חומר רקע
:כתיבה
רועי גולדשמידט
, שירי ספקטור-בן ארי
:אישור
יובל וורגן , ראש צוות
"עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת
'ז ב
סיוון תשע"ג
61
ב מאי3162
קרינה אלקטרומגנטית ומדיניות הטיפול
בה במערכת החינוך
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 6 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת(בכנסת ה-
61
) יואל חסון, והוא מציג מידע בנושא הסי כונים
הבריאותיים
שב קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מהתקני אינטרנט אלחוטי, ממכשירי טלפון נייד
ומארונות חשמל, תוך התייחסות לניטור מקורות הקרינה האלקטרומגנטית בסביבת בית-הספר
ולטיפול
בהם . המסמך אינו
עוסק ב .תחנות שידור (אנטנות) סלולריות והשלכותיהן הבריאותיות
מן המס
מך עולים, בין השאר, הממצאים האלה:
אין כיום קונ
ס נזוס בקרב חוקרים וקובעי מדיניות, לא
בדבר ה סיכונים הבריאותיים שבקרינה
אלקטרומגנטית ולא
בדבר ה מדיניות שיש לנקוט
לעניין
,מקורות קרינה אלקטרומגנטית. ככלל
ניתן לומר
ש
יש ראיות חלקיות בלבד לסיכונים בריאותיים מקרינה א לקטרומגנטית. ארגון
הבריאות העולמי הגדיר "את הקרינה האלקטרומגנטית "מסרטן אפשרי–
תיאור
המבטא את
קיומן של ראיות חלקיות בלבד ל היותה
גורם מסרטן לבני-
.אדם
על-פי משרד הבריאות בישראל, הידע המדעי בנושא נזקי הבריאות האפשריים
של
חשיפה
לקרינה אלקטרומגנטית אינו
,שלם ולפיכך הסיכון לתחלואה
בעקבותיה
ו אינ ברור ו די ואינ
ו
.מכומת
בעקבות סיווג ה
קרינה ה
בלתי מייננת לע-ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם מ
סרטן
אפשרי
ובהסכמה עם רוב המדינות שנתנו דעתן לע
,כך משרד הבריאות
מאמץ
בנושא זה את
עקרון הזהירות המונעת.
על-פי ארגון הבריאות העול ,מי
רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית (
EHS
)
היא מחלה שאין לה
,הסבר טוקסיקולוגי או פיזיולוגי ברור
ו ,בה הפרט סובל מסימפטומים סובייקטיביים שונים
ש
הוא מייחס לחשיפה לשדה אלקטרומגנטי מעשה ידי
אדם. משרד הבריאות בישראל מאמץ את
עמדת ארגון הבריאות העולמי אשר
למחלת ה-
EHS
,ו לפיה רגישות לקרינה אלקטרומגנטית
ה אינ נחשב
ת אבחנה
,רפואית ולא ברור כי התופעה מייצגת בעיה רפואית בודדת. בהתאם לכך
ההמלצה לרופאים היא לטפל בסימפטומים ולהעריך
את הסביבה הביתית וסביבת העבודה
מבחינת מזהמים אפשריים .
כמו כן, מומלץ להורות למטופל
על הפחתת לחץ בח
ייו.
בסוף מאי3166
אימצה מועצת אירופה הצעת החלטה
ש בה שורה של המלצות הנוגעות לסכנות
הקרינה האלקטרומגנטית. בין השאר מוצע בהחלטה להתייחס בייחוד לאנשים שיש להם
"רגישות
אלקטרומגנטית",
,הסובלים מתסמונת של היעדר סבילות לשדות אלקטרומגנטיים
ול נקוט
צעדים כדי להגן ע ליהם, כולל יצירת אזורים נטולי קרינה שאינם מכוסים ברשתות
.אלחוטיות
יש
שלושה מקורות קרינה אלקטרומגנטית מרכזיים
בסביבת בתי-הספר: טלפונים ניידים,
נקודות גישה לאינטרנט אלחוטי
ו
רשת החשמל,
המפיצה קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך
(
ELF
).
השימוש במחשבים ניידים ובגישה אל ,חוטית לאינטרנט
ואף
השימוש בהתקני גלישה אחרים
דוגמת טלפונים ניידים חכמים ומחשבי לוח (טאבלט), הופ
כים בשנים האחרונות נפו
צים
יותר
ויותר, הן בבתי-
.ספר והן מחוצה להם
חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי
3162
מנחה את בתי-
הספר להעדיף את השימוש בתשתיות אינטרנט קוויות ולא ב נקודות גישה אלחוטיות. אשר
לבתי-
ספר
ש בהם הותקנו כבר ,נקודות אלחוטיות אין דרישה להחליף נקודות אלו לנקודות
קוויות,
.אך נדרשות פעולות למזעור עוצמת הקרינה עד לראשית שנת הלימודים תשע"ה
עמוד 3 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בסביבת בתי-
הספר יש מקורות חשמליים שונים לקרינה בתדר נמוך. במהלך השנים נערכו
ב
דיקות קרינה במאות בתי-ספר וגני-ילדים, ביוזמ
ה
של משרד החינוך, רשויות מקומיות ואף
.ועדי הורים בין השנים3112
לאוקטובר3163
ערכה עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת
רעש וזיהום אוויר בישראל) בדיקות קרינה מרשת החשמל ב-
613
בתי ספר וב-
168
.גני ילדים
ב-
616
ב
תי ספר (כ-
22%) וב-
632
גנים (כ-
62%
) נמצאה לפחות כיתה אחת בה רמת החשיפה
.היתה מעל המלצות המשרד להגנת הסביבה
י ש חילוקי דעות בנוגע
ל
גורמים האחראיים למימון ו
ל ביצוע של
בדיקות הקרינה ו
ל תיקון
הליקויים (המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך או הרשויות המקומיות). בימים אל ו
פועל
ב משרד להגנת הסביבה פרויקט פיילוט
למדידת רמת הקרינה האלקטרומגנטית ב-
21
בתי-
ספר
בכל רחבי הארץ (מתוך8,211
בתי-
.)ספר
במאי
3162
פרסם המשרד תוצאות חלקיות של בדיקות
קרינה שנערכו ב-
32
.בתי ספר במסגרת הפיילוט מתוצאות המדידות עולה כי "באף אחד מ-
32
בתי הספר ש נבחרו על ידי משרד החינוך לא נמצאה חשיפה חריגה
ממקורות קרינה חיצוניים.
עם זאת, נמצאה חשיפה חריגה לקרינה שמקורה במתקנים פנימיים, הממוקמים בתוך בית-
הספר [
...
] לאור תוצאות המדידות, ממליץ המשרד להגנת הסביבה להרחיק בכ-
6.2
מטר את
מקומות הישיבה של התלמידים מלוחות
וארונות חשמל. כמו כן, מומלץ כי מדידות
דומות
"יתבצעו בכל מוסדות החינוך בארץ .על-
פי המשרד להגנת הסביבה, האחריות להמשך הבדיקות
בשאר בתי-
הספר היא בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות. למרות פניות חוזרות ונשנות
למשרד החינוך בבקשה למידע בסוגיית המשך
מ
דידת הקרינה ב
בתי-ה
ספר
, הרחבתה
ולוח
הזמנים המתוכנן לפעילות בנושא, לא נתקבלה תשובת משרד החינוך בעניין זה.
בספטמבר3118
נתקבלה החלטת ממשלה
ש
כותרת
ה "
הקמת מרכז לחקר השפעת הקרינה על
בריאות הציבור ". בהחלטה נקבע כי "יש להקים צוות בדיקה מקצועי שייבחן את האפשרות
להקים מרכז ידע ל אומי לחקר הקרינה האלקטרומגנטית (קרינה בלתי מייננת) והשפעתה על
הציבור"
.
בפברואר3161
נתקבלה החלטת ממשלה נוספת שעניינה מימון המרכז לקרינה בלתי
.מייננת
ב ספטמבר3163
פרסם משרד המדע והטכנולוגיה קול קורא להקמת מרכז ידע בתחום
הקרינה הבלתי מייננת . ועדת ההיגוי
בחרה בהצעה של מכון גרטנר בתל-השומר
והמכון
.הטכנולוגי חולון
הסכם
ה התקשרות שנחתם הוא לתקופה של
שלוש
שנים בתקציב כולל של2
מיליו ,ני ש"ח.שיעמדו לרשות המרכז
רקע1
קרינה אלקטרומגנטית היא למעשה אנרגיה הנעה בחלל כגלים כ או חלקיקים.אלקטרוניים או מגנטיים
הספקטרום של קר ינה אלקטרומגנטית מורכב מטווח של תדרים, החל
ב תדר ,נמוך מאוד
דוגמת זה
שנפלט מקווי חשמל, דרך תדר
קרינה מאור,
שאפשר לראותו
בעין אנושית, וכלה ב
תדר גבוה,
דוגמת
.קרני אור לא נצפות וקרני גמא קרינה אלקטרומגנטית היא פועל יוצא של
פעולה אנושית – קווי חשמל,
שידורי רדיו, טלפון נייד,
,אינטרנט ועוד אך
קיימת גם בטבע, למשל בקרינה קוסמית .
1 United States Government Accountability Office, TELECOMMUNICATIONS: Exposure and Testing
Requirements for Mobile Phones Should Be Reassessed, Report to Congressional Requesters, July 2012;
,משרד החינוך
התאמת מערכת החינוך למאה ה-
36
–
שילוב ציוד תקשורת ומחשבים בבתי-הספר:
השלכות בריאותיות
ובטיחותיות , גרסה6.16
,
61
,ביולי3163
.
