חומר רקע
מבט על
החינוך הטכנולוגי-מקצועי
מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
כתיבה: אתי וייסבלאי
"כ
ה בכסלו
"תשע
ח
אישור: הודיה קין, מנהלת מרכז המחקר
והמידע, יובל וורגן, ראש צוות
3 ב
דצמבר
2018
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
,הכנסת מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים9195015
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמצית
במסגרות
החינוך הטכנולוגי-
מקצועי לתלמידים ובני נוער בישראל
למדו
בשנת הלימודים תשע"ח
(
2017/2018) כ-
165,500
,תלמידים
ומ
הם כ-
155,000
תלמידי
בתי ספר של משרד החינוך וכ-
10,500
תלמידים
בבתי ספר מקצועיים של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים
.החברתיים בשלושת העשורים האחרונים
התחוללו ב
חינוך הטכנולוגי-
מקצועי לתלמידי תיכון בישראל
תמורות מהותיות
.על רקע ביקורת חברתית שנמתחה עליו בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה
ל מרות זאת נמשכת
מחלוקת סביב מעמדו ומידת הצלחתו בהשגת מטרותיו
ועולות טענות
ש הוא פוגע
בשוויון
ה .הזדמנויות של הלומדים בו ,משרד החינוך ומשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הם
שני המשרדים הממשלתיים העיקריים העוסקים בהכשרה
מקצועית-טכנולוגית ש
ל בני נוער בישרא ל
ו בהכנתם לשוק העבודה. במסמך,זה שנכתב עבור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת,
נביא
נתונים מקיפים על מוסדות לימוד ותלמידים ב
מסגרות ה
חינוך הטכנולוגי-מקצועי – במערכת החינוך העל-
יסודי ובבת
י הספר המקצועיים של משרד העבודה והרווחה –
ו על
הישגי תלמידים ב מסגרות
חי ה נוך
המקצועי-טכנולוגי לרבות זכאות לבגרות והסמכות בחינוך הטכנולוגי.
כמו כן יובאו ממצאי מחקרים
העוסקים בלימודי המשך ובהשתלבותם של בוגרי
מסגרות החינוך הטכנולוגי-מקצועי
.בשוק העבודה
נוסח
קודם של המסמך, שאיננו כולל נתונים ממשרד החינוך על זכאות לבגרות וזכאות לתעו
דות הסמכה,
פורסם באוגוסט2018
.
:הממצאים המרכזיים במסמך
רובו הגדול של החינוך המקצועי-
טכנולוגי
מתקיים בבתי ספר בחינוך העל-
יסודי שפועלים
על פי
חוק
לימוד חובה, התשי"ט–
1949
. ב מסלול זה
נעשתה
בעשורים האחרונים רפורמה מקיפה שנכללו בה
ביטול של ההסללה הכפויה ו מתן
גמי
שות רבה יותר
בבחירת מקצועות הלימוד ובגישה לבחינות
הבגרות. למרות זאת
נמ שך הדיון הציבורי
ב מעמדו. דוח מקיף על החינוך הטכנולוגי בישראל שפרסם
ה-
OECD
בעת האחרונה עמד על החולשה של החינוך הטכנולוגי בישראל בהיבטים של הכשרה
מעשית.
,בדוח נכללות, בין היתר
המלצ
ה על פית וח מסלולים להתנסות מעשית במקומות
עבודה
במסגרת לימודי החינוך הטכנולוגי בתיכון ו המלצה .על הרחבת שיתוף הפעולה עם מעסיקים
ב
מסגרות ה
חינוך הטכנולוגי במערכת החינוך העל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ח
(
2017/2018
)
154,902
תלמידים,
שהם39%
מן התלמידים בחינוך העל-יסו .די51.5%
מתלמידי
,החינוך הטכנולוגי הן בנות
ו-
29.3%
.הם תלמידי החינוך הערבי
תלמידי מסגרות
החינוך הטכנולוגי לומדים בכ-
20
מגמות מקצועיות. נהוג לחלק מגמות אלה לשלושה
.סוגים מרכזיים: מגמות הנדסיות, מגמות טכנולוגיות ומגמות תעסוקתיות
עם זאת,
משרד החינוך
מתנגד ל.חלוקה זאת ואינו עושה בה שימוש בפרסומיו
בשנת הלימודים תשע"ח למדו במגמות
ההנדסיות54,040
תלמידים, שהם כ-
35%
מן התלמידים בחינוך הטכנולוגי, במגמות הטכנולוגיות
למדו60,006
תלמידים, שהם כ-
39%
מן התלמידים בחינוך הטכנולוגי,
ובמגמות התעסוקתיות למדו
40,709
תלמידים, שהם כ-
26%
מן התלמידים בחינוך הטכנולוגי .
מאז שנת2011
גדל מספרם של
התלמידים בקבוצת המגמות ההנדסיות ב
יותר מ-
33%
.
על פי נתונים על מאפייני תלמידים בחינוך
הטכנולוגי לפי סוגי מגמות, כ-
34%
מן התלמידים בחינוך הטכנולוגי העברי וכ-
36%
מן התלמידים
בחינוך הטכנולוגי
הע רבי
לומדים במגמות ההנדסיות .
43%
מן הבנים בחינוך הטכנולוגי לומדים
במגמות ההנדסיות וכ-
15%
.לומדים במגמות התעסוקתיות
לעומת זאת, כ-
27%
מן הבנות הלומדות
בחינוך הטכנולוגי לומדות במגמות הנדסיות
וכ-
37%
–
במגמות ה
תעסוקתיות.
במגמות ההנדסיות
עמוד 2 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שיעור גדול יותר של תלמידי
ם הלומדים בבתי
ספר
בדירוג חברתי-כלכלי גבוה ושיע ור קטן של
תלמידים הלומדים בבתי
ספר
בדירוג חברתי-
כלכלי נמוך
לעומת ה
מגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות.
65.2%
מבוגרי י"ב בחינוך הטכנולוגי העברי ו-
59.2%
מבוגרי י"ב בחינוך הטכנולוגי הערבי היו
זכאים
לתעודת בגרות בשנת הל( ימודים תשע"ו2015/16
). שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי–
העברי
והערבי –
עלה מאז שנת2010
,
ובשנת הלימודים תשע"ו שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי
העברי והערבי היה גבוה מן הממוצע בקרב כלל התלמידים באותו מגזר. עם זאת, הפערים בין תלמידי
החינוך הטכנולו גי בחינוך העברי לבין תלמידי החינוך הטכנולוגי
הערבי נשמרו נותרו בעינם.
( שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בוגרי המגמות ההנדסיות בחינוך הטכנולוגי89.2%
(
גבוה במידה
( ניכרת משיעור הזכאות בקרב תלמידי המגמות הטכנולוגיות52%
( ) והתעסוקתיות45.4%
). המגמות
ששיעור הזכא
ות ל תעודת בגרות בקרב בוגריהן הוא הגבוה ביותר הן מגמת
ביוטכנולוגיה ו מגמה
מדעית-
טכנולוגית–
כ-
95%
מתלמידי י"ב שסיימו מגמות אלה בשנת הלימודים תשע"ו היו זכאים
ל תעודת
בגרות. לעומת זאת כ-
30%
או פחות מבוגרי י"ב במגמות חינוך, מערכות ייצור ממוחשבות
ומלונאות היו זכא.ים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשע"ו
תלמידי החינוך הטכנולוגי שעומדים בתנאים שקבע משרד החינוך זכאים בסיום לימודיהם לתעודת
הסמכה טכנולוגית באחת משלוש רמות. על פי נתוני משרד החינוך,
( בשנת הלימודים תשע"ז2016/17
)
כ-
49.7%
ממסיימי י"ב בחינוך הטכנולוגי היו זכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית. כ-
38%
היו זכאים
לתעודת הסמכה ברמה3.1
ומעלה,
שכוללת זכאות לבגרות
באחד המקצועות הטכנולוגיים
נוסף
על
.תעודת הסמכה58%
מתלמידי המגמות ההנדסיות היו זכאים לתעודת הסמכה בסיום לימודיהם,
לעומת45%
מתלמידי המגמות הטכנולוגיות ו-
44%
מתלמידי ה .מגמות התעסוקתיות
חלק מן החינוך הטכנולוגי ניתן במסגרת בתי ספר מקצועיים של היחידה
להכשרת נוער
באגף להכשרה
מקצועית ,
השייכת
כיום
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. תלמידים בבתי הספר
המקצועיים משלבים בלימודיה
ם
.עבודה בשכר( בשנת הלימודים תשע"ח2017/2018
)
למדו בבתי
הספר המקצועיים10,723
,תלמידים
ו בהם2,514
תלמידות ו-
5,775
.תלמידים בחינוך הערבי
מספר
התלמידים בבתי הספר המקצועיים
נתון
במגמת ירידה וחלקם של התלמידים הערבים במערך זה
.הולך וגדל
כ-
53%
( מן התלמידים שסיימו את בתי הספר המקצועיים בשנת הלימודים תשע"ז2016/2017
)
זכאים לתעודה מקצועית ולאישור על סיום12
שנות לימוד.
שיעור הזכאות לתעודת גמר הגבוה ביותר
( הוא בקרב מסיימי הענפים דפוס, צילום והפקה68%
,)מן הלומדים בי"ב זכאים לתעודת גמר שיעור
הזכאות לתעודת גמר בענף ה הארחה הוא66%
,בענף ה רכב–
58%
ו
בענף ה מחשבים–
57%
.לעו מת
,זאת במגמות עץ, חשמל ואלקטרוני
ק
ה ו במגמות
פרה-רפואי
ות
רק
כ-
40%
מן הלומדים או פחות
.זכאים לתעודת גמר בסיום לימודיהם
נתוני הלשכה המרכזית לסט
ט
יסטיקה על לימודים גבוהים של תלמידי החינוך הטכנולוגי
בתום שמונה
שנים מסיום לימודיהם בתיכון
מלמדים על עלייה ניכרת בשיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי
שממשיכים ללימודים גבוהים בשני המגזרים. בחינוך העברי,
43.4%
מבוגרי החינוך הטכנולוגי
שסיימו את לימודיהם בשנת2008
למדו במוסדות האקדמיים,
לעומת33.1%
בשנת2000
.
בחינוך
הערבי,
29%
מן הבוגרים של שנת2008
למדו במוסדות האקדמיים
לעומת17.5%
מן הבוגרים של שנת
2000
. הפער בין שיעור
בוגרי החינוך העיוני הממשיכים ללימודים אקדמיים
ל בין בוגרי החינוך
הטכנולוגי הממשיכים ללימודים קא
דמיים
צומצם מכמעט25%
בקרב בוגרי שנת2001
ועד לפחות מ-
10%
בקרב בוגרי שנת2008
.
בשנה האחרונה פורסמו שני מחקרים העוסקים בהשפעות החינוך הטכנולוגי על הצלחתם של בוגריו
.בשוק העבודה
ב ניתוח שהתפרסם במסגרת הסקירה השבועית של משרד האוצר בנובמבר2017
נ מצא
עמוד 3 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ששכרם של בוגרי המגמות ההנדסיות בחינוך הטכנולוגי גבוה משכרם של בוגרי החינוך העיוני שיש
להם
מאפיינים דומים, אך שכרם של בוגר .י המגמות התעסוקתיות נמוך יותר
ב מחקר של בנק ישראל
שפורסם בדצמבר2017
נ
מצא כי לפתיחת מגמות טכנולוגיות ביישובים ערבי
י
ם בשנות ה-
90
הייתה
השפעה חיובית על צמצום הנשירה, אך היא לא השפיעה
על
שיעור
הזכאות
,לבגרות על
שיעור
המועסקים ו על .רמת ההכנסה בקרב הבוגרים
1.
חינ וך טכנולוגי
בבתי ספר של משרד החינוך
רובו הגדול של החינוך המקצועי-
טכנולוגי נעשה בבתי
ה
ספר העל-יסודיים של משרד החינוך
שפועלים על
פי
חוק לימוד חובה, התשי"ט–
1949
.
