חומר רקע

נייר עמדה תיקון לחוק העונשין קביעת מאסר עולם כעונש חובה לרוצח אשתו מבוא בין השנים 2007–2016 נרצחו 126 נשים בידי בן־זוגן, כלומר למעלה מ־12 נשים בממוצע מדי שנה; ומספר זה עלה לכ־20 נרצחות מדי שנה בשנתיים האחרונות. התיקון המוצע – האמור להיעשות חלק מהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015 – קובע כי על גבר שהורשע ברצח אשתו ייגזר מאסר עולם ללא נתינת שיקול דעת מקל לשופט; בדומה למקרים נוספים המנויים בחוק המוצע (כגון: רצח מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, רצח הנעשה באכזריות מיוחדת, ורצח של חסר ישע). התיקון נועד לבטא את סלידתה המוסרית של החברה בישראל מאלימות ורצח במשפחה; וכן להרתיע רוצחים פוטנציאליים שיֵדעו מעתה כי הוצאת זממם לפועל תעלה להם במאסר עולם ודאי. המבט היהודי 1. חומרתה של עבירת רצח – מבין האיסורים השונים המוזכרים בתורה, הרצח הוא אחד החמורים ביותר: קין נענש על רצח הבל אף שהא־ל כלל לא אסר את הרצח באופן מפורש (באותה עת) משום שזהו איסור שהשכל מורה עליו; חומרת האיסור ועונשו הוסברה לבני נח ונאמר להם "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱ־לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט, ו); וציווי מיוחד בתורה – "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת" (במדבר לה, לא) – מורה כי אין לחוס על רוצח ולא להקל בעונשו. הרמב"ם אף הוא הדגיש את חומרת האיסור וכתב: "ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים" (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק א, הלכה ד); ובהמשך הסביר: "שאף על פי שיש עוונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו עבודה זרה ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים, שאלו העונות הן מעבירות שבין אדם להקב"ה, אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו; וכל מי שיש בידו עוון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה ולא יצילו אותו מן הדין" (שם, הלכה ט). 2. חומרתה היתרה של אלימות איש כלפי אשתו – הנביא קורא לאדם להיזהר ביותר בכבוד אשתו שכן היא "חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (מלאכי ב, יד), וחכמינו הוסיפו והזהירו כי "לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה" (בבא מציעא נט ע"א). פוסקי ההלכה ראו בחומרה מיוחדת אלימות כלפי נשים, והענישו עליה בחומרה רבה יותר מאשר על מקרי אלימות אחרים. ר' יוסף קארו מביא בספרו 'בית יוסף' את הדברים הבאים: "המכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר מבמכה את חבירו; דבחבירו אינו חייב בכבודו ואשתו חייב לכבדה יותר מגופו; והעושה כן – יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולענשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ ידו אם רגיל בכך". 3. חובת השלטון להעניש ולהחמיר לפי צורך השעה – אחד מתפקידיו של השלטון הוא לעשות משפט ולשבור את זרוע הרשעים, ולשם כך מותר לו להעניש רוצחים מעבר לגדרי ההלכה הרגילים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתופעה רחבה שיש לשים לה קץ לשם תיקון העולם; ולצערנו זהו המצב בנידון שלפנינו. לאור האמור, רבני 'צהר' תומכים בהחמרה מיוחדת בדינם של בעלים הרוצחים את נשותיהם, על מנת להילחם במכת המדינה הנוראית של רצח נשים בידי בעליהן.