עמוד 2 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לקרינה אלקטרומגנטית רמות אנרגיה שונות, בהתאם למקור הפולט אותה. טווח רמות האנרגיה
הוא
הספקטרום האלקטרומגנטי(
Electromagnetic Spectrum
)
:ויש בו שני תחומי קרינה מרכזיים
ב
ראשון, תחום הקרינה המי יננת(
Ionizing Radiation
) ,ה קרינה היא
בתדרים גבוהים מ-
211
ג'יגה-
הרץ
(
GHz
) ו
סוגי הקרינה ה
נכלל
ים ו ה ב
ם
, בין השאר, הקרינה האולטרה-
סגולה וקרני הרנטגן. קרינה זו
מסוגלת לפרק קשרים מולקולריים ב-
DNA
.והיא מוכרת כגורם סיכון לסרטן
ב שני, תחום הקרינה הבלתי מייננת(
Non-Ionizing Radiation
) ה קרינה היא בתדרים של1
ועד211
ג'יגה-הרץ ונכללים בה, בין השאר, תדרי האינפרה-
.אדום, גלי המיקרוגל ותדרי הרדיו
בני-
האדם חשופים לקרינה בלתי מייננת ממקורות שונים באופן יומיומי(
ממתקני חשמל, ממתקני
תקשורת אלחוטית ועוד). מאמצע שנות ה-
11
לער
ך חל גידול מתמיד בחשיפה של בני-
אדם לקרינה בלתי
מייננת מסוג מסוים–
הקרינה
מ תדרי הרדיו(
radiofrequency – RF
), שמקור ה במתקני התקשורת
האלחוטית, כגון
.טלפוניה ניידת, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו2
איור1. ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית3
בעוד ה נזק והסיכון שבקרינה מייננת, עד כדי היותה גורם מסרטן, ידוע זה שנים רבות, עד
ה שנים
האחרונות היה קונ
ס נזוס לעניין היעדר השפעות ביולוגיות
של ה קרינה
ה בלתי מייננת, למעט יכולת
החימום של קרינה כז
את – שבא
ה לידי ביטוי לדוגמ
ה בקרינה מגלי מיקרו-גל (
Microwave
),
שיכולים
( לגרום לחימום ואף לפגיעה ברקמה ביולוגיתBiological tissue
.) עם זאת, בשנים האחרונות,
במקביל
לגידול העצום בשימוש במכשירים אלקטרוניים הפולטים קרינה בלתי מייננת –
מכשירי טלפון נייד,
התקני גישה אלחוטיים ל
אינטרנט (
Wi-Fi, Wlan
), אנטנות שידור סלולריות ועוד –
החלו
להישמע
טענות בדבר
ההשפעות ה בריאותיות של
ה קרינה
ה.בלתי מייננת
2
World Health Organization, "Electromagnetic Fields and Public Health: Mobile Phones", May 2010
:, בתוך
הכנסת, מרכז המחקר והמ ,ידע
הודעת הסוכנות הבי
ן-לאומית לחקר הסרטן על סיווג הטלפונים הניידים כג
ו רם שייתכן
והוא מסרטן לבני אדם ,, כתבה שלי לוי31
ביוני3166
.
3 United States Government Accountability Office, "TELECOMMUNICATIONS: Exposure and Testing
Requirements for Mobile Phones Should Be Reassessed", Report to Congressional Requesters, July 2012.
עמוד 8 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,המשרד להגנת הסביבה קבע
על בסיס המלצות ארגון הבריאות העולמ
י (
WHO
,)
ערכי סף לחשיפה
לקרינה בלתי מייננת, שמטרתם למנוע בביטחון מלא השפעות בריאותיות ידועות.
נהוג להתייחס לשני
:סוגים של ערכי סף4
הסף ה בריאותי מגדיר מהי החשיפה המזערית המבטיחה שלא
י יגרם נזק בריאותי. הסף נקבע לנוכח
ה
תופעות השליליות הידועות ו
לנוכח ההשפעה על ה
אוכלוסיות הרגישות ביותר כמו ילדים, חולי ם
וקשישים. הסף הבריאותי אינו מתייחס לתופעות שליליות שקיומן מוטל בספק מדעי או לתפיסת הציבור
הרחב בנוגע למושג סיכון (תפיסה אשר עשויה להשתנות ממדינה למדינה). עוד יש לציין כי
הסף
הבריאותי נוגע .לחשיפה קצרת מועד (אקוטית) בלבד
הסף הבריאותי נקבע על-
ידי המשרד להגנת
הסביבה, בהתבסס על הנחיות הוועדה הבי
ן-לאומית להגנה מקרינה בלתי
מייננת(
ICNIRP
),
אשר
אומצו על-י .די ארגון הבריאות העולמי
הסף הסביבתי
אמור לאזן בין האינטרס להפעיל מקורות קרינה לרווחת הציבור והאינטרס
ש לא
ל פגוע
(בריאותית או כלכלית) במתגוררים בסמיכות למקורות קרינה או
ב
נמצאים בסמוך להם. הסף נקבע על-
ידי המשרד להגנת הסביבה
ומתייחס גם ל
סיכונים
אחרים מאלה
שה
ובאו
בחשבון בקביעת הסף
הבריאותי, לציפיות החברה הישראלית להגנה מפני סיכונים אלה וליכולת של החברה הישראלית לממן
.נקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים הסף הסביבתי
הוא נתון רלוונטי לחשיפה רצופה וממושכת.
אשר לאזורים
ש בהם החשיפה אינה רצופה וממושכת(כגון גגות, חצרות, מדר
כות ופארקים)
המשרד
להגנת הסביבה
אינו מאשר הקמת מתקנים הפולטים קרינה בלתי מייננת שעלולה לחשוף אנ שים באופן
זמני ליותר מ-
21%
מהסף הבריאותי.
5
בהתבסס על הגדר
ו
ת הסף הבריאותי ו הסף
הסביבתי מוגדרים טווחי הבטיחות ורמות החשי
פה המ רביות
לקרינה בלתי מייננת, ועל-פיהם מאפ שר המשרד להגנת הסביבה הפעלה של מתקנים שעקב הפעלתם
.עשויה להיווצר קרינה בתדרי רדיו6
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו–
3111
,
ותקנות הקרינה הבלתי מייננת שתוקנו מתוקפו, נועדו
"להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ,ולהסדיר את העיסוק
ב
מקורות קרינה ,הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה."
7
החוק מסדיר את הליך קבלת
ה
היתרים להקמה ולהפעלה של מקור קרינה ואת בדיקות הקרינה הנדרש,ות
והוא חל על מקורות שונים
של
קרינה אלקטרומגנטית, ו בהם אנטנות סלולריות ורשת החשמל. עם זאת, החוק איננו מחייב פיקוח
על מקורות קרינה שעוצמת השידור שלהם נמוכה מ-
1.6
וואט, דוגמת נתבי אינטרנט אלחוטי,
וכן על
טלפונים אלחוטיים וטלפונים ניידים ש יש להם שיעור ספיגה סגולי(
SAR
)
.תקין8
9
בהכללה
אפשר
לומר
"כי החוק מתמקד בהסדרת הפעלתם של מקורות קרינה "גדולים , למשל
אנטנות סלולריות ורשתות
חשמל,
ולא בהסדרת מקורות קרינה"ביתיים",
כמו
נתבי אינטרנט אלחוטי או מכשירי טלפון נייד;
לכן
4
אתר האינטרנט של ,המשרד להגנת הסביבה
קרינה בלתי מייננת :, תאריך כניסה32
באפריל3162
.
5
.שם
6
,המשרד להגנת הסביבה, אגף מניעת קרינה ורעש
טווחי בטיחות ורמות חשיפה מרביות מותרות לענייני קרינה בתדרי רדיו ,
3112
.
7
מתוך: פרק א', סעיף6
,חוק הקרינה הבלת
י מייננת, התשס"ו–
3111
.
8
.יש לציין כי משרד התקשורת הוא הגורם האחראי לאישור הייבוא של מכשירי טלפון ניידים ונתבים אלחוטיים
9
ראו סעיפים2 ו-1
.לתוספת לחוק
עמוד 2 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
החוק איננו מסדיר ישירות את הנושאים שבמוקד מסמך זה, למעט את נושא הקרינה בתדר נמוך מאוד
(
ELF
),
.המוסדר בחוק ונדון במסמך
1.
תפוצת השימוש
במכשירי טלפון נייד ו
ב התקני גישה
לאינטרנט
על-פי דוח של איגוד הטלקומוניקציה הבי
ן-
לאומי(
ITU
),
10
בסוף שנת1111
היו כ-
6
מיליארד מנויים
ע ל
טלפון סלולרי
ברחבי העולם – כ-
66
מנויי סלולר לכל111
תושבים בעולם
, לעומת כ-
11
מנוי סלולר לכל
111
תושבים בעולם בשנת1111
.
בסוף שנת3166
מספר המנויים על ה
אינ טרנט
ה קווי בפס רחב היה
כ-
111
מיליון–
שיעור חדירה גלובלי
של1.2%
. באותה עת היה מספר המנויים
ע
ל מכשירים ניידים בפס רחב כ-
6.6
מיליארד–
שיעור חדירה
גלובלי של כ-
61%
. תוך כשנה בלבד גדל שיעור המנויים על מכשירים ניידים בפס רחב בכ-
81%
.
בסוף שנת3166
, כ-
3.2
מיליא
רד בני-
אדם ברחבי העולם עשו שימוש באינטרנט–
דהיינו יותר משליש
מתושבי העולם כולו(כ-
01%
במדינות המפותחות לעומת כ-
38%
במדינות המתפתחות)
, לעומת שיעור
כולל
של כ-
1%
בשנת3116
.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
בשנת1111
היה מחשב
בכ-
16%
ממשקי-
הבית בישראל
בכ ו-
11%
ממשקי-הבית בישראל הי
ו מנוי
ים
ה על
אינטרנט. ב-
5..9%
ממשקי-
הבית היה טלפון נייד
אחד לפחות וב-
11%
ממשקי-
.הבית היו שני טלפונים ניידים או יותר11
ל
גידול ב מספר המשתמשים בטלפון
ה
נייד ובאינטרנט השלכות חבר
ת יות, כלכליות ותרבותיות רבות
ושונות. טכנולוגיות המידע הא
מורות מאפשרות תקשורת בהיקפים ובאופ
ן שלא היו קיימים בעבר
ואף
גישה למידע ולבידור, ו
סביבן התפתחה מערכת כלכלית ענפה.
,עם זאת
מאחר ש מכשירי טלפון נייד
ו חלק מההתקנים לגלישה באינטרנט (דוגמת התקנים אלחוטיים–
Wi-Fi
),
פולטים קרינה
אלקטרומגנטית בלתי מייננת, תמ
עורר ח שש
אשר ל השפעות
ה.בריאותיות של השימוש בהם12
1. ההשלכות הבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית
כדי לבחון את שאלת ההשלכות הבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית יוצגו להלן ממצאים, מסקנות
והמלצות של ארגונים בי
ן-לאומיים וממשלתיים בנושא. יצוין כי בשל היק
פה
הנרחב של
ה ספרות
ה
מחקר
ית בנושא,
המסמך איננו סוקר מחקרים ספציפיים אלא מתמקד בסקירות שהציגו מספר רב של
מחקרים והמלצות
.שניתנו מתוקפן
.בסוף פרק זה תובא עמדתו של משרד הבריאות בסוגיה זו
10 International Telecommunication Union, "Measuring the Information Society" – Executive Summery, 2012.
11
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ממצאים מסקר הוצאות משק-
בית3166
,
2
באוקטובר3163
.
12 World Health Organization, Electromagnetic Fields and Public Health, December 2005, Access date:
January 14th, 2013.
עמוד 1 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.1
.
סקירת דוחות והחלטות
של גופים בי
ן-
לאומיים וממשלתיים
1.1.1
. החלטת הפרלמנט האירופי בנושא קרינה אלקטרומגנ
טית
באפריל1115
אימץ הפרלמנט האירופי החלטה שכותרתה"
חששות בריאותיים הקשורים לשדות
אלקטרומגנטיים".
