חומר רקע
-
מחלקת מחקרי המדיניות -
פורום קהלת (ע"ר )
עם
ועולמו
8
ירושלים
משרד
026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
שידור ציבורי– רעיון שזמנו עבר
סיבות להפריט את תאגיד השידור הציבורי
,דברים שהוכנו לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת18.12.2024
יצחק קליין1
לרבים אינטרס בהמשך קיומו של
ה
שידור הציבורי בישראל:
מנהלי תאגיד השידור הציבורי ועובדיו, אנשי מקצוע
בתחום .השידורים וההפקות שתופשים את עצמם כתלויים בתאגיד, ואחרים
מלבד בעלי אינ
טרס אלה,
השיח על
עתיד השידור הציבורי בישראל מזוהם על ידי טענות קונספירטיביות
מסוגים שונים שהפכו לחלק מה
פולמוס
.הפוליטי
כל אלו מסתירות :מציאות שחשוב לעמוד עליה השידור הציבורי בעולם ובישראל נוסד על סמך
הנחות יסוד
כלכליות
ספציפיות, ו
הנחות יסוד אלו מזמן אינן תקפות עוד .
בפיסקאות הבא
ות
נשתדל לרדת לשורש העניין ו לסקור את
הטענות הענייניות המעמידות בספק את החוכמה בהמשך קיומ .ו של שידור ציבורי בישראל
א .
ההתיישנות הטכנולוגית של
השידור הציבורי
השידור הציבורי נולד במחצית הראשונה של המאה האחרונה בסביבה טכנולוגית מאוד
ספציפית .: שידורי ברודקאסט
,הערוצים היו מעטים ולמשדרים לא היתה אפשרות לגבות תשלום מהצרכן הישיר, הלא
וא ה הצופה . בנסיבות אלו
ממ מה
נים העיקרי
ים
של השידור
הי ו המפרסמים והיה להם יכולת גדולה להשפיע על תוכן השידורי
ם : לכוון את
השידור לקהל רחב ככל ש אפשר, תוך
ח
ה תיר למכנה המשו ,תף הנמוך ביותר ולשלוט בתכנים כך שלא יפגעו בעסקים
של המפרסם (לדוגמא: לא היינו מצפים שחברת סיגריות ה
מממנת תוכנית תסכים לשדר סרט דוקו על נזקי ה .)טבק
המענה בנסיבות אלו היה לייחד
,תדר או תדרים לערוץ במימון ממשלתי שאמור להתמחות בסקירה אמינה ומאוזנת
של האקטואליה ו .להפיק יצירות אמנות איכותיות
בשלושים השנים האחרונות טכנולגיות השידור ושוק התקשורת
עברו שינוי יסודי .: א ,התפתחו שידורים דרך כבלים
לווין, ובמיוחד האינטרנט. כיום במקום2-3
מקורות פרטיים לשידורים– ישנם אלפים אם לא רבבות, גדולים וקטנים ,
אתרי חדשות, ערוצי
יוטיוב, פודקאסטים,, נטפליקס, דיסני
וכו'. יש בהם הרבה פייק, הרבה תוכן זול, אך גם הרבה
תוכן המתחרה.בעומקו ובאיכותו עם מיטב השידור הציבורי
.ב חלק מהתוכן הרב הזה הוא בחינם, אך חלק גובה
תשלום
מ
הצרכן/צופה. זאת אומרת שהצופה והמשדר כבר אינם תלויים בחסדי מפרסמים בלבד.
התוצאה היא שוק תקשורת רבגוני ומשוכלל. כל אדם יכול לצרוך תוכן מכל צורה, בכל איכות, ובדרך כלל במחיר
.השווה לכל נפש שוק התקשורת הפך דומה לשוק הנעליים או מכונות כביסה. אף אחד אינו חושב שהממשלה צריכה
.להיכנס לענף הנעליים כדי לספק נעליים איכותיים.התפקיד המיוחד כביכול של השידור הציבורי התייתר
בתחום
"החדשות והאקטואליה, אם יש "שוק–
צופים–
למוצרי התאגיד, שוק התקשורת יספק אותם לכל מאן דבעי, בין
.אם דרך תאגיד מופרט ובין אם דרך מתחרים שיקומו להחליף אותו אם התאגיד ייסגר
אין עוד צורך או הצדקה
לניתוב כספי ציבור למטרה .שהשוק הפרטי משיג ממילא.נתיחס בהמשך לתחום הפקות מקור
1 עמית בכיר, פורום קהלת .
