חומר רקע

ניתוח המגמות ב מדד מחירי מוצרי המזון בשנים האחרונות ובחינת הגורמים המשפיעים מעודכן :כתיבה בת חן רוטנברג , כלכלנית 'ב חשון "תשע ט אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי 11 ב אוקטוב ר 2018 הכנסת מרכז המחקר והמיד ע המחלקה לפיקוח תקציבי ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm תוכן העניינים תמצית 1 1. מתודולוגיית מחקר 2 1.1 . שינוי במדד מחירי מוצרי המזון 2 1.2 . משתנים משפיעים 2 2. מחירי המזון 3 2.1 . מחירי המזון בישראל 3 2.2 . צריכה פרטית על מזון לנפש 8 3. ניתוח הגורמים העיקריים המשפיעי ם על שינוי מחירי המזון 10 3.1 . שינוי במחירי התשומות העיקריות 10 3.2 . שינוי בשיעורי מס עיקריים 13 3.2.1 . מע"מ 13 3.2.2. ארנונה למפעלים 14 3.3 . מבנה השוק 14 3.3.1 . מקטע החקלאות 14 3.3.2 . מקטע היבוא 15 3.3.3 . מקטע התעשייה 16 3.3.4 . מקטע הקמעונאים 20 4. סיכום 24 עמוד 1 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ רועי פולקמן בנושא השינוי ב מחירי מוצרי המזון בשנים האחרונות בישראל וב מדינות מפותחות ובחינת הגורמים המשפיעים . השוואת מחירי ב ם ין ישראל למדינות אחרות הינה מורכבת מבחינה מתודולוגית .וקיימים גורמים משפיעים רבים המסמך מכיל סקירה של שינוי מחירי המזון בישראל ושינוי בהרגלי הצריכה הפרטית על המזון לנפש ,השוואה למצב במדינות מפותחות נוס פות וניתוח הגורמים העיקריים המשפיעים . י מח:רי המזון בישראל נכון לשנת2014 , מדד מחירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה היה גבוה בשיעור של כ- 25% בהשוואה למדינות ה- OECD, בשיעור של כ- 24% בהשוואה ל- 28 מדינות האיחוד האירופי ובשיעור של19% בהשוואה ל- 19 מדינות גוש ה.אירו בבחינת השינוי במדד מחירי מוצרי המזון בישראל לעומת מחיריהם במדינות האיחוד האירופי מתגלים פערים , כמוצג.בלוח הבא מדינה שינוי 2017-2007 שינוי 2017-2014 נומינלי ריאלי נומינלי ריאלי ישראל 25.4% 4.7% 0.5% - 0.4% האיחוד האירופי 21.4% 3.1% 2.4% 0.4% גוש האירו 18.0% 2.6% 3.2% 1.3% מהנתונים עולה כי מחירי המזון בישראל עלו ריאלית משנת2007 ועד2017 בשיעור של% 7.4 , במדינות האיחוד האירופי עלו המחירים ב- 3.1% בו מדינות גוש האירו ב- 2.6% . בדיקת השינויים בשנים2014 עד2017 מעלה תמונה שונה לפיה מחירי המזון בישראל רי אלית עלו ב- % 4.0, בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ובגוש האירו בהן עלו המחירים בשיעור ריאלי של0.4% ו- 1.3% .בהתאמה מדד מחירי המזון ירד בישראל בשנים 2015 עד2017 בשיעור של0.8% לעומת עלייה בשיעור של כ- 0.4% ו- 0.6% ב מדינות ה איחוד האירופי ו במדינות גוש האירו ,בהת אמה. הצריכה הפרטית בישראל עלתה בשיעור של9.6% בשנים2015 עד2017 , והצריכה הפרטית לנפש עלתה בשיעור של5.4%, לעומ ת עלייה בשיעור של3.1% .באירופה הצריכה הפרטית לנפש של מוצרי מזון עלתה בשנים אלו בישראל בשיעור של4.2% .לאורך העשור האחרון ה צריכה הפרטית לנפש באיר ופה עלתה בשיעור מצטבר של כ- 1.4% , לעומת כ- 17.8% .בישראל השינוי במחירי המזון מושפע מ גורמים רבים, לרבות : מחירי התשומות (לרבות עבודה, סחורות ואנרגיה), מסים .)ומבנה השוק (קרי, רמת התחרותיות :בתשומות עלות העבודה בישראל עלתה בכ- 16.1% משנת2007 עד שנת 2016 בהשווא ה לעלייה בשיעור של8.9% במדינות האיחוד האירופי . מחירי החשמל לתעשייה בישראל ירדו בין השנים2009 ו- 2015 בשיעור מצטבר של6% , לעומת ירידה בשיעור מצטבר של9% באירופה ו מחירי המזוט עלו באיחוד האירופי בשיעור מצטבר של24% לעומת ירידה בשיעור של22.2% .בישראל בתחום ה מס נמצא כי שיעור המע"מ על מוצרי המזון נותר יציב בשנים האחרונות בישראל אך גבוה לעומת שיעור המע"מ ה ממוצע במדינות האיחוד האירופי . כמו כן, עלות הארנונה בישראל גבוה ה מהממוצע במדינות ה- OECD . מבנה שוק המזון מורכב מ כמה י תת- :ענפים ,מקטע חקלאות ,מקטע יבוא מקטע תעשיי.ה ומקטע קמעונאים סקיר ת ארבע ת המקטעים מעלה כי קיימת רמת ריכוזי ו ת גבוהה ורמת תחרותיות נמוכה בשווקי מוצר רלוונטיי ם במקטע היצרני ובחלק מהאזורים במגזר הקמעונא י ,אשר עשויה להוביל להיעדר לחץ תחרותי משמעותי להורדת מחירי המזון או למיתון עליות מחירי המזון בשנים האח רונות. קיימים גורמים אפשריים רבים המסבירים את ירידת מדד מחירי המזון בשנים5 201 עד2017 בישראל( % 0.8 ) לעומת עלייה ( במדינות האיחוד האירופי% 0.4 ( ) וגוש האירו% 0.6 ,) בעיקר גורמים הקשורים למדיניות הממשלה (כמו יישום חוק המזון), וגור מ ים הקשורים לגמישות הביקוש, קר י עלייה .ברגישות הצרכנים לעליות מחירים תמצית עמוד 2 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1. מתודולוגיית מחקר 1.1 . שינוי במדד מחירי מוצרי המזון בסקירת השינוי במדד מחירי מוצרי המזון בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות קיימת מורכבות מתודולוגי ת , כמפורט להלן. :מחירים ניתן להבדיל בין בחינת רמת מחירים ב נקודת זמן מסוימת, כ פי שנעשה במחקר שוויון כוח קנייה ( PPP) על-ידי ה- OECD, לבין שינוי ב מדד המחירים על-פני תקופה . הדגש בשאלת המחקר הינו על שינוי במדד מחירי המזון על- פני תקופה. :תקופה ,המטרה העיקרית של המחקר הינה בחינת השינוי במדד מחירי המזון בשנים האחרונות במחקר נבחן השינוי בתקו פה2007 עד2017 ובתקופה2014 ו- 2015 עד2017 . מחקר ה- PPP של ה- OECD נעשה לשנים2011 ו- 2014, ועל- .כן חלק מהנתונים הוצגו לשנים אלו :מוצרים ,)המחקר בוחן בעיקר שינוי מדד המחירים בענף מוצרי מזון ומשקאות (ללא משקאות אלכוהוליים ומדד מוצרי מזון ללא פירות וירקות. במח קר נעשתה התאמה של משקלות מדד מחירי המזון ( בישראל למשקלות במדינות אירופה ללא משקאות אלכוהוליים וללא ארוחות מחוץ לבית). :מדינות השוואת מדד המחירים נעשתה בעיקר למדינות גוש האירו ו מדינות האיחוד האירופי. 1.2 . משתנים משפיעים השינוי במדד מחירי מוצרי המזון תלוי במשתנים משפיעים רבים וקשה להערי ך את השפע תם הכמותית על הגורמים )בשרשרת השיווק (חקלאות, תעשיה, שיווק. ניתן לחלק את המשתנים המשפיעים ל כמה קבוצות, כלהלן: :תשומות ייצור ,שינוי במחירי תשומות ייצור בישראל בהשוואה לשינוי במדינות מפותחות אחרות, לרבות עבודה חומרים, אנרגיה וכדומה. חלק מה ת שומות ו הינ ( סחורות ַאחודותcommodities ), כגון סוכר וחיטה שיש להם מחיר עולמי דומה למדינות השונות, אולם בגין שינויים בשערי החליפין השינוי במטבע .המקומי הוא שונה בין המדינות :גורמי ביקוש הצמיחה במשק בכלל וה גידול בהכנסה של הצרכנים ,בפרט עשוי ים ל הוביל לגידול בביקוש; שער ;הריבית עשוי להשפיע על הביקוש עלייה או ירידה במחירי מוצרים חלופיים (כמו דיור) עשויות להשפיע על הביקוש למוצרי מזון; שינוי בטעמי הצרכנים ו בגמישות הביקוש עשויים ל השפיע על .התנהגות גורמי ההיצע :מבנה הענפים מבנה הענפים בשרשרת השיווק ומי .דת פתיחותם ליבוא עשויה להשפיע על השינוי במדד המחירים .כך, רפורמות להגברת התחרותיות עשויה להביא לירידת מחירים או למיתון עליות מחירים מיסים וסבסוד: שינוי ב )מיסים המוטלים על הגורמים בשרשרת השיווק בישראל (חקלאות, תעשיה ומשווקים ,בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ,לרבות מע"מ ,מכסים.ארנונה, בלו על דלקים וכדומה באופן דומה סבסוד גורמי ייצור (כמו מים) והתערבות בשווקים (כמו פיקוח על מחירים) עשויה להשפיע .על השינוי ברמת המחירים סביבה עסקית: ,מיומנויות עובדים פיתוח תשתיות (בעיקר תחבורה) ועלות עמידה ברגולציה עשויים להשפיע על פריון העבודה ב קרב ה גורמים בשרשרת השיווק בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. :שער חליפין ייסוף השקל עשוי להביא ל ירידת ,מדד מחירי מוצרי מזון מיובאים בהשוואה למוצרים מקומיים .)ולהפחתת מחירי תשומות מיובאות עבור גורמים בשרשרת השיווק (חקלאות, תעשיה ושיווק במסמך אין הערכה כמותית של השפעת המשתנים השונים אלא תיאור אופן ה השפעה בשנים האחרונות , בעיקר במשק הישראלי. על- .כן, אין הסבר מלא לפער בין שינוי מדד מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות אירופה עמוד 3 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2. מחירי המזון 2.1 . מחירי המזון בישראל בשנים האחרונות חלה צמיחה במשק הישראלי, והיא הובילה,, בין היתר לירידה חדה בשיעור האבטלה ולגידול ב צריכה הפרטית , כמפורט בלוח1 .להלן לוח1 – שינוי ריאלי במשתנים כלכליים בשנים2011 , 2014 ו- 2017 ( ,במיליארדי ש"ח מחירי5 201 ) 1 מהלוח עולה כי משנת2007 עד שנת2017 צמח התוצר המקומי הגולמי בישראל בשיעור מצטבר ריאלי של40.8% , והתוצר לנפש צמח בשיעור מצטבר ריאלי של16.7% ,. הגידול בתוצר המקומי הגולמי הקיף את כל מרכיבי התוצר לרבות יצוא, השקעות וצריכה פרטית. הצריכה הפרטית עלתה בתקופה זו בשיעור ריאלי מצטבר של42.2% , והצריכה הפרטית לנפש, רמת החיים, עלתה בשיעור ריאלי מצ טבר של17.8% . העלייה ברמת החיים בשנים האחרונות הובילה לעלייה בביקוש למוצרי צריכה, ובכללם מוצרי צריכה שוטפת (כגון מוצרי מזון) ומוצרים בני- .)