חומר רקע

1 6 דצמבר 2024 ה כסלו תשפ "ה לכבוד ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח "כ איימן עודה התייחסות מכון תכלית :ה תמודדות הרשויות וחברות הטכנולוגיה עם שיח פוגעני והסתה ברשת ה רשתות החברתיות הפכו ל״כיכר השוק "החדשה בה לכל אדם יש אפשרות להפוך לבר שיח, 1 אך לצד חיזוק חופש הביטוי של הפרט, תופעה זו יצרה זירה של .ביטוי אלים, פוגעני ומסית מדינת ישראל מודעת לאתגר, וישנו ניסיון להתמודד עם התופעה. ועדיין, ישנם צעדים נוספים ה נדרשים על מנת שמדינת ישראל תחיל את ריבונותה כנדרש ממנה גם במרחב המקוון, ותוודא כי לא ייעשה ניצול לרעה של האינטרנט, ובפרט של רשתות חברתיות, על מנת לזרוע פחד ולהגביר קיטוב .ברמה החברתית, או באופן אשר מוביל לפגיעה בחירויות הפרט כמובן ,גם חברות הטכנולוגיה צריכות לפעו ל בצורה משמעותית יותר על מנת להתמודד עם התופעה ,המדאיגה אשר מעמיקה ומחריפה בעיות חברתיות וחוסר שוויון . במסמך זה ,נבקש להציע כלים ומנגנונים מותאמים ל התמודדות עם התופעה של שיח פוגעני והסתה ברשת ות חברתיות. תמצית המלצותינו א. בעיית ההסתה והשיח הפוגעני היא מרכיב מ תוך בעיה יסודית ורחבה יותר ,בפעילות רשתות חברתיות לה יש .השלכות חברתיות רחבות על רווחתם, ביטחונם, ובריאותם של אזרחי ישראל משכך , היא דורשת פתרון .רגולטורי מקיף הכולל אלמנטים של אסדרה, אכיפה, ורתימת המגזר הפרטי והאזרחי לפעילות משולבת לשם המיקוד, בדיון זה ,נעסוק בכלים הקיימים כיום בידי המדינה כדי לצמצם במעט את הבעיות הללו .ובראשם בפעילותה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ב. ,בפרט בכדי להתמודד עם שיח פוגעני והסתה ברשת ,אנו ממליצים על אסדרה בחקיקה של פעילות ,מחלקת הסייבר באופן שייצר שלושה מנגנוני בקרה על הפעלת סמכותה: 1 ) זכות יידוע לפרט, כאשר מבוצעת נגדו פעילות אכיפה שתחילתה ביוזמה של מחלקת הסייבר .ובכפוף לחריגים ביטחוניים שיוגדרו בחוק 2 ) הגדרת קטגוריות תוכן מזיק שעל פיהן מוסמכת המחלקה לפנות לפלטפורמות המקוונות בבקשות .לפעילות אכיפה 3 ) חובת דיווח עיתית לכנסת, שתאפשר בקרה מתמשכת באמצעות פיקוח פרלמנטרי. במסגרת זו .תחול גם חובת פרסום נתונים מפולחים לציבור אודות פעילות המחלקה 2 א. תופעת הביטוי הפוגעני ברשת 1. הבמה ,הפתוחה אשר הרשתות החברתיות מאפשרת היא דבר חיובי ביסודה במובן שהיא מחזקת את חופש ,הביטוי מאפשרת תקשורת בין אנשים ללא קשר למיקומם הפיזי, ובנוסף היא מעצימה עסקים קטנים ומצמצמת .פערים חברתיים במובן של גישה לידע 2. במבט רחב ,מחד , רשתות חברתיות מרחיב ות את שוק הדעות ומעצימ ות את אלו שאין להם פלטפורמה או קול בשגרה. יחד עם זאת ,כללי המשחק ב מרחב זה ם אינ מוסדר ים , ומכאן הרשתות הופכות גם לבמה לניצול ,פגיעה , הסתה ,ו אלימות. 2 כמובן, יש סיבות נוספות לניצול לרעה של רשתות חברתיות, למשל לאור המבנה הארכיטקטוני של האינטרנט , המאפשר לאדם להסתתר מאחורי אמירותיו ברמה מסוימת של אנונימיות בקלות יחסית. 