נוסח הצעת חוק לדיון בוועדה
1
י '
בכסלו התשע"ט
18
בנובמבר2018
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע
ל קראת דיון
בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעות חוק:
1.
ה"ח
איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-
2018
ב הכנה לקריאה השניה והשלישית
(מ-
1258
)
2.
ה"ח
איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-
2017
/של חה"כ עליזה לביא ואחרים (פ4078
)
ו ה"ח
המאבק הלאומי בצריכת זנות, ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע''ז-
2017
של חה"כ שולי מועלם-
/רפאלי ואחרים (פ4136
) בהכנה לקריאה הראשונה
1.
רקע
הצעת חוק ,)איסור צריכת זנות (הוראת שעה
התשע"ט-
2018
היא הצעת חוק ממשלתית
המהווה
חלק
ממהלך שמטרתו להביא לצמצום תופעת הזנות בישראל , באמצעות שינוי יחסה של החברה לצריכת זנות על
ידי חינוך, הסברה ואכיפה , ובאמצעות סיוע לאנשים ולנשים הנמצאים במעגל הזנות לצאת ממנו ולשקם את
עצמם .הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-
2017
'של חה"כ עליזה לביא ואח
והצעת
חוק
המאבק הלאומי בצריכת זנות, ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע''ז-
2017
של חה"כ שולי מועלם-
רפאלי ואחרים,
הן הצעות חוק פרטיות שמבקשות להשיג מטרות דומות בדרכים אחרות. מסמך זה יתייחס
להסדר המוצע
בהצעת החוק הממשלתית לאור התחייבות היוזמ
ות ועמדת הממשלה, כפי שבאה ל ידי ביטוי
בהחלטות ועדת השרים לעניני חקיקה .
,תופעת הזנות היא תופעה מורכבת ומדינות שונות בוחרות להתמודד עמה במגוון דרכים הנגזרות, בין היתר
.מתפיסות עולם שונות ביחס לזנות
בשנים האחרונות עלתה לדיון בישראל שאלת הלגיטימיות של צריכת
זנות ומתנהל שיח
,על הדרכים בהן יש לפעול לצמצומה; זאת
על רקע ההכרה הגוברת במאפיינים הפוגעניים
הרבים של תופעת הזנות
וה הבנה שהיקלעות לזנות קשורה במצוקות כלכליות, חברתיות ונפשיות שמקשות
מאד גם
על היציאה ממנה וכן ש
הכניסה לזנות היא במקרים רבים בגיל הקטינות . כחלק משיח זה הוקם ע"י
שרת המשפטים, איילת שקד, ביוני2016
"צוות בי
ן-משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות "
בראשות
,עו"ד אמי פלמור אשר
בחן את המצב הקיים ופתרונות עתידיים, ו
הגיש את המלצותיו בסוף שנת
2017
, אשר
הובילו בין היתר לקידום הצעת החוק הממשלתית .
הצעת החוק משקפת עמדה שלפיה בשלה העת לשנות את
הנורמה בעניין צריכת זנות בישראל , אך תוך
שימוש ב
גישה זהירה ומדורגת ,, הבאה לידי ביטוי בקביעת ההצעה כהוראת שעה ובהצעה לאכוף את האיסור
.ככלל, באכיפה מינהלית
להלן נסקור את המצב הנוכחי בישראל ,מבחינה משפטית ועובדתית את
ההסדר המוצע בהצעת החוק
ואת
המלצות הצוות הבין משרדי שהוקם לבחינת הנושא. כן נציג בקצרה מודלים משפטיים הקיימים בעולם
ביחס לזנות
.ואת הטענות העיקריות המושמעות בעד ונגד קביעת איסור על צריכת זנות לבסוף נעמוד על
קשיים ב
הסדר המוצע ונפרט שאלות שראוי שהוועדה תבחן במ .סגרת הדיון בהצעת החוק
2.
המצב בישראל
מבחינה משפטית ,הזנות עצמה אינה עבירה ואינה אסורה בישראל כיום –
לא העיסוק בזנות ולא צריכת
זנות מבגיר
מ או
בגיר
ה .
,לעומת זאת
צריכת זנות מקטין
או מקטינה היא עבירה פלילית שעונשה
חמש שנ ות
2
מאסר
(סעיף203
)ג לחוק העונשין . גם
מעשים נלווים לזנות ש יש בהם הפקת רווח כלכלי או ניצול כלכלי של
ה
עוסקות בזנות
על ידי אדם שלישי–
כגון סרסרות, החזקת
ו השכרת ,מקום לשם זנות
פרסום ושיווק זנות ,
עידוד
ושידול ל
עיסוק בזנות ו
פרסום הצעה לעיסוק בזנות –
אסורים ומהווים עבירות פליליות
שדין מרביתן
חמש שנות מאסר או יותר(סימן י' ב
פרק
'ח
לחוק העונשין
, התשל"ז–
1977
).
