חומר רקע
6 בדצמבר 2018
לכבוד
ח"כ אלי אלאלוף
יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות
הכנסת
שלום רב,
הנדון: דיון הועדה ביום שלישי 11.12 לציון יום זכויות האדם הבינ"ל בנושא:
היקף ההעסקה של העובדים השעתיים בישראל
ביום שלישי 11.12.18 תדון ועדת העבודה של הכנסת בנושא "היקף העסקה של העובדים השעתיים בישראל", לרגל ציון יום זכויות האדם הבינ"ל.
הדיון יעסוק במצבם של העובדים השעתיים במשק ובהיקף התופעה.
מיהם העובדים השעתיים? המדובר בכ- 45% מהעובדים במשק, למעלה ממיליון איש, המשתכרים לפי שעה – כלומר לפי שעות עבודתם בפועל. העובדים השעתיים נולדו כדי למלא צרכים זמניים ומשתנים של מקום העבודה. למשל, פרויקטים חולפים שהיקפם משתנה תדיר, עובדים שימלאו תפקידים בשעות שאינן שעות העבודה של העובדים הרגילים, כגון שעות אחר הצהריים, וכל עובד שהמעסיק – מסיבות ארגוניות – אינו יכול להתחייב להיקף משרה קבוע עבורו – מלא או חלקי. ניתן להניח כי המטרה המקורית של העסקת עובדי שעות, הייתה להשיג גמישות בחלק ממצבת כוח האדם של הארגון, מתוך הכרה בצרכים המשתנים של הארגון. אולם במהלך הזמן, הבינו מעסיקים רבים כי עלות ההעסקה של העובדים השעתיים נמוכה יותר משום שהיא מאפשרת קיצוץ בהוצאות שכר על ידי גריעת זכויותיהם של עובדים לפי שעות ביחס לעובדים במשכורת, ולכן עברו להעסקה של עובדים במתכונת שעתית, גם כאשר היקף המשרה מלא או קרוב לכך, וההעסקה מתמשכת וקבועה.
כהכללה, ניתן לומר כי מדובר בעובדים החלשים בשוק העבודה, כאלה ששכרם הוא שכר המינימום או מעט יותר מכך; עובדים שאינם נהנים מסל זכויות מורחב מכוח חוזים אישיים או הסכמים קיבוציים נדיבים. פעמים רבות מדובר בעובדים המועסקים שנים ארוכות כעובדים לפי שעה.
עובדים שעתיים סובלים משורה ארוכה של אפליות. בין השאר – הם סובלים מאפליה בתשלום בזמן חגים, ערבי חג וחול המועד וגשרים שכפה המעביד. בתקופות החגים – דווקא כשההוצאות גבוהות מן הרגיל בשל ההכנות לחג – יורד שכרם בכ-30%, גם אם היו זמינים לעבודה בכל
החודש. לעומתם, העובדים בשכר חודשי יקבלו שכר מלא. יש שיורידו מימי החופשה שלהם, אך השכר שיקבלו יהיה זהה לחודשים האחרים. שכרם השנתי של עובדים שעתיים נמוך ב-7% בממוצע מדי חודש משל עובדים בשכר חודשי. בנוסף, למרבית העובדים מקזזים את זמן ההפסקה משעות העבודה – בין אם החוק מתיר זאת ובין אם לא.
ארגוני הפורום סבורים, כי כדי לתקן המצב הקשה הנוהג דהיום, יש לבצע בדחיפות את הפעולות הבאות -
1. על מנת לשנות את דפוס ההעסקה לפי שעות יש להגדיר עובדים כעובדים שעתיים רק לצורך עבודה זמנית ו/או בהיקף , כלומר לשנות את ההגדרה של עובדים שעתיים כך שעובד שעתי יהיה רק עובד שעובד במשרה מוגבלת בהיקפה או בזמן.
2. בנוסף, עבור מי שיחשב עובד שעה גם אחרי תיקון ההגדרה - יש להעביר תיקון בצו ההרחבה לתשלום ימי חג, לבטל את ההתניה בעבודה ביום לפני ויום אחרי החג, ולחייב את המעסיק לשלם על יום עבודה מלא בערבי חג. הגבלת התשלום לעובדים לפי שעה רק לעובדים בזמנים משתנים ובתקופות קצרות. קביעת תעריף שכר מינימום שעתי הגבוה ב- 10% משכר המינימום הרגיל. בנוסף, יש לחייב מתן הפסקות בתשלום לכלל העובדים ולא רק לעובדי כפיים כפי שקובעות תקנות החוק, וכן קיזוז הפסקה על חשבון זמן העובד יתאפשר רק אם ההפסקה נמשכת מעבר לחצי שעה.