3. מעבר לביטויים פוגעניים או גילויים של אלימות מקוונת, ישנו חשש כי המרחב המקוון ובפרט זירת הרשתות החברתיות ינוצלו על מנת לקדם הסתה של ממש, כלומר תמיכה ועידוד אלימות או קריאה לפעול בעולם הפיזי באופן אלים. המחשה לכך קיבלנו לאחר הבחירות בשנת2020 בארצות הברית, ובפרט עם אירוע ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר2021 אשר תוכנן ברובו ברשתות חברתיות. דוגמה נוספת ניתן לראות בתפקיד שמילא פייסבוק במהלך רצח העם נגד מיעוט הרוהינגיה במיאנמר, בשנת2017 . 4. במדינת ישראל ,כמו במדינות אחרות מסביב לעולם, 3 המדיה החברתית מתאפיינת ב אלימות מילולית. 4 איגוד האינטרנט הישראלי מצא כי64% מכל המשתמשים באינטרנט דיווחו כי הביטוי האלים השכיח ביותר שחוו במרחב המקוון הוא תגובות מעליבות או משפילות, ו אחריו הסתה לאלימות ( 44% )והפצת מדיה אישית כמו תמונות או סרטונים מביכים ללא הסכמה ( 43% .) 5 מוקד105 ,, מוקד ההגנה על בטיחות ילדים ברשת במשרד לביטחון לאומי פרסם כי ב- 5 שנים הראשונות בהן הופעל, נפתחו כ- 50,500 .אירועים6 ,מתוכם8,100 נפתחו בשנת2023 .בלבד יודגש כי 33% מן האירועים שמוקד 105 מטפל בהם הם עבירות מין בקטינים. 7 ניכרת גם עלייה בביטוי המסית , מאז מתקפת השבעה באוקטובר ,נושא אשר מעסיק את גורמי אכיפת החוק ובתי המשפט בשנה האחרונה. 8 5. דוגמה נוספת ."היא תופעת ניצול הרשתות החברתיות לקידום "מבצעי השפעה מבצעי השפעה מהווים פעולות מכוונות ונסתרות אשר מטרתן לעורר שינוי התנהגותי או תפיסתי בקרב חברות ופרטים, פעמים רבות בכדי לקדם אינטרסים גאו-פוליטיים ,דוגמת התערבות בבחירות או קמפיין בעד או נגד מלחמה. 9 מבצעי השפעה , הכוללים בין היתר הצפה של מידע כוזב או חשבונות מזויפים המקדמים רעיונות מסוימים, ,מחפשים לנצל חולשה של פרטים וסדקים ברמה החברתית והרגולטורית, בכדי לייצר בלבול בקרב האוכלוסייה, להעמיס מבחינה רגשית, ולפגוע בעמידות החברתית בפני אתגרים מרובים ותכופים . ב. הטיה מבנית ברשת 6. על פניו, העולם הדיגיטלי נראה כמקום המכיל כל אחד והמחזיק מגוון דעות וייצוג נרחב. אולם, גישה למרחב הדיגיטלי מוגבלת על ידי חסמים גיאוגרפיים (התגוררות באזור נעדר תשתיות מספקות), כלכליים (בשל עלויות חיבור גבוהות) וחברתיים, תרבותיים או פוליטיים (בשל השתייכות לקב וצה שנמנעת משימוש באינטרנט או 3 .)התגוררות תחת משטר המגביל את משאב האינטרנט10 חסמים אלו מרכיבים ביחד את מה שמכונה בספרות "הפער הדיגיטלי", כלומר הפער בין מי שמחובר לאינטרנט ומי שאין לו גישה בכלל או גישה משמעותית שמאפשרת .לו ליהנות מכל מה שיש למרחב המקוון להציע בישראל, על פי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פערי השימוש באינטרנט קשורים בעיקר למאפיינים כגון השכלה, הכנסה, גיל, דת ולאום. 11 7. ל .פער הדיגיטלי השלכות רבות וקשות בין ,היתר מפאת גישה בלתי אחידה למרחב המקוון, הן השימוש בו והן עיצובו, נוצרת הטיה מבנית, כאשר דפוס מרכזי בו הינו הטיה אלגוריתמית. 12 לרוב, השורש של הטיה אלגוריתמית הוא ייצוג יתר של אוכלוסיות לעומת תת- ייצוג של אחרות (תופעה הנקראתexnomination .) 13 8. במדיה החברתית בפרט ,יש שתי תופעות עיקריות המבטאות את ההטיה האלגוריתמית :בועת הסינון ותא ההד . "בועת הסינון "נוצרת בשל אלגוריתם אשר מסנן סוגי מידע, 14 לפי ההיסטוריה האישית של הפרט , מגמות שהמחשב מזהה או שיקולים אחרים במטרה ליצור תוצאות מכוונות- .