בפרק זה נציג רקע על החינוך הטכנולוגי-מ
קצועי בבתי הספר של משרד החינוך וכן
המלצות
שנכללו
ב דוחות
בנ ושא זה שהתפרסמו
בעת ה
אחרונה, נתונים על תלמידים בחינוך הטכנולוגי העל-
יסודי בפילוחים
שונים ומידע על הישגי תלמידים בחינוך זה –
.זכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי וזכאות לתעודת הסמכה
חלק מן הנתונים המופיעים בפרק, ובהם נתונים על מאפייני תלמידים בחינוך הטכנולוגי וה ישגי תלמידים
בחינוך הטכנולוגי,
מוצגים בפילוח לפי סוגי מגמות: מגמות הנדסיות, מגמות טכנולוגיות ומגמות
תעסוקתיות (ראו הרחבה בפרק1.2
)להלן,
.המקובל במחקרים שהתפרסמו בנושא זה נדגיש כי משרד
החינוך מתנגד לסיווג המגמות המקצועיות לקטגוריות אלה ואיננו עושה בו שימוש בפרסומיו, ו כי
הנתונים שמוצגים להלן הם עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקובצי נתונים שנתקבלו ממשרד
החינוך על פי
בקשתנו. כמו כן, חשוב לציין כי אף ש
ב
מסמך
,זה עסקנו בפערים בחינוך הטכנולוגי בלבד גם
.בחינוך העיוני יש פערים בין תלמידים הלומדים מקצועות שונים1
1.1
.
רקע
בעשורים הראשונים לקיומה
של מדינת ישראל ובמיוחד בשנות ה-
60
וה-
70
של המאה ה-
20
היה מעמדו
של החינוך המקצועי-
הטכנולוגי נמוך, והוא נחשב למסלול נחות לעומת
מסלול החינוך העיוני,
המוביל
לתעודת בגרות מלאה ומכין ללימודים אקדמיים. בתקופה זאת שיעור התלמידים במסגר ,ות המקצועיות
שהיו רוב
ן ככול
ן בתי ספר ייעודיים נפרדים, הגיע עד לכ-
60%
מן התלמידים בחינוך התיכוני. התדמית
השלילית של החינוך המקצועי נוצרה בעיקר משום שמיון התלמידים לחינוך המקצועי נעשה שלא על
פי
רצונם ("הסללה") ובשל הגבלת הגישה של רוב תלמידי החינוך המקצועי ל .בחינות הבגרות על שיטה זאת
נמתחה
ביקורת חברתית חריפה בשל הטענה
ש
היא מנציחה את הפערים בחברה ומונעת מוביליות בין-
דורית. לצד הביקורת החברתית נמתחה ביקורת גם על רמת ההכשרה המקצועית בחינוך המקצועי וחוסר
התאמתה לקצ
ב
.ההתפתחויות הטכנולוגיות2
עקב הביקורת החריפה הו
ירידה בשיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי בשנות ה-
80
,
מונו בסוף
עשור זה
ובראשית שנות ה-
90
כמה צוותים וועדות לבדיקת הנושא .
בעקבות המלצותיהם החל משרד החינוך
ביישום רפורמה מקיפה בחינוך המקצועי-
טכנולוגי שנכללו בה ביטול של ההסללה הכפויה, הרחבת הבסיס
1 להרחבה ראו: עדית ליבנה, "הסללה בתוך מסלול: הסללה דה פקטו במסלול העיוני בחינוך התיכוני בישראל", בתו :ך יש
סיכוי לשינוי? תיאוריה ומחקר עדכני על שוויון הזדמנויות בחינוך
, עורכים: רינת ארביבי-
,אלישיב, יריב פניגר, יוסי שביט
,הוצאת הספרים של מכון מופ"ת2017
.
2
,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי המיקוד השבועי–
על החינוך המקצועי-טכנולוגי והשפעותיו ארוכות הטווח , סקירה
,כלכלית שבועית19
בנובמבר2017
.
עמוד 4 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המדעי-עיוני ותב
כנית הלימודים וצמצום ההכשרה המעשית הממוקדת,
וכן יתר גמישות בבחירת מקצועות
הלימוד ובגישה לבחינות הבגרות. הרפורמה הושלמה בשנת הלימודים תש
ס( "ז7
200
/
2006
.)
3
למרות שינויים אלה ו על אף עמדת משרד החינוך
ש
החינוך הטכנולוגי-
מקצועי מותאם כיום למקצועות
עתירי ידע ולת למידים בכל הרמות (ובכללם התלמידים החזקים ביותר), מעמדו עדיין שנוי .במחלוקת
גורמים אחדים, ה וב
ם התעשייה וצה"ל,
מצדדים בהגדלת שיעור הפונים
למסלול הטכנולוגי-מקצועי
ובחיזוק ההכשרה המקצועית
. לדעתם,
יש בכך כדי להעלות את כושר ההשתכרות של בעלי מיומנויות
נמוכות או
ב עלי מיומנויות גבוהות בתחומים שאינם עיוניים ,המתקשים להתמודד עם לימודים עיוניים
ול
צמצם את
המחסור בכוח אדם מקצועי, הפוגע בצמיחה הכלכלית. כנגד זאת הועלו טענות
ש החינוך
המקצועי גורם להסללה
, המביאה מה יע תיוג והדרה, מוביל להישגים לימודי
י
ם פחותים, אינו מ
למד
את
המי
ומנ
ו יות הבסיסיות הנדרשות לאדם בחברה המודרנית לנוכח השינויים הטכנולוגיים המהירים ועליית
התשואה לכישורים ולהון אנושי,
,ואינו יעיל
בהתחשב ב עלות הלימודים הגבוהה
לעומת עלות ה חינוך
.העיוני4
בהמשך לדיונים אלה,
ועל רקע
עיסוק מתמשך בסוגיות הקשורות לטיפוח ו
ל
מיצוי לש
ההון האנושי
ומחסור בכוח אדם מיומן לתחומי התעשייה והטכנולוגיה,
פורסמו בשנים האחרונות כמה דוחות העוסקים
.בחינוך הטכנולוגי
צוות בין-משרדי שהק
ים
מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעקבות החלטת ממשלה מיוני2015
בנושא "טיפוח
ומיצוי ההון האנושי" פרסם ביולי2016
דוח מקיף על שיפור מערך הא קרדיטציה
והניעות בין מערכות
ההש
הלכ וההכשרה.
הצוות עמד על היעדר ראייה רוחבית ותפיסה מערכתית
במערך החינוך, ההשכלה
וההכשרה הטכנולוגיים-מקצועיים בישראל.
מצב זה
מ
תבטא בפועל יהב
עדר רצף הכשרתי המאפשר תכנון
קריירה מצד אחד וייעול
של
מערך ההכשרות מצד ש.ני החוליות השונות במערך ההשכלה וההכשרה
הטכנולוגי (ו ,בהן החינוך הטכנולוגי בבתי הספר, מערך ההכשרות הצבאי
מוסדות ה השכלה
ה גבוהה
וכד
ומה )
אינן קשורות זו לזו ואין מנגנוני הכרה סדורים
בנוגע ל
תכנים ו
ל מיומנויות שנרכשו בהכשרות
.קודמות
שר אב להשכלה טכנולוגית-
מקצועית
בתיכון המליץ הצוות הבין-משרדי
כי משרד החינוך ומשרד הכלכלה
יפעלו במשותף למקסום ההכרה המקצועית
ב
השכלה וב
רה ש הכ הנצבר
ות בשלב התיכו
ן.
,מטרה זו תושג
,מצד אחד
באמצעות גיבוש מתכונת עבודה מוסכמת בין משרד החינוך למשרד הכלכלה לצורך הכרה
במסלולי הלימוד של משרד החינוך,לתעודת מקצוע ומ ,צד שני באמצעות
ביצוע התאמות מערכתיות
שיאפשרו לתלמידי בתי ספר מקצועיים
מיצוי מרבי של ההזדמנויות ל
השל
ים תעודת בגרות ו
ו רכ ל ש השכלה
טכנולוגית על-תיכונית. לצורך הידוק התיאום ושיתוף הפעולה הבין-
משרדי בין משרד החינוך למשרד
הכלכלה הומלץ להקים ועדת היגוי
קבועה בשיתוף ראשי האגפים הרלוונט
י
ים במשרדי
ם אלו,
שמטרתה
מקסום ההכרה ההדדית
בין מערכות החינוך וההכשרה בשלב התיכו
ן, ו כן לפעול לחיבור מערכות המידע
של שני המשרדים בתחום זה.
5
3
,אסף וינינגר
מידע לקראת דיון בנושא "חינוך מקצועי-טכנולוגי-
"ישיבת מעקב ודיווח , , מרכז המחקר והמידע של הכנסת7
במרס2016
.
4
,נועם זוסמן ושי צור תרומתו של חינוך
תיכוני מקצועי לעומת עיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה , בנק ישראל, חטיבת
המחקר, פברואר2010
.
5
,משרד ראש הממשלה
דוח הצוות הבין-
משרדי
לשיפור מערך האקרדיטציה והניעות בין מערכות ההשכלה וההכשרה ,טיוטה
סופית ,
24
ביולי2016
.
עמוד 5 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בשנת2018
פורסם דוח מקיף של ה-
OECD
בנושא התמחות מקצועית, חינוך והכשרה מקצועית ב
ישראל .
בדוח מובאת י סק רה של
מערכת החינוך הטכנולוגי לתלמידי תיכון
, ובה היא מתוארת
כמערכת
בעלת
שתי
מטרות כלליות מרכזיות: ל
ספק את רוצה
ך של
שוק העבודה
ב ,מגוון רחב של בעלי מיומנויות טכניות
מקצועיות ומסחריות, ב
פרט בתחומים שבהם אין הכרח בהשכלה גבוהה, ולסייע לתלמיד
ים אשר
מסיבה
כזאת או אחרת
אינם שואפים ללמוד ב
מסלול אקדמי, להצל
י .ח בעולם התעסוקה
כמה מ נקודות
ה חולשה
ה
מרכזיות ו
ה אתגרים
ה מרכזיים
של החינוך הטכנולוגי-המקצועי שנמנו בדוח : היעדר הכנה של רוב
התלמידים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי התיכוני למקצועות ולמסלולי קריירה ספציפי ים, שיעור נמוך של
תלמידים המשלבים התנסות והתמחות מעשית בזמן הלימודי ם לעומת מדינות העולם וחוסר בכישורים
בסיסיים בשפה ובמתמטיקה
בקרב חלק גדול מבוגרי החינוך הטכנולוגי, ב
ייחוד
.במגזרים מסוימים
בהמשך לכך קבעו מחברי הדוח כי יש צורך
ברפורמה אסטרטגית ומתואמת בחינו
ך המקצועי בישראל ובה
כמה :מרכיבים
פיתוח מסלולים להתנסות מעשית
במקומות עבודה במסגרת לימודי החינוך הטכנולוגי בתיכון;
הרחבת שיתוף הפעולה בין מסגרות החינוך הטכנולוגי לבין מעסיקים
,בתחום
הן
לצורך
גיבוש
ופיתוח ות של
כניות לימודים ומגמות והן במסגרת הלימודים עצמם;
הגדלת השקיפות והאחידות במערכת ההשכלה וההכשרה המקצועית-
טכנולוגית באמצעות הקמת
מועצה לאומית להשכלה טכנולוגית ובניית מערכת תעודות לאומית;
מתן תשומת לב מוגברת לרמת ההכשרה בתחומי אוריינות השפה והמתמטיקה הבסיסית
ו בת
כניות לחינוך טכנולוגי-
,מקצועי ובפרט
בתוכניו
ת המיועדות ל תלמידים בחינוך הערבי
לו תלמידים
בחינוך החרדי.
6
בתוכניות של משרד החינוך שהוצגו בוועדות הכנסת בשנתיים האחרונות פירט המשרד
את
יעדי
ו
עבור
החינוך הטכנולוגי לשנים הבאות: בניית מערכת הסמכות מקצועיות
לחינוך ההנדסי, הטכנולוגי והמקצועי
והגדלת מספר התלמיד ים
שזכאים לתעודת הסמכה מקצועית עם סיום לימודיהם
(נוסף על
תעודת בגרות
או כתחליף לה)
; הגדלת )מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי בתיכון ובלימודי המשך (טכנאים והנדסאים
ל עד-
43%
מן הלומדים בשנת2022
(כ-
180,000
)תלמידים והגדלת שיעור התלמידים המשלבים למידה
מעשית והתנ.סות בעולם העבודה7 כמו כן
נקבעו יעדים עבור החינוך
הטכנולוגי במסגרת ת
ו כניות העבודה
של משרד החינוך לשנים2017
ו-
2018
ובהם עלייה במספר התלמידים עד ל-
176,000
תלמידים בשנת2022
,
הנגשת החינוך הטכנולוגי-מקצועי לכלל האוכלוסיות, הגדלת היצע המסגרות והמגמות בחינוך הט
כנולוגי-
מקצועי, ובפרט מגמות הדרוש
ו.ת לתעשיית ההייטק8
6 Matgorzata Kuczera, Tanja Bastianić and Simon Field, Apprenticeship and Vocational Education and Training
in Israel, OECD Reviews of Vocational Education and Training, OECD Publishing, Paris, 2018,
http://dx.doi.org/10.1787/9789264302051-en.