13 בין השאר, מצוי
נות
בהחלטת הפרלמנט האירופי הנקודות
האלה:
טכנולוגיות
אלחוטיות שונות, דוגמת
טלפונים ניידים, טלפונים קוויים אלחוטיים והתקני
אינטרנט אלחוטי, פולטים
קרינה בשדות אלקטרומגנטיים. לקרינה זו יכולות להיות השלכות
בריאותיות
שליליות על בני-
.אדם14
רוב האזרחים האירופיים ובפרט צעירים בני61
–
31
עושים שימוש בטלפונים ניידים .
יש
אי-
ודאות מתמשכת אשר לסיכונים הבריאותיים שבשימוש בטלפון נייד, בפרט בקרב צעירים
שמוחם
עדיין מתפתח.
אף
שהקהילה המדעית לא גיבשה מסקנה חד-
משמעית
בעניין ה סיכונים של חשיפה לשדות
אלקטרומגנטיים ", ממשלות באזורים ובמדינות שונות הגדירו מדדי חשיפה "מונעים–
מדדים
הנמוכים מהתקן המקובל לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית –
ובהן סין, רוסיה ולפחות
תשע
מדינות החברות בא
יחוד האירופי.
למרות אי-
,ההסכמה בדבר הסיכונים
יש הסכמה כללית שילדים הם אוכלוסייה פגיעה
או
רגישה במיוחד לקרינה משדות אלקטרומגנטיים.
15
לנוכח ריבוי
ה הליכים
ה משפטיים שנוקטים
גופים ציבוריים,
שגרמו להתליית התקנתם של
,מתקנים נוספים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית
יש לעו דד מציאת פתרונות שיושתתו על
משא-ומתן בין כלל הגורמים הרל
וו
נטיים כדי לקבוע קריטריונים להתקנת אנטנות16GSM
חדשות או קווי מתח גבוה, ולהבטיח כי לפחות בתי-ספר, פעוטונים, בתי-
אבות ומוסדות
רפואיים יישארו נקיים בטווח מוגדר, שייקבע על-
.פי אמות מידה מדעיות
ההחלטה קורא
ת למדינות החברות בפרלמנט האירופי ל
אמץ את הגישה הננקטת בשבדיה,
להכיר באנשים הסובלים מרגישות יתר אלקטרונית(
electrohypersensitivity
) כ אנשים עם
מוגבלות ול תת.להם הגנה מספקת והזדמנויות שוות
13 European Parliament, "Resolution of 2 April 2009 on Health Concerns Associated with Electromagnetic
Fields" (2008/2211(INI)).
14 "Wireless technology (mobile phones, Wi-Fi/WiMAX, Bluetooth, DECT landline telephones) emits EMFs
that may have adverse effects on human health".
15 "There are some points that appear to be the subject of general agreement […] the fact that children exposed
to EMFs are especially vulnerable".
16 Global System for Mobile Communication
עמוד 0 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.1.1
. החלטת הסוכנות הבי
ן-
לאומית לחקר הסרטן על
יס ווגם של שדות
אלקטרומגנטיים ב
תדרי רדיו כ גורם
מסרטן אפשרי17
במאי1111
פרסמה הסוכנות הבי
ן-לאומית לחקר הסרטן (
IARC
)
של ארגון הבריאות העולמי
(
WHO
) כי על-
פי
בחינה ו ניתוח של מחקרים שונים
שעסקו ב
קשר בין ח שיפה לקרינה
לא קטרומגנטית
לתחלואה בסרטן ,הוחלט לסווג שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו כ"מסרטן אפשרי לבני-
."אדם
החלטה זו התקבלה על בסיס ראיות ל קשר בין
סיכון מוגבר ל
חלות ב סרטן מוח ממאיר מסוג גליומה
(
glioma
),
ובין .שימוש בטלפון נייד
יש לציין כי ההגדרה "מסרטן אפשרי לבני-
"אדם מעידה על ראיות
מוגבלות להיותו של הגורם האמור גורם
מסרטן, ו כי הקרינה
איננה בקב
וצ
ת החומרים
המסרטנים
בדרגה
הגבוהה ביותר.
18
1.1..
. דוח מועצת אירופה בנושא סיכונים משדות אלקטרומגנטיים
במאי1111
פרסמה מועצת אירופה19
דוח ובעקבותיו החלטה בנושא "הסיכונים האפשריים משדות
."אלקטרומגנטיים והשפעתם על הסביבה20 ב,החלטה נכתב, בין השאר
:כך
"אף כי לשדות אלקטר
ו
ניים ואלקטרומגנטיים בתדרים מסוימים יש השפעות מועילות
המיושמות
,ברפואה
נראה כי לתדרים
בלתי מייננים אחרים ,
,שמקורם בתדרים נמוכים מאוד
ב קווי מתח גבוה או
ב תדרים גבוהים המשמשים
ל
שדות רדאר, טלקומוניקציה ו
תקשורת סלולרית, יש, פחות או יותר,
השפעות ביולוגיות
שיש לה ן פוטנציאל
להזיק ל צמחים, חרקים וחיות
ולגוף האנושי,
גם כשהחשיפה
.היא ברמה מתחת לסף הרשמי21
17 International Agency for Research on Cancer, WHO, "IRAC Classifies Radiofrequency Electromagnetic
Fields as Possibly Carcinogenic to Humans", Press Release No. 208, May 2011.
18
בקבוצה6 מופיעים חומרים או גורמים המוגדרים "מסרטנים לבני-
"אדם –
שלגביהם יש ראיות מספיקות לכך שהחומר
.מסרטן. טבק, לדוגמה, נמנה עם קבוצה זו
בקבוצה2A
מופיעים חומרים או גורמים
שה גדרתם "סביר להניח שהם מסרטנים
לבני-
"אדם
, שלגביהם יש ראיות מוגבלות לכך שהם גורמים סרטן לבני-
אדם, אך יש די ראיות להיותם גורמי סרטן לחיות
.מעבדה. חומרים הנפלטים בעת טיגון בטמפרטורה גבוהה הם דוגמה לגורם מקבוצה זו
בקבוצה2B
, ש נכללת בה קרינה
אלקטרומגנטית בתדרי ר
דיו, מוגדרים חומרים או גורמים שהם "מסרטנים אפשריים לבני-
"אדם , שלגביהם יש ראיות
מוגבלות לכך שהם מסרטנים לבני-אדם וראיות לא מספיקות לסרטן בחיות מעבדה ; בקבוצה2 נמצאים
חומרים או גורמים
ש"לא ניתן לסווג אם הם מסרטנים" ובקבוצה8
–
.חומרים שסביר שאינם מסרטנים מתו :ךInternational
, 2012
"Measuring the Information Society", Executive Summery
Telecommunication Union,
.
19
מועצת אירופה הוקמה ב-
6282
וחברות בה80
מדינות אירופ
יות. המועצ ה הוקמה כדי לקדם דמוקרטיה, הגנה על זכויות
.אדם ושמירה על שלטון החוק
יש להבחין בין מועצת אירופה
, שהיא גוף וולונטרי, ו
בין האיחוד האירופי , שיש לו מעמד
רגולטורי וחקיקתי
. ועדת השרים
של מועצת אירופה היא הגוף המחליט
של מועצת אירופה, וחברים ב ה
שרי החוץ
של
המדינות
החברות או
.נציגיהם ועדת השרים
מוסמכת לנסח המלצות למדינות החברות, אך המלצות אלו אינן מחייבות את
המדינות. רא ו אתר האינטרנט של
מועצת אירופה.
20 Council of Europe, Parliamentary Assembly, Resolution 1815: The Potential Dangers of Electro-Magnetic
Fields and Their effect on The Environment, 2011.
21 " While electrical and electromagnetic fields in certain frequency bands have wholly beneficial effects which
are applied in medicine, other non-ionizing frequencies, be they sourced from extremely low frequencies,
power lines or certain high frequency waves used in the fields of radar, telecommunications and mobile
telephony, appear to have more or less potentially harmful, non-thermal, biological effects on plants, insects
and animals as well as the human body even when exposed to levels that are below the official threshold
values".
עמוד 1 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
]...[
,המועצה מצרה על כך שלמרות קריאות לכבד את עקרון הזהירות המונעת ולמרות כל ההמלצות
ההצהרות ו כמה
התפתחויות בחקיקה, אין תגובה לסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הידועים ו לאלה
שמתעוררים לאחרונה, ולמעשה יש דחיות ועיכובים שיטתיים באימוץ ו
ב יישום של צעדי מניעה
אפקטיביים
; המתנה לראיות מדעיות וקליניות ברמה גבוהה יכול
ה
להוביל לעלויות בריאותיות
וכלכליות גבוהות, כפי שקרה בעבר עם אסבסט, דלק המכיל עופרת וטבק"
[ההדגשות כאן ובמסמך
כולו
.]אינן במקור
בין השאר, בא מו
ות בהחלטת המועצה
ההמלצות
שלהלן:
"
יש לנקוט את ,כל הצעדים הסבירים כדי להפחית את החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים
בייחוד תדרי רדיו מטלפונים ניידים,
ובפרט בקרב ילדים וצעירים שנראה כי
ל הם במיוחד
סיכון ל
לקות ב.גידולים סרטניים בראש
יש לבחון מ חדש את הבסיס המדעי לסטנדרטים הנוכחיים של חשיפה לקרינה
אלקטרומגנטית, כפי שנקבעו על-ידי המועצה הבי
ן-
לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת
(
ICNRIP) בשל המגבלות של הסטנדרטים הנוכחיים, ולאמץ את עקרו
ן
ALARA
–
As
Low As Reasonably Achievable, דהיינו להגיע לרמת קרינה אל קטרומגנטית נמוכה
ככל שאפשר להשיג בצורה סבירה, הן לנוכח התחממות הטלפונים הניידים, הצמודים לגוף
,האדם
ו הן
לנוכח ה
השפעות הביולוגיות האחרות שלהם.
ראוי ל נהוג בתשומת לב מיוחדת עם
אנשים שיש להם "רגישות אלקטרו
מגנטית",
הסובלים
מתסמונת של היעדר סבילות לשדות אלקטרומ
גנטיים, ולהציג צעדים כדי להגן עליהם, כולל
יצירת
אזורים נטולי קרינה שאינם מכוסים ברשתות אלחוטיות".
לגבי
הגנתם של ילדים, מצוין בהחלטה,
:בין השאר
"
יש לפתח במשרדי ממשלה שונים (חינוך, סביבה ובריאות) קמפיינים המספקים מידע
ה
מכוון למורים, הורים וילדים, כדי להתריע
בפניהם על הסיכונים הספציפיים של שימוש
מוקדם, ממושך ול
ל
א שיקול דעת בטלפונים סלולריים ו
ב התקנים אחרים הפולטים גלי
.מיקרו22
עבור ילדים ככלל, ובפרט בבתי-
ספר ובכיתות, יש להעדיף חיבור אינטרנט קווי ולהסדיר
בקפידה את השימוש של התלמידים בטלפונים ניידים בשטחי בית-הספ
ר".
22 "develop within different ministries (education, environment and health) targeted information campaigns
aimed at teachers, parents and children to alert them to the specific risks of early, ill-considered and
prolonged use of mobiles and other devices emitting microwaves".
