חומר רקע

האינטרנט בחברה הערבית בישראל תמונת מצב ראשונית והמלצות למדיניות נחקר ונכתב על ידי: ד"ר אסמאא גנאים (ינואר2018 ) בקרה ועריכה: נעם אלון :הוער על ידי יורם הכהן, מי-טל גרייבר שוורץ ואורנה היילנגר II הקדמה מסמך זה הוכן ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי )(ע"ר ובמימונו, כחלק מפעילות האיגוד לשימור חופש ה .רשת,לתפישת האיגוד חופש הרשת נשען לא רק על האפשרות הטכנית לגלוש בצורה חופשית ובטוחה, אלא גם על היכולת המעשית של הפרטים והקהילות למצות את האפשרויות .הגלומות במרחב זה המחקר מראה שנגישותן של חברות המצויות במצב סוציו-אקונומי נמוך לאינטרנט מוגבלת, וכך גם היכולת שלהן למצות את הפוטנציאל של הרשת. בישראל, הגם שמוכרים פערים משמעותיים בנגישות וביכולת המיצוי של האינטרנט בקר ב החברה הערבית, קיים מחסור במחקרים , בידע ובמדיניות מבוסס ת .נתונים בתחום ,מטרתו של מסמך זה לרכז את המידע והנתונים המוכרים כך שישמש ו בסיס למחקרים נוספים ,בהמשך ולהציע צעדים מעשיים- המבוססים על הידע והניסיון המצטבר- שיאפשרו את צמצום הפער בין החברה הערבית ל.חברה היהודית בתחום הדיגיטלי המסמך הוכן על ידי ד"ר אסמאא גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל. מומחיותה נשענת על עבודת הדוקטורט אותה עשתה בתחום, ועל ניסיונה כיזמית וכבעלת חברה העוסקת ביעוץ, מחקר והובלת פרוייקטים בנושאים אלה בחברה הערבית.בישראל III תקציר מנהלים פער דיגיטלי הינו מושג המתייחס לשילוב שבין חוסר נגישות פיסית קבועה ויעילה למחשב ,ולאינטרנט חוסר מודעות לאפשרויות הגלומות בשימוש באינטרנט וחוסר בכלים וכישורים .שמאפשרים מיצוי מיטבי של האינטרנט המקורות לפער דיגיטלי הינם , בדרך כלל, השקעה נמוכה בתשתיות מצד המדינה וגופים עסקיים , מחסור במשאבים כלכליים , מחסור במיומנויות ותפיסות ,חברתיות שמרניות. המדדים המקובלים למדידת הפער הדיגיטלי הם זמינות ונגישות השימוש מיומנות השימוש, מאפייני השימושיות במחשב ובאינטרנט והמודעות לאפשרויות האינטרנט . המחקר ה נוכחי, אשר בחן את מצב הנגישות לאינטרנט והשימוש בטכנולוגיה בחברה הערבית בישראל מצביע, אמנם, על צמצום הפער לעומת החברה היהודית בשימוש באינטרנט באמצעות הטלפונים הסלולריים, אך גם על פערים משמעותיים שנותרו בנגישות הפיסית למחשבים נייחים ולתשתיות תומכות, ועל היכר .ות נמוכה יחסית עם כלים וכישורים עדכניים באופן מובהק, הדו"ח מצביע על פערים גדולים ביחס לחברה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו, בעיקר בהיבטים .הפונקציונאליים שהוא מאפשר1 פער זה מונע מ חלקים ב חברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר לשם צמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל- משמר ואף מרחיב את הפערים החברתיים-כלכליים מהחברה היהודית . אף שהפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לבין החברה היהודית מצטרף לפערים הכלכליים- ,חברתיים האחרים בין החברות ומבוסס עליהם נראה כ י דווקא השקעה בנגישות לאינטרנט והשימוש הפונקציונאלי בו עשויים לשמש מנוף רב עוצמה לקידום כלכלי- חברתי מהיר של החברה הערבית בישראל, ולתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים, כך שיחס העלות- ,תועלת שלו תהיה גבוהה והחזר ההשקעה למשק הישראלי בכלל, ולחברה הערבית בפרט, יהיה מהיר יחסית . בתוך החברה הערבית, המחקר מצא שקיימים פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. כך, בקרב .תושבי הדרום ובקרב אוכלוסיות שמרניות נמצא שיעור הנגישות והשימוש באינטרנט הנמוך ביותר ,כמו כן רמת הנגישות הפיסית למחשבים ולאינטרנט בקרב הצעירים דומה מאוד לאוכלוסיי ה 1 להרחבה, ראה פרק3 : .שימוש ומאפייני שימוש באינטרנט IV ,היהודית אך היא .פוחתת משמעותית עם העלייה בגיל2 נמצא גם הבדל משמעותי ב ין שיעור השימוש באינטרנט במקומות עבודה על ידי החברה הערבית, ובין זה שבשימוש באינטרנט בבתי המגורים ובחיים הפרטיים. 3 לצד זאת, במהלך איסוף הנתונים למחקר, התגלה מחסור משמעותי בבסיסי ,נתונים סטטיסטיקות ומחקרים העוסקים באינטרנט בחברה הערבית . מחסור זה מצטרף אף הוא לפער הקיים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, מקשה על קביעת מדיניות מבוססת נתונים ומידע ועל מדידת המגמות לאורך זמן. לפיכך, חלק מהתובנות והמסקנות המובאים במחקר זה מבוסס על י .דע וניסיון של כותבת הדו"ח, אשר הינה מומחית בתחום מזה למעלה מעשור מסמך זה הוכן ביוזמת )איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר ,ובמימונו במטרה לבחון ולשקף את תמונת מצב הנגישות לאינטרנט בחברה הערבית בישראל, לשמש מסד בסיסי ראשוני למחקר סדור בתחום, ולהמליץ על מדיניות ות הליכים הנדרשים כדי לצמצם את הפער הדיגיטלי של החברה הערבית. לאור מסקנות המחקר, להלן עיקרי ההמלצות של איגוד :האינטרנט הישראלי 1 . הקמת מטה לאומי לריכוז הטיפול בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית . כדי לייצר תהליך שלם ומסונכרן נדרשת הסתכלות הוליסטית ורב מימדית , המחברת ומקשרת בין מספר ,משרדי ממשלה, גופי ביצוע לאומיים רשויות מקומיות , מערכות חינוך (פורמאליות ו א- פורמאליות), עמותות וחברות עסקיות. איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ להקדיש לסוגיה תחום עצמאי בתוך מטה ישראל דיגיטלית ( הפועל,)במסגרת המשרד לשיוויון חברתי שתחת א חריותו וסמכותו לקבוע ולהוציא לפועל תוכנית לאומית רב שנתית לסגירת הפער הדיגיטלי עד לשנת2025 . על תוכנית זו לכלול, בין היתר שילוב של שלושה מרכיבים חיוניים: א. שיפור התשתיות – נדרשת רגולציה שתוביל ל שיפור תשתיות האינטרנט והסלולר בישובים הערביים והצבתם בקו אחד עם.התשתיות בישובים הישראליים 2 להרחבה, ראה פרק 2 .: נגישות ומאפייני נגישות לאינטרנט בחברה הערבית 3 להרחבה, ראה סעיף ד' בפרק2 , ע"ע12 - 14 . יש לשים לב שפער זה מצביע, בין היתר, על סביבת העבודה של האוכלוסייה .הערבית, שבמקרים רבים היא מאופיינת כעבודה נטולת מחשב V ב. התאמת האתרים הציבוריים לחברה הערבית – 1 ) נדרשת( הנגשה מלאה ואותנטית, שאינה מתבססת על תרגום ו/או הדבקה) של כלל האתרים והשירותים הדיגיטליים במשרדי הממשלה ובממשל המוניציפלי בשפה .הערבית 2 ) נדרש פיתוח מודל תשלומים מקוון המותאם למאפייני החברה הערבית בישראל .ותקנונו באופן שיחייב את כלל משרדי הממשלה והממשל המקומי ג. שיפור החינוך הדיגיטלי – 1 ) נדרשת הקמת תוכניות ממשלתיות ייעודיות ותקצוב גופים לקידום האוריינות .הדיגיטלית בחברה הערבית 2 ) נדרשת הקמת תוכניות ממשלתיות ייעודיות ותקצוב גופים מקצועיים לקידום תחום הביטחון ואי האלימות ברשת בחברה הערבית ו/או הרחבת הפעילות של גורמים דומים הפועלים בחברה היהודית לחברה הערבית. ללא תלות בהקמת מטה לאומי, נדרשים שורה של צעדים שיאפשרו צמצום הפערים. להלן המשך המלצות איגוד האינטרנט הישראלי, אשר עומדות בפני עצמן ו/או בשילוב עם ה מטה ה לאומי שיפעל : 2 . נדרש להשוות את תשתיות האינטרנט והסלולר בישובים הערביים לתקן ולמצאי הקיים ביישובים היהודים והמעורבים . ללא תשתית מתקדמת ויציבה, בפס רחב, לא ניתן יהיה לקדם דיגיטציה ולייצר אמון בתהליך. איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שמשרד התקשורת :יחייב את א. /ספקי תשתית התקשורת (בזקHOT / מיזם הסיבים האופטייםUnlimited ) להתקין תשתיות אינטרנט מתקדמות בכלל הישובים הערביים במסגרת עקרונות הפריסה האוניברסלית. ב. ספקי הגישה לאינטרנטISP ,(נטוויז'ן/סלקום012 / פרטנר, בזק בינלאומי, אקספון) להקים .ולתמוך בפס רחב ובאינטרנט מהיר בכלל הישובים הערביים לחלופין ניתן להצמיח באופן .יזום ספקי גישה לאינטרנט שיתמחו בשירות לחברה הערבית VI ג. ספקי ה סלולר (סלקום, פרטנר, פלאפון, הוט מובייל, גולן טלקום) להקים ולתמוך במערך אנטנות ותשתית סלולרית בכלל הישובים הערביים על פי התקן הקיים בישובים היהודיים .והמעורבים איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שמשרד התקשורת יוודא שדרישות אלה מופיעות בתנאי המכרז של כלל הספקים (ואם לא, יוסיף אותם), וינהל ביקורת ומעקב אחר יישומם, תוך דיווח .לציבור אחת לחצי שנה על ההתקדמות בתהליך 3 . דיגיטציה של שירותי הממשלה והממשל המקומי הערבי . הפיכת המרחב הוירטואלי לנגיש ומזמין לחברה הערבית בשלב הראשון; ובשלב שני העברת מרכז הכובד של פעילות הרשויות מול האזרחים הערבים מהמימד הפיסי-אנלוגי למימד הדיגיטלי- וירטואלי, כך שרוב מוחלט של השירותים והמידע יתקיימו במרחב הדיגיטלי, צפויה לעודד את השימושיות ברשת :בחברה הערבית, ואף להאיץ אותה. איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ א. שממשלת ישראל, באמצעות מטה ישראל דיגיטלית , תקב ע תוכנית רב- שנתית להנגשה מלאה של שירותי הממשלה ואתרי משרדי הממשלה לציבור דובר הערבית עד שנת2025 . ב. שמשרד הפנים יחייב את כלל הרשויות המקומיות הערביות להקים ולתחזק מערך מידע ושירותים דיגיטלי לאזרחים, ולתכנן מעבר הדרגתי של מרכז הכובד של פעילות הרשויות מול האזרחים למימד הוירטואלי עד שנת2025 . ,זאת, בשילוב מערך של חינוך והסברה ו המשך החזקת מערך שירותים מסייע לאוכלוסייה שתמשיך לצרוך שירותים .באופן אנלוגי ופיסי 4 . קידום אוריינות דיגיטלית . איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ:שמשרד החינוך א. יוודא קיומם ויתקצב באופן ייעודי תכנים ותוכניות לימוד בתחום הבטחון האישי ואי- האלימות ברשת בחינוך הפורמאלי והא- .פורמאלי בחברה הערבית ב. יקצה תקציב ייע ודי שיוקדש לעידוד אגודות, עמותות וחברות ציבוריות אשר יקדמו אוריינות .דיגיטלית בחברה הערבית 5 . עידוד יזמות דיגיטלית ערבית . יזמות פנים ערבית, ושילוב משמעותי יותר של אנשי תוכן דיגטליים מהחברה הערבי ת בעולם ההיי-טק והיזמות הישראלית כדי שישמשו כקטר לשאר החברה הערבית. זאת, בין היתר תוך התאמת תנאי התקצוב והתמיכה לאפשרויות ולמשאבים VII הדלים הקיימים בחברה הערבית . איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ:שמשרד המדען הראשי א. יפתח ויתקצב מסלול ייעודי לעידוד יזמות וחברות הזנק באוכלוסייה הערבי ת , ובכלל זא ת יסייע באופן ייחודי ליזמים מהאוכלוסייה הערבית במתן תנאים מותאמים ו בכתיבת הצעות .למשרד ב. ( יפעל לעידוד הקמת רשת קשרים עסקיים וחברתייםNetworking ) של יזמים וארגונים מובילי דיגיטציה מהחברה הערבית ועם עסקים מהחברה היהודית . 6 . בנוסף, איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ:שמשרד הכלכלה א. יקצה תקציב ייעודי לעידוד חברות ותעשיות להעסיק אנשי תוכן דיגיטלי מהחברה הערבי ת . ב. יפתח תוכניות יעודיות לקידום וליווי השילוב של תחום האינטרנט במיזמים, חברות ועסקים בקרב האוכלוסייה הערבית , באמצעות מרכזי מעו"ף.ומרכזי ריאן ,בהקשר זה חשוב להדגיש את ה צורך בהתאמת תנאי התמיכה והתקצוב ליזם הערבי המתאימים למצב הקיים היום של.פריפריה גיאוגרפית וכלכלית ג. יפתח מרכזי יזמות ייעודיים בחברה הערבית בתחומים דיגיטליים, עם תמיכה מקצועית .ואפשרות להסבה מקצועית 7 . מעקב, .מחקר והערכה הי כולת לנטר ולמדוד את התקדמות הנגישות של החברה הערבית בישראל לאינטרנט- במימדים הפיסיים, התודעתיים והשימושיים- קריטית לשם השגת המטרות, כמו גם לצורך למידה שתאפשר קידום אוכלוסיות מודרות אחרות, ולפיתוח מאגרי .נתונים וידע רלוונטיים :איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ א. שהלמ"ס), בסיוע איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר יפתח מדדים ויערוך סקרים שיעקבו אחר הדיגיטציה והאוריינות הטכנולוגית בחברה הערבית (תשתית, נגישות .ושימושיות), ויפרסם אותם באופן עיתי ב. שמשרד החינוך יקצה תקציב ייעודי לעידוד מחקרים בתחום הדיגיטיזציה והאוריינות הטכנולוגית .בחברה הערבית ג. ש ועדת מדע וטכנולוגיה של הכנסת .תקיים דיונים עיתיים ותקבל עדכונים בנושא זה 1 תוכן עניינים 1. הקדמה ................................ ................................ ................................ ....... 3 .א מטרת הדו"ח וחשיבותו ................................ ................................ ................... 3 .ב פער דיגיטלי- ?מהו ................................ ................................ ....................... 4 2. נגישות ומאפייני הנגישות לאינטרנט בחברה הערבית ................................ ............. 7 .א נגישות לאינטרנט לצורכי שימוש בסיסי ................................ .............................. 8 .ב )נגישות לאינטרנט מהטלפון הנייד (החכם ................................ ......................... 10 .ג נגישות למחשב ולאינטרנט באמצעות המחשב ................................ ..................... 11 .ד מיקום הנגישות- בית ועבודה ................................ ................................ ......... 13 3. שימוש ומאפייני השימוש באינטרנט ................................ ................................ 15 .א תדירות השימוש באינטרנט ................................ ................................ ............ 17 .ב שפת הגלישה ................................ ................................ .............................. 18 .ג חיפוש מידע ................................ ................................ ................................ 19 .ד צריכת חדשות ................................ ................................ ............................. 20 .ה שימו ש ברשתות חברתיות ................................ ................................ .............. 22 .ו שיחות צ'אט ושיחות וידאו ................................ ................................ ............. 