[email protected]
,
5743391
-
054
עמוד
2
מתוך
3
ב .
שידור ציבורי
ע פוג
.בשידור מסחרי
משדרים מסחריים צריכים להתמודד עם מתחרה אשר עלויותיו משולמות על ידי הציבור
.ולא מתקבולותיו המשדר
הציבורי גם מתחרה לעתים קרובות (בישראל–
)ברדיו
בשוק הפרסומים עם משדרים מסחריים. הדבר פוגע במחיר
שמשדרים מסחריים יכולים לגבות ממפרסמים, שכן המשדר הציבורי אינו חייב לגבות את כל עלויותיו מהפרסום .ב -
2006
קבוצת משדרים מסחריים באירופה פנו למוסדות האיחוד האירופי בטענה שמשדרים ציבוריים, מעצם כוח
מימונם הציבורי, עוברים על תקנות האיחוד נגד תחרות לא-
.הוגנת
ג .
.הפקות מקור
,התאגיד מממן הפקות מקור אבל אינו מפיק אותן בעצמו. הוא צינור שדרכו כספים מוזרמים למפיקים, בימאים
שחקנים וכו' פרטיים. אם נמשיך לאמץ את המדיניות של סבסוד המדינה להפקות מקור, אין סיבה שהכספים
המיועדים לכך יחולקו דווקא על ידי גורם אחד ריכוזי –
התאגיד. בבריטניה חלק מהכספים המיועדים להפקות מקור
מחולקים למתחרים המסחריים של ה-
BBC
, ואין סיבה שחלק או כל הכספים הללו בישראל לא יחולקו על בסיס
תחרותי. יש דרכים שונות לעשות זאת, רעיון אחד הוא שהמדינה תוציא "חבילות" סבסוד למכרז, כאשר מי שזוכה
בחבילה חייב להוסיף את הסכום
.שהציע לתקציב הפקות מקור
ד .
.הפרטה תנתק את הקשר הפסול בין פוליטיקאים לתקשורת
החזון של שידור ציבורי עצמאי ונייטרלי הוא פטה מורגנה. כשהמדינה מגדירה את התנאים שבהם משדרים רשאים
לפעול, בין אם דרך הטלת חובות על משדרים מסחריים
ובין דרך
מימון שידור ציבורי ומעורבות במינויים ,
יתקיימו
יחסי גומלין פסולים בין
פוליטיקאים
למשדרים. תחשבו על ההקלות החוזרות ונשנות לערוץ10
כשהלה היה קיים
כגוף נפרד, התקופה-
הנמדדת בעשרות שנים- בהם רשות השידור התנהל כפגר תקשורתי ברשות הפוליטיקאים ,
ההקלות המיוחדות שסידרו לערוץ20
(היום14
.)
מי שרוצה באמת למנוע השפעות פוליטיות פסולות על התקשורת
צריך להוציא
מידי
הפו ליטיקאים
הסמכויות להשפיע, במישרין או בעקיפין, על הדרכים בה התקשורת מתנהלת .
הפרטת התאגיד ה
י.א צעד קריטי לקראת המצב הרצוי
ה.
