חומר רקע

חומר רקע לדיון ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא התמודדות הרשויות וחברות הטכנולוגיה עם שיח פוגעני והסתה ברשת פלטפורמות התוכן,הדיגיטליות ובראשן הרשתות,החברתיות הפכו בשנים האחרונות לכלי משמעותי המעצב את המרקם החברתי והכלכלי בעולם,כולו וגם בישראל-ובאופן ייחודי ומשמעותי גם בחברה .הערבית במאי2024פרסם איגוד האינטרנט הישראלי מחקר מקיף"מחוברים אבל)(לא שווים"הבחן את שימושי הרשת הייחודיים לחברה הערבית בישראל על כל.צדדיה ממצאי המחקר העלו כי-כ81% מהציבור הערבי משתמש ברשת לצורך גלישה ברשתות,חברתיות לעומת שיעורים נמוכים יותר של שימושים מתקדמים אחרים כמו חיפוש מידע( 68% ,)שירותי בנקאות( 67% )ולימודים( 37% .)שיעורי שימוש אלו נמוכים גם בהשוואה לשימוש רשת של האוכלוסייה,היהודית אך שיעור השימוש של הציבור הערבי ברשתות חברתיות מסוימות דווקא גבוה ביחס לחברה הכללית והיהודית.בישראל ניתן לומר שרמת החדירה והשימוש של רשתות החברתיות בקרב אזרחים ערבים גבוהה במיוחד על רקע שימושים כלליים אחרים שלהם.באינטרנט המחקר מצא כי הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב המשיבים היא אפליקציית המסרים המיידיים ,וואטסאפ בה משתמשים93%מהמשיבים מהציבור.הערבי הרשתות הנפוצות האחרות הן יוטיוב( 78% ,)משתמשים מנועי חיפוש דוגמת גוגל( 74% ,)פייסבוק( 69% ,)אינסטגרם( 64% )וטיקטוק( 63% .) המיעוט הערבי בישראל משתמש ברשת בעיקר דרך הטלפון החכם וגולש הרבה יותר ברשתות,חברתיות יש לציין כי חוסר האמון של הציבור וחולשה של כלי התקשורת והעיתונות בחברה הערבית מגביר את השימוש ברשתות חברתיות(לראיון של ד"ר האמה אבו קשק בעין השביעית.)מאפייני שימוש אלו מעצימים ומבליטים את החשיפה לאיומים הקיימים ברשת בכל הנוגע לחשיפה לשיח,פוגעני מסית ואלים .ברשתות שיח אלים:ברשת דעות ועמדות של החברה הערבית נתוני סקר השיח אלים ברשתות החברתיות של איגוד האינטרנט,הישראלי מציגים סקירה המשקפת דעות ועמדות של ישראלים על השיח האלים ופגיעות ברשתות החברתיות,היקפו מאפייניו והשפעותיו על רף האלימות ברשתות ועל.החברה הנתונים,נדגמו בחודש פברואר2024בקרב1,000גולשי אינטרנט המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה.בישראל מהסקר עלו נתונים המצביעים על פערים בדרך בה החברה הערבית והחברה היהודית חווים את האלימות ברשת מאז תחילת מלחמת חרבות;ברזל כאשר 62.6%מהמשיבים הערבים חושבים שהמלחמה הגבירה את השיח האלים,ברשתות בהשוואה -ל40.3%מהיהודים שחושבים.כך נתוני הסקר מציגים גם את סוגי הפגיעות אליהן נחשפו המשיבים,ברשתות או חוו.בעצמם קיים פער בין התשובות של משיבים כאשר הם נשאלים על שיח אלים באופן,כללי לעומת התשובות שלהם כאשר נשאלים על פגיעה שהם חוו;בעצמם61%מהמשיבים מהחברה הערבית נתקלו ברשתות בקללות,ונאצות הכפשה או העלבה,אישית28%משיבים חוו בעצמם קללות ונאצות הכפשה או העלבה.