חומר רקע
20
ב
דצמבר ,
2018
לכבוד
ח"כ רחל עזריה
יו"ר ועדת הרפורמות
כנסת ישראל
ירושלים
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ח-
2018
בהמשך למכתבנו מיום28.10.18
,, הרצ"ב
אנו מברכים על ה השוואה של הצעת החוק שבנדון
לדירקטיבה האירופית לשירותי תשלום(PSD2)
. על מנת שהמסגרת החקיקתית תאפשר צמיחה, עליה
לפעול על פי עקרונות של נייטרליות טכנולוגית
ולא
.להיות ספציפית בקשר לשירותים מסוימים
דוגמא
טובה
הי
א ה
אופן בו האיחוד האירופאי
, באמצעות ה-
PSD2
,מ כוון לנייטרליות טכנולוגית ולא
ל
ספציפי
ות
,לגבי מודלים עסקיים מסוימים ובכך .מאפשר מסגרת חקיקתית למגוון רחב של שירותי תשלום
ב ,מכתבנו שבסימוכין וכן במכתבנו זה ציינו מקומות בהם הצעת החוק חורגת
מה-
PSD2
ועלולה לא
להיות מספיק נייטרלית מבחינה טכנולוגית. עמידה על דרישות אלה בהצעת החוק
דורש ת מחברות
גלובליות כמוPayPal
פיתוח ו יישום של תכונות באופן ייחודי לשוק הישראלי, צעד מכביד למדי שעלול
ליצור העדר אחידות
עם המ סחר הגלובלי
ופגיעה ב .לקוח הישראלי
להלן הערותיה ה
נוספות
של חברתPayPal Pte Ltd
"(
PayPal
)"
להצעת החוק:שבנדון
1
.
לסעיף1
" אנו סבורים כי יש להוסיף שתי הגדרות חדשות למונחים
מסירה
" ו-"הודעה
בכתב" שיבהירו כי ניתן
.למלא את הדרישות שבחוק גם באמצעים אלקטרוניים
"הודעה בכתב "ו-
""מסירה–
לרבות באמצעים אלקטרוניים
2
.
לסעיף2
לס"ק (ב )
–
אנו סבורים כי יש להבחין בין חוזה
שנערך לגבי פעולת תשלום בודדת
("חוזה לתשלום
)"מזדמן לבין חוזה שנערך לגבי כמה פעולות תשלום
)"("חוזה מסגרת
ו
להקל ,לאורך החוק,
בדרישות
.החלות בחוק ביחס לחוזה לתשלום מזדמן
( לס"ק
ד) -
א.
נבקש כי ייכתב במפורש בחוק כי אמצעי הזיהוי
לזיהוי
לקוחות
ייקבעו על ידי נותן
שירותי
התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים שלו ,. כמו כן ,דרישות הזיהוי, ככל שיחולו
צריכות לחול רק בחוזה מסגרת
(כלומר רק כלפי לקוח קבוע כדוגמת לקוח שפותח חשבון
.)תשלום ולא כלפי לקוח מזדמן
יהיה זה בלתי סביר לדרוש כי נותן שירותי התשלום יזהה באותו
אופן משלם מזדמן, זאת כאשר על המשלם
ה משתמש באמצעי תשלום אחר (כגון כרטיס
אשראי) חל חוזה מסגרת נפרד עם נותן שירותי התשלום האחר, הכפוף לדרישה נפרדת לזהות
.את המשלם
ב.
,בנוסף
מכיוון ש סעיף4
דורש כי נותן שיר ותי התשלום יבטיח מתן גישה לחוזה, הדרישה בסעיף
2
(ד) לספק עותק מהחוזה אינה נחוצה. אנו מציעים כי במקרה שבו לקוחות מסכימים לתנאי
שימוש מקוונים (כגון הסכם המשתמש שלPayPal), תנאי הסכם המשתמש
יהיו זמינים
.למשתמשים בכל עת באתר האינטרנט של החברה
ניתן להסדיר זאת בס עיף קטן זה או בסעיף
4
.
עם זאת, כאשר לקוח נושא ונותן לגבי תנאים ייחודיים מסוימים עם נותן שירותי תשלום, אזי
.העתק מהחוזה יימסר לאותו לקוח
ג.
,כמו כן
בדומה לתיקון שנע
שה
בסעיף3
לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-
1993
יש להבהיר כי מילוי דרישת המסירה לעניין
"ס ק זה.יכולה להיעשות גם באמצעים אלקטרוניים
.אנו מציעים להוסיף הגדרה כללית לחוק בהקשר זה
ל:הלן הצעתנו לנוסח מתוקן
)"(ד
לפני כריתת חוזה שירותי תשלום ,למעט חוזה לעניין פעולת תשלום בודדת ,יזהה נותן שירותי
התשלום את הלקוח בהתאם למודל ניהול הסיכונים שלו ו ייתן
לו
הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני
;כריתתו ,בסמוך לאחר כריתת החוזה ימסור נותן שירותי התשלום ללקוח עותק מהחוזה שנכרת
אם קיימים בו
)תנאים ייחודיים ללקוח וכן עותק מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן (ג ויוסיף להעמיד
לרשות הלקוח באופן רציף העתק מהחוזה הסטנדרטי שלו."
3
. לסעיף
6
א.
כפי
שנותן שירותי התשלום נדרש להודיע ללקוח בכתב לפני סיום חוזה שירותי תשלום, יש
לקבוע כי גם סיום החוזה בידי הלקוח יהיה בהודעה בכתב. בהקשר זה יש להבהיר כי הודעה
.בכתב כוללת גם הודעה באמצעים אלקטרוניים
אנו מציעים להוסיף הגדרה כללית לחוק
בהקשר זה.
ב.
אנו מציעים כי בסעיף6
()(א1
,), סיום החוזה יהיה בתוך זמן סביר ובכפוף למועד שנקבע בחוזה
.ולא בתוך יום עסקים אחד ישנן סיבות המחייבות אי-הפסקה
של
ההסכם ,כמו למשל באם
ישנן עסקאות תלויות ועומדות או אם קיים סיכון שיוגשו תביעות או מחלוקות. לפיכך ,
יש לאפשר
,לצדדים להסכים על השיקולים לכך בחוזה ביניהם
כמו גם על המועד שלאחריו יסתיים חוזה
שירותי התשלום. ככל שלא נקבע מועד כאמור, יש לקבוע כי ההסכם יסתיי
ם
.בתוך זמן סביר
4
. לסעיפים
7
ו-
8
נבקש
להפנותכם לסעיף4
למכתבנו שבסימוכין, לעניין
הצורך
בהכפפת הדרישות הקבועות
בסעיפים אלה לשיקולים בנושאי
אב
טחה, מניעת סיכונים והונאו
ת ו איסור הלבנת הון
ומימון
.טרור בסעיפים
מסוימים בהצעת החוק יש התייחסות למושגי היסוד של מניעת סיכון והונאה ומניעת
הלבנת הון. עם זאת, יש להתייחס למושג זה כנושא ברור
לאורך כל
הצעת החוק כך שהחובות של
נותן שירותי תשלום לפי החוק יוכפפו לשיקולי מניעת סיכון, הונאה והלבנת הון
או בהתייחסות ישירה
כחרי
ג לכל סעיף הכרחי.
בנוסף , אין מקום
להסדרה
.כפולה בנושאים אלה לגבי גופים פיננסיים מפוקחים
מכיוון
שהוראות דומות
קיימות ממילא
לגבי נותני ש ירותים פיננסיים מפוקחים
ברגולציה הרלוונטית החלה עליהם, הרי ש
אין
מקום להסדרה כפולה של אותו נושא בשני דברי חקיקה שונים.
