חומר רקע
מספר פנימי: 2074166
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת מירב בן ארי
______________________________________________
פ/5741/20
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי), התשע"ט–2018
דברי הסבר
החיסונים נחשבים לפריצת דרך ברפואה המונעת, ומהווים את אחת ההמצאות הרפואיות החשובות והתורמות ביותר בתולדות האנושות. החיסונים הביאו להצלת חייהם של מיליוני בני אדם בארץ ובעולם ולמניעת מחלות, נכויות וסבל רב.
בזכות החיסונים חלפו מן העולם מחלות קשות שהובילו למותם של מיליוני אנשים, ומחלות נוספות ניתנות כיום לניהול ושליטה באופן שלא היה קיים טרם עידן החיסונים.
למרבה הצער, קיימת קבוצה קטנה באוכלוסייה אשר מסיבות שונות בוחרת שלא לחסן את ילדיה. הורים שלא מחסנים את ילדיהם, חושפים את ילדיהם לסכנת מוות וסבל רב ממחלות שהיה אפשר למנוע בקלות ובפשטות.
יתרה מזו, בהחלטת ההורים שלא לחסן את ילדיהם הם יוצרים סיכון כבד לילדים ומבוגרים נוספים שבאים במגע עם ילדיהם שאינם מחוסנים, וזאת מכמה סיבות: ראשית, החיסונים אינם יעילים במאת האחוזים, וגם ילד שחוסן אשר נחשף לילד חולה במחלה מדבקת כגון חצבת עלול להידבק. שנית, קיימות אוכלוסיות שאינן מחוסנות כיוון שטרם הגיעו לגיל החיסון או שקיימות סיבות רפואיות אשר מונעות מהן להתחסן. שלישית, ישנה קבוצה של מדוכאי חיסון, אשר חשופים להידבקות בשל מצבם הרפואי, כגון אנשים קשישים ובני אדם אשר סובלים ממחלות שונות. כל אותם אנשים מצויים בסכנה ממשית אם יבואו במגע עם ילד שלא חוסן.
בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות שכבר היה רושם כי חלפו מן העולם וכעת שוב אנשים נאלצים לסבול מהן, כגון חצבת שהיא המחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם – מעל 90% מהאנשים שבאים במגע עם חולה חצבת יידבקו במחלה, שעלולה להסתבך ולהביא למוות. בתקופה האחרונה נחשפו עשרות ילדים שהשתתפו בקייטנה באזור השרון להידבקות במחלת החצבת, לאחר שאחת הילדות בקייטנה – שלא חוסנה ללא כל הצדקה רפואית לכך – חלתה במחלת החצבת.
בנוסף להגנה שכל ילד מקבל עם קבלת החיסונים, ישנה הגנה נוספת שנקראת "חסינות העדר". זו נוצרת במקומות שבהם רוב הציבור מחוסן ובכך מגן על מיעוט פגיע שאינו מחוסן.. כאשר נכנס לגן או לבית הספר ילד שלא חוסן ללא סיבה מוצדקת, הוא מסכן שלא לצורך הן את עצמו והן את שאר הילדים במוסד, את בני משפחותיהם וגם את אנשי הצוות של המוסד ואת בני משפחותיהם. הסיכון קיים ביתר שאת כאשר מדובר בגני ילדים שבהם נמצאים תינוקות מתחת לגיל שנה, שטרם הגיע הגיל לחסנם, והם חשופים יותר לסיכון ההידבקות.
בתקופה האחרונה התפתח דיון ציבורי בשאלת החיסונים, כאשר מצד אחד עומד עולם הרפואה כולו שמסביר – בתקשורת וברשתות החברתיות – את חשיבות התחסנות הילדים, ומנגד אנשים נטולי הכשרה או ניסיון רפואי שמתנגדים לחיסונים תוך התבססות על מיתוסים שהופרכו או מעולם לא בוססו. נוסף על כך, החלו לצמוח יוזמות מקומיות פרטיות כדוגמת "הגן המחוסן", אשר במסגרתן בוחרים גני ילדים שלא לקבל ילדים ללא הצגת פנקס חיסונים שמוכיח כי הילד חוסן בכל חיסוני השגרה. לאחרונה שלח איגוד רופאי הילדים מכתב לשר החינוך ולשר הבריאות בבקשה להפוך את היוזמה לנורמה מחייבת בכל מוסדות החינוך. במכתבו הדגיש הארגון כי יישום יוזמה זו באופן מחייב "עשוי להפחית משמעותית בקרב ילדי ישראל מקרי הידבקות, תחלואה ואף תמותה".
לפיכך מוצע לקבוע כי במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון שגרה, ימנע מוסד חינוכי את כניסתו למוסד של כל ילד, מורה או אדם אחר שאינו מחוסן בפני המחלה, לפי הוראת מנכ"ל משרד הבריאות ולתקופה שיורה. במקרה שבו קיימת מניעה רפואית בקבלת חיסון, רשאי המוסד לקבל את הילד עם הצגת אישור מרופא מומחה, הנוגע לאותו חיסון שהילד לא קיבל, אלא אם כן מנהל משרד הבריאות הורה לנהוג אחרת, כגון מתן הוראה למנוע גם את כניסתו בשל החשש לפגיעה בבריאות הציבור. ההסדר זה יחול על כל מוסד חינוכי שבו משתתפים חמישה תלמידים ומעלה, לרבות גני ילדים פרטיים ומשפחתונים עם תינוקות. כך יקבלו הילדים ובני משפחותיהם הגנה מהידבקות מיותרת במחלות קשות שעלולות להסב להם סבל רב ואף לגרום למותם.
הדבר מקובל במדינות אחרות בעולם וכמדינה מתקדמת, מטרת הצעת חוק זו, להשוות את המקובל בעולם בתחום החיסונים לילדים, גם בישראל.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע ההסתדרות הרפואית בישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התשע"ט – 15.10.18
הוספת סעיף 23א 1. בפקודת בריאות העם, 1940, אחרי סעיף 23 יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940, אחרי סעיף 23 יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940, אחרי סעיף 23 יבוא:
"חובת חיסון תלמידים במוסד חינוכי 23א. (א) מצא המנהל כי יש חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה, רשאי הוא להורות כי בתקופה שעליה יורה, מוסד חינוכי לא יאפשר לתלמיד, למורה או לאדם אחר שלא חוסן בחיסון כאמור להיכנס למוסד החינוכי; הוראה לפי סעיף קטן זה יכולה להיות כללית, לסוגי מוסדות או למוסד מסויים, ותחול בתנאים כפי שיורה המנהל.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי תלמיד, מורה או אדם אחר שלא חוסן בחיסון כאמור בשל מניעה רפואית, בהתאם לאישור רופא, אלא אם כן הורה המנהל אחרת.
(ג) בסעיף זה –
"מוסד חינוכי" – כל מסגרת לימודית או חינוכית, בין ציבורית ובין פרטית, שבה משתתפים חמישה תלמידים לפחות, בגיל לימוד חובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולרבות גני ילדים וכן מסגרות לילדים שטרם הגיעו לגיל 3 שנים שבהן שוהים חמישה ילדים לפחות.
"חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ''ד–1994."