חומר רקע

פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 026312720 [email protected] www.kohelet.org.il י"א בטבת תשע"ט 19 ב דצמבר 2018 "התייחסות לתזכיר חוק שירותי תיירות, התשע ח- 8 201 שלומית קפלן, עו"ד אריאל ארליך :תקציר במסמך זה נבקש לעמוד על הנקודות המרכזיות המ חייבו ת לדעתנו חשיבה מחודשת או תיקון בהצעת החוק שירותי תיירות . מטרתו של החוק המוצע היא " להיטיב עם השירות לתייר באמצעות הסדרת שירותי ."התיירות והתאמתם לתמורות ולשינויים שחלו בענף התיירות1 לטעמנו, החוק בגרסתו המוצעת כולל הסדרים אשר עלולים להוות מכשול בדרך ליישום מטרה חשובה זו . נבקש אפוא להציע מספר הסדרים חלופיים אשר משקפים לדעתנו איזון נכון המ תחשב בכלל האינטרסים של תיירים, נותני שירותי תיירות , וכלל הציבור :בישראל א. :מורי הדרך  אסדרה של תחום עיסוק באופן המכפיף אותו לחובת קבלת רישיון ה י א פגיעה קשה בחופש העיסוק ובחופש הביטוי . אלו הן ז כויות חוקתיות שהפגיעה בהן יכולה להיעשות רק לתכלית ראויה ובמידה .שאינה עולה על הנדרש ההסדר המוצע בחוק אינו מידתי מכיוון שהוא מצמצם באופן ניכר את האפשרות של מי שאינו מורה דרך לעסוק בהדרכת תיירים – מבלי לספק לכך נימוק משכנע או הצדקה מספקת .  סקירה של המצב החוקי בתחום זה במדינות העו לם מעלה תמונה מורכבת, אולם מסתבר כי ,ככלל ברוב מדינות המערב לא נדרש רישיון .כדי לעסוק בהדרכת טיולים  הניסיון של הצעת החוק להגדיר הגדרות גורפות מצד אחד, ולנסות להתאימן למציאות החיים מצד שני, מלמד יותר מכל על הקושי המובנה בניסיון לאסדר את המקצוע בדרך של ייחוד העיסוק לבעלי רישיון . עצם הניסיון להגדיר מיהו "מורה דרך" ומהי "הוראת דרך", ולאסור באופן גורף על הפעולות הללו, אינו צליח ואינו ישים . הגדרה זו מועדת לכישלון מפני שהיא מנסה להגדיר פעולה ("הוראת דרך") ומקצוע ("מורה-ד רך") שיישומם תלוי-ה.קשר ולכן רחב מאוד  לפי ה צעתנו שלהלן: תחום הוראת הדרך יוסדר על ידי מנגנון של ייחוד כינוי, "מורה דרך" ישמש תו- .איכות וייצור מדרג שאינו כופה במנגנון כזה יוכ ל משרד התיירות להעניק רישיון של מורה דרך מוסמך למי שיעמוד בדרישות שייקבעו . אולם רישיון זה י לא הווה תנאי לעיסוק במקצוע, אלא מנגנון לגישור על פער י המידע בין הלקוחות לבין מציעי השירו ת. תייר יוכל לבחור אם לסייר עם 1 מתוך דברי ההסבר, תזכיר חוק שירותי תיירות, התשל"ז. 2 .מורה דרך מורשה או עם מדריך טיולים לפי העדפתו ויכולתו  .איסור הטעיה או מצג שווא יבטיח שמירה על ייחודם של מורי הדרך איסור הטעיה מפורש בחוק יתריע מפני מצג שווא וייקבע כי אסור לאדם לתווך שירותי הוראת דרך או להציג את עצמו כמורה דרך בלי .רישיון מתאים לכך  משרד התיירות יוכל להמליץ לציבור– הן תיירי הפנים והן תיירי החוץ– להיעזר בשירותיהם .של מורי דרך מוסמכים בלבד כל תייר חוץ שנכנס לישראל או מתכנן ביקור בה יוכל לדעת כי ישנו רישיון ייח ודי ל מורה,דרך שעבר הכשרה מקיפה אולם .ללא מנגנון שכופה עליו לבחור בשירותיו כך תצומצם עד למינימום הפגיעה במורי הדרך שהסתמכו על המנגנון הקיים כיום, שכן הוא יותיר את ה רישיון.שבידם כנכס בעל ערך לפ י הצורך, יוכל המשרד לצאת במסעי פרסום, כלפי קהל ישראלי או כלפי קהל תיירי חו.ץ, לטובת בחירה במורה דרך מוסמך  בצד זאת, גופים מוסדיים כמו רשויות המדינה יוכלו לקבוע כי הם עושים שימוש רק במורי דרך בעלי רישיון . למעשה, זה המצב הקיים כיום בהדרכת טיולים במוסדות החינוך: משרד החינוך מאפשר רק למדריכים בעלי "תו-תקן" להדריך במוסדות החינוך, בלי ש"תו-תקן" זה מחייב את .שאר אזרחי המדינה  .תבוטל חובת ההשתלמות התקופתית של מורי דרך חובה זו יוצרת כיום חסם בפני מי שאינו עוסק .במקצוע דרך קבע, ללא סיבה נראית לעין ב. א סדרת מתקני תיירות:  החוק המוצע מתיימר, כאמור, להתאים את האסדרה לשינויים שחלו בענף התיירות. אחד .השינויים המרכזיים בתחום האירוח הוא הפריצה המסחררת של תחום האירוח הזעיר הטכנולוגיה החדשה של אתרי הדיירות השיתופית טשטשה לחלוטין את הגבולות בין סוגים שונים של אירוח ,זעיר ולטעמ נו גם.אין עוד צורך או הצדקה להבחין בין סוגים שונים של אירוח זעיר .הצד השווה בכולם הוא מתן שירותי אירוח מצד אדם פרטי בנכס שבבעלותו או שהוא שוכר בעקבות הטכנולוגיה שמ שמ שת פלטפורמה ל אירוח המשתף חלה הגדלה דרמטית של ההיצע והמגוון הקיימים בשוק, הן מבחינת המח.ירים והן מבחינת טיב ורמת השירות החוק המוצע אינו תואם למגמה העכשווית, יוצר אבחנה מלאכותית וחסרת הצדקה בין יחידת .אירוח כפרית ליחידת אירוח עירונית, ומטיל עומס רגולטורי מכביד על מתקני אירוח קטנים  סעיף33 להצ עת החוק קובע כי השר יקבע אמות מידה ודרישות פיזיות שיחולו על.מתקן תיירותי משמעות הדבר היא הכפפה של צימרים ויחידות אירוח זעיר במגזר הכפרי, כולל כאלה שמצויות ,בבית המגורים של המארח ל.רגולציה של משרד התיירות זו תוצאה שאינה רצויה, וכפי הנראה גם אינה אפשרית ליישום. אין הצדקה להכפיף לרגולציה כל מצב שבו אדם מבקש, בעת שהו א בונה את ביתו בכפר , לייחד בו אגף שישמש ליחידת אירוח.  משמעות נוספת של הגבלה זו היא כי כל מלון קטן שכולל11 יחידות אירוח ומעלה יהיה כפוף .לדרישות פיזיות שייקבע השר מדובר בהכבדה משמעותית על מלונות קטנים שממילא מתקשים .לעמוד בנטל הרגולציה בישראל יש מחסור במתקני אירוח קטנים ,וזולים ומשרד התיירות ביטא לא אחת את עמדתו כי יש לעודד ה קמה של מלונות כאלה ולא להרתיע יזמים. כפיית התקנים עומדת .