קיימא (כגון כלי רכב הצריכה הפרט תי על מזון ומשקאות עלתה בתקופה זו בשיעור של 40.1% והצריכה הפרטית לנפש על מזון ומשקאות עלתה בשיעור ריאלי מצטבר של כ- 16.2% . משנת 2007 עד שנת 2017 התחזק השקל מול הדולר בשיעור ממוצע של כ- % 14.1 ו בשיעור של% 38.4 .ביחס לאירו2 להתחזקות השקל עשויות להיות מספר תוצאות המשפיעות על :רמת המחירים המקומית של מוצרי צריכה  ירידה במחירים היחסיים של מוצרי יבוא , המובילה להפחתת מחירי המוצרים הסחירים (מוצרים שאפשר לייבאם), בתלות במשקל היבוא מסך הצריכה המקומית וברמת התחרות יות ;בענף  ירידה בעלויות של יצרני מזון מקומיים המייבאים תשומות מזון, העשויה לבוא לידי ביטוי במחירי המוצרים בתלות במשקל יבוא התשומות וברמת התחרותי ות בענף.  התייקרות של מוצרים מייצור מקומי לעומת מחיריהם בשוקי חו"ל כאשר המדידה היא במטבע-חוץ. :הגידול בצריכה הפרטית לנפש עשוי לנבוע, בין היתר, מהסיבות האפשריות הבאות 1 ,הלמ"ס התוצר ה מקומי הגולמי והצריכה הפרטית: נתוני השנים2007 , 2011 ו- 2014 : תוצר מקומי גולמי ושימושים במקורות, בשנים 2016 - 1995 , 15 בספטמבר2017 ; נתוני שנת2017 : אומדן ראשון לרבעון הראשון של שנת2018 ,הוצאה על התוצר המקומי הגולמי ושימושים במקורות , 16 במאי2018 ;צריכה פרטית על מזון : נתוני השנים2007 , 2011 ו- 2014 : ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי 1995 - 2015 , לוח4 - ,הוצאה לצריכה פרטית על מזון משקאות וטבק, לפי סוג, בשנים1995 - 2016 , 25 במרס2018 :, תאריך כניסה30 ביולי2018 . פרסום "רבעון לסטטיסטיקה של מקרו-כלכלה ;ינואר- מרס2018 ," נתוני שנת2017 : לוח3.1 - הוצאה לצרי כה פרטית על מזון, משקאות וטבק, לפי סוג, בשנים2018 - 2016 , 28 ביוני2018 , :תאריך כניסה30 ביולי2018 . 2 ,הלמ"ס, הודעה לעיתונות שערי מטבעות החוץ בסוף שנת2017 , 4 בינ ואר2018 ,; הודעה לעיתונות שערי מטבעות החוץ בסוף שנת7 200 , 2 בינואר2008 . משתנה כלכלי 2007 2011 2014 2017 שינוי ריאלי 2007-17 2014-17 תוצר מק)ומי גולמי (במיליארדי ש"ח 886.7 1,028.0 1,132.8 1,248.3 40.8% 10.2% )תוצר מקומי גולמי לנפש (באלפי ש"ח 122.8 132.4 137.9 143.3 16.7% 3.9% )צריכה פרטית (במיליארדי ש"ח 490.5 549.4 611.9 697.3 42.2% 13.9% צריכה פרטית לנפש– )רמת החיים (באלפי ש"ח 67.9 70.8 74.5 80.1 17.8% 7.4% צריכה פרטית על מזון ו משקאות (במיליארדי ש)"ח 79.0 87.6 98.2 110.7 40.1% 12.7% צריכה פרטית לנפש על מזון ו משקאות (ב פלא)י ש"ח 10.9 11.3 12.0 12.7 16.2% 6.3% עמוד 4 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע  עלייה בהכנסה הפנויה למשק בית, אשר נבעה מעלייה בשכר הריאלי ברוטו, מהפחתת שיעורי מס הכנסה מגי דול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מכ- 63.6% בשנת2012 לכ- 64% בשנת2017 ,מירידה בשיעור האבטלה מ- % 6.9 בשנת2012 ל- % 4.2 בשנת2017 ; 3  ריבית ריאלית נמוכה, העשויה להביא לגידול בצריכה, בעיקר של מוצרים בני- ;קיימא, על חשבון ירידה בחיסכון  שיפור תנאי הסחר של ישראל, קרי מדד מחירי יבוא של מוצרי צריכה ירד בשנים2012 עד2017 בשיעור נומינלי מצטבר של% 1.6 , לעומת עלייה במדד המחירים לצרכן של% 1.1 . 4  ;עלייה בערך הנכסים של הציבור  ירידה במדד המחירים לצרכן ב שנים2014 עד2017 בשיעור של0.9% (רא ו לוח2 .)להלן מצד שני, ב ין השנים2017-2007 על ה מדד מחירי הדי ו ר בשיעור חד של37.6% , ולעלייה זו השפעה מקזזת על צריכת מוצרים לגבי חלק ממשקי הבית5. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של כ- % 18 בשנים2007 עד2017 , וכאמור לעיל בשנים2014 עד2017 ירד המדד בשיעור של % 0.9 . בלוח2 להלן מוצג השינוי במדד מחירי ה מזון, הפירות .והירקות, הדיור, השכר החודשי הממוצע ושכר המינימום לוח 2 – שינוי במדדי מחירים ו בשכר הממוצע במשק (6 201 = 100 ) 6 מדד המחירים 2007 2014 2017 שינוי ריאלי 2014-2007 שינוי ריאלי 2017-2014 שינוי ריאלי 2017-2007 מדד המחירים לצרכן 84.9 101.1 100.2 ד מד מחירי המזון ,כולל ירקות ופירות7 80.0 100.8 100.3 5.8% 0.4% 6.4% מדד מחירי המזון ,ללא פירות וירקות 80.7 101.9 100.0 5.9% 0.9% - 4.9% מדד מחירי ירקות ופירות 76.8 96.2 101.6 5.1% 6.5% 11.9% מדד מחירי הדיור 67.6 95.7 101.8 25.1% 10.0% 37.6% שכר חודשי ממוצ ע למשרת)שכיר (בש"ח שוטפים 7,749 9,373 10,109 1.6% 8.9% 10.6% )שכר מינימום חודשי במשרה מלאה (בש"ח שוטפים3,679 4,300 5,025 1.9% - 18.0% 15.8% מהלוח עולה כי משנת2007 ועד לשנת2017 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר לעובדים ישראלים עלה בשיעור ריאלי של% 10.6 . יש לציין כי התפלגות השכר בישראל אינה אחידה, כלומר השכר החציוני נמוך באופן משמעותי .מהשכר הממוצע במשק8 שכר המינימום בתקופה זו עלה בשיעור ריאלי של% 15.8 . הנתונים מעלים כי בתקופה זו עלה מדד מחירי המזון בשיעור ריאלי של6.4% , מדד מחירי הפירות והירקות עלה בשיעור ר יאלי של11.9% ומדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה בשיעור ריאלי של4.9% . יחד עם זאת, מהנתונים עולה כי בתקופה2014 עד 2017 חל שינוי מגמה, מדד המחירים לצרכן ירד במצטבר בשיעור של כ- 0.9% , ומדד מחירי המזון ללא פירות וירקות ירד גם בשיעור של כ- 0.9% . כמו כן, מהנת ונים עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין התקופה הראשונה2007 עד 2014 , לבין התקופה השנייה2014 עד2017 . 3 ,בנק ישראל, סטטיסטיקה:שיעורי השתתפות לוח- 'ה-נ-2 - ,כוח העבודה ושיעור ההשתתפות1969 עד2017 ; :שיעורי אבטלה לוח ה- נ-8 – סך כל המועסקים ושיעורי אבטלה :; כניסה21 ביוני2018 . השפעת גידול בהכנסה על הצריכה נקראת בתיאוריה הכלכלית "גורם ."ההכנסה 4 ,הלמ"ס מדד מחיר יבוא יר מוצ צריכה: ,ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ לוח ו-1 – מדדי המח יר של יבוא מוצרי צריכה ;, שנים שונות :מדדי מחירים מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל. 5 ."השפעה זו נקראת התיאוריה הכלכלית "גורם התחלופה 6 הל מ"ס , :מדדי מחירים מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל ;שכר ממוצע (מאי2018 ): ,הלמ"ס לוח4.3 – שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים; :שכר מינימום ,המוסד לביטוח לאומי נתונים כלליים– שכר מינימום. :כניסה13 במאי2018 . 7 המדד כולל משקאות אלכוהוליי ם .וארוחות מחוץ לבית 8 ההכנסה החציונית מ הווה% 72.3 מההכנסה הממוצעת ,. הלמ"ס הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית6 201 , 14 בנובמבר 2017 . עמוד 5 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.2 . שינוי במ חירי המזון בשנים האחרונות – ישראל לעומת אירופה ב לוח3 מפורטים מחירי המזון בישראל לעומת מחיריהם ב מדינות המפותחות, ( בתקנון כוח הקנייהPPP .) לוח3 – מדדי מחירי מזון בישראל לעומת ה( מדינות המפותחות2014 , )במונחי כוח קנייה9 תת-ענף OECD EU28 EU19 משקאות קלים 133 132 133 חלב, גבינות וביצים 168 173 170 שמנים 143 143 142 משקאות אלכוהוליים 167 180 192 מזון אחר 144 147 143 לחם ודגנים 135 135 126 דגים 110 111 109 בשר 121 109 100 ירקות ופירות 92 96 90 כלל המזון והמשקאות 125 124 119 מהנתונים עולה כי מדד מחירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה גבוה בשיעור של כ- 25% בהשוואה ל מדינות ה- OECD ,בשיעור של כ- 24% בהשוואה ל- 28 מדינות האיחוד האירופי ובשיעור של19% בהש וואה ל- 19 מדינות גוש האירו . רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים בעלי פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות(כמו חלב ,וביצים ענף שבו רמת ה מחירים גבוהה ב- 68% המ ממוצע ב מדינות ה- OECD וב- 73% המ ממוצע ב מדינות האיחוד האירופי .) הקטגוריה היחידה ש בה רמת המחירים בישראל נמו כה לעומת ה מדינות המפותחות הי א .ירקות ופירות ה נתונים הגולמיים לטובת פרויקט ה- PPP נאספים על ידי לשכות הסטטיסטיקה במדינות השונות והעיבודים נעשים על ידי ה- OECD. על פי המדריך המתודולוגי לנתוני ה- PPP, מטרתם העיקרית של נתוני ה- PPP הינה לאפשר השוואה בין מדינות שו נות ברחבי העולם של רמת המחירים הכללית ורמת המחירים של קטגוריות שונות, הכוללות בין .השאר: מזון, לחם ודגנים, בשר, דגים, חלב, גבינות וביצים, פירות וירקות ושמנים10 עם זאת, יש לציין כי השוואה על פי נתוני ה- PPP אינה מ לאה, שכן קשה להשוות סלי צריכה שונים , הנבדלים ב איכות המזון. בדיקת מחירי המוצרים בישראל לעומת מדינות אחרות דורשת בחינה של מוצרים זהים, מחירי מוצרים ממוצעים )בנקודות מכירה שונות ובחינת גורמים משפיעים נוספים. ייתכן שמחיר מוצר כלשהו (או קבוצת מוצרים גבוה יותר, אולם מחירו של מוצר אחר (או קבוצת מוצרים) נמוך יותר . כמו כן, יש הבדלים בין המדינות בדפוסי הצריכה. .