אישית זאת, במקום לחשוף את המשתמש לכלל המיד ע .שיכול להעלות ולאפשר לו לבחור עם מה להיות בממשק ,באופן טבעי בעת ההחלטה המכנית לסנן פריטי מידע מסוימים או להפיץ פריטי מידע אחרים באופן נרחב יותר, חסרה למשתמש היכולת להבחין בהקשר של המידע או .לשלוט בסוגי המידע אליהם הוא נחשף לצד זה, נוצרת אפקט של "תא הד" א שר מגביר את תחושת השייכות לקבוצה מסוימת אך בד בבד מצמצם את מגוון האפשרויות חשיבה או ההשתייכות האחרות שעומדות בפני הפרט .)(כתוצאה מצמצום הגיוון בשוק הדעות 9. הספרות מצביעה על מספר סיכונים מרכזיים הנלווים לתופעות אלו, 15 בהם פגיעה במרקם הדמוקרטי כתוצאה מסינון יתר של דעות השונות מעמדת המשתמש ,פגיעה באוטונומיה לאור השליטה בסוג החומרים אליו אדם נחשף וחשש מ"מיון חברתי( " social sorting ,) כלומר מצב בו נושאים אשר מקבלים פחות תשומת לב ציבורי ת יורדים ב נראות שלהם ,באופן שיטתי דבר .אשר יכול להעצים חוסר סובלנות ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות ג. מצב הפיקוח ברשת 10 . כיום ,אין בדין הישראלי חקיקה ראשית המסדירה את סמכות המדינה לפעול ביחס לביטויים פוגעניים ,ובלתי חוקיים ,ברשתות חברתיות. 16 כמו כן, לא ניתן למצוא הוראות חוק כלליות אשר פורשו כמעניקות סמכות לגורם .שיפוטי להורות על הסרה של פרסום פוגעני העולה לכדי עבירת ביטוי17 11 . בתור מנגנון חלופי לאכיפה פלילית קלאסית, בשנת2015 :הוקמה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה (להלן .)״מחלקת הסייבר״18 ,מאז הקמתה, פעילותיה לא הוסדרו בדין, וזאת למרות ש מדינות אחרות כמו בריטניה ואוסטרליה אשר הקימו יחידות דומות אשר סמכותן נקבעה בחקיקה ראשית. 19 למעשה, רק לאחר שהוגשה עתירה ביחס לפעילות המחלקה פורסם לראשונה נוהל עבודה של המחלקה " :(להלן עניין עדאלה)" . 20 12 . מחלקת הסייבר פועלת ב שלושה :תחומים הראשון , המחלקה מהווה את גורם המטה המוסמך בפרקליטות המדינה ביחס לתחום הסייבר ואיסוף מידע אלקטרוני, אשר מלווה ומנחה את הפרקליטים ואת רשויות האכיפה ביחס ;לתחומים אלו השני , המחלקה מטפלת בעצמה בתיקים פליליים מסוימים ביחס לעבירות המתבצעות במחשב או 4 ;באמצעותו השלישי מבצעת המחלקה מהלכי אכיפה "אלטרנטיביים" במרחב הסייבר ובפרט ברשתות .חברתיות21 מנגנון האכיפה האלטרנטיבי מהווה מנגנון חלופי לפיו המחלקה מנטרת ומבקשת מפלטפורמות להסיר תוכ ן אשר מהווה ,בעיניה פוגעני גם אם הוא לא עולה לכדי עמידה ב .רף הפלילי 13 . להלן נפרט את הקשיים הנובעים מן המצב כפי שהוא כיום. .ג1 פגיעה בעיקרון הפרדת רשויות 14 . אי קיומה של הסמכה מפורשת בחוק מובילה, הלכה למעשה, לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, 22 אדן יסוד של המבנה.השלטוני במדינה הדמוקרטית23 בעניין עדאלה, ציין בית המשפט העליון כי שעה שמחלקת הסייבר ,מפעילה את סמכויותיה במסגרת מסלול האכיפה הוולונטרי, היא מבצעת אקט שלטוני24 בתור רשות מנהלית האמונה על האכיפה ברשת . בצד זאת ,מ שעה שהמחלקה מפעילה את סמכויות האכיפה שלה– זו מפעילה גם שיקול דעת אשר מגלם בתוכו קביעה שיפוטית. 