5
. לסעיף
10
ולהגדרה
"פרט
אימות"
נבקש
להפנותכם לסעיף1
במכתבנו שבסימוכין, ולפיו
חשוב שדרישות האימות יהיו כלליות
(high level)
ויהיו עמידות גם לעתיד(future proof)
.כפי
,שציינו במכתבנו שבסימוכין מן הנוסח
בדברי
ההסבר להצעת החוק משתמע שגורמי האימות צריכים להיות רק
פריטים (
(items
או דברים
שהמשתמש
מחזיק בהם .במקום זאת, ההגדרה של "פרט אימות" צריכה להיות
פתוחה לרעיון שאימות
יכול להתבצע.גם באמצעים אחרים, כמו למשל אינדיקטורים המבוססים על התנהגות המשתמש יש
להבהיר
,כי הפרט/רכיב צריך שלא יהיה בהכרח משהו שהמשתמש הוא בעליו או שהוא יכול להציגו
.אלא שאפשר יהיה להסיקו מתוך התנהגות הלקוח
נבקש כי נושא זה יובהר
בדיוני הוועדה
.ובפרוטוקול כך שהחוק יישר קו עם הנוהגים וההבנה בתעשייה
בהתאם לכך ,נבקש כי בהגדרה
"פרט
אימות ,"אחרי המלים
"פרט
ייחודי למשלם "יופיעו המלים
"או
המאפיין את המשלם"
,מאחר לא ו
תמיד ישנה התאמה חד
חד
ערכית בין פרט אימות מסוים למשתמש
.)אחד ויחיד (אפילו סיסמאות יכול שבאופן מקרי יהיו זהות למספר משתמשים
כמו כן ,אנו
סבורים כי
דרישת הייחודיות
אינה
מתאימה כאשר מדובר בבחינה של התנהגות או צירוף של רכיבים שונים
.שלפיהם מסיק נותן שירותי התשלום כי מדובר בלקוח הספציפי
בנוסף ,נבקש
להדגיש כי
לאור
המטרה של סעיף10
יש
לאפשר צפייה בנוהגי התעשייה לאורך תקופת
זמן ורק אז, אחרי בחינה מהותית, אם השר או הנגיד יזהו חששות בנוגע לקיום התחייבויות בתחום
.האבטחה, תחל תקופת התייעצות לביצוע שינויים מושכלים אנו מבקשים גם כי סעיף10
יכלול
חובת התייעצות
של השר ואישור של ועדה רלוונטית בכנסת, בנוסף לגורמים המצוינים כעת
.בסעיף
6
. לסעיף
12
ו-
13
בדומה להערותינו לסעיפים
7
ו-
8
,נבקש להפנותכם לסעיף
4
למכתבנו שבסימוכי
ן
לעניין
הצורך
בהכפפת הדרישות הקבועות בסעיפים אלה לשיקולים בנושאי
אב טחה, מניעת סיכונים
והונאו
ת ו איסור הלבנת הון
ומימון
.טרור
7
. לסעיף
16
רוב החיובים ב-
PayPal
מתבצעים באופן
מיידי, ו
בנוסף
ישנם מקרים בהם יש התחייבות שלPayPal
כלפי
המוטב להעביר לו
את הכספים שיתקבלו על-
ידי
המשלם
(בדומה
להגדרת
"פעולת
תשלום מובטחת)"
או שישנה התחייבות,'של המשלם להעביר את הכספים למוטב (לדוג
כאשר לא נמצאת סחורה במלאי
והמשלם מזמין את המוצר. דוג' נוספת-
בהזמנת בית מלון במחיר מופחת על בסיס העדר אפשרות
)ביטול .במקרים אלה ייקבע בחוזה שירותי התשלום כי לא ניתן לבטל את התשלום ,על אף שהוראת
התשלום תבוצע במועד עתידי.
לכן,
נבקש כי סעיף
קטן
)(א
לא
יחול על תשלומים המתבצעים באופן
מיידי או על
תשלומים
שלגביהם
נקבע בחוזה שירותי התשלום כי לא ניתן
יהיה לבטלם ,. בנוסף
מלשון מסעיף
)קטן (ג
עלול להשתמע שחייב להיות מועד שעד אליו ניתן להודיע על ביטול הוראת תשלום. לפיכך נבקש
)להוסיף בסוף סעיף קטן (ג
את
המילים "או
אם לא ניתן לבטל הוראת תשלום כאמור לאחר שניתנה".
8
. לסעיף
17
"ולהגדרה "פעולת תשלום מובטחת
ההגדרה
"פעולת תשלום מובטחת" בנוסחה היום, אינה מתייחסת למצב שבו נותן שירותי התשלום
למשלם הוא גם נותן שירותי התשלום למוטב. יש לתקן את ההגדרה, כך שתחול גם על
התחייבות
כלפי המוטב.
9
. לסעיף
18
הסעיף מטיל נטל על נותן שירותי התשלום לעקוב אחרי בקשות שמוגשות לבתי המשפט ,מבלי שניתן
צו ספציפי בעניינן,
ולעכב אצלו כספים עד שניתנה החלטה של בימ"ש בנושא. בנוסף, ניתנה לנותן
שירותי התשלום ה"זכות" לחזור ולהעביר כספים למוטב אם נוכח שהנכס או השירות שנרכשו סופקו
.למשלם
ראשית ,
PayPal
.אינה מחזיקה כספים שחייבה בהם לקוח משלם מבלי שזיכתה במקביל לקוח מוטב
הדרישה בסע יף תחייב את החברה להקים אופרציה מיוחדת לישראל בהקשר של החזקת כספים
.כאמור
בנוסף ,החברה תמצא עצמה צד להליכים משפטיים שאינם קשורים אליה , תוך שעליה לעקוב אחרי
הפעולות המשפטיות שהנעשות בהליכים אלה ,באופן שגם הוא מכביד על פעילותה בישראל. גם
ה"זכות" שניתנה לחברה
לחזור
ולהעביר כספים למוטב
עשויה להקים הד נג עילות משפטיות ,הן מצד
המוטב והן מצד המשלם.
משכך , נבקש
כי
יבוטל סעיף זה או לכל הפחות לא יחול
על נותני שירותי תשלום שאינ
ם
.חברות כרטיסי אשראי או בנקים
לחילופין ,נבקש כי פעולות של נות
ן
שירותי התשלום
לפי
הסעיף
יהיו אך ורק בעקבות צו של ביהמ "ש
המוסמך ,ללא שיקול דעת . בהתאם, יש לתקן את
סעיף
קטן18
)(א
כך ש
עצירת
התשלומים תהיה רק
בעקבות צו של ביהמ"ש וכן
לבטל את סעיף
קטן (ד) שלכאורה מקנה לנותן שירותי התשלום שיקול
.דעת על אף צו של בימ"ש
בנוסף, נבקש להוסיף סעיף קטן נוסף ,בדומה לסעיף
17
)(ה
שלפיו נותן שירותי תשלום למשלם
יהיה
מוגן אם
פעל בתום לב.
10
.
לסעיף
9
1
בסעיף קטן
)(ה
נבקש כי תיקון הפגם יהיה תוך זמן סביר מהמועד בו ש נודע לנותן שירותי התשלום כי
נפל פגם וכי הוא אחראי על הפגם .בסעיף המוצע נדרש נותן שירותי התשלום לתקן את הפגם באותו
מועד שבו נודע לו עליו ,למרות שכאמור בסעיף קטן
)(ד
נדרש בירור ו
בנוסף , המודעות בדבר האחריות
.לפגם עשויה להיות במועד מאוחר מהמועד שבו נודע על הפגם
משכך ,לא ניתן לתקן את הפגם מיד
במועד בו נודע עליו ויש לתת זמן סביר לתיקונו.
בסעיף
קטן (ו) נבקש כי הפיצוי/שיפוי יחול לגבי
נזק או הוצאה ישירים
בלבד, וכי יובהר שהפיצוי/שיפוי
.)חל רק במקרה שהאחריות לנזק היא של נותן שירותי תשלום כלשהו (ולא למשל של הלקוח
מכיוון
שנותן שירותי התשלום אינו יודע מה הנזק או ההוצאה שנגרמו ללקוח ,אם בכלל ,יש להבהיר בנוסח
כי פיצוי/
שיפוי
כאמור יחולו רק אם נותן שירותי התשלום קיבל דרישה לכך מהלקוח ו
נוכח
כי אכן נגרמו
לו נזק/הוצאה ישירים .נוסח מוצע לעניין זה:
"
)(ו
נותן שירותי תשלום יפצה או ישפה את לקוחו, לאחר קבלת דרישת פיצוי או שיפוי מאת הלקוח,
בשל
נזק או הוצאה
ישירים
אשר
נותן שירותי התשלום נוכח כי נגרמו
לו בשל פגם כאמור בסעיף קטן
(ד), גם אם
אינו נותן שירותים אחר
אחראי לו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של נותן
"שירותי התשלום האמור לתבוע פיצוי או שיפוי מנותן שירותי התשלום האחראי לפגם.
11
.
לסעיף
22
נבקש להפנותכם לסעיף
3
למכתבנו שבסימוכין ,ולפיו יש להחיל את הסעיף על שימוש באמצעי
תשלום שהינו כרטיס או חפץ בלבד.
אנו מבינים את מטרתה של ההוראה הזו המעמידה ללקוח כלים להגנה בפני הונאות. עם זאת, בעוד
שתקופת הקפאה של14
יום היא הגיונית במקרה של שימוש בכרטיסים פיזיים, אין היא הגיונית לגבי
אמצעי תשלום דיגיטליים. כאשר אמצעי התשלום הוא כרטיס פיזי שיכול שיאבד,
הלקוח עשוי לבקש
להקפיא את
השירות
לתקופה מוגבלת כדי למצוא את הכרטיס. במקרה של אמצעי תשלום דיגיטלי
כמו חשבוןPayPal, אמ
צעי התשלום אינו יכול "ללכת לאיבוד". במקרה זה, אם משתמש מודיע ל-
PayPal
,על חשד להונאה בחשבון הפתרון המתאים כלל אינו הקפאת החשבון.