בנוסף, גם שערי החליפין הנומינליים עשויי להשפיע על רמת המחירים בכל מדינה מחקר ה- OECD לגבי רמת המחירים בקטגוריות של מוצרים נערך לשנת2014 , המחקר הבא אמור להיערך לשנת2017 וצפוי להתפרסם במהלך שנת 2019 . על כן ,, מטעמים מתודולוגיים בנוסף להצגת השוואת המחירים בין מדינות בשיטתPPP , אנו מציג ים את שינוי מחירי המוצרים בישראל גם לעומת שינוי המחירים באירופה רו עש ב הא ן חרו. ק בוצות המוצרים בישראל שונות מקבוצות המוצרים באירופה. לדוגמ ה , קבוצת ה ארוחות מחוץ לבית נכללת בישראל ב מוצרי המזון, ו אילו באירופה – בקבוצה נפרדת; קבוצת מוצרי טבק נכללת בישראל בשונות ,ו אילו באירופה– בקבוצה נפרדת; דיור ואחזקת דירה נכללות בישראל בקבוצות נפרדות, ו אילו באירופה– .בקבוצה אחת ,לפיכך נדרש עיבוד של נתוני הלמ"ס בנוגע 9 OECD, 2014 PPP Benchmark results, accessed: May 13, 2018. 10 OECD, EUROSTAT-OECD Methodological manual on purchasing power parities (PPPs), 2012. 'ראו: עמ25 בנושא מטרות נתוני ה- PPP ואת ה- analytical categories בעמוד266 . עמוד 6 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע קבוצות המוצרים בישראל כדי להתאימ.ן לקבוצות המוצרים במדינות אירופה בלוח4 להלן מפורט השינוי במדד מחירי המזון בישראל בין השנים2014 ל- 2017 ובין השנים2015 ל- 2017 . לוח4 – שינוי ריאלי במדדי מחירי המזון ( בישראל2014 - 2017 , 2015 - 2017 ) 11 תת-ענף 2017-2014 2017-2015 משקאות קלים 0.1% - 1.3% חלב ו מוצרי חלב 4.0% - 2.8% - ביצים 6.1% - 4.4% - שמנים 6.7% - 2.4% - משקאות אלכוהוליים 11.1% - 7.1% - לחם ודגנים ומוצרי בצק 3.2% - 1.5% - דגים 5.0% - 3.2% - בשר בקר 5.1% 2.4% - ירקות ופירות 6.5% 2.4% כלל המזון והמשקאות 0.4% 0.4% - מהנתונים עולה כי מדד מחירי המזון ב ישראל עלה בין השנים2014 ל- 2017 ב- 0.4% ואילו בין השנים2015 ל- 2017 ירד המדד בכ- 0.4%. כמו כן ניתן לראות כי ברוב המוצרים ירד המדד בשני המקטעים כאשר בין השנים2014 ל- 2017 הייתה הירידה גדולה יותר, למעט בבשר הבקר בו עלה המדד בין השנים2014 ל- 2017 וירד בין השנים 2015 ל- 2017 ובמשקאות הקלים בהם התרחשה תופעה הפוכה- המדד ירד בין השנים2014 ל- 2017 ועלה בין השנים2015 ל- 2017 . בפירות ובירקות עלה המדד בני המקטעים אולם בין השנים2015 ל- 2017 הוא עלה בצורה איטית יותר. לוח ב 5 להלן רט ו מפ השינוי במדד המחירים לצרכן ב- 28 מדינות האיחוד האירופי וב- 19 מדינות גוש האירו לעומת ישראל לפי קבוצות מוצרים במ חירים ריאליים. לוח5 – שינוי ריאלי במדדי המחירים לצרכן לפי קבוצות בישראל ובאירופה (ממוצע2007 עד ממוצע 2017 ) 12 קבוצת מוצרים ישראל האיחוד האירופי גוש האירו כללי 18.1% 17.7% 14.9% מזון % 7.4 13 3.1% 2.6% אלכוהול וטבק 52.8% 24.3% 18.9% הלבשה והנעלה -23.2% 13.4% - 8.1% - דיור ואחזקת דיור 19.9% 6.4% 5.4% ריהוט וציוד לבית -31.0% 6.3% - 5.5% - בריאות -3.2% 1.6% - 2.2% - תחבורה -14.2% 0.4% 1.2% תקשורת -30.6% 23.9% - 27.3% - תרבות ובידור -24.0% 10.5% - 8.7% - 11 ישראל ,: הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל ; המדדים הריאליים התקבלו על- ידי חלוקה של מדדי המחירים הנומינליים לצרכן במדד המחירים הכללי לצרכ ן. 12 ישראל ,: הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל , הקטגוריות והמשקלות של המוצרים עובדו על- ידי מרכז המחקר והמידע ;של הכנסת אירופ :ה, December 17, 2013 rices P onsumer C ndices of I Harmonized ostat, Eur . המדדים הריאליים התקבלו על-ידי חלוקה של מדדי המחירים הנומינליים לצרכן במדד המחירים הכללי לצרכ ן .במ דד המחירים האירופי שנת ההשוואה היא2015 , ואילו במדד הישראלי היא2016 . 13 שיעור השינוי שונה מהנתון בלוח2 כיוון שמשקלות המוצרים בישראל הותאמו לאופן המדידה באירופה. כך, מדד מוצרי המזון מחושב באירופה ללא משקאות אלכוהוליים וללא ארוחות מחוץ לבית, בעוד שישראל הם .כלולים במדד עמוד 7 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע קבוצת מוצרים ישראל האיחוד האירופי גוש האירו חינוך -0.4% 17.8% 1.5% מלונות ומסעדות 14.2% 5.9% 5.6% שונות -12.4% 0.8% 2.1% מדד המחירים לצרכן במדינות האיחוד האירופי עלה בתקופה זו בממוצע בשיעור של 17.7% , במדינות גוש האירו בשיעור של 14.9% , ובישראל בשיעור של18.1% . מדד מחירי המזון עלה בישראל בשיעור של4.7% במונחים ריאליים, במדינות ה איחוד האירופי– בשיעור של3.1% ובמדינות גוש האירו בשיעור של2.6% . ,כמו כן מחירי ,הדיור ואחזקת הדירות מחירי המלונות והמסעדות ומחירי האלכוהול והטבק עלו ב ישראל בשיעור ג בוה יותר מ אירופה .מחירי החינ וך והתחבורה עלו באירופ , ו ה אילו בישראל הם ירדו ;ו מחירי התקשורת ,, התרבות והבידור הבריאות, הריהוט והציוד לבית וההלבשה וההנעלה ירדו ב ישראל ב שיעור בוה ג יותר מ.אירופה בתרשים1 להלן מוצג ה שינוי במדד מחירי המזון בישראל בהשוואה לממוצע מדינות האיחוד האירופי בין השנים2007 ל- 2017 . תרשים1 – ( שינוי במדד מחירי המזון בישראל ובמדינות האיחוד האירופי2007 - 2017 ) 14 מה נתונים המוצגים ב תרשים עול:ים הדברים הבאים  בשנים2007 עד2017 עלה מדד מחירי המזון בישראל בשיעור ריאלי של כ- 4.7%, בהשוואה לכ- 3.1% במדינות האיחוד האירופאי בממוצע ולכ- 2.6% במדינות גוש ה .אירו בממוצע  בשנים2014 עד2017 מדד מחירי המזון בישראל,נותר ללא שינוי בהשוואה ל עליה של כ- 0.4% במדינות האיחוד האירופאי בממוצע ולכ- 1.3% .במדינו גוש האירו  בשנים 2015 עד2017 ירד מדד מחירי המזון בישראל בשיעור ריאלי של כ- % 0.8 , בהשוואה לעלייה של כ- % 0.4 במדינות האיחוד האירופאי בממוצע ולעלייה של כ- % 0.6 .במדינות גוש האירו בלוח6 להלן מפורטים שיעורי העלייה והירידה הנומינליים והריאליים של מדד מחירי המזון מ- 2007 ועד2017 .בישראל, בארה"ב ובמדיניות אירופיות נבחרות 14 ישראל ,: הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל , הקטגוריות והמשקלות של המוצרים עובדו על- ידי מרכז המחקר והמידע ;של הכנסת :אירופה, December 17, 2013 rices P onsumer C ndices of I Harmonized , Eurostat .המדדים הריאליים התקבלו על- ידי חלוקה של מדד מחירי המזון הנומינלי במדד המחירים לצרכ ן. 100 101 102 103 104 105 106 107 108 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 European Union Euro areaישראל עמוד 8 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע לוח6 – שינוי במדד מחירי המזון בישראל ובמדינות מפותחות ( 2007 עד2017 ) 15 מדינה שינוי2017-2007 שינוי2017-2014 נומינלי ריאלי נומינלי ריאלי ישראל16 25.4% 4.7% 0.5% - 0.4% טורקיה 152.7% 13.4% 32.1% 2.5% ליטא % 39.2 5.2% 4.0% 0.3% בריטניה 30.3% 3.1% 2.8% - 6.0% - פולין 29.4% 6.3% 3.0% 2.3% שבדיה 24.5% 8.5% 5.7% 1.9% לוקסמבורג 24.3% 4.0% 4.9% 2.6% בלגיה 23.9% 2.6% 4.1% 0.6% - גרמניה 22.7% 7.6% 4.5% 2.3% האיחוד האירופי 21.4% 3.1% 2.4% 0.4% פינלנד 21.2% 1.2% 3.8% - 4.9% - דנמרק 21.1% 5.4% 3.9% 2.6% נורבגיה 20.7% 2.2% - 5.4% 2.3% - סלובקיה 19.6% 2.9% 0.8% 0.2% איטליה 19.0% 2.5% 3.3% 1.9% ארה"ב 18.9% 1.2% 0.4% - 1.9% - הולנד 18.8% 3.5% 4.3% 2.6% גוש האירו 18.0% 2.6% 3.2% 1.3% ספרד 15.2% 0.5% 3.9% 2.8% צרפת 13.8% 0.4% 2.1% 0.5% שוויץ 0.1% - 1.0% - 0.4% 1.1% אירלנד 6.8% - 10.2% - 5.5% - 5.6% - מהנתונים עולה כי מחי רי המזון בישראל עלו ריאלית מש נת2007 ועד2017 בשיעור של% 4.7 . שיעור זה גבוה ( מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי3.1% ( ), בגוש האירו2.6% ( ) ובארה"ב1.2% ). עם זאת, יש מדינות ( באירופה בעלות שיעור גידול מחירים ריאלי גבוה מישראל כמו שבדיה8.5% ( ) וגרמניה7.6% .) בדיקת השינויים בשנים2014 עד2017 מעלה תמונה שונה לפיה מחירי המזון בישראל ריאלית עלו ב- % 0.4 , בהשוואה ל מדינות ה איחוד האירופי ו בגוש האירו בהן עלו המחירים בשיעור ריאלי של0.4% ו- 1.3% .בהתאמה 2.2 . צריכה פרטית על מזון לנפש הצריכה הפרטית לנפש מעידה על רמת החיים בישראל. הוצאות הצריכה מחולקות לשני חלקים: צריכת מוצרים בני קיימ א .)(כגון: דירה, רכב, כלי חשמל וכדומה) וצריכת מוצרים שוטפים (כגון: מזון, נסיעות, בילויים וכדומה בלוח7 .להלן מוצגת הצריכה הפרטית לנפש בישראל 15 ישראל ,: הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל , קטגוריות ומשקלות המוצרים עובדו על- ידי מרכז המחקר והמידע של ;הכנסת אירופ :ה ומדינות נוספות8 , 201 May 14 , rices P onsumer C ndices of I Harmonized Eurostat, . המדדים הריאליים התקבלו על-ידי חלוקה של מדדי המחירים הנומינליים לצרכן במדד המחירים הכללי לצרכ ן. 16 יש לציין כי מדד מחירי מזון ללא פירות וירקות ירד בישראל בין השנים2017 - 2014 בשיעור ריאלי של% 9.0 ומדד מחירי פירות וירקות בלבד עלה בשיעור ריאלי של6.5% . עמוד 9 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע לוח7 – שינוי ריאלי בצריכה הפרטית לנפש ובצריכה הפר טית למזון בשנים2017 - 2015 (מחירי2015 ) 17 מהלוח עולה כי הצריכה הפרטית בישראל עלתה בשיעור של9.6% בשנים2015 עד2017 , והצריכה הפרטית לנפש עלתה בשיעור של5.4% , לעומת עלייה בשיעור של3.1% .