עמוד 2 מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.1.2
.
דוח סוכנות הגנת הבריאות הבריטית(
HPA
)
על השפעות בריאותיות של שדות
אלקטרומגנטיים
באפריל1111
פרסמה ועדה מייעצת בלתי תלויה לקרינה בלתי מייננת דוח שנכתב עבור סוכנות הגנת
הבריאות הבריטית(Health Protection Agency)
,
שנשא את הכותרת "השפעות בריאותיות משדות
א"לקטרומגנטיים בתדרי רדיו.
23
בדוח נכתב, בין השאר,
:כך
"ב מחקרים
ע
ל השפע ת
חשיפ
ת
תאים
לשדות בתדרי רדיו
בתנאי מעבדה מובאים
כי ום מספר רב של
מחקרים שבחנו מחדש
.את ממצאיהם של מחקרים קודמים לא נמצאו השפעות ששוחזרו במחקרים
אחרים באופן עקב
י
של
חשיפה לשדות בתדרי רדיו ב רמות הנמוכות מאלה הגורמות להתחממות
הניתנת לזיהוי. בפרט, לא נמצאו ראיות משכנעות לכך ששדות בתדרי רדיו
גורמים לנזק גנטי או
.מגדילים את הסבירות לממאירות של התא24
מחקרים בבעלי-
חיים עשו שימוש במגוון מודלים ביולוגיים, רמות חשיפה ותדרים. בהכללה, מחקרים
אלה
אינם מספ קים שום ראיה להשפעות
ה בריאותיות
של ה חשיפה לשדות בתדרי רדיו ברמות
הנמוכות מאלו שב
הנחיות הבי
ן-
.לאומיות ,בפרט
ב מחקרים שנעשו
בשיטה
נכונה ובאוכלוסיית מחקר
גדולה לא
נ
מצא
ה שום ראיה לכך ששדות בתדרי רדיו משפיע
ים
על היווצרות
ס
רטן והתפתחותו ,
ולא
היו ראיות עקביות להשפ
עה על המוח, מערכת העצבים, מחסום הדם–
מוח, תפקודי השמיעה או פוריות
ופריון.
מן
הראיות משתמע כי חשיפה לשדות בתדרי רדיו מתחת לרמה הקבועה בהנחיות הבי
ן-
לאומיות
אינה
גורמת לסימפטומים חמורים בבני-אדם
, ו כי ,אנשים, גם אלה המדווחים על רגישות לשדות בתדרי רדיו
אינם
יכול ים למעשה
לזהות את נוכחותם של שדות בתדרי רדיו. בדומה לכך ,ב מחקרים שנערכו בשיטה
ה נכונה לא
נ
מצא שיש לקרינה
השפעות קוגניטיביות
משמעותיות
. עם זאת, יש ראיות מסוימות לכ
ך
ששדות בתדרי רדיו יכולים להשפיע על( הפעילות החשמלית במוחEEG
) ועל סמנים אחרים של תפקוד
.המוח
ולם א השפעות אלה לא נמצאו באופן עקבי במחקרים שונים. נוסף על כך , לעתים קרובות היקפן
קטן מ
היקף ה שינויים
ה
פיזיולוגיים הנגרמים באופן טבעי, ולא ברור אם יש להשפעות אלה ה
שלכות
.בריאותיות
]...[
היקף המחקר בבני-
אדם
בדבר השפעות ארוכות טווח, שאינן סרטן, בעקבות חשיפה לש דות בתדרי
,רדיו מתחת לרמות הסף המקובלות אומנם ,מוגבל מאוד
אך אין ב ספרות המחקרית ראיות של ממש
להשפעות כאלה,
בפרט לעניין.תמותה ממחלות לב, תפקודי פריון ותמותה שלא עקב סרטן
ב מחקרים אפידמיולוגיים
שעסקו ב
סיכונים לסרטן בבני-
אדם בשל חשיפה תעסוקתית לשדות בתדרי
רדי
ו ו מגורים הקרובים
למשדרי
ם בתדרי רדיו,
היו
חולשות
מתודולוגיות
ברורות , בפרט בנוגע להערכת
23 Health Protection Agency, Health Effects from Radiofrequency Electromagnetic Fields, Report by the
Independent Advisory Group on Non-ionising Radiation (AGNIR), April 2012.
24 "Studies on the effect of RF field exposure on cells in vitro now include an increasing number that have re-
tested findings from previous studies. No consistently replicable effects have been found from RF field
exposure at levels below those that produce detectable heating. In Particular there has been no convincing
evidence that RF field cause genetic damage or increase the likelihood of cells becoming malignant".
עמוד
61
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
רמת החשיפה. מחקרים אלה אינם מצביעים על ק
יומו של ק שר סיבתי בין שני הגורמים אך הם גם אינם
מצביעים על ה
י.עדרו
כיום יש
מספר רב של מחקרים אפידמיולוגי
י ם שפורסמו
שבחנו את קיומו
של
סיכו
ן מוגבר ל חלות
ב סרטן בשל .שימוש בטלפון נייד אף
שכמה מחקרים הצביעו על
קשר חיובי כזה ,(כלומר יש קשר בין
חשיפה לטלפון נייד לבין סיכון מוגבר ל חלות
ב
סרטן), ככל
ל
הראיות אינן מלמדות כי השימוש בטלפונים
,ניידים גורם לסרטן במוח או לסוגים אחרים של סרטן. עם זאת
המידע מבוסס על תקופה
של פחות מ-
62
.שנה ממועד החשיפה הראשונה
]...[
,לסיכום
אף-על-פי ש נערך מחקר לא מבוטל בתחום זה, אין ראיות משכנעות שחשיפה לשדות
"בתדרי רדיו מתחת לרמה הקבועה בהנחיות גורמת להשפעות בריאותיות במבוגרים ובילדים.
1.1.9
.
דוח משרד
מבקר המדינה של ארצות-ה
ברית
על השפעות בריאותיות של
קרינה
מטלפון נייד
ביולי1111
פרסם משרד
מבקר המדינה של ארצות-הברית, לבקשת כמה מנציגי בית-הנבחרים, דוח
המסכם את ההש פעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בתדרי רדיו מטלפונים ניידים ואת פעילות
המחקר והרגולציה של הרשויות בארצות-הברית בנושא זה.
25
:להלן ממצאים עיקריים מן הדוח
בשנת3116
קבע מ
י
נהל המזון והתרופות של ארצות-
הברית(
FDA
)
כי מחקרים לא הצביעו על
השפעות בריאותיות שליליות של פליטות אנרגיית תדרי רדיו עקב
שימוש בטלפונים ניידים,
אך אין מידע מספק שמאפשר לקבוע שטלפונים ניידים אינם
גורם סיכון בעניין זה.
גם בחלוף
עשור של מחקר מדעי, ומאות מחקרים שבחנו את ה
השפעות הבריאותיות של חשיפה לאנרג יה
בתדרי רדיו מטלפונים ניידים
, מסקנות ה-
FDA
לא השתנו. על פי ה-
FDA
, אף
שממצאי
המחקרים ככלל
אינם
מציגים ,השפעות בריאותיות שליליות יש
כמה מחקרים בודדים
ש
מצביעים על ה
ע שפ
ות אפשריות כאלה.
ב מחקרים אפידמיולוגיים לא
הוצגו
השפעות בריאותיות שליליות
של
חשיפה לאנרגיה בתדרי
רדיו עקב
שימוש בטלפון נייד, אך המחקר איננו סופי,
כיוון שממצאים מכמה מחקרים הצביעו
על קשר אפשרי
בין חשיפה כאמור ל
סוגים מסוימים של גידולים, כולל גידולים סרטניי.ם26
במחקר אינטרפון, שנערך ב-
62
מדינות, לא נמצא ככלל סיכון מוגבר ל
לקות ב גידולים במוח עקב
שימוש בטלפון נייד, אך ברמת החשיפה הגבוהה ביותר הממצאים הצביעו על קשר אפשרי
בין
"סיכון מוגבר לגידולים מסוג "גליומה
ובין שימוש
בטלפון הנייד .מחקרים א פידמיולוגיים
א
חרים לא
הצביעו על קשר בין שימוש בטלפון נייד
ל
גידולים, כולל סרטניים
. לדוגמ
ה ,ב מחקר
25 United States Government Accountability Office, TELECOMMUNICATIONS: Exposure and Testing
Requirements for Mobile Phones Should Be Reassessed, Report to Congressional Requesters, July 2012.
26 "Epidemiological research has not demonstrated adverse health effects from RF energy exposure from
mobile phone use, but the research is not conclusive because findings from some studies have suggested a
possible association with certain types of tumors, including cancerous tumors".
עמוד
66
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שנערך בדנמרק לא
נ מצא קשר בין שימוש בטלפון נייד
ל .גידולים סרטניים ואחרים במחקר
שערך
מכון הבריאות הלאומי של ארצות-
הברית(
NIH
)
, שנבדקו בו שינויים בשיעור חולי
סרטן המוח בשנים1551
–
1116
באמצעות נתוני רשומות ,לא נמצא ה עלייה בשיעור המקרים
החדשים של סרטן המוח, למרות עלייה דרמטית בשימוש בטלפונים ניידים בתקופה
.האמורה
יש
לציין כי מחקרים אפידמיולוגיים
היו עד כה מוגבלים ביכולתם לספק מידע על השלכות
ארוכות טווח של
ה
חשיפה לאנרגיה בתדרי רדיו
, מאחר ש השכיחות של שימוש ארוך טווח
בטלפון נייד עדיין ,מועטה ביותר
וחלק מן הגידולים, מסרטנים ואחרים,
אינם מתפתחים אלא
.לאחר שנים רבות לאחר החשיפה
ב
מחקרי מעבדה
לא נמצאו השפעות בריאותיות שליליות של חשיפה לאנרגיה בתדרי רדיו עקב
,שימוש בטלפון נייד, אך המחקר איננו סופי
כיוון שממצאים מכמה מחקרים הצביעו על
.השפעות על מושאי המחקר
לדוגמ
ה ,ב מחקרים שונים
נ בדקו השפעות של חשיפה לאנרגיה
כאמור
על ה-
DNA
של חולדות ותאי אדם
. בעוד ב חלק מן המחקרים
נ מצא כי חשיפה לאנרגיה
בתדרי רדיו פגעה ב-
DNA
, מחקרים אחרים לא הצליחו לשחזר תוצאות
אלו באות ם תנאי
.מחקר אף שבחלק מן המחקרים זוהו השפעות קוגניטיביות על בעלי-ה חיים שנחשפו לאנרגיה
בתדרי רדיו, ככלל לא נמצאו באופן עקבי השפעות שליליות
של חשיפה ל אנרגיה בתדרי רדיו
.ברמה המאפיינת טלפונים ניידים חלק מן המחקרים שחשפו בני-
אדם לאנרגיה בתדרי רדיו
הצביעו על שי נויים פיזיולוגיים בשל
החשיפה לקרינה, לדוגמ
ה
שינוי בפעילות המוח. יש לציין כי
ההשלכות הפיזיולוגיות של שי נוי כזה אינן ידועות ולא ברור אם
הן כרוכות ב השלכות
.בריאותיות נוסף על כך
, רק חלק קטן ממחקרי המעבדה שזיהו השפ
עה כלשהי שוחזרו ,
ובחלק
מן המחקרים
לא
אושררו בש חזור
ה ממצאים
הקוד.מים
:הדוח מסיים בשתי המלצות לפעולה
6.