27 .ז דואר אלקטרוני ................................ ................................ ........................... 28 .ח שי רותים מקוונים ................................ ................................ ........................ 29 .ט קניות דרך האינטרנט ................................ ................................ .................... 31 .י צפייה בסרטונים, סרטים וסדרות ................................ ................................ .... 32 .יא משחקים מקוונים והורדת תוכנות מחשב ................................ ........................... 32 .יב האינטרנט בארגונים ובעסקים ................................ ................................ ........ 33 4. מודעות ומיומנות ................................ ................................ .......................... 34 2 .א מיומנויות לשימוש במחשב ובאינטרנט ................................ ............................. 34 .ב פרטיות וסכנות באינטרנט ................................ ................................ .............. 35 5. פערים דיגיטליים בתוך החברה הערבית בישראל ................................ ................ 38 .א גיל ................................ ................................ ................................ ........... 38 .ב השכלה והכנסה ................................ ................................ ........................... 39 .ג מקום מגורים ................................ ................................ .............................. 39 .ד מגדר ................................ ................................ ................................ ......... 40 .ה דת ודתיות ................................ ................................ ................................ .. 41 6. פערים דיגיטליים במבט גלובלי ................................ ................................ ....... 43 'נספח א- ארגונים ותכניות לקידום דיגיטציה בחברה הערבית ................................ ....... 45 'נספח ב- פירוט המדדים והסקרים המרכזיים העוסקים בסוגיית האינטרנט בחברה הערבית בישראל ................................ ................................ ................................ ............ 51 'נספח ג- רשימת המקורות ................................ ................................ ................... 54 3 1 . הקדמה א. מטרת הדו"ח וחשיבותו במאה ה- 21 האינטרנט מאפשרת מגוון הזדמנויות להתפתחות בתחומים שונים כדוגמת התחום האישי, החברתי והמקצועי. חשיבות האינטרנט בחיי האדם קיבלה תנופה עם הנגשת שירותים מקוונים על ידי הארגונים והמוסדות, וזו מואצת עוד יותר בשל הטכנולוגיה וההפצה של טלפונים ניידים חכמים. תנאים אלו אפשרו נגישות לאינטרנט כמעט לכל אדם, בכל מקום, במגוון רחב של יישומים ושירותים בכל התחומים. ברם, יכולת המיצוי של יתרונות האינטרנט איננה תלויה רק בעצם הנגישו ת הפיסית למכשירים, אלא מתייחסת לאפשרות, למיומנות ולמודעות לשימוש מושכל ב אינטרנט .לשם התייעלות והתקדמות במגוון תחומי חיים כך, במאה ה- 21 , עצם הנגישות למרחב האינטרנט, במובנה הרחב, מהווה יתרון. חוסר הנגישות מייצר פער דיגיטלי, אשר בא לידי ביטוי בהאצת פערים סוצ יו- .אקונומיים אחרים פער דיגיטלי , אם ,כן הינו מושג המתייחס לשילוב שבין חוסר נגישות פיסית קבועה ויעילה למחשב ולאינטרנט, חוסר מודעות לאפשרויות הגלומות בשימוש באינטרנט וחוסר בכלים וכישורים שמאפשרים מיצוי מיטבי .של האינטרנט בישראל, החברה הערבית סובלת מפער דיגיט לי משמעותי ביחס לחברה .היהודית, וכן מתקיימים פערים דיגיטליים בין אוכלוסיות שונות בתוך החברה הערבית צמצומו של פער זה עשוי להאיץ גם את צמצומם של פערים סוציו- .אקונומיים אחרים מטרת הדו"ח הנוכחי הינה לתת תמונת מצב ראשונית לשימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל, תוך מתן המלצות לצעדים מעשיים לצמצום הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית .במדינה אחד האתגרים הראשונים בתחום הוא המחסור בנתונים, מידע ומחקרים שיאפשרו מדידה והשוואה מצד אחד וגיבוש אסטרטגיה ותוכניות עבודה מבוססות מידע .מצד שני דו"ח זה אמור לשמש כמסד ראשוני .גם בעניין זה, כבסיס להמשך מחקרים בתחום לצורך כתיבת הדו"ח נערכה סקירת ממצאים ו אינטגרציה של מקורות עדכנית בנושא האינטרנט .בחברה הערבית בפרט והישראלית בכלל בין היתר, נעשה שימוש בסקרים של הלמ"ס, איגוד האינטרנט הישראלי, אגודת הגליל, עמותת חמלה, מדד התקשוב היש;ראלי4 ;מחקרים אקדמיים 4 ( שני המקורות העדכניים ביותר הינם הדוחות של איגוד האינטרנט הישראלי2016 , 2017) ודוחות עמותת חמלה ( ،حملة 2017 ) בנושא מצב הנגישות למחשב ולאינטרנט ודפוסי השימוש בקרב האוכלוסייה הצעירה בחברה הערבית בישראל. בנוסף 4 פרסומים תקשורתיים ודוחות של חברות תקשורת ועוד. ב נוסף לכך, נערכו דיונים והתייעצויות עם חוקרים ומומחים הנמצאים בקדמת המחקר והעשייה בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית במטרה לגבש דו"ח זה ., תוך מתן המלצות מבוססות מידע ומומחים בישראל נבחנו מימד י ם שונים לנגישות ולשימוש ,באינטרנט מהם ניתן ללמוד על הפער הדיגיטלי .הקיים "על פי רישומי הלמ( ס2017 ) החברה הערבי ת5 מהוו ה כ- 20.7% (כ- 1.8 )מיליון אדם מהאוכלוסייה בישראל, והפערים הקיימים בין האוכלוסייה היהודית לערבית ניכרים בעיקר במדדים סוציו-אקונומיים :בהכנסה6, בתעסוקה, ו בהשכלה7 . לפי נתוני הביטוח הלאומי משנת2016 8 כ- 52% .מהחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני פערים אלו משפיעים באופן טבעי גם על הפער הדיגיטלי, לרבות בשל תשתיות )(ובכלל זאת, תשתיות האינטרנט שאינן מפותחות דיין ביישובים הערביים בהשוואה לישובים יהודים לאורך שנים. החברה הערבית בישראל הנה חברה הטרוגנית מבחינה דתית ותרבותית (מוסלמים, דרוזים, נוצרים, בדווים, צפון, דרום ועוד) וגם בין קבוצות אלו קיימים פערים סוציו-אקונומיים , ובהתאמה גם פערים דיגיטליי ם . הדו"ח הנוכחי יציג .את הפער הדיגיטלי הן בין החברה הערבית ליהודית והן בתוך החברה הערבית עצמה ב. פער דיגיטלי- ?מהו המושג פער דיגיט לי התפתח עם התרחבות הנגישות והשימוש באינטרנט מהבית, בעיקר החל משנות ה- 2000, כמונח המתאר הבדלים בין קבוצות לנגישות ושימוש באינטרנט. 9 בהתחלה ההתייחסות הייתה ל עצם ה נגישות לאינטרנט ועם התפתחות הרשת התרחב המושג והכיל בתוכו מימדים שונים של נגישות (כגון: מקום הנגישות) ומימדי שימוש שונים (כגון: תדירות ומטרות ( לכך, דוחות בזק2015 , 2016 , 2017 ) הינם עדכניים ומועילים, אך אין אפשרות ללמוד מהם בלבד אודות מצב החברה .הערבית 5 ראו נתוני האוכלוסייה בישראל באתר הלמ"ס http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fcw_usr_view_SHTML&ID=629 6 ראו פערים בהכנס מנתוני הלמ"ס2015 .cbs.gov.il/publications17/1678/pdf/t11.pdf http://www 7 ספר נתוני החברה הערבית בישראל, מכון ון לר בירושליים- http://www.vanleer.org.il/sites/files/product 13.pdf - 11 - 6_PROOF_27 pdf/ARAB_BOOK 8 המוסד לביטוח ליאומי, מימדי העוני והפערים החברתיים לשנת2016 , https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2016.pdf 9 NTIA, 2001 5 השימו)ש , כך שתיתכן נגישות פיסית לאינטרנט אך היא לא בהכרח תתורגם למאפיינים שימושיים , .למשל בשל השפה נושא הפער הדיגיטלי והמדדים השונים נחקרו בצורה רחבה בעולם. 10 בישראל נחקר לראשונה ,נושא הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית במחקר הדוקטורט של ד"ר אסמאא גנאים בה נחיית פרופ' שיזף רפאלי. 11 המשתנים שנמצאו כמסבירים את הפערים היו : השכלה, גיל .והכנסה במחקר ,אחר העוסק בשאלת הפער הדיגיטלי בשימושי הטלפון הנייד החכם בישראל, בחנו החוקרים לוי, אריאל ורפאלי את המידה בה משוחזר הפער הדיגיטלי ביחס לשימוש בטלפוניה חכמה , אך מחקר זה לא כלל את החברה הערבית . משתני הרקע שהסבירו את הפער במחקר זה היו מגדר, גיל, השכלה והכנסה . .מהממצאים עלה כי הפער הדיגיטלי שריר וקיים12 השימוש באינטרנט מתרחב ועולה בכל מקום. לעיתים הקצב שונה, המודעות שונה, המיומנויות שונות, ההזדמנויות שונות ומטרות השימוש שונות אף הן. מכאן ש הפער הדיגיטלי מקבל פנים .חדשות בעידן ההתפתחות המואצת בטכנולוגיות המידע והתקשורת על פי קופר, ההצטרפות המאוחרת לאינטרנט ממשיכה את הפער הדיגיטלי מאחר ואי- השתתפות בזמן המתאים משאירה חסרון בייצוג בהתפתחות שהתרחשה לפני כניסתם וממש יכה להתפתח גם לאחר כניסתם. 13 דרכי בחינת פערים דיגיטליים מתפתחת גם היא עם התפתחויות הטכנולוגיות והשימושים .החברתיים שלהם צ'ין ווילמאן הגדירו ארבעה מימדי :ם לבחינת הפער הדיגיטלי בין שמונה מדינות נגישות לטכנולוגיה, מיומנות וידע לשימוש, נגישות חברתית ושימוש חברתי. 14 דיג'ק הציע במחקרו ארבעה סוגים של פערים דיגיטליים: מוטיבציה לנגישות, נגישות חומרית ו פיסית , מיומנויות .לנגישות ומטרת השימוש15 דיג'ק גורס כי הנגישות לאינטרנט הינה תנאי הכרחי אך לא מספיק לשימוש באינטרנט. רייס וכץ ה גדירו שלושה סוגים לפערים דיגיטליים: שימוש מול אי- שימוש, ותיק 10 Nahon & Rafaeli, 2004; Chen & Wellman, 2004 - Barzilai ; Van Dijk & Hacker, 2003 ; DiMaggio, Hargittai, Celeste, & Shafer, 2004 ; Hoffman, Novak, & Schlosser, 2000) . 11 ג ,נאים, רפאלי, & עזאיזה2009 ; Ganayem, 2012 ; Ganayem, 2010 . 12 Levy, Ariel, & Rafaeli, 2013. 13 Cooper, 2012 . 14 Chen & Wellman, 2014. 15 Van Dijk J. A., 2005 . 6 מול חדש, המשכי מול נקטע . 16 לעומת זאת, ברזילאי- נהון ורפאלי הציעו מדידה חלופית לבחינת פערים דיגיטליים המכילה תשתיות, יכולת ר כישה, שימוש, אילוצים חברתיים וממשלתיים, משתנים סוציו-דמוגרפיים ונגישות. 17 גנאים הציעה ,במחקר הדוקטורט שלה מנגנון נוסף לבחינת פערים דיגיטליים הכולל: נגישות וסוג הנגישות (הכולל סוג החיבור, מכשירים ומיקום הנגישות), שימוש ומאפייני השימוש (הכולל גיוון בשימוש ו מטרות השימוש על הרצף בין מטרות ידע ועד לבידור). 18 בדו"ח זה אנו מתייחסים למושג 'פער דיגיטלי' כמונח המתאר פערי נגישות ושימוש באינטרנט :בשלושה מימדים 1 ) נגישות ומאפייני הנגישות הפיסית ,לאינטרנט. זו כוללת תשתיות, מכשור ומיקומם המאפשרים את עצם השימוש באינטרנט ואת .איכות השימוש בה 2 ) שימוש ומאפייני השימוש באינטרנט. אלה כוללים את עצם השימוש באינטרנט וכמו כן .את השימוש במגוון השירותים המקוונים שהרשת מאפשרת ומטרות השימוש 3 ) מודעות ומיומנויות . אלו כוללים את רמת המודעות לאפשרויות ולסיכונים הגלומים בשימוש באינטרנט, ובכלל זאת סוגיית הפרטיות והאבטחה. כמו כן תבחנה רמת .המיומנויות הדיגיטליות והאוריינות הדיגיטלית 16 Rice & Katz, 2003 . 17 Nahon & Rafaeli, 2004 - Barzilai . 18 Ganayem, 2010 . 7 2 . נגישות ומאפייני הנגישות לאינטרנט בחברה הערבית הפער בין החברה הערבית לחברה היהודית ב נגישות הפיסית לאינטרנט הצטמצם בצורה משמעותית בשל השימוש הנפוץ בטלפונים חכמים והנ גישות שהם מאפשרים לאינטרנט , ובשל תפוצת המחשבים הביתיים .יחד עם זאת, נותר פער עצום באיכות הנגישות לאינטרנט מבחינת מהירות האינטרנט, איכות התשתיות המגיעות ליישובים הערביים, מספר ה אנטנות הסלולאריות , ,יציבות ומהירות קווי האינטרנט לארגונים ציבוריים ועסקיים נגישות לאינטרנט ממחשבים ונגישות .ממקומות העבודה בחלק זה יוצגו נתוני הנגישות ה פיסית למחשב ולאינטרנט בחברה הערבית בישראל כולל השוואה לחברה היהודית , במטרה לקבל תמונה כוללת ועדכנית. בנגישות למחשב ולאינטרנט אנו מתייחסים לתשתיות ולמכשירים דיגיטליים , כדוגמת מחש בים, טלפונים ניידים ומכשירי כף יד (טאבלטים). כמו כן, נתייחס ל עצם ה שימוש ב אינטרנט ולמקום ה נגישות לרשת לדוגמא: שימוש ,מהבית שימוש.'ממקום העבודה וכו התשתיות לאינטרנט בישראל נחשבות טובה וכוללות חיבור אינטרנט מהיר לבתים שהגיעו לכ- 2.2 מיליון בתים19 . מספר הטלפונים הניידים נאמד בכ- 9.6 מיליון בשנת2015 - נתון הגבוה ממספר התושבים במדינה באותה שנה שכלל כ- 8.6 מיליון אדם בישראל. 20 לפי דו"ח בזק לשנת 2016, כ- 6.4 מיליון מתושבי ישראל משתמשים באינטרנט והדו"ח מציין עלייה של כ- 40% בצריכת .)מידע (הורדת מידע21 כ- % 60 מכלל המשתמשים מעלים מידע לאינטרנט ומגבים את המידע שלהם בענן. יש לציין כי בדו"ח דווח על כ- 15% מהבתים בישראל ה נמצאים בשלב כלשהו של מימוש בית חכם (טכנולוגיותIOT - )'כדוגמת שעון חכם, מצלמות, אזעקות וכו , המשקף עלייה מ- % 0 1 ב שנת 2016 . 22 19 ראו דוחותITU באתרD/Statistics/Pages/stat/default.aspx - http://www.itu.int/en/ITU 20 ראוBroadband - and - Mobile - Telecoms - Israel - https://www.budde.com.au/Research/2015 21 ,בזק2017 . 22 בזק , 2018 ; ,איגוד האינטרנט הישראלי2017 . 8 נציג ונסכם את המידע הק יים אודות הנגישות בחברה הערבית, את הפערים הקיימים בין החברה הערבית ליהודית בישראל והפערים הקיימים בתוך החברה הערבית עצמה, כולל מגמת השינוי :לאורך השנים בסדר יורד להלן א. נגישות לאינטרנט ל צורכי שימוש בסיסי אם עוקבים אחר נתוני השימוש לאורך ה ,שנים ניתן לעקוב גם אחר השינויים בפער הדיגיטלי .