באירופה הצריכה הפרטית לנפש ע,ל מזון ו משקאות לא אלכוהוליים עלתה בשנים אלו בשיעור של4.2% ,שיעור .נמוך מהגידול בצריכה הפרטית לנפש ב תרשים2 להלן .מוצגת השוואה בין שיעור השינוי בהוצאה על צריכה פרטית לנפש בישראל ובמדינות אירופה החברות בגוש האירו תרשים2 –הצריכה הפרטית לנפש בישראל ובמדינות גוש הא( ירו2017 - 2007 ) 19 מהתרשים עולה כי בעוד ההוצאה הפרטית לנפש נותרה באירופה כמעט ללא שינוי, למעט עליה מזערית של כ- 1.7% , עלתה ה צריכה הפרטית בישראל בכ- 18% . ככלל, עליה בהוצאה הפרטית מצביעה על עליה ברמת החיים, מכאן שרמת החיים בישראל עלתה בעשור האחרון ב כ- 16% יותר .משעלתה באירופה תרשים3 להלן מציג השוואה בין .שיעור השינוי במדד המחירים ובמדינות האיחוד האירופי ובגוש האירו 17 ישראל: ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי2018 – /לוח ו-1 חשבונות לאומיים הוצאה על התוצר המקומי הגולמי ושימושים במקורות , מאי 2018 ;אי רופה: May 2018 - Economic Outlook No 103 - Private final consumption , OECD , Accessed: 30, May 2018 . נתוני צריכה פרטית על מוצרי מזון במדינות אירופה זמינים עד שנת2015 .ולכן לא הוצגו 18 מחירים ריאליים לשנת2014 . 19OECD. Stat: Private final consumption-Economic Outlook No 103 - May 2018.- November 2017, Accessed: 30, May 2018 הצריכה הפרטית 2015 2016 2017 שינוי ריאלי 2015 עד2017 )צריכה פרטית (במיליארדי ש"ח 636.1 674 697.3 9.6% )צריכה פרטית לנפש בישראל (באלפי ש"ח 75.9 78 80.1 5.4% הצריכה הפרטית לנפש באירופה18 )(באלפי אירו 17.0 17 17.5 3.1% צריכה פרטית לנפש על מזון)ומשקאות (באלפי ש"ח 12.2 12.5 12.7 4.2% עמוד 10 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים3 – ( מדד המחירים בישראל ובמדינות האיחוד האירופי ובגוש האירו7 0 20 - 7 1 20 ) 20 מהתרשים עולה כי הן באירופה והן בישראל עלה מדד י ה מחירי ם בתקופה זו. ב ין השנים2007 ל- 2014 עלה המדד .בישראל על אירופה אולם שניהם עלו בקצב דומה החל משנת2014 ירד מדד ה מחירי ם לצרכן בישראל בעוד המדד .באירופה המשיך במגמת העלייה 3. ניתוח הגורמים העיקריים המשפיעים על שינוי מחירי המזון מחירי מוצרי המזון מושפעים ממשתנים רבים וקשה להע ריך את השפעתם הכמותית על הגורמים השונים בשרשרת השיווק (חקלאות, תעשיה, שיווק). במסמך זה נסקור ,שלושה גורמים עיקריים: מחירי התשומות (לרבות עבודה .)סחורות ואנרגיה), מסים ומבנה השוק (קרי, רמת התחרותיות גורמים אלו יתארו את אופן ההשפעה בשנים האחרונות, אולם אין במסמך זה.הערכה כמותית של השפעת המשתנים השונים 3.1 . שינוי במחירי התשומות העיקריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי שנה סקר תעשיה הכולל נתונים רבים על ענפי התעשיה, לרבות ענף המזון. הסקר האחרון פורסם לשנת2014 וניתן לבחון את משקלות התשומות המרכזיות מהתפוקה הג ולמית. לוח 8 להלן מפרט את נתוני סקר ענף המזון בהשוואה לכלל ענף התעשיה לשנת2014 . לוח8 – סקר התעשיה לשנת2014 )(במיליארדי ש"ח שוטפים21 נתון ענף התעשיה ב- % ענף המזון ב- % מכירות לשוק המקומי 197.8 46.8 מכירות א יצו 166.7 2.6 אחר (כולל שירותים, עב ודות ותיקונים) 10.6 0.7 סך פדיון 375.1 50.1 שינוי במלאי ואחר (כולל סחורות שלא עברו תהליך עיבוד) -8.2 -2.0 תפוקה גולמית 366.9 100% 48.1 100% חומרים (כולל חומרי גלם, חומרי עזר וחומרי אריזה) 169.0 46.1% 28.1 58.4% תשומות אחרות (כול ל ע לות המכירות וה וצאות מו"פ) 53.3 14.5% 4.7 9.7% תשומות כלליות( כולל הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות) 23.6 6.4% 3.7 7.7% סך הכ ו ל תשומות 246.0 67.0% 36.5 75.8% ערך מוסף גולמי 120.9 33.0% 11.6 24.2% מזה: תמורה למשרות 69.0 18.8% 7.1 14.8% 20 :ישראל ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחיר ים של ישראל; אירופה : 8 , 201 May 14 , rices P onsumer C ndices of I Harmonized Eurostat, . 21 הלמ"ס, סקר התעשיה2014 , לוח2 - חשבון הייצור של תעשייה לפי ענף כלכלי ראשי , 25 בינואר2018 . 100 105 110 115 120 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 European Union Euro areaישראל עמוד 11 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע נתון ענף התעשיה ב- % ענף המזון ב- % מזה: הוצאות מימון נטו 4.3 1.2% 0.3 0.6% מזה: רווח, פחת והפחתות 44.6 12.2% 4.0 8.3% מהנתונים בלוח עולה כי ה ערך המוס ף הגולמי בענף המזון עמד בשנת2014 על24.2% מהתפוקה הגולמית, לעומת ממוצע של33% בכל ענף התעשייה. בבחינת משקל התשומות עלה כי משקל החומ( רים חומרי גלם, חומרי עזר וחומרי אריזה ) בתפוקה הגולמית היה58.4% , משקל התמורה למשרות היה14.8% , משקל תשומות אחרות (עלות )המכירות והוצאות מו"פ היה9.7% ומשקל)תשומות כלליות (הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות היה7.7% . בשנים האחרונות השתנו מחירי התשומה לתעש.ייה, חלקם עלו וחלקם ירדו עליית מחירי התשומה מביאה לייקור ו ייצ ר המזון , והדבר מגולם לרוב במחיר לצרכן, בעוד שירידה במחירי התשומות יכולה להביא לרווחים גבוהים עבור התעשייה וההוזלה לא תושת על המחיר לצרכן . להלן בחינה של ה תשומות העיקריות ב תעשיית המזון. עבודה - תש ומות העבודה הינה מרכיב גבוה בסך תשומות המשפיעות על מדד מחירי המזון. תשומות העבודה הינה ,המרכיב העיקרי לכל אורך שרשרת המזון (כמו תעשיית המזון מגזר ע קמ .)ונאי, תחבורה, נמלי ים ועוד בתרשים4 להלן מוצג מדד עלות עבודה ליחידת תפוקה22 בישראל ובמדינות אירופה החברות ב- OECD . תרשים4 – מדד עלות עבודה ליחידת תפוקה בישראל ובמדינות אירופה החברות ב- OECD ( 2007 = 100 ) 23 מהתרשים עולה שעלות העבודה בישראל עלתה בכ- 16.1% משנת2007 עד שנת2016 בהשוואה לעלייה בשיעור של 8.9% ב מדינות.האיחוד האירופי חשמל – עלות ה חשמל היא תשומה בי יצור מזון . בתרשים5 להלן צ מו ג מדד מחירי החשמל (לוואט) לתעשייה בישראל ובמדינות אירופה החברות ב- OECD בין השנים2009 עד2015 . 24 22 עלות ליחידת תפוקה מתקבלת על- .ידי חלוקת סך עלות עבודה לשעה בפריון עבודה 23 OECD, Dataset: Unit Labour Costs – Annual Indicators, extracted: May 13, 2018 24 התרשים מבוסס על נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית שהינה סוכנות אוטונומית המאגדת28 מדינות , ביניה ן ,: בריטניה, קנדה .דנמרק, שוודיה, הולנד, צרפת, גרמניה, יפן ועוד 100 104 108 112 116 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 ישראל האיחוד האירופי גוש היורו ישראל16.1% האיחוד האירופי 8.9% עמוד 12 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים5 – מחיר חשמל לתעשייה בישראל ובמדינות אירופה החברות ב- OECD (ישראל9 200 = 100 ) 25 מהתרשים עולה כי מחירי החשמל לתעשייה בישראל ירדו בין השנים2009 ו- 2015 בשיעור מצטבר של6% , לעומת ירידה בשיעור מצטבר של% 9 באירופה. 26 דלקים – ו תש מת אנרגיה נוספת בענף המזון היא דלקים. בלוח9 להלן מוצגת השוואה בין מחירי המזוט בארץ ומחירים באירופה בין השנים2007 לנובמבר2013 . לוח 9 - מחיר מזוט בישראל ו( באירופה)במטבע מקומי לטון27 מהנתונים בלוח עולה כי מחיר י המזוט עלו באיחוד האירופי ב שיעור מצטבר של24% לעומת ירידה בשיעור של 22.2% ב ישראל. :תשומות נוספות במקביל לתשומות שהצגנו קיימות תשומות נוספות, בעלות משקל נמוך יחסית מסך תפוקת הענף , ,כמו מים,שינוע .כשרות ועוד על פי נתוני התאחדות התעשיינים, מחירי המים בישראל לתעשייה עלו בשיע ור חד של174% משנת2008 ועד שנת2018 . כמו כן, גם בהשוואה לאירופה מחירי המים יקרים יותר בכ- 20% צל רכנים הגדולים ובכ- % 30 .לשאר הצרכנים28 לא נמצאו נתונים לגבי מחירי המים לתעשייה באיחוד האירופי. 29 עלות השינוע בישראל גבוהה משל אירופה שבשל המרחק והבידוד של ישראל ומ ך צרי הובלה של אניות בעוד שבאירופה מערך השינוע מתבסס בעיקר על.כלי רכב 25 Intentional Energy Agency, Energy Prices and Taxes – First Quarter 2018, Table 20, accessed: 13 June, 2018. 26 יש לציין כי התאחדות התעשיינים גורסת כי לא ברור מנתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שהוצגו בתרשים לעיל, כיצד חושב התעריף ,שהוצג. לטענתם, יש לבחון את תעריפי החשמל הממוצעים כפי ששולמו בפועל על ידי מפעלי התעשייה, תוך הפרדה לגודל החברה שעות החיוב ואופי הצריכה.המשתנה מחברה לחברה 27 ישראל: מזוט כבד1500 % 1 גופרית , המחיר ללא מע"מ וללא בלו. מחיר בשערי בית הזיקוק: משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה ,והמים מחירים תיאורטיים של מוצרי דלק שאינם בפיקוח ,, בלו: משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים מיסי הדלק- בלו , שיעור ,המע"מ: רשות המסים בישראל היסטוריה של קב יעת שיעורי מע"מ :, גישה15 במאי2018 .