חומר רקע

_________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] הכנסת הוועדה לביטחון לאומי הצוות המשפטי ,ירושלים י"ד בכסל ו התשפ"ה 15 בדצמבר2024 לכבוד חברי הוועדה לביטחון לאומי ,שלום רב :הנדון הצעת חוק שחרור על- 'תנאי ממאסר (תיקון מס17 – 'הוראת שעה) (תיקון מס4) )(הפיכת הוראת השעה להוראת קבע", התשפ ה– 4 202 לקראת הדיון מחר בהצעת החוק שבנדון, מצ"ב סקירה אודות עיקרי ההסדרים שנקבעו בחוק שחרור על- תנאי ממאסר כהוראת ,שעה .אשר אותה מוצע להפוך להוראת קבע רקע– חוק שחרור על-תנאי ממאסר 1. חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א– 2001 (להלן– חוק שחרור על תנאי ממאסר) קובע הסדרים בעניין שחרורם המוקדם של אסירים ממאסרם, אך לא לפני שריצו שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליהם. ככלל, נדונות הבקשות לשחרור על- תנאי ממאסר בפני ועדות השחרורים , המורכבות משופט ומנציגי ציבור שלהם מומחיות בתחומי הקרימינולוגיה , .העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה או החינוך 2. החוק מונה גם את השיקולים שעל ועדות השחרורים לשקול, ובהם מסוכנותו של האסיר לציבור, מהות העבירה שבשלה נושא בעונש מאסר, כתבי האישום התלויים ועומדים נגד האסיר בבית המשפט, הרשעותיו הקודמות של האסיר, דיוני ם והחלטות קודמים בוועדת השחרורים בעניינו של האסיר, נתונים בדבר התנהגות האסיר בבית הסוהר, המלצת הרשות .לשיקום לשחרור האסיר לפי תכנית לשיקומו והמלצה של שירות המבחן לשחרור האסיר 3. עוד קובע החוק כי הדיון בפני הוועדה יתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו, ובנוכחות בא כוחו .של היועץ המשפטי לממשלה, ועל הוועדה לאפשר לצדדים לטעון את טענותיהם בפניה 4. בעניין אסירים שהורשעו בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפי בני משפחתם , עבירות מין או אסירים הלוקים בנפשם ,על הוועדה לקבל חוות דעת מקצועית בדבר מידת הסכנה הנשקפת מהם לציבור , לרבות מידת הסכנה הנשקפת לנפגע העבירה, בטרם תקבל החלטה בדבר שחרורם על- תנאי (סעיפים12-11 .)לחוק _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 5. החוק קובע כי שחרורו המוקדם של אסיר מותנה בכך שלא יעבור עבירה נוספת מסוג עוון או פשע במשך תקופת התנאי, והוא מסמיך את ועדת השחרורים להתנות את שחרורו של אסיר בת .נאים נוספים, כגון איסור יציאה מהארץ, מתן ערובה והשתתפות בתכנית טיפולית 6. באשר ל אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של שלושה עד שישה חודשים , קבע חוק שחרור על תנאי כי ענייניהם לא יידונו בפני ועדת השחרורים, אלא בפני נציב בית הסוהר . בניגוד להליך המתקיים בפני ועדת השחרורים, ההליך המתקיים בפני הנציב לא היה בנוכחות האסיר ונציג .היועץ המשפטי לממשלה, והחלטותיו ניתנו בכתב 'תיקון מס17 לחוק שחרור על תנאי ממאסר 7. הניסיון המצטבר מעיד כי ההליכים בפני הנציב ובפני ועדות השחרורים כרוכים בקשיים שונים. אסירים רבים שנדונו לתקופות מאסר קצרות לא קיבלו הזדמנות לדיון בפני ועדת השחרורים , מאחר שלוחות הזמנים של הוועדות ,המחייבים גם קבלת חוות דעת שונות , הביאו לכך שהדיונים בעני ינם נערכו בשלב מאוחר ,שבו לא היה עוד טעם בשחרור מוקדם . גם הדיונים שנערכו בפני הנציב עוררו קשיים, ראשית משום שלנציב, מטבע הדברים, תפקידים רבים נוספים, ושנית משום שהתבסס רק על מידע שבתוך שירות בתי הסוהר. כתוצאה מכך, רק .