בניגוד ברור למטרה זו 3  ראוי כי הרגולציה המחייבת הקבועה בחוק תחול אך ורק על מלונות גדו לים , בהתאם לדברי ההסבר. לשם כ ך יש לחדד את ההגדרה ולקבוע באופן מפורש סייג ולפיו הדרישות הפיזיות אינן חלות על אירוח זעיר, כלומר, על"מתקני אירוח "קטנים.  בתחום האירוח הזעיר, הכפפה לרגולציה אמורה בעיקר להגן על הלקוח (התייר), באמצעות הספקת מידע אמין באשר לרמתה של יחידת האירוח שבה ישתכן. אל א שכיום הכפפה לתקנים איננה .ערובה לטיב השירות, ונחיצותה פחתה לעומת העבר הפלטפורמות הטכנולוגיות של דיירות שיתופית מציעות מנגנוני דירוג עצמאיים . הללו מוכיחים את עצמם כמנגנונים יעילים שאינם .מעוותים את השוק  אנו סבורים כי תחום האירוח הזעיר בכללותו אינו זקוק ,להסדרה כופה. עם זאת אפ שר לשקול כי "החוק ייצור מנגנון של "תו איכות– משרד התיירות יוכל להעניק תו איכות רשמי למארח שיחידת האירוח שהוא מציע תעמוד בסטנדרט שייקבע.  לפיכך יש לבטל את כפיפות הצימרים והמלונות הזעירים ל"תקנים הפיזיים" ולהותיר אותם בתור קו מנחה וולונטרי בלבד . מבוא 1. חקיקה מחדש של חוק שירותי תיירות היא בוודאי מהלך נחוץ, כפי שמבואר בדברי ההסבר לתזכיר , ואנו מברכים על כך . ,עם זאת אנו סבורים כי בהצעה ישנם היבטים מרכזיים שמצריכים עיון מח ו.דש אנו סבורים שקבלת ההצעות שלהלן תביא לשיפור ניכר באסדרה בהתאם למדדים שהציב משרד ראש הממשלה במסגרת החלטות הממשלה בנושא טיוב וצמצום הרגולציה. אימוצן יאפשר למשרד .להצביע על טיוב האסדרה, עידוד תחרות וחיסכון בעלויות לעסקים קטנים ולתיירים 2. נבקש לציין כי בימים אלו אנו שוקדים על הכנתו של נייר עמדה מקיף בנושא הדיירות השי תופית בישראל. .ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון הובילו לשינוי משמעותי בעולם התיירות פלטפורמות אינטרנטיות כמוAirbnb וBooking יצרו פלח שוק חדש של תיירים שמשכירים דירת מגורים בבעלות פרטית לצרכי נופש ולתקופות קצרות. מדובר בתופ עה הולכת וגדלה הצומחת בעשרות אחוזים מידי שנה בשנים האחרונות. במסגרת זו אנו נדרשים לסוגיות אחדות שהצעת החוק עוסק ת .בהם אף היא 3. במ סמך זה נבקש לעמוד, בתמצית, על הנקודות המרכזיות המצריכות לדעתנו חשיבה מחודשת או .תיקון מטרתו של החוק המוצע היא " להיטיב עם השירות לתייר באמצעות הסדרת שירותי התיירות ."והתאמתם לתמורות ולשינויים שחלו בענף התיירות2 לטעמנו, החוק בגרסתו המוצעת כולל הסדרים אשר עלולים להוות מכשול בדרך ליישום מטרה חשובה זו. 2 מתוך דברי ההסבר, תזכיר חוק שירותי תיירות, התשל"ז. 4 החלק הראשון של מסמך זה עוס .ק במורי דרך החלק השני עוסק בנושא המלונאות, תוך התמקדות "בעולם המלונאות הזעירה (צימרים, חדרי אירוח, השכרה לאירוח במסגרת "דיירות שיתופית .)וכדומה 4. בשני התחומים מצאנו לנכון להעיר :הערות בכמה רמות ברמה העקרונית הכללית – ספק א ל כל ם ההסדרים שבחוק משקפים איזון נכון בין זכויות וחרויות הפרט (חופש העיסוק, חופש הביטוי, זכות הקניין) לבין האינטרסים שהוא בא להגן עליהם, בייחוד כאשר לעיתים לא ברור מהם אותם אינטרסים .והאם אמנם זקוקים הם להגנה כזו ברמת ההסדרים הספציפיים , אנו סבורים כי חלק מן ההסדרים המוצעים אינם מוצדקים, אינם ברורים או אינם בני-א.כיפה .בנוסף לכך נבקש להעיר על הגדרות עמומות שרצוי שחקיקה ראשית תימנע מהם חלק ראשון": אסדרת פעילותם של "מורי דרך א. מדיניות והיבטים חוקתיים 5. אסדרה של תחום עיסוק באופן המכפיף אותו לחובת קבלת רישיון ה י א פגיעה קשה בחופש העיסוק , כפי שמובן מאליו וכפי שקבע בית.המשפט העליון3 כידוע, חופש העיסוק זכה למעמד של זכות יסוד חוקתית מוגנת במשפטנו, ומעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק. לכן, הפגיעה בזכות זו יכולה להיעשות .רק לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש בנוסף , פעילות של הדרכה או הסברה מצויה בליבת הזכות לחופש ביטוי. החי רות של אדם לחלוק עם אחר מידיעותיו וממומחיותו, ולהוציא לפועל את כשרונו ההדרכתי, היא באופן מובהק מימוש של חירות הביטוי. חירות הביטוי מוכרת במשפט הישראלי כזכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם, ומוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה בזכות זו גם היא יכולה להיעשות רק לתכלית ראויה ובמידה .שאינה עולה על הנדרש 6. ,הטלת מגבלה כה חמורה על שתי חירויות יסוד אלה, בדמות איסור גורף על עיסוק בהדרכת תיירי חוץ ואיסור חלקי על הדרכת תיירי פנים, עבור כל אדם שאינו מחזיק ברישיון מטעם המדינה, מחייבת להגשים אינטרס ציבורי או זכות אחרת בעלי משקל נכבד ביותר . שאם לא כן, תהיה הגבלה זו שלא .לתכלית ראויה או בלתי מידתית 7. דברי ההסבר לחוק אינם מציגים כל אינטרס המצדיק את הפגיעה האמורה, למעט אמירות כלליות ועמומות אודות""חשיבותם של ההסדרים להסדרת רמת שירותי התיירות בישראל , או על כך שהרגולציה עברה תהליךRIA . מעבר לכך, כל שיש בדברי ההסבר הוא התייחסות לכך שההסדר ""משקף את המציאות הנוהגת., תוך הפחתה מסוימת של הנטל הרגולטורי 8. .העדר התכלית בדברי ההסבר איננו מקרי בהקשר דנן, קשה להעלות על הדעת תכלית אשר האמצעים שהחוק קובע יהיו מיד תיים לצורך הגשמתה . 3 ראו למשל בג"ץ2921/03 רונית קאופמן נ' ד"ר שנון (ניתן ביום29.4.2004 .) 