עלינו להיות חופשיים
להפעיל את המדיניות לגילוי הונאות וסיכונים והתהליכים הכרוכים בכך, ואין זה סביר שנהיה נתונים
לתנאים קשיחים
ון כג
הקפאת
אמצעי התשלום ב
חשבון ו
הפעל
תם
מחדש כעבור14
.יום
,אם משתמש מודיע לנו על חשד להונאה או בעיות אחרות בקשר לאמצעי התשלום, על פי העניין
נפסיק שירותים
מסוימים ,
כגון את האפשרות לשלוח ולקבל כספים בחשבון, ויתכן שגם נגביל את
,החשבון על פי בקשת הלקוח. עם זאת
איננו מגבילים אמצעי תשלום לתקופה מוגדרת כפי שמחייב
סעיף22
,וכן איננו מגבילים אמצעי תשלום ללא סיבה (
סיבות
להגבלה הן
לדוגמא השתלטות על
החשבון, אמצעי תשלום גנובים וכו’)
.
הסיבות לחשד בהונאה מביאות לנקיטת אמצעים ספציפיים(
כגון דרישה ממשתמש לשנות את
סיסמתו) שב.סופו של דבר יכולים להביא להסרת ההגבלה
לפיכך נבקש כי נוסח הסעיף יהיה:
"המשלם באמצעי תשלום
שהינו כרטיס או חפץ רשאי , בכל עת, לבקש מנותן שירותי תשלום להקפיא
את השימוש באמצעי התשלום; ביקש המשלם כאמור, יקפיא נותן שירותי התשלום את השימוש
באמצעי התשלום באופן מיידי לתקופה שביקש המשלם ושלא תעלה על14
ימים, אלא אם כן ביקש
".המשלם בהתאם לחוזה שירותי התשלום, תקופה ארוכה יותר
12
.
לסעיף
24
לסעיף קטן
)(א - לטעמנו
יש להגדיר את אופן מסירת ההודעות לפי סעיף זה, כך שיתבצע בהתאם
,לקבוע בחוזה שירותי התשלום. לפיכך
נבקש להוסיף בסעיף קטן
)(א
הגדרה למונח
""מסירה
:כדלקמן
"
""מסירה
של הודעה - מסירת הודעה בהתאם לאופן ולמועדים שנקבעו בחוזה שירותי התשלום".
לסעיפים קטנים
)(ג
ו-
)(ד
–
הגבלת האחריות לפי סעיף קטן (ג) אינה מוגבלת בזמן, והדבר יוצר חשיפה
גדולה לנותן שירו
ית התשלום ללא הצדקה ,שכן הלקוח מקבל הודעות לגבי החיובים שבוצעו באמצעי
התשלום שלו מעת לעת ויכ
לו היה לדעת כי נעשה שימוש לרעה באמצעי התשלום
ולהודיע על כך
לנותן שירותי התשלום .סכומי
"ההשתתפות
העצמית "של הלקוח שנקבעו בסעיף קטן
)(ג
הינם סכומים
נמוכים יחסית שלא עודכנו שנים רבות ואינם משקפים את נזק ה ש
עשוי להי
גרם לנותן שירו
תי
התשלום
.בשל הודעה מאוחרת
משכך , נבקש להוסיף בסעיף קטן (ד) כי הגבלת האחריות לפי סעיף
קטן
)(ג
לא תחול אם ההודעה נמסרה בחלוף התקופה שנקבעה לכך בחוזה שירותי התשלום .כדי
להגן על ה
משלם , ניתן לקבוע כי תקופה זו
לא תפחת מ-
30
ימים
מהמועד שבו
מסר
נותן
.שירותי התשלום הודעה למשלם על החיוב
בנוסף ,, אנו מציעים להוסיף חריג שלפיו הגבלת האחריות לא תחול אם המשלם פעל ברשלנות רבתי
כאשר
לעניין
"זה תוגדר "רשלנות רבתי–
לרבות
שיתוף בגלוי של אמצעי הכניסה לחשבון.
לסעיף קטן
)(ה
–
כאמור בהערתנו לסעיף22
, הקפאת שימוש באמצעי תשלום מתאימה לשימוש
בכרטיס או חפץ ואין להחילה על אמצעי תשלום אחרים. משכך גם החלופה
שלפיה המשלם לא
יהיה אחראי לשימוש לרעה
באמצעי תשלום אם נותן שירותי התשלום לא יא
פשר
לו להקפיא את
,השימוש באמצעי התשלום
צריכה להתי
יחס לאמצעי תשלום שהוא כרטיס או חפץ בלבד.
13
.
לסעיף
27
לסעיף קטן
)(א
–
בירור לגבי שימוש לרעה עשוי לארוך זמן ,בהתאם לנסיבות
ולטעמנו מתן7
ימי
עסקים הן לביצוע הבירור והן להשבת סכום החיוב אינו סביר .נבקש להחזיר את המועד למועד שקבוע
היום בחוק כרטיסי חיוב ,קרי
10
ימי עסקים.
לסעיף קטן
)(ב
–
סעיף
קטן זה מתייחס להחזרת החיוב במקרה שאין פטור מאחריות למשלם או
.במקרה שהמשלם פעל בכוונת מרמה
נבקש להרחיב את הסעיף
באופן דומה למוצע בהוראות סעיף
28
(ב), כך שיחול
גם ב
מצב בו ש , לאחר השבת סכום החיוב בהתאם להוראות סעיף קטן (א), נוכח נותן
,שירותי התשלום כי פעולת התשלום לא נעשתה תוך שימוש לרעה. בנוסף
במצב בו נוכח נותן שירותי
התשלום כי פעולת התשלום לא נעשתה תוך שימוש לרעה ,אין זה הגיוני לדרוש מנותן שירותי התשלום
למסור הודעה מוקדמת לגבי הגביה מחדש .מסירת הודעה מוקדמת עשויה לסכל את אפשרות הגביה
מהלקוח אשר התנער מעסקה שחויב בה כדין .משכך אנו מציעים כי לא תינתן הודעה מוקדמת על
החיוב מחדש ,וב
ודאי
לא
במקרה של מרמה (שכן בוודאי ש
הודעה
מוקדמת במקרה של לקוח שפעל
במרמה עשויה
לגרום
למרמה נוספת, תוך
לוכיס יכולת גביית התשלום מאותו לקוח).
14
.
לסעיף
28
בדומה להערתנו לסעיף
24
אנו סבורים כי יש להגביל את זכות המשלם לפי סעיף זה כך שתחול רק
אם מסר הודעה בתוך התקופה שנקבעה לכך בחוזה שירותי התשלום .כדי להגן על ה
משלם , ניתן
לקבוע כי
ה
תקופה בחוזה שירותי התשלום לעני
ןי זה לא תפחת מ-
30
ימים מהמועד שבו מסר נותן
שירותי התשלום הודעה
למשלם על החיוב , כפי שקבוע כיום בסעיף6
א לחוק כרטיסי חיוב שדן באותו
.נושא
בנוסף
נבקש
להחזיר
את המועד
להשבת הכספים למועד שקבוע היום בחוק כרטיסי חיוב ,קרי
10
ימי
עסקים.
כמו
,כן
במצב בו נוכח נותן שירותי התשלום כי המשלם אכן התחייב במלוא סכום ההפרש או חלקו ,
אין זה הגיוני לדרוש מנותן שירותי התשלום למסור הודעה מוקדמת לגבי הגביה מחדש .מסירת הודעה
מוקדמת עשויה לסכל את אפשרות הגביה מהלקוח אשר התנער מתשלום שחויב בו כדין .משכך אנו
מציעים כי לא תינתן הודעה מוקדמת על החיוב מחדש.
15
.
לסעיף
29
בהתאם להוראות הסעיף על השר ,בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל,
לקבוע פרטים
שיש
לכלול במסמך שנחתם בידי המשלם או ברשומה המוסדית ,לפי העני
ין .ללא קביעת פרטים כאמור ,
לא ברור מהו מסמך המעיד על פעולת תשלום
,כדי שלא תחשב כפעולת תשלום במסמך חסר. משכך
נבקש
כי עד לקביעת פרטים בידי השר, כנדרש בסעיף, יהיו הפרטים
שיש
לכלול
לעניין
מסמך חסר
ולעניין
רשומה מוסדית
בהתאם
.לקבוע בחוזה שירותי התשלום
בנוסף ,נבקש כי בסעיף
29
,)(ב
יינתן זמן של
10
ימי עסקים להשבת הסכום למשלם ,כפי שקבוע היום
בסעיף המקביל בחוק כרטיסי חיוב . כמו כן, נבקש להבהיר כי
אם בתוך תקופה זו נוכח נותן שירותי
התשלום כי המשלם ביצע את פעולת התשלום או שהסכום לא הוגדל בלא הרשאה ,לפי העניין ,לא
יהיה חייב להחזיר את הסכום באופן אוטומטי למשלם ולאחר מכן לחזור ולחייב אותו ,אלא יוכל שלא
להחזיר את הסכום ,ובלבד שהודיע על כך למשלם ,תוך פירוט הנימוקים לכך.
16
.