סימן ז' בפרק י' לחוק העונשין
שכותרתו"פגיעה בחירות" כולל עבירות
נוספות הנלוות לתופעת הזנות, שדינן עשר שנות מאסר ומעלה, כגון
גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, סחר בבני אדם למטרות זנ .ות או החזקת אדם בתנאי עבדות לצרכי זנות
האיסורים הקיימים בחוק מבטאים גם כיום
עמד
ה חבר
תית ש לפיה
יש ל
צ מצם
את תופעת הזנות ו למנוע
ניצול של העוסקות והעוסקים
בזנות ו אשר רואה בתעשיית הזנות
היבטים עברייניים רבים .
"המונח "מעשה זנות– אינו מוגדר בחוק, אך פורש ע"י בית המשפט העליון כ ,שימוש פיזי בגופו של אחר
תמורת תשלום, לשם סיפוק מיני
(ע"פ531/75
אביטל נ' מדינת ישראל ; ע"פ538/75
לבן נ' מדינת ישראל .)
באשר ל
אכיפה ,
,למרות שכאמור חלק ניכר מהפעילות שקשורה בזנות אסורה
גם כ
יום , מספר תיקי החקירה
הנפתחים בפועל בעבירות הנלוות לזנות
ובעביר
ו ת זנות קטינים
מצומצם ביותר .
זאת, על אף שבשנים
האחרונות נעשה מאמץ משולב מצד כל הגורמים לצמצום הזנות ולמציאת פתרונות אפקטיביים תוך שיתוף
פעולה בין גורמי האכיפה, הגורמים הממשלתיים העוסקים בשיקום ובמ ניעה וארגוני החברה האזרחית
הפועלים בתחום. הצוות הבין משרדי
א מצ כי קיים פער משמעותי בין היקף התופעה ל בין פעילות האכיפה
,בתחום וכי אחד הטעמים לכך הוא .מיעוט חקירות יזומות, לרבות במרחב האינטרנטי
ראוי
לציין בהקשר זה
את הנחיית
פרקליט המדינה
מס .
2.2
בעניין
מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות
המדגישה את חשיבות המאבק בתופעת הזנות בכללותה
אך
מייחסת עדיפות למאבק בסחר בבני אדם
למטרות זנות ,לסרסרות בנסיבות מחמירות ולעבירות חמורות נוספות הנלוות לזנות.
,מבחינה עובדתית
לפי נתוני הסקר הלאומי שפורסמו בשנת2016
,ונזכרים בדוח הצוות הבין משרדי מצויים
ב
מעגל הזנות כ-
11,500
בני אדם, רובן הגדול נשים (כ-
11,000
;)
90%
מה ם
בגירות ובגירים וכ-
10%
קטינות
.וקטינים
עוד עולה מהסקר כי הזנות בישראל מתרחשת במספר זירות– ב רחוב(כ-
7%
,)ב ,דירות דיסקרטיות
ב
מכוני ליווי בו מכוני
בריאות .
לפי
הסקר ,
מאפיינים משותפים בולטים לעוסקות
ב זנות הם
ה
ן רצו
להפסיק את
.העיסוק בזנות והעובדה שהאילוץ הכלכלי הוא סיבה מרכזית לכניסה לזנות ולהמשך העיסוק בכך מבחינה
כלכלית, שוויו של שוק הזנות
מוערך ב מעל מיליארד ורבע שקלים חדשים
בשנה.
3.
ההסדר המוצע ב הצעת החוק
בהצעת החוק מוצע לקבוע איסור על צריכת זנות
שיהיה בת
וק ף
לתקופה של חמש שנים. א כיפת האיסור
תיעשה ככלל
באמצע
ו ת קנסות
מינהליים
ולא
באמצעות נ
יהול הליכים פליליים.
לפי ההסדר המוצע ,
האיסור כולל הן
צריכת זנות והן הימצאות במקום המשמש לזנות במטרה לצרוך זנות .
בנוסף,
מוצע לקבוע חזקה שלפיה רואים אדם הנמצא במקום
שעיקר
השימוש בו הוא למעשי זנות כמי
ש
מטרתו לצרוך זנות
, אלא אם הוכח אחרת . מטרת החזקה לסייע בהוכחת יסודות העבירה, כמו גם להקל
על יישום החוק ולאפשר את אכיפתו באמצעות מתן קנסות מינהליים במקום העבירה (ולהבדיל מ הבאת
דם אה
אל)תחנת המשטרה .
לפי הצעת החוק (סעיף1
)להצעה
דינו של מי שעובר על האיסורים יהיה קנס כאמור בסעיף61
()(א3
) לחוק
העונשין, השווה לסכום של כ-
75,000
₪
.