3. חוץ מכל התיקונים הללו, ראוי לבצע מחקר/בדיקה של היקף דפוס העסקה זה במשק.
להלן קישורים לדו"ח נרחב בנושא שכתבה עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד:
לינק לתקציר נייר עמדה עובדים שעתיים , לינק למסמך המלא : נייר עמדה-שעה לא חופשית
מצורף כנספח תקציר נייר העמדה.
אנו מברכים את יו"ר הועדה על קיומו של דיון חשוב זה, הנוגע בעובדים מוחלשים אלו, ומקווים שיסייע לקדם את הטיפול בזכויותיהם.
בשם פורום זכויות עובדים,
דבי גילד-חיו, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח
נספח – תקציר נייר עמדה
שעה (לא) חופשית
אפליה ופגיעה בזכויות עובדות ועובדים המשתכרים לפי שעות– תקציר נייר עמדה
מהי העסקה במתכונת שעתית?
עבור עובדים רבים בישראל, שכר העבודה אינו נקבע על בסיס משכורת חודשית קבועה, אלא על בסיס שעות העבודה. זאת, אף שברבים מהמקרים, מדובר בעובדים המועסקים במשרה מלאה וקבועה. מעצם הגדרתם כעובדים על בסיס שעה, הם מופלים לרעה בהשוואה לעובדים על בסיס חודשי וזכויותיהם נפגעות. פעמים רבות, שכרם החודשי אף אינו מגיע לגובה שכר המינימום.
עבור המעסיקים, תשלום השכר על פי מתכונת שעתית הוא דרך להקטין את עלויות ההעסקה ולתת לעובדים סל זכויות מצומצם יותר מהסל המינימלי הקבוע בחוקי המגן.
עבור העובדים, משמעות הדבר היא פגיעה מתמשכת בזכויות.
תשלום על בסיס שעתי הוא אחד המנגנונים המרכזיים האחראים לתופעת העובדים העניים.
נתונים והיעדרם – מיהם העובדים על בסיס שעה?
כיום, לא קיימים בישראל נתונים מדויקים על שיעור העובדים ששכרם מחושב על בסיס שעות. הערכות זהירות קובעות אומדן של כ- 45% לפחות מכלל העובדים במשק. בענפים רבים, תשלום על בסיס שעות הוא סטנדרט, אף שלרוב מדובר בעבודה במתכונת קבועה ובמשרה מלאה: כך בענף שירותי הניקיון, השמירה, החקלאות, הבניין, המלונאות, השירותים הקמעונאיים, האירוח והאוכל, סיעוד, שירותי משק הבית ועוד.
גם בתחום החינוך, סייעות מקבלות משכורת על בסיס שעות וכך גם אלפי מורים המועסקים באמצעות קבלנים. באקדמיה מועסקים כך עובדי מינהלה לצד מרצים זוטרים, עוזרי מחקר ומתרגלים. בתחומים אלה, ניתן למצוא לא פעם עובדים במשכורת חודשית ולצדם עובדים המשתכרים לפי שעות, אשר מבצעים עבודה דומה בהיקף דומה, ומקבלים עבורה הרבה פחות.
על פי ההערכות, נשים מועסקות במתכונת זו בהיקפים גדולים יותר מגברים.
קבלת שכר על בסיס שעות מביא להעסקה פוגענית:
שכר נמוך יותר: מחקר שהתפרסם ב- 2002 והשווה את גובה השכר של עובדים שהשתכרו לפי שעות, בהשוואה לעובדים שקיבלו משכורת חודשית והועסקו אצל אותו מעסיק, מצא כי בתפקידים זוטרים, העובדים השעתיים השתכרו בממוצע ע- 25%-30% פחות מהעובדים החודשיים – אף שבפועל, היקף ההעסקה שלהם היה דומה.
לא מגיעים לשכר מינימום: בשל אופן חישוב שכר המינימום על בסיס שעה, יוצא שבחודשים "קצרים" ובינוניים, שכר המינימום בתשלום על פי שעות למשרה מלאה, אינו מגיע לכדי שכר המינימום החודשי. כך, לדוגמא, בחצי השנה הראשונה של 2014, בארבעה חודשים מתוך 6, העובדים השעתיים לא הגיעו לשכר שווה לשכר המינימום החודשי.