לסעיף
30
חוסר
שיתוף פעולה מצד המשלם
עשוי
למנוע מנותן שירותי התשלום לברר את
תלונת המשלם לגבי
שימוש לרעה באמצעי התשלום .סעיף
)קטן (א
המוצע אכן מחייב את המשלם למסור פרטים על כך ,
לפי בקשת נותן שירותי התשלום .משכך ,אנו
סבורים כי יש להתנות את הפטור מאחריות או הגבלת
האחריות במסירת
הפרטים ,), כדי לא לעקר מתוכן את החובה שבסעיף קטן (א
ולכל
הפחות
ל קבוע
בסעיף כי השר יקבע )(ולא רק יהיה רשאי לקבוע
פרטים שמסירתם תהיה תנאי ל
פטור בד
ומה
להוראות
.הקיימות בחוק כרטיסי חיוב
17
.
לסעיף
32
לעמדתנו ,הסדר חלוקת האחריות בין בית העסק לנותן שירותי התשלום למוטב
אינו יכול להתעלם
מחלקו של בית העסק באחריות לשימוש לרעה באמצעי תשלום ויכולתו למנוע שימוש
לרעה כאמור .
לדוג ', אנו סבורים כי ניתן להתנות את הפטור מאחריות למוטב, בכך ששלח את המוצר נשוא התשלום
.לכתובת שנתן לו נותן שירותי התשלום
התניה
.כזו נועדה, בין היתר, למנוע שימוש לרעה
ועל מנת
שלא לאפשר מצב שבו בית העסק אדיש לחלוטין בנושא זה. בנוסף , ישנם מצבים בהם לנותן שירותי
התשלום אין מידע או אפשרות לקבוע באם המוצר סופק לקונה או
לא–
למשל במקרים בהם המוצר
נמסר אישית לקונה ולא נשלח בדואר או באמצעות שליח או במקרים בהם העיסקה היא לרכישת
.מוצרים דיגיטליים
אנו
סבורים
שהסדר
האחריות בין נותן שירותי התשלום למוטב ובין המוטב צריך
.להיות מוסדר בחוזה שביניהם ואין לקבוע הוראות אחריות נוקשות, כמוצע בסעיף
על
חוזה כאמור
יחולו
ההגנות
.שבדין הכללי, לרבות חוק החוזים האחידים, ככל שמדובר בחוזה אחיד
למיטב ידיעתנו
גם ב-
PSD2
אין העברת אחריות כמוצע בסעיף מהמוטב לנותן שירותי התשלום.
לפרק ז'
לפי דברי ההסבר פרק זה הינו עיגון של נוהל בנק תקין בחקיקה ראשית .נבקש
להפנותכם לסעיף3
למכתבנו שבסימוכין ולהערתנו
הכללית
"בסעיף האמור ולפיה יש לשאוף כי החוק יהיה "עמיד לעתיד
ויאפשר התפתחות עתידית
ונייטרליות
מבחינה טכנולוגית. לטעמנו אין לעגן את הנוהל בחקיקה ראשית
ויש לאפשר לרגולטורים הרלוונטיים להסדיר את ההוראות הספציפיות הנדרשות בנושא זה, ככל
שיעלה הצורך בכך, בחקיקת משנה.
18
.
לסעיף
33
לפסקאות (
1) ו-(
2) ו-(
4
)
- אנו
סבורים כי אין לחייב
שימוש
בפרט אימות מוגבר
או
לקבוע חובות זיהוי
ספציפיות
כתנאי
לתוקף ההרשאה
וכי , לכל היותר, יש לקבוע הסדרי אחריות כלפי המשלם, בדומה
.להסדרים הקיימים בהוראת תשלום רגילה, בשינויים המחויבים
לפסקה (
3
)
–
אנו סבורים כי לגבי נימוק הדחיה יש לאפשר פטור מנימוק מאותם הטעמים הקבועים
בסעיף15
להצ
עה, וראו לעני
ין
.זה גם הערתנו לגבי הרחבת הפטור הנדרש
19
.
לסעי
ף
34
נבקש להפנותכם לסעיף
3
למכתבנו שבסימוכין
.לעניין הרשאות בחיוב
לסעיף
)קטן (א
–
להבנתנו, מטרת הוראה זו היא אבטחת חשבון המשלם במקרה שבו לא נעשה שימוש
בהרשאה לחיוב במשך
זמן מה. על פי דברי ההסבר לסעיף10
, ברור שהחלטות
אבטחה וניהול סיכונים
כאלה צריכות להיות מבוססות סיכון ולהיעשות על פי המודלים למקרי הונאה של נותן
שירותי
התשלום. כמו כן, הוראה זו אינה נחוצה במקרה שבו נותן שירותי התשלום מעמיד למשלם אמצעי גישה
לחשבונו ואפשרות לבטל את ההרשאה באופן חד-צ
דדי
.בכל עת
בנוסף, הוראה זו כפי שנוסחה היא קשיחה מאוד ומכבידה בנוגע לעיתוי מתן ההודעות למוטב. הודעה
."מיידית" עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינת המערכת
אנו משתמשים באמצעים אלקטרוניים כגון
API
ו-
webhooks
המוטמעים אצל הסוחרים כדי לספק הודעות כאלה, אך אפילו אמצעי ם אלקטרוניים
אלה
.עשויים להיות נתונים לעיכובים
לסעיף קטן
)(ג
–
,אם המטרה היא אבטחה והגנת המשלם מפני הונאה
אזי אנו ממליצים לבטל את
ההרשאה רק כאשר המשלם לא השתמש באופן בטוח באמצעי התשלום בכללותו
בתוך תקופת זמן
כזו. כאשר הלקוח השתמש באופן יאות
באמצעי התשלום בכללותו(
בדוגמה שלPayPal
,
הלקוח
השתמש בחשבון ה-
PayPal
שלו )בתוך תקופה
קצובה של24
חודשים, הדרישה להשעיה אוטומטית
של
הרשאות שלא נעשה בהן שימוש לאחר24
חודשים
.אינה מיטיבה עם המשלם
לבסוף, דרישה זו אינה קיימת ב-
2
PSD
או במסגרות אסדרה אחרות שא
נחנו מכירים, והיא דורשת פיתוח
ויישום של תכונה כזו באופן ייחודי לשוק הישראלי, צעד
מכביד למדי ללא תועלת מידתית ללקוח. היא
אף עשויה להיות מבלבלת ומסורבלת לסוחרים שמוכרים מוצרים
.או שירותים ברחבי העולם
20
.
לסעיף
35
נבקש להפנותכם לסעיף
3
למכתבנו שבסימוכין ,בו הצענו לבטל סעיף זה.
דרישה זו אינה מתאימה לשירותי תשלום דיגיטליים
מסוימים ואין אנו מכירים דרישה דומה בתחומי
שיפוט אחרים. משום כך, דרישות כאלה ישפיעו על עסקאות בינלאומיות ותהיה להן השפעה
משמעותית על נותני שירותי תשלום גלובליים ובפרט בקשר למתן שירותים למוטבי .ם בינלאומיים
למוטבים כאלה יינתן שירות שונה מאוד אם לקוחותיהם יהיו מישראל. כדי להטמיע
דרישה זו, יתכן
שיהיה צורך בהקפאה של כספי העסקה (
hold
) בת שלושה ימים לכל העסקאות הנעשות
במסגרת
.הרשאה לחיוב יתר על כן, היכולת לבטל עסקה מהעבר אינה נחוצה במקרים בהם
המשתמש יכול
לחלוק
.על עסקה כזו
כמו כן, דרישה כזו עלולה לגרום לעיכוב ביצוע העסקאות שכן המוטב יתעכב בביצוע העסקה כדי
.לאפשר את ביטולה, דבר שיפגע במוטב ובעסקת הבסיס
כאשר משתמש יכול לבטל את ההרשאה
לתשלום בכללותה, הדרישה שיש לאפשר למשתמש לבטל הוראת תשלום מסוימ ת במסגרת
ההרשאה היא קשיחה מדי ולא נחוצה. כפי שהוסבר קודם, על המסגרת
להתאים לעקרונות של
נייטרליות
מבחינה טכנולוגית ולא
.להיות ספציפית בקשר לשירותים מסוימים
21
.
לסעיף
8
3
אנו
סבורים כי
הסעיף המוצע פוגע בחופש ההתקשרות שבין לקוחות לספקים ועשוי לפגוע ב
וודאות
.המסחרית של השוק
אין זה סביר
כי נותן שירותי התשלום יחליט עבור הלקוח
ועבור
הספק
מהו חיוב
סביר ומה אינו סביר בנסיבות הענ
יין ,ויש לאפשר לצדדים לעסקת היסוד להחליט ביניהם על המגבלות
הרלוונטיות לעניין ההרשאה ולעני
ןי אופן תשלום העסקה ביניהם
.וגובה התשלום
משמעות ההסדר
המוצע
היא כי
לשם
מניעת חשיפה
חו מכ
,הוראות הסעיף
נותן שירותי התשלום
יאלץ לעצור ביצוע
,עסקאות, שיתכן מאוד כי שני הצדדים להן מעוניינים בהן
ובכך עשוי להיגרם נזק לצדדים לעסקה .