5 ככל שהתכלית היא דאגה לכך שתיירים בישראל יזכו להדרכה ברמה נאותה, הרי שההסדר המוצע בוודאי רחוק מלהיות מידתי ומאוזן. כפי שיוצע להלן, ניתן למצוא הסדרים מתונים ומידתיים יותר שיגשימו מטרה זו. בעיקר, ניתן לדאוג לכך שהמידע על עמידתו של מדריך בר ף שייקבע יהיה שקוף וזמין לכל דורש, גם בלי להטיל איסור על עיסוק עבור מי שאינו מוסמך מטעם המדינה. תייר חוץ או תייר פנים שיחפוץ בהדרכה אחרת אינו עומד בפני סיכון אשר.יצדיק פגיעה כה אנושה בזכויות יסוד 9. האינטרס של מורי הדרך המורשים : הסדר המוצע בחוק היום נחזה כהסדר המאזן בין הצורך לכבד את חירותם של אנשים לבחור כרצונם מדריך וחירותם של אנשים לעבוד בהדרכה, לבין הצורך לשמור על המצב הקיים , ובייחוד על פרנסתם של אלפי מורי הדרך שהשקיעו ממיטב כספם, זמנם ומרצם .לקבלת הרישיון יש להדגיש כי שיקול זה לא יכול להצדיק בשום אופן את ה פגיע ה בחופש העיסוק שבהצעת החוק כמפורט לעיל. לכל היותר, שיקול זה מצדיק, ברמה המוסרית, קביעת מנגנון פיצוי עבור אותם בעלי רישיון, ככל שיתברר שרידוד הרגולציה אכן יסב להם נזק כלכלי הנובע מההסתמכות על ההשקעות .הנ"ל 10 . השלכות על:יוקר התיירות בישראל ההשלכות של איסור חוקי על עיסוק בהדרכה עבור מי שאינו 'מורה דרך' מוסמך הן כבדות מאד במישור הכלכלית. סגירת מקצוע בפני תחרות חופשית משליכה באופן ישיר על המחיר לצרכן. התיירות בישראל יקרה מאד, הן בשל מחירי המלונאות הגבוהים והן בשל העלויות הא חרות. החובה להשתמש בשירותיו של מורה דרך מוסמך דווקא מצמצמת מאד את .ההיצע, ולפיכך גם את התחרות, ולפיכך מייקרת מאד את חבילת התיירות בישראל ב. מבט אל מדינות העולם 11 . סקירה של המצב החוקי בתחום זה במדינות העולם מעלה תמונה מורכבת. אולם מסתבר כי ,ככלל ברוב מדינות ה עולם המפו תח לא נדרש רישיון ,כדי לעסוק בהדרכת טיולים. זו נקודת המוצא באנגליה אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, גרמניה ורוב מדינות ארצות הברית. לצד זאת, מצאנו כי באוסטריה .קיימת חובת רישוי דומה לזו המוצעת בתזכיר החוק4 בחלק מהמדינות הנ"ל קיימים גופים פרטיים המעניקים דירוג ותעודה למדריכי טיולים, באופן ,וולונטרי. באנגליה, אתרים מסוימים מאפשרים להדריך בתחומם רק למדריכים בעלי תעודות אלו מגופים פרטיים דוגמת הAssociation of Professional Tourist Guides ('APTG') אוInstitute of Tourist Guiding ('ITG') . בגרמניה, סוכנויות תיירות רבות דורשות ממדריכים המבקשים לעבוד עמן דיפלומה מאיגוד פרטי המסמיך מדריכים מטעמו, ה- BVGD . ,אלה, כאמור מנגנונים וו לונטריים .שאינם פועלים מכוח רגולציה כופה ,במדינות אחרות, כמו צרפת נדרש רישיון להדרכה באתרים ספציפיים בלבד , ולא נדרש רישיון להדרכת תיירים ברחבי ה .מדינה כולה 12 . בקנדה ובארצות הברית ישנן ערים המחייבות הסמכה להדרכה בתחומן, בחקיקה מוניציפלית. כך 4 https://www.wko.at/site/Austria_Guides/141020_Berufsbild_der_Fremdenfuehrer_englisch.pdf 6 ,בעיר ניו יורק, בהתאם לחוק העירוני5 ישנה חובה לרישיון הדרכה. זכאי לרישיון מי שיעבור בחינת ,ידע בתחום הרלוונטי. גם במונטריאול שבקנדה ישנה חובה דומה6 וכן בשש ערי ם נוספות בארה"ב (ניו אורלינס, סוואנה (ג'ורג'יה), צ'רלסטון (דרום קרוליינה), וו י ליאמסבורג (וירג'יניה), פילדלפיה ופנסילבניה, אם כי בשתי האחרונות אין אכיפה של האיסור). 7 קבלת הרישיון מותנית בניו- ,אורלינס למשל, בפרוצדורה קלה יחסית– מעבר מבחן ידע בציון70 ו מבחן שעלותו50$ . 13 . .שאלת החוקתיות של חובת הרישוי בתחום זה מעסיקה את בתי המשפט בארצות הברית בפסק דין Kagan v. City of New Orleans , 8 הגישו ארבעה מדריכי טיולים בניו אורלינס תביעה נגד העירייה .בטענה שהמבחן הנדרש במסגרת הליך הרישוי פוגע בזכויותיהם לפי התיקון הראשון לחוקת ארה"ב בית המשפט דחה את תביעה וקיבל את טענת העירייה, כי המבחן חיוני לשמירה על האינטרסים של תעשיית התיירות וכי ישנה חשיבו ת רבה לכך שלמדריכי הסיורים יהיה ידע מספק אודות העיר. נקבע כי המבחן מבטיח שמדריכי הסיורים מחזיקים בידע מספק. לכן, דרישת ביצוע המבחן כחלק מהליך .הרישוי היא חוקתית מנגד, בפסק הדיןEduard v. District of Columbia 9 שעסק בתביעה דומה, פסק בית המשפט כי דרישת מעבר המבחן אינה חוקתית. המדריכים טענו כי אין שום הוכחה לפיה מעבר של המבחן ולמידה לקראתו מקדמת אינטרס לגיטימי של מחוז קולומביה, וכי האינטרסים של המחוז יכולים להיות מקודמים אף ללא המבחן. בית המשפט אימץ טענה זו ופסק לטובת המדריכים. לא נמצאה הוכחה לכך שמדריכים לא- מלומדים היוו בעיה עבור תעשיית התיירות של קולומביה, ולפיכך נקבע כי הפגיעה .חורגת מהוראות החוקה האמריקאית ג. בחינת ההסדרים הספצ יפ יים שבחוק 14 . הגדרה מעגלית וחוסר בהירות של הפעולה הכפופה לאסדרה סעיף1 לחוק מגדיר שירות הוראת דרך כך : "שירות הדרכה הניתן בידי מורה דרך לפי חוק זה" . מורה " :דרך הוא מי שקיבל רישיון למתן שירותי הוראת דרך ". מדובר בהגדרה מעגלית, העובדה שמי שמעביר את ההדרכה הוא מורה דרך מורשה.לא מבהירה מה הפעולה שבסמכותו לבצע " :בנוסף, בהגדרות נקבע כי תייר הוא תייר חוץ ותייר פנים "; תייר חוץ הוא מי שנכנס לישראל לפי " :חוק הכניסה לישראל ברישיון ביקור או מעבר, או לפי היתר; ותייר פנים הוא תייר שאינו תייר חוץ.". הגדרת תייר חוץ על דרך השלילה אינה מבהירה מה הוא "כן", ויש צורך לחדד הגדרה זו חריגה מ הנחיות החוק גוררת ענישה, ועל כן אין להקל ראש בחשיבותה של הגדרה ממצה ומדויקת של השירות המוצע ושל קהל היעד . 