יש לבחון באופן רשמי את גבולות החשיפה המוגדרים כיום לאנרגיה בתדרי רדיו ,
לרבות את
ה
השפעות
של
קביעות אלו
,על בריאות האדם את העלויות והיתרונות
ש בשמירת התקן
הקיים ו את
עמדותיה
ן של סוכנויות בריאות ובטיחות רל
וו
נטי
ות .על-פי ההכרעה , יש לשנות
.את תקני החשיפה
3.
יש לבחון מחדש אם אופן הבדיקה של טלפונים ניידים מאפשר להגיע לנתון הנכון לגבי רמת
האנרגיה המקסימלית שנחשפים לה בשימוש בהם בפועל, בפרט כאשר הטלפון מוחזק כנגד
הגוף,
.ולעדכן את דרישות הבדיקה בהתאם
עמוד
63
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.1
. עמדת משרד הבריאות בישראל בנושא קרינה אלקטרומגנטית27
להלן חלק עיקרי מ תשובת משרד הבריאות על שאלות מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדבר הסיכונים
הבריאותיים האפשריים
שב
חשיפה לקרינה
,אלקטרומגנטית
"הידע המדעי בנושא נזקי הבריאות
האפשריים כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית אינו
,שלם ולפי
כך רמת הסיכון לתחלואה אינה
ברורה דייה ואינה מכומתת [...]
,מידת הסיכון האפשרי קשורה בגורמים רבים, וביניהם אורך הגל
התדר, השדה
.החשמלי והמגנטי ועוצמת הקרינה
החוקרים העוסקים בתחום מתמודדים כיום עם
הניסיון להביא בחשבון גורמים אלו ,לאפיין את מקורות הקרינה השוני
ם ולכמת את הסיכון על-פיהם.
[
...
] עיקר הנזקים הבריאותיים שנחקרו עד כה בהקשר של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
קשורים
להתפתחות סרטן(בייחוד גידולי מ
ו,ח, מנינגיומה, גליומה, גידולי עצב השמע
,גידולי בלוטות הרוק
האשכים, וסרטן מח ולוקמיה בילדים). בנוסף, נבחנו מחלות כג ,ון טרשת נפוצה, השפעה על הפוריות
,השמנת יתר, פגיעה בתפקוד קוגניטיבי
,בעיות התנהגות בילדים, השפעות המודינמיות, רגישות עורית
כאבי ראש, רגישות יתר. כאמור, נושאים אלו נמצאים במחקר ולא הוכחו באופן חד-משמעי כנגרמים
מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. וצי
ין כי קרינה בתדר
ים אלו הוגדרה כגורם אפשרי לפיתוח גידולי מ
וח
[
...
]
][עוד יש לציין כי חשיפה לקרינה מרשת החשמל(ארונות חשמל, שנאים ועוד)
,בקרב ילדים נמצאה
בחלק מן המחקרים, כקשורה להתפתחות של
לוקמיה בילדים. מחקרים אלו מהווים בסיס לניסיון
להגדיר רמת חשיפה ממושכת מותרת, אך לא נ
קבע בעולם תקן מותר בהקשר זה [...]
בהתאם לסיווג קרינה בלתי מייננת לע-י יד ארגון הבריאות העולמי כמסרטן
אפשרי)
בקטגוריה 2B
,
שהיא הקטגוריה הנמוכה ביותר לקשר אפשרי לסרטן(, ובהסכמה עם רוב המדינות שנתנו דעתן על
,כך מאמץ משרד הבריאות בנושא זה את עקרון הזהירות המונ"עת.
סיכום ההשלכות הבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית
,כפי שראינו לעיל מן הדוחות והמסמכים שנסקרו
אין כיום קונ
ס נזוס בקרב חוקרים וקובעי מדיניות, לא
לגבי ה סיכונים הבריאותיים שבקרינה אלקטרומגנטית ולא
לגבי ה מדיניות שיש לנקוט בעניין מקורות
ה קרינה
ה.אלקטרומגנטית
כ כלל, ניתן לומר
ש.יש ראיות חלקיות בלבד לסיכונים בריאותיים מקרינה אלקטרומגנטית
,בין השאר
הגדירה הסוכנות הבי
ן-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי
את הקרינה האלקטרומגנטית
כמסרטן אפשרי – ביטוי המבטא את קיומן של ראיות חלקיות בלבד לכך שזהו גורם מסרטן לבני-א .דם
הפרלמנט האירופי גורס כי לקרינה אלקטרומגנטית יכולות להיות השלכות בריאותיות שליליות; מועצת
אירופה מציינת כי לשדות אלקטרומגנטיים יש
במידה זו או אחרת השפעות ביולוגיות שיש להן
פוטנציאל להזיק
.גם בחשיפה מתחת לרף הרשמי
27
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הברי ,אות, מכתב6
בנובמבר3163
.
עמוד
62
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בניגוד לעמדת
הגופים האירופיים האמורים , סוכנות
ת הגנ
הבריאות הבריטית(
HPA
)
, מציינת כי מן
הראיות משתמע כי חשיפה לשדות בתדרי רדיו מתחת לרמה הקבועה בהנחיות
אינה
גורמת לסימפטומים
חמורים בבני-
.אדם
כפי שמצוין בדוח משרד
מבקר המדינה של ארצות-הברית, מינהל המזון והתר
ו פות(
FDA
)
גורס כי
מחקרים לא הצביעו על
השפעות בריאותיות של פליטות באנרגיית תדרי
רדיו, אך אין מידע מספ
י ק
שמאפשר לקבוע כי טלפונים ניידים
אינם משמשים גורם סיכון לבריאות.
על-פי משרד הבריאות בישראל, הידע המדעי בנושא נזקי הבריאות האפשריים עקב חשיפה
לקרינה
אלקטרומגנטית אינו
,שלם ולפיכך רמת הסיכון לחל ות בעקבותיה
אינה ברורה דייה
.ואינה מכומתת
לנוכח
סיווג
ה של קרינה בלתי מייננת לע-ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן
אפשרי)
בקטגוריה2B
,
שהיא הקטגוריה הנמוכה ביותר לקשר אפשרי לסרטן(, ובהסכמה עם רוב המדינות שנתנו דעתן על
,כך משרד הבריאות
מאמץ
בנושא זה את עקרון הז
הירות המונעת.
תוצא
ת יה עדר ההסכמה אשר לסיכון הטמון בקרינה אלקטרומגנטית היא נקיטת דרכי ההתמודדות
שונות בכל מדינה . אחד מן הגורמים המשפיעים בתחום זה הוא מידת האימוץ והיישום של עקרון
.הזהירות המונעת
עקרון הזהירות המונעת
הוגדר
בוועידת האו"ם לסביבה ולפיתוח בשנת1551
בריו דה-
ז'נרו, ולפיו "כדי
להגן על הסביבה [
...
]
במקומות שיש בהם סכנה לנזק חמור או בלתי הפיך, היעדר הסכמה מדעית
מלאה לא ישמש עילה לדחות את הפעלתם של אמצעים יעילים-
( כלכליתcost effective
) המיועדים
למנוע את הידרדרות ה סביבה" (עיקרון19
.)של אמנת ריו28
עקרון הזהירות המונעת אף עוגן בסעיף626
( לאמנת תפקוד האיחוד האירופיTreaty on the
Functioning of the European Union). על-
פי נציבות האיחוד האירופי, עקרון הזהירות המונעת
מאפשר נקיטת תגובה מהירה אם יש ,חשש לסכנה לבריאות האדם
ל בריאותם של
בעלי-
חיים וצמחים או
סכנה
לסבי .בה
במקרים שבהם
הידע המדעי הזמין אינו מאפשר לקיים הערכת סיכונים מספקת ניתן
להשתמש בע
י קרון זה. נציבות האיחוד האירופי מדגישה כי
אפשר
להשתמש בעקרון הזהירות המונעת
רק כאשר
נמצא פוטנציאל לסיכון, וכן כאשר
יש
מידע מדעי נרחב ככל האפשר בנוגע לתופעה וחוסר
הוודאות המ
דעית מצומצ
ם
ככל האפשר. הרשויות הממונות על ניהול סיכונים יכולות להחליט אם לפעול
או לא לפעול בנושא
, בהתאם לרמת הסיכון שנמצאה . לשם כך יש לערוך
ה ערכת סיכונים, כולל הערכת
הסיכון שבאי-
,נקיטת פעולה. אם הסיכון הוא גבוה, ניתן לנקוט מגוון אמצעים, כגון פעולות חקיקה
מ.ימון מחקרים, יידוע הציבור ועוד
29
רוב
הביקורת על עקרון הזהירות המונעת נובע מהשוואתו ל"שיטות מדעיות מבוססות" הנהוגות בניהול
.סיכונים ,עם אלה נמנות
בין השאר,
שיטות כמותיות להערכת הסיכון או שיטות המבוססות על חוות
.דעת של מומחים
הן מסתמכות על ניסויי מעבדה, ערי כת מודלים, שימוש בכלים סטטיסטיים, ניתוח
28
,אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה הצהרת ריו6223
,
:תאריך כניסה1
בפברואר3162
.
29 Europa-Summaries of EU Legislation, Precautionary Principle, Access date: February 6th 2013.
עמוד
68
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עלות–
תועלת ועוד. יש הטוענים כי שיטות אלו מספקות מידע מקיף והולם
ב תהליך קבלת ההחלטות גם
במצב של אי-
ודאות מדעית, וכי עקרון הזהירות המונעת אינו מבוסס
דיו
.לסייע בקבלת החלטות30
1..
.
( רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטיתEHS
)
31
על-
פי ,ארגון הבריאות העולמי רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית היא מחלה שאין לה הסבר
טוקסיקולוגי או פיזיולוגי
,ברור
ו ,בה הפרט סובל מסימפטומים סובייקטיביים שונים
ש אותם הוא
מייחס לחשיפה לשדה אלקטרומגנטי מעשה ידי
.אדם התסמינים אינם ספציפיים ומשתנים בין אדם
לאדם. הנפוצי ם שבהם הם תסמינים עוריים (אדמומיות, גירוי ותחושת צריבה) ותסמינים של חולשה
עצבית (עייפות, קשיי ריכוז, סחרחורות, בחילות, דפיקות לב והפרעות בעיכול). ה סימפטומים הללו הם
.אמיתיים ומשתנים בחומרתם32
ללא קשר למקור הסימפטומים, להימצאותם עלולה להיות השפעה
ניכרת על חי ,יו של הפרט הם עלולים לגרום לו למצוקה, לפגוע בתפקודו החברתי והתעסוקתי ואף
.להביא לשימוש מוגבר בשירותים רפואיים
מחקרים מראים
שאי-אפשר
להציג
דפוס ברור של אופי הסימפטומים
או להגדיר את
מקור ההשפעה
להם או את משך הזמן
מ החשיפה
עד ל
הופעת
ם .יש גורמים בקהילה המדעי ת הסבורים שיש
מנגנון ביו-
אלקטרומגנטי הגורם לסימפטומים, כלומר הקרינה גורמת באופן ישיר לשינויים ביולוגיים בגוף האדם;
אולם רוב הגופים הרפואיים סבורים כי מנגנון כזה אינו ,קיים וכי הסימפטומים אינם נובעים מחשיפה
למקור
ה.קרינה
33יש שט
ים ענ ו שהסימפטומים קשורים לגורמ ים סביבתיים שאינם קרינה
אלקטרומגנטית, לדוגמ
ה אור מרצד מאורות פ
סר או ול ,צנט, בוהק ובעיות ויזואליות הנובעות ממסכים
עיצוב ארגונומי לקוי של עמדות מחשב ועוד. גורמים נוספים הם איכות אוויר לקויה בתוך בניינים
ו לחץ
.במקום העבודה או בסביבת המחיה
זאת ועוד, יש ראיות גוב רות לכך שלגורמים פסיכולוגיים השפעה על
.הופעת הסימפטומים ועל התגברותם
לדוגמ
ה , מחקרים הראו כי אנשים אשר
על-
פי
תפיסתם
נחשפו
ל
פליטת אנרגיה מ .מכשירים אלקטרוניים (גם אם בפועל לא כך הדבר) חוו סימפטומים שונים ,למעשה
רוב המחקרים הראו שאנשים הסובלים מ-
EHS
אינם
יכולי ם לזהות קרינה אלקטרומגנטית באופן
מדויק י.ותר מאנשים שאינם רגישים במיוחד
34
30 Stirling, A., "Risk, Precaution and Science: Towards a More Constructive Policy Debate. Talking Point on
the Precautionary Principle", Science and Society 8(4) (April 2007), pp. 309–315.
31
המונח המקובל כיום בספרות המקצועית הואIEI-EMF
–
Idiopathic Environmental Intolerance Attributed to
Electromagnetic Fields
. עם זאת, המונחEHS
–
Electromagnetic Hypersensitivity
, הוא שנוי במחלוקת אך רווח
מאוד בשיח הציבורי, ולפיכך ייעשה בו שימוש במסמך זה; הפרסום של ארגון הבריאות העולמי בנושא נקט אף הוא מונח
:זה. ראוDecember 2005, Access
,
Electromagnetic Fields and Public Health
World Health Organization,
date: January 14th, 2013.
32
.שם
33 Rubin, J. Nieto Hernandez, .R, Wessely, S., "Idiopathic Environmental Intolerance Attributed to
Electromagnetic Fields (Formerly 'Electromagnetic Hypersensitivity'): An updated Systematic Review of
Provocation Studies", Bio Electro Magnetics, 1(1) (2009), pp. 1–11.
34 World Health Organization, Electromagnetic Fields and Public Health, December 2005, Access date:
January 14th, 2013.
עמוד
62
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על-
פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי משנת3112
, על
ה מדינות לספק
לאוכלוסייה
מידע מאוזן וממוקד
על ה סכנות הנובעות מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ועל
מחקרים הנוגעים ל-
EHS
.ב מידע יש לכלול
הצהרה ברורה כי כרגע אין בסיס מדעי לקשר בין קרינה אלקטרומגנטית לביןEHS
.
35
כאמור לעיל,
באפריל3112
אימץ הפרלמנט האירופי החלטה בנושא "חששות בריאותיים הקשורים
."לשדות אלקטרומגנטיים36
,בין השאר
ההחלטה קוראת למדינות החברות בפרלמנט האירופי לראות
ב שבדיה ,דוגמה
להכיר באנש ים הסובלים מרגישות
יתר לקרינה אלקטרומגנטית כ אנשים עם מוגבלויות
ול
תת
.להם הגנה מספקת והזדמנויות שוות
בסוף מאי3166
אימצה מועצת אירופה את הצעת ההחלטה37
בה ש מ
ופיע
ה
שורה של המלצות הנוגעות
.לנושא סכנות הקרינה האלקטרומגנטית
בין השאר מוצע בהחלטה להתייחס במיוחד
לאנ שים שיש להם
"רגישות
אלקטרומגנטית", הסובלים
מתסמונת של היעדר סבילות לשדות אלקטרומגנטיים, ולהציג
צעדים כדי להגן עליהם, כולל יצירת.אזורים נטולי קרינה שאינם מכוסים ברשתות אלחוטיות
באפריל3163
פרסמה
ועדה מייעצת בלתי תלויה לקרינה בלתי מייננת דוח שנכתב עבור "סוכ נות הגנת
"הבריאות (
Health Protection Agency
)הבריטית,
ש
כותרת
ו
"השפעות בריאותיות של שדות
."אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו
:בין השאר נכתב בדוח כך "מן הראיות משתמע כי חשיפה לשדות בתדרי
רדיו מתחת לרמה הקבועה בהנחיות הבי
ן-
לאומיות
אינה גורמת לסימפטומים חמורים בבני-אדם ,
ושאנשים, גם אלה המדווחים על רגישות לשדות בתדרי רדיו, לא יכולים לזהות את נוכחותם
של שדות
"בתדרי רדיו.
משרד הבריאות בישראל מאמץ את עמדת ארגון הבריאות העולמי לגבי
מחלת ה-
EHS
,ולדבריו
"לתופעה אין קריטריונים אבחנתיים ולא נמצא בסיס מדעי לכך
שהסימפטומים נגרמים
כתוצאה
מחשיפה לקרינ
ה אלקטרומגנטית .
( רגישות לקרינה אלקטרומגנטיתEHS
) ה אינ נחשב
ת אבחנה
,רפואית
ולא ברור כי התופעה מייצגת בעיה רפואית בודדת. בהתאם לכך, ההמלצה
לרופאים היא לטפל
בסימפטומים(לרבות הערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית) ולהעריך את הסביבה הביתית וסביבת העב ודה
,מבחינת מזהמים אפשריים, לרבות זיהום אוויר
רעש, תאורה(הפחתת אורות מהבהבים)
ופקטורים
ארגונומיים. כמו כן, מומלץ על הפחתת לחץ".
38
35
.שם
36 European Parliament, European Parliament Resolution on Health Concerns Associated with Electromagnetic
Fields (2008/2211(INI)), April 2nd, 2009.
37 Council of Europe, Parliamentary Assembly, Resolution 1815: The Potential Dangers of Electro-Magnetic
Fields and Their effect on The Environment, 2011.
38
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב6
בנובמבר3163
.
עמוד
61
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.. מקורות קרינה אלקטרומגנטית בסביבת בתי-הספר ו
מדיניות ה
טיפול בהם
בנובמבר3161
,
בעקבות סדרת
פגישות בין נציגי משרדי הממשלה –
משרד הבריאות
, המשרד ל הגנת
הסביבה ו משרד
החינוך –
ובהתאם לדיון שהתקיים בנושא במאי3161
ב וועדה המשותפת של ועדת
הפנים
והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה הבריאות לנושא סביבה ובריאות , גובש נייר עמדה
בנושא
""קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד
(להלן–
)דוח סדצקי.
39
להלן
הה תייחסות
ב נייר העמדה
ל
סוגיית
:הסיכון הבריאותי
"מסיכום המחקרים שפורסמו עד כה (לרבות מחקר אינטרפון הבי
ן-לאומי,
שבחן את השפעת
השימוש בטלפונים סלולריים על התפתחות גידולי מ
ו ח ממאירים ושפירים, גידולי עצב השמע
וגידולי בלוטת הרוק), עולה כי
קיים חשש לעל
י
יה בסיכון
לפיתוח גידולים אלו בעקבות
.השימוש בסלולרי יש לציין כי אוכלוסיית המחקר במחקרים ה
ל
לו לא כללה ילדים ובני-נוער,
הנחשבים כאמור פגיעים יותר לנזקי הקרינה האלקטרומגנטית. עקב כך, גופים בין-
לאומיים
רבים המליצו על אימוץ עקרון'הזהירות המונעת' (
precautionary principle
)
. גם משרד
הבריאות הישראלי המליץ על אימוץ עקרון הזהירות המונעת בהקשר של שימוש בטלפונים
סלולריים, עם דגש על אוכלוסיית הילדים ובני-הנוער".
"בדומה למתרחש בעולם כולו, גם בבתי-
הספר בישראל קיימת מגמה הולכת וגוברת של
שימוש במחשבים ניידים וברשת האינטרנט. בתי-
ספר רבים מאמצים את הדרך האלחוטית
כדרך הגלישה הנבחרת. השימוש ברשתות אלחוטיות חושף את אוכלוסיית התלמידים לקרינ
ה
אלקטרומגנטית"
.
"יש לזכור כי אוכלוסיית התלמידים, המורכבת מילדים ובני-נוער,
הינה אוכלוסייה ייחודיות
במאפייניה: ככלל, עבור רוב החומרים המסרטנים לרבות קר
ינה מייננת ועבור רוב אתרי40
הסרטן קיים קשר הפוך בין הגיל בעת החשיפה לבין הסיכון לתחלואה. לכן יש להתייחס
לאוכלוסייה זו כאוכלוסייה רגישה בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת. לאוכלוסיית התלמידים
,קיים צפי לשנות חיים רבות
ש
בהן ת
י"תכן התפתחות מחלות עם זמן חביון ממושך.
על-
,פי הדיון ונייר העמדה
יש
שלושה מקורות
ל
קרינה אלקטרומגנטית בסביבת בתי-
הספר: טלפונים
ניידים, נקודות גישה לאינטרנט אלחוטי ו
רשת ה
חשמל, המפיצ
ה
קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך
(
ELF
). בעוד רשת החשמל ונקודות הגישה האלחוטית לאינטרנט ה
ן חלק מן התשתית בבתי-
,ספר
טלפונים ניידים הם מקור קרינה שנתון בעיקרו לשליטה ו
ל .אחריות של התלמידים עצמם
להלן יוצג
בקצרה טיפול משרד החינוך, בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה,
בקרינה
אלקטרומגנטית מטלפונים ניידים
, מאינטרנט אלחוטי
.ומרשת החשמל
39
,מכון גרטנר, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה
נייר עמדה בנושא: קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד ,
נובמבר3161
.