האיחוד האירופאי: Schweres - Fuel oil Heizöl(III) ., המחיר כולל מיסיםHistory from - oil bulletin – Market observatory & Statistics European Commission, , Accessed: 15, May 2018. 2005 onwards 28 צרכן גדול נחשב כמפעל הצורך יותר מ- 15,000 קוב מים בשנה, וככזה הוא מקבל הנחה של60 .אגורות מרשות המים 29 משתמשי המים בתעשייה במדינות הOECD י כולים לבחור בין שימוש ב מים במחיר המוצע על ידי ספקים ציבוריים, או לבין השקעה במתקני הפקת מים פרטיים וטיפול בהם, ו אספקת .מים משלהם 100.0 90.1 100.6 111.9 125.9 122.4 94.3 139.1 136.5 148.7 145.0 153.1 152.7 126.4 60 70 80 90 100 110 120 130 140 150 160 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 ישראל אירופה מדינה מאי2010 מאי2012 מאי2014 מאי2016 מאי2018שינוי ב- % ישראל )(בש"ח 2,282.0 3,400.2 2,713.3 947.5 1,775.7 22.2% - האיחוד האירופאי )(באירו 371.8 526.4 493.8 315.1 462.0 24.0% + א ירופה9% - ישראל6% - עמוד 13 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע בלוח10 .להלן ריכוז העלייה במחירי התשומות העיקריות לתעשיית המזון לוח 10 - ריכוז נתוני שינוי ב רי י מח תשומות תשומה ישראל האיחוד האירופי פער עלות עבודה ( 2007-2016 ) 11.1% 4.9% 6.2% חשמל ( 2009-2015 ) 6.0% - 9.0% - 3.0% מזוט ( 2010-2018 ) 22.2% - 24.0% 14.0% - לסיכום ,בתשו המ העיקרית, עלות העבודה, שיעור השינוי כפול בישראל לעומת אירופה , בתשומת החשמל הירידה באירופה גבוהה לעומת ישראל ואילו בתשומת המזוט הייתה ירידה בישראל ועליה מאירופה . על-כן, שיעורי הש ינוי בתשומות שנבדקו בסקירה זו אל יכולות להסביר את כל הה בדלים בין ישראל לאירופה ב שינויים ב מדד מחירי המזון לצרכן. .ייתכן שקיימות תשומות נוספות שמשפיעות על מחירי המזון אך הן לא נכללו במסמך זה יש לציין כי בין השנים 2007 - 2017 התחזק השקל מול הדולר בשיעור ממוצע של כ- % 4. 12 ו בשיעור של% 8. 27 ביחס לאירו. 30 מכיוון ששיעורי השינוי של מדד מחירי המזון בישראל ובאירופה מחושב לפי המטבע המקומי, הרי ייסוף השקל עשוי להביא לירידת מדד :מחירי המזון בישראל, בגין שתי תמסורות(1 ) חלק מצריכת מוצרי המזון המוגמרים בישראל הינ ו מיבוא, ולכן ;מחירי מוצרים אלו אמורים לרדת בגין ייסוף השקל(2 ) חלק מתשומות תעשיית המזון המקומית ו הינ מיבוא (כגון חומרי גלם ואריזות), ולכן עלויות הייצו ר אמורות לרדת בגין ייסוף .השקל על- ,כן .פער המחירים בין ישראל לאירופה אף גבוה יותר, בגין השינוי בשער החליפין הנומינלי 3.2 . ש ינוי בשיעורי מס עיקרי ים 3.2.1 . מע"מ בתרשים6 להלן מוצג שיעור המע"מ בישראל בין ינואר2008 ל אפריל2018 .ב שנים ש בהן המע"מ השתנה במהלך .השנה חושב המע"מ הממוצע לפי מספר החודשים בכל רמת מע"מ תרשים6 – שיעור המע"מ בישראל, ינואר8 200 עד אפריל 8 201 31 מהנתונים בתרשים עול ה כי בשנת2008 היה שיעור המע"מ בישראל כ- 15.5%, לאחר מכן ביולי2009 , לאחר המשבר הכלכלי, עלה שיעור המס ל- 16.5% , ובינואר2010 ירד ל- 16% ; בספטמבר2012 עלה שיעור המע"מ ל- 17% וביוני 2013 – ל- 18% ולאחר מכן באוקטובר2015 ירד בחזרה ל- 17% ונשאר בגובה זה בארבע שנים האחרונות . לסיכום, חלה עלייה מתונה יחסית בשיעור המע"מ מ שנת2007 עד לשנת2014 .ולאחר מכן ירידה והתייצבות בשיעור המע"מ 30 ,הלמ"ס, הודעה לעיתונות שערי מטבעות החוץ בסוף שנת2017 , 4 בינואר2018 ,; הודעה לעיתונות שערי מטבעות החוץ בסוף שנת7 200 , 2 בינואר2008 . 31 ,רשות המסים בישראל היסטוריה של קביעת שיעורי מע"מ :, תאריך כניסה16 במאי2018 . 15.50% 16.50% 16% 16% 17% 18% 18% 17% 17% 17% 17% 15.0% 15.5% 16.0% 16.5% 17.0% 17.5% 18.0% 18.5% 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 עמוד 14 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע בתרשים7 להלן מוצגת השוואה בין- לאומית שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים בו מוצגים שיעורי המע"מ על מוצרי מזון בישראל ומדינות מפותחות נוספות .בעולם תרשים 7 – ( שיעור מס הערך המוסף על מוצרי מזון בישראל ובמדינות מפותחות2016 ) 32 מהתרשים עולה כי ש יעורי המע"מ הסטנדרטים על מוצרי מזון במדינות האיחוד האירופי עומד על כ- 9% , בעוד בישראל עומד שיעור המע"מ הסטנדרטי על17% . 3.2.2 . ארנונה למפעלים לפי השוואה בין-לאומ ית ש ענ רכה עבור אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים תשלום הארנונה הממוצע של מפעלים בישרא ל גבוה .יחסית למדינות מפותחות33 3.3 . מבנה השוק ענף מוצרי המזון מורכב מ כמה תת- :ענפים :מקטע חקלאות החקלאים רוכשים תשומות (כגון מים, זרעים ו מספוא) ומוכרים את תנובתם לתעשיית המזון (כגו.)ן חלב) ולקמעונאים (כגון ירקות ופירות :מקטע היבוא מוצרים בענף המזון ימ ובאים לישראל עבור שני מקטעים: הן כיבוא של מוצרי ביניים עבור ה תעשי הי, אשר באמצע ותו הם מייצרים את המוצר הסופי והן כ יבוא של מוצר ים סופי י.ם מקטע תעש י:יה התעשיינים רוכשים תשומות מהחקלאים ו מ יבוא (כגון חלב ו פירות), מעבדים אותם למוצר מוגמר ו מוכרים א ותו לקמעונאים בשוק המקומי ולשוקי י.יצוא :מקטע קמעונאים .הקמעונאים רוכשים מוצרים מהחקלאים, מהתעשיינים ומיבוא ומוכרים לצרכנים הסופיים בסעיפים הבאים נבחן את מקטעי ענ ,ף מוצרי המזון את רמת הריכוזיות והתחר ותיות בהם ואת כלי המדיניות להורדת מחירי המזון. 3.3.1 . מקטע החקלאות לוח ב 11 להלן מ וצג.השינוי במחירי התשומות והתפוקות של החקלאים בשנים האחרונות , 1 January 2018. er States of the European Union VAT Rates Applied in the Memb uropean Commission, E 32 ממוצע מדינות ה- EU חושב ע ל- ידי האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים על בסיס נתוני ה- European Commission , ה- OECD ורשויות המיסים של המדינות.. ממוצע מדינות ה- EU הינו ממוצע של21 מתוך28 מדינות החברות באיחוד האי רופי. 33 אגף הכלכלה ב התאחדות,התעשיינים השוואת תשלומי הארנונה בישראל וב מדינות שונות בעולם , 2018 :. מקורGIZA Singer Even . 0% 0% 0% 3% 4% 4% 6% 6% 7% 9% 9% 10% 10% 12% 13% 14% 15% 17% 20% 20% 21% 25%אירלנד מלטהבריטניהלוקסמבורגספרדאיטליהצרפתהולנדגרמניהממוצע הEUרומניהסלובניהאוסטריה שבדיהיווןפנלנדצכיהישראלבולגריהאסטוניהליטאדנמרק עמוד 15 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע לוח 1 1 - שינוי ב מדד מחירי התשומה ובמדד מחירי התפוקה בחקלאות, 7 200 - 6 201 ( 2000 = 100 ) 34 שנים תשומה תפוקה 2015-2007 25.7% 18.4% 2016-2015 1.1% 0.6% - 2016-2006 34.7% 21.9% מנתוני הלמ"ס עולה כי בתקופות הנסקרות עלה מדד מחירי התשומה בשיעור גבוה יותר ממדד מחירי התפוקה: מ- 2007 עד2016 עלה מדד מחירי התשומה בכ- 25.7% , ואילו מדד מחירי התפוקה החקלאית עלה ב כ- 18.4% . מגמה זו נמשכה גם בשנת 2016 : מדד מחירי התשומה עלה בכ- 1.1% , ואילו מדד התפוקה החקלאית ירד בשיעור של כ- 0.6% . ,כלומר מדד מחירי התשומות לחקלאים עלה בשיעור גבוה יותר בהשוואה למדד מחירי המוצרים ש החקלאים מוכרים לסיטונאים ולתעשייה., וכך רווחיות החקלאים נשחקה יש לציין כי בישראל נהוגה שיט ת מכסות הייצור בענפי החלב והביצים, לצד מכסים גבוהים על י י בוא של בשר, חלב ומוצרי חלב. לפי מחקר של ה- OECD , סבסוד החקלאות בישראל מבוסס יותר על כלים הגורמים לעלייה במחירי המוצרים החקלאיים, כמו מכסים ומכסות ייצור. לעומת זאת, סבסוד החקלאות באירופה מבוסס יותר על כלים .הגורמים לירידה במחירי המוצרים, כמו סבסוד ישיר לפי כמות35 3.3.2 . מקטע היבוא ועדת קדמי לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה משנת2012 מצא ה כי מקטע יצרני המזון הוא הריכוזי ביותר מכל שרשרת הערך בשוק המזון בישראל וכי ניתן לייבא חלק מ מוצר י המזון כך ש יהוו חלופה תחרותית למוצרים המקומיים . לאור זאת, אחת מהמלצות הו ו עדה הייתה מיצוי הדרכים באמצעותן ניתן להקצות באופן יעיל יותר את מכסות היבוא על מנת להגביר את התחרותיות בתעשיית המזון .והקטנת חסמי יבוא בעקבות המלצות ה ו ועדה הממשלה ביצעה פעולות שונות להפחתת יוקר ,המחייה במגוון צעדים ואפיקים בין היתר על ידי הסרת חסמים מכסיים ולא מכסיים לערוצי הייבוא השונים , לרבות הצעדים הבאים:  ""רפורמת הקורנפלקס שנכנסה לתוקף במהלך שנת2016 , אשר נועדה בין היתר לאפשר יבוא מקביל של מוצרי מזון, ולהתאים את המשטר הר גולטורי לנהוג במדינות .מפותחות  רפורמה בשוק הבשר , לרבות :פתיחת מכ סות פטורות ממכס והורדת מכס קצוב ; ה תת פח המכס הקצוב מ- 13 ש"ח לק"ג ל- 6.5 לק"ג, ו הפחתה נוספת ל-0 ש"ח עד2020 . לפי בדיקת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המהלך הביא להוזלה של בין% 7 ל- % 17 36 ; הארכת תוקף הבשר המצונן וכך החל ייבו א של מכולו ת בשר מצונן מדרום אמריקה לישראל.  פתיחת מכסות פטורות ממכס על גבינות צהובות בגובה 6,500 טון ו על שמן זית בגובה של1,700 טון ובענפים ,נוספים. כמו גם )בתקופות החגים (פסח וראש השנה מתן( מכסות פטורות ממכס גם לירקות קשים כגון גזר ו)תפו"א . לפי מחקר של מר כז המחקר והמידע של הכנסת, השפעת הפחתת המכסים בתקופות חגים התחלקה .