5 : 8 : Licenses, Subchapter 2 : Consumer Affairs, Chapter 20 New York City Administrative Code, Title Sightseeing Guides https://www1.nyc.gov/assets/dca/downloads/pdf/about/sightseeing_guide_law_rules.pdf 6 / law - by -2- guide/g - http://www.apgt.ca/en/tourist 7 Deyo, Julianna M, A Tale of Two Cities: The Constitutionality of Tour Guide Licensing Requirements.Tulane law review , 2016, Vol.90(3), p.671 8 .) 2014 Cir. th 5( 561 d 3 F. 753 Kagan v. City of New Orleans, 9 .) 2014 (D.C. Cir. 966 d 3 F. 755 Eduard v. District of Columbia, 7 15 . קושי מובנה בניסיון לתחום את הפעולה המאוסדרת סעיף 2 להצעת החוק אוסר באופן מוחלט על "פעולה של "הוראת דרך עבור מי שאינו מורה דרך מוסמך כשמדובר ב .תייר חוץ לאחר שינויים ב גרסתה המקורית של הצעת החוק, הושמטו הפטורים למומחים בתחומם . עם זאת, נשארו הפטורים שנוגעים להדרכה של תייר חוץ בידי "רועה רוחני" או בידי דובר .שפה ייחודית הניסיון של הצעת החוק להגדיר הגדרות גורפות מצד אחד, ולנסות להתאימן למציאות החיים מצד שני, מלמד יותר מכל ע ל הקושי המובנה בניסיון לאסדר את המקצוע. עצם הניסיון להגדיר מיהו ."מורה דרך" ומהי "הוראת דרך", ולאסור באופן גורף על הפעולות הללו, אינו צליח ואינו ישים הגדרה זו מועדת לכישלון מפני שהיא מנסה להגדיר פעולה ("הוראת דרך") ומקצוע ("מורה- )"דרך שיישומם תלוי-הקשר ולכ.ן רחב מאוד כך, למשל, ההחרגה של ביקור בישראל לצורך"פולחן דתי ." ספק אם החרגה זו עומדת בדרישת השוויון. וכי למה שדווקא רועה רוחני דתי יזכה להחרגה, ורועה רוחני של אדם חילוני ?יזכה להחרגה כך םג החרגה של הדרכה באתר תיירות עם אישור מטעמו של מפעיל האתר. אם נ י ,קח לדוגמה גן לאומי מדוע שמפעילו יהיה זכאי להחליט מי זכאי להדריך בו? האם הגן הלאומי שייך לו? זהו הרי נכס השייך לציבור כולו . ואם פלוני הועסק עד אתמול באתר והדריך מטעם המנהל, וכעת עבר ל עבוד כ מדריך עצמאי– ?האם הדרכתו טובה פחות ומה לגבי מומחה בתחומו? אדם שגדל ב ראש פינה או ב חברון כל חייו וכעת מעביר בה ן סיורים? ד"ר ?לארכיאולוגיה שמעביר סיור באתר עתיקות א מן רחוב?שמעביר סיור גרפיטי לתיירים בתל אביב מס עדן שמציע סיורים קולינריים? האם יכולת ההדרכה שלהם ו"טיב השירות" שהם מספקים לתייר לא עולה עשרות מונים על זו של ?מדריך שאינו בקיא באותם תחומים דוגמאות אלו מלמדות כי מדובר ב ניסיון להכניס רציונליזציה במנגנון שהכל מבינים שפגיעתו בחופש .העיסוק ובחירות הביטוי אינה יכולה לעמוד, ואין הוא הולם את נסיבות החיים 16 . מנגנון אסדרה שאינו מתאים לתוכנו של המקצוע לפי הצעת החוק, כל הדרכה של תייר חוץ ,ברחבי ישראל מחייבת רישיון מורה דרך ארצי. למעשה החוק משאיר "מחוץ למשחק" מגוון רב של "שחקנים" בתחום: מדריכי טיולים בעלי תו תקן, בתי ספר .שדה, מומחים ותיקים ועוד מדריכים רבים מתמקדים ומתמקצעים באזורי ם מסוימים. כך למשל ישנם מדריכים שכל תחום הדרכתם הוא העיר ירושלים. להדרכה בעיר ירושלים ישנו ביקוש רב, הן בתיירות פנים והן בתיירות חוץ. אין הצדקה לכך שמדריך שרוצה להתמקצע בירושלים יהיה חייב לרכוש תעודת מורה דרך כלל ארצית, על כל ההשקעה הכרוכה בכך; ואין הצדקה למנוע ממי שמדריך רק בירושלים (או באזור .ספציפי אחר בארץ) לעשות זאת בלי רישיון כלל ארצי בנוסף, תחום הדרכת טיולי הטבע– להבדיל מהדרכה באתרים היסטוריים וגנים לאומיים– גם הוא תחום מפותח מאד בישראל, בייחוד לתיירות פנים אך גם לתיירות חוץ. ההכשרה הניתנת כיום למו רי דרך מתמקדת דווקא באתרים היסטוריים, ארכיאולוגיים ודתיים. אולם האיסורים שהחוק קובע חלים גם על הדרכה במסלולי טיולים בטבע. איזו הצדקה יש למנוע ממי שמומחיותו בהדרכת טיולים ?בטבע לעשות זאת בלא הסמכה של מורה דרך, שכלל אינה מכשירה אותו לכך 8 דוגמאות אלו שבות ומלמ דות על חוסר ההצדקה שבאסדרה גורפת של התחום, שמעצם טבעו מאופיין בתתי- התמחויות ובסוגי התמקצעות שונים. הניסיון לכנס את כולם תחת אסדרה אחת מחייבת נועד .לכישלון, ונזקו רב מתועלתו 17 . איסור על הדרכת תיירות פנים וקושי באסדרה באמצעות תקנות משנה ביחס לתיירות פנים, קובעת ההצעה (סעיף2) מעין פשרה, ולפיה הדרכה תהיה מותרת ,גם לתייר פנים .)למעט במקרים ובתנאים שיקבע השר בתקנות (באישור ועדת הכלכלה של הכנסת הגבלה על הדרכה לתייר פנים היא הגבלה מיותרת. היא פוגעת בחופש העיסוק של מדריכי טיולים וותיקים ומומחים ,בעלי ידע עשיר ובקיאות בתחום הדרכתם . טענת ההטעיה, אשר תקפה במידה מסוימת כלפי תייר חוץ – ח לשה בהרבה כאשר מדובר בתייר פנים , אשר יש בידיו כלים טובים לבחון את טיב השירות שמוצע לו, ויכולת לבחור באופן מושכל בחלופות אחרות של הדרכה. הגבלה בתקנות היא חלק מכלי הביצוע היישומיים של השר בתחומים בהם עוסק משרדו . זו אינה מסגרת טבעית או נכונה להכרעה בסוגיה מהותית – עיגון הסדר יי ש פג ע בחופש העיסוק של מדריכים .שאינם מורי דרך. על ההסדר המוצע להיקבע בחקיקה ראשית ולא בתקנות משנה עקיפות לפיכך, מוצע לבטל כליל את ההגבלה .על הדרכה של תיירי פנים 18 . חובת השתלמויות כחסם עבור מורי דרך שלא דרך קבע סעיף8 קובע כי על מורה דרך חלה חובת השתתפות בהשתלמויות שיערוך הממונה על הוראת דרך מעת לעת. סעיף6א קובע כי הממונה על הוראת דרך רשאי לבטל מתן רישיון או להתלותו כלפי אדם שלא מילא חובה זו. מדובר בחסם עבור אנשים שאינם עוסקים במקצוע דרך קבע על אף שבידם רישיון הוראת דרך, ללא כל סיבה מהותית , שכן ההשקעה הכרוכה בהשתלמות לה תהיה משתלמת עבורם . אם אנשים שעוסקים במקצועות רפואיים אינם כפופים לחובת השתלמות, מדוע מורה החוק כי דווקא ?