חומר רקע

התנועה לטוהר המידות )(ע"ר רח' הוברמן10 תל אביב6407509 טל:פון 077-5712776  פקס: 077-3179159  דוא"ל: [email protected] 3 בדצמבר2018 נייר עמדה: שקיפות לציבור של חשדות פליליים בעניינם של נבחרי ציבור לקראת הדיון הצפוי בוועדה המיוחדת ,ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור ,בראשות ח"כ סתיו שפיר ביום4.12.2018 בנושא שקיפות בדיווח לציבור על התנהלות חקירות של נבחרי ציבור ,ובכירים בשירות הציבורי שיש בחקירתם עניין ציבורי מובהק מתכבדת התנועה לטוהר המידות )(ע"ר .להגיש לוועדה את נייר העמדה שלהלן עי ן קרו יסוד בדיני חופש המידע קובע כי מידע ציבורי הוא קניינו של הציבור . פירושו של דבר הוא שהמידע המצוי ברשויות השלטון הוא מידע ציבורי, שלצי בור זכות לקבלו ולהיות חשוף לו, אלא אם מתקיים סייג הקבוע בחוק חופש המידע או בהוראות אחרות שבדין . זכות זו מנביעה מתוכה חובה שבדין, החלה על רשויות השלטון, למסור את המידע המבוקש ולנקוט עקרונות של שקיפות, בין יזומה ובין בהתאם לבקשות לקבלת מידע. .זכות הציבור לקבל מידע על אודות הנעשה בשלטון, מתחזקת שעה שמדובר בעניינם של נבחרי ציבור ואולם ביחס לחשדות והליכים פליליים הנוגעים לנבחרי ציבור, יש להבחין בין שלבים שונים של ההליך הפלילי, לעניין מידת השקיפות הנדרשת ,מן הרשויות. בעוד שבשלב ניהול משפט פלילי נגד נבחר ציבור חלים ה עקרונות הכלליים של פומביות ההליך המשפטי ,הרי שבשלב ניהול החקירה הפלילית ושקילת חומר .הראיות בתביעה הכללית, תמונת המצב מורכבת יותר על המידע הנאסף בחקירה הפלילית לא חלה חובת שקיפות, בראש ובראשונה כדי לא לשבש את ניהול החקירה עצמה; ואולם הדין, המעוגן גם בהנחיות היו עץ ,המשפטי לממשלה, מורה כי יש למסור לציבור מידע על עצם קיומן של חקירות בעלות עניין ציבורי מובהק לרבות חקירות בעניינם של נבחרי ציבור, הן בשלבים המוקדמים של בדיקה מקדימה ופתיחת חקירה פלילית; הן בשלב סיכום חקירת המשטרה והעברת ממצאיה לפרקליטות; והן בשלב קבלת ה החלטה בקרב .התביעה הכללית ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה ,זכות זו של הציבור, לקבל מידע על אודות שלבים שונים בהליך הפלילי המתנהל בעניינו של נבחר הציבור מתחזקת שעה שמתקרבת תקופת בחירות. בעוד שעצם ניהול השלבים השונים של החקירה וההליך הפלילי אינם אמורים להיות מושפ עים מלוח הזמנים הפוליטי, לרבות קיומה של מערכת בחירות– האינטרס הציבורי בקבלת מידע על אודות ענייניהם הפליליים של נבחרי הציבור המעמידים עצ מם לבחירה, מתחזק בתקופת בחירות,. זאת מאחר שתכלית המידע האמור לסייע לאזרח לכ לכל את החלטתו בבואו להצביע. מכאן, ש חובתו של היועץ המשפטי לממשלה לפרוש תמונה עובדתית ומשפטית מלאה על עודות חשדות פליליים נגד נבחרי ציבור , נובעות מזכויות אזרח בסיסיות– ,הזכות לבחור והזכות לחופש ביטוי פוליטי ומעקרונות היסוד של שי.טת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל במרוצת השנים, קבע בית המשפט העליון כי חופש הביטוי הפוליטי נמצא בליבתה של ה זכות לחופש .