בין הצרכנים לבין גורמי היבוא והשיווק37 34 ,הלמ"ס חשבון ענף ,החקלאות מדדי המחירים של תפוקה ותשומה, 2015 - 2016 , לוח2 – ת פוקה, תשומה ותוצר מקומי נקי בחקלאות. 35 OECD, Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2018, June 16, 2018; Review of Agricultural Policies: Israel, June 2010. 36 ,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי סקירה כלכלית שבועית , 3 בדצמבר2017 . 37 ,להרחבה: איתמר מילרד השפעת הסכם מכסות פטורות ממכס לקראת חג הפסח2016 על מחירי המוצרים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי2016 . עמוד 16 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.3.3 . מקטע התעשייה תעשיית המזון בארץ נוסדה לפני עשרות שנים, ו עם ה ,שנים החברות הגדולות בתחום (תנובה, שטראוס, אסם יוניליוור והחברה המרכזית למשקאות קלים), צמחו ב מהיר ות .ממקורות פנימיים ובאמצעות רכישת חברות אחרות לוח ב 12 להלן מוצג גודל תעשיית המזון בשנת2016 לעומת.נתוני ענף התעשייה כולו לוח 2 1 – ( אומדן תעשיית המזון6 201 ) 38 נתון )פדיון (במיליארדי ש"ח)משרות (באלפים )שכר ממוצע (בש"ח ענף התעשייה 393.5 368.6 12,733.2 תעשיית מוצרי המזון 60.5 59.5 7,843.9 משקל תעשיית המזון 15.4% 16.1% 61.6% מה לוח עולה כי פדיון ענף תעשיית המזון נאמד בשנת2016 ב- 60.5 מיליארד ש"ח. בענף תעשיית המזון מועסקים כ- 59,500 ,עובדים שהם כ- 16.1% מכלל המועסקים בתעשייה. השכר הממוצע בתעשיית מוצרי המז ון נמוך מהשכר הממוצע בענף התעשייה ועומד על כ- % 6.1 6 מ מנו . בענף המזון פועלים כ- 834 ,1 מפעלים39 . בתרשים8 להלן מ ו צג מדד מחירי תפוקת תעשיי ה ת מזון ליעדים מקומיים ומדד מחירי מוצרי מזון. תרשים8 – מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ו מדד המחירים לצרכן של מוצרי מזון ( 2007 - 2017 , 2007 = 100 ) 40 מהתרשים עולה כי בשנים2007 ל- 2017 עלה מדד המחירים לצרכן של מוצרי מזון, ללא פירות וירקות בשיעור מצטבר של כ- 23.8% ו מדד תפוקת תעשיי ת המזון ליעדים מקומיים עלה בשיעור של כ- 20% . כלומר, קצב עליית מחירי המזון של תפוקת התעשייה מתון יחס.ית לקצב התייקרות מדד המחירים לצרכן של מוצרי מזון בתרשים8 להלן מוצגים שיעורי ה רווח ה גולמי והרווח ה תפעלי מהמכירות של יצרני, סיטונאי ורשתות המזון .בעשור האחרון 38 הל מ"ס , שנתון סטטיסטי7 201 , לוח20.3 – מפעלים, משרות ופדיון לפי ענף כלכלי ראשי. עיבודי מרכז המחקר והמידע.של הכנסת 39 ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי7 201 , לוח20.3 – מפעלים, משרות ופדיון לפי ענף כלכלי ר אשי. 40 ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל :, כניסה14 באוגוסט2018 . 100 105 110 115 120 125 130 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 מדד מחירי המזון(ללא פירות וירקות)תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים-מזון עמוד 17 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים9 – שיעורי ה רווח גולמי והרווח התפעלי בענף ( המזון6 0 20 - 6 1 20 ), אחוזים מהמכירות41 מהנתונים עולה כי שיעור הרווח הגולמי של יצר ני המזון נותר זהה בעשור האחרון, כשאחוז הרווח ביחס למכירות עמד על0.38 בשנת2007 ובשנת2017 , הרווח הגולמי של סיטונאי המזון ירד בעשור האחרון מ- 0.175 בשנת2007 ל- 0.143 בשנת2017 והרווח הגולמי של רשתות השיווק נותר אף הוא זהה כשעמד על0.26 בשנת2007 ובשנת2017 . תרש י ם10 להלן מפרט את יחס הפריון לעובד הענפי מהפריון לעובד בסך ה משק בישראל לעומת ממוצע ה- OECD . תרשים10 – יחס הפריון לעובד ב ענפים ראשיים בהשוואה לממוצע ה- OECD ( 2014 ) 42 לפי ההשוואה קיימים הבדלים ברמת הפריון לעובד בין ענפים שונים , נכון לשנת14 20 . משקל יצוא המזון בישראל מסך התפוקה בענף עומד על כחמישית בקירוב והפריון בענף היה נמוך לע ו מת ממוצע המדינות המפותחות. 43 כ כלל , 41 דו"ח בנק ישראל2016 ,פרק א': המשק והמדיניות הכלכלית , מרס2017 .. מבוסס על נתוני החברות הציבוריות 42 ,בנק ישראל, דוא"ל25 ביוני2018 .לא כולל את צ'ילה, איסלנד , יפן, קור י,אה לוקסמבורג, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד וטורקיה .בשל העדר נתונים האחוזים בסוגריים עבור כל ענף מייצגים את משקלו בתעסוקה. 43 ,בנק ישראל הרצאת ה נגיד ה בכנס האגודה הישראלית לכלכלה, "ניהול מדיניות מקרו כלכלית ,שיקולים מחזוריים וארוכי טווח ," 18 במאי2016 . -0.05 0.05 0.15 0.25 0.35 0.4519951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017 רווח גולמי- ייצור מזון רווח תפעולי- ייצור מזון רווח גולמי-סיטונאים במזון רווח תפעולי-סיטונאים במזון רווח גולמי-רשתות השיווק רווח תפעולי-רשתות השיווק 0.6 0.7 0.8 0.9 1 1.1 1.2 1.3 מידע ותקשורת ( 5% ) תעשייה מייצאת מעל 50% ( 2.3% ) מסחר * ( 10.3% ) בנייה( 7.9% ) תעשייה מייצאת 50% - 25% ( 3% ) שירותים עסקיים ואישיים ( 14.4% ) תעשייה לא מייצאת ( 5.4% ) שירותי אירוח ואוכל ( 4.9% ) יחס הפריון בסך המגזר העסקי *לא כולל מסחר בכלי רכב ותיקונם. עמוד 18 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע בענפים שחלק גדול מתפוקתם מופנה לייצוא והם חשופים לתחרות מול יבוא מ,העולם, ישנו פער פריון חיובי, כלומר רמת הפריון בהם גבוהה מהממוצע ב- OECD . בניגוד להם, בענפים שמוכוונים לשוק המקומי והם פחות חשופים לתחרות מול יבוא מהעולם, או לתחרות בכלל, כמו בניה, חשמל ומים, ומזון, רמת הפריון נמוכה מהממוצע ב- OECD . כך , ההשוואה בתרשים מעידה כי רמת הפריון בתעשיית המזון בישראל נמוכה בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, ונתח היצוא של התעשי י ,ה נמוך יחסית. יש לציין כי רמת המכסים על מוצרי מזון בישראל גבוהה יחסית ומאפשרת ליצרנים המקומיים למכור את מוצריהם במחיר גבוה יחסית, עם ת ח רות מועטה משוקי יבוא , ויתכן כי .לכך יש השלכות על רמת החיים במ חקר של מכון טאוב44 נמצא כי הפריון הכולל בישראל נמוך בהשוואה ל- 12 מדינות מפותחות ( 12 OECD .) בענפי המזון, משקאות וטבק ה חל הרעה בין התקופה1997-1995 לתקופה2008-2006 , והיחס בין הפריון לשעת עבודה בישראל לבין הפריון ל שעת עבודה ב- OECD12 ירד . יש לציין כי בענפים שנפ תחו ליבוא, כגון ענפי ה טקסטיל, הלבשה ,והנעלה .חל שיפור בתקופה זו ביחס הפריון המסקנה העיקרית מהמחקר היא כי הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על יכולתן של תעשיות שונות לצמצם פערי פריון הוא רמת.החשיפה של הענף לייבוא מתחרה בלוח 13 להלן מוצג נתח השוק של ספקי המזון ה עיקריים , ב ין ה שנים2012 ל- 2016 . לוח 3 1 – התחלקות ענף מוצרי המזון וה משקאות - חברות עיקריות , 2012 - 2016 45 מהלוח עולה כי נתח השוק של חמש החברות המובילות בענף המזון ו המשקאות בשנת2016 היה כ- 47.2% , ירידה של2.3 נקודות אחוז משנת 2012 . נתח השוק של שלוש החברות הגדולות ירד מ- 37.4% בשנת2012 ל- 35.9% בשנת 2016 , ירידה של1.3 נקודות אחוז והנתח של הספקים שאינם אחד מהספקים הגדולים עלה ב- 2.3 .נקודות אחוז ,החברות המובילות בענף צמחו בעשורים באחרונים בין היתר באמצעות רכישות ומיזוגים של מפעלי מזון לדוגמה רכישת עלית על-ידי קבוצת שטר אוס ו רכישת טירת צבי על- .ידי תנובה אפשר :לחלק את הרכישות לשני סוגים  רכישות מפעל באותו תת-ענף, לדוגמ ה , רכישת מחלבה קטנה על- ;ידי מחלבה גדולה  רכישת מפעל בתת-ענף אחר, לדוגמ,ה רכישת מפעל שוקולד או מפעל דבש על- .ידי מחלבה גדולה בשני המקרים הרכישות עשויות להביא ליתרונות לגודל ולהגדלת הריכוזיות בענף המזון. רכישה באותו תת- ענף מביאה להגדלת נתח השוק של היצרן הגדול וממילא להגדלת הריכוזיות; רכישה של מפעל מתת- ענף אחר מגדילה את הריכוזיות, שכן היא מביאה להגדלת כוח השוק של יצרן המזון בצינור השיווק מול הקמעונאים ומול יצרני מזון 44 ,מכון טאוב הגורמים להתרחב ות פערי הפריון בין ישראל ל- OECD , המדינות במחקר שנכללו ב- 12 OECD ,הינן: אוסטריה, דנמרק ,הולנד, הונגריה, יוון, נורבגיה, סלובקיה, ספרד, קנדה, פינלנד, צ'כיה ושוודיה :כניסה5 באוגוסט 2018 . 45 ,נילסן ישראל סיכום השנים2013 , 2014 , ו- 2016 בשוק מוצרי הצריכה :, תאריך כניסה25 במאי2018 . 46 מונופול מוגדר כספק בעל יותר ממחצית השוק. חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 ,. הרשות להגבלים עסקיים הכרזה בדבר קיום מונופול :. תאריך כניסה29 במאי2018 . )חברה (מונופול משנת 2012 2013 2014 2015 2016 שינוי בנקודות אחוז2012-6 ( קונצרן תנובה46 1988 ) 16.9% 17.4% 16.8% 16.4% 15.6% -1.3 ( שטראוס גרופ בע"מ1998 ) 11.1% 11.3% 11.1% 10.9% 11.2% 0.1 ( קבוצת אסם סחר1988 ) 9.4% 9.5% 9.4% 9.4% 9.1% -0.3 ( החברה המרכזית למשקאות קלים1998 ) 7.2% 6.8% 7.1% 7.1% 7.3% 0.1 ( יוניליוור ישראל1988 ) 4.9% 4.6% 4.3% 4.1% 4.0% -0.9 סך הכול חמש חברות מובילות 49.5% 49.6% 48.7% 47.9% 47.2% -2.3 אחרים 50.5% 50.4% 51.3% 52.1% 52.8% 2.3 סך הכול 100.0% 100.0% 100.0% 100.0% 100.0% עמוד 19 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע קטנים . כך, כוח שוק גדול של היצרנים (בעיקר במוצרים אשר ה ביקוש שלהם קשיח) מביא אותם למכור את מוצריהם במחירים גבוהים, מעל ה רמה של שיווי משקל תחרותי; לרשתות המזון הגדולות ניתנות הנחות, ואת המחיר הגבוה משלמים אלפי מינימרקטים ומכולות.