מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים י"ד בחשוון התשע"ט
מושב חמישי 23 באוקטובר 2018
בנושא:
תופעת בריחת המוחות – המניעים להגירה מהארץ של חבר הכנסת אלעזר שטרן
בי"ד בחשוון התשע"ט, 23 באוקטובר 2018, קיימה הוועדה דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אלעזר שטרן (מס' 10850): תופעת בריחת המוחות – המניעים להגירה מהארץ.
יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אברהם נגוסה ציין כי כדי להחזיר לישראל את ה"מוחות" – האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל – יש לתמוך במדענים שכבר חזרו לישראל. לדבריו, אם נדע לקלוט כראוי את אלו שחזרו ונקל עליהם ככל האפשר, יצטרפו אליהם עוד חוזרים. אולם אם החוזרים יהיו מתוסכלים ומאוכזבים לא נשיג את המטרה. זכותם של החוזרים לבחור בין היקלטות באקדמיה ובין היקלטות בתעשייה, ועל משרד הקליטה להיות הגורם הנותן המענה על כל צורכיהם של התושבים החוזרים.
יושב-ראש הוועדה אף ציין כמה נתונים: לפי נתוני שנת 2017, 33,073 ממקבלי התארים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר; שיעור השוהים בחו"ל בקרב מקבלי התארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה יותר משיעור השוהים בחו"ל בקרב מקבלי התארים בתחומי מדעי הרוח והחברה; כ-25% מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראליים חיים ועובדים בחו"ל, וכך גם כ-20% מבעלי תואר שלישי במדעי המחשב; שיעור השוהים בחו"ל בקרב מקבלי תואר שני ברפואה הוא 9.2%; לפי נתוני הלמ"ס מ-14 באוגוסט 2018 מאזן ההגירה, דהיינו מספר הישראלים שיצאו מישראל לעומת מספר הישראלים שחזרו לישראל בשנת 2016 היה שלילי – כ-6,300 ישראלים.
חבר הכנסת אלעזר שטרן, יוזם הדיון, ציין כי המדינה משקיעה הון באלו שעוזבים אותה. השהייה בחו"ל מאפשרת לחוקרים להתקדם במחקר, ועם זאת, צריך לבדוק מה מונע מהם לחזור, מה הגורם לירידה שלהם מהארץ. הוא ציין כי הירידה לברלין שונה מהירידה לעמק הסיליקון וכי חלק מהעוזבים אינם חוזרים בשל החשש שלא יכירו ביהדותם של בני זוגם ובשל יוקר המחיה בארץ.
נציגי הארגונים שהשתתפו בדיון ציינו כי הסיבות העיקריות שבגינן ישראלים אינם חוזרים לארץ הן מחסור בתקנים באקדמיה והיעדר הכשרה מתאימה המאפשרת להם להשתלב בתעשייה.
עמותת science abroad פועלת לשמירת הקשר עם חוקרים ישראלים בעולם ולהשבת "מוחות" לישראל. העמותה מסייעת לחוקרים השוהים בחו"ל לשמור על קשר עם ישראל כדי שיוכלו בעתיד לשוב לארץ להמשך קריירה באקדמיה ובתעשייה. על פי המסמך שהעמותה העבירה לוועדה, בקרב רוב המדענים שנמצאים בתקופת הפוסט-דוקטורט או סמוך לסיומה ניכר רצון לחזור לארץ. העדיפות שלהם היא למצוא משרה אקדמית במוסדות המובילים. בקרב הישראלים שהשתלבו בתעשייה בארה"ב שיעור המעוניינים לחזור לארץ נמוך יותר, כי התעשייה בארץ אטרקטיבית פחות מבחינת שכר והזדמנויות.
הסיבות לחזרה לארץ הן: קרבה למשפחה ולחברים; תרבות, שפה ושייכות; גידול ילדים בישראל; תעסוקת בן או בת זוג.
הסיבות המרכזיות לאי-חזרה לארץ: קושי במציאת משרה אקדמית – בשל מיעוט משרות בארץ, בהשוואה למספר הבוגרים; קושי בשמירת קשר מקצועי, במשך השנים, עם המוסדות האקדמיים בארץ שמהם יצאו האקדמאים, הנוחות הכלכלית בארה"ב ובמערב אירופה בהשוואה לרמת החיים בישראל.
המשתתפים בדיון הדגישו את תרומתם של הישראלים בחו"ל בתחום ההסברה, ועם זאת ציינו כי המטרה של מדינת ישראל היא להחזיר את ה"מוחות" הביתה: ההשקעה בהכשרת מדען בארץ היא כחצי מיליון ש"ח. אם המדען אינו חוזר לישראל, ההשקעה בו יורדת לטמיון.
בדיון הוצג החסם העיקרי של חזרתם: התעשייה בישראל אינה יכולה לקלוט את הדוקטורנטים שהשתלמו בחו"ל.