עם זאת מוצע לקבוע כי העבירה תהיה עבירה מינהלית, כמשמעותה
בחוק העבירות המינהליות, וכי "דרך המלך" לאכיפתה
ת היה בהטלת קנס בסך1,500
,שקלים חדשים
ו-
3
3,000
שקלים חדשים בעבירה חוזרת, כאשר תשלום הקנס מכפר על העבירה ואינו
גורר
רישום פלילי . העמדה
לדין פלילי
לפי ס עיף61
()(א3) ת היה
אפשרית אף היא ב
נסיבות המצדיקות זאת ,
לפי.הנחיות שתקבענה
כדי לייצר שינוי חברתי תודעתי ביחס לצריכת זנות ולהגביר את
המודעות לנזקים הנגרמים לנש ים ואנשים
בזנות ,מוצע כי ה שרים
יקבעו בתקנות,, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט
אמצעים נוספים, כגון סדנה
טיפולית-
חינוכית, שבהם יחוייב מי שעבר את העבירה, במקום תשלום הקנס או חלקו או כתנאי לדחיית
מועד
ה
תשלו
ם ;
,זאת בדומה לחובת השתתפות בסדנאות למניעת אלימות או בסדנאות למניעת התמכרויות
.המוטלת כיום על עבריינים במקרים מתאימים
לבסוף
מוצע לקבוע שהוראת השעה תיכנס לתוקף שנה וחצי לאחר פרסום החוק, על מנת לאפשר ה
י ערכות
של גורמי אכיפת החוק הו
רחב
ה של המענים השיקומיים ו
ה טיפוליים לעוסקים
בזנות.
4.
מודלים משפטיי ם בעולם ביחס לתופעת הזנות
כאמור, מדינות שונות מתמודדות עם הזנות בדרכים שונות. להלן
ה מודלים
העיקריים ה משקפים תפיסות
עולם שונות ביחס לזנות:
א.
אי
הפללה (דה-
)קרימיניליזציה–
מודל שלפיו מעורבות המדינה, לרבות גורמי האכיפה
ב תופעת הזנות
מינימלית
. מיושם ב אופן חלקי
בניו-
.זילנד
ב.
מיסוד הזנות –
מודל שלפיו הזנות היא עיסוק
חוקי ומוסדר ו
העוסק
ות
בזנות
נחשב
תו עובד
ות
לכל דבר
וענין .כדי לשמור על זכויות העובד
ות
, בריאות
ן והסדר הציבורי, נ קבעת
רגולציה של העיסוק ב
זנות .
ה
מודל מיושם בהולנד, גרמניה, אוסטריה, יוון, הונגריה ולטביה, עם הסדרי רגולציה שונים .
ג.
הפלל
ת זנות בנסיבות של ניצול –
מודל שלפיו נעשית הבחנה בין צריכת שירותי זנות לגיטימית לצריכה
שאינה לגיטימית
ה .כוללת רכיבים של ניצול הנסיבות שהופכות את המעשה לפלילי יכולות להיות צריכת
זנות מקורבן סחר, מ
נשים ה
עוסק
ות
בזנות בכפייה או
בת יווך של סרסור. המודל מיושם באופנים שונים
.בפינלנד, אנגליה וויילס, הפיליפינים, רפובליקת מקדוניה, קרואטיה, קוסובו ויוון
ד.
הפללת העב
י
רות הנלוות לזנות, למעט הזנות וצריכתה –
זהו
המודל הקיים בישראל , ולפיו הזנות עצמה
וצריכתה
ן אינ אסור
ות לפי חוק
; ואולם,
קיים איסור פלילי על מעשים הנלווים לזנות שיש בהם משום
ניצול או עשיית רווח כלכלי מזנות–
ובכלל זה
סרסרות, החזקת מקום לשם זנות ,ניהול בתי בושת , שידול
לזנות ופרסום זנות
. מודל זה מיושם בב ,לגיה, בולגריה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, איטליה
לוקסמבורג, מלטה, פ
ולין, פורטוגל, סלובקיה, סלובניה וספרד
, וכן, כאמור, בישראל.
ה.
הפללת לקוחות זנות –
" לפי מודל זה המכונה
המודל הנורדי"
החוק אוסר
על צריכת זנות
ועל כל המעשים
,הנלווים
אך לא על העיסוק בזנות כשלעצמו. התפיסה במדינות המיישמות מודל זה היא
שהעוסק
ות
בזנות הן קרבנות של
עולם הזנות .
על פי רוב נשים ואנשים מאוכלוסיות מוחלשות שגדלו בנסיבות חיים
קשות שלא אפשרו להן הזדמנויות אמיתיות ,
,שבמקרים רבים חוו בחייהן פגיעות מיניות
ועל כן
"התגלגלו" לזנות בה היחס אליה
ן ממשיך להיות יחס של דיכוי
, ושל פגיעה גופנית ונפשית . על פי מודל
זה, הדרך ה
אפקטיבית ביותר ל
גמ ר את .הזנות היא באמצעות חינוך האוכלוסייה וצמצום הביקוש לזנות
זאת , בין היתר, באמצעות
הפללה של צריכת הזנות .ה מודל
מיושם ב ,שבדיה, נורבגיה, איסלנד, קנדה
צפון אירלנד, אירלנד וצרפת. המודל בהצעת
ה חוק קרוב למודל
זה , אך קובע עבירה מנהלית ולא
פלילית.
ו.