לטעמנו , המנגנון הקבוע
ב סעיף37
לעני
ןי חריגה מהרשאה
לחיוב חשבון, וכן המנגנונים הקבועים
לעני
ןי שימוש לרעה, הם מנגנונים מספקים, ואילו המנגנון המוצע ע
לול
.לגרום יותר נזק מתועלת
ככל
:שלא תתקבל עמדתנו זו, להלן הערות פרטניות לסעיף
לסעיף קטן
)(א
–
בדומה
להערותינו
לגבי
סעיפים27
,)(א28
)(א
ו-
29
(ב), נבקש גם כאן להאריך את
לוח הזמנים ל-
10
.ימי עסקים
לסעיף קטן
)(ב
–
במצב
בו נוכח נותן שירותי התשלום כי
לא התקיימו התנאים בסעיף קטן (א ), כלומר
החיוב היה סביר בנסיבות העני
ןי ,אין זה הגיוני לדרוש מנותן שירותי התשלום למסור הודעה מוקדמת
לגבי הגביה מחדש .מסירת הודעה מוקדמת עשויה לסכל את אפשרות הגביה מהלקוח
אשר התנער
מעסקה
שחויב בה כדין .. משכך אנו מציעים כי לא תינתן הודעה מוקדמת על החיוב מחדש
לסעיף קט
נים (ג )ו-
)(ד
–
נבקש להוסיף חלופות נוספות ולפיהן הסעיף לא יחול אם נותן שירותי
התשלום קיבל התחייבות מהמוטב שלפיה יאפשר למשלם להגביל את תקרת סכום החיוב ולקבוע את
מועד פקיעת תוקף ההרשאה
או
שקיבל התחייבות מהמוטב ולפיה יודיע מראש למשלם על סכום החיוב
.ויקבל את הסכמתו לכך
22
.
לסעיף
39
נוסח הסעיף ,ובמיוחד
החלק הראשון
שבו המתייחס ל"רצף הפעולות שעל משלם לבצע לשם מתן
הרשאה לחיוב"
אינו ברור
.וגם דברי ההסבר מותירים את העמימות בנושא זה בעינה
על
מנת ליצור
ודאות משפטית
אנו
מציעים כי
ככל
,שלדעת המחוקק יש להסדיר נושאים נוספים לגבי הרשאה לחיוב
יוסדרו נושאים אלה במפורש
כסעיפים
נפרדים
בפרק ז .'לחילופין,
יש למנות בסעיף40
באופן קונקרטי
את
סעיפי
החוק
שיחולו על
הרשאה
לחיוב .
23
.
לסעי
ף
40
בסעיף
40
מוצע לקבוע סנקציה פלילית על נותן שירותי תשלום שלא גילה ללקוח פרט מהותי ,על
נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעני
ןי מהותי,
ולגבי גוף פיננסי שאינו מפוקח–
.גם על אי ציון פרטים שקבע השר בחוזה שירותי התשלום או בפרסום של נותן השירותים
אנו
סבורים כי אין מקום לקבוע סנקציה פלילית בשל הפרת הוראות
אלה ,וב
ודאי בלא שנקבע כי
העבירה נעשתה ביודעין.
יודגש
כי
בחוק
.כרטיסי חיוב, שאותו מחליף חוק זה, לא נקבעו עבירות דומות
יתרה
על כך, גם בחוק
הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-
1981
על אף שישנה חובה לגלות פרט מהותי ללקוח וכן
חובה
לציין
פרטים
ללקוח ,לא נקבעו עבירות פל יליות בשל אי
קיום
.ההוראות כאמור
כך
גם בחוק הפיקוח
על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-
1981
.לא ברור מדוע יש להחמיר עם נותני שירותי תשלום
מעבר לדין החל כיום על בנקים וחברות ביטוח בנושאים דומים.
24
.
לסעיף
45
נבקש להפנותכם לסעיף
2
למכתבנו שבסימוכין ולפיו ההוראה בנוסח המוצע עלולה ליצור אפליה בין
שיטות תשלום שונות ,ובסופו של דבר עשויה להיות בעלת השפעות שליליות על הלקוחות ,ולכן אנו
מציעים למחוק את סעיף זה במלואו .אמנם הוראה דומה קיימת ב-
PSD2
,אך למיטב ידיעתנו רוב מדינות
האיחוד האירופי החליטו שלא לאמץ הוראה דומה בחוקים המקומיים ,זאת ,בין היתר בשל הסיבות
שמנינו במכתבנו שבסימוכין והמובאים שוב להלן:
)(א
הנוסח המוצע מעודד שימוש באמצעי תשלום זולים יותר ובכך מתמקד רק במימד אחד של שירות
התשלום בעודו
מתעלם מיתרונות אחרים שאמצעי תשלום מסוימים אחרים מציעים, כגון אבטחה
מוגברת ותוכניות להגנה על
הקונה. יתכן שהלקוח לא יהיה בעמדה הטובה ביותר להערכת כל
היתרונות של הגנה ואבטחה כשהוא נמצא בנקודת
המכירה, בעת שמוצעים לו מחירים שונים והוא אינו
.בהכרח רואה את התמונה הכוללת
)(ב
,כל עוד אין בתעשייה נוהגים מתועדים או שימוש לרעה בתמחור
אין להתערב בנוהגי התמחור–
יש לאפשר לשוק
.לתמחר בחופשיות
)(ג
מתן ההנחות באמצעי תשלום מסוימים לעומת אחרים יכולה לגרום לבלבול אצל הלקוח לנוכח
סכומים שונים של
."עגלות קניות" בקופה בעת התשלום
25
.
לסעיף
46
לטעמנו יש להחיל את הוראות סעיף זה רק על גופים פיננסיים שאי
נם מפוקחים ,כדי למנוע כפילות
ברגולציה.
26
.
לסעיף
47
הסעיף מנוסח בצורה רחבה מאוד ועשוי להתפרש כחל גם על פעילות שנעשית כולה מחוץ לישראל .
כך למשל ,החוק חל לכאורה על מתן שירותי תשלום לאזרח ישראלי שחי בחו "ל
ומרכז חייו בחו "ל
או
על פעילות של חברה ישראלית בחו ."ל
בהתאם לכך ,בחוק כרטיסי חיוב נקבע סייג לעניין הרחבת
התחולה על מתן שירות ללקוח ישראלי ,ולפיו החוק יחול על לקוח שכרטיס החיוב שהונפק לו נשלח
למען בישראל .המקבילה לענ
ין י זה ,היא כי החוק לא צריך לחול על לקוח ישראלי שנתן לנותן שירותי
התשלום מען מגורים שאינו בישראל ,ולגבי חברה ישראלית–
מען עסקים שאינו בישראל. מבלי לגרוע
מהאמור, יש להבהיר כי
לגבי מתן
שירותי תשלום
בידי
מי שאינו תושב ישראל
לחברה
,שאינה ישראלית
יחול
החוק רק אם מען העסקים שנתנה החברה לנתן שירותי התשלום הוא בישראל. אין זה סביר
שחברה זרה תהיה כפופה ל דין הישראלי רק מכיוון שיש לה עסקים או פעילות בישראל, במיוחד במצב
בו חשבון התשלום שלה נפתח במדינה זרה מול נותן שירותי תשלום זר, ואין סביר לדרוש מנותן שירותי
.תשלומים זר לבחון אם לכל חברה שפונה אליו יש פעילות או עסקים בישראל
27
.
לסעיף
50
סעיף זה מכניס חוסר ודאות לפעילותם של נותני שירותי התשלום ואנו סבורים כי יש למחוק אותו .ככל
שלא תתקבל הערתנו זו ,נבקש
כי שינוי מועדים שנקבעו בחוק יחייב
גם אישור של ועדה ו מו
עדות
הכנסת.
28
.
לסעיף
77
הצעת החוק מחייבת
היערכות
מיכונית
והסכמית נרחבת והשקעת משאבים ניכרת מצדPayPal
ולטעמנו
תקופה של שנה מיום הפרסום אינה מספקת לצורך היערכות כאמור. אנו מעריכים כי נדרשות כשנתיים
לצורך
סיום הה
יערכות .
בנוסף , במקביל להצעת חוק זו פרסם משרד האוצר תזכיר חוק המסדיר את הרישוי הפיקוח והרגולציה
,)"שיחולו על נותני שירותי תשלום ("תזכיר חוק הרישוי .כאשר שתי הצעות החוק משלימות זו את זו
בתזכיר חוק הרישוי
ישנה אפשרות לרישוי של תאגיד חוץ, ולחברה הערות מהותיות בקשר להסדרה
.המוצעת
טרם שמבצעת החברה את ההשקעה הנדרשת לפי הצעת החוק ,עליה לדעת מהי הסביבה הרגולטורית
הרלוונטית בהקשר
של הרישוי, הפיקוח והרגולציה, ובהתאם לכך
להחליט
על אופן הפעולה
העתידי
בשוק הישראלי.
.להחלטה זו השפעה ניכרת גם לגבי ההיערכות להצעת החוק
לאור
האמור נבקש כי הצעת החוק תיכנס לתוקף שנתיים מיום פרסומה או במועד כניסתו לתוקף של
תזכיר חוק הרישוי, לפי המאוחר
מבינ
הם י .
