החלטות ועדה
סימוכין:04278018
ירושלים,
27 נובמבר 2018
סיכום דיון
מיום רביעי ו' בכסלו, התשע"ט, 14 בנובמבר 2018 בנושא:
88% מהניגשים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין נכשלו במבחן המקורי (בטרם התאמות ופסילת שאלות); האם יש הכשלה מכוונת והערמת קשיים בלתי סבירה? – קובץ דוחות ביקורת לשנת 2011: לשכת עורכי הדין
הוועדה קיימה דיון בהשתתפות יו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, השופט שאול שוחט, מנכ"ל לשכת עורכי הדין , משפטנים ועשרות מתמחים לעריכת דין שבאו להביע את מחאתם המתמשכת על שיעורי כישלון חסרי תקדים בבחינות הלשכה.
היושבת ראש יחימוביץ וחברי הוועדה ביקשו לבדוק האם יש הכשלה מכוונת והערמת קשיים בלתי סבירה בבחינות ההסמכה של הלשכה.
הועלו טענות קשות כלפי לשכת עורכי הדין, הן על ידי נציגי המתמחים והן על ידי חברי הכנסת לעניין אי פרסום התשובות לשאלות במשך 3 שבועות לאחר הבחינה, העובדה שרמת הקושי של הבחינה בלתי הגיונית בעליל ובעלת אלמנטים פסיכומטריים המפלים אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית, העובדה שהחברה האחראית על הכנת המתמחים היא למעשה חברת בת של לשכת עורכי הדין והעובדה כי ייצוגה של הלשכה והוועדה הבוחנת על ידי אותם באי כח בעתירות לבג"צ – כל אלו מצביעים על כשלים חמורים במערכת ומעלים תהיות קשות ביותר.
הוועדה שמעה את דבריו של השופט שאול שוחט אשר ייצג את עמדת הוועדה הבוחנת והסביר כי הפתרון לשיטתו נמצא לא בהקלות במבחנים אלא בבחינת מסלול ההכשרה של עורכי הדין מתחילתו ועד סופו. השופט שוחט דחה את הטענות על מעורבות לשכת עורכי הדין בכתיבת הבחינה. כל חבר ועדה שמקבל את השאלות ומטלות הבחינה, שוקד ובודק אותן במשך שעות. לטענת השופט שוחט, הלשכה אינה אומרת לוועדה הבוחנת אילו שאלות להכניס ואילו לא, כמו גם האם להקשות או לא על הנבחנים. על אף הטענות הקשות של נציגי המתמחים אשר נכחו בישיבה השופט שוחט שב והדגיש כי הוועדה מתנגדת נחרצות לתת פקטור לבחינות האחרונות.
חבר הכנסת אמיר אוחנה, התייחס למצוקה הכלכלית הקשה של סטודנטים למשפטים במהלך לימודיהם ועד כמה כישלון בבחינות ההסמכה מונע מהם את יכולת ההתפרנסות בכבוד. "יש כאן קבוצה שלמה שמנסה לשמר את הגילדה המשפטית המצומצמת".
חברת הכנסת ענת ברקו, גם כן טוענת כי לשכת עורכי הדין אינה מעוניינת בעוד עורכי דין אבל כן מעוניינת בסחיטת כסף מהסטודנטים כדי שתהיה עבודה למרצים עורכי דין. היא ממליצה לעשות סינון בתחילת הלימודים ולא בסופם.
הוועדה שמעה את דבריו של פרופ' ואחד, ראש המכללה האקדמית בצפת, שהוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 2005, ורוב תלמידיה הם מהמגזר הדתי, הפריפריה והמגזר הערבי. לטענתו הבחינה הפסיכומטרית מקבעת את המעמדות בישראל ואינה מתאימה לאוכלוסיות המוחלשות בה. חבר הכנסת אחמד טיבי, הסכים עם דבריו והדגיש כי האפלייה אף מורגשת יותר מקרב סטודנטים במצב סוציו-אקונומי מסויים כמו פריפריה והחברה הערבית. הסיכויים של סטודנטים במגזר הערבי לעבור את בחינת ההסמכה שואפת ל 0 בפרט כאשר בבחינה המסוימת יש הרבה אלמנטים של מבחן פסיכומטרי.
חברי הכנסת קארין אלהרר ומיכאל מלכיאלי גם כן הדגישו את השמירה של לשכת עורכי הדין על אליטה מצומצמת, כאשר לחה"כ מלכיאלי יש הצעת חוק לתת דמי אבטלה למתמחים לעריכת דין במשך תקופת ההתמחות.
מנכ"ל לשכת עורכי הדין, אורי אלפרסי דחה את הטענה של הכשלה מכוונת. לעניין הבחינה הוא הדגיש כי היא באחריותה המלאה של הוועדה הבוחנת והלשכה אינה מכתיבה או קובעת את השאלות אשר יישאלו בה. לעניין החברה המקיימת את ההדרכות, חברת בת של הלשכה, הוא התנער מהקשר אליה ומסר לוועדה כי בכוונת הלשכה למכור את האחיזה בחברה זו. לשאלת יושבת ראש הוועדה מדוע הלשכה פרסמה את תוצאות המבחן אחרי שלושה שבועות ולא מיד בתום הבחינה, השיב אלפרסי כי הליך זה מבוצע באופן זהה במהלך תקופת שנים ארוכה.
יועצת לשרת המשפטים, העבירה לוועדה את עמדת השרה שקד, אשר פרסמה טיוטת תקנות לביטול תכולת השליש, אשר יחולו על הבחינה הקרובה. היא הוסיפה כי חלק מהערות הציבור תיבחנה גם על ידי המשרד יחד עם הצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאלי.
היושבת ראש סיכמה את הישיבה בהודעה על ישיבת מעקב עם השרה שקד, אשר תתקיים בחודש דצמבר. היא הביעה תרעומת על כך כי התשובות אשר ניתנו על ידי לשכת עורכי הדין היו מגומגמות בלשון המעטה והיא מצפה משרת המשפטים להתייחס לנושא ברצינות .