נציין כי בשנת2014
( פרסמה הקרן האירופאית להכשרה מקצועיתEuropean Training Foundation
) דוח שהציג מסקנות
דומות
European Training Foundation, Israel – Trends, perspectives and challenges in strengthening vocational
education for social inclusion and social cohesion, 2014
7
,משרד החינוך
החינוך
הטכנולוגי והמקצועי בישראל צעד אחד לפני כולם: תוכנית לשנים4
1
20
-4
2
20
, מצגת ,בוועדת החינוך
התרבות והספורט של הכנסת, נובמבר2016
,; משרד החינוך
תוכנית
אסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל
17
20
-7
22
20
, מצגת בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, אוקטובר2017
.
8
,משרד ראש הממשלה
ספר תוכניות העבודה לשנים 7
201
-8
201
, ירושלים, מרס17
20
', עמ185
-
186
,; משרד ראש הממשלה
ספר תוכניות העבודה לשנת
2018
, ירושלים, פברואר2018
', עמ243
.
עמוד 6 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.2
.
תלמידי
ם בחינוך הטכנולוגי העל-יסודי
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ח (
2017/2018
)
למדו בחינוך הטכנולוגי154,902
תלמידים,
שהם39%
מן התלמידים בחינוך העל-יסודי, בהם
79,819
בנות(
51.5%
)מן התלמידים
ו-
75,083
בנים (
%
48.5
)מן התלמידים .
00
45,4
מתלמידי החינוך הטכנולוגי
(כ-
%
30
)הם תלמידי ה חינוך
.הערבי9
בתרשימים שלהלן נתונים על מספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי – בחינוך העברי ו בחינוך
הערבי
.ושיעורם בכלל תלמידי החטיבה העליונה10
תרשים1
): תלמידים בחינוך הטכנולוגי (אלפים
לפי מגזר ,
2018-2011
9
הנתונים על התלמידים בחינוך הטכנולוגי לפי אהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד
,החינוך23
ביולי2018. נתוני כלל התלמידים בחינוך העל-
,יסודי לקוחים מתוך מערכת משרד החינוך
במבט רחב –
מספרים
על החינוך, והם
:עוסקים בתלמידים בבתי ספר בחינוך הרגיל בחטיבה העליונה, תאריך כניסה24
ביולי2018
.
10
נתוני2018
,לפי אהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך23
ב יולי2018
. נתוני
2011
עד2016
,לקוחים מתוך משרד החינוך
החינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל צעד אחד לפני כולם :תוכנית לשנים -
2014
2024
, מצגת בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, נובמבר2016. נתוני כלל התלמידים בחינוך העל-
יסודי לקוחים
,מתוך מערכת משרד החינוך
במבט
רחב– מספרים על החינוך
והם עוסקים בתלמידים בבתי ספר בחינוך הרגיל בחטיבה
:העליונה, תאריך כניסה24
ביולי2018
.
87.5
89.8
93.6
97.9
103.3
106.0
105.8
109.5
33.8
35.7
39.2
40.7
42.7
43.6
45.2
45.4
121.3
125.5
132.7
138.7
146.0
149.5
151.0
154.9
2010/11
תשע"א
2011/12
תשע"ב
2012/13
תשע"ג
2013/14
תשע"ד
2014/15
תשע"ה
2015/6
תשע"ו
2016/17
תשע"ז
2017/8
תשע"
ח
החינוך העברי
החינוך הערבי
עמוד 7 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים2
: שיעור
ה תלמידים בחינוך הטכנולוגי
ב ,כלל התלמידים בחטיבה העליונה2018-2011
אנו רואים אפוא
כי מספר התלמידים בחינוך הטכ
נולוגי העברי גדל בכ-
24%
מאז
2011
ומספר התלמי דים
בחינוך הטכנולוגי הערבי גדל בכ-
27%
.שיעור תלמידי החינוך הטכנולוגי בכלל
תלמידי החטיבה העליונה
גדל מכ-
36%
ב-
2011
עד
כמעט
40%
.בשנת הלימודים תשע"ח עם זאת,
בארבע השנים האחרונות הוא נותר
.יציב
נציין כי נתונים אלה אינם עולים בקנה אחד עם
הנתונים שהציג משרד הח
ינוך בת
ו
כניות העבודה של
ו .
בתוכניות העבודה של משרד החינוך לשנת2017
קבע
ה משרד יעד של קידום החינוך
המדע,י
הטכנולוגי
והמקצועי והציב מדדי תפוקה של הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי מ-
155,789
ב-
2016
ל-
157,998
בסוף שנת2017
ול-
160,000
בסוף2018
.
11
על פי מדדי ה תפוקה שהציג
משרד
החינוך במסגרת
ות כנית העבודה שלו לשנת2018
, מספר התלמידים צפוי לעלות מ-
155,000
ב-
2017
ל-
176,000
ב-
2022
.
12
בדיווח הביצוע על ות כניות העבודה לשנת2017
שפורסם במרץ2018
צוין כי מספר התלמידים בחינוך
הטכנולוגי בשנת2017
היה163,200
.
13
תלמידי החינוך הטכנולוגי לומדים בכ-
20
מגמות מקצועיות שונות . המגמות שמספר התלמידים בהן הוא
הגדול ב יותר הן מגמת ניהול עסקי–
27,565
תלמידים בשנת הלימודים תשע"ח (כ-
18%
מן התלמידים
,)בחינוך הטכנולוגי מגמת הנדסת תוכנה–
25,281
תלמידים בשנת הלימודים תשע"ח (כ-
16%
מן
)התלמידים
ו מגמת
וא מנויות העיצוב–
13,399
תלמידים ב שנת הלימודים
תשע"ח (כ-
12%
מן התלמידים) .
מספר
י ה
תלמידים ב
מגמות ה חינוך הטכנולוגי
מוצגים
בטבלה1.
14
11
,משרד ראש הממשלה
ספר תוכניות העבודה לשנים
2017
-8
201
, ירושלים, מרס2017
', עמ185
-
186
.
12
,משרד ראש הממשלה
ספר תוכניות העבודה לשנת
2018
, ירו שלים, פברואר2018
', עמ243
13
,משרד ראש הממשלה
דיווח ביצוע תוכניות העבודה לשנת
2017
,
,ירושלים
ניסן תשע"ח, מרס
2018
', עמ138
.
14
,אהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך23
ביולי2018
.
36.1%
36.9%
37.9%
38.7%
39.5%
39.6%
39.4%
39.5%
2010/11
תשע"א
2011/12
תשע"ב
2012/13
תשע"ג
2013/14
תשע"ד
2014/15
תשע"ה
2015/6
תשע"ו
2016/17
תשע"ז
2017/8
תשע"
ח
עמוד 8 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה1
( : תלמידים בחינוך הטכנולוגי לפי מגמה, תשע"ח2017/2018
)
מגמה ראשית תלמידים מגמה ראשית תל
מידים
1 ניהול עסקי
27,565
11 חינוך
5,436
2 הנדסת תוכנה
25,281
12 מערכות בריאות
4,034
3 אומנויות העיצוב
18,646
13 תיירות ופנאי
2,225
4 הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים
13,399
14 הנדסת בנייה ואדריכלות
2,091
5 תקשוב
11,888
15 תעשייה וניהול
1,901
6 מדיה ופרסום
9,454
16 מדעית-טכנולוגית
1,813
7 מ
ערכות ייצור ממוחשבות
7,468
17 טכנולוגיות תקשורת
1,791
8 ביוטכנולוגיה
7,453
18 מלונאות
1,242
9 מערכות בקרה ואנרגיה
6,767
19 מערכות מידע דיגיטליות
498
10 הנדסת מכונות
5,586
20 מערכות ימיות
207
חוקרים שעוסקים בחינוך הטכנו
לוגי-
מקצועי נוהגים לחלק את המגמות במסלול זה לשלוש קבוצות
עיקריות הנבדלות זו מזו ברמתן ובאופי ההכנה שהן מעניקות
:לתלמידים15
המגמות ההנדסי
ות –
נחשב
ות למסלול הטכנולוגי הגבוה ביותר, ומיועד
ות
להכין תלמידים לבחינות
הבגרות וללימודים גבוהים במקצוע
ו
ת ההנדסה, מדעי המ
חשב והביו-
טכנולוגיה. בין יתר המגמות
הנכללות ב
קבוצה זו
: הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, ביו-טכנולוגיה
, מגמה מדעית-
טכנולוגית .ומערכות מידע דיגיטליות
המגמות הטכנולוגי
ות –
מיועד
תו להכין תלמידים ל
בחינות ה
בגרות ולרכישת השכלה נוספת בתח ומי
המחקר הטכנולוגיי
ם, או להכשר
ה
בתור .הנדסאים או טכנאים בקבוצה זו נכללות
המגמות אומנ
ו יות
,העיצוב, מדיה ופרסום, מערכות ייצור ממוחשבות, מערכות בקרה ואנרגיה, הנדסת בנייה ואדריכלות
תעשייה וניהול, טכנולוגיות תקשורת
, תקשוב.
המגמות התעסוקתיות –
נחשב
ות למקבילתן הנמוכה של המגמות הטכ
נולוגי
ות וייעודן
מתן הכשרה
מקצועית לצד השכלה עיונית. המגמות ה
נ
כללות בנתיב זה הן
,ניהול עסקי, חינוך, מערכות בריאות
מערכות
ימיות
.תיירות ופנאי ומלונאות16
נדגיש כי משרד החינוך מתנגד כיום
לחלוקה של החינוך הטכנולוגי
לקבוצות
מגמות
ואינו מציג פילוח
מסוג זה בנתוני
ם שהוא מפרסם . לדברי נציג משרד החינוך אהרון שחר, בכל המגמות לומדים תלמידים
15
סיווג מסוג זה מופיע בפרסומים רבים ו ,בהם: משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי המיקוד השבועי– על החינוך המקצועי-
טכנולוגי והשפעותיו ארוכות הטווח ,, סקירה כלכלית שבועית19
בנובמבר2017
,; ענת אבן זהב
ניתוח אסטרטגי של מערכות
חינוך :ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל ,חיבור מחקר
לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר
דוקטור לפילוסופיה, הטכניון, חיפה, ינואר2016
,; משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
תלמידים בבתי
ספר מקצועיים :מאפיינים ,עמדו
ת והישגים לימודיים , ניסן תשע"ו, אפריל2016
,; כרמל בלנק, יוסי שביט ומאיר יעיש
הסללה בחינוך התיכוני בישראל ,, מרכז טאוב20
בדצמבר2015
,; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,פני החברה בישראל דוח
'מס8 – דור העתיד בישראל , מאי2016
,; דפנה גץ, דן פלד ואחרים :מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל תשתית
,נתונים השוואתית
,מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה2013
.
Matgorzata Kuczera, Tanja Bastianić and Simon Field, Apprenticeship and Vocational Education and Training
in Israel, OECD Reviews of Vocational Education and Training, OECD Publishing, Paris, 2018,
http://dx.doi.org/10.1787/9789264302051-en
16
,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי המיקוד השבועי–
על החינוך המקצועי-טכנולוגי והשפעותיו ארוכות הטווח , סקירה
,כלכלית שבועית19
בנובמבר2017
. רשימת המגמות וסיווגן לפי קבוצות נתקבלה מזאב קריל, אגף הכלכלן הראשי, משרד
,האוצר5
באוגוסט2018. לאחר התייעצות עם זאב הוחלט לכלול את מגמת התקשוב בקבוצת המגמות
הטכנולוגיות
.בניתוחים שערכנו במסמך זה, אף שבמסמך שלו היא נכללה בקבוצת המגמות התעסוקתיות
עמוד 9 מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ב מגוון רמות, לרבות המצטיינים ביותר, כולן מכינות לבחינות הבגרות ובוגרי כולן יכולים להשתלב
בלימודים אקדמיים בתחומים
מגוונים, ו לפיכך
לא
.נכון לסווג את קבוצות המגמות האלה ולדרג אותן17
בש נת הלימודים תשע"ח(
2017/2018) למדו במגמות ההנדסי
ות
54,030
תלמידים, שהם כ-
35%
מן
התלמידים בחינוך הטכנולוגי, במגמות הטכנולוגי
ות
למדו60,006
תלמידים, שהם כ-
39%
מן התלמידים
בחינוך הטכנולוגי, ובמגמות התעסוקתי
ות
למדו40,709
תלמידים, שהם כ-
26%
מן התלמידים בחינוך
הטכנולוגי. כפי שאנו רואים בתרשים
להלן,
חלקם של התלמידים בקבוצת המגמות
ההנדסי
ות
עלה בשיעור
קטן מאז
2011
ובשנת הלימודים תשע"ח תלמידי המגמות ההנדסיות היו%
35
מן התלמידים בחינוך
.הטכנולוגי18
תרשים3
: תלמידים בחינוך הטכנולוגי לפי
סוג מגמ
ה
, תשע"א-תשע"ח
להלן יוצגו נתונים על מאפייני
ה תלמידים
בסוגי המגמות השונ
ים בחינוך הטכנולוגי –
מגזר, מגדר
והרקע
החברתי-
כלכלי של
התלמידים.