בממד הנגישות ועצם השימוש ערכנו אינטגרציה וניתוח לנתונים ממגוון מקורות (למ"ס, איגוד האינטרנט הישראלי, מחקר הדוקטורט של )ד"ר אסמאא גנאים, ואגודת הגליל אודות הנגישות לאינטרנט במטרה לתעד מגמות ההתפתחות בנגישות . חשוב לציין שמקורות שונים דווחו נתונים ,שונים ו באינטגרציה של הנתונים חשבנו ממוצעים של מגוון נתונים במטרה לקבל תרשים אודות ,מגמת הפער הדיגיטלי כפי שניתן לראות ב גרף :הבא גרף2.1 : מגמת הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית בישראל–נגישות ל שימוש בסיסי באינטרנט גנאי ם הראתה שהפער הדיגיטלי בנגישות ועצם השימוש היו במגמת התרחבות עד ל שנת 2005 , אז התחיל צמצום קל של הפער הדיגיטלי עד ל שנת 2009 ,ומ שנת 2010 החלה מגמת עלייה מהירה לנגישות ושימוש באינטרנט בחברה הערבית, כך ש הפער בנגישות החל במגמת צמצום מהירה. נתוני מחקר זה הצביעו בשנת2005 על כ- 20% שימוש באינטרנט באוכלוסייה הערבית 0 20 40 60 80 100 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 פערים דיגיטליים בשימוש באינטרנט- בין החברה הערבית ליהודית בישראל יהודים ערבים 9 לעומת כ- 53% בחברה היהודית, אשר עלה ב שנת 2010 לכ- 50% באוכלוסייה הערבית ו לכ- 75% .באוכלוסייה היהודית23 על פי סקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה24 עמד אחוז המשתמשים באינטרנט בחברה הערבית על כ- 60% וכ- 77% באוכלוסייה היהודית. נתוני הלמ"ס מ שנת 2015 מצביעים על שיעור שימוש של כ- 61% בקרב האוכלוסייה הערבית , באופן שמצביע על משמעותית צמיחה לעומת כ- % 14 בשנת2005 . לעומתם, הלמ"ס מראה שבקרב החברה היהודית שיעור השימוש באינטרנט ב שנת 2015 עמד על כ- 81% בצמיחה מכ- 48% אחוזים בשנת2005 . גם נתוני מדד תקשוב ישראל25 מצביעים כי אחוז משתמשי האינטרנט בשנת2014 היה כ- 81% ב קרב האוכלו ס ייה היהודית אשר צמח מכ- 69% בשנת2005 . מנתוני אגודת הגליל משנת 2014 ניתן להסיק ששיעור השימוש באינטרנט היה כ- 65.4% . כך ( שכיום על פי נתוני איגוד האינטרנט2016 ) אחוז הגולשים לאינטרנט מ קרב החברה הערבית עו מד על כ- 78% לעומת כ- 89% מ קרב .החברה היהודית בדו"ח האיגוד לשנת 2017 , נרשמה עלייה ו הגלישה ב קרב ה חברה הערבית הגיעה לכ די כ- 84% ודווחה בחברה היהודית על כ- % 91 . 26 נראה כי הפערים בקרב הצעירים קטנים .יותר בין שתי האוכלוסיות בסקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי אחוז הצעירים בשתי אוכלוסיות הגולשים באינטרנט עמד על כ- 92% . 27 לעומתו בסקר שנערך על ידי ערוץ7 בשנת2010 עלה כי היה פער בשימוש באינטרנט בקרב האוכלו סייה בגילאים14-18, כך ש כ- 92% מהנערים היהודים השתמשו באינטרנט לעומת כ- 67% בחברה הערבית . 23 Ganayem, 2012. 24 , בדוח אשר פורסם באתר איגוד האינטרנט הישראלי2011 . ראו כתבה למרכז הבינתחומי הרצליה esearch/cipcenter/documen http://portal.idc.ac.il/sites/communications_new/he/communications/r ts/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%20%D7%91%D7%9 - 0%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20 %20%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92% D7%A8%202011.pdf 25 ראוhttp://www.madadict.org 26 בסקר של שנת2016 , השתתפו כ- 600 איש מקרב החברה הערבית וכ- 613 איש מקרב החברה היהודית. בסקר משנת 2017 השתתפו כ- 600 איש מקרב מהחברה היהודית וכ- 213 איש מקרב החברה הערבית ומכאן המוגבלות לקבלת הנתונים .אודות החברה הערבית 27 ,המרכז הבינתחומי הרצליה2011 . 10 ב. נגישות לאינטרנט מהטלפון ה נייד (ה )חכם על פי הנתונים מהשנים2016 ו- 2017 כמעט ש לא קיים פער בנגישות לאינטרנט כשמדובר בנגישות מטלפונים ניידים , במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה . שיעור הגלישה מהטלפון הנייד גבוה מאוד, כמעט זהה בשתי האוכלוסיות, ועומד כיום על כ- 80% . דוח איגוד האינטרנט הישראלי בשנת28 2017 הצביע על כ- 84% בעלות על טלפון נייד חכם בקרב שתי האוכלוסיות הערבית והיהודית וניתן לראות מגמת עלייה מ שנת2016 ( של שני אחוזים82% בשנת2016 ) עליו דווח מ.סקר האיגוד כ- 74% מהאוכלוסייה הערבית דיווחה ע ל שימוש באינטרנט מה טלפון הנייד לעומת כ- 76% בחברה.היהודית הפער ה קיים בין שתי האוכלוסיות כשבוחנים גלישה באינטרנט מהטלפון הנייד בלבד, נוטה דווקא לטובת החברה הערבית: בקרב החברה הערבית הנתון הוא של כ- 28% לעומת כ- 10% .בחברה היהודית29 לע פי דוח בזק לשנת 2017 , ממוצע גיל קבלת טלפון חכם הוא10 .שנים30 על פי סקר חמלה הבוחן את האוכלוסייה הערבי ת הצעירה בישראל (בטווח ה גילאים 25-15 שנים) עולה כי כ- 93% מהצעירים הינם בעלי גישה לאינטרנט, בעיקר מהטלפון הנייד , כאשר כ- 96.9% הינם בעלי .טלפונים ניידים חכמים כשני שלישים מהנשאלים דיווחו על שימוש עיקרי באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד. 31 בתוך החברה הערבית מתגלה פער בין הדור הצעיר לדור המבוגר. כך, למרות השיעור הדומה של שימוש במכש ,ירים טלפונים חכמים בקרב צעירי החברה הערבית והיהודית מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת2015 עולה כי לכ- 55% מהאוכלוסייה הערבית הייתה נגישות לאינטרנט מהטלפון הנייד בהשוואה לכ- 72% .מהאוכלוסייה היהודית32 בסקר אגודת הגליל משנת2014 ,כ- 28 ראו א תר איגוד האינטרנט data/11214 - https://www.isoc.org.il/sts 29 .מנתוני המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר דווחו באתר של איגוד האינטרנט הישראלי 30 ,בזק2018 . 31 ,חמלה2017 . 32 ראו מחולל הל וחות באתר הלמ"סhttp://surveys.cbs.gov.il/Survey / . נתוני מדד תקשוב ישראל מראים כי אחוז משתמשי הטלפון הנייד עמד על כ- 79% בשנת2014 בקרב האוכלוסייה היהודית וניכרת צמיחה מכ- 68% בשנת2005 , דבר המעיד על אימוץ מוקדם גבוה לטלפון הנייד בישראל. ראוhttp://www.madadict.org 11 % 70 דיווחו כי ברשותם טלפון נייד ,בעוד ש כ- 95% מהאוכלוסייה הצעירה דיווחה על שימוש בטלפון נייד לעומת כ- 20% בלבד בין הגילאים55 .ומעלה33 ג. נגישות למחשב ו לאינטרנט באמצעות המחשב קיים פער בין החברה הערבית ליהודית בנגישות למחשב ו בהתאם, גם לנגישות לאינטרנט מה מחשב, אשר מתמשך לאורך השנים ומצטמצם בצורה איטית מאוד. הנתונים האחרונים מראים שרק כ- 50% מהחברה הערבית בעלי נגישות לאינטרנט מ ה מחשב לעומת כ- 80% בחברה .היהודית ( על פי סקר חמלה2016) הבוחן את האוכלוסייה הערבית הצעירה בישראל עולה כ י: 1 ) כ- 66.5% מהנשאלים ענו כי יש,ברשותם מחשב נייח בבית כ- 64.1% ענו כי יש ברשותם ,מחשב נייד כ- 49.3% מחזיקים במכשירי כף יד לעומת כ- 96.9% ה מחזיקים ב טלפונים ניידים .חכמים 2 ) בבעלותם של כ- 62% מחשב נייד ו\ .או נייח עם גישה לאינטרנט 3 ) כ- 35% דיווחו על כך שהשימוש העיקרי שלהם לאינטרנט הינו ממחשב (נייח או נייד) לעומת כ- 65% שעיקר השימוש שלהם הינו דרך ה טלפון הנייד. ( דו"ח האיגוד2016) הראה שבקרב החברה הערבית כ- 50% גולשים לאינטרנט מ ה מחשב לעומת כ- 79% .מהחברה היהודית באוכלוסייה הערבית כ- 46% גולשים גם באמצעות ה מחשב וגם באמצעות ה טלפון ה נייד וכ- 28% גולשים רק מה טלפון ה נייד ,כ- 4% גולשים רק מ ה .מחשב ,זאת לעומת כ- 66% מהחברה היהודית אשר גולשים מ ה מחשב ומ הטלפון הנייד, כ- 10% גולשים רק מ טלפון הנייד וכ- 13% גולשים רק מ ה.מחשב 33 The Galilee Society, 2014 12 גרף2.2 : גלישה לאינטרנט לפי מכשיר– ניתוח מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי2016 מנתוני הסקר החברתי של הלמ" ס לשנת2015 ע לה כי כ- 41% מהאוכלוסייה הערבית היו בעלי מחשב עם חיבור לאינטרנט מה בית לעומת כ- % 74 בקרב החברה היהודית . אחוז משתמשי המחשב באוכלוסייה הערבית עמד על כ- 45% בשנת2015 ,מתוכם כ- 61% השתמשו גם באינטרנט לעומת כ- 78% בחברה היהודית שהשתמשו במחשב ומתוכם כ- 81% השתמשו .באינטרנט מהמחשב ,כלומר רק כ- 28% מ כלל האוכלוסייה הערבית השתמשה באינטרנט ממחשב לעומת כ- 63% .בחברה היהודית34 במבט השוואתי עם החברה היהודית, נתוני מדד תקשוב ישראל35 לשנת2014 מראים שאחוז הנגישות למחשב עמד על כ- 86% (צמיחה מ כ- 79% בשנת2005 ). בנוסף ,לכך נתוני מדד התקשוב מראים כי רק כ- 56% דיווחו על השימוש במחשב בשנת2014 (צמיחה מכ- 51% בשנת2005 ). הפער המשמעותי לנגישות לאינטרנט בחברה הערבית בין המחשב (כ- 50% ) לבין הטלפון הנייד (כ- 80%), מצביע על קשיים אפשריים בתשתיות פיזיות בישובים ו\או במיומנויות ו\ או בחשיפה לפוטנציאל השימוש במחשב ובאינטרנט. בנוסף שימושים מהמחשב יכולים להעיד יותר על שימוש פונק ציונאלי ,(טפסים דוא"ל ,)'וכו שימושים תעסוקתיים ויצירה יותר מאשר צריכה. לעומת זאת, 34 http://surveys.cbs.gov.il ( . בסקר אגודת הגליל2014) כ- 56% ,דיווחו כי ברשותם מחשב ביתי44% דיווחו כי ברשותם מחשב נייד לעומת כ - %70 .שדיווחו כי ברשותם טלפון נייד 35 http://www.madadict.org 22% 46% 4% 28% 11% 66% 13% 10% א נ י ל א ג ול ש ב א י נ טר נ ט ל א במח שב ול א בסל ולר כ ן גם במח שב ו גם בסל ולר י כ ן ,רק במח שב כ ן ,רק בסל ולר י גלישה לאינטרנט לפי מכשיר ערבים יהודים 13 הגלישה לאינטרנט רק מה טלפון ה נייד מעיד ה יותר על שימושים חברתיים וצרכנות. הרחבה בעניין .זה בסעיף מאפייני השימוש להלן ד. מיקום ה נגישות - בית ועבודה נמצא ש ,בקרב האוכלוסייה הערבית קיים פער משמעותי ב נגישות וב שימוש ב אינטרנט ממקום העבודה לעומת הבית: 36 1 ) כ- 80% בעלי נגישות למחשב עם חיבור אינטרנט מהבית, אך רק כ- 62% משתמשים .באינטרנט מהבית 2 ) רק כ- 25% .דיווחו גם על גישה לאינטרנט מבית הספר או ממוסד הלימודים 3 ) לכ- 23% .יש גישה לאינטרנט במקום העבודה 4 ) לכ- 21.8% .יש גישה לאינטרנט במקומות הבילוי 5 ) כ- 18% )ציינו שחיבור האינטרנט בבית איננו טוב (גלישה איטית. זאת, בניגוד לחברה היהודית .שם לא מסתמן הבדל בין שיעור השימוש באינטרנט בעבודה ובבית ,כך מנתוני שנת2014 של מדד תקשוב ישראל, ניתן להבחין בשימוש במחשב מהבית בשיעור של כ- 57% (צמיחה מכ- 51% בשנת2005 ,)לעומת שימוש מ מקום העבודה בו השימוש במחשב נמצא בשיעור של כ- 54% (צמיחה מכ- 50% משנת2005 ). 37 בנוסף כ- 44% דיווחו על נגישות לאינטרנט ממקום אחר (עלייה מכ- 40% בשנת2005 .) מנתוני הסקר החברתי של הלמ" ס לשנת2015 עולה כי לכ- 41% מהאוכלוסייה הערבית יש מחשב עם חיבור לאינטרנט בביתם לעומת כ- % 74 בקרב החברה היהודית . סקר זה הראה גם שמכלל משתמשי האינטרנט כ- 95.3% מקרב החברה היהודית גולשים באינטרנט מהבית וכ- 90.4% בקרב החברה הערבית . בהסתכלות על נתוני הנגישות לאינטרנט ממקום העבודה, סקר ה למ"ס2015 מראה ש כ- 61.4% מהחברה היהודית גולשים באינטרנט ממקום העבודה לעומת רק כ- 38.9% בקרב החברה הערבית . 36 ,סקר חמלה2016 .. זאת, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, שם כמעט שלא קיים פער בין שני המקומות לנגישות ולשימוש 37 בסקר אגודת הגליל2014 עלה שרק כ- 29% .מהחברה הערבית עשו שימוש באינטרנט למטרות עבודה 14 נתוני סקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה38 הראו פער עצום בשימוש באינטרנט ממקום העבודה, בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית כשליש מזמן הגלישה באינטרנט מתבצע בזמן העבודה (יחס של1:2 עם הגלישה מהבית), רק כשישית מהזמן של הגולשים מקרב האוכלוסייה הערבית מתבצע בזמן העבודה (ביחס של1:5 ). מש ותלמוד חקרו את ההבדלים האתניים והשפעתם על הנגישות לאינטרנט ומצאו כי כ- 72% מהנבדקים היהודים דיווחו על נגישות לאינ טרנט ממקום העבודה לעומת53% בלבד מקרב הנבדקים הערבים (Mesch & Talmud, 2011) . מדיווח מחקר ה של גנאים ב שנת 2012 על נתונים מ שנת 2007 ,לה וע כי לכ- 50% הי יתה נגישות לאינטרנט רק ממקום אחד שהיה בעיקר הבית (Ganayem, 2012), ורק כ- 8% דיווחו על גלישה בעיקר ממקום העבודה וכ- 7% דיווחו על.גלישה בעיקר ממוסד הלימודים 38 מ ,אתר איגוד האינטרנט הישראלי2011 . 15 3 . שימוש ומאפייני השימוש באינטרנט דפוסי השימוש באינטרנט משפיעים בצורה ישירה על חיי האדם, ומשקפים תהליכים של שינוי והתפתחות בעידן בו האינטרנט הינה חלק בלתי נפרד מחיי היומיומיים ומהווה מרכיב חיוני ונדרש .בתחומים רבים כגון: חינוך, תעסוקה, כלכלה וכדומה במדינת ישראל, אשר הינה מהמדינות ,המתקדמות ביותר בפיתוח ובשימוש באינטרנט39 בייחוד לצרכים שימושיים, ניתן למצוא הבדלים מהותיים באופן השימוש בא,ינטרנט40 בעיקר כשעורכים השוואה בין החברה היהודית לחברה .הערבית41 בקרב האוכלוסייה היהודית אנו עדים לשימוש גבוה במאפיינים פונקציונאליים (כגון מילוי טפסים, ביצוע שירותים בצורה מקוונת, שימוש בדואר אלקטרוני ועוד), לעומת שימוש נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית בתחומים אלו. האוכלוסייה הערבית, מנגד, משתמשת יותר ברשת לתקשורת חברתית, וניכר כי אינה מקשרת בין שימוש פונקציונאלי ברשת, לבין עלייה באיכות החיים .וההתפתחות האישית והחברתית.הבדלים אלו משקפים פער דיגיטלי ( בחינת תוצאות סקר איגוד האינטרנט2017 )מצביע ה על כך שכשני שליש מהאוכלוסייה היהודית משתמשת בשירותים מקוונים להתנהלות לצורך מילוי טפסים, תשלומים, תורים וכ"ו, לעומת ,כשליש בחברה הערבית. לעומת זאת האוכלוסייה הערבית משתמשת בצורה מסיבית ברשתות החברתיות- מעל75%, גם ביחס לחברה היהודית. 39 מדוח בזק לשנת2016 עולה כי קצב הגלישה ממשיך לגדול תוך התאמה להרחבת השימושים ברשת ורוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח עומד כיום על כ- 65 מגה, עליה של כ- 30% בהשוואה לשנה קודם. דו"ח בזק מציין שכ- 80% קונים דרך הרשת וכי יש שינויי ם בצריכת התוכן. כ- 80% צורכים חדשות דרך הרשת וכ- 30% רואים טלוויזיה בסטרימינג במיוחד בקרב .הצעירים 40 ( הסיבות להבדלים בשימוש הינן מגוונות ונובעות מפערים תרבותיים, כלכליים וחברתיים, דמוגרפיים או מגדרייםDiMaggio & Hargittai, 2001 .) 41 Ganayem, 2010 ; 2015 Lissitsa, . 16 גרף 3.1 : פערים בדפוסי השימוש בין החברה הערבית והיהודית- ניתוח מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט2017 הגרף הבא מציג ,מבט כללי על דפוסי השימוש בחברה הערבית ה מבוסס על נתוני סקר אגודת הגליל משנת2014 . הנתונים מראים שימוש גבוה (מעל75% ) לצרכי מידע, בידור ותקשורת .