איסור ללא הפללה– מודל האוסר על היבטים שונים של תופעת הזנות, לרבות העיסוק בזנות, אך
מבלי
4
להפליל , בעיקר לשם שמירת
הסדר הציבורי . לעתים תחולת האיסורים
מוגבלת ל מקומות מסוימים
(ברחוב או בקרבת ב
תי
)ספר
, לעתים ה איסור הוא על רכישת זנות בלבד ולעתים גם
על העיסוק בזנות .
מודל זה מיושם באופנים שונים ב מספר
מדינות בארה"ב
ובמספר מחוזות
באוסטרליה ו כן.בסקוטלנד
ז.
הפללה מלאה– מדינות המיישמות מודל זה פעמים רבות תופסות את הזנות כתופעה פסולה שיש למגרה
מטעמי פגיעה בסדר הציבורי
בו מוסר, יותר מאשר
ל
שם הגשמת שוויון ו
מניעת נזקים שגורמת ה
זנות
לעוסקים בה .
לפיכך
מופללים כל המעורבים בתעשיית הזנות -
,העוסקות בזנות
הצרכנים
וגורמים
נלווים .ה מודל מיושם בליטא, רומניה, אפגניסטן, אלבניה, קמבודיה, סין, מצרים, עיראק, איראן, ירדן
.ובמדינות שונות בארה"ב
5.
הצוות הבין משרדי והמלצותיו
בחודש יוני2016
קה ימה
שרת המשפטים
צוות בין משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, שמטרתו
לבחון את הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל ואת האפשרות לקבוע עבירה של"צריכת זנות"
. הצוות
נחשף לגישות השונות ולמורכבויות
ביחס להתמודדות עם הנושא בישראל ובמדינות אחרות; בפני
ו
הופיעו
נציגי אקדמיה, נציגי ארגונים שונים ונציגי ממשלה.
הצוות ערך סיורים וביקורים וקיים שיח עם נשים
שנמצאות
במעגל הזנות וכאלה שעסקו בזנות וכיום נמצאות בשיקום
, ו אף השתתף בסמינר של האיחוד
האירופ ל י
התמודדות עם הזנות במדינות שונות
, לרבות מדינות בהן הזנות ממוסד
ת .דוח
הצוות והמלצותיו
פורסמו בחודש
דצמבר
2017
והובילו
בין היתר לקידום
הצעת החוק שבנדון.
המלצות הצוות
, שעיקריה
ן
,יפורטו להלן
עוסקות בשלושה תחומי עשייה: חינוך ושינוי תודעה, טיפול
ושיקום, חקיקה ואכיפה.
יצויין כי
הצוות ר
אה את העש
י
יה בשלושת התחומים כשלוב ה
והכרחית
לצורך
קידום מהלך אחראי ואפקטיבי
לצמצום תופעת הזנות , ולכן נתייחס בקצרה גם להמלצות בתחומים שהצעת
החוק הממשלתית אינה עוסקת בהם באופן ישיר.
בתחום החינוך ושינוי התודעה –
נקודת המוצא היא שהדרך לצמצום צריכת הזנות מחייבת שינוי תודעה
ביחס לתופעת הזנות . הצוות ממליץ לקיים הדרכות
וקמפיינים הן ל
אוכלוסיות ש בסיכון לכניסה לזנות, הן
לציבור צרכנים פוטנציאלים וצרכנים בפועל
ו הן לציבור בכללותו, שיעלו למודעות את ההיבטים השונים של
התופעה ,
ויסייעו הן
להפחתת הלגיטימציה לצריכת זנות ו הן .למניעת כניסה למעגל הזנות
בתחום
הטיפול והשיקום –
הצוות ממליץ על הרחבת המענים המוצעים לעוסקים בזנות ולמבקשים לצאת
ממעגל הזנות,
בפרט עבור אוכלוסיות שכיום אין להן מענה )(כגון גברים בזנות
בו איזורים בארץ שבהם
;חסרים מענים כן המליץ הצוות
על הרחבת התכניות למניעת כניסה למעגל הזנות ,מתן
הכשרות לאנשי
מקצוע וקיום שולחנות עגולים ל שם .תיאום ושיתוף ידע בין כל גורמי הממשלה העוסקים בתחום
בתחום האכיפה
והחקיקה –
הצוות ממליץ על נקיטת אמצעים לשיפור והגברת האכיפה של העבירות
הקיימות; חיזוק ההתמחות וההכשרה של גורמי האכיפה בתחום; ושיפור התיאום בין הגו .רמים השונים
מסקנות הצוות בשאלה האם לקבוע איסור על צריכת זנות–
:הן כדלקמן
1.
הסוגיה היא
סוגיה ערכית ואידיאולוגית שצריכה להיות מוכרעת ע ל ידי .המחוקק
2.
המאפיינים הפוגעניים עד
מאד של תעשי
י ת הזנות מהווים פגיעה בערך חברתי חשוב ויש בהם כדי
להצדיק קביעת איסור על.צריכת זנות
5
3.