:נספח
מכתבנו מיום
28
אוקטובר2018
1
,לכבוד
חברי ועדת הרפורמות
הכנסת
חברתPayPal Pte Ltd
"(
PayPal") היא נותנת שירותים פיננסיים דיגיטליים מובילה בעולם,
המאפשרת לקונים ומוכרים
לשלוח ולקבל תשלומים מקוונים. לקוחותPayPal
, צרכנים וסוחרים, יכולים לשלוח תשלומים לאנשים ביותר מ200
שווקים ו
ב יותר מ20
.מטבעות
השירותים שמציעה
PayPal
מאפשר
י
ם ללקוחות ברחבי העולם לבצע
עסקאות תשלום
מקוונות
באמצעות
מכשירים פיננסיים קיימים, כגון כרטיסי
חיוב
. לקוחות יכולים להחזיק בחשבון ה-
PayPal
שלהם יתרה
ויכולים למשוך כספים אלה לחשבון
ה בנק
ה מקושר שלהם .או לשלם עבור סחורות ושירותים מאתרים שונים ברשת
PayPal
מוסיפה ערך לכלים הפיננסיים
של לקוחותיה
על ידי
יתרונות מתחום האבטחה וקלות ה שימוש, ועוזרת להפוך את
התשלומים לסוחרים מקומיים ובינלאומיים לתשלומים מקוונים
קלים , מהירים
ובטוחים
יותר. החזון והאסטרטגיה של
PayPal
להגביר את הדמוקרטיזציה של השירותים הפיננסיים, להנגי ש ולהרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים עבור
הסוחרים והצרכנים (בכל שכבות האוכלוסייה), בזירת המסחר המקוון ובחנות הפיזית, עולים בקנה אחד עם כוונותיה
.ותכניותיה של ישראל בתחום זה
.
PayPal
מברכת את קידום הצעת חוק שירותי תשלום, התשמ"ח-
2018
("הצעת החוק") על י די הכנסת, ואנו מברכים את
הבחירה בוועדת הרפורמות על מנת להוביל חקיקה חשובה .זוPayPal
תומכת במטרה של הצעת החוק לעידוד ופיתוח
.הטכנולוגיה ולהרחבת השימוש בשירותי תשלום מתקדמים על ידי משתמשים ישראלים
בעוד שהמטרה של הצעת החוק ברורה, ואנו מכירים בעבוד
ה ש
נעשתה בקשר אליה
בשנתיים האחרונות, נציין כי חלק
מההוראות עשויות עדיין להוביל לתוצאות
שונות מהמכוון
ולהפריע לפיתוח הסחר האלקטרוני בישראל. אנו ממליצים בחום
לטפל בשירותי התשלום המתקדמים באופן שיאפשר את ההתפתחויות הטבעיות בתחום, ללא התערבות-
.יתר רגולטורית על
דר
ישות החוק לא להיות מפורטות וקשיחות מדי
, כדי לאפשר את הגמישות הנדרשת עבור המשתתפים בשוק כך
שיוכלו
להתאים את המוצרים והשירותים שלהם באופן היעיל ביותר ,
.שיעלה בקנה אחד עם המוצר או השירות הספציפי
להלן הערות ראשוניות להצעת החוק שבנדון מטעם
.PayPalאנו ממשיכים לעיין
בהצעת החוק ומתכוונים להעביר הערות
נוספות ומפורטות יותר בכתב או בעל פה לחברי הוועדה .
1.
פרט אימות ופרט אימות מוגבר (פרק א'
סעיף1
; פרק ד' סעיף10
; פרק ו' סעיף29
; פרק ח' סעיפים32
ו-
33
)
הצעת החוק מכניסה לשימוש את המונחים "פרט אימות" ו"
פרט אימות מוגבר" בעת אימות המשתמשים. חשוב שדרישות
האימות יהיו כלליות(
(high level
ויהיו עמידות גם לעתיד(future proof)
. מן הנוסח המוצע משתמע שגורמי האימות
צריכים להיות רק פריטים (
items
(
או
דברים
שהמשתמש
מחזיק ב
הם . במקום זאת, ההגדרה של "פרט אימות" צריכה להיות
פתוחה לרעיון שאימות יכול להתבצע גם
ב
אמצעים אחרים, כמו למשל אינדיקטורים המבוססים על
התנהגות .המשתמש
" :כשבודקים מה מהווה "פרט", הרשימה המופיעה בדברי ההסבר מציינת ,פרט מידע, קוד, צופן, אמצעי ביומטרי (טוקן
כרטיס) וכדומה
...
ואשר המשלם נדרש להציגו...
."
קיימת הנחה כי המונח ""וכדומה
נועד להתחשב בהתפתחויות טכ נולוגיות
עתידיות ומאפשר את השימוש בגורמי אימות אחרים,
,כגון אלה המבוססים על נתונים המושגים מאופן השימוש של הלקוח
וכי רשימה זו לא נועדה .להיות קשיחה
יובהר עוד כי הפרט/רכיב צריך שלא יהיה בהכ רח משהו שהמשתמש הוא בעליו או
א הו ש
יכול להציגו, אלא שאפשר יהיה
להסיקו
.מתוך התנהגות הלקוח יש להבהיר זאת ב
דיוני הוועדה ובפרוטוקול כך
שהחוק
שר יי קו עם הנוהגים וההבנה בתעשייה.
בנוסף
, חקיקה הנוגעת לאימות המבוצע על ידי נותן שירותי התשלום צריכה להיות בגישה מבוססת-
סיכון. נקודה זו הובהרה
היטב
בדברי ההסבר לסעיף10
:
"ככלל, הצעת החוק איננה כוללת חובה על נותן
שירותי תשלום, המנפיק אמצעי תשלום
2
,ללקוח
להתנות את השימוש באמצעי התשלום(מתן הוראת תשלום באמצעותו )בהצגת פרט אימות במטרה לזהות
את
הלקוח. עניין זה נתון לשיקול דעתו של נותן שירותי התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים שלו
"...
סעיף10
להצעת החוק קובע כדלקמן:
,"השר
ב
הסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי
לקבוע
הוראות לענ
ין י חובת
נותן שירותי
תשלום למשלם לאמת את
י הו יז ו
של המשלם באמצעות פרט אימות כפי שי ,קבע
ל
צורך
מתן הוראת תשלום
אמצע
ות
אמצעי תשלום מסוים
ו ק ל י נפ הש "."
אנו מניחים כי לש
ון סעיף
10
(לעיל )נועדה לציין באופן כללי שהחוק החדש יכול להתפתח ,אך יש להבהיר כי הוספה של כל
דרישה כזו, הנוגעת לשאלות של מתי וכיצד יתבצע האימות, צריכה להיעשות תוך התייעצות עם
,הגורמים העיקריים בתחום
כגון
PayPal
.שאם לא כן ,סעיף
10
יעמוד בסתירה ישירה עם ההחלטה הברורה לאפשר לאימות להתבצע על פי שיקול
דעתם של נותני שירותי התשלום .המטרה של סעיף
10
צריכה לאפשר צפייה בנוהגי התעשייה לאורך תקופת זמן ורק אז ,
אחרי בחינה מהותית ,אם השר או הנגיד יזהו חששות בנוגע לקיום התחייבויות ב
תחום האבטחה ,תחל תקופת התייעצות
לבי
ע צו שינויים מושכלים.
אנו מבקשים גם כי סעיף10
יכלול דרישה כי כל החלטה כאמור של השר תהיה בכפוף להתייעצות
ולאישור של ועדה רלוונטית בכנסת
, בנוסף לגורמים המצויינים כעת בסעיף.
2.
מתן הנח
ות
(פרק י' סעיף45
)
פרק י' סעיף45
כפי שנוסח, קובע
:כי"
נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש
באמצעי תשלום מסוים".
,להבנתנו המטרה מאחורי ההוראה היא
ל סייע בהורדת המחירים
עבור הצרכנים ו
זוהי מטרה ראויה ,
אך אנו מטילים ספק אם ראוי שהחוק יעצב תוצאה זו באמצעות הוראה כזו במקום להתמקד במתן אפשרות לתחרות כמנגנון
הטוב ביותר להבטחת מחיר הוגן למשתמשים. ההוראה כפי שנוסחה תיצור אפליה בין שיטות תשלום שונות ובסופו של דבר
עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על הלקוחות. אנו מציעים למחוק את הסעיף הזה במלואו. הוספת נוסח זה בעייתית
מהסיבות הבאות:
(א)
הנו סח המוצע
מעודד
שימוש באמצעי תשלום זולים יותר ובכך מתמקד רק
ב מימד אחד של
שירות התשלום
בעודו
מתעלם
מיתרונות אחר
ים
שאמצעי תשלום מסוימים אחרים מציעים, כגון אבטחה מוגברת
ו
תוכניות ל
ה הגנ
על
הקונה . יתכן שהלקוח לא יהיה בעמדה הטובה ביותר להערכת כל היתרונות של הגנה ואבטחה כשהוא נמצא בנקודת
המכירה, בעת שמוצעים לו מחירים שונים
ו הוא אינו בהכרח רואה
את התמונה הכ.וללת
(ב)
כל עוד אין בתעשייה נוהגים מתועדים או שימוש לרעה בתמחור, אין להתערב בנוהגי התמחור–
יש לאפשר לשוק
.לתמחר בחופשיות
(ג)
מתן ההנחות
באמצעי תשלום מסוימים לעומת אחרים יכולה לגרום לבלבול אצל הלקוח לנוכח סכומים שונים של
"עגל
ו ת "קניות
בקופה בעת התשלום.