הפרטת התאגיד–
יותר שינוי צורה מאשר שינוי יסודי במפת .התקשורת בישראל
בחוו"ד של מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים לשר המשפטים מיום24.11.2024
', פיס2, כתוב : "משמעותה
המיידית של [החוק להפרטת תאגיד השידור] הוא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי
במפת התקשורת הישראלית." יש לפקפק בשתי הקביעות הללו. בתחום הפקות מקור, מרכיב מרכזי של מימון ציבורי
לשידור, יש דרכים טובות יותר להסדיר את חלוקת כספי המדינה למפיקים מאשר לנתב את הכל דרך התאגיד. ביטול
,התאגיד אין משמעותה ביטול מימון ציבורי למטרה זאת. באשר לקביעה השנייה
.קשה לדעת על מה היא מסתמכת
אם נתמקד רגע בכאן11
, אזי בניגוד לקודמו
הטל
וויזיה הישראלית , הערוץ זוכה לחשיפה ציבורית משמעותית
ולרייטינג מכובד, ועשוי להפוך לחי הנושא את עצמו במפת השידור המסחרי. שינוי בבעלות אין משמעותה שינוי יסודי
במפת התקשורת. הבעיה הקשה היא רשת ב', הנהנית מתנאי מונופול בתחום הרדיו הארצי. הפרטתה תפקיד בידי
,הרוכש פרה חולבת
ולא ברור ששחרור תדרים אחרים לשוק החופשי תביא במהרה ל יצירת מתחרה רציני. כל זה אינו
.מעיד על חולשות המרכיבים העיקריים של התאגיד וחוסר יכולתם לתפקד כחלק מהשוק החופשי, אלא על חוזקם
'בהמשך, חוו"ד הנ"ל (פיס3
) קובעת כי "על רקע מהלכים נוספים המקודמים בעת הזו, עולה חשש כבד כי ביסוד
ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל התכנים המשודרים בו." זאת קביעה פרנואידית, ומניחה
כי נבחרי הציבור (או שמא המשפטנים שכתבו את המשפט הנ"ל) אינם מסוגלים לראות את הנולד. כפי שציינו בסימן
ד
לעיל, הפרטה–
או העברת תדרי התאגיד לגוף פרטי חדש– תחליש
את השפעת הפוליטיקאים על אותם מרכיבים
במפת התקשורת, שכן המנופים הקיימים היום בידי הפוליטיקאים להשפעה על אותם מרכיבים יתבטלו. אי אפשר
לנבא מה יהיו היחסים ארוכי הטווח של גופי תקש
ו רת פרטיים לתנועות הפוליטיות המרכיבות את הקואליציה
.הנוכחית
החוק המוצע מיועד להחליש את השפעת נבחרי הציבור על התקשורת, לא לחזק אות
ה,
.וזו מטרה רצויה
עמוד
3
מתוך
3
ו.
ה-
."הטייה" של התאגיד
לא נתייחס כאן להאשמות ששידורי התאגיד בחדשות ואקטואליה מוטים
פוליטית לאיזה צד ספציפי . לענ"ד חבל
לדון בנושא, מלבד לקבוע שכל ניסיון של התאגיד לחתור לאיזה איזון היפוטתי נידון לכישלון. אין זה בגלל אוזלת
היד של התאגיד אלא בגלל שמדובר ב"מטרה" דמיונית. (קביעה זאת היתה נכונה גם בשחר הקמת השידור הציבורי
).באנגליה לפני כמאה שנה
כל גוף שידור יש לו ד.נ.א. תרבותי וארגוני. יעשה התאגיד אשר יעשה, ישנה את תכניו
כאשר ישנה אותם, יהיה מישהו בציבור שחושב שמדובר בהרעת האיזון המתבקש ממשדר ציבורי, ואין שום ערובה
לכך שיהיה מישהו שחושב שמדובר בשיפור. מה שבטוח הוא שישנם אזרחים שמממנים בכ ספי המיסים שלהם גוף
אשר, להערכתם, פועל לרעת הציבור ולא לטובתו, עת שמימון ציבורי לגוף זה אינו חיוני לשום מטרה ציבורית
חיונ .ית
יהיו התכנים של התאגיד אשר יהיו, אין צורך או הצד.קה להוציא עליהם כספי ציבור
המצב האידיאלי הוא כאשר
כל גוף שידור הוא פרטי, בוחר בעצמו את התכנים שהוא מבקש לשדר, בעוד כל אזרח בוחר בתכנים שהוא או היא
.מעדיפים לצרוך