חומר רקע
זכויות נשים חד הוריות לאור האתגרים הכלכליים
הפורום למאבק בעוני ופעילי רשת הפעילים לחיים בעוני, פועלים לשינוי מדיניות באופן שיצמצם פערים, ייטיב עם מי שחיים בעוני ויביא למיגור העוני. מסמך זה הוכן יחד עם פעילים החיים בעוני (שחלקם מצוטטים במסמך) ואשר יש חשיבות רבה בשמיעת קולותיהם, המביאים ידע חיוני לדיון מתוך השטח. שדולת הנשים בישראל הנהעמותה ציבורית הפועלת לקידום חברה ישראלית שוויונית והוגנת.
חיים בעוני
נשים חד הוריות רבות חיות עם אתגרים כלכליים המביאות אותן ואת ילדיהם לחיות בעוני. אנו מתמקדים לא רק בגובה הכנסותיהן, שהנו המדד הסטנדארטי לחיים בעוני -אלא מביטות במה הן צריכו תכדי לחיות עם ילדיהם
בכבוד. האם יש להן נגישות כלכלית למזון מזין ומספק? קורת גג, נגישות רפואית מלאה וכו?
קומה נוספת שנוסיף האם לאשה יש הזדמנויות ותמיכה על מנת לצאת מעוני?
עוני בישראל
המצב הכלכלי- חברתי בישראל מעורר דאגה רבה. רמת האי-שוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית. ב2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני
תחולת העוני בקרב משפחות חד־הוריות (34.2%).משפחות יחידנות במשק -95% הן נשים . מדוח ממדי העוני של הביטוח הלאומי 12/23. במדינות אחרות ישנה תמיכה בתעסוקת נשים חד הוריות ברמה גבוהה יותר. עבודה כשלעצה אינה מהווה הגנה מפני עוני ומחסור במיוחד אם היא איננה מלווה במדיניות התומכת בחלופות טובות לטיפול בילדים ומבטיחה במקביל רמת השתכרות הולמת (רווחה ותעסוקה של אימהות חד הוריות -מרכז טאוב)
אמהות עצמאיות מתמודדות עם קשיי פרנסה ויש לנו מספר דרישות שיכולות לשפר את מצבן:
משפחות חד הוריות עם יותר משני ילדים
חד הורית המקבלת מזונות מהביטוח הלאומי (אחר שקבלה פסק דין כנגד האבא) או הבטחת הכנסה ( אם אינה יכולה לקבל מזונות מהביטוח הלאומי ואין לה הכנסות אחרות)- מקבלת סכום 3,285 ש"ח אם יש לה ילד אחד וסכום 3824 ש"ח אם יש לה 2 ילדים או יותר. (בהנחה שהיא עד גיל 55 ) .
שר להרוויח ועדיין לקבל קצבה מלאה-זהה אם יש 2 ילדים א ו5!.
זהו מצב אבסורד ובלתי סביר לחלוטין.
"אם ל5 ילדים, שהאבא יצא מהבית- פתאום אני צריכה לתמודד עם הפרנסה, עם כל ההתארגנויות והבירוקרטיה, עם הבית ועם 5 ילדים שכל אחד מגיב אחרת לזה שהאבא הלך. לעזור ל5 ילדים בלימודים, לדאוג לבריאות 5 ילדים הגופנית והנפשית, לדאוג להם לבגדים, לאוכל...העומס הרגשי גם הכלכלי -
ואז מצפים שאסתדר עם סכום כל כך קטן?!" -מיטל
יש להוסיף מדרגות נוספות לפי מספר הילדים ולהתחיל במדרגה נוספת לשלושה ילדים או יותר.
מסגרות רווחה לילדים
מסגרות לילדים בשעות אחר הצהריים נועדו להוות תחליף מיטיבי לשהות ילדים בבית. בין היתר הורה עצמאי שצריך לעבוד לפרנס את המשפחה צריך השגחה לילד/ה הקטנים.
לכאורה יש כאן הזדמנות כפולה לאפשר לאמא לצאת למגוון עבודות וגם לתת לילדים הגדלים בעוני- שפע של הזדמנוית וכלים לצמצום הפערים החינוכיים שלא פעם קיימים במסגרות החינוך בו הם לומדים.
למרבה הצער ישנם בעיות וקשיים המביאים לידי החטאת המטרות הללו: הרווחה נותנת מענים ל"ילדים בסיכון" ולא לילדים החיים בעוני. משכך מספר המענים וטיבם -אין בהם לתת מענה לצורך. שנית יש מחסור משמעותי במשאבים במסגרות הללו.
הילדים התעוררו רעבים ולא היה לתת עוד ארוחת ארבע -הייתי קונה ככר לחם בדרך לעבודה -כדי לתת להם. וזאת כשלי עצמי אני לא קונה כל מה שאני צריכה לבית. -רחלי
מעבר למחסור במשאבים חומריים-נראה כי המטרה של קידום ילדים וריבוי ההזדמנוית שלהם-אינו תופס מקום מרכזי דיו.