מורי דרך יהיו כפופים לחובה כזו האם אתריה התיירותיים של מדינת ישראל משתנים דרך קבע באופן שמצדיק כפיית השתלמות תקופ תית על מי שרישיונם וניסיונ ם ?בידם אנו ממליצים על ביטול חובת ההשתלמות כאמצעי כופה שהוא תנאי ל שימור רישיון. השתתפות בהשתלמות תיוותר בגדר אפשרות וולונטרית .למי שחפץ להעשיר ולהרחיב את ידיעותיו ד. :הפתרון המוצע איסור הטעיה וייחוד הכינוי 19 . לאור כל האמור לעיל, אנו מציעים לקבוע כי תחום הוראת הדרך יוסדר על ידי מנגנון של ייחוד כינוי , כך שהשם "מורה דרך" ישמש תו-איכות, תוך יצירת .מדרג שאינו כופה במנגנון כזה תוכל המדינה ,להעניק, בהתאם לסטנדרטים שתקבע רישיון של מורה דרך מוסמך למי שיעמוד בדרישות. אולם רישיון זה לא י הווה תנאי לעיסוק במקצוע, אלא מנגנון לגישור על פערי המידע בין הלקוחות לבין מציעי השירו ת. תייר יוכל לבחור אם לסייר עם מורה דרך מורשה או ע ם מדריך טיולי ם לפי העדפתו .ויכולתו 20 . איסור הטעיה או מצג שווא יבטיח שמירה על .ייחודם של מורי הדרך סעיף3 א, אשר בגרסה הנוכחית של הצעת החוק אוסר לכ אורה על התקשרות עם מדריכים שאינם בעלי רישיון ,הוראת דרך יתאחד עם 9 סעיף4 ויהפוך לאיסור הטעיה – אי סור על אדם להציג את עצמו כמורה דרך אם אין ביד,ו רישיון או לתווך שירותי הוראת דרך עם מי שאינו בעל רישיון. 21 . ביטול חובת ההשתלמויות שמשמשת כחסם לעיסוק בהוראת דרך . הגבלה זו נועדה לצמצם את מספר העוסקים בתחום הוראת הדרך .ופוגעת בחופש העיסוק ללא סיבה מוצדקת 22 . משרד התיירות יוכל להמליץ לציבור– הן תיירי הפנים והן תיירי החוץ– להיעזר בשירותיהם של .מורי דרך מוסמכים בלבד כל תייר חוץ שנכנס לישראל או מתכנן ביקור בה יוכל לדעת כי ישנו רישיון אותו מקבל רק מורה דרך שעבר הכשרה מקיפה , ואם הוא רוצה להיות "בטוח" כי הוא מודרך על ידי מדריך בר- הכי, יוכל לדרוש רק מדריכים בעלי רישיון . אולם מנגנון זה לא יהיה כופה. ,מנגנון כזה ממילא יצמצם עד למינימום את הפגיעה במורי הדרך שהסתמכו על המנגנון הקיים כיום שכן הוא יותיר את ה רישיון שבידם כנכס בעל ערך. 23 . בצד זאת, גופים מוסדיים כמו רשויות המדינה יוכלו לקבוע כי הם עושים שימוש רק במורי דרך בעלי רישיון . ,למעשה הסדר דומה קיים כיום בהדרכת טיולים במוסדות החינוך: משרד החינוך מאפשר רק למדריכים בעלי "תו-תקן" להדריך במוסדות החינוך, בלי ש"תו-תקן" זה מחייב את שאר אזר חי .המדינה חלק שני :אסדרת שירותי אירוח א. הגדרות החוק ו תחולת ו על אירוח זעיר 24 . החוק המוצע מתיימר, כאמור, להתאים את האסדרה לשינויים שחלו בענף התיירות. אחד השינויים המרכזיים בתחום האירוח הוא הפריצה המסחררת של תחום האירוח הזעיר. כוונתנו במונח "אירוח "זעיר לכל קשת האפשרויות– מדיירות שיתופית במובנה המצומצם (הצעה של חללים פנויים בדירת מגורים לשימושם של תיירים המחפשים פתרונות לינה זולים) ועד לצימרים. הטכנולוגיה החדשה של אתרי הדיירות השיתופית טשטשה לחלוטין את הגבולות בין סוגים שונים של אירוח על הקשת הזו (ככל ש)בעבר היו גבולות כאלה , ולטעמנו גם אין עוד צורך או הצדקה להבחין בין סוגים שונים של .אירוח זעיר הצד השווה בכולם הוא מתן שירותי אירוח מצד אדם פרטי בנכס שבבעלותו או שהוא .שוכר בעקבות הטכנולוגיה ש מהווה פלטפורמה ל דיירות השיתופית חלה הגדלה דרמטית של ההיצע והמגוון ,הקיימים בשוק הן מבחינת המחירים ו הן מבחינת טיב ורמת השירות ; כך בעולם כולו וכך בישראל. 25 . סעיף1 לחוק המוצע מגדיר"ימ תקן תיירות" כך: "מיתקן מלונאי או יחידת אירוח כפרית." יחידת :אירוח כפרית היא " יחידת אירוח באזור שאינו יישוב עירוני המיועדת לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, שירותי לינה, יחד עם שירותים נלווים או בלעדיהם, בתמורה, ולפרקי זמן קצובים וקצרים שאינם עולים על30 יום ברציפות או פרק זמן אחר שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של 10 "הכנסת; לעניין זה "יישוב עירוני– עירייה או מועצה מקו מית שאינה מועצה אזורית." אנו סבורים שהה גדרה שוגה באופן שבו היא תוחמת יחידת אירוח במגזר הכפרי בלבד , על סמך חלוקה גיאוגרפית-מינהלית שרירותית . אין כל הצדקה לקבוע מראש הענקת יחס מיוחד ויצירת רגולציה .מיוחדת דווקא לסוג כזה של יחידות אירוח במה שונ ות ראש פינה ו חצור הגלילית(מועצות אזוריות או מקומיות) מ צפת הסמוכה (עירייה)? כ יצד ההגדרה האדמניסטרטיבית של הרשות המוניצ י פלית משפיעה על טיבו, סוגו או איכותו של האירוח? יחידת אירוח היא יחידת אירוח ואין הצדקה להבחין הבחנה מלאכותית, א-פריורית וחס רת פשר בין כפר לכפר ובין כפר לעיר , בוודאי לא בחקיקה ראשית. 26 . למעשה, צימרים מצויים כיום גם באופן חוקי מבחינה תכנונית .בסוגים שונים של צורות התיישבות ,כך, בתוכניות בניין העיר של מספר ערים ישנו הסדר תכנוני המאפשר מצב כזה. לדוגמה בקרית שמונה פורסמה תכנית מפורטת לחדרי אירוח10 ו לפיה במתחם ש מצויים בו מבני מגורים צמודי קרקע ניתן להוסיף ליחידת מגורים4-2 יחידות אירוח (באישור משר ;)ד התיירות בטבריה פורסמה תכנית11 בניין ;עיר שכוללת "אזור מגורים מיוחד" ובתוכו מגורי נופש בירושלים התווספו שימושים לאכסון תיירותי במסגרת תכנית מתאר12 שמאפשרת הוצאת היתרי בניה למלונאות ונופש גם בבניינים ומבנים עירוניים המשמשים ומיועדים למגורים (בכפוף לאישור מ .)