19
17
,אהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, שיחת טלפון30
ביולי2018
.
18
נתוני2018
,לפי אהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות ,מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך23
ביולי2018
. נתוני
2011
עד2016
,מתוך משרד החינוך
החינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל צעד אחד לפני כולם :תוכנית לשנים 4
1
20
-4
2
20
,
מצגת בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, נובמבר2016
.
19
עיבוד לנתוני משרד החינוך שנתקבלו מאהרון שחר, מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד
,החינוך23
ביולי2018
.
40,596
50,507
54,030
50,234
59,173
60,006
30,440
39,320
40,709
תשע"
א(
2010/11
)תשע"
ו(
2015/16
)תשע"
ח(
2017/18
)
הנדסי
טכנולוגי
תעסוקתי
עמוד
10
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים4
:הת
למידים בחינוך הטכנולוגי לפי סוג מגמה ו לפי( מגזר, תשע"ח2017/2018
)
שיעור התל
מידים הערבים הלומדים במגמות ההנדסי ות גבוה במקצת
משיעורם במגמות הטכנולוגי
ות
והתעסוקתי
ות .
36%
מן התלמידים בחי נוך הטכנולוגי הערבי
ו-
34%
מן התלמידים בחינוך הטכנולוגי
העברי
לומדים במגמות ההנדסי
ות.
תרשים5
:תה למידים בחינוך הטכנולוגי לפי
סוג מגמה ו לפי( מגדר, תשע"ח2017/2018
)
במגמות התעסוקתיות יש
שיעור
גבוה במיוחד
של
( תלמידות72%
)
ואילו במגמות הטכנולוגיות שיעורן הוא
כמחצית מן התלמידים. שיעור ה
תלמידות הנמוך ביותר
הוא במגמות
ההנדסי
ות. מ-
79,745
ה בנות בחינוך
הטכנולוגי37%
לומדות במגמות ת ,עסוקתיות36%
–
במגמות טכנולוגיות ו-
27%
–
.במגמות הנדסיות
בקרב הבנים,
43%
,לומדים במגמות הנדסיות42%
– במגמות טכנולוגיות ו-
15%
–
.במגמות תעסוקתיות
חינוך
עברי
69%
חינוך
ערבי
31%
הנדסי
חינוך
עברי
70%
חינוך
ערבי
30%
טכנולוגי
חינוך
עברי
74%
חינוך
ערבי
26%
תעסוקתי
בנות
41%
בנים
59%
הנדסי
בנות
48%בנים
52%
טכנולוגי
בנות
72%
בנים
28%
תעסוקתי
עמוד
11
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים6: ת
למידים בחינוך הטכנולוגי לפי סוג מגמה
( וחמישון טיפוח של בית הספר, תשע"ח2017/2018
)
ה
חינוך ה
עברי
ה חינוך
ה
ערבי
,לעומת המגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות
במגמות ההנדסי
ות שיעור גבוה יו תר של תלמידים הלומדים
בבתי ספר
חזקים ושיעור נמו ך של תלמידים הלומדים בבתי ספר
ח
לשים. נתון זה בולט ה ן בחינוך העברי
והן בחינוך הערבי, אף כי
ש .יעור בתי הספר החלשים בחינוך הערבי גדול הרבה יותר מעיבוד הנתונים עולה
גם כי מ-
32,607
ה
תלמידים בחינוך הטכנולוגי העברי הלומדים בבתי הספר החזקים ביותר,
52%
לומדים
,במגמות הנדסיות29%
במגמות טכנולוגיות ו-
19%
.במגמות תעסוקתיות ,לעומת זאת
מ-
31,080
חזק ,
45%
בינוני-
חזק ,
18%
בינוני ,
16%
בינוני-
חלש ,
17%
חלש ,
4%
הנדסי
חזק ,
23%
בינוני
חזק ,
22%
בינוני ,
24%
בינוני-
חלש ,
20%
חלש ,
11%
טכנולוגי
חזק ,
21%
בינוני
חזק ,
18%
בינוני ,
26%
בינוני-
חלש ,
24%
חלש ,
11%
תעסוקתי
בינוני /
בינוני-
חזק ,
21%
בינוני-חלש ,
28%
חלש ,
51%
הנדסי
בינוני /
בינוני-
חזק ,
7%
בינוני-חלש ,
21%
חלש ,
71%
טכנולוגי
בינוני /
בינוני-
חזק ,
4%
בינוני-חלש ,
21%
חלש ,
75%
תעסוקתי
עמוד
12
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
התלמידים בבתי הספר החלשים ביותר–
24%
,לומדים במגמות הנדסיות42%
– במגמות טכנולוגיות ו-
33%
–
.במגמות תעסוקתיות בחינוך הטכנולוגי
הערבי, מ-
5,245
ה תלמידים בבתי ספר בחמישוני הטיפוח
בינוני ובינוני-חזק –
%
70
(
3,644
תלמידים ) לומדים במגמות
הנדסי
ות.
20
נציין כי במסמך מרכז המחקר
וה מידע של הכנסת משנת2016
צוין כי רוב הרשויות המקומיות שבהן השיעור הגבוה ביותר של תלמידים
( הלומדים בנתיב הטכנולוגי/חקלאי משתייכות לאשכולות הנמוכים3-1) והבינוניים-
( נמוכים5-4
),
לפי
.סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה21
ב
מחקרים שעסקו בחינוך הטכנולוגי בשנים האחרונו ת
נמצאו ממצאים דומים ב
נוגע
למאפייני תלמידים
בסוגי המגמות השונים
ב .חינוך הטכנולוגי
ב
בדיקה שע
שו
יוסי שביט וכרמל בלנק במחקר על הסללה
בחינוך הטכנולוגי שפורסם ב-
2015
הם
מצא
ו כי
בשנים2011
ו-
2012
בתת-
מסלול ההנדסי– כ-
40%
מן
הלומדים היו
בנות
, כ-
30%
– תלמידי החינו
ך הערבי וכ-
10%
– עולים. בתת-מסלול הטכנולוגי –
כמחצית
מן הלומדים היו
בנות
, כ-
21.5%
– תלמידי ה
חינוך הערבי וכ-
9%
– עולים. בתת-
מסלול המקצועי/תעסוקתי
כ-
60%
מן הלומדים היו בנות, כ-
36%
–
תלמידי
ה
חינוך הערבי וכ-
8%
–
.עולים
עוד
נמצא כי ממוצע
המעמד החברתי-כלכלי של ב
תי הספר בתת-
מסלול ההנדסי גבוה
מזה של בתי הספר ב
תת-
מסלול
.הטכנולוגי והמקצועי/תעסוקתי22
ניתוח של משרד האוצר ש
בו נ
בדק
ו
נתוניהם של ילידי השנים1990
עד
1995
מצא כי ככל ש ציונו של תלמיד בבחינת המיצ"ב בכיתה ח' גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שאותו תלמיד
ילמד בחינוך העיוני או במגמות ההנדסיות של החינוך הטכנולוגי. מנגד, ציון גבוה במיצ"
ב מנבא סיכוי
.נמוך יותר להשתלב במגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות של החינוך הטכנולוגי כמו
כן,
נמצא כי ככל
ששכר האב גבוה יותר, סיכויי ההשתלבות בחינוך העיוני גבוהים יותר, ו סיכויי ההשתלבות במגמות
הטכנו לוגיות
והתעסוקתיות של החינוך הטכנולוגי נמוך יותר. השפע
ת
ארץ המוצא של משפחתו של
התלמיד על הסיכויים להשתלב בחינוך הטכנולוגי ובמגמות השונות בו מורכבת יותר. על פי הניתוח,
אם
מוצאו של התלמיד הוא
ב
ארצות אירופה ו
אמריקה, סיכוייו ללמוד בחינוך הטכנולוגי על מסלוליו ה שונים
קטנים
מאלה של תלמידים בעלי
מאפיינים
דומים ש
משפחות
יהם ממוצאים אחרים.
ליוצאי מדינות
בר ית
המ
ועצות לשעבר וליוצאי אתיו
פ יה סיכוי גבוה יחסית ללמוד בחינוך הטכנולוגי– ו
ליוצאי מדינות בר ית
המ
ועצות
לשעבר סיכוי גבוה מאוד .ללמוד במגמות הנדסיות
ל
תלמידי
ם שמשפחתם ממ
וצא אסיה-
אפריקה סיכוי דומה לזה של
ישראלים ותיקים
ללמוד במגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות אולם סיכוי
גבוה יותר ללמוד במסלול ההנדסי. לתלמידים ערבים סיכוי גבוה ללמוד במגמות ההנדסיות של החינוך
.הטכנולוגי23
1.3
.
הישגים בבחינות הבגרות
( בשנת הלימודים תשע"ז2016/17) היו זכ אים לתעודת בגרות בדגש על מקצועות טכנולוגיים33,718
בוגרי
י"ב
, שהם כ-
%
44
.מכלל הזכאים לתעודת בגרות בשנה זאת24
20
בשל מיעוט בתי הספר והתלמידים בחמישוני הטיפוח החזקים ביותר בחינוך הערבי אוחדו בתרשימים בתי ספר בחמישון
הטיפוח הבינוני והבינוני-
.חזק
21
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת "נתונים בדבר זכאות לתעודת בגרות לפי רשות מקומית ונתיב לימוד ", כתיבה: אסף
,וינינגר28
בדצנמבר2016
.
22
כרמל בלנ ,ק, יוסי שביט ומאיר יעיש
הסללה בחינוך התיכוני בישראל ,, מרכז טאוב20
בדצמבר2015
.
23
,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי המיקוד השבועי–
על החינוך המקצועי-טכנולוגי והשפעותיו ארוכות הטווח , סקירה
,כלכלית שבועית19
בנובמבר2017
.
24
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2018
:, לוח8.20: נבחנים בבחינות בגרות, לפי זכאות לתעודה ות כונות
.נבחרות
עמוד
13
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
65.2%
מבוגרי י"ב בחינוך הטכנולוגי העברי ו-
59.2%
מבוגרי י"ב בחינוך הטכנולוגי הערבי היו
זכאים
( לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשע"ו2015/16
.) בחינוך העב רי שיעור הבנים הזכאים לתעודת בגרות
(
68.4%
( ) גבוה משיעורן של הבנות61.2%
). בחינוך הערבי התמונה הפוכה–
שיעור הבנות הזכאיות לתעודת
בגרות
בכלל תלמידות י"ב בחינוך הערבי (
%
69
( ) גבוה משיעורם של הבנים%
44.9
.)
25
בתרשימים הבאים מוצגים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
על שיעור הזכאים לתעודת בגרות ועל
שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות
בכלל
תלמידי י"ב בחינוך
הטכנולוגי –
.העברי והערבי
תרשים7
,: זכאות לבגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות בחינוך הטכנולוגי לפי מגזר2016-2010
25
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
שנתון סטטיסטי לישראל , לוח8.20
: נבחנים בבחינות הבגרות לפי זכאות לתעודה ותכונות
.נבחרות
65.2%
56.8%
59.2%
48.3%
0.45
0.5
0.55
0.6
0.65
2015/16
2014/15
2013/14
2012/13
2011/12
2010/11
2009/10
זכאות לבגרות
חינוך עברי
חינוך ערבי
52.6%
46.3%
44.70%
38.1%
2015/16
2014/15
2013/14
2012/13
2011/12
2010/11
2009/10
עמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות
חינוך עברי
חינוך ערבי
עמוד
14
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי–
העברי והערבי–
ושיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת
בדרישות הסף של האוניברסיטאות עלה מאז שנת2010
,
אך עדיין יש פערים ניכרים בין החינוך העברי
לחינוך .הערבי בשני המדדים על פי
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
בשנת2010
שיעור תלמידי י"ב
הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הטכנולוגי העברי היה נמוך במעט משיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך
העיוני
, ואילו
בשנת2016
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הטכנולוגי היה ה ,גבוה יותר. לעומת זאת
שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הס ף של האוניברסיטאות בחינוך העיוני העברי עדיין
.גבוה משיעור זה בקרב תלמידים בחינוך הטכנולוגי העברי26
לצורך הכנת מסמך זה קיבלנו ממשרד החינוך ק
ו בצי נתונים מפורטים על זכאות לבגרות לפי מגמה בחינוך
הטכנולוגי. באמצעות עיבוד לקבצים אלה הפקנו נתונים על זכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי לפי סוגי
מגמות (הנדסיות, טכנולוגיות ותעסוקתיות) בשנים2014
עד2016
. נתונים אלה מוצגים בתרשים8.