"המשפחה שלי עם הכנסות נמוכות, אז ברווחה הציעו שאצא לעבוד והם יסדרו לי מסגרת אחר הצהריים לילד. אמרו לי שהילד יקבל ארוחה וסיוע בשיעורי בית אז הסכמתי. הילד שלי התחיל להתדרדר בלימודי ולקבל ציונים נמוכים ואז התגלה לי כי במקום לסייע לילד בשיעורי בית -אומרים לילדים לצאת לשחק בחצר במקום להכין שיעורים. כשאני הייתי בבית ישבתי עם הילד, השקעתי בו והוא הצליח. כעת אם אני ממשיכה לעבוד והילד במסגרת -הילד שלי מתדרד. זו בחירה בלתי נסבלת"-שירלי
המלצה: יש להגדיר מסגרות אחרי שעות הלימודים, לילדים החיים בעוני, לרבות משפחות חד הוריות -הנותנים הזדמנויות ראויות. יש לתקצב אותן ויש לבנות מענה המאגם מכלול משאבים , כדוגמת שעות מחוייבות אישית של תלמידי תיכון, חברות בת עירוניות המספקות חוגים, ספרייה עירונית עם מתנדבים ותיקים וכו.
ביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי הנו הבסיס הראשוני לקיום. מדינת ישראל לא דואגת שכל המשפחות תהיה להם נגישות כלכלית למזון מזין ובכמות מספקת.
להלן שתי המלצות:
תקציב המדינה צריך להקצות בבסיס התקציב של משרד הרווחה סכום שלא יפחת מחמש מאות מיליון ש"ח ב2025 ויגדל כל שנה -להבטיח די מזון לכלל אזרחי ישראל ולהחל את הרחבת המיזם לביטחון תזונתי במשפחות הזקוקת לכך ביותר ובכללן החד הוריות.
תוכנית הנהוגה בארצות הברית והמקודמת בארץ על ידי הפורום לתזונא בת קיימא: WIC -לתזונה בשנת החיים הראשונה בה מתפתח המוח התפתחות דרמטית והמשקל גדל פי שלושה יש השלכות בריאותיות מרחיקות לכת ואף השלכות כלכליות, כגון יכולת ההשתכרות העתידית בבגרותו. התערבות לשמירה על תזונה בריאה ובת קיימא בתקופת ראשית החיים, הינה הזדמנות לקטוע את מעגל אי הבטחון התזונתי לפיכך מוצעת תכנית לאומית לתמיכה תזונתית משולבת כלכלית וליווי תזונתי מקצועי מההריון ועד גיל חמש.
עזרה למשפחות עם ילדים -על סף התדרדות לעוני ובעת נסיון לצאת ממנה
מפאת מיעוט המשאבים וקוצר השמיכה-קובעים קריטריונים לזכויות חברתיות שונות באופן דווקני. תחילת העזרה רק אחר הוכחת עמידה בתנאים והפסקת הזכויות מיד עם הפסקת תנאי הזכאות.
על אף ההגיון לכאורה שבדבר-המשמעות וההשלכות של ראייה זו- היא פגיעה קשה בעיקר בילדים, ש"נהנים" מהזכויות כנהני משנה לזכויות ההורים. עד שההורה יכול לעמוד בכל תנאי הזכאות והדרישות הבירוקרטיות הילדים משלמים מחיר. וברגע שההורה מתחיל.ה לעובד מאבדים זכויות -וכך סיכוי הילד להחלץ מעוני-קטן.
חוסר היציבות וזמני המתנה עבור ילד-מביאים לנזק בלתי הפיך.
שושו מספרת: היינו משפחה נורמטיבית אני עבדתי, בעלי היה עצמאי. ואז בלידה היתה הסתבכות רפואית. הפכתי נכה. אבל לוקח הרבה מאוד זמן עד שהרופאים מבינים, עד שהביטוח לאומי מאשר. נותרנו ללא עזרה ובעלי נאלץ לטפל בילדים, העסק קרס ואנחנו וילדינו חיים בעוני קשה. לו רק היו מושיטים לנו עזרה יותר מהר ויותר בגמישות-זה היה זמני והיינו יוצאים מזה.
הורים רבים וביניהן נטלי- מדברים על כך שברגע שמתחילים לעבוד- בו בחודש מאבדים זכאות לקצבת הבטחת הכנסה או מזונות. לו תחילת העבודה משמעה היה סוף סוף שיעור פרטי או חוג לילד, או להחזיר חובות, אזי האמא היתה יכולה לצאת מעוני ולתת לילדיה סיכוי לחיים טובים יותר. לפיכך יש ליצור תקופת מעבר בו האשה תמשיך לקבל קצבה יחד עם הכנסה של כפול מהסכום הנוכחי ועוד תקופה של זכאות להטבות והנחות עם הפסקת קבלת הקצבה.
סיכום
"להיות חד הורית זה מאוד מאוד קשה, זה להיות אחראית על מאה אחוז כל הזמן .המדינה צריכה לעזור לחד הוריות שיוכלו לגדל את הילדים שלהו בכבוד." -נטלי
בקי כהן קשת, עו"ד