25 כלומר: כאשר הרשות מחליטה האם יש לבקש את הסרת התוכן או לאו, היא עורכת איזון בין מגוון שיקולים הקשורים בחופש הביטוי והגבלתו, וכן אינטרסים ציבוריים וערכיים שיש לשק.ול בעת הבחירה בין השניים26 מעבר לכך, המחלקה פועלת לפי תנאי השימוש של הפלטפורמות, אשר אינם עומדים בהכרח בסטנדרט הבחינה החוקתי אשר מתחייב לבחינ ת חוקי תו פעילות שלטונית, 27 ומכאן הצורך להתאים את שיקולי המחלקה לתנאי השימוש עלול להוביל לעיוות ביחס למאזן השיקולים ,בעת אכיפה באופן שעשוי לה וביל להעדפת שיקולים המתיישבים עם השיקולים של הפלטפורמות ,על פני .חירויות הפרט .ג2 חובת הנמקה וזכות שימוע 1 . ,מחלקת הסייבר, בתור רשות מנהלית28 כפופה לכללי המנהל התקין ,. אולם נוהל המחלקה לא דורש ממנה להציג הנמקה לאזרח ביחס להחלטותיה, 29 מה שמפר את חובת ההנמקה ביחס להחלטות שלטוניות. ולמעשה יכול להיות ,מצב בו פוסט מורד או חשבון נחסם בשל בקשה של מחלקת הסייבר מבלי שאדם יידע על המקור להחלטה (אלא .)מנקודת מבטו הוא יבין שמדובר בהחלטה של הרשת החברתית עצמה חובת ההנמקה מהווה את אחת האבני היסוד של מ ערכת היחסים הראויה והתקינה בין האזרח לבין הרשות, שכן זו מסייעת במניעת תחושת שרירותיות .ביחס להחלטות שלטוניות30 מעבר לכך ,ב היעדרה של הנמקה מופרת ממילא גם זכות הטיעון המוקנית לכל אדם .אשר עשוי להיפגע מפעולה מנהלית ג. 3 חוסר שקיפות 15 . היעדר חקיקה המגדירה את תחומי הפעילות של המחלקה פוגעת בשקיפות ביחס לאופן פעילותה. שקיפות היא אמצעי חשוב להגברת האחריותיות של גורמים בעלי כוח, ולפיכך מהווה מרכיב חשוב בתמהיל הרגולטורי של כמה 5 מהסדרי החקיקה המתגבשים המובילים בעולם ביחס למרחב המקוון. 31 הגברת השקיפות תסייע למשתמשים להגן טוב יותר על זכויותיהם ולהבין את קבלת ההחלטות בקשר אליהם , כפי שהוכר למשל על ידי ועדת הנדל. 32 ג. 4 פגיעה בחופש הביטוי 16 . חופש הביטוי מהווה חירות מרכזית בכל משטר דמוקרטי, 33 .ובישראל גם כן34 בהתאם, הכיר בית המשפט העליון ל כי חופש בי.טוי ״מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של הדמוקרטיה״35 ,בצד זאת ברור כי חופש הביטוי לא מהווה זכות מוחלטת אלא ניתן להגביל אותו בשם תכליות ראויות אחרות. 36 בבואנו לבצע איזון בין זכויות , יש מקום לב חינה שתאזן בין חופש הביטוי לבין ערכים ואינטרסים אחרים הרלוונטיים,למקרה הספציפי37 כדוגמת כבוד האדם, שמו הטוב, קניינו, פרטיותו וכן אופייה הדמוקרטי של המדינה , ותבחן את מידתיות ונחיצות הפעולה. 38 בעוד אכיפה אלטרנטיבית מקודמת )על ידי רשות מדינתית, האכיפה בפועל (כלומר, הסרת התוכן או חסימת המשתמש נעש ית על ידי הפלטפורמות המקוונות– .המונעות משיקולים מסחריים39 מצב דברים זה יוצר, בפועל, הפרטה של שיקול הדעת המדינתי ביחס לשאלה מתי ראוי, נכון ומותר להגביל את חופש הביטוי– .וכיצד יש לעשות זאת40 ג. 5 פגיעה באוכלוסיות מיעוט עם תת ייצוג מבני 17 . כידוע , אחד ממוקדי פעילות האכיפה הוא הסתה לטרור ב חברה הערבית. 41 בדיון בפני ועדה מכובדת זו, בנושא השפעת הרשתות החברתיות על פשיעה בחברה הערבית, נציג מחלקת הסייבר לא הציג נתונים ה מבחינים בין .