חומר רקע
פיקוח על מחירי מזון – והשפעת מחירי המזון על אנשים החיים בעוני
רקע:
הפורום למאבק בעוני ופעילי הרשת לחיים בכבוד פועלים לשינוי מדיניות המשפיעה על אנשים החיים בעוני.
נושא מחירי המזון מטריד את כלל הציבור בישראל אולם עבור אנשים החיים בעוני, הנושא אקוטי. על פי מחקרי הביטוח הלאומי 17.5% מהאזרחים הבוגרים ו- 21.1% מהילדים מצויים בחוסר ביטחון תזונתי. במחוז הצפון וירושלים (ובקרב מבוגרים גם במחוז הדרום) הנתונים גבוהים יותר – במחוזות אלו כל אזרח חמישי וכל ילד שלישי סובלים מאי בטחון תזונתי.
על פי נתוני דו"ח מבקר המדינה יש רווחיות חריגה של יבואני המזון והטואלטיקה וביחוד בעשרת הגדולים ופער המחירים בין ישראל למדינות הOECD הינו 27%!. בעוד ששיעור המדד מ2011 עד מאי 2024 היה 17%, שיעור עליית מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות היה 23% ושיעור עליית מדד הפירות והירקות היה 37%.
באותו הדוח מציין המבקר כי מערך הפיקוח אחר המחירים אינו מספק – הן מבחינת נהלים ותבחינים, הן מבחינת עדכון המוצרים בפיקוח (רק 46 מוצרים!) והן מבחינת פעולות אקטיביות של אכיפה.
בתקופת המלחמה מחירי המזון עלו בעד -23% ובייחוד באזורי הפריפריה שם התחרות מועטה.
ובפי מקצת הפעילות:
ליזה: "אני שותה נס על חלב למלא את הבטן לוותר על ארוחה שילדי יוכלו לאכול יותר."
יפעת: ״הדוח האחרון של מבקר המדינה פשוט זועק את מה שאנחנו מרגישים ביומיום – יוקר המחיה מרקיע שחקים, ומי שנפגע בסופו של דבר זה הציבור הרחב. בתור מי שרואה מקרוב את הקושי של משפחות להתמודד עם מחירים גבוהים כל כך, אני מרגישה שמוכרחים לפעול ולתקן את הריכוזיות הזו בשוק המזון. המצב הנוכחי, שבו כמה חברות גדולות שולטות במחירים, דורש שינוי אמיתי שיפתח את השוק ויאפשר תחרות בריאה. רק כך נוכל להבטיח מחירים אפשריים."
אחריות המדינה למחירי מזון
אנו חיים במדינה עם שוק חופשי, יחד עם זאת, נדרשות מגבלות הכרחיות כדי למנוע מצבים של רווחיות יתר מכשלי שוק או כוח עודף בקרב מעטים ( כגון מונופולים) , מתוך ההבנה כי כחברה אנו מחויבים לכך כי כל האזרחים זכות למזון ולקיום מינימאלי בכבוד. מצב בו מחירי המזון יקרים עד כדי כך שאוכלוסייה גדולה אינה יכולה לרכוש די מזון מזין, פוגע בחברה ומערער את יסודותיה.
כיום, רק כ-10% מכלל המשפחות שחיות בחוסר בטחון תזונתי מקבלות סיוע באמצעות המיזם לבטחון התזונתי. בנוסף, בודדים יכולים אולי לקבל מענים מהרווחה או מתורמים, או סיוע חד פעמי בחגים.
מאידך מול הקף הצורך נדרשת מדיניות ופתרון תשתיתי המבטיחים תנאי קיום מינמלי ומזון לכלל הנזקקים. למדינה מספר כלים העומדים לרשותה, אולם המציאות מראה כי יש צורך במענים אחרים או בהפעלה טובה יותר של המענים הקיימים:
פעולות בעלי ההון מול הציבור ומשרדי הממשלה
בדיון קודם בוועדות הכלכלה וביקורת המדינה בכנסת שמענו כי נציג משרד הכלכלה נאבק לקבל מידע על רווחיות החברות כבר למעלה משנה והחברות פועלות באמתלות שונות, לרבות עתירת סרק -כדי לעכב בידו. להבנתינו כעת החלו לשלוח מידע, אלא שהוא בפורמט המקשה על הניתוח ומדובר בחומר רב.
פיקוח על המחירים
וועדת המחירים נדרשת להמליץ לשרים על פעולות לפיקוח על מחירי מזון, אולם כבר שנים שנראה שמגמת הוועדה רק להוציא מוצרים מפיקוח על אף מצב המחירים מאחד ומצב החוסר ביטחון תזונתי בישראל מאידך.