ד"ר דב מימון מהמכון למדיניות העם היהודי, ציין בדבריו כי במכון נערך מחקר עומק על הישראלים בגרמניה, בהובלת פרופ' עוזי רבהון, עמית בכיר במכון. על פי הממצאים, 30% מהנשאלים טענו שמעורבות הממסד הדתי בחיי היום-יום הייתה גורם בעל השפעה רבה על עזיבתם; סיבה מרכזית נוספת שציינו היא האפשרות להתקדם ולהתפתח כלכלית ומקצועית.
נציגי חברת טבע שנכחו בדיון ציינו כי לחברה יש צורך עסקי ופוטנציאל לא ממומש לקלוט מדענים חוזרים. בחברה לא מצליחים לאייש משרות פנויות וממתינים לחוקרים שיחזרו, אך מצפים שהמדינה תתמוך בהכשרתם בעת מעבר מהאקדמיה לתעשייה.
דביר רכס, נציג ור"ה והאוניברסיטה העברית ציין כי המכשול העיקרי בקליטה באקדמיה הוא היעדר תקנים לקליטת הסגל הבכיר. עלות קליטת כל חוקר שחוזר לישראל גבוהה מאוד ומוערכת ב-1 מיליון דולר – השקעה חד-פעמית לבניית מעבדה, אם קיים מקום בעבורה. כדי להגדיל את התקנים נדרש כסף רב.
גרנית בן-עזרא זינגר, מנהלת המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה, ציינה כי המשרד אחראי לקליטת תושבים חוזרים ששהו בחו"ל מעל חמש שנים והם בעלי תואר שני ומעלה. מהמשרד ניתנת תמיכה בסכום של 61,500 ש"ח בשנה הראשונה ותמיכה של חצי מסכום זה בשנה השנייה בעבור כל מוסד שמעסיק מדען תושב חוזר. ב-2018 נקלטו 133 מדענים בתעשייה – 39 תושבים חוזרים ו-94 עולים.
אברהם ענתי, סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה במשרד המדע והטכנולוגיה, ציין כי ב-2017 החל פיילוט לקליטת מדענים חוזרים על ידי מתן מלגות, בהשתתפות המשרד; המלגה הניתנת לכל מדען היא בסך 12,0000 ש"ח לשנה. ב-2017 השתתפו 11 חוקרים בתוכנית; ב-2018 הוגשו 20 בקשות, אך בגלל אילוצי תקציב ייענו עשר בקשות בלבד.
רס"ן נתנאל מויאל, רמ"ד עתודה אקדמית במשרד הביטחון, ציין כי בצבא יש תוכנית "קשירת מוחות" – "קשירת" הפרט באמצעות מסלול עתודה לשירות ארוך: שש שנות שירות בחתימה על המסלול. בצה"ל עוסקים גם בטיפוח אוכלוסיות ייחודיות למסלולי עתודה ויש תוכניות עילית ייחודיות. כמו כן, ניתנים תמריצים לעתודאים בחתימת שירות קבע נוסף וכל עתודאי יכול ללמוד לתואר השני בשירות החובה.
אילה מילר, ראש תחום פיתוח הון אנושי בהיי-טק ברשות לחדשנות במשרד הכלכלה, ציינה את החלטת ממשלה מס' 2292 – תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק, שלפיה הרשות משתפת פעולה עם 300 חברות הייטק בישראל; 100 מועמדים כבר נרשמו לתוכנית.
גליה פינצי, מנהלת האקדמיה למדעים, ציינה כי לאחרונה הוקם מאגר של 3,500 מדענים. לדבריה חשוב שהממשל, נוסף על ההייטק, יהיה גורם אטרקטיבי לקליטת התושבים החוזרים.
בסיכום דבריו ביקש יו"ר הוועדה כי תפותח תוכנית גישור או תיווך למדענים החוזרים, שתסייע להם במעברם מהאקדמיה לתעשייה ותכשיר אותם לצורכי התעשייה הישראלית.
להלן מסקנות הוועדה:
יו"ר הוועדה הציע להקים פורום שולחן עגול או צוות בין-משרדי, בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, לגיבוש תוכנית מקיפה שתעודד את החזרת המדענים והרופאים השוהים בחו"ל ותתמוך בהם. משרדי הממשלה הרלוונטיים הם משרד המדע, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החינוך – ות"ת, משרד הכלכלה והתעשייה – רשות החדשנות, וכן התאחדות התעשיינים.
על הצוות לקבוע תוכנית הכשרה – תוכנית גישור להכשרתם של המדענים במעבר מהאקדמיה לתעשייה בישראל.
על הצוות לפרסם את עיקרי התוכנית בקהילות היהודיות בחו"ל ובאתרי משרדי הממשלה בישראל ולשווקה.
יו"ר הוועדה ביקש לשנות את תמיכת משרד העלייה והקליטה במדענים חוזרים ולקבוע כי התמיכה תינתן כבר משהייה בחו"ל של שלוש שנים ומעלה.
חברי הוועדה ביקשו להרחיב את תמיכת משרד המדע בקליטת מדענים חוזרים.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ' בחשוון התשע"ט
29 באוקטובר 2018