חומר רקע
מסגרות לגיל הרך בחברה הבדואית בנגב
נייר עמדה ל
יום הנגב בכנסת
2018
רקע
החברה הבדואית בנגב
מונה כ-
250,000
תושבים,
והיא
האוכלוסייה הצעירה בארץ . הילדים הבדואים
בגילאי לידה עד3
שנים
(קרוב ל-
35,000
)ילדים מהווים
כ-
13%
מכלל החברה הבדואית בנגב . המסגרות
לגיל הרך בנגב מצויות במחסור ח מור. בחברה הבדואית בנגב פועלים11
מעונות יום בלבד, ו סך הפעוטות
המבקרים במסגרות חינוך טיפול, כולל מעונות ומשפחתונים לסוגיהם, עומד על כ-
5%
מן ה פעוטות עד גיל
3 שנים (כ-
1,800
.)ילדים נתון זה קש
ו ר לאחוז ההשתתפות הנמוך של נשים בכוח העבודה(כ-
20%
)
. בחינת
עומק
של שני הנושאים מדגישה את הנתונים העגומים: חל ק מן המסגרות נותן כיום מענה חלקי מבחינת
שעות פעילות, וההשתתפות
ה נשים בכוח העבודה כוללת אחוז נכבד של
משר
ות חלקיות וזמ
ניות.
אג'יק מכון הנגב
אגי'ק- מכון הנגב הוא ארגון ערבי-
יהודי לשינוי חברתי הפועל ללא מטרות רווח ובסיסו בנגב. מאז שנת
2000
מקדם הארגון פיתוח קהילתי בר-
קיימא בקרב חברות שעוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייע
.בצמיחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום
הא רגון פועל בקרב החברה האזרחית, במערך משולב של אסטרטגיות, ובכללן ארגון מנהיגות צעירה, חינוך
איכותי לגיל הרך, פיתוח כלכלי-חברתי, קידום בריאות ושותפות בין החברה הערבית-
יהודית. הפעילות של
הארגון מתמקדת בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, כחלק מ החברה
הישראלית. הארגון פועל ליצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ומקדם
.צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה
מענים קיימים
אג'יק- מכון הנגב מפעיל כ-
20
מסגרות חינוכיות ל
יותר מ-
300
,ילדים בגיל הרך במ ודל""הורים כשותפים .
מודל ייחודי זה פותח על-
ידי הארגון בשיתוף ג'וינט אשלים ופועל בשיתוף ותמיכת אגף מעונות יום
ומשפחתונים במשרד הרווחה. מסגרת המשפחתון המורחב במודל "הורים כשותפים" פועלת בגישה
קהילתית. היא כוללת עד15
.ילדים למסגרת, המטופלים בידי מטפלות מוסמכות ובשילוב האימהות
)הצלחת המסגרות טמונה ביצירת ההתאמה של מודל עבודה ציבורי מבוסס (משפחתונים
לצרכיה, אופיה
.וייחודה של הקהילה
הרעיון ל" תכנית
הורים כשותפים
" נולד לפני כ עשור
כתוצאה מהיעדר
כמעט מוחלט של מסגרות חינוכיות
לגיל הרך בחברה הערבית–בדואית בנגב. זאת לצד הצורך להתמודד עם
השלכות השינויים הרבים שחלו
בחברה זו
: יחסים בין-
,דוריים.כישורי הורות ותעסוקת נשים
הילדים במסגרות "הורים כשותפים" זוכים
לחינוך איכותי בשנות חייהם הראשונות
, בתוך המרחב הקהילתי אליו הם שייכים. ה מסגרות מהוות מוקד
.לפיתוח חוסן קהילתי
התכנית מספקת הכשרה ותעסוקה
,לנשים כמטפלות ומאפשרת לאימהות נוספות
,אשר ילדיהן מתחנכים במסגרות להשתלב
בעולם התעסוק
ה כשכירות או
כבעלות של עסק ביתי. לאחר
,יותר מעשור של הפעלת התכנית, ולאור השינויים שחלו בחברה הבדואית בתחום ההשכלה והתעסוקה
ניכר הצורך האקוטי במסגרות חינוך לגיל הרך שיאפשר.ו את השתלבות הנשים בתעסוקה
במהלך התוכנית מוכשרות אמהות מהקהילה כמטפלות לגיל הרך בקורס הכשרה מקצועי ומוכר. לאחר
שלב ההכשרה הן מפעילות קבוצות של אמהות וילדים באזור מגורים למשך תקופה של כ-
,עשרה חודשים
ומעבירות תכנים מגוונים בתחו
מי
התפתחות הילד, תזונה, מניעת תאונות בית ועוד. בתום תקופת
ההכשרה משופץ מבנה על ידי המשפחה, בהתאם להוראות משרד התמ"ת, המוכן לפעולה כמשפחתון
מורחב ("בית האם והילד") בו מתחנכים15
ילדים בגילאי לידה עד שלוש שנים. הליווי המקצועי
האינטנסיבי נעשה ע"י אג'יק - מ
כון הנגב.
לאור הרמה החינוכית הגבו הה, זכתה התוכנית להכרה על ידי משרד התמ"ת ומשרד האוצר כמודל ייחודי
.במסגרת אגף מעונות יום ומשפחתונים
מסקנות והמלצות
1.
גיוס והשקעת משאבים לפיתוח תשתיות פיזיות ולהכשרת כוח אדם
מקומי
שיכול לתת מענה מיטבי
לצרכים ההתפתחותיים של הילדים.
2.
הרחבת היקף המסגרות לחינוך:בגיל הרך בחברה הבדואית בנגב, באופן מותאם לצרכי האוכלוסייה
פריסה גיאוגרפית של המסגרות בתוך השכונות והכפרים.
התאמה תרבותית של המסגרות הן ברמת התוכן והן ברמת התפעול.
3.
אימוץ
דגמים קהילתיים כגון "ה
ורים כשותפים"
כדגם להפעלת מסגרת מותאמת שמהווה מוקד
לחינוך, מאפשרת יציאת נשים ללימודים ותעסוקה, ויוצרת מוקד של פיתוח חוסן קהילתי ביישוב
.באמצעות המעורבות המשפחתית