הביטוי חופש הביטוי הפוליטי מאפשר העברת מידע בנושאים חברתיים, מדיניים, כלכליים ואחרים, הן התנועה לטוהר המיד ות )(ע"ר  רח' הוברמן10 תל אביב6407509 טל:פון 077-5712776  פקס: 077-3179159  דוא"ל: [email protected] בין הציבור לבין עצמו והן בין הציבור לנציגיו, ובכך מאפשר לתושבים לבסס לעצמם עמדה אמתית בסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ומבטיח בכך את יכולתם להשתתף בהליך הדמוק רטי – י כולת הכרחית לפעילותה התקינה של כל מדינה דמוקרטית. ,הביטוי הפוליטי נושא עמו ערך חברתי משמעותי, ומהווה אמצעי למימוש חירותו וסגולותיו של הפרט .ולהגשמת הרכיב הדמוקרטי של חופש הביטוי" בלא חופש ביטוי פוליטי, מאבדת הדמוקרטיה את חיותה ואת חיוניותה, ומפ נה את מקומה למשטר של אפלה, הפועל רחוק מעיניו של הפרט, ורחוק גם מן העין הציבורית" (בג"ץ10203/03 המפקד הלאומי בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה ( 20.8.2008 ) ', פס14 לפסק דינה ש ל כב' השופטת א' פרוקצ'יה) . חופש הביטוי הפוליטי ,הוא מרכיב ראשון במעלה בזכות לכבוד האדם ונכלל על כן בזכות החוקתית לכבוד האדם , שביסודה עומדים האוטונומיה והרצון הפרטי, חופש הבחירה .וחופש הפעולה של האדם כיצור חופשי. תפישה זו של כבוד האדם חובקת את חופש הביטוי הפוליטי מימושה ש ל זכות הציבור לדעת כרוך בזכות למ :ידע אין חופש ביטוי בלא זכות לדעת, ואין זכות לדעת בלא חופש מידע . הזכות לקבל מידע אודות רשויות ציבוריות קשורה באופן בלתי ניתן לניתוק לחופש הביטוי ולזכות הציבור לדעת. תחת מטריית חירות הביטוי, מתקבצות חירויות ,נוספות הקשורות בה במהותן נגזרות ממנה וחיוניות למי מושה. כפועל יוצא, הן אף נהנות מההגנה הרחבה שאוצלת על הזכות לחופש הביטוי, וביניה ן הזכות למידע– ,הנהנית אף היא ממעמד חוקתי אף :שאינה מעוגנת מפורשות בחוק יסוד .כבוד האדם וחירותו מימושה של זכות הציבור לדעת מותנה , בהכרח, גם בכיבוד גישתם של עיתונאים למק ורות המידע, כמתחייב מן ההכרה בחשיבות תפקידם כזרועו הארוכה של הציבור. תפקיד עיקרי שנודע לחופש הביטוי, הינו יכולת ו של הפרט לפקח על התנהלותן של רש ויות השלטון ונציגי הציבור, על ידי השמעת ביקורת על התנהלותו ופרסומה ברבים, ובכך לדאוג כי הרשויות תופעלנה לקידום טובת הציבור, כי א ה למעמד של נאמן הציבור, ובהתאם לחוק ולסדרי מינהל תקינים. לשם כך, נדרשת הרשות ליתן בידי הפרט את המידע המרבי להערכת התנהלות השלטון ושליחי הציבור , והשמעת ביקורת במידת.הצורך זכות הציבור לדעת היא איפוא ,זכותו של כל אחד מבני הציבור לשמוע, להבין, לגבש עמדה .להתווכח ולשכנע הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של הדמוקרטיה , בהיותה קשורה בטבורה לחירות הביטוי ומשום שמשתקפת בה תפי ש תן של רשויות השלטון כנאמן, הנתון לביקורת .ולפיקוח מצד האזרחים שאמונם נתון לו הזכות לקבל מידע מקיימת את יכולת הפיקוח האפקטיבית ביותר של הציבור על נציגי הציבור הנבחרים, שנועדה להבטיח כי פעולות שלטוניות תיעשינה אך ורק לטובת הציבור ומבלי שיהיו נגועות בשיקולים זרים , .