חברתית, לעומת שימוש נמוך יחסית לצרכי לימוד ומסחר מקוון יש לציין כי האחוזים הם מתוך כלל משתמשי האינטרנט דאז שהיה בשיעור של כ - 65% : גרף 3.2 : דפוסי השימוש באינטרנט בחברה הערבית–ניתוח מבוסס על נתוני סקר אגודת הגליל2014 81.7 86.9 61.4 46.8 65 59.6 61 59.9 76.4 73.1 44.9 33.6 30.9 37.8 דוא"ל חיפוש רשתות חברתיות הורדת תוכנות תשלומים ותורים טפסים קניות פערים בשימוש-בין החברה הערבית ליהודית יהודים ערבים 17 62.7 72.7 43.5 78 44.9 58.5 75.2 72.5 מטרות השימוש באינטרנט 17 ב אותו סקר ל אגודת הגליל עלה שרק כ- 29% .השתמשו באינטרנט למטרות עבודה ,לשם השוואה במעקב של24 שעות אחר דפוסי ה שימוש באינטרנט בכלל האוכלוסייה הישראלית בשנת2009 , הראה מחקרו של רפאלי כי כ- 94.4% ,חפשו מידע כ– 91.5% גלשו באתרי חדשות, שלחו דוא"ל כ - 81.5%, ביצעו השוואת מחירים כ- 75%, שחקו במשחקים מקוונים כ- 68.5%, כ- 29.8% רכשו מוצרים מ- ebay , כ- 47.6% ביצעו פעילות בבנקאות מקוונת וכ- 56.5% התכתבו בצ'אט. 42 להלן סקירה לדפוסי השימוש באינטרנט בחברה הערבית כולל מבט השווא תי עם האוכלוסייה .היהודית בישראל א. תדירות השימוש באינטרנט .טרום עידן הטלפונים הניידים החכמים המדד 'תדירות השימוש באינטרנט' שימש כמדד חשוב לפיכך, בסקרים הקודמים ניתנה תשו מת לב מיוחדת לנושא. מדד זה זוכה להתייחסות מעטה , אם ,בכלל ב סקרים החדשים. גם בהשוואה בין שתי האוכלוסיות (הערבית לעומת היהודית) כמעט ולא .'ניתן למצוא פערים במדד 'תדירות השימוש לפיכך, נראה ש בעידן של טלפונים ניידים חכמים נכון יותר יהיה לשאול אודות תדירות השימוש במגוון שירותים )(יורחב בהמשך . להלן נציג את נתוני תדירות השימוש באופן כללי באינטרנט ממג.וון מקורות ( סקר עמותת חמלה2016 ) בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בישראל ה ראה כי כ - 75% גולשים יותר מ3 שעות ביום , כפי שניתן לראות ב גרף :הבא גרף 3.3: מספר שעות הגלישה ביום בקרב האוכלוסייה הצעירה 42 Rafaeli, 2009 . 25.90 32.80 17.30 24.00 1- 3 4- 6 7- 9 10 - 24 מספר שעות הגלישה היומית-על פי חמלה 18 על פי נתוני הלמ"ס( 2015 ) עלה כי כ- 92% ממשתמשי האינטרנט באוכלוסייה היהודית ע שו שימוש יומיומי לעומת כ- 87% .מהאוכלוסייה הערבית מסקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון ,הישראלי לדמוקרטיה (מאתר איגוד האינטרנט הישראלי2011) עלה כי כ- 86% גלשו על בסיס יומי, כך שכשליש מהגולשים גלשו יותר מ3 שעות, וכ- 21% גלשו בין שעה לשעתיים. ב. שפת הגלישה עניין השפה חשוב במיוחד לעניין השימושיות באינטרנט בישראל, משום ש רוב השירותים הפורמאליים נגישים אך ורק בשפה העברית , או שהם מתורגמים חלקית או שה תרגום לוקה בחוסר דיוק ב שפה הערבית . חשוב לציין שהשפה הערבית נחשבת כשפה רשמית במדינה אך לרוב איננה מופעלת כשפה ה .רשמית בשירותים ובעשייה היומיומית מסקר איגוד האינטרנט לשנת 2016 עלה שכ- 20% מהגולשים מהאוכלוסייה הערבית מעדיפים לגלוש בשפה הערבית, כאשר לכ- 64% אין הבדל בין השפה הערבית והעברית, ורק כ - 9% העדיפו להשתמש ב שפה העברית. בקרב האוכלוסייה היהודית כ - 84% העדיפו להשתמש בשפה העברית וכ- 11% העדיפו את השימוש ב.שפה האנגלית גרף 3.4 : שפה מועדפת בגלישה לאינטרנט– מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט2016 .נתונים מוקדמים יותר מציגים תמונה שונה( נתוני סקר אגודת הגליל2014 ) הראו כי כ- 61% מהאוכלוסייה הערבית מעדיפים לגלוש בשפה הערבית כעדיפות ראשונה , כ- 28% גולשים באמצעות השפה העברית כעדיפות ראשונה כו- 6% .גולשים בשפה האנגלית בסקר אגודת הגליל 49% 23% 9% 20% א י ן הבדל מבח י נת י אם יה יה בערב ית א ו בעבר ית א נ י ל א ג ול ש ב א י נ טר נט א ו ל א רל ו ו נ ט י ב ש פה העבר ית ב ש פה הערב ית שפה מועדפת בגלישה לאינטרנט 19 לשנת 2007 נמצא שכ- 70% העדיפו את ה שימוש ב שפה הערבית ולאחר מכן בסדר יורד כ- 27% העדיפו את ה שימוש ב שפה העברית. 43 נתוני הלמ"ס משנת2011 הראו שמ קרב האוכלוסייה הערבית, כ- 68% ציינו את העדפתם לשפה הערבית ורק כ- 25% .לשפה העברית במחקר ם של גנאים,ועמיתיה ב קרב בני נוער, עלה כי רוב בני הנוער הערביים כ- 54% משתמשים בשפה הערבית המדוברת וכותבים אותה באותיות ,לטיניות רק כ- 14% כותבים בשפה הערבית ,)(ספרותית או מדוברת כ- 16% כותבים בשפה העברית וכ- 16% בשפה האנגלית. 44 ,בהקשר זה יצויין כי בשנת2007 ציינו במחקרם מש ותלמוד את השפה כמחסום תקשורתי לגלישה באינטרנט בקרב מתבגרים באוכלוסייה הערבית, בשל שליטתם המוחלטת,כמעט רק בשפת האם השפה הערבית, ובשל מחסור בתכנים רלוונטיים דאז בשפה זו. בני הנוער שוחחו ביניהם באמצעות צ'אט בשפה הערבית הכתובה בתעתיק כלומר שוחחו באותיות לטיניות, כך שהיה נוח ומתאים יותר .טכנולוגית, להקליד באנגלית או בעברית ואוצר המלים המשותף בשפות זרות הוגדר כנמוך מאוד ג. ח יפוש מידע השימוש הראשו ן ב ,אינטרנט היה איתור מידע שימוש שמ משיך להוביל כמ טרה עיקרית בקרב משתמשי האינטרנט , כולל בקרב המשתמשים בחברה הערבית בישראל , הגם שעדיין קיים פער (קטן יחסית) בתחום זה בין החברה הערבית ליהודית. דו"ח המשרד לשוויון חברתי מתייחס לפעולה זו תוך שימת דגש על רמת ההכנסה של האוכלוסייה הישראלית. על פי הנתונים שנאספו, ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר כך גם השימוש ברשת לחיפוש מידע עולה. כך, כ- 91% מבעלי רמת הכנסה גבוהה משתמשים ברשת לחיפוש מידע לעומת כ- 64% .בקרב בעלי הכנסה נמוכה על פי תוצאות סקר איגוד האינטרנט משנת2017 , המשיבים היהודים נוטים להשתמש יותר במנועי חיפוש( 87% ) לעומת המשיבים הערבים( 76% ) .נתוני ם דומים התקבלו מ סקר האיגוד לשנת2016 ו מראים שכ- 88% מהיהודים ו כ- 76% מהערבים משתמשים במנועי חיפוש לאיתור .מידע ניתוח נתוני שנת 2005 הרא ה כי( מכלל משתמשי האינטרנט בחברה הערבית דאז כ- 20% ,) כ- 92% השתמשו בשירותי חיפוש באינטרנט לעומת כ- 95% .מהגולשים בחברה היהודית 43 Ganayem, 2012 . 44 ,גנאיים, אסעד, & טיבי2011 . 20 ד. צריכת חדשות צריכת החדשות בישראל נחשבת גבוהה ביחס לשירותים אחרים , בשל ההקשרים הפוליטיים- חברתיים המשתנים תדיר. מהנתונים עולה ש האוכלוסייה הערבית קוראת יותר חדשות .מהאוכלוסייה היהודית דו"ח בזק לשנת2017 מראה כי האינטרנט הינה מקור החדשות המרכזי ולא הטלוויזיה. כ- 62% מבקרים באתרי חדשות, ואילו כ- 48% מתעדכנים בחדשות באמצעות ,רשתות חברתיות45 לעומת כ- 40% הצופים במהדורת החדשות בטלוויזיה. נתונים אלו מתייחסים לכלל האוכלוסייה הישראלית. גם בקרב צורכי החדשות המקוונות צריכת החדשות התעצמה .באמצעות רשתות חברתיות ובמיוחד פייסבוק בסקר איגו ד האינטרנט הישראלי משנת2017 ונמצא כ י כ- 80% מהאוכלוסייה הערבית צורכת חדשות באמצעות האינטרנט לעומת כ- 75% מהאוכלוסייה היהודית . מהנתונים עולה כי כ- 24% מהאוכלוסייה הערבית צורכת חדשות מאתרי חדשות ישראליים בעברית וכ- 36% צורכים מאתרי .חדשות מקומיים בשפה הערבית לעומת ם כ- 65% מהאוכלוסייה היהודית צורכים חדשות בשפה העברית מאתרים מקומיים . עם זאת עולה כי המשיבים הערבים מובילים בקריאת חדשות ברשת החברתית פייסבוק: כ- 18.7%, לעומת רק כ- 5.1% .בקרב היהודים 45 ( מנתוני דו"ח בזק2015 ) שנערך בקרב משתמשים בגילאי18 ומעלה עולה כי כ- 68% ממשתתפי הסקר דיווחו שהם קוראים חדשות באמצעות הפניות המגיעות אליהם מהרשת החברתית פייסבוק , מיישומים בטלפוניה ניידת או מיישום .הווטסאפ 21 גרף 3.5 : קריאת החדשות באינטרנט, הניתוח מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט2017 סקר איגוד האינטרנט הישראלי משנת2016 מראה שכ- 80% מהמשיבים היהודים קוראים חדשות באינטרנט וכ- % 2 7 .קוראים חדשות ומתעדכנים באמצעות האינטרנט בקרב הערבים46 כ- % 6 3 מקרב הערבים דיווחו כי הם קורא ים חדשות באתרים בשפות שונות, לעומת כ- 23% הקוראים חדשות בעיקר מאתרים ערביים מקומיים , כ- 11% קוראים חדשות בשפה העברית ו כ- 3% קוראים מאתרים מהעולם הערבי. בקרב האוכלוסייה היהודית כ- 67% קוראים בעיקר באתרי חדשות ,מקומיים בעברית כ- 6% בשפות אחרות וכ- 5% צורכים.חדשות מרשתות חברתיות מנתוני הסקר ניתן ,ללמוד שככל שההשכלה גבוהה יותר צריכת החדשות בשפות שונות, כולל עברית עולה כאשר צריכת החדשות בשפה הערבית גבוהה יותר בקרב.בעלי השכלה נמוכה 46 לפי נתוני סקר אגודת הגליל2014, עלה שכ- 65% .ממשתמשי האינטרנט דיווחו על קריאת חדשות מקוונות 0% 1% 1% 20% 36% 0% 2% 19% 20% 2% 3% 3% 57% 0% 2% 3% 5% 25% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% א ת ר י ח ד ש ו ת ב י נ ל א ו מ י י ם ב א נ ג ל י ת א ת ר י ח ד ש ו ת ב ר ו ס י ת א ת ר י ח ד ש ו ת כ ל כ ל י י ם ב ע ב ר י ת א ת ר י ח ד ש ו ת כ ל ל י י ם ב ע ב ר י ת א ת ר י ח ד ש ו ת כ ל ל י י ם ב ע ר ב י ת א ת ר י ח ד ש ו ת ל א מ מ ס ד י י ם א ת ר י ס פ ו ר ט ר ש ת ו ת ח ב ר ת י ו ת ל א ק ו ר א ח ד ש ו ת ב א י נ ט ר נ ט קריאת חדשות- עלפי סקר איגוד האינטרנט2017 ערבים יהודים 22 גרף 3.6 : קריאת חדשות בקרב הגולשים בחברה הערבית מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט 2016 ,מבחינת העדפת שפת אתר החדשות בקרב האוכלוסייה הערבית, הרוב קוראים במגוון בשפות ולאחר מכן בסדר יורד צורכים חדשות בשפה הערבית מאתרים מקומיים, בשפה העברית, ולבסוף צורכים חדשות בשפה הערבית מאתרים בינלאומיים (בעיקר מהעולם הערבי) בשיעור של פחות מכ- 5% . ה. שימוש ברשתות חברתיות השימוש ברשתות החברתיות גבוה מאוד במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית ובמיוחד בקרב .האוכלוסייה הצעירה47 )'בישראל דורגו אפליקציות הרשתות החברתיות (וואטסאפ, פייסבוק וכו, בדירוג הגבוה ביותר, כאפליקציות שהמשתמשים אינם מוכנים לוותר עליהן ו אחריהן דורג יישום .הוויז הנתונים שיוצגו להלן מצביעים על שימוש גבוה ובתדירות גבוהה במרחבי הרשתות החברתיות, שהתפתחו לאחר הקמת הרשת החברתית פייסבוק, כדוגמת סנאפצ'אט ואינסטגרם במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה .השימוש בפייסבוק גבוה יותר בחברה ה ערבית מאשר בחברה היהודית והשימוש בו.אינטנסיבי יותר בחברה הערבית 47 מנתוני הלמ"ס2015 עלה שמכלל משתמשי האינטרנט בחברה הערבית באותה תקופה, כ- 90% דיווחו על השימוש ברשתות חברתיות בקרב האו כלוסייה הערבית, לעומת כ- 84% בקרב החברה היהודית בישראל. מנתוני סקר אגודת הגליל ( 2014) עלה כי כ- 75% .ממשתמשי האינטרנט ציינו שימוש ברשתות חברתיות 36% 3% 11% 23% 28% חד ש ות ב ש פ ות ש ו נ ות חד ש ות ב י נל א ומ י ים בערב ית חד ש ות י שר אל י ים בעבר ית חד ש ות י שר אל י ים בערב ית ל א ק ור א חד ש ות ב א י נ טר נ ט קריאת חדשות באינטרנט- על פי סקר איגוד האינטרנט 2016 23 הנתונים העדכניים ביותר הינם מ סקר איגוד האינטרנט הישראלי משנת2017, ממנו עולה שכ- 73% מהחברה הערבית משתמשים בפייסבוק(אינסטגרם ,טוויטר ויישומים דומים), לעומת כ- 61% בקרב החברה היהודי ת . הנתונים בחברה הערבית עלו מכ- 62% על פי נתוני סקר האיגוד ב שנת 2016 , בעוד שבחברה היהודית הנתון נותר כמעט בלי שינוי, כ- 60% . באשר לתדירות, דווח כי כ- 55% משתמשים על בסיס יומי ברשתות חברתיות בחברה הערבית לעומת כ- 28% בחברה .היהודית בשנת2016 דווח ש כ- 45% מהמשיבים הערבים מתקשרים ומפרסמים ברשתות החברתיות בתדירות של מספר פעמים ביום, לעומת כ- 17% .בקרב החברה היהודית גרף 3.7 : שימוש ברשתות חברתיות- ניתוח מבוסס על נתוני סקר איגוד האינטרנט2017 בסקר עמותת "חמלה" לשנת2016 בלט הנתון של שימוש ברשתות החברתיות. נמצא ש הרשתות החברתיות נמצאו במיקום הראשון כמטרת ה שימוש באינטרנט בקרב כ- 96% ממשתמשי האינטרנט בחברה הערבית , כך ש לכ- 48% היא השימוש העיקרי הראשון עבורם ולכ- 25% היא השימוש העיקרי השני. אחרי הרשתות החברתיות ציינו הצעירים את השימוש באינטרנט למטרות ( מוזיקה וסרטונים83% ) ( , חדשות64% ( ), משחקים63% ( ) וקנייה40% .) על פי סקר עמותת חמלה לשנת2017 , שיעור השימוש ב ט ווא סאפ( נמצא במקום הראשון כמעט כולם משתמשים בו) , :ולאחריו בסדר יורד הרשת ה חברתית פייסבוק( 88% ,) ( יוטיוב75% ,) אינסטגרם( 70% +), גוגל ( 68%), סנאפ- ( צ'אט63% ,) וויבר( 44% ,) טוויטר( 34% ,)ולינקד-אין ( 14% ). 27% 43% 10% 2% 11% 6% 39% 21% 13% 11% 8% 9% ל א מ שתמ ש/ ת כלל מס פר פעמ ים ב י ום מס פר פעמ ים ב שב וע פח ות מ פעם ב שב וע פעם ב י ום פעם ב שב וע שימוש ברשתות חברתיות-לפי אוכלוסייה ערבים יהודים 24 גרף 3.8 1 : שימוש במגוון רשתות חברתיות בקרב הצעירים–ניתוח מבוסס על נתוני חמל ה על פי חמלה, כ- 65% מ משתמשי הרשתות החברתיות מציינים כי יש להם השפעה גדולה על חייהם (במדד מ- 1 הנמוך ביותר ל- 7 .)הגבוה ביותר48 הגרף הבא מתאר את דרגות ההשפעה השונות של הרשתות החברתיות על חיי הצעירים בחברה הערבית בישראל :להלן גרף 3.9 : השפעת הרשתות החברתיות על החיים ( 1 - ,השפעה נמוכה7 - )השפעה רבה – ניתוח מבוסס על נתוני חמלה2017 48 חשוב לציין כי מדובר בהתפתחויות של השנים האחרונות. כך, בשנת2011 נמדד פער עצום בקרב בני הנוער, לפיו כ- 73% מכלל הנוער גלשו ו/או השתמשו ברשתות חברתיות ורק כ- 24% :מקרב בני הנוער הערבי נכחו ברשתות חברתיות. ראה ,סקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, מאתר איגוד האינטרנט הישראלי2011 . 