אסירים מעטים זכו בסופו של דבר לשחרור על תנאי ממאסר 8. מסיב ות אלה, וכן על רקע הנסיונות למצוא פיתרונות למצוקת הכליאה בבתי הסוהר, בפרט אחרי בג"ץ שטח המ חיה, נחקק בשנת2018 תיקון17 לחוק שחרור ממאסר על-תנאי. 9. לפי ההסדר שנחקק, הוקמה בשירות בתי הסוהר היחידה לשחרור ממאסרים קצרים , המורכבת מסוהר בכיר הכשיר לשמש שופט שלום, קצין בעל תואר אקדמי במשפטים וניסיון בתחום הכליאה וקצין בעל חמש שנות ניסיון בעבודה.סוציאלית, פסיכולוגיה או חינוך 10 . ליחידה ניתנה הסמכות לדון ב אסירים שתקופת מאסרם שלושה חודשי מאסר עד שנה . כלומר, אסירים שתקופת מאסרם בין שישה חודשי מאסר לשנה, שענייניהם נדונו קודם לכן בפני ועדות השחרורים, הופנו ליחידה למאסרים קצרים, ובמקביל בוטלה סמכות הנציב לדון .במאסרים של שלושה עד שישה חודשי מאסר, וכל סמכויותיו הועברו ליחידה 11 . מאחר שלגבי אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה או עבירות מין, אסירים לוקים בנפשם וכן לגבי קטינים החוק קובע כי יש צורך בחוות דעת נוספות, נקבע לגביהם הסדר :ביניים  אסירים שנגזרו עליהם של ושה עד שישה חודשי מאסרי נדונים בפני היחידה למאסרים .קצרים  .אסירים שנגזרו עליהם שישה חודשי מאסר עד שנה נדונים בפני ועדת השחרורים _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] סוג האסיר תקופת המאסר לפני התיקון אחרי התיקון - באלימות מורשעים במשפחה - מורשעים בעבירות מין - לוקים בנפשם - קטינים 3 עד6 חודשים נציב בתי הסוהר היחידה למאסרים קצרים 6 עד12 חודשים ועדת השחרורים ועדת השחרורים יתר האסירים 3 עד6 חודשים נציב בתי הסוהר היחידה למאסרים קצרים 6 עד12 חודשים ועדת השחרורים היחידה למאסרים קצרים 12 . התיקון קבע כי השיקולים שעל היחידה לשקול בבואה לקבוע האם אסיר ראוי לשחרור על- תנאי יוותרו דומים לאלו שעל ועדת השחרורים להביא בחשבון. גם התנאי של הימנעות מעבירה, שקיים לגבי ועדות השחרורים, חל גם על היחידה למאסרים קצרים, כמו גם סמכותה .להתנות תנאים נוספים 13 . עם זאת, היחידה אינה נדרשת לבחון חוות דעת מקצועיות בעניין אסירים שהורשעו בגין עבירות אלימות כלפי בני משפחה, עבירות מין או אסירים הלוקים בנפשם, אך בעניין אסירים שהורשעו .בגין עבירות מין או אשר לוקים בנפשם, עליה לבחון הערכת מסוכנות אם הוגשה בפניה 14 . הבדל נוסף בין היחידה למאסרים קצרים לבין ועדות השחרורים הוא שבדומה לדיונים שהתקיימו בפני הנציב, דיוני היחידה אינם מתקיימים בנוכחות האסיר ונציג היועץ המשפטי ,לממשלה, אך היא רשאית לאפשר לאסיר, במקרים חריגים, לטעון את טענותיו בפניה. בנוסף החוק קובע כי יש להעביר לעיונו של ה אסיר חוות דעת שהועברו בעניינו, ולאפשר לו להעביר .ליחידה את התייחסותו 15 . ההסדר נקבע בתחילה כהוראת שעה לשלוש שנים, בשנת2021 ,הוארך תוקפה בשנתיים נוספות עד יום ל( ' בתשרי התשפ"ד15 באוקטובר2023 ) , ובספטמבר2023 הוארך תוקפה בשנית, וזאת עד ליום י"ד בכסלו התשפ"ה ( 15 בדצמבר2024 ) . הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה 16 . לפי דברי ההסבר להצעה, הנתונים שנאספו מתקופת פעילותה של היחידה עד היום, מצביעים על כך שאכן הקמת היחידה הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניינם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה. כך למשל, הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור האסירים שנידונו לעונש י מאסר שמעל שלושה חודשים ועד שישה חודשים ושחררו על- תנאי .