בהתאם לתפקיד המדינה כנאמן הציבור ,האמור לעיל מקבל משנה תוקף ערב הבחירות אז יוצא הציבור לבחור את נציגיו. מידע על אודות ניהולן של חקירות פליליות נגד ,נבחרי ציבור מהווה מידע הכרחי להערכת התנהגותם של נציגי ציבור, המועברים בשבט ביקורת הציבור, שחבים לציבור ,חובת נאמנות הו.תלויים בו ביכולתם להיבחר למשרה ציבורית קבלת מידע על אודות החשדות וההליכים הפליליים בעניינם של נבחרי ציבור מבטיח ה את יכולת ו של הפרט להשתתף באופן אפקטיבי בהליך הדמוקרטי ,לאחר שקיבל את החלטתו במי לבחור על- יסוד המידע ,המרבי העומד לרשותו יכולת שהיא הכרחית לפעילותה התקינה של כל מדינה דמוקרטית . התנועה לטוהר המיד ות )(ע"ר  רח' הוברמן10 תל אביב6407509 טל:פון 077-5712776  פקס: 077-3179159  דוא"ל: [email protected] כי קבלת מידע הינה נדבך הכרחי במימוש הזכות .לחופש הביטוי והזכות לבחור רשות חוקרת, המקיימת ,חקירה פלילית לפי חוק ובהתאם לסמכותה, פועלת בתפקידה זה ו במסגרת מערכת אכיפת החוק, כנאמן ,הציבור. כך גם רשות תובעת שהוסמכה לקבל את ממצאי החקירה הפלילית ולקבוע האם להגיש בגינם כתב אישום, או לסגור את התיק .קבלת מ ידע על אודות סיום חקירה פלילית נגד חשוד, כאשר אותו חשוד הוא נבחר ציבור או מועמד , משרתת את עקרון השקיפות במסירת מידע הנוגע לחשדות הפליליים נגד נבחר ציבור, המהווה "יחידה חוקתית" משל עצמו, שבעניינה מתקיימים הרציונלים הפועלים בתחום חופש .המידע מהאמור לעיל עולה כי המידע על אודות הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנמצאו בחקירה פלילית ,בעניינו של נבחר ציבור, הוא מידע חיוני לציבור שכן הוא עשוי לסייע לאזרחים לכלכל את החלטתם ,בשאלה במי לבחור אף אם מתקיימות בחירות בשלב שאחרי סיום חקירת משטרה ובטרם אמרו התביעה ו/או בית המשפט את דברם; והוא עשוי לסייע לאזרחים במימוש חופש הביטוי הפוליטי שלהם, על יסוד מידע רלוונטי, מהימן וחשוב על אודות ממצאים פליליים המבססים– או שאינם מבססים– חשדות לביצוע עבירות פליל יות על ידי נבחרי ציבור המבקשים את אמונם. מן הטעמים שמונו לעיל עולה בבירור חובתו של היועץ המשפטי לממשלה לספק תמונה מלאה על אודות החשדות הפליליים נגד נבחרי ציבור בכלל ,ו ראש הממשלה בפרט , ערב הבחירות, בלא קשר לקצב קבלת .ההחלטות בתיקים הללו בנסיבות אלה, תגבור ז כותו החוקתית של הציבור לדעת על זכויות החשוד של .נבחרי הציבור, שכן מבקשים הם לקבל את אמון הציבור משמעות עקרונות השקיפות ביחס לחובת היועץ המשפטי לממשלה למסור מידע על הליכים פליליים בעניינם של נבחרי ציבור : כאמור, הוראות שבדין ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה עיגנו לאורך השנים את הנוהג בדבר מסירת מידע לציבור על אודות חקירות נבחרי ציבור, גם בשלב שבטרם הגשת כתב אישום .פומבי בעניינו לבית המשפט הנחיית היוע ץ המשפטי לממשלה4.1003 בדבר "קווים מנחים לחוקרים, לתובעים ולדוברים בעניין ( "פרסומים מחקירות6.3.2003 ) , עוסקת גם בסוגיית פרסום מידע על חקירות בעניינם של חשודים שיש .