88.1 34 75.3 68.9 13.8 70.1 63.1 97.4 44.4 שימוש ברשתות חברתיות בקרב האוכלוסייה הצעירה 6.2 5.5 9 15.4 24.5 21.9 17.6 1 2 3 4 5 6 7 השפעת הרשתות החברתיות על החיים- על פי חמלה 2017 25 באוכלוסייה הישראלית הכללית, עלה( מנתוני דו"ח בזק2015 ) שנערך בקרב משתמשים בגילאי 18 ומעלה, כי כ- 80% משתמשים בפייסבוק, כ- 75% עשו שימוש ביישום הוואטסאפ כו- 22% השתמשו בגוגל פלוס. באותו דו"ח נמצא יישום הוואטסאפ במקום הראשון בקרב בני נוער בגילאי 17-13 ( 80%) וא( חריו הרשת החברתית פייסבוק60% ( ) ולבסוף אינסטגרם51% ). בקרב בני נוער צוברת פופולאריות ( 35% ) גם רשת סנאפצ'ט המאפשרת שיגור צילומים וסרטונים, הנמחקים מן המכשיר הקולט כעשר שניות לאחר שהנמענים נחשפו אליהם. 49 גרף 3.10 : שימוש הצעירים במגוון רשתות חברתיות- על פי דו"ח בזק2015 ב דפוסי השימוש ברשתות החברתיות מוביל על פי דו"ח בזק2017 השימוש לאיתור מידע, אחריו פעילות בקבוצות וקהילות ואילו תקשורת עם החברים ממוקמת בדירוג נמוך הרבה.יותר 49 ,סקר של בזק ומכון הגל החדש: עלייה ברמת האמון לשירותי הענן2015 . 26 גרף 3.11 : דפוסי השימוש בפייסבוק לפי דוח בזק2017 ( מנתוני דו"ח בזק2015 ) שנערך בקרב משתמשים בגילאי18 ומעלה ע לה כי כ- 68% מהנ סקרים בגילאי13-34 וכ- 50% מהנ סקרים בגילאי35 ומעלה ציינו כי הם קוראים חדשות באמצעות ,הפניות המגיעות אליהם מהרשת החברתית פייסבוק מיישומים בטלפוניה ניידת או מיישום .הווטסאפ גרף 3.12 : דפוסי שימוש בפייסבוק- על פי דו"ח בזק2015 . 27 דו"ח בזק העמיק גם בדפוסי השימוש ברשתות חברתיות ו ניתן לזהות פופולאריות במעקב אחר ( תכנים מצחיקים ברשת כ- 31% מעל גיל18 וכ- 61% )בקרב בני נוער ,ובעלי תחומי עניין דומים לשלי (כ- 37% מעל גיל18 וכ- 26% בקרב ה)נוער. גרף 3.13 : אנשים שעוקבים אחריהם בפייסבוק- לפי דו"ח בזק2015 במחקרם של גנאים ועמיתיה שבחן את דפוסי ,השימוש של בני הנוער ברשת החברתית פייסבוק עלה שכ- 74% מבני הנוער משתמשים ברשתות ה חברתיות על בסיס יומי .כתחליף למקומות בילוי רוב השימוש של בני הנוער ( 53% ) הינו תגובתי ואישי על בסיס יומי (צ'אט, הוספת הערותComments ו הם עושים שימוש בהצבעת לייק כש עניין כלשהו מוצא חן בעיניהם) , המשתמשים דיווחו על שימוש בתדירות נמוכה יותר על בסיס שבועי בכלים בפרסומים או תקשורת קבוצתית (כתיבה בלוח האישי, ,העלאת תמונות קבלת חברות כ- 66% , תקשורת בקבוצות ( Groups ) כ- 58% . ו. שיחות צ'אט ושיחות וידאו יישומים שונים, כולל הרשתות החברתיות, אפשרו והרחיבו את ההזדמנויות לשיחות צ'אט ושיחות וידאו אשר הפכו לזמינים .בלחיצת כפתור במכשירים החדשים כ רבע מבני הנוער הישראלי (מגיל אי 28 13 עד18 ) ציינו שהם עושים שימוש בשיחות וידאו ו רובם( 62% ) משתמשים בשיחות אלו דרך הוואטסאפ. 50 גרף 3.14: שיעור השימוש בשיחות וידאו בקרב בני נוער מדו"ח בזק2017 על פי נתוני סקר אגודת הגליל2014 כ- 30% מהחברה הערבית השתמשו בצ'אט . במעקב של 24 שעות אחר דפוסי שימושיות באמצעות האינטרנט בישראל, הראה מחקרו של רפאלי כי כ- % 56.5 התכתבו בצ'אט. 51 במחקר בקרב בני הנוער עלה שכ- 54% השתמשו בצ'אט של הפיסבוק על בסיס יומי. 52 ז. דואר אלקטרוני שירות הדואר ה אלקטרוני (דוא"ל) נחשב לאחד מ השירותים הראשונים בעולם האינטרנט, אשר ממשיך להוות את אחד .מהשירותים הבסיסיים והנפוצים באינטרנט השימוש בדוא"ל מסמל שימוש פונקציונאלי, למטרות עבודה והתנהלות מול הממסדים, מקומות העבודה ועוד. מעיון בדו"ח המשרד לשוויון חברתי53 עולה כי נמצא קשר בין רמת ההכנסה לבין השימוש בדואר אלקטרוני כך שכ- 84% מקרב האוכלוסייה הישראלית שהינם בעלי רמת הכנסה גבוהה, משתמשים בדואר 50 ,בזק017 2 . 51 Rafaeli, 2009 . 52 ,גנאים, אסעד וטיבי2011 . 53 TASC ,ומטה ישראל דיגיטלית2016 . 29 אלקטרוני לעומת כ- 60% בלבד בקרב בעלי רמת הכנסה נמוכה. מכל מקום, מהנתונים עולה כי .רק כמחצית הערבים משתמשים בדוא"ל יתר על ,כן מגמת הגדילה בשימוש הדוא"ל איננה הולמת את.התרחבות השימוש באינטרנט והפער נשמר בשירות זה מתוצאות הסקר של איגוד האינטרנט הישראלי לשנת2017 עולה כי מקרב החברה היהודית ניכרת נטייה גבוהה יותר ( 82% ) ל שימוש בדוא"ל בהשוואה למשיבים מהחברה הערבית (כ- 60% ). 54 יצויין, עם זאת, כי בהקשר של החברה הערבית, מדובר ב עלייה מנתוני2016 בסקר איגוד האינטרנט בו דווח על כ- 50% (לעומת כ- 82% מ קרב החברה היהודית). נתון חשוב נוסף שבלט בסקר האיגוד2017, הוא ( השימוש בדוא"ל בקרב החברה היהודית על בסיס יומי40% ) לעומת כ- 33% מהחברה הערבי.ת ח. שירותים מקוונים .ביצוע תשלומים מקוונים למגוון שירותים ציבוריים הולכים והופכים לנורמה בחברה הישראלית מדו"ח בזק לשנת2017, עלה שכ- 40% משלמים חניה באמצעות יישומים וכ- 15% משלמים על ,תחבורה ציבורית. ואולם ב בחינת השימוש באינטרנט ל צורך ייעול ההתנהלות מול הרשויות כגון: תשלומים , קיצור תורים ומילוי טפסים, נמצא פער משמעותי בין שתי האוכלוסיות אשר כמעט ו לא השתנה לאורך השנים . מנתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי משנת2017 ,רק כ- 34% מ המשיבים הערבים ציינו שימוש בשירותים של תשלומים וקיצור תורים לעומת כ- 65% בקרב האוכלוסייה היהודית. הפער בין שתי האוכלוסיות נותר דומה מהסקר של האיגוד, שבוצע בשנת2016, שם עלה כי כ- 30% מהאוכלוסייה הערבית משתמשת בשירותים מקוונים ממשלתיים כדוגמת מילוי טפסים לעומת כ- 54 קיימת שונות גבוהה בנתונים בהשוואה למחקרים אחרים. ואולם, בכל המחקרים מסתמן פער משמעותי בין השימוש בדוא"ל :באוכלוסייה היהודית לבין השימוש באוכלוסייה הערבית א. מנתוני הלמ"ס2015, נמצא שכ- 66% ממשתמשי האינטרנט באוכלוסייה הערבית (כלומר בסביבות כ- 35% מכלל האוכלוסייה) משתמשים בדוא"ל לעומת כ- 87%, כלומר כ- 65% .מכלל האוכלוסיה היהודית בישראל ב. על פי נתוני אגודת הגליל משנת2014 כ- 72% מכלל משתמשי האינטרנט בחברה הערבית דאז עשו שימוש בשליחת.דואר אלקטרוני ג. ( במחקר הדוקטורט של גנאים2010), דווח על כ- 78% שימוש בדוא"ל מקרב משתמשי האינטרנט בחברה היהודית (כ- 56% מכלל האוכלוסייה היהודית) לעומת כ- 50% ממשתמשי האינטרנט בחברה הערבית (כ- 29% מכלל . )האוכלוסייה הערבית ד. במעקב של כ- 24 שעות אחר דפוסי שימושיות( באמצעות האינטרנט בישראל, הראה מחקרו של רפאלי2009) כי כ– 81.5% .שלחו דוא"ל 30 60% בקרב האוכלוסייה היהודית. בנוסף לכך, הנתונים מראים שקיים גם פער בשימו ש בטפסים מקוונים בין האוכלוסיות: בסקר של האיגוד משנת2017 עלה שכ- 31% מהערבים משתמשים בטפסים מקוונים לעומת כ- 60% בחברה היהודית, ובסקר משנת2016 עלה כי רק כ- 26% מהאוכלוסייה הערבית עושה שימוש בשירותים מקוונים לתשלומים וקיצור תורים, לעומת כ- 68% .מהיהודים מ נתוני הלמ"ס2015 נמצא שרק כ- 23% ממשתמשי האינטרנט (כ- 61% השתמשו באינטרנט דאז )מכלל החברה הערבית בחברה הערבית ,עשו שימוש בשירותים ממשלתיים מקוונים ( כלומר כ- 14% מכלל האוכלוסייה הערבית) ,. זאת לעומת כ- 46% ממשתמשי האינטרנט ב חברה היהודית (כ- 81% )השתמשו באינטרנט , כלומר כ- 37% .מכלל החברה היהודית בנוסף לכך נמצא בסקר זה כי מכלל משתמשי האינטרנט בחברה היהודית ,כ- 53.7% בצעו תשלומים דרך האינטרנט לע ומת רק כ- 26.3% .בקרב החברה הערבית מנתונים משנים קודמות עולה שימושיות נמוכה עוד יותר (אף כי הפערים בין האוכלוסיות נותרה :)דומה 1 ) סקר הלמ"ס משנת2010 מצא כי שיעור המשלמים דרך האינטרנט עומד על כ- 5% בחברה הערבית לעומת כ- 24% בחברה היהודית. כמו כן נ מצא ש רק כ- 13% מהחברה הערבית השתמשו בשירותים ממשלתיים מקוונים לעומת כ- 31% .מהחברה היהודית 2 ) ב- 2009 דווח על כ- 8% משתמשים פעילים בבנקאות מקוונת בחברה הערבית לעומת כ- 25% בחברה היהודית. 55 3 ) במעקב של24 שעות אחר דפוסי שימושיות באמצעות האינטרנט בישראל, הראה מחקרו של רפאלי כי כ- 47.6% .ביצעו פעילות בבנקאות מקוונת56 אם כן, הנתונים מראים ש השימוש בשירותים ותשלומים מקוונים עולה , אך בצורה איטית, בחברה הערבית ביש:ראל. סיבות אפשריות לכך הן 1 ) חוסר במודעות לקיום שירותים אלו. 55 ,גנאים, רפאלי ועזאיזה2009 . 56 Rafaeli, 2009 . 31 2 ) חוסר מיומנויות. 3 ) חשש מאי הצלחת הפעולות שיכול להוביל להסתבכות עם הרשויות. 4 ) השימוש בכרטיסי אשראי בחברה הערבית עדיין איננו נפוץ57 , ומכאן המוגבלות לתשלומים מקוונים. ט. קניות דרך ה אינטרנט שיעור ה רכישה ה.מקוונת בישראל הינה מהגבוהות בעולם58 כשני שליש מבצעים קניות מקוונות מאתרים ישראליים וכ- 44% .מבצעים קניות מאתרים בחו"ל59 כ- 97% מבצעים בדיקה באינטרנט .לפני קנייה60 ,אמנם קיימת עלייה בשיעור הקנייה המקוונת גם בחברה הערבית, במיוחד בקרב ,הצעירים אך הפער מהחברה היהו דית עדיין ניכר. מהסקר של איגוד האינטרנט הישראלי בשנת2017 עולה כי כ- 38% מהאוכלוסייה הערבית מבצעת השוואת מחירים וקנייה מקוונת לעומת כ- 61% באוכלוסייה .היהודית נתון זה משקף עלייה משמעותית בקרב ה חברה הערבית: ב נתוני2016 לסקר האיגוד, דווח כי רק כ- 29% מה אוכלוסייה הערבית מבצעת קניות דרך האינטרנט (השיעור באוכלוסייה היהודית נותר דומה ועמד על כ- % 1 6 .) 61 לפי נתוני ה למ"ס לשנת 2015, כ- 23% ממשתמשי האינטרנט בחברה הערבית ב י צעו קניות מקוונות לעומת כ- 53% .מהחברה היהודית על פי נתוני( אגודת הגליל2014) כ- 11% ביצעו קנייה מקוונת ודווח על כ8% בסקר2010 . 57 כתבה בגלובס- https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001004341 58 בדוח בזק לשנת2017 דווח כי כ- 80% .מהישראלים מבצעים קניות באינטרנט 59 רוב הקונים באמצעות האינטרנט (יותר משני שליש) מעדיפים לבצע את הקנייה באמצעות המחשב ולא באמצעות הטלפון הנייד, נתון העולה עם הג יל. רוב מבצעי הקניות המקוונות עושים זאת בשל המחירים האטרקטיביים וגם בשל גורם החסכון .בזמן 60 במעקב של24 ( שעות אחר דפוסי שימושיות באמצעות האינטרנט בישראל, הראה מחקרו של רפאלי2009 ) כי בוצעו השוואות מחירים וכי כ- 29.8% רכשו מוצרים מebay ((Rafaeli, 2009 . 61 לפי נתוני עמותת חמלה לשנת2016 , בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בישראל, דווח על כ- 40% משתמשים בשירותי .קנייה מקוונת 32 י. צפייה ב סרטונים , סרטים וסדרות צפייה ביוטיוב היא מהשירותים הנצרכים ביותר בקרב משתמשי האינטרנט .בחברה הערבית מגיל צעיר מאוד מתחילים ילדים, כולל תינוקות , לצפות .בסרטוני יוטיוב בנוסף לצריכה ישירה של סרטונים, קיימת הפצה מסיבית של סרטונים נבחרים באמצעות הרשתות החברתיות ובעיקר באמצעות .הפייסבוק והוואטסאפ בקרב בני נוער, נפוצה במיוחד צפייה בסרטים וסדרות באמצעות תוכנות ייעודיות כגוןPopcorn, Netflix .או אתרים דומים רוב הסרטים הסדרות, מקורן מארצות הברית ו מקוריאה. 62 מגמה נוספת, בעיקר בקרב הצעירים, היא המעבר מהטלוויזיה לטלפון החכם .לצורך צפייה בסרטונים וסדרות על פי דו"ח בזק לשנת 2017 , הצפייה בסרטים בו סדרות כמעט הכפילה את עצמה משנת2016 , ועלתה מ כ- 10% ב שנת 2016 לכ- 19% ב שנת 2017 . על פי נתוני אותו דוח, צויין שכ- 30% .מההורים מושיבים תינוקות מול המסכים63 מנת וני הלמ"ס משנת2014, נמצא כי כ- 15% מהחברה הערבית צפו בסרטונים באינטרנט לעומת כ- 36% .בחברה היהודית במחקר שבוצע בשיתוף המכללה למנהל וחברת גוגל בשנת2012 ופורסם באתר החדשות וואלה64 , עלה כי אף ששיעור הצופים בסרטונים ב חברה היהודית ( עולה על זה שבחברה הערבית כ- 76% לעומת כ- 63% ), ( שיעור מעלי הסרטונים בחברה הערבית גבוה מזה שבחברה היהודית27% לעומת כ- 19% .) יא. משחקים מקוונים והורדת תוכנות מחשב אין ברשותנו נתונים המשווים בין אחוז השימוש במשחקים מקוונים או הורדת תוכנות מחשב בין החב.רה היהודית לבין החברה הערבית65 באופן כללי, ניתן להעריך שאחוז השימוש של בני הנוער הערבים יחסית גבוה ודומה לזה שבחברה היהודית. הערכה זו מבוססת על כך שמדובר בפעילות המאפיינת את בני הנוער, אך גם על העובדה שקיימים סרטוני הדרכה והכוונה רבים אשר זמינים 62 .מידע זה מבוסס על דיוני שולחנות עגולים עם קבוצות של בני נוער ומשפחות 63 ,בזק2016 ו- 2017 . על פי דו"ח בזק2017 כ- 71% בקרב ילדים בגילאי9 - 6 .צופים בסרטונים ביוטיוב 64 http://tech.walla.co.il/item/2531045 65 במעקב של24 ( שעות אחר דפוסי שימושיות באמצעות האינטרנט בישראל, הראה מחקרו של רפאלי2009 ) כי כ– 68.5% ( שחקו במשחקים מקווניםRafaeli, 2009 ). על פי סקר משנת2017 עולה כי כ- 45% מהחברה הערבית מבצ עים הורדת תוכנות לעומת כ- 48% .בחברה היהודית 33 בשפה הערבי( ת ביוטיובGamers ). בנוסף, מידע בהקשר זה עלה מסדנאות לבני נוער בתחום .הגלישה הבטוחה יב. האינטרנט בארגונים ובעסקים נער כו סקר ים ומיפויים במדגם של עסקים, ארגונים ציבוריים וארגוני קהילה66 מהם עלה כי רוב תשתיות ה אינטרנט במגזר הערבי ,אינן יציבות חסרות אבטחה הולמת ל ,צרכי העסק ואף אינן נמצאות בסדר ה עדיפויות של.ארגונים אלו ,בנוסף ,לרוב מיומנויות העובדים בתחום השימוש באינטרנט הי נן בסיסיות , ו אינן מספיקות לצרכי העבודה . מסיבה זו ממשיכים לעשות שימוש בשיטות קלאסיות )(אנלוגיות לארגון המידע ו ל תקשורת עם הלקוחות, גם במקרה שהת שתיות הו מערכות ה.אלו זמינות עבורם על כל פנים, קיים מחסור משמעותי במידע ונתונים אודות השימוש ואי- השימוש באינטרנט .בארגונים ובעסקים בחברה הערבית 66 :בוצעו על ידי ראיונות של כותבת הדו"ח הנוכחי, במסגרות שונות של מיפויים בתחום הדיגיטציה ותכניות אתגרים לבני נוער 4 ,רשויות מקומיות4 ,מתנ"סים4 עסקים ו- 73 .בתי ספר 34 4 . מודעות ומיומנות חלק זה בוחן את הפער הדיגיטלי בנושא 'מודעות ומיומנות' בין החברה היהודית לערבית בישראל ומרחיב אודות מספר נושאים חדשים שלא נבחנו בסקרים קודמים ו שא ר התווספו רק החל מהסקר של שנת2017 של איגוד האינטרנט הישראלי .ביניהם: מידת ה עניין בנושא למידה והעמקה באינטרנט ורכישת י דע ומיומנויות אודות הרשת , כמו גם רמת המודעות לסכנות האינטרנט ולדרכי .התגוננות מהן67 :מהנתונים עולה א. בקרב האנשים שאינם משתמשים באינטרנט בחברה הערבית, בלטו העמדות של חוסר מיומנויות וחוסר עניין, כאשר הסיבות התרבותיות- דתיות לאי שימוש באינטרנט קבלו אחוז נמוך יחסי.