27
תרשים8
: זכאים לתעודת בגרות
בכלל
,הלומדים בי"ב בחינוך הטכנולוגי לפי סוגי מגמות2016-2014
על פי
הנתונים, שיעור הזכאו ת לתעודת בגרות בקרב תלמידים במגמות ההנדסיות גבוה במידה ניכרת
משיעור הזכאות בקרב תלמידי המגמות הטכנולוגיות וההנדסיות. עם זאת, יש עליה מסוימת בשיעור
הזכאות לתעודת בגרות בכל סוגי המגמות. המגמות ששיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידיהן הוא הגבוה
ביותר הן מגמת
ביוטכנ
ולוגיה ו מגמה
מדעית-
טכנולוגית– כ-
95%
מתלמידי י"ב שסיימו מגמות אלה בשנת
הלימודים תשע"ו זכאים לבגרות. לעומת זאת, כ-
30%
או פחות מבוגרי י"ב במגמות חינוך, מערכות ייצור
.ממוחשבות ומלונאות היו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשע"ו
26
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטט
י
סטי לישראל
2012
עד2017
, לוח תלמידי כיתות י"ב שנבחנים בבחינות בגרות
.וזכאים לתעודה
27
עיבוד לקובץ נתוני משרד החינוך על זכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי2014
עד2016, נתקבל באמצעות הילה פאר-
,סיקרון4
באוקטובר2018. ממוצע זכאות לבגרות בחינוך העברי וה ,ערבי מתוך: מרכז המחקר והמידע של הכנסת מבט על החינוך
הערבי ,, כתיבה: אסף וינינגר15
ביולי2018
.
87.5%
89.0%
89.2%
49.5%
49.6%
52.0%
43.5%
44.6%
45.4%
2014
2015
2016
מגמות הנדסיות
מגמות טכנולוגיות
מגמות תעסוקתיות
עמוד
15
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נתונים דומים על זכאות לבגרות ל פי סוגי מגמות בחינוך הטכנולוגי נמצאים בפרסום של הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה משנת2016
ש .בו מובאים נתוני זכאות לבגרות לשנת הלימודים תשע"ג ,על פי הפרסום
נמצא כי שיעור הנבחנים ברמה מוגברת באנגלית, מתמטיקה ומקצועות מדעיים אחרים במגמות
ההנדסיות גבוה פי כמה משיעורם
.במגמות התעסוקתיות והטכנולוגיות28
גם
במחקרם של בלנק ושביט מ-
2015
הובאו נתונים על שיעורי הזכאות לבגרות בקרב תלמידי ה חינוך
הטכנולוגי בפילוח לפי סוגי מגמות בשנים2011
ו-
2012
, ומ
תוך פיקוח על משתני הרקע החברתי-
כלכלי של
תלמידים בסוגי המגמות השונים. לפי החוקרים,
ההבדלים בזכאות לבגרות בין תלמידים בכל אחד מסוגי
המגמות נ
ותרו משמעותיים גם לאחר פיקוח על משתני הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים –
82.4%
מתלמידי י"ב ב מגמות
ההנדסי
ות
היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת53%
מן התלמידים
במגמות
הטכנולוגי
ות ו-
%
39.9
מן התלמידים
במגמות המקצ
ועי
ות
/תעסוקתי
ות.
29
1.4
.
זכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית מטעם משרד החינוך
נוסף על זכאות לתעודת בגרות,
בוגרי החינוך הטכנולוגי במגמות השונות עשויים להיות זכאים עם סיום
.לימודיהם לתעודת הסמכה טכנולוגית
ב חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת2015
פורטו ומופו בפעם ה ראשונה מגוון תעודות הסיום הניתנות
לתלמידי תיכון בסיום לימודיהם. סעיף3
בחוזר עוסק בתעודות הסמכה טכנולוגיות ודיפלומות הניתנות
בחינוך הטכנולוגי, ולפיו, תעודות הסמכה בחינוך הטכנולוגי ניתנות
בשלוש רמות עיקריות שבכל אחת מהן
שלוש
רמות משנה. תעודות הסמכה ברמה1 הן תעודות הסמכ ה טכנולוגית מקצועית ללא בגרות, תעודות
הסמכה ברמה2 הן תעודות הניתנות לתלמידי כיתות י"ג ו-
י"ד
ו תעודות הסמכה ברמה3 הן תעודות
בגרות
טכנולוגית הכוללות הסמכה טכנולוגית ותעודות בגרות במגמה טכנולוגית . רמת התעודה תלויה במספר
שעות הלימוד במקצוע המוביל במגמה ובמקצו ,ע ההתמחות ובמספר יחידות הלימוד לבגרות במתמטיקה
באנגלית ובמקצועות המגמה. נדגיש כי תלמיד בחינוך הטכנולוגי עשוי להיות זכאי לתעודת בגרות גם ללא
זכאות לתעודת הסמ
כ.ה טכנולוגית30
מכיוון שכאמור, תעודות ההסמכה הטכנולוגיות ב
שלוש ה
רמות הוסדרו בראשית שנת הלימודים תשע ,"ו
השנה היחידה ש
עליה יש נתונים בעניין זה היא שנת הלימודים תשע"ז (
2016/17
.)
על פי נתוני משרד החינוך, מ-
47,331
בוגרי י"ב בשנת הלימודים תשע"ז23,533
תלמידים (כ-
49.7%
) היו
.זכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית18,008
מתלמידי י"ב (כ-
%
38) היו זכאים לתעודת הסמכה ברמה 3
ומעלה,
.שכוללת זכאות לבגרות31
:נתונים על זכאות לתעודות הסמכה במגזרים ובסוגי המגמות השונים מוצגים בתרשימים הבאים
28
הלשכה המרכזית
,לסטטיסטיקה, פני החברה בישראל 'דוח מס8 – דור העתיד בישראל , מאי2016
'. עמ125
-
122
.
29
,כרמל בלנק, יוסי שביט ומאיר יעיש
הסללה בחינוך התיכוני בישראל ,, מרכז טאוב20
בדצמבר2015
.
30
,פירוט התעודות וההסמכות המקצועיות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך
תעודות
סיום–
,דירוג ומיפוי
/חוזר מנכ"ל תשע"ו4
,)(א
,כ"ה בכסלו תשע"ו7
בדצמבר2015. יעקב שינבוים, מנהל
,האגף למגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך, שיחת טלפון
4
בספטמבר2018
.
31
,יעקב שינבוים, מנהל האגף למגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך, מצגת הסמכות טכנולוגיות10
באוקטובר2018
.
עמוד
16
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים9
( : זכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית לפי מגזר וסוג מגמה, תשע"ז2016/17
)
,על פי התרשימים שיעור
י הזכאות לתעודת הסמכה בחינוך הבדואי ו בחינוך
הערבי נמו
כים משיעור
י
הזכאות לתעוד
ת הסמכה בחינוך העברי ו בחינוך .הדרוזי כמו
כן,
שיעור הזכאות לתעודת הסמכה
טכנולוגית בקרב תלמידים במגמות ההנדסיות גבוה מ
שיעורי
הזכאות לתעודה זאת בקרב תלמידי י"ב
במגמות הטכנולוגיות ו במגמות
התעסוקתיות .
בטבלה 2 מפורטים שיעורי ה
זכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית, לפי מגמה .
טבלה2: זכאות להסמכה טכנולוגית לפי מגמה, תשע"ז
מגמה ראשית
זכאות
להסמכה
מגמה ראשית
זכאות
להסמכה
1 בנייה ואדריכלות
73.4%
11 הנדסת תוכנה
53.9%
2 מערכ
ו
ת בריאות
70.6%
12 ניהול עסקי
48.1%
3 טכנולוגיות תקשורת
69.7%
13 אומנויות העיצוב
37.8%
4 מדעית-טכנולוגית
65.9%
14 תקשוב
36.9%
5 הנדסת מכונות
64.7%
15 מע
רכות בקרה ואנרגיה
36.7%
6 מערכות ימיות
64.5%
16 תיירות ופנאי
36.1%
7 ביוטכנולוגיה
61.1%
17 מערכות ייצור ממוחשבות
35.3%
8 תעשיה וניהול
60.8%
18 חינוך
28.4%
9 הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים
60.2%
19 מלונאות
18.5%
10 מדיה ופרסום
55.5%
אנו רואים כי באחדות מן המגמות בחינוך הטכנולוגי שיעור הזכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית נמוך
ביותר. נזכיר כי כפי שהרא
י נו בסעיף1.3
למעלה, גם ש יעור הזכאות לבגרות באותן המגמות בשנת
( הלימודים תשע"ו2015/16
) היה נמוך מאוד.
במגמת
חינוך –
30%
,מבוגרי י"ב זכאים לבגרות במגמת
מערכות ייצור ממוחשבות –
27%
זכאים לבגרות, ו במגמת
מלונאות –
6%
.זכאות לבגרות
,מאגף הסמכות במינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשר ד החינוך נמסר כי בשנת הלימודים
תשע"ח השיק
המשרד ות
כנית רב-
שנתית שנועדה להעלות את שיעור הזכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית
בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי,
ולהעמידו על77%
מקרב תלמידי כתה י"ב בחינוך הטכנולוגי ב תוך חמש
55.4%
52.4%
45.6%
28.3%
דרוזי
עברי
ערבי
בדואי
מגזר
58%
45%
44%
מגמות טכנולוגיות מגמות הנדסיות מגמות
תעסוקתיות
סוג מגמה
עמוד
17
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שנים (עד
שנת הלימודים תשפ"ב –
2021/22
)ו . ת כנית זאת
מו פעלת בשיתוף פעולה
של
מנהלי מחוזות משרד
החינוך והאגף לחינוך על-יסודי במשרד. בשנת הלימודים תשע"ח נשלחו מכתבים לכל בתי
הספר שבהם
פועלות המגמות הטכנולוגיות ו
הובאו
בהם שיקוף מצב הזכאות לתעודת ההסמכה הטכנולוגית של בוגרי
תשע"ז ו כן
בקשה לקביעת יעדי זכאות לשנ
ים הבאות שיביאו את שיעור הזכאות בכל התמחות ל-
80%
בתוך חמש
שנים. האגף אסף את כל היעדים הבית-ספריים, ומנהל מעקב אחר עמידת בתי
הספר ביעדים
אלה
ב
שיתוף פעולה עם המפמ"
,רים הרלוונטיים באגף טכנולוגיה, עם המפקחים הכוללים במחוזות עם
האגף לחינוך על-
יסודי וכן עם
רשתות
.החינוך השונות ,כמו כן
נעשו פעולות לטיוב נתונים,
כמו שיוך
תלמידים למגמה הטכנולוגית שבה הם לומדים. בעקבות ניתוח נתוני זכאות למקצועות המרכיבים את
תעודת ההסמכה הטכנולוגית הוחלט להתמקד בשלבים הראשונים של הת
ו כנית בהתמחויות שבהן שיעור
הזכאות נמוך מאוד
באחד ממקצ ועות המגמה הטכנולוגית וכן בהתמחויות שבהן שיעור הזכאות לתעודת
בגרות גבוה משיעור הזכאות לתעודת ההסמכה הטכנולוגית
. בתי הספר שבה
ם
פועלות התמחויות מסוג זה
מקבלים ליווי, הנחיה ומעקב של הפיקוח הכולל במחוזות ושל המפמ"
רים הרלוונטיים במטרה להעלות
בהם את שיעור הזכאות של כל מקצועות המגמה הטכנולוגית. כמו כן, במסגרת הת
ו כנית להעלאת שיעור
הזכאות לתעודת ההסמכה הטכנולוגית
נכלל
שיעור הזכאות כמדד באתר" משרד החינוך שקיפות
בחינוך".