הזהות הלאומית של מפרסמי התוכן שהמחלקה פעלה להסיר42 ,משכך מתעורר חשש של אכיפה בררנית. 43 18 . לשם ההמחשה ,ניתן להסתכל על אשר מתרחש ב מלחמת חרבות ברזל. 44 חודש לתוך המלחמה, פורסם בתקשורת כי מעל ל- 70 כתבי אישום הוגשו בגין עבירות תמיכה בטרור, ו מאז המספר רק ע לה ו. 45 בעוד יש לא מעט פרסומים המהווים הסתה לטרור ,יש גם פרסומים רבים ברשת אשר רק מבקשים להביע הזדהות עם תושבי עזה והנזק .של המלחמה כלפיהם46 נדגיש כי אין זו הפעם הראשונה שבה מתעורר חשש זה, אלא בתקופת מבצע שומר חומות התגלה ב דו "ח של מטא כי מנטרי תוכן כשלו בביצוע תפקידם וגרמו לאכיפת יתר ביחס ל.ערבים47 19 . לסיכום ,העדר ,ההסמכה המפורשת בחוק לפעול במרחב המקוון גורם לאשליה לפיה הזירה מוסדרת. אלא במציאות, הזירה אינה מוסדרת, המחוקק לא נתן את דעתו לעניין היקף ואופן הפיקוח וייתכנו פגמים מנהליים משמעותיים בפעילותה של המחלקה. כמו כן, מאחר ותופעות ההטיה המבנית יכולות להביא להדרה תודעתית של החוויות, או הקשיים, של קבוצות מסוימות, בתוך שדה השיח הציבורי של הרשתות החברתיות, חשוב לשים לב לאופן פעילות האכיפה או הניטור, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. ד. המלצות 20 . מבלי להיכנס לכלל סוגיית אסדרת הרשתות החברתיות, נרצה להדגיש כי הקמתה והפעלתה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מהווה צעד נחוץ לקידום החלת המשילות של מדינת ישראל במרחב המקוון .יחד עם זאת , 6 על פעולות האכיפה להיעשות בשקיפות ,על פי דין ,ו תוך עמידה בחובות מנהליות מקובלות . בהתאם, אנו מאמינים כי חשוב להסמיך את פעילות המחלקה בחוק ולקבוע קווי פעולה ברורים המאזנים בין האינטרסים על השולחן . בפרט ,המלצתנו היא לפעול כדלהלן: א. ,ראשית על המחוקק להגדיר את פעילות מחלקת הסייבר בחוק . בפרט, מוצע כי החוק יחייב את המחלקה לפעול בשקיפות תוך איסוף ופרסום נתונים מפולחים אודות האכיפה. במיוחד לאור החשש של אכיפת בררנית, חשוב כי פעילות האכיפה תתבצע באופן שקוף וברור ותאפשר לציבור וודאות ביחס להיקפה ומטרתה. כמו כן, מוצע לקבוע חובת יידוע על מעקבים, פעולות הסרה ופעולות אכיפה אחרות , אשר תבטיח למשתמשים וודאות, שקיפות ומימוש זכותם להליך הוגן, בדומה להסדר באיחוד .האירופי ביחס לפעולות הנוגעות במידע אישי48 זכות היידוע נדרשת בשביל לאפשר שקיפות ביחס למה .שנעשה עם המידע האישי של אדם, וגם כדי לאפשר לו לממש את זכותו לפרטיות מתוך מודעות למצב49 ב. ,שנית יש לקבוע מנגנון פיקוח פרלמנטרי על פעולות האכיפה של מחלקת הסייבר, בדומה למלאכת הפיקוח המבוצעת על ידי ועדת חוק, חוקה ומשפט ביחס ל היקף האזנות הסתר המבוצעות על ידי .המשטרה50 . פיקוח פרלמנטרי על הממשלה הוא מאבני היסוד של כל מבנה דמוקרטי באשר הוא, אשר ,לא רק מסמיך את רשויות השלטון להפעיל סמכות אלא מייצר מבנה של פיקוח בין- .מוסדי הדדי ונמשך חשיבותו הגדולה של הפיקוח הפרלמנטרי מצויה בכך שהוא מהווה בלם פנים- פוליטי: הוא מאפשר ;לאוורר את עבודת הממשלה, אשר לרוב נעדרת שקיפות; הוא מסייע להגנה על עקרונות מנהל תקין והוא מסייע לפתור את בעיית הנציג. 