ת. זאת, לעומת החברה היהודית, בה בולט חוסר שימוש באינטרנט מטעמים דתיים דווקא ב. יחד עם זאת, בלט הרצון בקרב החברה הערבית לרכוש כלים ומיומנויות דיגיטליים, כולל בסוגיית פרטיות וביטחון ברשת (הגם שחשיפת מידע פרטי נפוצה יותר בקרב החברה )הערבית. א. מיומנויות לשימוש במח שב ובאינטרנט ( מסקר איגוד האינטרנט הישראלי2017 ) , עלה כי כ- 37.4% מהאוכלוסייה הערבית שאינה משתמשת באינטרנט (כ- 15% )מכלל החברה הערבית , הסבירו כי אינם שולטים במיומנויות מחשב, 68 וכ- 41.1% ציינו שהאינטרנט אינו מעניין אותם. רק כ- 4% ציינו שאינם עושים שימוש באינטרנט מ סיבות דתיות. לעומת זאת , מתוך כ- 8.5% מקרב הנשאלים בחברה היהודית ש אינם משתמשים באינטרנט, כ- 61% תולים זאת בסיבות דתיות (עלייה לעומת47 אחוז אשתקד), ו כ- 21% צ יינו כי האינטרנט אינו .מעניין אותם רק4.3% מהנשאלים בחברה היהודית מסבירים שהם אינם גולשים באינטרנט.משום שאינם יודעים להפעיל מחשב או להתחבר לרשת 67 דוח בזק לשנת2017 דווח על כשליש מהישראלים שנ ,פגעו מתקיפת סייבר כלשהי מהמחשב או הטלפון הנייד. בנוסף הדוח הראה שכ- 41% מבני הנוער בקרב כלל האוכלוסייה הישראלית חוו או ידעו על ביוש (שיימינג) ברשתות (עלייה בהשוואה לכ- 28% בשנת2016 .) 68 דוח בזק לשנת2017 העלה כי לטענת72% מהמשיבים, מערכת מערכת החינוך בישראל איננה מספקת מיומנויות .דיגיטליות לדור הבא 35 ,לעומת זאת ההתעניינות בחברה הערבית לפיתוח מיומנויות דיגיטליות הן גבוהות על פי סקר איגוד ( האינטרנט הישראלי2017 .) מעל60% מהמשיבים לסקר מהחברה הערבית הביעו עניין לימוד כל נושא שהוצע בסקר לעומת רק כ15% מהאוכלוסי יה היהודית . 69.8% מהמשיבים הערבים ציינו כי הם מעוניינים ללמוד אודות המחשב והאינטרנט במידה רבה מאוד לעומת רק כ- 11.5% .מקרב המשיבים היהודים כ- 78% מהע ר בים ציינו צורך בלימוד רשתות חברתיות לעומת כ- 39% .בחברה היהודית כ- 60.5% מהמשיבים הערבים הביעו צורך גבוה ללמו ד כיצד לקצר זמני המתנה במוסדות לעומת כ- 14.3% .בקרב המשיבים היהודים כ- 37.8% מהמשיבים הערבים ציינו כי הם מעוניינים ללמוד מסחר ומכירות באינטרנט במידה רבה מאוד לעומת רק כ- 4.8% בקרב המשיבים .היהודים47.7% מהמשיבים הערבים ענו כי הם מעוניינים לרכוש ידע במידה רבה מאוד לשימוש בדוא"ל לעומת רק כ- 5.7% מקרב המשיבים היהודים . על השאלה בנושא לימוד נושאים מקצועיים באינטרנט כמו תוכנות ובניית אתרים, עולה מהתוצאות כי כ- 44.9% מהמשיבים הערבים מעוניינים ללמוד במידה רבה מאוד לעומת רק כ- 8.9% .בקרב המשיבים היהודים עוד עלה כי ה רצון ל למוד כיצד לשמור על פרטיות ברשת בקרב עמד על73% בקרב המשיבים מהאוכלוסייה הערבית, לעומת כ- 19% .בחברה היהודית ב. פרטיות וסכנות באינטרנט החשש לפרטיות בקרב הגולשים הערבים גדול יחסית בהשוואה ,לחברה היהודית למרות ש חשיפת .מידע פרטי גבוהה יותר בקרב הערבים נתון ז.ה מתחבר לנתוני המיומנויות שהוצגו בחלק הקודם הפגיעה בפרטיות ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, .גבוהה יחסית מנתוני איגוד האינטרנט הישראלי ( דו"ח פנימי- 2017 ,) 69 עולה כי כ- 28% מהפניות לאיגוד מגיעות מ קרב האוכלוסייה הערבית. אחוז זה גבוה באופן יחסי לאחוז הערבים באוכלוסייה הכללית. רשת הפייסבוק מהווה את מקור הפגיעות המרכזי ברשת . חשוב לציין כי שיעור הפגיעות בעלות אופי מיני גבוה יותר בחברה הערבית מ אשר ב חברה היהודית. להלן פילוח לסוגי הפגיעות :באוכלוסייה הישראלית על פי הפניות לאיגוד האינטרנט 69 חשוב לציין שמעל90% ( ממשתתפי סקר איגוד האינטרנט2017 .) ציינו שלא שמעו על האיגוד והפעילות שלו 36 גרף 4.1 : ( סוגי פגיעות ברשת על פי פניות לאיגוד האינטרנט הישראלי2017 ) על פי תוצאות( סקר האיגוד2017 ו- 2016 ) האוכלוסייה הערבית מודאגת יותר בענייני פרטיות ,מאשר האוכלוסייה היהודית הגם ש הערבים מעלים תמונות וחושפים מידע יותר מהיהודים: 70 כ- 39% מהמשיבים הערבים חוששים מפגיעה בפרטיותם ברשת לעומת כ- 26.9% בקרב המשיבים היהודים. עוד עולה כי כ- 33.1% מקרב המשיבים הערבים מעדכנים סיסמאות בתדירות גבוהה לעומת כ- 22.2% .בקרב המשיבים היהודים ,לעומת זאת בנוגע לעדכון הגדרות פרטיות באפליקציות ניכר כי רק בקרב כ- 2% המשיבים היהודים מעדכני ם הגדרות פרטיות לעומת כ- 0.5% .בקרב המשיבים הערבים באשר להעלאת תכנים אישיים, הסקר מעלה כי כ- 13.4% מהמשיבים הערבים אינם מעלים תמונות חושפניות שלהם או של בני משפחתם לעומת כ- 20.4% מקרב המשיבים היהודים. כ- 5.4% מהמשיבים הערבים נמנעים מהעלאת תמונות או תכנים אישיי ם לעומת נתון כפול של כ- 11.3% בקרב המשיבים היהודים. ביחס לאישור קבלת חברים אך ורק שמכירים, ברשתות החברתיות, כ- 8.1% מהיהודים מאשרים רק חברים שהם מכירים, לעומת כ- 2% בלבד בקרב .המשיבים הערבים 70 כ- 14% מהאוכלוסייה הערבית ציינו שאין נושאים שמדאיגים אותם באינטרנט לעומת כ- 7% .בחברה היהודית 37 האלימות ברשת71 בקרב בני נוער בחברה הערבית גבוה ה יותר מאשר בחברה היהודית. מדוח "ניטור רמת האלימות בבתי הספר על פי דיווחי התלמידים" עלה כי כ- 11% מתלמידי כיתות ד-ו בחברה הערבית נפגעו מאלימות ברשת לעומת כ- 9% בחברה היהודית. 72 בסקר שערכנו באייננ דיגיטל בתחום האלימות ברשת בקרב בני נוער, באחד היישובים הערביים, עלה כי : • כ - 16% נפגעו ברשת • כ - 14% הציקו לאחרים • כ - 33% יודעים על פגיעות של ילדים אחרים • כ - 27% יודעים על פגיעה במורים ברשת • כ - 63% חושבים שקיימת אלימות ברשת בקרב התלמידים מסדנאות האינטרנט הנערכות במרכז אייננ דיגיטל, עולה כי קיים חשש רב בקרב ההורים בנושא שימוש ילדיהם ב אינטרנט ו עיקר דאגתם נובעת מחוסר ידע ומיומנויות של ההורים בהתמודדות .עם הטכנולוגיות הדיגיטליות 71 מדו"ח של משרד החינוך ל אלימות ברשת עלה כי כ- 46% ,מהתלמידים היו עדים לאלימות ברשת27% היו קורבנות לפגיעה ו- 17% ,לקחו חלק בהטרדה למישהו אחר (היימן ואחרים2014 .) 72 ,גולדשמידט2014 . 38 5 . פער ים דיגיטלי ים ב תוך ה חברה הערבית בישראל פערים דיגיטליים יכולים להופיע בין קבוצות הנבדלות בתכונותיהן החברתיות- :דמוגרפיות וביניהן ,מין גיל, רמת השכלה, רמת הכנסה, לאום והשתייכות תרבותית . ( החברה הערבית בישראל המהווה כ- 20.7% מהאוכלוסייה בישראל) הינה הטרוגנית מבחינה תרבותית, דבר המשתקף בהשתייכות ( הדתית: מוסלמים83.8% ( מכלל הערבים בישראל), נוצרים8.4% ( ) ודרוזים7.8% ). כמו כן רמת הדתיות בנוסף למאפייני המגורים כגון: כפר, עיר, עיר מעורבת, יישובים בדווים, בחלוקה אזורית (או ,חלוקת מחוזות) על פי החלוקה הגיאוגרפית במדינה: צפון, חיפה, מרכז, ודרום. כמו בכל חברה האוכלוסייה הערבית מגוונת במימדים הסוציו- .אקונומיים כדוגמת מגדר, גיל, השכלה והכנסה כיום כמעט 80% מהחברה הערבית עושים שימוש באינטרנט (לעומת כ- 90% )בחברה היהודית. נתון זה הכפיל את עצמו בחמש השנים האחרונות, ו עומד על שיעור של פי4 מתח י .לת העשור השימוש השכיח ביותר, החוצה את כל המדדים המגדריים, התעסוקתיים והשכלתיים באוכלוסייה ,הערבית הוא השימוש ברשתות .חברתיות מלבד זאת, נמצא פער דיגיטלי כמעט בכל המשתנים הדמוגרפיים, התרבותיים והסוציו- ( אקונומיים. מניתוח סטטיסטיstepwise regression ) שערכה גנאים, נמצאו המשתנים של גיל, הכנסה והשכלה בהתאמה כחזקים ביותר בתרומה לפערים הדיגיטליים בתוך האוכלוסייה הערבית בישראל, ה:ן בנגישות והן בדפוסי השימוש73 א. גיל מנתוני איגוד האינטרנט הישראלי2016 ניכרים פערים רחבים במדד הגיל. למעלה ממחצית התושבים הערבים מעל גיל54 ( אינם גולשים באינטרנט. בהתאם, נתוני אגודת הגליל2014 ) .מראים כי ככל שהגיל עולה, שיעור השימוש במחשב יורד במידה ניכרת74 בקרב הגולשים באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד, הפער מצטמצם עם עליית הגיל. פערים דומים נמצאו גם .בקרב האוכלוסייה הישראלית הכללית, אף כי בשיעור נמוך יותר75 מסקר חמלה אפשר ללמוד על מאפייני השימוש באינטרנט בקרב הצעירים: ממוצע שעות הגלישה היומית הינו6.2 שעות. כ- 96% מהאוכלוסייה הצעירה נמצאת בפייסבוק, כ- 83.1% צורכים מוזיקה 73 Ganayem, 2012 . 74 בקרב האוכלוסייה הצעירה (בין גילאי24 - 15 ) כ- 88% דיווחו על שימוש במחשב לעומת כ- 0% 1 בגילאים55 .ומעלה 75 ,לוי, אריאל ורפאלי2013 . 39 וסרטונים וכשני שלישים דיווחו על שימוש לצרכי לימודים, משחקים וחדשות. כ- 40% דיווחו על .קניות מקוונות ברשת, ובתחתית הרשימה מופיע שימוש למטרות עבודה גנאיים, אסעד וטיבי בדקו את דפוסי השימוש ברשת החברתי ת פייסבוק בקרב בני נוער בחברה הערבית ומצאו כי כ- 73.8% מהמשתמשים הינם פעילים יומיומיים וכי השימוש הגבוה ביותר הינו שימוש אקטיבי והדדי באמצעות כתיבת תגובות, צ'אטים ולייקים. מצד שני, מטרת השימוש הגבוהה ביותר ברשת החברתית פייסבוק דווחה למטרת לבידור בשיעור העומ ד על כ- 70.6% , אחריה בסדר יורד כ- 40% משתמשים למטרת היכרות ורק כ- 18% למטרת הבעת רגשות ועמדות .ברשת76 ב. השכלה והכנסה ( ממצאי סקר איגוד האינטרנט הישראלי2016 ) מראים כי ככל שרמת ההכנסה עולה, שיעור השימוש באינטרנט עולה גם הוא, כך שבקרב אוכלוסייה בעלת הכנסה למעלה מה ממוצע כ- 90% דיווחו על שימוש באינטרנט ורק כ- 56% .בקרב בעלי הכנסה המוגדרת הרבה מתחת לממוצע הפער משתקף גם בבעלות על טלפון נייד, אשר יורד מנתון של כ- 100% בקרב בעלי הכנסה גבוהה ו יורד עד לכדי כ- 60% בקרב בעלי הכנסה נמוכה. עוד עולה מהנתונים בסקר זה שככל שרמת ההשכל ה עולה, השימוש באינטרנט עולה אף הוא, כך שכמעט כל בעלי תואר ראשון והשכלה גבוהה מזו גולשים באינטרנט בהשוואה לכ- 60% בלבד בקרב בוגרי תיכון שאינם בעלי .תעודת בגרות עדיין ג. מקום מגורים תושבי הדרום הינם בעלי השיעור הנמוך ביותר מבחינת נגישות למחשב ולאינטרנט יחסית לש אר המחוזות, כאשר הפערים קטנים יותר באינטרנט לעומת טלפונים חכמים. על פי נתוני סקר אגודת הגליל77 נמצאו פערים קלים בין תושבי המחוזות השונים (צפון, חיפה, מרכז ודרום) אשר בבעלותם טלפון נייד (בין כ- 63% לכ- 68% ( ). אוכלוסיית המרכז נמצאה כמשתמשת הגבוהה ביותר80% ) .באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד 76 ,גנאיים ואחרים2011 . 77 Economic Survey, 2014 - Palestinians in Israel: Socio 40 .באותו סקר נראים פערים גבוהים יותר בחיבור לאינטרנט ובשימוש במחשב החיבור לאינטרנט מהבית עמד על כ- 42.9% בכלל האוכלוסייה. באזור חיפה מצא האחוז הגבוה ביותר של כ- 61.3% בהחזקת מחשבים ובסדר יורד באזור הצפון עם כ- 60.3%, אזור המרכז עם כ- 54.8% ובתחתית הרשימה נמצא אזור הדרום עם כ- 33.5%. אולם, שיעורי החזקת מחשבים ניידים או מכשירי כף יד (טאבלטים) שונה מנתונים אלו. שיעור מחזיקי מחשבים ניידים בדרום עמד על כ- 49.2% , אחריו אזור הצפון עם כ- 40% ולבסוף אזור המרכז עם כ- 39.4% . בנוגע למכשירי כף יד עמד שיעור המחזיקים באזור המרכז על כ- 37.4% ובסדר יורד באזור הצפון כ- 29.5% ולבסוף באזור הדרום כ- 25.8%. בהסתכלות על השימוש במחשב באופן כללי, הדרום עדיין נמוך ביותר עם כ- 47.8% , איזור חיפה הגבוה ביותר עם כ- 72%, איזור המרכז עם כ- 63% והצפון עם כ- 69% . נתונים אלו משקפים גם את אחוזי השימוש באינטרנט מאחר ובכל האזורים דווחו מעל כ- 92% ממשתמשי המחשב כמשתמשי אינטרנ.ט ממאפייני הגלישה עולה כי הגולשים בדרום הינם בעלי האחוז הגבוה ביותר בגלישה למטרות ( לימודים75%) לעומת פחות מ- 50% בשאר האזורים. גולשי הדרום הינם גם בעלי השיעור הגבוה ( ביותר להתכתבות בצ'אט72%) בהשוואה לשאר המחוזות בהם דווח על פחות מ- 50% . ד. מגדר מבחינה מגדרי ת לא נרשמו פערים בולטים בשיעור השימוש באינטרנט. מנתוני אגודת הגליל ( 2014) כ- 67% מהגברים משתמשים במחשב וכ- 65% מהנשים, כאשר מתוכם אחוז המשתמשות באינטרנט הינו כ- 91.4% לעומת כ- 89.4% ( מהגברים. נתוני סקר איגוד האינטרנט2016 ) מעידים על פער גדול יותר בו כ- 33% מהנ שים דיווחו שאינן משתמשות באינטרנט בכלל, לעומת כ- 18% .בקרב הגברים ( מנתוני סקר אגודת הגליל2014) נמצא פער משמעותי יותר בדפוסי השימוש באינטרנט: כ- 70% מהגברים דיווחו על שימוש באינטרנט לצרכי בידור וכ- 78% לצרכי מידע וידע. זאת, לעומת כ- 60% מהנשים שדיווחו על דפוס השימוש באינטרנט לצרכי בידור וכ- 89% מהגולשות דיווחו על שימוש .למטרות מידע וידע( בנושא שימוש בפרסום ותקשורת פעילה עולה כי הגברים47% ) עושים ( שימוש רב מאשר הנשים36% .) השימוש בדואר אלקטרוני נצפה בפער קטן יותר בין הגולשים 41 ( 74% ( ) והגולשות71% ) וכך גם השימוש ברש :תות חברתיות78.4% מהנשים לעומת75.2% מהגברים. 78 ( אבו אחמד2015) טוען במחקרו המבוסס על ראיונות אותם ביצע בקרב כ- 20 משתתפים, כי נשים גולשות יותר מגברים באתרים בתחומי הבריאות, ההתפתחות המינית, ההיגיינה וטיפוח היופי והזוגיות, זאת כתוצאה מההבניה החברתית הפטרי ארכאלית הקיימת בה האישה הינה האחראית על בריאות המשפחה. לעומת זאת, גברים משחקים יותר במשחקים מקוונים ומשתמשים יותר ברשתות חברתיות ובמסרים מידיים, בעיקר בקרב צעירים בני14-26 שהינם דומיננטיים יותר בשימוש ברשתות חברתיות ובצירוף חברים חדשים. באותו מחקר דווח על תוצאות סקר בקרב 2,300 משתתפים, מהם עלה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים בקשר לשימוש ולעמדות .כלפי האינטרנט ה. דת ודתיות בקרב החברה הערבית ככל שרמת הדתיות ע לה ו, וי רד השימוש באינטרנט. כ- 50% מהמגדירים עצמם דתיים מאוד, אינם גולשים באינטרנט לעומת כ- 12% .המגדירים עצמם חילוניים79 באותו סקר מוצגים גם פערים בין העדות השונות בקשר לגלישה לאינטרנט: נוצרים כ- 84% , מוסלמים כ- 76% ודרוזים כ- 64% . .גולשים מוסלמיים גולשים יותר בשפה הערבית ביחס לשאר הדתות הגולשים הנוצרים ציינו יותר מהשאר כי מבחינתם אין הבדל בגלישה בשפה ה ערבית או בשפה .