 ( , נספח ה': ועדת המדרוג2016 ) . 22 מדידת צפייה בטלוויזיה , לעיל ה"ש7 ', בעמ41 . 23 יוסי מזרחי "ועדת המדרוג, דרך המדידה הנוכחית ותוכנית הממשלה להשתלט על השיטה | עושים סדר בחוק הרייטינג" N12 ( .11.2024 4 ), - entertainment/2024_q4/Article - https://www.mako.co.il/news c1d09b83a77f291027.htm ; שוקי טאוסיג "ועדת המדרוג: רוסיה של פוטין היא המקום היחיד בעולם בו המדינה "שולטת בנתוני הצפייה העין השביעית ( .2023 8 22. ), https://www.the7eye.org.il/495325 . 8 משרדי הפרסום הרוכשים את זמן השידור יהיו נאמנים לנתונים המופקים על ידי ועדת המדרוג הקיימת, שבה הם חברים ותורמים למימונה . 24 34 . ככל ש הצעת החוק עשוי להיווצר מצב בו חוסר האמון בין הגופים המפרסמים והמשדרים לבין שיטת המדידה הממשלתית יגרור את הגופים התקשורתיים להמשיך לבצע מדידה עצמאית. עם זאת, הצעת החוק הנוכחית גם מחייבת את גופי הפרסום לפרסם את נתוני הצפייה כפי שנמדדו בשיטה הממשלתית, מצב היוצר חוסר תיאום בין מדדים שונים וקיימת אי וודאות בנוגע להשפעה של חוסר התיאום על השוק. לא ברור באיזה מדד יבחרו המפרסמים .ואיך יתומחרו פרסומים בערוצים השונים 35 . ,אם כן השינוי שמוצע בהצעת החוק אינו מיטיב עם השוק ועם השחקנים בו, ועל כן לא צפוי להגשים את תכליתו. כן יצוין כי לא הוצגה תשתית ידע מספקת בנוגע להשפעה של הצעת חוק .זו על שוק התקשורת ברמה הכלכלית ועל היחסים בין השחקנים בו 36 . ב נוסף, באשר ל סעיף3 )(א להצעת החוק , הקובע כי במהלך שעות השיא יוצגו נתוני הצפייה של הערוץ בזמן אמת, לפי עמדות ,מקצועיות ובהן גם עמדתו של פרופ' צבי גילולה, יועץ ,סטטיסטי של ועדת המדרוג הישראלית שידור הנתונים לציבור בזמן הצפייה אינו מאפשר ניתוח ופילוח מדויק של הנתונים והצגת נתונים אלו לציבור תהא לכל היותר הצגת חצי אמת לצופים . נתוני רייטינג אינם נתונים גולמיים אלא מידע מצרפי. כלומר כדי שנתוני צפייה ייצגו את הרייטינג יש לנתח אותם באופן מעמיק בשילוב עם נתונים נוספים. 25 37 . לפיכך, הצגת נתונים גולמיים לציבור בשידור לא יאפשר קבלת מידע אמיתי לגביי נתוני הצפייה מכיוון שאלו לא ינותחו בצורה מעמיקה בזמן אמת, ובמידה רבה הצגתם תיצור מצב .בו חצי אמת היא למעשה שקר שלם26 נוכח המשמעות של נתוני הצפייה עבור המפרסמים ומצבם של השחקנים בשוק, הצגת מידע לא מדויק לצופים וגיבוש תמונת מציאות שגויה .תייצר כאוס, תחטא למטרות המדידה ולא תיטיב עם השוק לסיכום, התנועה מתנגדת לקידום הצעת החוק. מעורבות של גוף פוליטי בקביעת נתוני הצפייה היא בעלת השפעות משמעותיות על השוק ועל השחקנים בו. השפעות אלה עולות בכדי שליטה .פוליטית לא לגיטימית בגופי התקשורת החופשית ,בכבוד רב אריאל ברזילי, עו"ד טלילה דביר, עו"ד דור שדה ראש האגף הכלכלי התנועה למען איכות השלטון האגף הכלכלי התנועה למען איכות השלטון האגף הכלכלי התנועה למען איכות השלטון 24 ג"אחד רייטינג מדד על "שמור לקרעי: הפרסום "איגוד חתן לית " גלובס ( .2023 8.8), https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001454487 ; נבו טרבלסי וגלית חתן "למרות התנגדות השוק "הרייטינג חוק את אישרה לחקיקה השרים ועדת המקצוע: וגורמי גלובס ( 28.10.2024 ) , https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001492495 . 25 חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעיל ה"ש 7, ב 'עמ6 . 26 ,שם בע"מ8-7 ;פרופ' צבי גילולה )"מצרף נתוני צפייה (ושמע– "נייר עמדה, https://www.the7eye.org.il/495325 .