ברחבי הארץ47 במהלך השני ם מונופול בקטגוריה מסוימת (כמו מוצרי חלב או משקאות קלים) משתמש ברווחים העודפים לרכישת ספקים מקטגוריות אחרות במטרה להגדיל את כוח השוק ( portfolio effect ). יש לציין כי במקרה בו יצרן מונופוליסטי מנסה לרכוש יצרן בתחום דומה, יש צורך באישור של הממונה ההגבלים העסק יים (שוק אופקי.) יש לציין כי הרוב הגדול של הרכישות בשנים האחרונות אושרו על-ידי הממונה על הגבלים עסקיים, א ך ניתן לראות .מגמת עצירה ואף ירידה בנתח השוק של החמשת ספקיות המזון הגדולות כמו כן, בשנים האחרונות גבר השימוש במותג פרטי ונתח השוק של המותגים הפרטיים על ה. במצב זה רשתות השיווק הפכו למעין'יצרניות' מזון עצמאיות . ריכוזיות ויתרונות לגודל בתחומי כלכלה רבים יש יתרונות לגודל, כלומר, ככול שהשחקן גדול יותר כך הוצאותיו היחסיות ליחידת תפוקה נמוכות יותר, וכך הוא יכול להציג עלויות נמוכות יותר ושולי רווח גבוהים יותר או לחלופין מחיר נמוך יותר לצרכן . עם זאת, בשוק ריכוזי העלויות הנמוכות לא בהכרח יגולגלו לצרכנים, בשל כוחם של השחקנים. לחברות מזון יש יתרונות לגודל המתבטאים בעלויות נמוכות יותר ליחידת תפוקה או ליחידת מוצר שנמכר. בשנים האחרונות כמה חברות מזון רכשו מפעלים נוספ ים (ראה סעיף2.3.2 .לעיל), וכך התעצב שוק מזון הנחלק בין חמש חברות עיקריות ניתן להבחין בין יתרון לגודל כמות (בגין ירידה בעלו יו ת הייצור , ההפצה וכ דומה ) לבין יתרון למגוון )(בגין כוח שוק. בשנים האחרונות נחלש מעט כוחם של תאגידי ייצור המזון, אך עדיין חמש החברות ה גדולות בשוק מהוות כמעט 50% מכלל שוק המזון. בתרשים11 .להלן מוצגים המותגים המרכזיים של חמשת ספקי המזון הגדולים בישראל תרשים1 1 – חמשת ספקי המזון הגדולים וחלק ממותגיהם48 מהתרשים עולה כי בבעלות.חברות המזון הגדולות בישראל רבים מהמותגים המוכרים חלק מחברות המזון הן בעלות חברות- בת המתמחות הן במוצרים דומים לענף הבסיסי של החברה (לדוגמה, שטראוס מחזיקה במחלבות 47 'פרוטוקול מס11 ,ישיבת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים לקידום התחרות בענף המזון , דברי אלי סתוי יו"ר פורום ,מזון ומכולות 4 במרס2014 . 48 :אתרי האינטרנט של היצרנים אוסם ,יוניליוור ,שטראוס ,תנובה והחברה המרכזית למשקאות קלים. יוניליוור בייגל בייגל גלידת שטראו ס קנור הלמנס' 778 ליפטון מזולה ורד הגליל אוסם טבעול צבר מטרנה בית השיטה מגדנות נגה גלידות מוצרי נסטלה (הבעלים ) החברה המרכזית למשקאות קלים נביעות קוקה קולה טרה יקב תבור קרלסברג משק צוריאל פריגת שטראוס עלית יוטבתה תמי4 מקס ברנר יד מרדכי תנובה אדום אדום מאמא עוף סנפור סט מעדנו ת טירת צבי אוליבי ה סויה תנובה הרדוף קליית יוסי סלטי שמיר- הפצה עמוד 20 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע וגם ביטבתה בתחום מוצרי החלב) והן במוצרים של תת- ענפים אחרים (לדוגמה, שטראוס מחזיקה ביד מרדכי בענף .)הדבש, לצד הפעילות בתחום הקפה ומוצרי החלב 3.3.4 . מקט ע הקמעונאים שוק קמעונאו ת המזון בישראל נאמד בשנת7 201 בכ- 31.2 מיליארד "ח ש )(ללא ירקות ופירות; 49 בשוק זה נכללות ,נקודות מכירה ובהן רשתות שיווק שעיקר פעילותן באזורים תעשייתיים ומרכזיים , מכולות ומינימרקטים .הפעילים בעיקר בשכונות וביישובים קטנים ושווקים פתוחים לוח ב 14 להלן מוצגת ההוצאה על מזון של משקי .בית לפי סוג החנות וקבוצת המוצרים לוח 4 1 - הוצאה על ( מזון לפי סוג החנות וקבוצת המוצרים5 201 ) 50 סוג חנות רשתות שיווק מכולת שוק חנות ירקות אטליז חנות מיוחדת אחר סך הכול לחם, דגנים ומוצרי בצק 61.50% 15.7% 1.8% 0.3% 0.2% 20.3% 0.1% 100% שמנים צמחיים ומוצריהם 65.20% 19.5% 1.7% 0.5% 0.4% 12.7% 0.1% 100% בשר ועופות 51.10% 7.9% 2.2% 0.2% 36.1% 2.4% 0.1% 100% דגים 62.10% 9.5% 5% 0.2% 4.2% 18.8% 0.2% 100% חלב ומוצריו, ביצים 73.3% 20.7% 1.6% 0.5% 0.1% 3.8% 0.1% 100% סוכר ו מוצריו 70.1% 16.5% 1.7% 0.3% 0.2% 10.2% 1.1% 100% משקאות קלים 71.6% 21.7% 1.6% 0.2% 0.1% 4.6% 0.2% 100% משקאות אלכוהוליים 52.4% 14.3% 1.1% 0.3% 0.5% 29.5% 1.9% 100% מוצרי מזון שונים 67.4% 15.5% 2.6% 0.4% 0.3% 13.2% 0.6% 100% ירקות טריים 52.9% 6.9% 15% 22.2% 0.1% 2.9% 0.1% 100% פירות טריים 51.1% 6.8% 16.6% 22.2% 0% 3.3% 0% 100% ירקות קפואים ומשומרים 76.9% 16.5% 2% 0.8% 0.8% 2.9% 0% 100% פירות יבשים 60% 14.2% 9.8% 3.2% 0.3% 12.3% 0.2% 100% מיצי פירות טבעיים 83.6% 10.2% 0.9% 0.3% 0.3% 4.3% 0.3% 100% ס ך הכול 61.7% 13.5% 4.5% 4% 7.3% 8.8% 0.2% 100% מה לוח עולה כי כ- 61.7% מההוצאה לע מוצרי מזון הינה ברשתות השיווק , כ- 13.5% – במכולות וכ- 24.8% – ביתר סוגי.החנויות רשתות השיווק נ חלק לרשתות הגדולות (שופרסל ו יינות ביתן ל ) ו רשתות פרטיות (שיווק השקמה– ,רמי לוי מרב - מזון לכל, כל בו חצי .)חינם ועוד בתרשים12 .להלן מוצגת חלוקת מגזר רשתות השיווק לפי רשתות 49 StoreNext , סיכום שנת2017 , ,מגמות מרכזיות בשוק מוצרי הצריכה ינואר2018 . 50 הלמ"ס, סקר הוצאות2015 , לוח38 – הוצאה למזון ל.פי סוג חנות עמוד 21 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים2 1 – ( חלוקת מגזר רשתות השיווק6 201 ) 51 מהנתונים בתרשים עולה כי רשת שופרסל החזיקה בשנת2016 בנתח של31% מ שוק רשתות השיווק ורשת יינות ביתן החזיקה בנתח של14% ; ש תי הרשתות הגדולות החזיקו יחד בנתח של45% מה שוק , לעומת שנת2012 בה החזיקו2 החברות הגדולות (שופרסל ומגה) נתח שוק של54% .ב יתר השוק נ כלל ו בשנת2016 רשת רמי לוי12% , מרב - מזון לכל 7% , טיב טעם4% ,כ ל בו חצי חינם 3% ורשתות נוספות. נתח הרשתות הפרטיות – אלו שאינ ן שופרסל ו יינות ביתן – הסתכם ב כ- 55% מה שוק . בשנת 2005 נקלעה רשת קלאבמרקט לקשיים כספיים. רשות ההגבלים העסקיים אישרה ,לרשת המובילה בשוק שופרסל, לרכוש את קלאבמרקט ,בתנאים מסוימים ובהם אי- רכישת חנויות קלאבמרקט באזורים מעוטי תחרות והימנעות של שופרסל משימוש בכוח .השוק מול הספקים ב שנת2016 קר סה רשת מגה,, אז קמעונאית המזון השנייה בגודלה בשוק בעקבות לחץ תחרותי מצד רשתות השיווק החדשות וכישלון להתאים את המודל העסקי לעולם משתנ .ה מרבית סניפי הרשת נמכרו לרשת יינות ביתן , אך עשרות סניפים(בעיקר מחוץ למרכזי הערים )התפזרו ב ,ין מספר רשתות שיווק וביניהן: יוחננוף, ויקטורי, רמי לוי טיב טעם, מחסני השוק וקינג סטור . הרשתות הגדולות נהנו מיציאתה של ש חקנית משמעותית מהשוק ו כיו ן שה קריס ה אפשרה למרבית ן .לשפר את תוצאותיהן הכספיות קריסת שתיים מרשתות השיווק הגדולות בענף עשויה להצביע על התחרו ת .בענף ,היא מעידה על כך שהיתרונות לגודל באים לידי מיצוי במספר קטן יחסית של סניפים שלא קיימת נאמנות צרכנים ושהשוק פולט החוצה חברות לא יעילות. בתרשים 13 להלן מוצג ים השינויים ב חלוקת המגזר בשנים האחרונות בין2 הרשתות המרכזיות לשאר הרשתות. תרשים3 1 – חלוקת מג ,זר רשתות השיווק2014 - 2016 52 מה תרשים עולה שבשנים האחרונות חלה ירידה בנתח השוק של2 הרשתות המובילות. שי לציין כי זהותן השתנתה ב שנים האחרונות: בשנת2014 היו אלה שופרסל ואלון ריבוע כחול, בשנת2015 - שופרסל ורמי לוי ובשנת2016 - 51 BDI , דירוג רשתות שיווק מזון של7 Code 201 - DI B :, תאריך כניסה28 במאי2018 . 52 BDI , דירוג רשתות שיווק מזון של7 Code 201 - DI B :, תאריך כניסה28 במאי2018 . שופרסל 31% יינות ביתן 14%רמי לוי 12% מרב-מזון לכל 7% טיב טעם 4% כל בו חצי חינם 3% אחרים 29% 49.3% 48.2% 45.0% 50.7% 51.8% 55.0% 2014 2015 2016 2הרשתות המובילות השאר עמוד 22 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע שופרסל ויינות ביתן. בשנת2013 נתח השוק של הרשתות המובילות היה56% ובשנת2016 – 45% . במקביל חלה .עלייה בחלקן של הרשתות הפרטיות רשתות המזון הגדולות הן בעלות כוח ונתח שוק גבוה ויכולות לשמר את כוחן מול רשתות המזון הקטנות מכמה סיבות, :לרבות  רשתות השיווק הגדולות בעלות סניפים העובדים במודלheavy discount הן עם מחירים נמוכים יותר בהשוואה .למכולות ולחנויות במרכזי הערים, בגין היתרונות לגודל ועלויות שכירות נמוכות ,יחד עם זאת קיימות רשתות הקטנות יחסית( כגון מירב מזון - )אושר עד הפועלות גם כן במודלheavy discount .  כוח השוק של רשתות השיווק מביא את יצ רני המזון לתת להן הנחות ניכרות , ואלו יפצו את עצמם בקביעת .מחיר גבוה יותר עבור קמעונאים אחרים  לרשתות המזון יש מותגים פרטיים המתחרים במותגים של.