הנזקים החמורים של הזנות הם תוצאה של התופעה בכללותה ולא של המעשה הבודד ולכן ככל
שתקבע עבירה–
.היא צריכה להיות במדרג חומרה לא גבוה
4.
.השימוש בכלי הפלילי צריך להיעשות כמוצא אחרון ולאחר שימוש בחלופות אחרות
5.
תנאי לקביעת עבירה של צריכת זנות הוא עיב וי המענים הטיפוליים והשיקומיים כך שהיציאה
.מהזנות תהיה אלטרנטיבה ממשית
6.
מבחינה משפטית ניתן לקבוע את האיסור במודל פלילי או במודל מנהלי, ולכל אחד מה ם יתרונות
.וחסרונות הצוות
ה
מליץ על מודל פלילי במתווה של אכיפה מדורגת
שיכלול בשלב ראשון שימוש
בסנקציות יעילות ללא רישום פל
ילי ובשילוב סדנה-
,טיפולית
ו ל רק גבי
מי שנתפס יותר מפעם אחת .
6. טיעונים המובאים בעד ונגד קביעת איסור על צריכת זנות
כאמור, הדיון על דרך ההתמודדות עם הזנות, ובכלל זה קביעת איסור על צריכת זנות, מתנהל בישראל ובעולם
.כבר שנים רבות. להלן הטיעונים העיקריים המובאים בעד ונגד קביעת איסור כאמור
התומכים ב קביעת איסור על
צריכת זנות טוענים כי ברמה הערכית-העקרונית תופעת ה זנות היא פסולה
בה יותה מבטאת דיכוי נשים(שה
ן הקבוצה העיקרית בזנות )ו מנציחה
חוסר שוויון
.בין המינים נטען כי הכניסה
לזנות כמעט תמיד
אינה תוצר של בחירה חופשית ואמיתית ו כי העוסקים בזנות הם קורבנות של נסיבות
חיים
ו.של מציאות חברתית
הזנות
גורמת לפגיעה בכבוד האדם
, באוטונומיה ו ,בחירות וכן ,בבריאות הפיזית
הנפשית והחברתית של העוסקות בה.
ברמה המעשית נטען כי קביעת איסור על
צריכ ת זנות
ת
ביא ל צמצום
תופעת הזנות
ע"י פגיעה בביקוש ,
מניעת כניסת אנשים נוספים
למעגל הזנות ו גידול בפניות לשיקום. בהקשר
זה יוער כי ,לפי דיווחים של ארגוני שטח הליך החקיקה שהחל
הביא כשלעצמו
לשינוי מורגש
ב שני המישורים
-
צמצום הכניסה לזנות
ו גידול במספר
הפונ
ות
.לשיקום
המתנגדים לקביעת איסור על צריכת
זנות טוענים גם טענות ה
מופנות כנגד עצם קביעת האיסור ו
ג ם טענות
המתמקדות
ב
הפללה .יש עוסקות בזנות הטוענות שלא כל העוסקים בזנות
מצויים במצוקה וכי ההתערבות
בפעול
תו הנעש
ו
ת בהסכמה חופשית בין בגירים , היא פטרנליסטית
ו מוסרנית, פוגעת בחופש העיסוק
ובאוטונומיה של העוסקים בזנות ועלולה להוביל את חלקם למצוקה כלכלית קשה (בפרט בהעדר מענים
.)שיקומיים מספקים כן נטען ש יש קושי עקרוני בהפללת מעשה שנעשה על סמך
הסכמ
ה ,
וכי תופעת הזנות
מגוונת
ולכן
לא ניתן להסיק ממחקרים הנוגעים ל זנות
בזירות קשות ביחס לתופעה כולה; זאת,
הן לעניין
שאלת ההסכמה והן לעניין הנזקים והפגיעה בעוסקים בזנות .
באשר ל שימוש
בכלים פליליים
נטען כי אלה
סמכויותיה הכופות ביותר של המדי
נה,
ועליה לפעול תחילה
באמצעים
פחות פוגעניים כמו חינוך ושיקום .
כן נטען
כי נזקי
הזנות אינם תוצאה של מעשה בודד אלא של
הצטברות מעשים רבים , ולכן הטלת איסור על מעשה מסוים לא תשיג בהכרח את התכלית של צמצום הזנות
ונזקיה
באופן יעיל ומידתי ו אולי תגרום נזק העולה על.התועלת
טענות אחרות נוגעות
לחשש מ
הרעת מצב
ן של העוסק
תו בזנות.
בהקשר זה נטען כי קביעת איסור על צריכת
זנות עלול
להעביר
את הזנות למרחב סמוי ומחתרתי בו
ה עוסקים בזנות
חשופים יותר לסיכו
נים ולפגיעות,
ו
נגיש ים פחות לארגוני סיוע ולגורמי משטרה
להגנתם .
קיים חשש שיופעל על העוסקים בזנות לחץ מצד
המשטרה לשיתוף פעולה כנגד
צרכני הזנות
, דבר ה עלול לגרום
להתרחקות העוסקים בזנות מגורמי ה משטרה
ו
הפחתת ה
הסתייעות בה
ם .