שרד התיירות ובהתאם לרישיון עסק תקף 27 . בהתאם לאמור, ככל שיש צורך לאפיין יחידות אירוח קטנות, יש "לאמץ הגדרה רחבה של "יחידת קיט כמבנה לאירוח, בין אם כפרי ובין אם עירוני, אשר מושכר לצרכי נופש לתקופות קצרות ומוגבל למספר יחידות מצומצם שמבדיל אותו ממתקן מלונאי. על מתקן תיירותי זה לא יחולו התקנים הפיזיים של .משרד התיירות, כפי שיפורט להלן ב. "משמעותה של האסדרה ותוקפם של "התנאים הפיזיים 28 . סעיף33 להצע ת החוק קובע כי שר התיירות יקבע אמות מידה ודרישות פיזיות שיחולו על מתקן .תיירותי משמעות הדבר היא הכפפה של צימרים ויחידות אירוח זעיר במגזר הכפרי, כולל כאלה ,שמצויות בבית המגורים של המארח ל.רגולציה של משרד התיירות זו תוצאה שאינה רצויה, וכפי הנראה גם אינה אפשרית ליישום. אין הצדקה להכפיף לרגולציה כל מצב שבו אדם מבקש, בעת שהוא בונה את ביתו בכפר , לייחד בו אגף שישמש ליחידת אירוח– ל בני ,משפחה ,לחברים .או להשכרה לתיירים ,יתירה מכך הכפפה לרגולציה של משרד התיירות עשויה לחנוק את התחום מצד אחד או ליצור מרחב גדול של עבריינות והשכרה "שחורה" מצד שני– שתי תוצאות שאינן .רצויות, ואינן מגשימות את תכלית החוק 29 . משמעות נוספת של הגבלה זו היא כי התקנים הפיזיים שיקבעו יחולו על כל מלון קטן שכולל11 יחידות .אירוח ומעלה מדובר בהכבדה משמעותית על מלונות קטנים שממילא מתקשים לעמוד בנטל 10 /תכנית מספר ג11993 , מאי2001 . 11 /תכנית מפורטת טבריה מספר ג7505 ', עמ20 . 12 'תכנית מס092098 0- 101, הוספת שימושים לאכסון תיירותי בירושלים. 11 .הרגולציה בישראל יש מחסור במתקני אירוח קטנים, ומשרד התיירות ביטא לא אחת דעה לפיה יש לעודד את קיו .מם של הקמת מלונות כאלה ולא להרתיע יזמים כפיית התקנים עומדת בניגוד ברור .למטרה זו בעידן שבו תיירים יכולים לקבל את כל המידע הנחוץ להם בדבר מקום האירוח דרך אתרי האינטרנט ותגובות המשתמשים , רגולציה מטעם הממשלה המחייבת מאפיינ ים פיזיים מסויימים אינה נחוצה, והיא התערבות מיותרת ומזיקה.בשוק 30 . ראוי .כי הרגולציה המחייבת הקבועה בחוק תחול אך ורק על מלונות ממש, בהתאם לדברי ההסבר לשם כך יש לחדד את ההגדרה ולקבוע באופן מפורש סייג ולפיו הדרישות הפיזיות אינן חל ות על אירוח זעיר, כלומר.מתקני אירוח "קטנים" בבעלות פרטית ככל שהכוונה היא ליצור רף ראוי (סטנדרט) גם לצימרים, כדי שאפשר יהיה לקבוע זכאות למענקים וכדומה, אין הצדקה לעשות זאת באופן של הכפפה מחייבת לרגולציה. מוטב כי הדבר ייעשה באמצעות הצגת רף מינימום בלתי.מחייב (וולונטרי) לצורך קבלת תמיכה, כפי שיפורט עוד להלן 31 . במצב הנוהג כיום ה"תקנים הפיזיים" אומצו כנוהג מנחה בתכניות מתאר שונות– א ולם במקרים שבהם תכנית המתאר של הקרקע אינה כוללת הפניה לתקנים, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי שיקול הדעת של ועדת התכנון בבואה לקבוע את .מתווה הקרקע הוא שמחייב וגובר על ההנחיות הללו13 החוק המוצע מבקש להעלות את דרגת ה"תקנים הפיזיים" לרמה נורמטיבית גבוהה ומחייבת, כך שוועדות התכנון יהיו כפופות להם על פי דין. כאמור לעיל, לפי ה ה צעה יוכפפו גם יחידות אירוח זעירות ולא רק מלונות גדולים ל"תקנים הפיזיים". כ פי ש ,עולה מדברי ההסבר הדבר מנוגד לרציונל שעומד בבסיס ההצעה ה .מבקש להיטיב עם התייר על רקע התמורות שחלו בעולם התיירות בשנים האחרונות 32 . ,בתחום האירוח הזעיר הכפפה לרגולציה אמורה בעיקר להגן על הלקוח (התייר), באמצעות הספקת מידע אמין באשר לרמתה של יחידת האירוח שבה ישתכן. אלא שכיום הכפפה לתקנים איננה ערובה לטיב השירות , ונחיצותה פחתה לעומת העבר . הפלטפורמות הטכנולוגיות של דיירות שיתופית מציעות מנגנוני דירוג עצמאיים . הללו מוכיחים את עצמם כמנגנונים יעילים שאינם מעוותים את השוק. מ צד א חד, התייר יכול לבדוק את טיב מקום האכסון ש בו הוא מתארח ולהחליט בעצמו לגבי הקריטריונים ורמת האירוח הנדרשים לו באופן סובייקטיבי. מ צד שני למשכיר יש אינטרס ליצור חו וי ית אירוח מיטבית ואיכותית כדי לקבל דירוג גבוה ולמשוך אורחים נוספים. מנגנון שמבוסס על דירוג עצמאי מ יטיב עם שני הצדדים, והוא משקף את התמורות והשינויים ש חול .ל העולם הטכנולוגי בשוק התיירותי לאור זאת, הנחת המוצא של החוק כי כדי ""להיטיב עם השירות לתייר יש להסדיר באמצעות תקנים אחידים .את כלל השירותים שהוא צורך, היא הנחה שגויה שאינה הולמת את המציאות הטכנולוגית יש לציין כי משרד התיירות מעודד דירוג של צימרים במסגרתIBB במטרה ליצור שקיפות למתארח בהם– הן באשר לרמתם והן באשר למחיר הנובע מהרמה הזו. כמו כן, הוא מכיר בהם בהיבט של הענקת מענקי ם באזורים שונים. .זו דוגמה יפה לסטנדרטיזציה הנעשית באופן שאינו כופה 13 )בפס"ד און (עת"מ (ת"א2 1- 10 - 34782 אורי און ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ) ציינה השופטת כי: "מוסדות התכנון הינן רשויות מוסמכות על פי דין, וחלה עליהם החובה לפעול תוך שיקול דעת עצמאי מבלי לקבל תכתיבים מגורמים חיצוניים. הדברים יפים גם באשר ל"הנחיות פנימיות" של המערכת השלטונית, שרשויות התכנון רשאיות להתחשב בהן, אולם אין בהן בכדי לשלול את ש."