40
.הכוונה למקומות בגוף שבהם מתגלה סרטן
עמוד
60
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
..1
. טלפונים ניידים
כאמור לעיל, א
ין כיום קונ
ס נזוס מחקרי אשר לסיכונים בריאותיים הנובעים מחשיפה לקרינה
אלקטרומגנטית מטלפונים ניידים, אך כמה מחקרים הצביעו על סיכונים בריאותיים–
בפרט סיכונים
לגידולים במוח
ול גידולים בעצב השמע ובבלוטות הרוק. יצוין כי בניגוד לקרינה מרשת החשמל
,ומאינטרנט אלחוטי ,עיקר הסיכון הבריאותי בטלפון נייד
א
ם יש סיכון כזה , הוא למשתמש עצמו ולא
לכלל התלמידים בסביבתו–
.סיכון הנובע מן הקרבה הרבה של המכשיר לגוף המשתמש
על-
פי דוח סדצקי, נציגי הגורמים( הנוגעים בדבר
משרד ה ,בריאות
משרד ה
חינוך, המשרד ל הגנת
הסביבה ונציגי חברת החשמל) הס כימו כי יש לפעול בהתאם לעקרון הזהירות המונעת בכל הנוגע
לטלפונים ניידים בסביבת בית-הספר , תוך מציאת האיזון בין הבחירה של התלמיד והוריו להשתמש
בטלפון נייד ובין
ה
השלכות החברתיות והבריאותיות של שימוש זה. בשל הסיכון להגברת ע
ו צמת
,הקרינה
וכן בשל הרצון שלא לאסור ל
חלוטין שימוש בטלפון נייד בבית-הספר,
הוחלט שלא להמליץ על
.שימוש בטכנולוגיות המשבשות קליטה
:בין דרכי הפעולה שהוצעו הפעלת תוכנית חינוכית
ל הקניית הרגלי שימוש מושכלים בטלפון
ה
נייד,
ו מדידת השפעת התוכנית באמצעות סקר; בחינת
הצבתם של טלפונים נייחים בבתי-הספר
; בחינת
הגדרתם של
אזורי דיבור בטלפון
בבתי-
הספר–
;בדומה להגדרתם של אזורי עישון
ה מלצה למשרד
התחבורה ל
קבוע
איסור גורף על שימוש בטלפון נייד בשעת נהיגה בקרב נהגים צעירים ועל איסור שימוש
.בטלפון נייד בשעת נהיגה בקרב נהגי תחבורה ציבורית והסעות
..1.1
.
מדיניות משרד החינוך
בנוגע לטלפונים ניידים
ב סעיף1.1-1.
/בחוזר מנכ"ל משרד החינוך תשעב1
(ב) מספטמבר1111
נדון ה נושא "שימוש מושכל
."בטלפונים סלולריים41
על-פי ההנחיה בחוזר ,
"
יש לקיים הסברה מותאמת לגיל התלמידים ולעולם
המושגים שלהם, שמטרתה הקניית הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון הסלולר י, ובה יש לפרט
לתלמידים מהם הרגלי השימוש הנכונים. יש להטמיע הרגלים אלה בחיי היום-
יום ולהחילם על כלל
קהילת מוסד החינוך".
תחת הכותרת "המלצות" נכתב בחוזר כך :
"קיצור משך השיחה וסך כל השיחות; העדפת השימוש במסרונים (
SMS) על פני השימוש בשיחות;
שימוש באוזנייה ח
וטית בעת קיום שיחה והרחקת מכשיר הטלפון הסלולרי מהגוף;
קביעת אזורים
בשטח בית-
הספר המותרים לשימוש בטלפון הסלולרי ומועדים מוחלטים ומוסכמים לשימוש זה במרחב
המוסד החינוכי
בכל עת;
הימנעות מוחלטת משימוש בטלפונים סלולריים לכל מטרה במועדים ובאזורים
שנקבעו לכך במהלך שיעורים או כל פעילות חינוכית; הצבת טלפונים ציבוריים בבתי-
הספר כדי לאפשר
לתלמידים במצבים נדרשים יצירת קשר עם ההורים;
,הימנעות משימוש לילי בטלפונים סלולריים
41
חוזר מנכ"ל משרד החינוך
/תשעב6
(ב) מספטמבר3166
,
02
-
3.3
שימוש מושכל
בטלפונים ניידים , ספטמבר3166
.
עמוד
61
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הגורם לחוסר שינה;
הימנעות משימוש בטלפון סלולרי
במקומות ללא קליטה (
)כגון מעלית;
העדפה שלא
לשאת את הטל
פון הסלולרי בסמוך לגוף, בכיס או על מתלה וכד
ומה".
החוזר נכנס לתוקף ממועד פרסומו בספטמבר3166
. אין בידינו מידע על מידת יישומו של החוזר לעניין
השימוש בטלפון נייד בבתי-הספר. עם זאת, על-
פי דברים שאמר סגן שר החינוך דאז מנחם אליעזר מוזס
בתגובה על
שאילתה בנושא במל
יאת הכנסת, "ההנחיות מוטמעות בבתי-הספר על-
ידי צוות ההוראה
בהסברה חינוכית המותאמת לגיל התלמידים ולעולם מושגיהם. ההסברה כוללת שיחות על אודות
האיזון שיש לעשות בין מקומו החברתי של המכשיר לבין הסיכונים הבריאותיים-
בטיחותיים העולים
ממנו, ומדוע מתעורר הצורך לנקוט
א ת
עקרון הזהירות המונעת".
42
..1
. אינטרנט אלחוטי
אינטרנט אלחוטי, ומחשבים ניידים המחוברים לרשת האינטרנט באמצעותו,
פולטים כאמור קרינה
,אלקטרומגנטית. השימוש במחשבים ניידים ובגישה אלחוטית לאינטרנט
ואף
השימוש בהתקני גלישה
אחרים דוגמת טלפונים ניידים חכמים ומחשבי לוח (ט ,)אבלט נעשה
בשנים האחרונות לנפוץ יותר ויותר,
הן בבתי-ה
ספר והן מחוצה להם. בבתי-הספר מאפשרים המחשבים והחיבור לאינטרנט הכנסתן
של
.טכנולוגיות ודרכי למידה חדשות
ב ערים שונות אף מועלות יוזמות של הנגשת הגלישה באינטרנט
במרחבים ציבוריים באמצעות שיתוף או פיזור של נקו דות גישה אלחוטיות
בחינם,
.לתועלת הציבור
ב
סביבה הבית-ספרי
ת
, כפי שמצוין בדוח סדצקי, החשיפה לקרינה מנקודות גישה אלחוטיות,
בדומה
לקרינה מרשת החשמל, איננה וולונטרית, כיוון שעצם הנוכחות בבית-
הספר היא חובה הקבועה בחוק
לימוד חובה, התש"ט–
1525. נוסף על כך
, ילדים וב
ני-נוער הם אוכלוסייה רגישה,
ולגבי חלק ניכר
מסוגי הסרטן הסיכון שילקו במחלה.גבוה מן הסיכון של מבוגרים
גם לגבי
קרינה ממערכות מחשב אלחוטיות גרסו נציגי המשרדים כי יש לפעול על-
פי עקרון הזהירות
המונעת. לשיטתם, "אין סיבה מהותית להשתמש בטכנולוגיות אלחוטיות כגון Wi-Fi וWLAN-
לצורך
תקשורת מחשבים בבתי-הספר
]...[
יש להנחות בצורה עקרונית את מערכת החינוך כי יש להעדיף
טכנולוגיות קיימות בטוחות ופשוטות יחסית, כגון חיבור ברשתות קוויות,
על פני הכנסת טכנולוגית
תקשורת מחשבים אלחוטיות כגוןWi-Fi
ו-
WLAN
".
..1.1
.
מדיניות משרד החינוך אשר
לאינטרנט אלחוטי
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע"ג2
ממאי3162
43
מתייחס לנושא הגישה לאינטרנט בבתי הספר וצמצום
.)הקרינה (ההדגשות אינן במקור
:תחת הכותרת "הנחיות בנושא קרינה ממערכות
Wi-Fi
,WLAN
והתקני קצה בשימוש המורים והתלמידים:" נכתב כך
42
'ישיבה מס231
של הכנסת ה-
61
מיום31
ביוני3163
', שאילתה מס6223
של חה"כ מג'אדלה: "טלפונים סלולריים בבתי-
."הספר
43
חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע
ג/2
" ,
2.1
שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר-
השלכות בריאותיות
ובטיחותיות"
,
6 במאי
3162
.