כן
נטען ש האיסור יהווה
תמריץ שלילי ללקוחות שעדים למעשי ניצול, אלימות
6
וסחר בנשים לדווח על כך, מחשש
שייעצרו בעצמם
ו וי
עמדו
.לדין עוד נטען ש הטלת איסור על צריכת זנות
יביא
ל
צמצום מספר הלקוחות
ולכן להגברת ,התחרות
דבר ש
יפגע ביכולת המיקוח של
העוסקים בזנות
ויאל
צם
להסכים ל תנאים שירעו את מצבם (שכר, סוג השירותים, שימוש באמצעי מניעה מחשש שישמשו ראיה.)ועוד
טענה נוספת שנשמעת היא שקיימים צרכני זנות אשר קביעת האיסור תפגע בזכותם למיניות שכן אין להם
אלטרנטיבה אחרת(
טענה שנדחתה בבתי המשפט בתביעות שנדרש בהן פיצוי עבור מימון של"שירותי מין"
,)
ואף יש הטוענים כי הרתעת צרכני הזנות
עלולה לה
ביא חלק מהם להש
י
ג מגע מיני בדרכי
ם מזיקות יותר.
7. נקודות עיקריות לדיון בוועדה
1
.
דיון
עקרוני בשאלת קביעת איסור על צריכת זנות
שינוי המצב הנורמטיבי על ידי קביעת איסור בחוק על התנהגות מסוימת מחייב כמובן, כשלעצמו, דיון
עקרוני. דיון זה מתנהל בחברה הישראלית כבר שנים רבות, ובעשור האחרון ביתר שאת , וזאת הן בכנסת
ובממשלה על רקע הצעות חוק פרט יות המוגשות מעת לעת. כך, בין היתר, נדון הנושא במסגרת דיוני ועדת
המשנה למאבק בזנות וסחר בנשים, ובשלוש השנים האחרונות על ידי הצוות הבין-
משרדי. על הוועדה
לבחון את הטיעונים העקרוניים, לשמוע את הקולות השונים ולגבש עמדה עקרונית בשאלה הנורמטיבית
המונחת לפתחו של ה .מחוקק
2
.יתרונות ו
חסרונות של קביעת עבירה מינהלית לשם איסור על צריכת זנות
,כאמור
ב הצעת החוק מוצע לקבוע עבירה שעונשה המירבי קנס בסך75,000
שקלים חדשים, אשר תיאכף
ככלל בדרך ,מינהלית
תוך הותרת אפשרות ל
העמיד לדין פלילי
.בנסיבות המצדיקות זאת
עבירה מינהלית
היא עבירה פלילית ש
הוחלט לאכוף אותה בדרך מינהלית .
משמעות הדבר היא שעל עובר
העבירה ניתן להטיל קנס מינהלי במקום לנקוט בהליכים פליליים רגילים . מבחינת דיני הראיות ועיקרי
האחריות הפלילית
(הנחיית4.3041
להנחיות)היועץ המשפטי לממשלה , רמת ההוכחה הנדרשת בעבירה
מינהלית
היא רמת הוכחה בפלילים ,
מעל
ל
ספק סביר .
עוד יוער כי לרוב אכיפה של עבירות מינהליות
מתבצעת על ידי פקחים של המשרד האחראי על תחום הפעילות , אך במקרה זה נראה כי כוונת הממשלה
היא לאכוף את העבירה .באמצעות המשטרה
יתרונותיה של האכיפה באמצעות עבירה מינהלית היא הפעלתה
הפשוטה והמהירה
יחסית
שאינה
,מחייבת משאבים כבהליך פלילי רגיל
דבר שעשוי להשפיע על התעדוף ביחס לאכיפה פלילית.
,בנוסף
העבירה המינהלית אינה גוררת
ריש
ום פלילי
לעבריין (אלא אם ביקש)להישפט ,
ולכן היא מתאימה
לדרגת החומרה הלא גבוהה עליה
המליץ הצוות
בין היתר לאור הפגיעה הנגרמת בשל המעשה הבודד
והחשש מתיוג יתר ופגיעה בצרכנים שככלל הם אנשים
נורמטיבי
ים
ב או
קטינים הצורכים זנות בגירים .
,עם זאת האכיפה)המינהלית (לרבות באמצעות עבירה מינהלית
,מתאימה ושמורה
בדרך כלל ,
לעבירות בעלות אופי טכני
ו
פשוטות מבחינה משפטית, שלא נל
ווה להן היבט מוסרי ואנטי חברתי.
זאת ועוד, המניעים לצריכת זנות אינם כלכליים ולכן אכיפה על דרך קנס בלבד עשויה להיות פחות
)יעילה (ביחוד אם הסיכוי להיתפס קטן
, ו אף עלולה להיתפס
כהתייקרות השירות
בלבד בקרב
אוכלוסיות מסוימות.