העברית גם אחוז הבעלות על טלפון נייד יורדת עם עליית רמת הדתיות עד לכדי כ- 57% בקרב אלה המגדירים עצמם דתיים מאוד, ב יחס לכ- 90% בעלי טלפון נייד בקרב המגדירים עצמם כלא .דתיים 78 ( לעומת זאת, מנתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי2016 ) עולה כי שיעור הגברים המשתמשים ברשתות החברתיות ( 67% ) גדול בהשוואה לנשים( 50% .) 79 ,איגוד האינטרנט הישראלי2016 . 42 גרף 5.1 :שפה מועדפת לגלישה באתרים לפי קבוצות דת בחברה הערבית מתוך סקר איגוד האינטרנט ,הישראלי2016 . 48% 21% 8% 23% 59% 15% 13% 13% 45% 36% 11% 8% א י ן הבדל מבח י נת י אם יה יה בערב ית א ו בעבר ית א נ י ל א ג ול ש ב א י נ טר נט א ו ל א רל ו ו נ ט י ב ש פה העבר ית ב ש פה הערב ית שפה מועדפת לגלישה באתרים- לפי קבוצת דת מוסלמי נוצרי דרוזי 43 6 . פערים דיגיטליים במבט גלובלי הקונטקסט ההשוואתי הנכון לפערים דיגיטליים הוא בין קבוצות באותה מדינה, כאזרחים שחיים באותה סביבה פיסית, ארגונית ורגולטורית. עם זאת, נציג כאן מספר נתונים על פערים דיגיט ליים ,בקרב אוכלוסיות מיעוטים במדינות אחרות, כמו כן נתונים מהעולם הערבי על מנת לאפשר מבט השוואתי בקונטקסט רחב. נמצאו ,פערים דיגיטליים רחבים בין מדינות, ובין קבוצות תרבותיות שונות בתוך אותן מדינות פערים אלו מדווחים בדרך כלל בחלוקה לפי :גיל, מין ,, השכלה, תרבות, אתני ו אזור .מגורים רוב המחקרים הראו שהגורמים המנבאים פערים דיגיטליים בין קבוצות אלו מבוססים על גורמים סוציו- אקונומיים ו בראש ובראשונה על שיעורי .הכנסה והשכלה ,כלומר פערים דיגיטליים הם המשך והרחבה לפערים סוציו- .אקונומיים הגישות המובילות בעולם רואות בצמצום הפערים הדיגיטליים, באמצעות פיתוח של מגוון תכניות ויוזמות מותאמות ככלי לצמצ ו ם פערים כלכליים .חברתיים דרך העלאת הנגישות, השימוש והמודעות בקרב אוכלוסיות מוחלשות80 הנתונים בארצות הברית מראים צמיחה בשימוש באינטרנט בקרב כל האוכל וסיות ,. יחד עם זאת ,בדומה לישראל, השימוש באינטרנט גבוה יותר בקרב צעירים, משכילים ובעלי הכנסה גבוהה ו הלבנים ,. כלומר קיימים פערים דיגיטליים לרעת האפריקנים-אמריקנים, ההיספני ים ולמתגוררים בפריפריה . אותו סקר מראה פער לטובת האסיאתיי ם-אמריק נ ים בשימוש באינטרנט. 81 במחקר בארצות הברית על הפצת החידושים הטכנולוגיים במקומות העבודה מצאו שיש דרישות ל מיומנויות דיגיטליות גבוהות ומתקדמות בתפקידים המאופיינים בשכר גבוה . המחקר הראה שקבוצ ו ת האפריקנים-אמריקנים וההיספנים נמצאת בייצוג נמוך מבחינת המיומנויות הדיגיטליות הגבוהות ומכאן גם במקומות העבודה בדרגים גבוה ים בהשוואה לאוכלוסי י ה הלבנה והאסיאתית .בארצות הברית המחקר הסיק שקיים צורך מידי בקידום המיומנויות הדיגיטליות בקרב האוכלוסיות .המוחלשות במטרה לסגירת פערים דיגיטליים82 מ חקרים מראים שב דרום אפריקה, אשר נחשבת למתקדמת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת ביחס ל שאר המדינות ביבשת ,אפריקה קיימים פערים דיגיטליים ,רחבים בין קבוצות אתניות שונות 80 IT & . Within and Between Countries - The Global Digital Divide Chen, W., & Wellman, B. (2004). Society, 1(7), 39-45 81 2015 , 2015 - Internet Access: 2000 ’ Americans Perrin & Duggan, . 82 , 2017 Digitalization and the American workforce , Muro, Sifan , Whiton, & Siddharth 44 .בין המינים ובין רמות ההשכלה השונות83 במלזיה ה פערים נמצאו רחבים בעיקר בין קבוצות לפי אזורי מגורים; .עירוני ופריפריה ,לפיכך הקימו שם מרכזיICT באזורים פריפריאליים להנגשת האינטרנט, העלאת המיומנויות והמודעות לשימוש כדרך לסגירת פערים דיגיטליים. 84 לא מוכרים נתונים על שימושיות ופערים דיגיטליים בתוך מדינות במזרח התיכון, אך על פי סטטיסטיקות הנגישות לאינט רנט בעולם, ממוצע השימוש באינטרנט במזרח התיכון הוא64.5% , ב ישראל כ- 80% , ברשות הפלסטינית כ61% , טורקיה כ68% , ירדן כ88% , ולבנון כ91% . על פי אותו מקור, הנגישות במדינות המפרץ ברובן מעל90% . מדינות ערב אחרות עדיין נמצאות באחוזים נמוכים יחסית: עירק כ- 48% ,סוריה- 33%, מצריים כ- 50%, תוניס כ- 68% . 85 בישראל תשתיות האינטרנט המהיר, מפותחות ומהירות יותר בהשוואה למדינות אחרות במזרח התיכון86 ,אך בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל התשתיות קרובות יותר למצב בעולם הערבי מאשר לאוכלוסייה היהודית. סוג ואיכות הנגישות לאינטרנט בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל– בדומה למדינות ערב ומדינות המזרח התיכון– .הינה מבוססת בעיקר על טלפונים חכמים כרבע מ אוכלוסיית העולם עושה שימוש ( ,ברשת החברתית פייסבוק26.3% ). זאת, ביחס ל כ- 45.8% מהמזרח התיכון אשר עושה שימוש ברשת זו . בחלוקה מפורטת יותר , כ- 69% מהאוכלוסייה הישראלית, כ- 43% מה עירק ים , כ- 54% ירד המ נים ,כ- 59% מהלבנונים , כ- 34% מה רשות הפלסטינית , כ- 54% מהסעודים ,ומעל ל- 70% מאוכלוסיות רוב.מדינות המפרץ האוכלוסייה .הערבית בישראל, דומה לאוכלוסייה הערבית הכללית בשימוש גבוה יחסית ברשתות החברתיות ,מכלל הנתונים המובאים כאן האוכלוסייה הערבית בישראל מתנהגת באופן דומה לקבוצות מוחלשות אחרות בעולם, נמצאת בפערים דיגיטליים אשר מהווים המשך לפערים כלכליים חברתיים עם האוכלוסייה היהודית בישראל ,. זאת באופן שאם לא יטופל עלול להרחיב פער י .ם אלו עוד יותר סביר, שכמו ,שהראו מחקרים בעולם ובדומה לתוכניות ייעודיות שהוקמו עבור כך קידום הדיגיטציה וצמצום פערים דיגיטליים עשוי להוביל להתקדמות החברה הערבית בכלל הממדים החברתיים .כלכליים 83 Information society and digital divide in South Africa: results of longitudinal “ , Bornman, Elirea surveys,” Information, Communication & Society, 2015 84 e digital divide in Malaysia: Issues and Narrowing th “ , Elamzazuthi, C and Foo, L; Lai, W K initiatives,” ASEAN Journal on Science and Technology for Development, 2017. 85 https://www.internetworldstats.com/stats5.htm. , Usage and Population Statistics 86 :נתונים מדףLinks to the Middle East Region שלInternet World Stats :, בקישור הבא https://www.internetworldstats.com/middle.htm 45 'נספח א- ארגונים ותכניות לקידום דיגיטציה בחברה הערבית בנספח זה יוצגו פרויקטים ויוזמות המקדמות דיגיטציה ב קרב האוכלוסייה הערבית ב ישראל. להלן תקצירים על הארגונים האלו, המבוססים על הצגתם העצמית באתרים שלהם: 1 . גופי מדינה א. תכנית להב"ה תכנית להב"ה הינה מיזם ממשלתי באחריות משרד המדע והטכנולוגיה, שמטרתו לימודי טכנולוגיה בקהילה ללא תש לום. במסגרת התכנית פועלים כיום30 מרכזים בפרישה ארצית ובהם פעילות הכשרה ביישומי מחשב, הכשרה והעשרה טכנולוגית. במרכזים עובדים מדריכים בתחום הטכנולוגי המסייעים לקהילה להיכנס לעולם המחשבים והאינטרנט, להכיר יישומים נפוצים, להשתמש בשירותי קניות וממשל זמין, לשלו .ח דואר אלקטרוני ולהכיר יישומים משרדיים עיקריים ב. מעוף והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה התוכנית מייצגת את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ובמקביל מפעילה מגוון תכניות סיוע. הסוכנות פועלת ליצירת סביבה עסקית מעודדת צמיחה עבור ע סקים קטנים ובינוניים. ענף המדיניות בסוכנות אמון על הטיפול בנושאים שונים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ובהם מעקב, הערכה, חקיקה, יצירת מידע ופיתוח הזדמנויות. סניפי מעוף ברחבי הארץ מהווים כתובת ובית לכל עסק בישראל ומסייעים ליזמים ועסקים קטנים ובינוניים באמצע ות סניפי המעוף תוך .הענקת מגוון כלים בתחום הליווי והידע ג. המשרד לאזרחים ותיקים המשרד ערך בשנת2013 מחקר בנושא: "דפוסי פנאי בקרב אזרחים וותיקים בישראל", באמצעות ד"ר גלית נמרוד מהאוניברסיטה העברית. מטרת המחקר הייתה לבחון את דפוסי הפנאי המרכזיים של האזרחים הוותיקים בארץ כמו גם את הצרכים שלהם בתחומים שונים. כחלק מהעיסוק בשאלה זאת בעידן הנוכחי המחקר בחן גם את אופני השימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים בכלל והאינטרנט בפרט. 46 ד. היחידה לשיפור השירות הממשלתי היחידה הפיקה דוח שמדד את איכות השירות וסוקר את שביעות הרצון מאתר י האינטרנט של יחידות הממשלה השונות. :הדו"ח מדד את איכות השירות בשלושה ערוצי תקשורת מול האזרח הערוץ הפרונטאלי, הערוץ הטלפוני והערוץ הדיגיטלי- אתר היחידה. מסקנות הדו"ח היו כי יש צורך בשיפור התהליכים השונים, תוך הרחבת השימוש בערוצים הדיגיטליים, והפיכתם ליעיל ,ים מהירים ופשוטים יותר. ה. ישראל דיגיטלית מטה ישראל דיגיטלית, הינו גוף ממשלתי אשר מטרתו קידום חדשנות במגוון תחומים ציבוריים כגון ,חינוך דיגיטלי בריאות דיגיטלית, רווחה דיגיטלית, כלכלה דיגיטלית.ועוד בנוסף, עוסק המטה בקידום תשתיות טכנולוגיות ורגולטוריות ובפיתוח הון אנושי שיאפשר להתאים את עבודת הממשלה לאתגרי המאה ה- 21 . מטה המיזם משתייך למשרד לשוויון חברתי ופועל בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עסקיות וארגוני מגזר שלישי. מטרת הת כנית הלאומית, המבטאת את המדיניות הדיגיטלית של ממשלת ישראל לשנים2017-2022 , לחולל טרנספורמציה דיגיטלית במגזר הציבורי, בדגש על צרכי האזרחים87 . גרף .א1 : תיאור מטרות העל והיעדים האסטרטגיים של ישראל דיגיטלית (מתוך אתר המשרד לשוויון .)חברתי 87 ,המשרד לשיוויון חברתי2017 . 47 2 . מגזר שלישי א. איגוד האינטרנט הישראלי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), הנה עמותה המנהלת תשתיות בליבת האינטרנט בישראל מכניסתו של האינטרנט לשימוש מסחרי בתחילת שנות ה- 90: מרשם שמות המתחם ומחלף האינטרנט הישראלי. האיגוד הוא הסניף הישראלי של איגוד האינטרנט העולמי, המהווה גוף ניטרלי, לל א מטרות רווח, הפועל ללא שיקולים פוליטיים או מסחרים. האיגוד עוסק בפעילות ציבורית לשמירת אופיו של האינטרנט כפתוח, נייטרלי, נגיש, שוויוני ובטוח לכלל החברה .הישראלית במהלך10 השנים האחרונות צבר איגוד האינטרנט הישראלי ידע וניסיון רב בצמצום פערים דיגיטליים בקרב אוכלוסיות מגוונות ובמיוחד בחברה הערבית. פעילות האיגוד כוללת קיום סקרים ארציים ומחקרים על שימושים, עמדות ופערים ביחס לחברה הכללית, הנגשת מידע לציבור ולמקבלי החלטות ותכניות חברתיות לצמצום הפערים הדיגיטליים. בשנתיים האחרונות ערך האיגוד שני סקרים ארציים שכללו מדגמים של כ– 600 איש מהחברה הערבית ביחס לחברה הכללית. בשנת2018 יפרסם האיגוד נייר מדיניות "השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל: פערים והתפתחות", את הדו"ח יזם האיגוד במטרה לקדם את הדיגיטציה בחברה הערבית על ידי הגדרת צעדים מעשיים המבוססים על תובנות מעולם .המחקר וידע וניסיון מהשטח דו"ח זה הינו נדבך נוסף בפעילות האיגוד לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית בישראל למען צמיחה .חברתית וכלכלית ב. עמותת תפוח עמותת תפוח פועלת החל משנת2000 ומטרתה ליצור שוויון טכנולוגי. היא עושה זאת באמצעות פיתוח והפעלת תכניות בסיסיות .ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים כמו כן, היא מגשרת בין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, שאינם זוכים לנקודת זינוק שווה להשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית. העמותה מפעילה כ- 250 מדריכים ברחבי הארץ ומגיעה ל אלפי חניכים בשנה. עמו תת תפוח, חברת בזק והמרכז לחקר האינטרנט ברשות פרופסור שיזף רפאלי פיתחו מדד תקשוב לאומי לישראל, המהווה כלי למדידה והשוואה שמטרתו לסייע ל צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, לעיצוב מדיניות והערכתה, ו לעודד השקעות בתשתיות ובחינוך לטכנולוגיה. 48 ג. עמותת מחשבה טובה העמותה מפעי לה מרכזים טכנולוגיים קהילתיים ברחבי הארץ, כולל מרכז מחשבים נייד עבור אוכלוסיות הנעדרות גישה למרכזים הנייחים. בכל מרכז פועל צוות המתאים את תוכניות ה ה כשרה .לצרכים המיוחדים של כל אוכלוסייה ,העמותה עובדת עם מגוון אוכלוסיות כגון בני נוער בסיכון דורשי תעסוקה, עו לים חדשים, אנשים מהמגזר החרדי והערבי ואנשים עם צרכים מיוחדים במגוון גילאים. מרכז י המחשבים פועלים בערים ירושלים, לוד וקריית ים. העמותה מוכרת כאקדמיה של חברתCisco ושלMicrosoft . ד. NETGEV זהו מיזם חברתי לעידוד יזמים ועסקים באזור הנגב המזרחי . מתחמי המיזם ממוקמים במרכזי ערים ומאפשרים תמיכה וליווי אישי בסביבה מעודדת יזמות ליזמים, עצמאיים ועסקים. מטרת המיזם ליצור גיוון תעסוקתי תוך פיתוח קהילת היזמים. במיזם שותפים אשכול נגב מזרחי, המשרד לשוויון חברתי, Cisco Systems, , מרכז לאודר לתעסוקה, עמותת ארץ עיר, JNF, ,והרשויות המקומיות דימונה ערד וחורה. ה. צופן ארגון שהוקם על ידי יהודים וערבים במטרה לקדם את האינטגרציה של אזרחי ישראל הערבים לתוך תעשיית ההיי-טק הישראלית תוך יצירת מקומות עבודה בתחום ההיי טק בישובים ערבים. מטרת הארגון היא להביא לפיתוח כלכלי בר קיי מא שייטיב עם ישובים ערבים ועם תושביהם, ובסופו של דבר יהפוך את ישראל לחברה צודקת ושוויוני יותר. צופן עובדת עם הקהילה הערבית בישראל וכן עם בעלי עניין מהשלטון המקומי, הממשלה והמגזר הפרטי . בין מטרותיה, לייצר אלפי משרות עבור ערבים אזרחי ישראל ב מגזר ההיי טק ביש ראל ,לסייע בהקמת מרכזי היי טק בישובים ערבי ,ם לעודד תעסוקת נשים ו שתדלנות. 3 . המגזר העסקי א. גן התעשייה נצרת גן התעשייה של סטף ורטהיימר מהווה מרכז צמיחה ויצירה של מפעלים תעשייתיים ומייצר קהילת יזמים ותעשיינים מקומית המורכבת מערבים ויהודים כאחד. הגן מכשיר מקצועית ומארגן קורסי יזמות. גן התעשייה המודרני, הממוקם ,באזור נצרת מהווה מודל של שיתוף פעולה ערבי-יהוד י, 49 ו מאפשר גישה לכוח עבודה מיומן ש ל כ- 300,000 בני אדם ברדיוס של20 קילומטר, תוך חיזוק הבסיס הכלכלי של נצרת. בין החברות הממוקמות בגן ניתן למצוא את אמדוקס, אלפא אומגה ברודקום, מפעל ג'ולי דימונד invisible settingוכן אתMEET - יוזמה חינוכית למנהיגות צעירה .