51 ל פיקוח הפרלמנטרי יש חשיבות יתרה בעת הנוכחית, אשר מתאפיינת– בעולם כולו ובכלל זה גם בישראל– במגמות פוליטיות כדוגמת פרסונליזציה של הפוליטיקה, 52 "נשי אותיזציה" של ראשי ממשלו ת53 והתכווצות ממדיהן של המפלגות המרכזיות. 54 מגמות אלה נקשרות זו בזו, ומחזקות את מידת השליטה של מעטים בפוליטיקה כולה. בכבוד רב ובברכה, 7 1 ניבה אלקין- קורן ״המתווכים החדשים ״בכיכר השוק״ הווירטואלית״ משפט וממשל ו 381 , 382 – 383 ( 2003 .) 2 לשם ,ההמחשה מערך הסייבר הלאומי דיווח על עלייה ב- 60% בנפח הפשיעה בסייבר לשנת 2023 לעומת השנה הקודמת .ראו" :דו "ח סיכום פעילות 2023 – תמונת פשיעת הסייבר בישראל "מערך הסייבר הלאומי ( 7.24 .) 3 סקר ה- ADL מצא כי בשנת2021 בארצות הברית, חמישה מתוך שישה מבוגרים (גילאי18 - 45 ) ושלושה מתוך חמישה קטינים (גילאי13 - 17 ), אשר שיחקו במשחק מקוון רב- משתתפים חוו הטרדה כלשהי, מעל80 מיליון מבוגרים ו- 14 מיליון קטינים ,כאשר 71% חוו הטרדה חמורה ,כולל איומים פיזיים , התגנבות ( stalking ) והטרדה :מתמשכת. ראו, Online Games 2021 Hate is No Game: Harassment and Positive Social Experiences in ANTI-DEFAMATION LEAGUE (13.9.21). 4 "סקר מוגנות האינטרנט הישראלי :ניתוח ומגמות של שיח אלים ,פגיעות רשת והתמודדות "איגוד האינטרנט הישראלי ( 29.2.24 .) 5 .שם 6 "כ- 50,500 אירועים נפתחו במוקד 105 מיום הקמתו "המשרד לביטחון לאומי ( 11.2.24 .) 7 שם. 8 ראו סקירה של פסקי דין בנושא הסתה לטרור ברשתות החברתיות של איגוד האינטרנט הישראלי" :ענישה פלילית על פרסומי הסתה ברשתות החברתיות על רקע מתקפת ה- 7 באוקטובר :סקירה מתעדכנת "איגוד האינטרנט הישראלי (עודכן לאחרונה1.10.24 .) 9 ראו למשל מבצע השפעה של רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת2016 : Characterizing the 2016 Russian Adam Badawy et. al., . 31 (2019). IN M & . NAL A . ET N . OC S , 9 IRA influence campaign ;מ בצע :השפעה להשפעה זרה על הבחירות בהודוCybercriminals Are (21.5.24). Resecurity , Targeting Elections in India with Influence Campaigns ; ומבצע השפעה שהופעל על ידי ממשלת ישראל כנגד נציגי בית המחוקקים האמריקאית בהקשר של מלחמת חרבות :ברזלIsrael Secretly Targets U.S. Lawmakers with Influence Sheera Frenkel, (5.6.24) New York Times , Campaign on Gaza War . 10 להרחבה ראו: עדן פרב" ,ר וטל מימרן מבוא לעולם ההכללה הדיגיטלית "תכלית – המכון למדיניות ישראלית ( 26.6.24 .) 11 " ,רועי גולדשמידט הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו "מרכז המחקר והמידע ( 22.7.20 .) 12 להרחבה ראו :עדן פרבר וטל מימרן" ,האם המחשב שלי גזען ?הטיה מבנית בטכנולוגיות דיגיטליות "תכלית – המכון למדיניות ישראלית ( 15.9.24 .) 13 in INTRODUCTION TO DIGITAL HUMANISM (Hannes Werthner, ed.) Bias and the Web Yates & Leena Murgai, - Ricardo Baeza . 