ממאסר, בהשוואה לנתוני השחרור של אוכלוסייה זו בשנים שקדמו ליחידה _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 17 . עוד נכתב בדברי ההסבר, כי עבודת היחידה, במתווה שנקבע בהוראת השעה, תורמת לשיפור .ניכר בעמידה בלוחות הזמנים הנדרשים לשם קבלת החלטות כמו כן, כי ראוי לציין כי חלק ניכר מהמשוחררים על ידי החידה משתחררים על- תנאי תחת תכניות שיקום, רובם בהתאם להמלצות הרשות לשיקום האסיר, אשר פיתחה לצורך כך תכניות שיקום קצרות מועד .שיתאימו לתקופות שחרור קצרות דיווחים לוועדה .בהוראת השעה קבועה חובת דיווח לוועדה באופן שנתי להלן ריכוז עיקריי הנתונים כפי שדווחו עד :כה לוועדה 01/10/2018 - דצמבר 2019 שנת2020 שנת2021 שנת2022 שנת2023 מספר האסירים הזכאים להגיש שחרור על תנאי 4158 5720 3256 3852 4231 מספר הבקשות שדנו בהן 2319 (55%) 3264 (57%) 2313 (71%) 1953 (50%) 1795 (42%) מספר האסירים שהחליטו לא להגיש בקשות 1239 (30%) 1682 (43%) 943 (29%) 1899 (50%) 2436 (58%) אסירים שנותרו ללא מכסת מאסר לדיון ביחידה 600 700 מספר האסירים עליהם היחידה החליטה על שחרור 801 ( % 34 מ כלל הבקשות) 1047 ( % 32 מכלל הבקשות 817 ( % 35 מכלל הבקשות) 767 ( % 40 מ כלל הבקשות) 535 ( % 30 מכ לל ה בקשות) מספר האסירים ששוחררו תחת תוכנית שיקום 403 575 443 440 305 מספר הבקשות שנידונו בקשר לשינוי תנאי השחרור 193 237 141 224 171 מספר הבקשות שהוגשו על ידי עברייני מין 4 (א ף אחד לא נמצא ראוי לשחרור מוקדם) 4 (א ף אחד לא נמצא ראוי לשחרור מוקדם) 9 (א ף אחד לא נמצא ראוי לשחרור מוקדם) ) 9 (א ף אחד לא נמצא ראוי לשחרור מוקדם) ) מספר הבקשות על ידי אסיר פוגע 555 832 מספר הבקשות שהתקבלו על ידי אסיר פוגע 28 מספר הבקשות שהוגשו על ידי קטינים 20 19 23 מספר הבקשות של קטינים שהתקבלו 11 15 10 מספר הבקשות של עבירות אלמ"ב 110 61 107 מספר האסירים של עבירות אלמ"ב שזכאים לשחרור 1 1 5 _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] הערות הצוות המשפטי של הוועדה 18 . מהנתונים שהוגשו לוועדה עולה כי במרוצת השנים חלה עלייה במספר האסירים אשר החליטו שלא להגיש בקשות לשחרור על תנאי ליחידה למאסרים קצרים, מסך האסירים אשר יכולים להגיש באופן פוטנציאלי. כך לדוגמה, בעוד שבשנת2021 , 29% מסך האסירים לא הגישו בקשות, בשנת2022 50% לא הגישו ובשנת2023 58% .לא הגישו בקשות 19 . משיח מול הגורמים המקצועיים וכן ככתוב בדברי הה סבר ,בהצעת החוק לה ע בין היתר כי הסיבה לאי הגשת הבקשות, אינה מחוסר ידיעה של אותם אסירים בדבר האפשרות להגיש את הבקשה, אלא מסיבות אחרות ביניה ן קיומו של הסדר השחרור המנהלי המורחב המאפשר גם הוא לאסירים ,אשר נידונו לתקופת מאסר קצרות להשתחרר.טרם זמנם 20 . כל עוד הסד ר השחרור המנהלי המורחב בתוקף, קיים קושי לדעת האם העלייה באחוז האסירים אשר מחליטים שלא להגיש בקשה לשחרור על תנאי ליחידה למאסרים קצרים נובעת מבעיה המצויה במנגנון הקיים או בשל כך שאותם אסירים מעדיפים להסתפק ב שחרור המנהלי. 21 . על כן, אנו סבורים כי על הוועדה לבחון את האם יש להאריך את הוראת השעה במספר שנים נוספות ובכך לאפשר הל להמשיך ולבחון את פעילות היחידה מעת לעת או לקבוע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע כבר כעת. 22 . בהקשר זה, נציין כי ככל שהוועדה תחליט ל הפוך את הוראת השעה ,להוראת קבע המלצתנו היא להשאיר את סעיף הדיווח השנתי לוועדה הקיים בהוראת השעה (סעיף23 ,) ולא לבטלו כפי שמוצע בהצעת החוק . ,בברכה הצוות המשפטי הוועדה לביטחון לאומי