אישית כמו,כן בשונה מההתייחסות לחשיפה לפגיעות כלפי,אחר אשר דווחו באחוזים גבוהים יותר בקרב החברה,היהודית בפגיעות שנחוו על ידי המשתתפים,עצמם ניתן להצביע על נתונים גבוהים יותר בקרב החברה הערבית מאשר בקרב החברה,חילונית-היהודית במיוחד בשכיחות הדיווחים;הללו מעקב או הטרדה( 29%בקרב ערבים לעומת13.4%בקרב,)חילונים חרם( 23% בקרב ערבים לעומת13.1%בקרב)חילונים ו חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם( 21.5%בקרב ערבים לעומת12.3%בקרב.)חילונים משתתפי הסקר נשאלו גם על דרכי ההתמודדות עם שיח אלים.ברשתות על פי תוצאות הסקר משיבים מהחברה הערבית ממעטים לדווח על תוכן פוגעני ברשת( 79%לא משתמשים במנגנוני הדיווח השונים או משתמשים לעיתים,רחוקות34%מהמשיבים מהחברה הערבית לא משתמשים בכלל במנגנוני דיווח לעומת 26%מהמשיבים מהחברה היהודית,)חילונית הסיבות לכך הן חוסר אמון ביחס וביכולת של הפלטפורמה ( 48%מהחברה הערבית לעומת67%מהחברה)היהודית וחוסר מודעות כיצד להשתמש במנגנוני הדיווח בפלטפורמות השונות( 48%מהחברה הערבית לעומת22%מהיהודים שלא משתמשים בגלל חוסר .)מודעות נתוני קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי( 2023 ) בשנת2023הגיעו לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי3300תלונות ובקשות סיוע על פגיעות ואלימות ברשת כולל פניות על תוכן שקרי ומסית- 10%מהפניות-ב2023היו מהחברה .הערבית למרות שכמות הפניות מהחברה הערבית שילשה את עצמה ביחס לשנת2022 ,עם פרוץ המלחמה,בעזה אחוז הפניות מהחברה הערבית ירד ל5.5% ,הציבור הערבי בישראל המעיט לפנות לקו הסיוע בנושאים של תוכן מסית ושקרי ברשת בתקופת המלחמה למרות שכמות הפניות הכללית לקו הסיוע הכפילה את עצמה בתקופה.זו רק9%מכלל הפניות לקו הסיוע במהלך2023מהחברה הערבית היו בנושא,הסתה24%בנושא,סייבר20%בנושא שיימינג ובריונות ברשת-ו30%בנושא סקסטורשן-סחיטה מינית באמצעות התחזות ברשת-שבאופן יחסי פוגעת בחברה הערבית יותר מאשר בציבור הכללי.בישראל על פי נתוני סיכום השנה של קו הסיוע לאינטרנט בטוח לשנת2023 ,הזירה העיקרית לפגיעות ברשת בחברה הערבית היא פייסבוק (באמצעותה התרחשו30%מכלל הפניות שהגיעו לקו מהחברה)הערבית ולאחר,מכן טיקטוק( 19% ,)אינסטגרם( 14% )מייל ווצאפ-ו (כ2% )ואפליקציות ורשתות נוספות( 35% .) על רקע נתונים אלו ועל רקע הטיפול הלא שוויוני בתכנים מסיתים ברשתות נגד החברה הערבית מצד רשויות המדינה והרשתות,החברתיות על המדינה להפעיל רגולציה ופיקוח שוויוני על התמודדות הרשתות עם תוכן פוגעני.ומסית לפי ה מתווה לאסדרת רשתות חברתיות שנכתב על ידי ד"ר תהילה שוורץ,אלטשולר ד"ר אסף וינר ואייל,זילברמן האסדרה הישראלית צריכה לדרוש מפלטפורמות תוכן דומיננטיות לאכוף את תנאי השימוש ואת כללי התוכן שהן קובעות אכיפה אפקטיבית,ושוויונית יש להגדיר באופן ברור ומוחלט מהו תוכן פוגעני ומסית ולהציג את כללי הקהילה באופן מלא ובהיר גם בשפה,הערבית על מנת לעודד דיווח של כלל האוכלוסייה לתכנים פוגעניים ומסיתים ולפרט מהם סוגי הסנקציות שהפלטפורמה עשויה.להטיל