ערבית ויהודית ב. חברת מילגם החברה משמשת כגורם מוביל במתן שירותים ופתרונות למגזר המוניציפאלי בישראל. החברה ערכה סקר בשנת2016 לבחינת מגמות בתחום העיר החכמה בקרב מנהלים ברשויות המקומיות בישראל. מטרת הסקר ה י יתה להציג תמונת מצב בנושא הערים החכמות בישראל תוך בחינת המגמות בתחום על פני תקופה. הסקר מבוסס על תשובות של מעל ארבעים מנהלים, מתוכם כ- 34% בדרג של ראשי רשויות ומנכ"לים. ,"מתוצאות הסקר עולה כי העניין בתחום "העיר החכמה מצוי במגמת עלייה מובהקת, וכי האתגר המשמעותי ביותר בדרך לפיתוח מוצר העיר החכמה לשוק .המוניציפאלי הוא התקציב ג. מרכז InnDigital ( מרכז אייננ דיגיטל InnDigital ,) הינו מיזם לקידום הדיגיטציה בחברה הערבית דרך מתן ייעוץ עריכת מיפויים ומחקרים, הדרכות וגם פיתוח מערכות מבוססות ווב אשר נותנות מענה לשירותים בחברה הערבית בשתי השפות: עברית וערבית, כולל תמיכה וליווי להטמעת השימוש במ ערכות .אלו ד. Loop לופ הינו מיזם חינוכי- טכנולוגי הפועל לשילוב ילדים ובני נוער בעולם ההייטק והסטארטאפים עוד בגיל צעיר, באמצעות שיטות חינוך מודרניות, חדשניות, דינמיות ומותאמות אישית לקצב ותחום העניין של כל משתתף . המשתתפים בלופ נהנים מ תוכנית ייחודית בהשתתפות מנטורים צעירים ומקצועיים מעולם ההייטק, אשר מלווים כל תלמיד לאורך תקופה ארוכה במטרה לתמוך בדור הצעיר לפתח רעיונות משלהם ולהקים סטארטאפים בחממות הטכנולוגיות של הפרוייקט. בין : התוכניות שמוצעות בלופ ניתן למצוא ,סייבר, פיתוח אפליקציות ,מסדי נתונים פיתוח משחקים .ועוד 50 4 . יוזמות ועמותות נוספ ות בתקופה האחרונה אנו עדים להקמה של מגוון עמותות ויוזמות לעסקים חברתיים או עסקיים ,(כגון אבתכאר, רוואד ועוד), אשר עוסקים בתחומים טכנולוגיים. רוב העשייה מכוונ ,ת לילדים ובני נוער כך שעדיין מורגש מחסור בגופים בחברה הערבית לקידום הדי גיטציה ברשויות מקומיות, ארגונים .בקהילה, מבוגרים ועוד 51 נספח ב ' - פירוט המדדים והסקרים המרכזיים העוסקים בסוגיית האינטרנט בחברה הערבית בישראל המדדים והסקרים העיקריים בישראל המוצגים בדו"ח הנוכחי, מבוססים על סקרים מתמשכים הנערכים מדי שנה או בכל מספר שנים: סקר אגודת הגליל- ריכאז, הלשכה המרכזית .לסטטיסטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי ומדד תקשוב ישראל 1 . הלשכה המרכזית לסטטיסטיק ה ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס- עורכת על בסיס שנתי סקר חברתי- כלכלי למדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית (ייצוג החברה הערבית בסקר הינה1,000 )מרואיינים לערך . הראיונות נערכים בשפת האם של המרואיין קרי עברית, ערבית או רוסית, ובודקים את רמת החיים של האוכלוסייה במספר היבטים חברתיים וכל ,כליים. חלק מההיבטים, הרלוונטיים למחקר זה מתייחסים לנגישות ושימוש במחשב, אינטרנט וטלפון נייד. שאלות הסקר מתייחסות לרוב לעצם השימוש באינטרנט ולמטרות השימוש כלומר, לדואר אלקטרוני, משחקים, תשלומים, קניות ומשרדי ממשלה. שאלות הסקר משתנות בחלקן משנה לשנה, כך למש ל שאלות על תדירות השימוש לא מופיעות בכל הסקרים. אולם, החל משנת2014 התווספו מספר שאלות חדשות לאינדקס שלא ,)התייחסו אליהן בעבר והן: מיקום הגלישה (מהבית, מטלפון נייד או ממקום העבודה שימוש .ברשתות חברתיות, צפייה בווידיאו באמצעות האינטרנט ועוד 2 . איגוד האינטרנט הישראלי איגוד האינטרנט הישראלי הנה עמותה המנהלת תשתיות בליבת האינטרנט בישראל מתחילת שנות ה- 90 . האיגוד ערך שני סקרים הקשורים לנגישות ולשימוש באינטרנט בקרב האוכלוסייה בישראל– האחד בשנת2016 והאחרון בשנת2017. הסקר ים מתייחס ים ,לנגישות, לשימוש להרגלי השימוש ולתפיסות ועמדות כלפי האינטרנט. כמו כן, הסקר משנת2016 בחן את העמדות כלפי לימוד כלים לשימוש באינטרנט. הסקר נערך על ידי מכון סטאט- נט בחודש מרץ2016 , בקרב מדגם מייצג של כ- 600 משיבים מהחברה הערבית בראיונות ו כ- 600 מהחברה היהודית .באמצעות סקר טלפוני 52 3 . אגודת הגליל- ריכאז ריכאז הינו המאגר החברתי-כלכלי הראשון והיחיד אודות החברה הערבית בישראל בהיקף רחב, אשר מבוסס על נתוני סקר מבוסס ראיונות בהובלת אגודת הגליל. האגודה הוציא לאור ארבעה :סקרים ודו"חות מקיפים בשנים2005 , 2008 , 2011 , 2014 ו- 2017 )(טרם פורסמו תוצאותיו, שמטרתם להעניק תמונה מעמיקה ומהימנה על מצב החברה הערבית בישראל. בסקר משנת 2014 , המדגם כלל כ- 1750 :משפחות ערביות מאזורים גיאוגרפיים שונים36 משפחות ,מהצפון271 ,באזור חיפה293 ,באזור הדרום238 באזור המרכז לרבות ערים מע ורבות והכפרים הלא מוכרים בנגב. הסקר מכיל שני חלקים: החלק הראשון סוקר את הבית והמשפחה בשאלות בנושאי תשתיות, מימדים חברתיים, תעסוקה, סביבה, בריאות ועוד. חלקו השני של הסקר הינו אינדיווידואלי ומשתתפים בו יותר מ- 5,000 אנשים בשאלות אישיות הקשורות למאפיינים אישיי ,ם .כולל תרבות ותקשורת בסקירה זו מצאנו שאלות רלוונטיות על החזקת מכשירים טכנולוגיים בבית, השימוש באינטרנט ומיקום השימוש ברשת, השימוש במחשב, קשר בין השכלה לשימוש במחשב, דפוסי שימוש .באינטרנט, שפה המועדפת לשימוש באינטרנט ועוד 4 . מדד תקשוב ישראל המדד , אשר פותח במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה ומבוסס על סקרים הנערכים על ידי חברתTGI.TNS , מקבץ נתונים בין השנים2003-2014 הקשורים לנגישות ומאפייני השימוש והחדירה של טכנולוגיות שונות בקרב האוכלוסייה בישראל ומאפשר בצורה ויזואלית ונגישה לצפות בנתונים ובמגמות התפתחות טכנולוגית (דו"ח ינואר2013 .)למדד תקשוב ישראל ה נתונים מבוססים על מדגם של כ- 5000 משתתפים בשנה ומהווה מדגם מייצג של דוברי עברית בלבד ;בישראל. כלי הסקר מכיל שני מימדים עיקריים א. מדד תקשוב הבודק את הנגישות למחשב, אינטרנט וטלפון נייד - החזקת מחשב, מיקום ,השימוש במחשב (בית, עבודה או מקום אחר), העמדה לגבי המחשב, זמינות לאינטרנט שימוש באינטרנט לחיפוש מידע, קניות באינטרנט, שימוש בדואר אלקטרוני, עמדה לגבי .האינטרנט, החזקת טלפון נייד, דיבור באמצעות הטלפון הנייד ושימוש בטלפון הנייד ב. מדד המתיי חס לאזורים גיאוגרפיים וסוציו- .דמוגרפיים כגון: מגדר, גיל, רמת הכנסה ודתיות 53 5 . סקר חמלה2016 סקר חמלה נערך ע"י עמותת חמלה בנושא הנגישות למחשב ולאינטרנט ודפוסי השימוש בקרב האוכלוסייה הצעירה בשנת2016. הסקר נערך בקרב האוכלוסייה ה ערבית הצעירה בישראל וברשות הפלסטי נית. בדו"ח זה נתייחס אך ורק לנתונים המדווחים על האוכלוסייה הערבית בישראל ( ،حملة2017 ). 54 נספח ג ' - רשימת ה מקורות Barzilai-Nahon, K., & Rafaeli, S. (2004). Measuring Gaps in Cyberspace: Constructing a Comprehensive Digital Divide Index. AOIR-5. England, Sussex. Chen, W & ,' Wellman, B ( .' 2004 .) The global digital divide – within and between countries . IT & society , 1(7 ,) 39-45 . Chen, W., & Wellman, B. (2004). The Global Digital Divide - Within and Between Countries. IT & Society, 1(7), 39-45. Cohen, A. (2017, Nov 16). America’s Digitalization Divide. Retrieved 1 3, 2018, from Ccitylab: https://www.citylab.com/equity/2017/11/americas-digitalization- divide/546080/ Cooper, M. N. (2012). Does the Digital Divide Still Exist? Bush Administration Shrugs, But Evidence Says ‘Yes’. Consumer Federation of America, Consumer Union, The Civil Right Forum, Washington, DC. DiMaggio, P & ,' Hargittai, E ( .' 2001 .) From the ‘ digital divide ’ to ‘ digital inequality :’ Studying Internet use as penetration increases . 4(1 ,) 2-4 . DiMaggio, P., Hargittai, E., Celeste, C., & Shafer, S. (2004). Digital Inequality: From Unequal Access to Differentiated Use. In K. M. Neckerman, Social Inequality (pp. 355–400). New York: Russell Sage Foundation. Ganayem, A. (2010). Internet Adoption and Cultural Factors: Internet Use among Arab Society in Israel - phd. Dissertation. Haifa. Ganayem, A. (2012, April - June). Internet Diffusion and Adoption within Arab- Palestinian Society in Israel. i-manager's Journal of Educational Technology, 9(1), 56-67. Ganayem, A. (2012). Internet Use and Educational Level within Arab-Palestinian Society in Israel. INTED 2012. Valencia, Spain. Hoffman, D. L., Novak, T. P., & Schlosser, A. E. (2000). The Evolution of the Digital Divide: How Gaps in Internet Access May Impact Electronic Commerce. JCMC, 5(3). Levy, E. C., Ariel, Y., & Rafaeli, S. (2013). Digital gaps in smartphone usability in Israel. The 44th Annual Conference of the Israel Sociological Society. Ruppin Academic Center, Hefer Valley , Israel. 55 Lissitsa, S ( .' 2015 .) Digital use as a mechanism to accrue economic capital: a Bourdieusian perspective . Innovation: The European Journal of Social Science Research , 28 (4 ,) 464-482 . Mesch, G' S & ,' Talmud, I ( .' 2011 .) Ethnic differences in internet access: The role of occupation and exposure . Information, Communication & Society , 14 (4 ,) 445- 471 . Muro, M., Sifan , L., Whiton, J., & Siddharth , K. (2017). Digitalization and the American workforce. Brookings, Washington, DC. Retrieved 1 3, 2018, from https://www.brookings.edu/wp- content/uploads/2017/11/mpp_2017nov15_digitalization_full_report.pdf#page= 35 NTIA. (2001). Falling through the Net: Defining the Digital Divide. In B. Compaine, The Digital Divide: Facing a Crisis or Creating a Myth? (pp. 17-46). Cambridge,, MA, USA: MIT Press. Perrin, A & ,' Duggan, M ( .' 2015 .) Americans ’ Internet Access: 2000-2015 . Pew Research Center .אוחזר מתוך http://assets.pewresearch.org/wp- content/uploads/sites/14/2015/06/2015-06-26_internet-usage-across- demographics-discover_FINAL.pdf Rafaeli, S. (2009). E-Commerce. the The Live in NET. Retrieved from http://www.isoc.org.il/conf2009/lecturers.php?session_id=1&lecturer_id=1 Rice, R. E., & Katz, J. E. (2003). Comparing internet and mobile phone usage: digital divides of usage, adoption, and dropouts. Telecommunications Policy, 27(8), 597-623. TASC ומטה ישראל דיגיטלית( . 2016 .)אוריינות דיגיטלית. The Galilee Society. (2014). The Palestinians in Israel - The 4th Socio-economic Survey. Shefa-Amr. Van Dijk, J. A. (2005). The deepening divide: Inequality in the information society. Sage Publications. Van Dijk, J., & Hacker, K. (2003). The Digital Divide as a Complex and Dynamic Phenomenon. The Information Society, 19(4), 315 - 326. איגוד האינטרנט הישראלי( . 2012 .)בני נוער יהודים קוראים פייסבוק ,בני נוער ערבים קוראים חדשות. אוחזר מתוך סדרות חדשות – שימו ש באינטרנט בקרב בני נוער ומוכנות דיגיטאלית : https://www.isoc.org.il/sts-data/10808 56 איגוד האינטרנט הישראלי( . 2016 .)הרגלי השימוש באינטרנט במגזר הערבי. אוחזר ב- 10 8 2017 ,מתוך https://www.isoc.org.il/sts-data/11215 איגוד האינטרנט הישראלי( . 2017 .)הגולש הישראלי – פערים בשימוש באינטרנט במגזר היהודי והערבי. אוחזר מתוך https://www.isoc.org.il/sts-data/22951 בזק( . 2016 .)החיים בעידן הדיגיטאלי - דוח בזק למצב האינטרנט בישראל בשנת 2015 . אוחזר ב- 5 6 2017 ,מתוך http://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2015.pdf בזק( . 2016 .)החיים בעידן הדיגיטאלי :דוח בזק למצב האינטרנט בישראל. אוחזר ב- 12 12 2017 , מתוך https://www.bezeq.co.il/gallerypress/7_12_2016 / בזק( . 2017 .)החיים בעידן הדיגיטלי :דו"ח האינטרנט של בזק 2017 . בזק( . 2018 .)החיים בעידן הדיגיטלי- דוח האינטרנט של בזק 2017 . בזק .אוחזר מתוך https://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2017.pdf גנאיים ,א ,'אסעד ,ח & ,'טיבי ,מ( .' 2011 .)אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים .ג'אמעה , 15 , 191-210 . גנאים ,א ,'רפאלי ,ש & ,'עזאיזה ,פ( .' 2009 .)פער דיגיטל :השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל .מגמות , 1(2 ,) 164-196 . המרכז הבינתחומי הרצליה( . 2011 .)סקר המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה - סדרות נתונים חדשות. אוחזר מתוך https://www.isoc.org.il/sts- data/10621 מאתר איגוד האינטרנט הישראלי למ"ס( . 2017 .)אוכלוסייה - לפי קבוצת אוכלוסייה. אוחזר מתוך http://www.cbs.gov.il/publications18/yarhon1217/pdf/b1.pdf ( 2015 .)סקר של בזק ומכון הגל החדש :עלייה ברמת האמון לשירותי הענן. אוחזר מתוך https://www.bezeq.co.il/gallerypress/12_8_2015 / حملة( . 2017 .)مسح ميداني - األمان الرقمي والشباب الفلسطيني. مركز حملة – المركز العربي لتطوير االعالم االجتماعي( . 7 amleh – The Arab Center for Advancement of Social Media .)تم االسترداد من http://7amleh.org/2017/01/25/%D9%85%D8%B1%D9%83%D8%B2- %D8%AD%D9%85%D9%84%D8%A9-%D9%8A%D8%B5%D8%AF%D8%B1- %D9%86%D8%AA%D8%A7%D8%A6%D8%AC- %D8%A7%D8%B3%D8%AA%D8%B7%D9%84%D8%A7%D8%B9- %D8%AD%D9%88%D9%84-%D8%A7%D9%84%D8%A3%D9%85-2 /