:נפרט
ה היבט
ה מוסרי–
השאלה האם האיסור על צריכת זנות כשלעצמה מתאים למודל המינהלי או שנכון
,יותר, מבחינה מוסרית לקבוע מודל
פליל
י,
היא שאלה ערכית שראוי
ש
המחוקק יכריע בה ,
בשים לב
7
הן
לנזק ולפגיעה שיוצרת הצריכה ו הן לעובדה שמדובר בקביעה ראשונית של
עבירה .
מ
ורכבות העבירות והחזקה המוצעת –
כאמור, המודל המינהלי מתאים לעבירות שאינן מורכבות
משפטית , בעוד שהאיסור על צריכת מעשה זנות כולל היבטים משפטיים מורכבים, הן לעניין הגדרת
"מעשה זנות" והצורך להוכיח, בהתאם להגדרות שנקבעו בפסיקה, יסוד נפשי של "סיפוק מיני" ויסוד
."פיזי של "תמורה
כדי להתמודד עם הקושי שבמורכבות האכיפה של
העבירה ב ,מודל מינהלי מוצע בהצעת החוק לקבוע
נסיבות המהוות ניסיון
ל צרוך זנות
כ
עביר ה
נפרדת ו
עצמאית, ו כן לקבוע
חזק
ה בדבר צריכת זנות.
קביעת עבירת הניסיון
נועדה להתמודד עם
הקושי להוכיח את ה"עבירה המושלמת"
או להמתין
,להשלמתה ,למשל על דרך קיום המגע המיני כאשר מטבע הדברים היא מבוצעת
באופן פרטי .
קביעת ה חזקה מעלה הן קשיים
עקרוניים של הפעלת חזקה ראייתית במשפט הפלילי-
המינהלי ויצירת
,תקדים לעבירות נוספות
הן ו קשיים מעשיים –
כגון התמקדות האכיפה במקומות בהם קל להשתמש
בחזקה(
כגון בתי בושת) על פני מקומות אחרים בהם יהיה קשה
להפעיל את החזקה (ברחוב וככל ה
נ ראה
בדירות המשמשות גם למגורים
). ההצדקה ל
קביעת ה חזקה היא כי אדם שנמצא במקום המשמש
בעיקרו
לזנות יודע מה מטרתו בביקור במקום , וככל שיש לו הסבר אחר יוכל
לסתור את החזקה
ללא
קושי
. עם זאת, בהתחשב בכוונה ל הטיל
קנסות במקום,
ללא
ייצוג משפטי–
יש חשש להטלת קנסות
במקרים לא מתאימים בהתבסס על ה חזקה
וללא בירור ממצה של העובדות .
.על הוועדה לבחון את הקשיים וההצדקות כאמור, לצד אפשרויות אחרות שיסייעו לאכיפת העבירה
3.
חומרת העבירה וגובה הקנס
ככל שה וועדה תשתכנע שהמודל המינהלי הוא מודל מתאים ומאוזן, לעת הזו, לשם אכיפת האיסור על
צריכת זנות, על הוועדה לתת דע ,תה לחומרת העבירה שנקבעה ולגובה הקנסות המוצעים. זאת, בין היתר
.תוך השוואה לעבירות אחרות בדרגת חומרה זו
בענייננו, העונש המירבי המוצע לעבירה הוא קנס לפי סעיף61
()(א3
( ) לחוק העונשין75,000
₪
), הקנס
המינהלי המוצע
לעבירה ראשונה
הוא1,500
שקלים חדשים ולעבירה חוזרת3,000
.שקלים חדשים
בהקשר זה נציין כי הענישה המוצעת קלה יחסית
והדבר עלול לשדר מסר ה
עומד בסתירה ל מטרת החוק
בדבר שינוי התודעה הציבורית ולכרסם ב
קביעה הנורמטיבית כי צריכת הזנות אסורה . זאת ועוד, ככל
שייקבעו בתקנות אמצעי אכיפה חלופיים לתשלום הקנס המינהלי או
חלקו, כאמור בסעיף4
,להצעה
.הרי שהקנסות בפועל יהיו נמוכים עוד יותר
,מנגד נטען כי
יש
חשש שקביעת סכומים
גבוהים ת וביל ציבור רחב יותר של מי שעבר עבירה כאמור
להגיש בקשה להישפט, למרות הרישום הפלילי שמתלווה להליך זה–
.מה שעלול להטיל נטל על המערכת
להלן מספר דוגמאות ל
קנסות מירביים ב עבירות
ל פי
חוק העונשין :
ספסרות
ב מכירת
כרט
יסים למופע ים- מכירה במחי ר גבוה מהנקוב
ב הם– קנס מ
ירבי של
226,000
₪
-
194א לחו"ע
פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר- קנס מ
ירבי של
226,000
₪
–
205ג לחו"ע
פרסום פוגע על שלטי חוצות–
קנס מירבי של43,200
₪
-
214א לחו"
ע
פרסום
הודעה על הימורים ומשחקים אסורים או הפצת
/הצעת
כרטיסים– קנס מירבי של
150,600
₪
-
227
לחו"
ע
8
להלן מספר דוגמאות ל
ק נסות
מינהלי
ים
בגובה
דומה (נס קה המוטל על יחיד) שנקבעו בעשור האחרון :
ע גינת
כלי שיט
בתחום מעגן בנתיב שיט או במקום המפריע לגישה לכל רציף או מיתקן אחר של
ה
מעגן ,ל לא אישור מנהל
המעג
ן ב
ניגוד ל
תקנות הנמלים (מעגנות), התשע"א-
2010
–
1600
₪
החזקת
כלב שלא חוסן בניגוד ל
תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס"ה-
2004
–
1500
₪
החזקת
ביש כ
, דרך או מסילת ברזל בלי לנקות אותם ואת שוליהם מ
צמחים ו חומרים אחרים שעלולים להתלקח
בניגוד ל חוק
למניעת שריפות בשדות, התש"י-
1949
–
1500
₪
הו בלת בהמות באופן לא רצוף בניגוד
ל
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים-הובלת בהמות), התשס"ו-
2006
–
1500
₪
אדם
ה
מאפשר ל בקר לרעות או להכנס לגבול
אזור השמור ליער בניגו
ד ל פקודת היערות–
2500
₪
מעסיק
מה פרסם מודעה על הצעת עבודה שאינה
בלשון זכר ו
נקבה או שי ש בה משום
הפליה
לפי חוק שוויון הזדמנויות
בעבודה–
2500
₪
4.