32
תעודות ההסמכה המקצועיות שניתנות לבוגרי המגמות השונות במסלול הטכנולוגי מעידות על השלמת
הלימודים במגמה ו על
עמידה בתנאי הסף של משרד החינוך לקבלת תעודת הסמכה . לגבי חלק מן המגמות
הנלמדות על ידי תלמידי משרד החינוך יש הסכמה בין משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה לגבי שקילות
הלימודים והכרה בהם לצורך סיווג מקצוע י ורישוי במשרד העבודה, וביניהן: הנהלת חשבונות, פקידות
מזכירות, מטפלת/מחנכת, פקידות קבלה (לצורך הכרה בחלק מן המקצועות נדרשת צבירת תקופה קצרה
.)של התנסות מעשית33
הלימודים במגמות אחרות אינם מוכרים לצורך קבלת תעודת מקצוע של משרד
העבודה והרווחה, ומסיימי י"ב נדר
שים ל
גשת ל.מבחנים מקצועיים לצורך קבלת תעודות אלה34
נזכיר כי בדוח הצוות הבין-
משרדי בנושא שיפור מערך האקרדיטציה מיולי2016
(ראו פירוט בסעיף1.1
)לעיל
נכללה המלצה
על גיבוש מתכונת עבודה מוסכמת בין משרד החינוך למשרד הכלכלה לצורך הכרה
במסלולי הלימוד של משרד החינ
וך לתעודת מקצוע
של משרד הכלכלה (כיום משרד העבודה, הרווחה
.)והשירותים החברתיים35
סביב ל
עבודת הצוות הבין-
משרדי התקיימו דיונים ופגישות עבודה בין
המשרדים בנושא קבלת תעודות מקצוע ב שלושה תחומים: חשמלאי מוסמך, טבחות וקונדיטוריה
.ומכונאות רכב36
אך על פי מכתב של מנהל אגף בכיר להכשרות מקצועיות ופיתוח כ
ו ח אדם במשרד
העבודה והרווחה מר שולי אייל מינואר2017
,
לא הושגה התקדמות בהכרה במקצועות אלה. מן המכתב
עולה כי משרד העבודה מכיר במקצועות :שבהם הכיר בעבר .מקצועות המינהל ומקצועות במגמת חינוך
32
יעקב שינבוים, מנהל האגף למגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך, מצגת הסמכות טכ ,נולוגיות10
באוקטובר2018
,
,דואר אלקטרוני31
באוקטובר2018
.
33
,, אברי פינצ'וק, מנהל תחום נושאים פדגוגיים, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד הכלכלה סטטוס שקילות–
תעודות מקצוע,
,מכתב18
במאי2016
,, וכן אפרת זרי
ראש מטה אגף להכשרה מקצועית ,משרד העבוד
ה והרווחה, דואר
אלקטרוני ,
5 בנובמבר
2018
.
בנוסף זכאים בוגרים לתעודת תוכניתן סוג1
שהיא תעודת מקצוע ישנה שאינה משקפת את
.תחום הידע הריאלי ואינה מוכרת בשוק העבודה
34
,יעקב שינבוים, מנהל האגף למגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך, שיחת טלפון17
בספטמבר2018
.
35
,משרד ראש הממשלה
דוח הצוות הבין-
משרדי
לשיפור מערך האקרדיטציה והניעות בין מערכות ההשכלה וההכשרה ,טיוטה
סופית ,
24
ביולי2016
.
36
,אברי פינצ'וק, מנהל תחום נושאים פדגוגיים, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד הכלכלה סטטוס שקילות–
תעודות מקצוע ,, מכתב18
במאי2016
,
עמוד
18
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,ואולם
תלמידי מגמות החינוך הטכנולוגי
המעוניינים לקבל תעודות מקצוע של משרד העבודה והרווחה
במקצועות אחרים– רכב, חשמלאי מוסמך, מקצועות הקולינריה ועוד –
נדרשים לעמוד בבחינות האגף
.להכשרה מקצועית בתנאים אקסטרניים37
ל
דברי אפרת זרי,
ראש מטה אגף להכשרה מקצועית במשרד
העבודה והר
ווחה, כדי שהאגף יוכל ל הכיר בתעודות הסמכה של משרד החינוך במקצועות השונים עליו
לוודא תחילה עמידה בקריטריונים
הנוגעים ל
תקן הסדנה ,ינל
סיון תעסוקתי ו
ל תכנים המקצועיים. על רקע
סירוב של משרד החינוך לשיתוף פעולה בכל הנוגע לעמידה בקריטריונים אלה
, הנושא
לא.קודם38
מנה ל
האגף למגמות מקצועיות והסמכות במשרד החינוך, יעקב שינבוים, מסר כי משרד החינוך דוחה את טענות
משרד העבודה והרווחה בעניין זה וכי על רקע העמדה העדכנית של משרד העבודה לא הגיעו המשרדים
לסיכום סופי
.גם בנושאים שבהם הייתה הסכמה במסגרת עבודת הצוותים המקצועיים39
2.
בתי ספר מקצועיים הפועלים במסגרת ,היחידה להכשרת נוער במשרד העבודה
הרווחה והשירותים החברתיים
מערכת
ההכשרה המקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פועלת מתוקף חוק
החניכות, התשי
"ג–
1953
, וחוק עבודת נוער, התשי"ג–
1953
,ו
במסגרת לימודים על-
יסודיים המקנים
הכשרה
מקצועית לבני נוער
מגיל
14
עד גיל
18. תוכנית בית הספר המקצועי היא ארבע-
'שנתית: כיתה ט
היא כיתה כללית המשמשת מכינת הכוון ללימודים טכנולוגיים, השנה השנייה היא ייעודית-
מקצועית
ובכיתות י"א ו-י"ב התלמידים לומדים שלושה עד חמישה ימים בשבוע ובשאר הימים משולבים בעב ודה
.בשכר בהתאם למקצוע הנלמד40
מערכת ההכשרה המקצועית
היא
חלופה מרכזית לבני נוער שהתקשו
ר מע ב כת החינוך הפורמלית של משרד
החינוך או נפלטו ממנה .היא מאפשרת לתלמידיה לרכוש מקצוע ונ
י
סיון תעסוקתי במהלך הלימודים ובכך
מקדמת את אפשרויות
יהם להשתלבות תעסוקתית וחברתית ב
עתיד
. מבחינה ארגונית,
עיקר פעילותן של
תוכניות ההכשרה המקצועית לבני נוער מתקיימת באמצעות בתי ספר תעשייתיים השייכים לרשתות חינוך
מקצועיות (אורט, עמל, ויצ"ו וכד
ומה ) במקביל פועלים
מסלולים ייעודיים ל בני נוער
מ משפחות במצוקה
.קשה41
נציין כי בשנת2016
יזמו משרד רא ש הממשלה ומשרד החינוך מהלך שמטרתו להעביר את בתי הספר
המקצועיים מאחריות משרד הכלכלה ל אחריות משרד החינוך. יוזמה זאת נוסחה כהצעת החלטה במסגרת
סדר-היום של ישיבת הממשלה ב-
10
ביולי2016, ולפיה "לצורך יצירת רצף חינוכי-
פדגוגי, איחוד כלל
התלמידים תחת מערכת חינוך אח
ת ללא תיוג וללא הסללה, מתן אפשרות ניוד בין חינוך עיוני למקצועי-
טכנולוגי, הקניית מיומנויות רחבות; תוך התייחסות ליתרון הגודל לטובת משרד החינוך, מוצע להעביר
את הסמכות והאחריות של מערכת החינוך המקצועי-
טכנולוגי ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד
החינוך". על פי ההצעה,
כמחצית מבתי הספר המקצועיים היו אמורים לעבור למשרד החינוך בשנת
( הלימודים תשע"ז17
20
/
2016) ויתרת
ם –
( בתחילת שנת הלימודים תשע"ח18
20
/
2017
.)
42
ההצעה לא
37
שולי אייל, מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב לד"ר
,עופר רימון, מנהל מינהל תקצוב טכנולוגי ומערכות מידע, משרד החינוך30
בינואר2017
.
38
,אפרת זרי
ראש מטה אגף להכשרה מקצועית ,משרד העבודה והר
ווחה, דואר אלקטרוני ,
23
באוקטובר2018
.
39
,יעקב שינבוים, מנהל האגף למגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך, דואר אלקטרוני29
באוקטובר2018
.
40
אתר היחי
דה להכשרת נוער ., משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
41
נירית תושב-
,אייכנר וד"ר שרי פייר הכשרות מקצועיות לנוער ומערכת החניכות תמונת מצב1994
-
2003
,
מינהל מחקר
וכלכלה, משרד התעשי יה, המסחר והתעסוקה, ינואר2009
.
42
,משרד ראש הממשלה חיזוק החינוך הטכנולוגי- הצעה להחלטה ,
10
ביולי2016
.
עמוד
19
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.עלתה בסופו של דבר על סדר יומה של הממשלה באותו המועד43
זמן קצר לאחר מכן הועבר תחום
התעסוקה, ובכלל זאת האגף להכ שרה מקצועית, ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה והשירותים
.החברתיים והנושא ירד מהפרק44
2.1
.
תלמידים
בשנת הלימודים תשע"ח (
2017/2018
) למדו בבת י הספר המקצועיים של היחידה להכשרת נוער10,723
,תלמידים
ו בהם2,514
תלמידות .
5,775
מן התלמידים בבתי הספר המקצועיים היו ערבים.
תלמידי בתי
הספר המקצועיים הם כ-
6.5%
מן
התלמידים במערך החינוך המקצועי-טכנולוגי בישראל ו-
2.7%
מן
.התלמידים בתיכונים
נתונים על
מספר התלמידים בבתי הספר המקצועי
י ם בשנים
האחרונות בפילוח לפי מגזר
מוצגים בתרשים
הבא.
45
תרשים10
:ה
תלמידים בב ה תי ספר
ה ,מקצועיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים2018-2010
כפי שאנו רואים,
מאז שנת2012
צומצם מספר התלמידים בבתי הספר המקצועיים בכ-
30%
.
במקביל גדל
חלקם של התלמידים הערבים בבתי הספר המקצועיים מפחות מ-
25%
מן התלמידים בשנת2000
עד למעל
למחצית הת למידים בשנת2018
.חלקם של תלמידי בתי הספר המקצועיים ב כלל התלמידים במערך
החינוך הטכנולוגי-מקצועי ירד מכ-
10.5%
ל-
6.5%
.
43
,משרד ראש הממשלה, מזכירות הממשלה החלטות ממשלה מיום10
ביולי2016. נדלה ב-
10
באוקטובר2018
.
44
החלטה מספר1754
של הממשלה מיום31.7.2016
,
העברת תחום התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ושינוי שם משרד.
45
נתוני2000
עד2015
מת ,וך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
שנתון סטטיסטי לישראל ,
2012
עד2017
, לוח בתי ספר, כיתות
ותלמידים בבתי ספר לחניכים בפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה לפי תכונות נבחרות. נתוני2018
,מתוך: משרד העבודה
הרווחה והשירותים החברתיים, נתונים על תלמידי בתי ספר מקצועיים לנוער ה מופעלים על ידי משרד העבודה, הרווחה
,והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת3
ביולי2018
ו-4
באוגוסט2018
.
8,664
8,751
8,925
8,484
8,226
7,528
6,807
4,937
4,948
4,675
5,500
5,838
6,185
6,109
6,055
5,978
5,723
5,775
13,339
14,251
14,763
14,669
14,335
13,583
12,785
10,660
10,723
תש"
ע
2009/10
תש"
ע
2009/10
2
תשע"
ב
2011/12
תשע"
ג
2012/13
תשע"
ד
2013/14
תשע"
ה
2014/15
תשע"
ו
2015/16
תשע"
ז
2016/17
תשע"
ח
2017/18
חינוך עברי
חינוך ערבי
עמוד
20
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תלמידים בבתי הספר המקצועיים לומדים
ב מגוון
ענפים מקצועיים. כ-
60%
מן התלמידים לומדים
בארבע
ה
:ענפים
( רכב2,200
תלמידים,
21%
מכלל התלמידים בבת י הספר המקצועיים), חשמל
( ואלקטרוניקה1,665
תלמידים,
16%
( מן התלמידים בבתי הספר המקצועיים), טיפוח החן1,371
תלמידים,
13%
( מן התלמידים בבתי הספר המקצועיים) ומתכת/מכונות1,319
תלמידים,
12%
מן
.)התלמידים בבתי הספר המקצועיים46
)הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה
במשרד החינוך
בדקה
בשנת2015
את
המאפיינים הלימודיים
ו את מאפייני
ה רקע
ה
חברתיים ו
ה
דמוגרפיים ש
ל התלמידים בבתי הספר המקצועיים. ב
ין היתר
נבדקו
המגזר, הרקע החברתי-
כלכלי וארץ הלידה של תלמידי כיתה י' בבתי ספר מקצועיים ובבתי ספר של משרד
החינוך בשנת הלימודי
ם תש"ע ,פי כ שנמדדו כאשר למדו בכיתה ח 'במערכת החינוך של משרד החינוך.