וועדת המחירים לדעתינו בוחרת בפרשנות מצמצמת , ובניגוד לחוק -ואינה ממלאת חובתה לפעול ל"טובת הציבור."
טובת הציבור-מחייבת נגישות כלכלית למזון באיכות ובכמות מספקת לכלל האזרחים. זאת על פי זכותם לקיום בכבוד.
גם מבחינת העלויות למדינה -הפגיעה בבריאות הציבור מצדיקה השקעה תקציבית להבטחת ביטחון תזונתי.
בוועדת המחירים שהתכנסה בימים אילו, משרד האוצר בקש להוריד את רמת הפיקוח על הלחם!! נציגיו לא בדקו את הצורך בהוספת פיקוח על קמח ולחם מלא, אלא עסקו רק בשאלה אם מוצדק להוריד את רמת הפיקוח על לחם מקמח לבן.
יתירה מזו, עמדת האוצר ההתבססה על עליית המדד הכללית ולא על עליית מחירי המזון, תוך טענה הן שהמלחמה לא רלוונטית לשאלה והן שהמלחמה ומצב השוק היום -לא צפויים להשפיע על התוצאה אם יסירו את הפיקוח. האם פקידי האוצר אינם קונים לבני ביתם בסופר? והאם התלוו למשפחה החיה בעוני המנסה לרכוש די מזון למשפחה ונאלצת להוציא אפילו מוצרי יסוד מסל הקניות- בשל עליית מחירי המזון מאחד והחרפת המצוקה מאידך?!
אנו מצפים כי פקידי משרד האוצר והכלכלה יכירו בחובתם להבטיח כי כל אזרח בישראל יוכל לרכוש לפחות מוצרי מזון בסיסיים ובריאים ויקבעו מדיניות תואמת. על מנת להשיג את המטרה הזו יש בין היתר לכנס את וועדת המחירים , לפעול לפקח על מוצרי מזון בסיסיים, הראשונה בהם הלחם המלא בהתאם לסמכותה ל"טובת הציבור".
תקצוב פתרונות לביטחון תזונותי
אנו מצפים כי האוצר יהיה היוזם, המציע והמתקצב של פתרונות המבטיחים היום -מענה לחוסר הביטחון התזונתי הנרחב בישראל.!
פתרונות אפשריים, מלבד הפיקוח על מוצרים לביטחון תזונתי, כוללים מימון הצלת מזון והפצתו לנזקקים, סבסוד מוצרי מזון בסיסיים, תקצוב סלי מזון לנזקקים, הפחתת מע"מ למוצרי יסוד, הגדלת קצבאות ושכר מינימום והעמקת מיצוי הזכויות.
ינואר 2025 מבשר העלאת מחירים וקושי משמעותי נוסף, ( בין הגזירות העלאת תשלומי ביטוח לאומי) לרבות עליית המע"מ ל18% על כל מוצרי המזון.!!
כבר היום המצב קשה ובלתי נסבל:
"הילד שלי הגדול עם בעיות קשות-המליצו שתזונה טובה תוכל לשפר את מצבו. אז אני משתדלת להביא לו לחם מלא וירקות כמה שאפשר. אני אוכלת לחם לבן, יש לי סכרת, אבל הלחם המלא פשוט יקר לנו."
"אי אפשר רק גבינה לבנה כל יום, לפעמים אני קונה דני -אבל אז הילדים אוכלים יחד-כל שני ילדים דני אחד."-ליזה
כשהילדה מבקשת כוס חלב בערב- אני צריכה להגיד לה לא -אחרת בבוקר לא יהיה חלב לארוחת בוקר. הקטנה לא מבינה ואומרת אז אמא תקני יותר...אני עצמי גדלתי בעוני אבל אני לא זוכרת שלא היה מספיק חלב.
"הילד יודע לא להזמין חברים הביתה- כי הוא מתבייש שלא נוכל להציע להם שום דבר לאכול."
דרישות:
על משרד האוצר למצוא מענים להורדה מיידית של מחירי המזון הבסיסיים.
על משרד האוצר ומשרד הכלכלה -להטיל פיקוח מחירים, ואף סבסוד אם יהיה בכך צורך-להבטיח סל מזון בריא בסיסי במחיר בר השגה גם לאוכלוסיות מוחלשות.
על משרדי האוצר ומשרד הרווחה להקצות סכומים משמעותיים בתקצב 2025 לביטחון תזונתי.
על משרד הבריאות להיות שותף לסוגיית הביטחון התזונתי של האזרחים-הן על ידי מעכב ורישום של חוסר ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות כ"מצב רפואי", והן על ידי מעכב אחר הוצאות הבריאות הנגרמת בשל חוסר ביטחון תזונתי בישראל.
בקי כהן קשת, עו"ד