יקול הדעת העצמאי של הוועדות 12 33 . סעיף36 (א) קובע כי השר רשאי לקבוע מנגנון דירוג וסיווג של בתי מלון ויחידות אירוח כפרי. סעיף36 )(ד " :קובע כי נותן שירות תיירות לא יפרסם, בפרסומת מסחרית, דירוג או סיווג של בית מלון או יחידת אירוח כפרי, שלא בהתאם לדירוג או סיווג שנקבעו לבית המלון או ליחידה לפי סעיף קטן (א .") מדובר בניסוח בעייתי ומטעה. על פי הנוסח וצע מה נאסר על בעל עסק להציג כל דירוג שאינו דירוג רשמי של המדינה. כלומר, לבעל יחידת אירוח אסור למשל לפרסם דירוג שניתן לו מצד משתמשים כשפ י רסם את דירתו דרך פלטפורמה דיגיטלית. מדובר בתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, בייחוד בהת חשב בעובדה שכיום תחום האירוח הזעיר מבוסס ברובו על פרסום בפלטפורמות הללו ועל מנגנונים של דירוג וולנטרי, שאינם פוגמים כהוא זה בדירוג מקביל ורשמי .שניתן מטעם המדינה ככל שהכוונה היא לאסור על הטעיה מצד נותן שירותי תיירות, ולהורות שלא יציג מצג שווא של דירוג המתחזה להיות הדירוג הרש מי שניתן לו מטעם המדינה– יש הצ ל יע נוסח מתוקן שיאמר זאת במפורש . 34 . המלצתנו: אנו סבורים כי תחום האירוח הזעיר בכללותו אינו זקוק להסדרה כופה. עם זאת, רצוי כי "החוק ייצור מנגנון של "תו איכות– משרד התיירות יוכל להעניק תו איכות רשמי למארח שיחידת האירוח שהוא מציע תעמוד בסטנדרט שייקבע . תו זה יעיד על רמתו של השירות המוצע . אורח יוכל לבחור האם להתארח במקום שמציג תו איכות כזה או במקום שאי ננו ., בהתאם לשיקוליו מ ארח יוכל לבחור האם להשקיע ולהתאים את הנכס המוצע לסטנדרט ה מדינתי, או להשקיע ולמתג את ה נכס .המוצע לאירוח באופן אחר, לפי רצונו ,לפיכך יש לבטל את כפיפות הצימרים ל"תקנים הפיזיים" ולהותיר אותם בתור קו מנחה וול ו נטרי אחיד לצורך קבלת מענקים או תו איכות מטעם משרד התיירות. טבלת סיכום סעיף המנגנון המוצע הליקוי הצעתנו מורי דרך 1 סעיף1 לחוק מגדיר שירות הוראת דרך כך : " שירות הדרכה הניתן בידי מורה לפי חוק זה" . מורה דרך " :הוא מי שקיבל רישיון למתן שירותי הוראת דרך." מדובר בהגדרה מעגלית, העובדה שמי שמעביר את ההדרכה הוא מורה דרך מורשה לא מבהירה מה .הפעולה שבסמכותו לבצע יש לקבוע במפורש מה היא .הפעולה האסורה חריגה מהנחיות החוק גוררת ענישה, ועל כן אין להקל ראש בחשיבותה של הגדרה ממצה ומדויקת של השירות המוצע ושל קהל היעד . 1 " :בהגדרות נקבע כי תייר הוא תייר חוץ ותייר פנים "; תייר חוץ הוא מי שנכנס לישראל לפי חוק הכניסה ,לישראל ברישיון ביקור או מעבר :או לפי היתר; ותייר פנים הוא "תייר שאינו תייר חוץ." הגדרת תייר חוץ על דרך השלילה ."אינה מבהירה מה הוא "כן 2 סעיף 2 להצעת החוק אוסר באופן ,"מוחלט פעולה של "הוראת דרך כהגדרתה לעיל, עבור מי שאינו .מורה דרך מוסמך, לתייר חוץ לאחר שינויים מגרסתה המקורית של הצעת החוק, הושמטו הפטורים עצם הניסיון להגדיר מיהו "מורה דרך" ומהי "הוראת דרך", ולאסור באופן גורף על הפעולות הללו, אינו צליח ואינו ישים. הגדרה זו מועדת לכישלון מפני שהיא מנסה להגדיר פעולה ("הוראת דרך") ומקצוע יש לקבוע כי תחום הוראת הדרך יוסדר על ידי מנגנון של "ייחוד כינוי, "מורה דרך אשר ישמש תו- איכות וייצור מדרג 13 למומחים בתחומם . עם זאת, נשארו הפטורים שנוגעים להדרכה של תייר חוץ בידי "רועה רוחני" או בידי דוב.ר שפה ייחודית ("מורה-דרך") שיישומם תלוי- .הקשר ולכן רחב מאוד .שאינו כופה במנגנון כזה תוכל המדינה להעניק, בהתאם לסטנדרטים ,שתקבע רישיון של מורה דרך .מוסמך למי שיעמוד בדרישות אולם רישיון זה לא י הווה תנאי ,לעיסוק במקצוע אלא מנגנון לגישור על פערי המידע בין הלקוחות לבין מציעי השירו .ת תייר יוכל לבחור אם לסייר עם מורה דרך מורשה או עם מדריך .טיולים לפי העדפתו ויכולתו משרד התיירות יוכל להמליץ לציבור– הן תיירי הפנים והן החוץ תיירי– להיעזר בשירותיהם של מורי דרך .מוסמכים בלבד מנגנון כזה ממילא יצמצם עד למינימום את הפגיעה במורי הדרך שהסתמכו על המנגנון הקיים כיום, שכן הוא יותיר את ה רישיון שבידם כנכס בעל .ערך 3 ,א 4 סעיף3א, אוסר לכאורה באופן גורף על התקשרות עם מדריכים שאינם בעלי רישיון הוראת דרך . הוראה זו סותרת את ההיתר לגבי הדרכה של תייר פנים, לפיו ניתן להתקשר גם עם מי שאינו מורה .דרך, אלא אם כן נקבע אחרת סעיף3 א יתאחד עם סעיף4 ויהפוך לאיסור הטעיה – ה אוסר על אדם להציג את עצמו כמורה דרך אם אין בידו רישיון או לתווך שירותי הוראת דרך עם מי שאינו בעל רישיון .מתאים לכך 8 , 6א ביחס לתיירות פנים, קובעת ההצעה מעין פשרה, ולפיה הדרכה תהיה מותרת גם לתייר פנים, למעט במקרים ובתנאים שיקבע השר בתקנות (באישור ועדת הכלכלה של .)הכנסת הגבלה על הדרכה לתייר פנים היא הגבלה מיותרת. היא פוגעת בחופש העיסוק של מדריכי טיולים וותיקים ומומחים ,בעלי ידע עשיר ובקיאות בתחום הדרכתם . טענת ההטעיה, אשר תקפה במידה מסוימת כלפי תייר חוץ – ח לשה בהרבה כאשר מדובר בתייר פנים , אשר יש בידיו כלים טובים לבחון את טיב השירות שמוצע לו, ויכולת לבחור באופן מושכל בחלופות אחרות של הדרכה. ל חלופין ולכל הפחות מוצע לבטל את ההגבלה על הדרכה .של תיירי פנים על ההסדר המוצע להיקבע בחקיקה ראשית ולא בתקנות משנה עקיפות. 14 הגבלה בתקנות נועדה ליישם ולממש את סמכויות הביצוע של השר. זו אינה מסגרת טבעית או נכונה להכרעה בסוגיה מהותית בחופש שפוגע הסדר ולעיגון העיסוק של מדריכים שאינם מורי .