אי בהירות באשר לזכויות: לעובד במשכורת חודשית קל להבין מהו שכרו, מהן זכויותיו, לכמה ימי חופשה ומחלה הוא זכאי, ומה יהיה גובה שכרו גם בתקופות של חגים. עובד שמשכורתו מחושבת על בסיס שעה לא יוכל להיות בטוח מה יהיה גובה שכרו, גם אם עבד כל החודשוהוא יתקשה לחשב את שכרו אם ייקח חופשה. בתקופת החגים, חוסר הבהירות יגדל.
הפסד כספי בתקופות החגים: בחודשי החגים, עובדים שעתיים חווים ירידה תלולה בשכרם החודשי. אף שהם זכאים לתשעה ימי חופשה בתשלום בתקופת החגים, אין בכך כדי לפצות על אבדן ההכנסה בתקופה זו. גם לימי החופשה בתשלום, זכאים עובדים שעתיים רק לאחר שעבדו במשך שלושה חודשים. עובדים על בסיס שכר חודשי זכאים לשכר מלא בחגים החל מהיום הראשון בעבודה.
הפסד כספי בשל ניצול ימי חופשה: בעוד שעובד המועסק על בסיס שכר חודשי זכאי לצאת לחופשה בתשלום בשכר מלא על פי חוק, ה"חופשה בתשלום" של עובד בשכר שעתי תהיה למעשה חופשה בתשלום מופחת; עובדים המשתכרים שכר מינימום יאבדו כ- 1000 ₪ משכרם החודשי. בשל כך, עובדים רבים המועסקים על בסיס שעתי נמנעים מלנצל את ימי החופשה, להם הם זכאים על פי חוק.
הודעה מוקדמת לפני פיטורין: עובדים במתכונת העסקה שעתית זכאים להודעה מוקדמת קצרה בהרבה מזו שלה זכאי עובד בהעסקה חודשית. כך, בעוד שעובד בעל ותק של 8 חודשים בהעסקה חודשית זכאי להודעה מוקדמת של 24 יום, עובד בעל ותק זהה בהעסקה שעתית זכאי להתראה של 8 ימים בלבד; עובד בעל ותק של שנה בהעסקה חודשית זכאי להודעה מוקדמת בת חודש, ואילו עובד בהעסקה שעתית זכאי להתראה של 14-20 יום בלבד. הפער נסגר רק בשנה הרביעית לעבודה.
פיצויי פיטורין והפרשות לפנסיה: בשל השכר הנמוך-יותר שמשתכרים עובדים במתכונת שעתית, אף אם עבדו במתכונת זהה לזו של עובדים בשכר חודשי, גם גובה פיצויי הפיטורין וההפרשות לפנסיה שיקבלו יהיה נמוך יותר.
פגיעה בזכויות נשים ואמהות: על פי הערכת "קו לעובד", שיעור הנשים המועסקות במתכונת שעתית הוא גבוה במיוחד, היות ששיטת ההעסקה הזו נפוצה במקצועות ששיעור הנשים בהן גבוה מאד – מזכירות, סיעוד, קוסמטיקה, מלצרות, מכירות ועוד; ואף חודרת בהדרגה למקצועות "נשיים" נוספים דוגמת הוראה. מתכונת ההעסקה השעתית אף מונעת מעובדות לאחר חופשת לידה, זכאות ל"שעת הנקה", לה זכאיות אמהות המועסקות במתכונת חודשית. אם לא די בכך, כל ויתור על שעות עבודה במהלך תקופת ההיריון (למשל, בשל הצורך ב"שמירת הריון") יתבטא בירידה בשכר שתוביל להפחתה מדמי הלידה.
מה ניתן לעשות?
המצב החוקי היום מונע מעובדים המשתכרים על בסיס שעתי לקבל את כל זכויותיהם. לכן, דרושים תיקוני חקיקה שיביאו לביטול הפער בין העובדים השעתיים לבין העובדים המשתכרים שכר חודשי:
יש להעלות את שכר המינימום למי שמשתכר על בסיס שעה ב- 7.5% לפחות.
חקיקת הוראה בדבר הזכאות לחגים, שתבטל את המכשולים החוקיים המונעים כיום מעובדים שעתיים להשתכר שכר מלא בתקופות החגים. יש להוסיף הוראות הנוגעות למועדים שאינם כלולים בצווי ההרחבה (למשל, ט' באב) וערבי חג.
שינוי חוק הודעה מוקדמת כך שתתבטל כליל האבחנה בין עובדים שעתיים לעובדים בשכר חודשי, או עובדים במשרה חלקים ועובדים במשרה מלאה.
תיקון לחוק הביטוח הלאומי המתייחס לשמירת היריון חלקית.