3.
"עמידות לעתיד" (
Future Proof
)
יש לשאוף כי הצעת החוק תהיה "עמידה לעתיד" במידת האפשר, כלומר שתהיה נייטרלית מבחינה טכנולוגית כדי לאפשר
התפתחות עתידית. להבנתנו, יעד זה אומץ על ידי מנסחי ההצעה, אך אנו חוששים כי
תנאים קשיחים מסויימים
בהצעת החוק
3
אינם מאפשרים התקדמות דיגיטלית. חברות
בינלאומיות עשויות לשקול מחדש את כניסתן לשוק הישראלי, דבר
שעלול
לעכב את ה
תחרות בשוק,
מכיוון שחלק
מתנאי החוק דורש
ים
מנותני שירותי התשלום יצירת
פתרונות טכנולוגיים
ספציפיים
לשוק ה
ישראלי . חברות גלובליות עשויות להחליט שלא להשקיע בדרישות אלו לשם פעילות בשוק אחד בלבד. כפי שהצעת
החוק מנוסחת עתה, הסעיפים להלן .מהווים כמה דוגמאות לכך
סעיפים אלו כוללים דרישות העלולות לפגוע ב קידומם של
מודלים
שונים
של שירות
ו של
אפשרויות בחירה
.ללקוח להלן
הצעתנו ל
שינויי הנ וסח
ה
נחוצים :
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק ב'; סעיף 2
)(ד
)(ד לפני כריתת חוזה שירותי
תשלום, יזהה נותן שירותי
התשלום את הלקוח וייתן
לו
הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני
כריתתו; בסמוך לאחר כריתת
החוזה ימסור נותן
שירותי
התשלום ללקוח עותק מהחוזה
שנכרת הכולל את התנאים
הייחודיים ללקוח
וכן עותק
מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן
)(ג.
)(ד
לפני כריתת חוזה שירותי תשלום
יזהה
נותן שירותי התשלום את הלקוח
ו
ייתן
נותן שירותי התשלום
ללקוח
לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני
כריתתו; בסמוך לאחר כריתת החוזה
ימסור נותן שירותי
התשלום ללקוח
עותק מהחוזה ש
נכרת ,אם קיימים בו
תנאים ייחודיים ללקוח
וכן עותק
מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן)(ג
ויוסיף להעמיד לרשות הלקוח באופן
רציף העתק מהחוזה
הסטנדרטי
.שלו
הדרישה לזהות לקוח חדש בעת עריכת חוזה לשירותי
.תשלום עם הלקוח אינה ברורה דרישות זיהוי לקוחות
מקומן בדרך כלל בחוקי
איסור הלבנת הון ולא ברור
מדוע
נ
דרש הדבר בחוק צרכני;
לפיכך נבקש למחוק את
הדרישה מסעיף זה .
,ככל שבכל זאת יידרש זיהוי הלקוח
נבקש כי
אמצעי
הזיהוי
יי קבעו על ידי נותן שירותי
התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים של
ו .
,כמו כן
דרישות הזיהוי,
ככל,שיחולו
צריכות לחול רק כלפי
לקוח קבוע
כדוגמת לקוח שפותח חשבון תשלום
ולא
כל
פי לקוח מזדמן.
יהיה זה בלתי סביר לדרוש כי נותן שירותי התשלום
יזהה באותו אופן משלם
מזדמן
, זאת
כאשר המשלם
משתמש באמצעי תשלום( אחר )כגון כרטיס אשראי
אשר עליו חל
חוזה מסגרת
נפ
רד של ה משלם עם נותן
שירותי
ה תשלום
ה
אחר, הכפוף ל דרישה נפרדת לזהות
.את המשלם
בנוסף , בעוד סעיף4
דורש כי נותן שירותי התשלום
יבטיח מתן
גישה לחוזה, הדרישה בסעיף2
)(ד
לספק
עותק .מהחוזה אינה נחוצה אנו מציעים כי
במקרה
שבו
לקוחות
מסכימים לתנאי שימוש מקוונים (כגון הסכם
המשתמש שלPayPal
), תנאים אלה יהיו זמינים
למשתמשים בכל עת באתר האינטרנט של החברה . עם
זאת, כאשר לקוח נושא ונותן לגבי תנאים ייחודיים
מסוימים עם נותן שירותי תשלום, אזי העתק מהחוזה
יימסר.לאותו לקוח
4
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק ב'; סעיף6
()(א1
)
סיום חוזה שירותי תשלום
(
1
) לגבי סיום חוזה בכל הנוגע
למתן שירות של הנפקת אמצעי
תשלום או סליקת פעולת תשלום
–
בתום יום העסקים שלאחר
;מועד מסירת ההודעה
(
1
) לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן
שירות של הנפקת אמצעי תשלום או
סליקת פעולת תשל ום–
בתוך זמן
סביר
ובכל מקרה, כפי שנקבע בחוזה
בתום יום העסקים שלאחר מועד
מסירת ההודעה;
ישנן סיבות המחייבות סגירת חשבו
ן , או לחלופין, סיבות
המחייבות אי-
סגירה של חשבון. לדוגמה, כאשר
לקוח
חייב סכומים העומדים לפירעון והוא מחזיק בחשבון עם
יתרה שלילית, או כאשר
החשבון מוקפא מטעמי ניהול
סיכו נים
והונאות .לפיכך , יש לאפשר לצדדים להסכים
על השיקולים לכך בחוזה ביניהם. נותן שירותי התשלום
יספק
ללקוח מידע לגבי
תנאים אלה בחוזה בין הצדדים.
פרק ה'; סעיף22
המשלם רשאי ,בכל עת ,
לבקש
מנותן שירותי תשלום להקפיא את
השימוש באמצעי
התשלום ;
ביקש
המשלם כאמור ,
יקפיא נותן
שירותי התשלום את השימוש
באמצעי התשלום באופן מיידי
לתקופה שביקש המשלם ושלא
תעלה על14
ימים ,
אלא אם כן
ביקש המשלם בהתאם לחוזה
שירותי התשלום ,
תקופה ארוכה
יותר.
המשלם באמצעי תשלום שהינו כרטיס
או חפץ רשאי ,בכל עת ,
לבקש מנותן
שירותי תשלום להקפיא את השימוש
באמצעי התשלום ;
ביקש המשלם
כאמור ,
יקפיא נותן שירותי התשלום
את השימוש באמצעי התשלום באופן
מיידי לתקופה שביקש המשלם ושלא
תעלה על14
ימים ,
אלא אם כן ביקש
המשלם בהתאם לחוזה שירותי
התשלום ,תקופה ארוכה יותר.
אנו מבינים את מטרתה של ההוראה הזו המעמידה
ללקוח כלים להגנה בפני הונא
ות . עם זאת, בעוד
שתקופת הקפאה של14
יום היא הגיונית במקרה של
שימוש ב כרטיסים
פיזיים , אין היא הגיונית לגבי ארנקים
דיגיטליים. כאשר אמצעי התשלום הוא כרטיס
פיזי
,שיכול שיאבד
ה
לקוח
עשוי לבקש
להקפיא את
שירותים
לתקופה מוגבלת כדי למצוא את הכרטיס. במקרה של
אמצעי תשלום דיגיטלי כמו חשבוןPayPal
, אמצעי
התשלום אינו יכול "ללכת לאיבוד". במקרה זה, אם
משתמש מודיע ל-
PayPal
,על חשד להונאה בחשבון
עלינו להיות חופשיים להפעיל את המדיניות לגילוי
הונא
ות וסיכו
נים והתהליכים הכרוכים בכך
, וא ין זה
סביר שנהיה נתונים לתנאים קשיחים כאלה כמו
הפעלה
מחדש
של אמצעי התשלום כעבור14
.יום
אם משתמש
מ ודיע לנו על חשד להונאה או בעיות
אחרות בקשר לאמצעי התשלום, על פי העניין, נפסיק
שירותים מסויימים כגון את האפשרות לשלוח ולקבל
כספים בחשבון, ו
יתכן ש גם נגביל את החשבון על פי
בקשת הלקוח. עם זאת, כנותני שירותי תשלום, עלינו
להיות בעלי יכולת ושליטה להקצות את הזמן הדרוש
לחקירת טענות כאלו ולקבוע אם הונאה כזו אכן
,מתקיימת. בהתאם לכך איננו מגבילים אמצעי תשלום
לתקופה מוגדרת כפי שמחייב סעיף22
,וכן
איננו
מגבילים אמ( צעי תשלום ללא סיבה סיבות כגון
,השתלטות על החשבון
אמצעי תשלום גנובים וכו’
.)