441 - (2023), pg. 430 14 The Influence of Social Media Filter Bubbles and Echo Chambers on it Yves Costa Netto & Antonio Carlos Gastaud Macada, , Proceedings of the 27th European Conference on Information Systems (ECIS), Stockholm & Uppsala, Identity Construction Sweden, pg. 3 (2019). 15 5 )2016). - 5 J. O. INT. REG. 1 pgs. 4 Should we worry about filter bubbles? l., Frederik J. Zuizerveen Borgesius et. a 16 דלית קן- דרור פלדמן וניבה אלקין- קורן ״שקיפות פעולות המדינה בסביבה הדיגיטלית: אכיפה ״אלטרנטיבית״ של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת״ המשפט כה 27 , 29 ( 2020 .) 17 בג״ץ7846/19 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ׳ פרקליטות המדינה – יחידת הסייבר ,פס׳ 7 לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר ,(נבו14.4.2021 ). 18 שם, פס׳3 .לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר 19 (2024) ECHNOLOGY T & NNOVATION I , CIENCE S EPARTMENT FOR D , Guidance - Online Safety Act ; Factsheet – Online Safety Act 2021 20 לעיל ה"ש21 ,פס׳ 12 ,לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר (נבו14.4.2021 .)פרסום זה נעשה כתוצאה מהערתו של המשנה לנשיאה מלצר ,בפסק הדין ביחס לעתירה ,לפיה ראוי לפרסם את נוהל העבודה כפי שמתפרסמות הנחיות מנהליות אחרות המסדירות את פעילות הייעוץ המשפטי לממשלה. 21 .שם 22 דלית קן-דרור פלדמן וניבה אלקין- קורן ״שקיפות פעולות המדינה בסביבה הדיגיטלית: אכיפה ״אלטרנטיבית״ של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת״ המשפט כה27 , 38 ( 2020 .) 23 יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א– המינהל הציבורי93 ,(מהדורה שנייה מורחבת2010 .) 24 עניין עדאלה , לעיל ה״ש21 , , פסק51 .לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר 25 קן-דרור פלדמן ואלקין- קורן, לעיל ה״ש26 , עמ׳38 . 26 שם; ר׳ גם את ס׳9 לנוהל העבודה של היחידה, המתאר את השיקולים אותה שוקלת המחלקה: ״בין היתר ייבחנו השיקולים הבאים: תפוצת הפרסום בפועל, קהל ה יעד, חומרת הפרסום, מועד הפרסום, פוטנציאל ויראליות הפרסום, האופן שבו התפרש הפרסום על-ידיו קוראיו (למשל על- ידי ניתוח התגובות לפרסום) ועוד. נוסף על כך נשקלים בשלב זה המתח בין האינטרס הציבורי וזכויות כמו הזכות לשום טוב, הזכות לפרטיות וכבודו של הנפגע מהפרסום מח ד גיסא, לבין זכויות אחרות העומדות על הפרק: חופש הביטוי, הזכות לנגישות למידע וחופש הגלישה ברשת האינטרנט מאידך גיסא.״ 27 קן-דרור פלדמן ואלקין- קורן, לעיל ה״ש26 , עמ׳39 . 28 עניין עדאלה , לעיל ה״ש21 , פסק51 .לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר 29 נוהל העבודה, ס׳6. 30 יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב 1269 ,(מהדורה שנייה מורחבת2011 ) 31 או ר :למשלGDPR – Art. 12, Regulation 2016/679 . 32 דו״ח הנדל, לעיל ה״ש45 , עמ׳30 . 8 33 a Free Speech The Enemy from Within: A Theoretical and Comparative Analysis of Human Dignity as – Dignity Guy E. Carmi, Justification, 9 U. PA. J. CONST. L. 957, 960 (2007) . 34 אהרן ברק ״חופש הביטוי ומיגבלותיו״ הפרקליט מ5 ( 1992 .) 