הסדר מקיף הכולל תקציב לשיקום, הסברה, אכיפה–
והוראת דיווח לוועדה
כפי שצוין בדוח הצוות הבין-
משרדי ובדברי ההסבר הנלווים להצעת החוק, וכפי שמדגישים כלל
הגורמים העוסקים בתחום, יש לפעול לצמצום הזנות בישראל ,בכלים משולבים של שיקום, הסברה
חינוך ואכיפה . לפי הנטען, קביעת איסור על צריכת זנות ללא מעטפת שתכלול הרחבת המענים
הטיפוליים והשיקומיים, מניעה של כניס ת נשים וגברים נוספים למעגל הזנות ושינוי התודעה הציבורית
–
,עלולה להיות מהלך כושל שאף יגרום נזקים של ממש למצויים במעגל הזנות. בהקשר זה יש ללמוד
ככל הניתן ובהתאמות הנדרשות, מנ
י.סיונן של מדינות אחרות
לאור זאת, על הוועדה לברר כיצד
הממשלה מתכננת לקדם את המהלך המשולב, מה לוח הזמנים, מי הגורמים האחראים והאם הוקצו
.לכך התקציבים הנדרשים
עוד מוצע לקבוע בהצעת החוק הוראה שתחייב את משרדי הממשלה העוסקים בתחום, לרבות בתחום
החינוך השיקום והטיפול, לדווח לוועדת החוק .ה חוק ומשפט דיווח תקופתי אודות התקדמות המהלך
5.
?"הגדרת המונח "מעשה זנות
המונח "מעשה זנות" הוא מונח שסתום שאינו מוגדר בחקיקה הקיימת. בתי המשפט אומנם יוצקים
למונח תוכן משפטי ובין היתר, אגב כך, הוגדר מעשה הזנות כ שימוש פיזי בגופו של אחר, תמורת
תשלום, לשם סיפו ,ק מיני ונקבע כי אין הכרח לבעילה דווקא (ע"פ531/75
;אביטל נ' מדינת ישראל
ע"פ538/75
)לבן נ' מדינת ישראל; ת"פ (ת"א59784-10-10
,מדינת ישראל נ' פלוני), אך בהצעת החוק
.אין הגדרה חקיקתית למונח
חברי הצוות הבין-משרדי נחלקו בשאלה זו והצביעו על שיקולים לשני הצדדי ם. התמיכה בצורך בהגדרת
המונח נובעת מעיקרון החוקיות של המשפט הפלילי, בהתאם לכלל ולפיו "אין עונשין אלא אם כן
מזהירים" ובפרט מאחר שמשמעות הביטוי אינה ברורה לחלוטין ומע
ו
ררת
שאלות דוגמת
ש אלת
התמורה הנדרשת ,
משמעות
יה סוד העובדתי של מגע פיזי
א ו מגע מיני
ועוד .
מנגד, מורכבות
התופעה–
,היותה דינאמית ומגוונת והחשש מקביעת הגדרה צרה מדי או רחבה מדי
בפרט ביחס למגוון רחב של עבירות בהן מופיע המונח, החל מזנות קטינים ועד לעבירה של פרסום הצעה
לעיסוק בזנות, תומכים בהימנעות מהגדרת המונח ,
בייחוד
לאור העובדה ש בשלב זה
מוצע
לקבוע את
ס הה ב דר הוראת
ה שע
. גם החשש מההשפעה שתהיה להגדרת ה ,מונח בחקיקה על המצב המשפטי הקיים
.והפסיקה שהצטברה ביחס אליו מקשים על מתן הגדרה כוללת