דרך 8 , 6א סעיף8 קובע כי על מורה דרך חלה בהשתלמויות השתתפות חובת שיערוך הממונה על הוראת דרך מעת לעת. סעיף6 א קובע כי הממונה על הוראת דרך רשאי לבטל מתן רישיון או להתלותו כלפי אדם .שלא מילא חובה זו מדובר בחסם עבור אנשים שאינם עוסקים במקצוע דרך קבע על אף שבידם רישיון הוראת דרך, ללא כל .סיבה מהותית אם אנשים שעוסקים במקצועות רפואיים אינם כפופים לחובת השתלמות, מדוע מורה החוק כי דווקא מורי דרך יהיו כפופים ? כזו לחובה אתריה האם התיירותיים של מדינת ישראל משתנים דרך קבע באופן שמצדיק כפיה של השתלמות תקופתית על מי שרישיונם וניסיונ ם ?בידם ההשתלמות חובת ביטול .כאמצעי כופה ותנאי לרישיון השתתפות בהשתלמות תעשה בצורה וולונטרי ת למי שחפץ .להעשיר ולהרחיב את ידיעותיו מתקני תיירות 1 סעיף1 לחוק המוצע מגדיר"ימ תקן תיירות" כך: " מיתקן מלונאי או יחידת אירוח כפרית." יחידת אירוח :כפרית היא " יחידת אירוח באזור שאינו יישוב עירוני המיועדת לספק מסוים בלתי אורחים לציבור ומתחלף, שירותי לינה, יחד עם ,שירותים נלווים או בלעדיהם בתמורה, ולפרקי זמן קצובים וקצרים שאינם עולים על30 יום ברציפות או פרק זמן אחר שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של "הכנסת; לעניין זה "יישוב עירוני – עירייה או מועצה מקו מית שאינה מועצה אזורית." הה גדרה שוגה באופן שבו היא .תוחמת את מגזר זה הגדרה זו ,מייחדת אירוח דווקא במגזר כפרי גיאוגרפית חלוקה סמך על- מינהלית שרירותית . אין כל הצדקה לקבוע מראש הענקת יחס מיוחד ויצירת רגולציה מיוחדת דווקא .לסוג כזה של יחידות אירוח ככל שיש צורך בהגדרה מיוחדת ,ליחידות אירוח קטנות נמליץ לאמץ הגדרה רחבה של "יחידת ,קיט" (צימר) כמבנה לאירוח בין אם כפרי ובין אם עירוני, בין אם בסמיכות לבית מגורי הבעלים ובין אם לאו, אשר מושכר לצרכי נופש לתקופות קצרות ומוגבל למספר יחידות מצומצם שמבדיל אותו ממתקן מלונאי. על מתקן תיירותי זה לא יחולו התקנים הפיזיים של משרד התיירות, כפי שיפורט להלן. 33 סעיף33 להצעה קובע כי השר יקבע אמות מידה ודרישות פיזיות שיחולו .על מתקן תיירותי משמעות הדבר היא הכפפה של צימרים ויחידות אירוח זעיר במגזר הכפרי, כולל כאלה שמצויות בבית ,המגורים של המארח ל רגולציה ראוי כי הרגולצי ה המחייבת הקבועה בחוק תחול אך ורק על מלונות,גדולים בהתאם לדברי ההסבר. לשם כך יש לחדד את ההגדרה ולקבוע באופן מפורש 15 של משרד.התיירות זו תוצאה שאינה רצויה, וכפי .הנראה גם אינה אפשרית ליישום אין הצדקה להכפיף לרגולציה כל מצב שבו אדם מבקש, בעת שהוא בונה את ביתו בכפר , לייחד בו אגף שישמש ליחידת אירוח– לבני ,משפחה, לחברים או להשכרה ,לתיירים. יתירה מכך הכפפה לרגולציה של משרד התיירות ע שויה לחנוק את התחום מצד אחד או ליצור מרחב גדול של עבריינות והשכרה "שחורה" מצד שני– שתי תוצאות שאינן רצויות, ואינן .מגשימות את תכלית החוק משמעות נוספת של הגבלה זו היא כי התקנים הפיזיים שיקבעו יחולו על כל מלון קטן שכולל11 יחידות .אירוח ומעלה מדובר בהכבדה משמעותית על מלונות קטנים שממילא מתקשים לעמוד בנטל .הרגולציה בישראל יש מחסור במתקני אירוח קטנים ומשרד התיירות ביטא לא אחת דעה לפיה יש לעודד את קיומם של הקמת .מלונות כאלה ולא להרתיע יזמים אנו סבורים שכפיית התקנים .עומדת בניגוד ברור למטרה זו סייג ולפיו הדרישות הפיזיות אינן כולל ות אירוח זעיר, כלומר "מתקני אירוח "קטנים או כאלה ב.בעלות פרטית ככל שהכוונה היא ליצור רף ,ראוי (סטנדרט) גם לצימרים כדי שאפשר יהיה לקבוע זכאות למענקים וכדומה, אין הצדקה לעשות זאת באופן של הכפפה מחייבת לרגולציה. מוטב כי הדבר ייעשה באמצעות הצגת מחייב בלתי מינימום רף ,(וולונטרי) לצורך קבלת תמיכה .כפי שיפורט עוד להלן אנו סבורים כי תחום האירוח הזעיר בכללותו אינו זקוק להסדרה כופה. עם זאת, רצוי כי החוק ייצור מנגנון של "תו "איכות– משרד התיירות יוכל רשמי איכות תו להעניק למארח שיחידת האירוח שהוא בסטנדרט תעמוד מציע שייקבע . תו זה יעיד על רמתו של השירות המוצע . אורח יוכל לבחור האם להתארח במקום שמציג תו איכות כזה או במקום שאי ננו , בהתאם לשיקוליו , וגם מארח יוכל להחליט האם .ובאיזה סטנדרט ברצונו לעמוד לפיכך, יש לבטל את כפיפות "הצימרים ל"תקנים הפיזיים ולהותיר אותם בתור קו מנחה וולונטרי אחיד לצורך קבלת מענקים או תו איכות מטעם משרד התיירות 36 סעיף36 (א) קובע כי השר רשאי לקבוע מנגנון דירוג וסיווג של בתי מלון ויחידות אירוח כפרי. סעיף 36 " :(ד) קובע כי נותן שירות תיירות ,לא יפרסם, בפרסומת מסחרית דירוג או סיווג של בית מלון או יחידת אירוח כפרי, שלא בהתאם לדירוג או סיווג שנקבעו לבית המלון או ליחידה לפי סעיף קטן מדובר בניסוח בעייתי ומט עה. על פי הנוסח הקיים נאסר על בעל עסק להציג כל דירוג שאינו דירוג רשמי של המדינה. כלומר, לבעל יחידת אירוח אסור למשל לפרסם דירוג שניתן לו מצד משתמשים כשפרסם פלטפורמה דרך דירתו את דיגיטלית. מדובר בתוצאה שאינה בייחוד הדעת, על מתקבלת ככל שהכוונה היא לאסור על נותן שירותי הטעיה מצד תיירות, ולהורות שלא יציג מצג שווא של דירוג המתחזה להיות דירוג הרשמי שנית ן לו מטעם המדינה, יש ל הציע נוסח המ ציין זאת במפורש . 16 (א .") בהתחשב בעובדה שכיום תחום הא ירוח הזעיר מבוסס ברובו על פרסום בפלטפורמות הללו ועל מנגנונים של דירוג וולנטרי, שאינם פוגמים כהוא זה בדירוג מקביל ורשמי .שניתן מטעם המדינה .נשמח לדון בדברים או להבהירם ככל שיידרש לתגובות– [email protected] [email protected]