יצרני המזון ועשויים להביא לירידה במחירים  לרשתות המזון הגדולות יש אתרי אינטרנט באמצעותם מציעות פלטפורמה נוספת לרכי שה. מער כי ,ההפצה האספקה והתפעול של אתרי האינטרנט אפשריות בזכות יתרו נות .לגודל על פני המכולות והרשתות הקטנות  מ ודעות הצרכנים למחירי מוצרי המזון עלתה מאז המחאה החברתית בקיץ2011 ,ו נראה כי חלה עלייה בגמישות הביקוש53, כלומר רגישות הצרכנים למחיר עלתה והם עברו להע דיף מוצרים במחירים נמוכים יותר, 54 בעיקר ברשתות הפועלות במודלheavy discount .ומוכרות במחירים נמוכים יחסית ,לסיכום קיימת ריכוזיות בתחום קמעונאות המזון, אך היא נחלשת עם השנים, רמת התחרותיות עולה וקיימת .ניידות לקוחות בין הרשתות בהקשר זה חשוב להבחין בין ריכוזי ,ות כלפי הצרכנים הנ מדד ת בין היתר בסיס גר או יג ,פי, וריכוזיות מול היצרנים והסיטונאיים הנמדדת בעיקר ברמה ה.ארצית ג ורם נוסף היכול להשפיע על מחירי המזון הוא נטל הרגולציה הממשלתית על התעשייה. לפי דו"ח התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי משנת2017/2018 דורגה ישראל במקום ה- 41 ,ירידה מהמקום ה- 23 בו דורגה .ישראל לפני עשור בשנת2017 דורגה ישראל במדדDoing Business של ה בנק העולמי במקום ה- 54 בעוד לפני עשור היא דורגה במקום ה- 26 . ירידה זו עשויה להציע על עלויות בירוקרטיות המוטלות על הגורמים הפועלים בענף (לרבות יצרנים , ספקים ויבואנים) בישראל בהתמודדות מול הרגולציה הקיימת55 . לפי חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014 ,קיימות מגבלות על קמעונאיים בעלי נתח שוק של30% או יותר באזור מסוים לפתוח חנויות נוספות באותו אזור ,. בנוסף בית-הדין להגבלים עסקיים רשאי בשש השנים הראשונו ת לאחר תחילת החוק, בעקבות פנייה של הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות לקמעונאי בעל נתח שוק של יותר מ- % 50 באזור גיאוגרפי מסוים למכור או לסגור חלק מהחנויות באזור. 56 מותגים פרטיים מותגים פרטיים הם מוצרי צריכה הנמכרים תחת מותג של הרשת הקמעונאית שאינם בשם המותג ש ל הספק המייצר אותם, והרשת מוכרת אותם במחיר נמוך יותר. בשנים האחרונות גדל נתח המותגים הפרטיים בסך המכירות של הרשתות בישראל, והושקו מותגים פרטיים על- ידי שופרסל, מגה והרשתות הקטנות ("המותג"). עם זאת, נתח השוק של המותגים הפרטיים בישראל עדיין קטן. בתרשימים14 ו- 15 להלן מוצג נתח המותגים הפרטיים .בכלל השוק בישראל ובמדינות נבחרות באירופה ובעולם 53 גמישות הביקוש – שיעור השינוי בכמות כתוצאה מהשינוי במחיר. אם שיעור השינוי זהה, גמישות הביקוש יחידתית והפדיון נותר קבוע. אם שיעור השינוי בכמות קטן משיעור השינוי במחיר, גמישות הג( מישות נמוכה ביקוש קשיח ) והפדיון גדל. אם שיעור השינוי ( בכמות גדול משיעור השינוי במחיר, גמישות הביקוש גבוהה ביקוש גמיש.) והפדיון קטן 54 ,נילסן ישראל סי כום שנת6 201 בשוק מוצרי הצריכה :, תאריך גישה31 במאי2018 . 55 מדדbusiness doing ,של הבנק העולמיss Rankings on the ease of doing busine , 2007 , 2017 ; מדד התחרותיות של הפורום ,הכלכלי העולמיBurden of government regulation , 2007/8 ו- 2017/2018 . 56 חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014 . עמוד 23 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים4 1 – נתח השוק של מותגים פרטיים בכלל שוק המזון( בישראל ובמדינות נבחרות2014 ו- 2016 ) 57 תרשים5 1 – נתח השוק של מותגים פרטיים בכלל שוק המזון בישראל ובעולם ( 2015 ו- 2016 ) 58 מהתרשימים עולה כי נתח השוק של המותגים הפרטיים בישראל עלה בשנים האחרונות, מ- 5.3% ב- 2014 ל- 6.0% ב- 2016 ), אך עדיין נמוך יחסית. תרשים16 .להלן מציג את צמיחת נתח השוק של המותגים הפרטיים בישראל תרשים6 1 – נתח השוק של מותגים פרטיים בכלל שוק המזון ( בישראל2005 - 7 201 ) 59 מהתרשים עולה כי החל משנת2005 חלה צמיחה בשוק המותגים הפרטיים בישראל עד לשנת2011 וב- 2012 הנתח עמד על6.1% , לאחר מכן חלה ירידה בנתח השוק בשנים2013 ו- 2014 ל- 5.3%, ולאחריהן עלייה נוספת חזרה ל- 6.1% . פוטנציאל הצמיחה בשוק זה גדול והתרחבות החדירה של מותגים פרטיים יכולה להביא לירידה בהוצאות משקי הבית על מוצרי צריכה בכלל ועל מוצרי מזון בפרט. 57 The Nielsen Company (US), The Rise And Rise Again Of Private Label, 2018. Israel: Storenext, Summary of 2017 - Major trends in the consumer goods market in Israel, 2018. 58 Ibis. 59 ,סטורנקסט סיכום שנת2017 - מגמות מרכזיות בשוק מוצרי הצריכה בישראל , 2018 . 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% ישראל צרפת פורטוגל אוסטריה בריטניה 2016 2014 5.8% 16.3% 30.5% 17.6% 8.1% 3.9% 6.0% 16.7% 31.4% 17.7% 8.3% 4.2% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% ישראל ממוצע עולמי האיחוד האירופי צפון אמריקה אמריקה הלטינית אסיה , אפריקה ואוקיאנייה 2015 2016 עמוד 24 מתוך 24 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4. ס יכום בסעיף1 לעיל סקרנו את השינויים במחירי מוצרי המזון ודפוסי הצריכה בעשור האחרון. מהנתונים עולה כי בשנים 2014 עד2017 השינוי ב מדד מחירי המזון בישראל היה בשיעור נ מוך יותר לעומת ,מדינות אירופה לאחר שבשנים 2007 עד2014 מדד מחירי המזון בישראל עלה בקצב מהיר יותר מהמדד במדינות אירופה. אחד הגורמים המשפיעים על מחירי המזון בישראל הינו המבנה הריכוזי של חלק מהענפים במקטע הייצור ושל חלקים .במקטע הקמעונאי ב סעיף2 לעיל סקרנו ח לק מ הגורמים ש עשויים ל השפיע ע ל מחירי המזון בשנים האחרונות , לרבות מחירי התשו מ ות (סעיף2.1 לעיל), שינוי ב שיעורי ה מס (סעיף2.2 )לעיל ו מבנה השוק (סעיף2.3 .)לעיל מהסקירה עו לה כי מחירי התשומות עלו בחלקן (עלות העבודה) וירדו בחלקן (ירידה מועטה משל אירופה ב מחירי ה ח שמל וירידה לעומת עלייה ב)אירופה במחירי הדלק. שיעור המ ע"מ בישראל על מוצרי המזון נותר יציב בשנים האחרונות אך גבוה בהשוואה ל ממוצע שיעור המע"מ במדינות האיחוד האירופי. בנוסף, נמצא כי קיימת רמת ריכוזית גבוהה ו רמת תחרותיות נמוכה בשווקי מוצר רלוונטיי ם במקטע היצרני ו בחלק מהאזורים במגזר הקמעונא י, אשר עשויה להוביל להיעדר לחץ תחרותי משמעותי להורדת מחירי המזון או למיתון עליות מחירי המזון בשנים האחרונות. סיבה נוספת שיכולה להסביר את הירידה במחירי המזון ה יא עליה גמישות הביקוש של הצרכנים . לאחר המחאה החברתית יתכן ועלתה גמיש ות הביקוש בקרב הצרכנים בישראל והם החלו לקנות מוצרים במחירים נמוכים יותר .ומותגים פרטיים של רשתות המזון הגדולות וצרכו פחות מוצרי פרמיום60 יש לציין כי במחצית2018 .הודיעו ספקיות מוצרי מזון על העלאת מחירים צפויה ואכן בחודשים יוני עד אוקטובר 2018 עלה מדד מחירי המזון בשיעור של1.1% , זאת לעומת עליה של0.3% באותה תקופה אשתקד. בבחינת השינוי הריאלי, מדד מחירי המזון עלה בחודשים יוני עד אוקטובר2018 ב- % 0.6 לעומת ירידה בשיעור של% 0.3 באותה תקופה בשנת2017 . 61 בעקבות הודעות של ספקיות המזון במחצית2018 , התקיימה ב- 24 ב יוני018 2 , במשרד האוצר ישיבה בנושא יוקר .המחייה62 בתום הישיבה הוחלט כי במטרה למנוע את שינוי מגמת ירידת המחירים שחלה בשנים האחרונות משרד האוצר יבחן כל מוצר ומוצר אשר קיים לגביו חשש לעליית מחירים ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו :ובהם :בחינה מחודשת של כל שרשרת האספקה ,רשתות השיווק, יבואנים ובפרט יבואנים בלעדיים משווקים וכן יצרנים מונופוליסטים ;פתיחה אגרסיבית של השוק הישראלי לתחרות ;הגברת מדיניות הפחתת מכסים ; פתיחה מכסות פטורות ממכס ;עידוד יצרנים קטנים ;הסרת חסמים לייבוא מקביל. לסיכום, גורמים רבים עשויים להשפיע על השי נוי במחירי מוצרי המזון בישראל בהשוואה למדינות אירופה. ניתן לחלק גורמים אלו לתלויי רגולציה, כגון השינויים בעקבות חוק המזון, 63 ולגורמים הקשורים לשינויי בטעמי .הקהל ובגמישות הביקוש 60 ,נילסן ישראל סיכומים שנתיים בשוק מוצרי הצריכה2015 ו- 2016 , פברואר2017 . 61 ,הלמ"ס מאגר המחירים של ישראל, :כניסה11 בדצמבר2018 . עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדד המזון המחושב הוא ללא .פירות וירקות 62 ,משרד האוצר, הודעה לעיתונות יוקר המחייה , 24 ביוני2018 . 63 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015, המכונה בפי הציבור 'חוק המזון' או 'חוק הקורנפלקס', מסדיר ה קלות ביבוא מקביל של מזון לא רגיש לישראל במטרה להפחית את יוקר המחיה בישראל .. החוק הקל על יבוא כך, היבוא מ תאפשר על בסיס הצהרת .יבואן שהמזון עומד בתקנים המקובלים בישראל, תוך אימוץ הנוהל הקיים באיחוד האירופי החוק נועד להגד לי את היצע המוצרים המיובאים ובכך ל הגד י ל את התחרותיות ולהוז יל את ה מחירים לצרכן בשורה של מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויט ,ים, קרקרים חטי פים, פסטות ואורז . החוק ה סדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, וגם ה סדיר לראשונה את אחריותו של משווק המזון )(כולל רשתות המזון.וחובותיו בכל אחד משלבי העברת המזון