הבדיקה העל
תה
ב כי
קרב
תלמידי בתי הספר המקצועיים שיעור גבוה מאוד של בנים, ושיעור גבוה של
תלמידים בחינוך הערבי, של תלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך, של תלמידים עולים ו של
תלמידי ם עם
צרכים מיוחדים . מממצאי המחקר מודגמים בתרשים9. חשוב לשים לב כי בבדיקת
הנתונים על מאפייני
.התלמידים הושוו נתוני התלמידים בבתי הספר המקצועיים לנתוני כלל התלמידים במערכת החינוך
,השוואה לקבוצת תלמידים אחרת
ל
דוגמ
ה ל,תלמידי החינוך הטכנולוגי בלבד הייתה
עשויה להניב תוצאות
.שונות
46
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נתונים על תלמידי בתי ספר מקצועיים לנוער המופעלים על ידי משרד
העבודה, הרווחה והשירותים
,החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת3
ביולי2018
.
עמוד
21
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשי ם11
( : תלמידים בבתי ספר מקצועיים ובבתי ספר של משרד החינוך, תש"ע2009/2010
)
בתי ספר מקצועיים בתי ספר של משרד החינוך
בנים
84%
בנות
16%
בנים
49%בנות
51%
57%
32%
3% 8%
יהודי
ערבי
דרוזי
בדואי
74%
18%
3% 5%
יהודי
ערבי
דרוזי
בדואי
נמוך
49%
בינוני
43%
גבוה
8%נמוך
25%
בינוני
40%
גבוה
35%
מגדר
מגזר
מעמד חברתי-כלכלי
עמוד
22
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בתי ספר מקצועיים בתי ספר של משרד החינוך
בבדיקה נמצא כי הישגיהם של תלמידים שלמ דו בבתי ספר של משרד החינוך בכיתה י' במבחני המיצ"ב
שנערכו בכיתות ח' גבוה
ים
מאלו של תלמידי בתי
ה ספר
ה מקצועיים. פער גדול במיוחד נמצא בהישגים
.)במבחן בשפת אם (עברית או ערבית
בסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית במבחני המיצ"ב– תלמידי
ם
שהמשיכו ללמוד ב בתי הספר של משרד החינוך הסכימו בשיעורם גבוהים יותר עם היגדים חיוביים כלפי
בית הספר ו אילו
תלמידי
ם שעברו ל בתי הספר המקצועיים הסכימו בשיעור גבוהים יותר עם היגדים
שליליים לרבות היגדים על מעורבות באירועי אלימות, פגיעה של מורים בהם ומוטיבציה לימודי
ת
.נמוכה47
2.2
.
הישגים
תלמידים
בבתי הספר המקצועיים המסיימים את בתי הספר לאחר
שעמדו בכל דרישות הלימודים ו עברו
בהצלחה את .כל הבחינות זכאים לתעודת גמר ולתעודה מקצועית בענף המקצועי שאותו למדו כמו כן יש
באפשרות התלמידים להיבחן בבחינת הבגרות על מנת להשתלב בלימודים לקראת תואר הנדסאי/טכנאי
.מוסמך48
47
,משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
תלמידים בבתי ספר מקצועיים :מאפיינים ,עמדות והישגים
לימודיים , ניסן תשע"ו, אפריל2016
.
48
פירוט התעודות וההסמכות המקצועיות בחוזר מנכ"ל משרד ,החינוך
חוזר מנכ "ל
תשע/"ו4
)(א: תעודות
סיום– דירוג ומיפוי ,
,כ"ה בכסלו תשע"ו7
בדצמבר2015
.
ישראל
81%
חבר
העמים
15%
אתיופיה
2%
אחר
2%
ישראל
88%
חבר
העמים
6%
אתיופיה
2%
אחר
4%
חינוך רגיל
66%
לקויי
למידה
12%
תלמידי
שילוב
22%
חינוך רגיל
87%
לקויי
למידה
7%
תלמידי
שילוב
6%
ארץ לידה
צרכים מיוחדים
עמוד
23
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נתונים על שיעור הזכאים לתעודה מ
קרב התלמידים ש
סיימ
ו את לימודיהם בב תי הספר המקצועיים בשנים
2012
עד2016
מופיעים בתרשים10
. יש לסייג
ולציין
כי תלמידים רבים משלימים את
חובותיהם
ומשיגים
זכאות לתעודה רק
לאחר סיום בית הספר ולכן סביר ששיעור הזכאים לתעודה בשנתיים ה.אחרונות יעלה49
תרשים12
,: שיעור זכאים לתעודת גמר מבין המסיימים בתי ספר מקצועיים2016-2012
כ-
65%
מן התלמידים המסיימים את בתי הספר המקצועיים זכאים לתעודה מקצועית ולאישור על סיום
12
.שנות לימוד
שיעור הזכאים לתעודת גמר בקרב תלמידות ו
בקרב תלמידים ערבים נמוך משיעור
הזכאי ם בקרב תלמידים.בנים
נתונים על שיעור הזכאים לתעודת גמר
בקרב
הלומדים( בשנת הלימודים תשע"ז2016/2017
) מעידים כי
( שיעור הזכאות לתעודת גמר הגבוה ביותר הוא בקרב מסיימי הענפים דפוס, צילום והפקה68%
מן
הלומדים בי"ב זכאים לתעודת
( גמר), הארחה66%
( ), רכב58%
( ) ומחשבים57%
,). מנגד במגמות עץ
חשמל ואלקטרוני
ק
ה ו במגמות
פרה-רפואי
ות כ-
40%
מן הלומדים או פחות זכאים לתעודת גמר בסיום
.לימודיהם
גם ב מחקר של ראמ"ה שהוצג בסעיף הקודם
נבחנה זכאות
ם של תלמידי בתי הספר המקצועיים
לתעודת
גמר .על פי הני
תוח ש
נעשה במחקר זה, בקרב
'התלמידים שלמדו בבתי הספר המקצועיים בכיתה י בשנת
הלימודים תש"ע–
67%
השלימו
,את לימודיהם בבתי הספר המקצועיים6%
עברו לבתי הספר של משרד
החינוך ו-
27%
.לא סיימו את לימודיהם
67%
מן התלמידים שסיימו את לימודיהם בבתי הספר
המקצועיים היו זכ
אים לתעודת גמר,
ולעומת זאת
כ-
71%
ממסיימי י"ב בבתי הספר של משרד החינוך ה יו
.זכאים לתעודת בגרות
מנגד,
אם בוחנים את נתוניהם של תלמידי בתי הספר של משרד החינוך הדומים
במאפייני
ה
ם לתלמידי בתי הספר המקצועיים עולה כי כ-
86%
המ ם התמידו בלימודיהם וסיימו את
כיתה י"ב, א ך רק%
34
הם מ
.היו זכאים לתעודת בגרות50
תלמידי בתי הספר המקצועיים זכאים
להיבחן
במקבץ בחינות בגרות במקצוע ות הכלליים והטכנולוגיים
כר בה
ב רצוי של כ-
14
יחידות,
.אשר מאפשר לתלמידים המשך הכשרה במסלול טכנאים והנדסאים51
על
49
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נתונים על תלמידי בתי ספר מקצועיים לנוער המופעלים על ידי משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת3
ביולי2018
.
50
,משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
תלמידים בבתי ספר מקצועיים :מאפיינים ,עמדות והישגים
לימודיים , ניסן תשע"ו, אפריל2016
.
51
אתר היחידה להכשרת נוער., משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
68%
65%
61%
56%
53%
64%
66%
63%
53%
49%
65%
60%
55%
52%
48%
2012
2013
2014
2015
2016
שיעור זכאים בנים
שיעור זכאים בנות שיעור זכאים-תלמידים ערבים
עמוד
24
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
פי נתוני משרד החינוך,
בשנת2017
ניגשו לבחינת
בגרות אחת לפחות2,996
תלמידי כיתות י"א וי"ב
.שלומדים בבתי ספר מקצועיים של משרד העבודה והרווחה52
סוגיית בחינות הבגרות לתלמידי בתי הספר המקצועיים נ
תונה
במחלוקת בין משרד החינוך
ל משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בדיון בנושא זה שהתקיים בוועדת החינוך, הת רבות והספורט
של הכנסת בינואר2018
נטען כי משרד החינוך מפלה לרעה את תלמידי בתי הספר המקצועיים ומעמיד
ל פניהם מכשולים
ממשיים,
שכן בבחינת הבגרות של תלמידי בתי הספר
המקצועיים אין מרכיב של הערכה
חלופית (
30%
מציון בחינת הבגרות לפי רפורמת למידה משמעותית )ובמקומו ה
ם נדרשים לבחינה נוספת,
ו כן .אין להם ציון מגן מבית הספר
עוד
צוין כי המשרד אינו מאפשר לתלמידי בתי הספר המקצועיים לגשת
ל
בחינות הבגרות במועד החורף.
בעת הדיון הודיע משרד החינוך כי יאפשר לתלמידי בתי הספר המקצועיים
.להיבחן במועדי החורף של בחינות הבגרות53
ב מסמך
מסק נות הוועדה קראה הוועדה למשרד החינוך
לו.משרד העבודה והרווחה להתכנס ולדון בנקודות הנוספות שעלו בדיון54
נציין כי נושאים אלה נדונו גם
בדוח הצוות הבין-
משרדי בנושא שיפור מערך האקרדיטציה מיולי2016
(ראו פירוט בסעיף1.1
. לעיל). לפי
המלצות הצוות, משרד החינוך יגבש פת רון לתלמידים שאינם זכאים כיום למרכיב הערכה פנימית/חלופית
.כך שתינתן לכלל התלמידים הזדמנות שווה לקבל תעודות המאפשרות המשך לימודים55
משרד החינוך
השיב במכתב שהתקבל בעקבות מסקנות הוועדה כי לשם זכאות להערכה חלופית ולציוני מגן של בית
הספר יש לעמוד בתנאי סף, ובכלל ם קבלת רישיון בית ספר ממשרד החינוך מתוקף חוק הפיקוח על בתי
.הספר56
.ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי לא הייתה התקדמות ממשית בנושא זה מאז הדיון57
3.
מסלולי המשך של תלמידי החינוך הטכנולוגי-מקצועי והשתלבותם בשוק התעסוקה
אחת המחלוקות
המ
רכזיות
בדיון על החינוך הטכנולוגי
ה
יא המחלוקת בדבר
מידת התרומה שלו לעתידם
המקצועי של
בוגריו .
התומכים בקידום החינוך הטכנולוגי טוענים כי הוא מכין את התלמידים לעולם
העבודה, מאפשר להם השתלבות מהירה בשוק התעסוקה עם סיום לימודיהם ומעודד לימודים אקדמיים
בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה בקרב בוגר .יו
המתנגדים טוענים כי ה חינוך הטכנולוגי אינו מעניק
לבוגרים יתרונות מהותיים בשוק התעסוקה ו אף .פוגע בשוויון ההזדמנויות שלהם
אף ש נושא זה עומד
על סדר היום הציבורי זה שנים,
וביתר שאת מאז הרפורמה בחינוך
הטכנולוגי-מקצועי
בעשור
ים הקוד
מים
, המידע בנושא זה והמחקר הק יים
אינם מספק
ים מענה מקיף ל
שאלות ב
סוגיה זאת ,
ובכלל זה נתונים על מסלולי ההמשך וההשכלה העל-תיכונית של תלמידי החינוך הטכנולוגי ב מגוון
ה
מגמות ו
ה
מסגרות, מידת ההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה,
המקצועות שבהם הם עוסקים ורמת
.ההכנסה שלהם ממצאי שני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה
ועוסקים בהשפעה של החינוך הטכנולוגי על
52
,קובץ נתונים שנתקבל מדויד גל, מנהל אגף בכיר (בחינות), המינהל הפדגוגי, משרד החינוך11
באוקטובר2018
. נציין כי
"נתונים אלה אינם עולים בקנה אחד עם נתונים שהופיעו במחקר ראמ ה שהוזכר לעיל ולפיו3%
מתלמידי כיתות י' בבתי
הספר המקצועיים בשנת2010
.ניגשו לשאלון אחד או יותר במבחני הבגרות של משרד החינוך בסיום לימודיהם
53
:ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול דיון בנושא משרד החינוך מונע מתלמידים בבתי הספר המקצועיים
לגשת לבגר
ויות החורף ,
29
בינואר2018
.