עניין ציבורי מובהק ביחס אליהם סעיף5 ()(ג4) להנחיה קובע כלהלן : "ככלל, לא יפורסם סיכום תיק החקירה, הנערך על- ידי הגוף החוקר בסיומה של חקירה, עם העברת התיק לתביעה. עם זאת, במקרים בעלי עניין ציבורי ,מיוחד, כשהגוף החוקר סבור כי יש עניין מיוחד בפרסום תמצית הסיכום י וכל הגוף החוקר לעשות כן, לאחר התייעצות וקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. בהתייעצות יידונו הן עצם הפרסום והן נוסחו. בטרם יפורסם מידע זה תינתן לחשוד הודעה על הכוונה ."לפרסמו בבג"ץ5039/07 שורת הדין נ' משטרת ישראל ( 14.1.2009 ) נקבעו כללים הנוגעים לפרסומן של "המלצות משטרה", דהיינו עמדת המשטרה ביחס לתשתי ת הראייתית שנאספה בחקירה, עמדה הנכללת כעניין .שבשגרה במסמך סיכום החקירה המועבר בצירוף חומר החקירה מהמשטרה אל הפרקליטות בית המשפט התנועה לטוהר המיד ות )(ע"ר  רח' הוברמן10 תל אביב6407509 טל:פון 077-5712776  פקס: 077-3179159  דוא"ל: [email protected] לא מצא כי קיימת עילה להתערב במדיניות רשויות האכיפה והתביעה, הן לעניין העברת עמדת המשטרה ביחס לתשתית הראייתית ו הן לעניין פרסום תמצית סיכום החקירה ; ולפיכך העתירה נדחתה. בבג"ץ10156/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ( 2.7.2018 ) נדונה חוקתיותו של תיקון 'מס81 לחוק סדר הדין הפלילי ("חוק ההמ לצות") שקבע סייגים על יכולתה של המשטרה להעביר לידיעת התביעה ולפרסם לציבור, במקרים מסוימים, את עמדתה ביחס לתשתית הראייתית שנאספה בחקירה .פלילית במסגרת הליכי חקיקתו של התיקון לחוק, הוחרג במפורש עניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתחולת החוק, כך שהחשש שמא המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה יהיו מנועים מלפרסם את ממצאי המשטרה בתום חקירתה, בהודעה פומבית לציבור, בחקירות הנוגעות לראש הממשלה– .הוסר בית המשפ ט אימץ את עמדתה של הפרקליטות באותה עתירה, ולפיה "גם לאחר תיקון החוק, לא השתנה המשטר הנורמטיבי הנוהג בעניין פרסום אודות תיק חקירה שהועבר, שכן עדכונה האחרון של הנחיית היועץ המ שפטי לממשלה לא שינה את ההוראה בעניין זה– הוראה שבית המשפט הנכבד כבר נדרש ואישר בעבר". עוד הודיעה הפרקליטות כי "התיקון לחוק כלל אינו מגביל את סמכותו הטבועה של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פרסום סיכום תיק החקירה, מקום בו ישנו עניין ציבורי מיוחד בפר ."סומו ,משכך, עמדת התנועה לטוהר המידות היא, שבטרם תתרגש על הציבור מערכת בחירות ובמנותק מהשלב שבו מצוי הליך החקירה או בחינת חומר החקירה בקרב התביעה הכללית, בחקירות הנוגעות לנבחרי ,ציבור על היועץ המשפטי לממשלה לפרסם לעיון הציבור ,תמונת מצב עובדתית ומשפטית לכאורית ה נכונה לאותו שלב, ביחס לממצאים ולמסקנות המשפטיות הנובעות מאותן חקירות , במתכונת של "דו"ח "ציבורי .זאת, למען יוכל הצ יבור להיות חשוף למידע הרלוונטי הנוגע לבירור החשדות הפליליים בעניינם של אותם נבחרי ציבור, ולכלכל בשום- .שכל את עניינו בבואו להשתתף בבחירות