35 בג״ץ153/83 לוי נ׳ מפקד המחוזי הדרומי של משטרת ישראל(, פ״ד לח2 ) 393 , 398 ( 1984 .) 36 אהרן ברק ״המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה״ משפטים מז223 , 225 ( 1996 .) 37 בג״ץ6396/96 זקין נ׳ ראש-עיריית באר-שבע(, פ״ד נג3 ) 289 , 297 ( 1999 .) 38 ברק, לעיל ה״ש59 , עמ׳225 . 39 קן-דרור פלדמן ואלקין- קורן, לעיל ה״ש26 , עמ׳39 . 40 ״ ל פעי ות מחלקת הסייבר להסרת תכנים מהרשת במהלך מבצע שומר חומות ״ איגוד האינטרנט הישראלי( 21.5.2021 .) 41 "פעילות הפרקליטות במהלך מלחמת 'חרבות ברזל "'פרקליטות המדינה (עודכן לאחרונה 10.11.24 .) 42 ראו "פרוטוקול מס ' 44 בנושא השפעת הרשתות החברתיות על הפשיעה בחברה הערבית "ועדת המדע והטכנולוגיה ( 16.7.24 .) 43 עדן פרבר וטל מימרן" ,אודות הסתה ,הטיה והפליה ברשתות החברתיות :מלחמת חרבות ברזל כמקרה מבחן "עיוני משפט ( 28.7.24 .) 44 לניתוח :מלא ראו עדן פרבר וטל מימרן" ,אודות הסתה ,הטיה והפליה ברשתות החברתיות :מלחמת חרבות ברזל כמקרה מבחן "עיוני משפט ( 28.7.24 .) 45 שילה פריד "נסלקם מארצם נכנעים ומבוזים": מעל70 כתבי אישום הוגשו על עבירות תמיכה בטרור" מקור ראשון(12.11.2023) https://www.makorrishon.co.il/news/695843/ . 46 להרחבה :ראו עדן פרבר וטל מימרן" ,אודות הסתה ,הטיה והפליה ברשתות החברתיות :מלחמת חרבות ברזל כמקרה מבחן "עיוני משפט ( 28.7.24 .) 47 אושרית גן- " אל דו"ח: מטא פגעה בזכויות הפלסטינים בזמן מבצע שומר החומות" NET Y ( 22.9.22 .) 48 , GDPR Informed Right to be . 49 "עמיר כהנא ויובל שני "פיקוח על מעקב מקוון בישראל המכון הישראלי לדמוקרטיה( 2020 ,)עמ ' 91 . 50 " ,אתר הכנסת דיווח לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט- 1979 ." 51 ,להרחבה על חשיבות הפיקוח הפרלמנטרי ראו בל יוסף "כנסת תכליתית: חיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה" תכלית (עתיד להתפרסם 2024 "); בל יוסף "פיקוח פרלמנטרי תכלית – המכון למדיניות ישראלית ( 21.12.2023 ), זמין כאן. 52 Gideon Rahat and Ofer Kenig, From Party Politics to Personalized Politics?: Party Change and Political Personalization in Democracies (Oxford University Press, 2018) . 53 Parliamentarism: Constitutional versus Structural Presidentialization in Israel’s eoven Y. Hazan, The Failure of Presidential R Parliamentary Democracy, In The Presidentialization of Politics : A Comparative Study of Modern Democracies 287 (Thomas Poguntke & Paul Webb eds., 2005); Robert Elgie & Gianluca Passarelli, The Presidentialization of Political Executives, in The Oxford Handbook of Political Executives 358 (Rudy B. Andeweg et al. eds., 2020); Matt Evans, Policy-Seeking and Office-Seeking: Categorizing Parties Based on Coalition Payoff Allocation, 46(1) Politics & Policy 4 (2018) . 54 s Governability Crisis: Quandaries, Unstructured Institutions, and Adaptation, ch. 1 (2017) ’ Maoz Rosenthal, Israel .