54
מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בעקבות החלטה על דיון מהיר בנושא משרד החינוך מונע מתלמידים
,בבתי הספר המקצועיים לגשת לבגרויות החורף29
בינואר2018
.
55
משרד ראש הממשלה, דוח הצוות הבין-משרדי לשיפור מערך האקרדיטציה וה ניעות בין מערכות ההשכלה וההכשרה, טיוטה
,סופית24
ביולי2016
.
56
:ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול דיון בנושא משרד החינוך מונע מתלמידים בבתי הספר המקצועיים
לגשת לבגרויות החורף ,
29
בינואר2018; מכתב שר החינוך למזכירת הכנסת גב' ירדנה מלר-
,הורוביץ 7
בפברואר2018
.
57
,אפרת זרי
ראש מטה אגף להכשרה מקצועית ,משרד העבודה והרווחה, דואר אלקטרוני ,
23
באוקטובר2018
.
עמוד
25
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תלמידים בחינוך הערבי ובשכרם של בוגרי סוגי המגמות השונות בחינוך הטכנולוגי עשויים
להצביע על
השפעה מצומצמת ולעיתים אף שלילית של החינוך הטכנולוגי על בוגריו,
אך כאמור מחקרים אלו אינם
בו
חנים
.סוגיה זאת באופן מקיף
בפרק זה נ
סכם א
ת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסט
י קה בנושא לימודי המשך של תלמידי החינוך
הטכנולוגי ו כן נציג
מידע מתוך מחקרים שב
דקו
.את שכרם של בוגרי החינוך הטכנולוגי
3.1
.
לימודי המשך של בוגרי החינוך הטכנולוגי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנת את השתלבותם של בוגרי בתי הספר התיכונ יים בלימודים
אקדמיים במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם בתיכון , ומפרסמת את
הממצאים בשנתון הסטטיסטי .
נדגיש כי
ב נתונים אלה
לא נכלל
מידע על השתלבות בוגרי החינוך
הטכנולוגי במסלולי השכלה על-
,תיכונית שאינם אקדמיים
כ
דוגמת לימודים לתעודת טכנ .אי או הנדסאי
על פי
נתוני הלשכה המרכזית לסטט
קה י סט י, מ-
31,952
בוגרי החינוך הטכנולוגי בשנת הלימודים תשס"ח
(
2007/2008
)
12,721
( השתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה עד לשנת הלימודים תשע"ו2015/2016
), ובה ם
10,414
בוגרי החינוך הטכנולוגי העברי ו-
2,307
בוגרי החינוך הטכנול.וגי הערבי
פירוט נתוני הלשכה המרכזית לסטט
י סט י קה על המשך לימודים גבוהים של בוגרי החינוך הטכנולוגי
בהשוואה לבוגרי החינוך העיוני
משנת2000
עד2008
מופיע בתרשים להלן. בהקשר זה חשוב לזכור כי
הנתונים האחרונים ש
א מצ נ ים בידינו בנושא זה הם
של תלמידים שסיי
מו את לימו
דיהם בב ית הספר
התיכון לפני כעשור. כפי שהראינו, בשנים האחרונות התרחשו שינויים משמעותיים בחינוך הטכנולוגי, ו יש
.להניח שהשפיעו גם על מסלולי ההמשך של בוגריו58
תרשים13: המשך לימודים גבוהים של בוגרי תיכון בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם הת יכוניים, לפי נתיב לימודים
,ומגזר2008-2000
58
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
שנתון סטטיסטי לישראל ,
2009
עד2017
,לוח המשך לימודים גבוהים של מסיימי תיכון
בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם התיכוניים ,לפי תכונות נבחרות .
52.9%
56.5%
43.4%
33.1%
32.1%
28.6%
29.0%
17.5%
בוגרי
תשס"ח
בוגרי תשס"ז
בוגרי תשס"ו בוגרי
תשס"ה
בוגרי תשס"ד
בוגרי תשס"ג
בוגרי תשס"ב
בוגרי תשס"א
בוגרי תש"ס
חינוך עברי עיוני
חינוך עברי טכנולוגי
חינוך ערבי עיוני
חינוך ערבי טכנולוגי
עמוד
26
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הנתונים מלמדים
על עלייה ניכרת בשיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי שממשיכים ללימודים גבוהים,
הן
בחינוך העברי והן בחינוך הערבי,
ועל צמצום הפער בין בוגרי החינוך העיוני לבוגרי החינוך הטכנולוגי
מבחינה זו–
משיעור של
קרוב ל-
25%
בקרב מי שסיים תיכון בשנת2001
ועד לפחות מ-
10%
בקרב מי
שסיים תיכון בשנת2008
.אחד הגורמים לצמצום הפער
היה
ה
ירידה ב שיעור בוגרי החינוך העיוני
שהמשיכו
.ללימודים אקדמיים בתקופה זאת מבחינת סוג הלימודים הגבוהים כמעט אין הבדל בין בוגרי המסלול
הטכנולוגי לבוגרי המסלול העיוני מלבד זאת ששיעור גבוה מעט יותר מבוגרי המסלול העיוני בוחרים
.בלימודים במכללה אקדמית לחינוך לעומת בוגרי המסלול הטכנולוגי
3.2
.
מחקרים על השתלבות
בוגרי החינוך הטכנולוגי/מקצועי בשוק העבודה
השפעת הלימודים בתיכון בחינוך טכנולוגי/מקצועי לעומת
לימודים ב
תיכ ון בחינוך עיוני היא סוגיה שנויה
במחלוקת המעוררת דיון ער הן במישור הציבורי והן בספרות המקצועית. יש קושי
לאמוד א ת ההשפעה
באופן בלתי מוטה עקב בעיית הסלקטיביות–
תלמידים שבחרו ללמוד בחינוך הטכנולוגי/מקצועי שונים
מתלמידים בחינוך העיוני וקשה להבחין בין השפעתם של
הבדלים אלה להשפעתו של המסלול שלמדו
בתיכון על חייהם
בבגרותם .
בעשור האחרון פורסמו כמה מחקרים על השתלבות בוגרי החינוך
הטכנולוגי/מקצועי בשוק העבודה ש בהם
התמודדו החוקרים
.עם קושי זה עם זאת, מחקרים אלו אינם
נותנים
תמונה מלאה ועדכנית
של תרומת החינוך הטכנולוגי לב .וגריו כן נציין כי לא נמצאו מחקרים על
.בוגרי בתי הספר המקצועיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
בשנת2010
פורסם מחקר מקיף של נועם זוסמן ושי צור מבנק ישראל על תרומתו של חינוך תיכוני מקצועי
להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה לעומת תרומתו של חינוך תיכוני ע
יוני . המחקר בחן את
הישגיהם
המקצועיים
של תלמידי
החינוך
הטכנולוגי והעיוני בשנות ה-
60
וה-
70
של המאה ה-
20
,מסיום לימודיהם
ועד עד העשור הרביעי והחמישי לחייהם
באמצעות שימוש בנתוני מפקדי האוכלוסין והדיור של1983
ו של
1995
.
תוצאות המחקר הצביעו על
יח סרון יחסי של
תלמ ידי
ה חינוך
ה תיכוני
ה מקצועי לעומת תלמידי
החינוך התיכוני ה עיוני
ברכישת השכלה ובהצלחה בשוק העבודה: הם רכשו פחות השכלה על-
תיכונית
והיוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה, אפילו בהשוואה לתלמידים מהחינוך העיוני מרקע חברתי-
כלכלי
חלש ובעלי כישורים קוגנ
י
טיביים נמוכים. כות
בי המחקר מדגישים כי מאז שנות ה-
60
וה-
70
נע
שו
רפורמות
מקיפות בחינוך המקצועי ו כי יש לנקוט משנה זהירות כאשר מקישים מתוצאות המחקר
לע תרומ
ת
החינוך
המקצועי
לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה
.כיום59
במסגרת הסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מנו במבר2017
פורסם ניתוח
של
השפע
ת החינוך הטכנולוגי-מקצועי על שכרם של הבוגרים ,ובו הבחנה
,בין תלמידים במגמות הנדסיות
.טכנולוגיות ותעסוקתיות כפי שפורטו לעיל
ממצאי המחקר מעידים כי
בקרב ילידי השנים1990
עד1995
,
בוגר המגמות ההנדסיות ישתכר שכר ממוצע הגבוה ב-
17%
מש
כרו של בוגר החינוך העיוני בעל
מאפיינים
.דומים שכרו של בוגר המגמות הטכנולוגיות לא שונה במידה ניכרת משכרו של בוגר החינוך העיוני
שמאפייניו דומים ו
בוגר המ גמות התעסוקתיות
ישתכר שכר הנמוך ב-
12%
מבוגר החינוך העיוני
.שמאפייניו דומים
מפירוט הממ
צ
אים עולה כי בשנים הר( אשונות לאחר הכניסה לשוק העבודה בין גיל24
לגיל26
.) כמעט אין הבדל בשכר בין בוגרי המגמות התעסוקתיות בחינוך הטכנולוגי לבוגרי החינוך העיוני
אולם, עם חלוף השנים וצבירת הנ
י
סיון התעסוקתי נפתח פער שלי
ל י בין שכרם של בוגרי המגמות
התעסוקתיות לשכרם של בוגרי החינוך ה
עיוני עד לפער של כ-
14%
לטובת בוגרי החינוך העיוני בגיל30
.
59
,נועם זוסמן ושי צור
תרומתו של חינוך תיכוני מקצועי לעומת עיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה , בנק ישראל, חטיבת
המחקר, פברואר2010
.
עמוד
27
מתוך 27
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מחבר המחקר התייחס בדאגה מיוחד
ת לממצא זה שכן אחד מן היתרונות שמצדדי החינוך הטכנולוגי
מציינים הוא הכוונה של בוגריו לשוק העבודה, שהייתה אמורה להביא ל כך שהבוגרים ישתכרו שכר גבוה
יותר בגיל צעיר. בין הגור
מים האפשרי
י
ם לממצא זה,
על פי מחבר המחקר: האקדמיזציה של החינוך
,הטכנולוגי בכלל, ושל המגמות התעסוקתיות בפרט
גרמה
לכך שהלימודים במסלול זה אינם מקנים ידע
רלוונטי ומיומנויות ספציפיות הדרושות בשוק העבודה;
הכישורים הנרכשים במגמות התעסוקתיות
מתיישנים במהירות וקביע
ת מסלולם המקצועי של בני נוער כבר ב גיל בית הספר במקום על סמך כישורים
.ותחומי עניין שעשויים להתפתח בגיל מאוחר יותר מביאה להשקעה בהשכלה שאינה בהכרח אופטימלית
כמו
כן, המחבר ציין
כי ייתכן
ש המוטיבציה והיכולות של
המשתתפים במחקר ש אותן קשה למדוד, הן
המשפיעות גם על.בחירת המסלול בתיכון וגם על ההישגים בשוק העבודה60
מחקר של חוקרי
בנק ישראל אלעד דה מלאך ונועם זוסמן בדק את
השפעתו של החינוך המקצועי בתיכון
.על תלמידים ערבים שלמדו בחינוך הטכנולוגי בשנות התשעים
המחקר עסק ב תלמידים ביישובים שנפתחו
בהם מגמות טכנולוגיות/מקצועיות
.בשנים אלו בהשוואה ליישובים שלא נפתחו בהם מגמות מסוג זה
נ מצא כי
לפתיחת המגמות המקצועיות ביישובים הערב
י ים
פתיחת המגמות גרמה לצמצום
שיעורי
הנשירה, אך שיעורי הזכאות לבגרות בקרב בנים ירדו,
ובקרב בנות נותרו ללא שינוי. בקרב שני המינים
לא נמצאה השפעה מובהקת של פ
תיחת המגמות המקצועיות על רכישת השכלה גבוהה, תעסוקה ושכר .
בהמשך לכך ציינ
ו
מחברי המחקר כי ראוי לשאול אם ההשקעה הגבוהה הנדרשת לתלמיד בחינוך המקצועי
.מוצדקת61
60
משרד האוצר, אגף הכלכלן הרא ,שי המיקוד השבועי–
על החינוך המקצועי-טכנולוגי והשפעותיו ארוכות הטווח , סקירה
,כלכלית שבועית19
בנובמבר2017
.
61
,אלעד דה מלאך, נועם זוסמן
השפעת החינוך המקצועי ב
מגזר הערבי על משתני תוצאה בטווח הקצר והארוך ,, בנק ישראל
חטיבת המחקר, דצמבר2017
.