הסיבות לחשד בהונאה
מביאות
לנקיטת אמצעים
ספציפיים )(כגון דרישה ממשתמש לשנות את סיסמתו
שבסופו של דבר
יכולים להביא להסרת
.ההגבלה
5
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק
ז '; סעיף34
הרשאה לחיוב
34
.
(
א) המשלם רשאי לבטל
,הרשאה לחיוב, בכל עת
בהודעה לנותן שירותי
תשלום למשלם או
בהודעה למוטב; קיבל
נותן ש ירותי תשלום
למשלם הודעה מהמשלם
,כאמור יודיע על כך מיד
למוטב, קיבל המוטב
הודעה כאמור יו דיע על
כך לנותן שירותי
.התשלום למשלם...
)(ג הרשאה לחיוב שלא נעשה
בה שימוש במשך24
חודשים ממועד אישור
ההרשאה
לפי סעיף33
או
ממועד החיוב האחרון
שנעשה מכוחה, לפי
המאוחר–
;אינה תקפה
פקע תוקפה של הרשאה
לפי סע יף קטן זה, נותן
שירותי התשלום למשלם
יודיע על כך
למשלם
ולמוטב ויחולו הוראות
.)סעיף קטן (ב
(
א) המשלם רשאי לבטל הרשאה
לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן
שירותי תשלום למשלם או
בהודעה למוטב; קיבל נותן
ש ירותי תשלום למשלם הודעה
מהמשלם ,כאמור
י ודיע על כך
בהקדם מיד
למוטב, קיבל המוטב
הודעה כאמור יו דיע על כך
בהקדם מיד לנותן ש ירותי
.התשלום למשלם
)(ג הרשאה לחיוב שלא נעשה בה
שימוש במשך24
חודשים ממועד
אישור ההרשאה
לפי סעיף33
או
ממועד החיוב האחרון שנעשה
מכוחה, לפי המאוחר–
אינה
תקפה אלא אם כן
המשלם
השתמש באמצעי התשלום ב-
24
החודשים האחרונים או
הפעיל
גישה אליו או ש ניתנה לו על ידי
נותן שירותי התשלום אפשרות
לביטול בשירות עצמי
של
ההרשאה לחיוב;
פקע תוקפה של
הרשאה לפי סעיף קטן זה, נותן
שירותי התשלום למשלם יודיע
על כך
למשלם ולמוטב ויחולו
.)הוראות סעיף קטן (ב
להבנתנו, מטרת הוראה זו היא אבטחת חשבון המשלם
במקרה שבו לא נעשה שימוש בהרשאה לחיוב במשך
זמן מה. על פי דברי ההסבר לסעיף10
, ברור שהחלטות
אבטחה וניהול סיכונים כאלה צריכות להיות מבוססות
סיכון ולהיעשות על פי המודלים למקרי הונאה של נותן
.שירותי התשלום,כמו כן
הוראה זו אינה נחוצה במקרה
שבו נותן שירותי התשלום מעמיד למשלם
אמצעי
גישה
לחשבונו ואפשרות לבטל את ההרשאה באופן חד-צדדי
בכל עת.
בנוסף , הוראה זו כפי שנוסחה היא קשיחה מאוד
ומכבידה בנוגע לעיתוי מתן ההודעות
למוטב . הודעה
."מיידית" עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינת המערכת
אנו משתמשים באמצעי
ם אלקטרוניים כגון
API
ו-
webhooks
ה מוטמעים
אצל ה סוחרים כדי לספק
הודעות כאלה, אך אפילו אמצעים אלקטרוניים אלה
.עשויים להיות נתונים לעיכובים
,(ג) אם המטרה היא אבטחה והגנת המשלם מפני הונאה
אזי אנו ממליצים לבטל את ההרשאה
רק כאשר
המשלם
לא השתמש באופן בטוח באמצעי
התשלום בכללותו
בתוך תקופת זמן כזו. כאשר הלקוח השתמש באופן יאות
באמצעי התשלום בכללותו (בדוגמה שלPayPal
,
הלקוח
השתמש בחשבון ה-
PayPal
שלו) בתוך תקופה
קצובה של24
חודשים, הדרישה להשעיה אוטומטית של
הרשאות שלא נעשה בהן שימוש לאחר24
חודשים
אינה מיטיבה עם המ.שלם
לבסוף, דרישה זו אינה קיימת ב-
2
PSD
או במסגרות
אסדרה אחרות שאנחנו מכירים, והיא דורשת פיתוח
ויישום של תכונה כזו באופן ייחודי לשוק הישראלי, צעד
מכביד למדי ללא תועלת מידתית ללקוח. היא אף עשויה
להיות מבלבלת ומסורבלת לסוחרים שמוכרים מוצרים
או שירותים.ברחבי העולם
;'פרק ז סעיף35
הרשאה לחיוב
)(א
המשלם רשאי לבטל חיוב
מסוים שחויב בו מכוח הרשאה
לחיוב, בהודעה לנותן
שירותי
התשלום למשלם, ובלבד
שההודעה כאמור תימסר לנותן
שירותי התשלום לא
יאוחר
משלושה ימי עסקים ממועד
החיוב; הודיע המשלם כאמור
ישיב לו נותן שירותי
התשלום
מוצע לבטל
סעיף זה
דרישה זו אינה מתאימה לשירותי תשלום דיגיטליים
מסוימים ואין אנו מכירים דרישה דומה בתחומי שיפוט
אחרים. משום כך , דרישות כאלה ישפיעו על עסקאות
בינלאומיות ותהיה להן השפעה משמעותית על נותני
שירותי תשלום
גלובליים ובפרט בקשר ל מתן שירותים
.למוטבים בינלאומיים
ל מוטבים כאלה יינתן שירות שונה
מאוד אם לקוחותיהם יהיו מישראל . כדי
להטמיע
,דרישה זו
יתכן ש יהיה צורך
ב הקפאה של כספי העיסקה
(
hold) בת ש לושה ימים לכל העסקאות הנעשות
.במסגרת הרשאה לחיוב
6
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
למשלם את סכום
החיוב, בערכו
ביום החיוב, בתוך יום עסקים
אחד ממועד
.ההודעה
יתר על כן, היכולת לבטל עסקה מהעבר אינה נחוצה
.כאשר המשתמש יכול לערער על עסקה כזו
,כמו כן דרישה כזו עלולה לגרום לעיכוב ביצוע
העסקאות
שכן המוטב יתעכב בביצוע העיסקה כדי
לאפשר את ביטולה , דבר שיפגע
במוטב ובעסק
ת הבסיס.
כאשר משתמש יכול לבטל את ההרשאה לתשלום
בכללותה, הדרישה שיש לאפשר למשתמש לבטל
הוראת תשלום מסוימת
במסגרת ההרשאה היא קשיחה
מדי ולא נחוצה. כפי שהוסבר קודם, על המסגרת
להתאים לעקרונות של נייטרליות הטכנולוגיה ו לא
להיות
ספציפית
בקשר
לשירות ים מסוי
מים.
4
.
/מניעת הלבנת הון/מימון טרור
הונאה/אבטחה:
בסעיפים
מסוימים בהצעת החוק יש התייחסות ל
מושג
י
היסוד של מניעת
סיכון
ו
הונאה ומניעת הלבנת הון ומימון טרור
. עם זאת, יש להתייחס למושג
ים אלה
כנושא ברור
לאורך כל הצעת החוק
כך
שהחובות של נותן שירותי
תשלום
לפי החוק
יוכפפו ל שיקולי
מניעת סיכון ,הונאה
והלבנת הון או בהתייחסות ישירה כחריג
.לכל סעיף הכרחי כך לדוגמה, סעיף23
)(א
מטפל בזכותו של נותן שירותי תשלום להקפיא את השימוש ב אמצעי התשלום
בין היתר מסיבות הקשורות ל אבטחה
ולמניעת הונאה .
,כמו כן
ב דברי ההסבר לסעיף23
)(ג מובהר החריג
כדלקמן
בהקשר
להלבנת הון ומימיון טרור:
"
עם זאת, סעיף קטן (ג) המוצע מאפשר לנותן שירותי תשלום למשלם להקפיא את השימוש
באמצעי התשלום
גם ללא
,מתן הודעה או פרטים לגבי הסיבות הנוגעות להקפאה אם ,מתן אלו עשוי לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה
ו
בלבד שההודעה או פרטי הסיבות יימסרו מוקדם ככל האפשר לאחר מכן, כמו ,וג לד
מה, בנסיבות הנ וגעות לאיסור
הלבנת הון או מימון
" טרור.
מאחר ש
י
ש להוסיף סייגים דומים לסעיפים שונים כגון סעיפים 7
,
8
,
12
ו-
13
אנו מציעים, כאמור,
שהחוק יקבע כי חובות נותן
שירות י תשלום יוכפפו
לשיקולים בנושא אב י,טחה מניע
ת סיכונים והונאות,
איסור הלבנת הון
ומימון
.טרור