עמוד
62
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
8.6
במוסדות החינוך יש להעדיף התקנה של רשת חוטית בלי ליצ
ו ר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה
:ומהשימוש בה, כמפורט להלן
8.6.6
חיווט הרשת יהיה דרך קירות היקפיים, או בתעלות צמודות אליהם, לעמדת המורה
ולעמדות תלמידים
.הצמודות לקירות
8.6.3
חיווט הרשת לעמדות תלמידים שאינן צמודות לקיר יהיה מן הקיר לעמדה בתעלות
הצמודות לריהוט קבוע, או דרך מחיצות המקובעות לרצפה–
הכול לפי הנחיות
/הבטיחות המפורטות בחוזר הוראות הקבע סב1
(ב), "אבטחת הבטיחות במוסדות
החינוך", או בחוזר מעודכן יותר שיחליף אותו. יש לעקוב אחר עדכונים של הנחיות
בטיחות המפורסמות מזמן לזמ ן. לא יהיה חיווט דרך הרצפה אלא באישור מיוחד של
.יועץ בטיחות מוסמך
2.1
הוראות מעבר
כאמור ב-
8.6
לעיל, יש להעדיף במוסדות החינוך את השימוש ברשת חוטית. במקרים שמדובר
.בהם בעמדת מחשב למורה בכיתה או בעמדות בכיתת מחשבים אין להשתמש ברשת אלחוטית
במוסדות חינוך שהותק נה בהם רשת אלחוטית יש לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי למזער את
ר
מת הקרינה לפי ההוראות ב-
8.3.2-8.3.6
שלהלן ובכפיפות לבדיקת קרינה תקינה (על-
פי רמות
הסף שנקבעו על-
:)ידי המשרד להגנת הסביבה
8.3.6
יש לעשות שימוש במערכות תקשורת אלחוט מנוהלות ולהגדיר כי עוצמת השידור
תרד
למינימום הנדרש באופן אוטומטי, בהתאם לעוצמת המכשירים הפעילים ולצריכת
השירותים, וכן שנקודות גישה שאינן בשימוש יכובו אוטומטית על-
.ידי מערכת הבקרה
8.3.3
בשטח בית-
הספר יש לכבות התקני קצה בעלי יכולת אלחוט (דוגמת טלפונים
אלחוטיים וסלולריים, טאבלטים, מחשבים
ניידים וכיו"ב) כשלא נעשה בה
ם
שימוש
.במסגרת הלימודים
8.3.2
יש להקפיד לצייד כל חדר, מסדרון או כיתה בבית-
הספר בנתב(
Router
)
אלחוטי אחד
לפחות, ובלא פחות מנתב אחד לכל621
מ"ר שאינם מופרדים על-
ידי קירות. יש להקפיד
להתקין את הנתב במיקום מיטבי בחדר. אם מתקינים יו תר מנתב אחד בחדר, יש
.להקפיד להתקין את הנתבים באזורים שונים של החדר, כלומר לא סמוכים זה לזה
כמות נקודות הגישה תהיה בהתאם לכיסוי המרחבי, באופן שתימצא לא פחות מנקודת
גישה אחת לכל621
מ"ר. כמו כן ייקבע מספר נקודות הגישה על-
פי מספר המשתמשים
,הצפוי באופן שתהיה לא פחות מנקודת גישה אחת לכל32
משתמשים, גם אם אלו
פרוסים על621
.מ"ר או פחות
2.1.2
ע ל מוסדות חינוך שקיימת בהם רק רשת אלחוטית ושטרם השלימו את כל ההתאמות
הנדרשות לפי הוראות סעיף זה (כולל אלו שקיבלו אישור מפורש מהמינהל למדע
ולטכנולוגיה להיכלל בפיילוט הספרים ה דיגיטליים) להשלים את ההתאמות הנדרשות
עד לתחילת שנת הלימודים התשע"ה. כל זאת בלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר העדפת
.השימוש ברשת חוטית
8.3.2
במוסדות חינוך שטרם התבצעה בהם התקנה של רשת אלחוטית מומלץ שלא להתקינה
.ולהשתמש ברשת חוטית, אם היא קיימת
8.2
אין להתקין מ
כשירי שיבוש קליטה של טלפונים ניידים או של תקשורת אלחוטית בשטח בית-
.הספר
8.8
אין להשתמש במסגרת הלימודים בבית-
הספר בהתקני קצה מכל סוג שאינם תומכים בחיבור
.לרשת חוטית הנחיה זו גוברת על כל הנחיה אחרת,
ובכלל זה בסעיף2.1-62
בחוזר "הודעות
/ומידע" תשע"ב0, "הנ חיות להתאמה בין אמצעי קצה לתלמידים לבין התשתיות הפיזיות
והפדגוגיות בבתי-
."הספר
עמוד
31
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כפי שניתן לראות מן האמור בחוזר, משרד החינוך מנחה את בתי-
הספר להעדיף את השימוש
,בתשתיות אינטרנט קוויות ולא בנקודות גישה אלחוטיות. עם זאת משתמע מההוראות כי מוסדות
חינוך שהתקינו ז
ה מכבר גישה אלחוטית לאינטרנט אינם נדרשים להחליף את
התשתית האלחוטית
לקווית אלא לנקוט"פעולות "למזעור רמת הקרינה, כמפורט בחוזר,
עד לתחילת שנת הלימודים
.תשע"ה44
נוסף על כך ,
מן החוזר
עולה כי המשרד
מנחה לכבות התקנים אלחוטיים הפולטים קרינה כל עוד הם
אינם בשימוש ל
וצ( רכי לימודים לרבות מכשירי טלפון נייד). לא ברור מהי מידת היישום ויכולת
האכיפה של הנחיה זו בפועל, שהרי
לחלק ניכר מן התלמידים יש טלפונים ניידים.
יצוין כי
מ ההנחיה שלא
להשתמש בהתקני קצה שאינם תומכים בחיבור לרשת החוטית מש
ת מע כי
חלק ניכר מההתקנים הנפוצים יחסית, שהיו יכולים כעיקרון להפוך לחלק משגרת הלימוד בבתי-
הספר–
למשל
חלק מ מחשבי
ה)לוח (טאבלטים – ייאסרו למעשה ל
שימוש בבתי-הספר,
גם למטרות
.פדגוגיות
כדי לעמוד על דפוסי החיבור לאינטרנט ואמצעי החיבור לרשת
בבתי-
הספר פנה מרכז המחקר והמידע
של הכנסת למשרד החינוך
בבקשה
לפרט כמה בתי-
ספר וכיתות מחוברים לאינטרנט .ובאיזה אופן
על-
פי תשובת
משרד החינוך, "אנו נמצאים כרגע בבחינה מקיפה של בתי-ספר ש
ב הם הותקנו רשתות
אלחוטיות. כרגע ניתן לתת מידע על661
בתי-ספר שבהם הותקן ציוד, במסגרת הת
ו כנית'
התאמת
מערכת החינוך למאה ה-
11
'
.בבתי-
ספר
אלו הותקנו בממוצע
11
נקודות תקשורת, מתוכ
ן
11
נקודות
אלחוטיות ו-
11
נקודות קוויות".
45
כפי שניתן לראות, הנתונים שהועברו בעניין זה נותנים אינדיקציה חלקית בלבד
ל מצב בשטח מבחינת
פריסת תשתיות אינטרנט בבתי-
הספר. בעיקר ניתן להסיק מן המידע כי בממוצע
כמחצית מן הנקודות
בבתי-
הספר הן נקודות
קווי
ות
ומחציתן נקודות
אלחוטי
ות
. סביר להניח כי ברוב בתי-
הספר שאינם חלק
מהת
ו כנית המכונה
"התאמת מערכת החינוך למאה ה-
36
." מספר נקודות הגישה לאינטרנט קטן יותר
ל החלטה אם להתקין חיבור אינטרנט קווי או.חיבור אלחוטי יש משמעויות כלכליות על-
פי משרד
,החינוך
"עלות ממוצעת של
נקודת תקשורת קווית עומדת על
.11
ש"ח ; עלות ממוצעת של נקודת
תקשורת אלחוטית עומדת על
961
ש"ח". מן התשובה עולה כי על-
פי נתוני המשרד, התקנת גישה
לאינטרנט
ל כיתה של.1
תלמידים, לדוגמ
ה
(ללא עלויות נקודות הקצה– מחשבים וכדומה), תעלה כ-
44
יצוין כי חוזר המנכ"ל המצוטט מחליף ומעדכן חוזר מנכ"ל קודם בנושא מאוקטובר3163. על-
פי סעיף8.3
,לחוזר הקודם
"ר
ק באזורים שק יימת בהם בעיה בטיחותית להתקין רשת חוטית–
על בסיס חוות דעתו של יועץ בטיחות מוסמך ובאישור
ממונה הבטיחות הארצי– תותקן רשת אלחוטית בהתאם להנחיות שלהלן, תוך מזעור רמת הקרינה ככל האפשר
". על-
פי
"האמור בראשית החוזה המעודכן, העילה לשינוי הסעיף נובעת מ
קשיים שהתגלו ביישומו ובהתאם להמלצות ועדה ". לעיון
בנוסח החוזר הקודם שבוטל ראו: חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע
ג/3
,)(ב2-
2.1
שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי-
הספר– השלכות בריאותיות ובטיחותיות , אוקטובר3163
.
45
,ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, דוא"ל32
באוקטובר3163
.
עמוד
36
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1,111
ש"ח, אם ייעשה שימוש
בחיבור אלחוטי,
46
ו-
5,611
ש"ח, אם החיבור יהיה קווי–
ומכאן כי
הנגשת כיתה לאינטרנט קווי עולה כמעט פי
תשעה
.מהנגשה לאינטרנט אלחוטי
לטענת פרופ' סיגל סדצקי, כפי ש היא הובעה בדיון בנושא בכנסת, גם
ב תרחיש של שימוש במחשבים
ניידים בכיתות יידר
ש חיבור לחשמל בסמוך לנקודות הקצה, כיוון שלא ניתן יהיה ל הסתמך על הטענת
המחשבים בבתיהם של התלמידים , ומכאן
לא ש מדובר בשני תרחישים שונים לחלוטין,
של כיתות
ש יש
בהן
חיווט ו של כיתות לא
חיווט, אלא בשאלה אם יידרש,
נוסף על החיבור לרשת החשמל, גם חיבור קווי
לרשת האינט
רנט.
47
.יש לבחון אם עובדה זו עשויה להקטין את עלויות החיבור הקווי לאינטרנט
...
. קרינ
ה
בתדר נמוך מאוד(ELF)
מרשת החשמל
,כפי שמצוין בדוח סדצקי כמו
קרינה אלקטרומגנטית, גם קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד
(
ELF
)
48
הוגדרה על-ידי הארגון הבי
ן-לאומי לחקר הסרטן כ גורם
מסרטן אפשרי. נוסף על כך , ארגון
הבריאות העולמי המליץ כבר בשנת6222
להקטי
ן את החשיפה לקרינתELF
הן באמצעות הרחקה
ממקור הקרינה והן באמצעות הקטנת משך.החשיפה למקור הקרינה49
על-פי דוח סדצקי, בסביבת בתי-
הספר יש מקורות חשמליים שונים הפולטים קרינתELF
, ובהם"
קווי
מת ח עליון, קווי מתח ע
לי, קווי מתח תת-
קרקעי, פילרים, שנאים, לוחות חשמל ראשיים ומשניים, מעגלי
מזגנים תלת-י פז ים, ונקודות
ש"בהן קיימת זליגת מתח בין האפס להארקה.
50
בין
שנת
1115
לאוקטובר1111
ערכה עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר
בישראל) בדיקו
ת קרינה ב-
161
בתי-ספר וב-
612
גני-ילדים. ב-
111
בתי-ספר (כ-
99%) וב-
119
גנים
(כ-
19%
) נמצאה לפחות כיתה אחת
ש
בה רמת החשיפה ה
י יתה
גבוהה מזו שמנויה ב המלצות המשרד
להגנת הסביבה.
51
בדומה לגישתם כלפי מקורות הקרינה האלקטרומגנטית האחרים, גם
לעניין ה
קרינה מ רשת החשמל
הסכימו נציגי המשרדים כי יש לפעול על-
.פי עקרון הזהירות המונעת
אשר לצעדים היישומיים לטיפול בנושא , בדוח סדצקי ובמסמך משרד החינוך "התאמת מערכת החינוך
למאה ה-
36
" מצוינות ,בין השאר,
הנקודות
האלה:
על-פי דוח סדצקי ערך המשרד להגנת הסביבה ,עוד לפני סוף שנת
3161
,
בדיקות של קווי מתח
עליון ועלי בבתי-הספר, וליקויים תוקנו. נוסף על כך , המשרד ערך
פיילוט של בדיקות בפת
ח-
תקווה לוד בו,
ולאחר הפיילוט יונחו הרשויות
אשר ל תיקונים הנדרשים. עוד צוין כי "יש
46
לנוכח הנחיות חוזר מנכ"ל המצוטט לעיל, בסעיף8.3.2, המחייבות כי נקודת גישה אלחוטית אחת לא תשמש יותר מ-
32
.משתמשים
47
'פרוטוקול מס30
מישיבת
הו
ועד
ה משותפת פנים–עבודה לנושא סביבה ובריאות ,
קרינה אלקטרומגנטית במוסדות חינוך–
ישיבת מעקב ,
33
בנובמבר3161
.
48 Extremely Low Frequency.
49
מכון גרט
נר, היחידה לא ,פידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה
נייר עמדה בנושא: ק
רינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד ,
נובמבר3161
.
50
.שם
51
מלר"ז–
,המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל
נתוני מדידות חשמל במוסדות חינוך,
3112
–
אוקטובר
3163
,
68
בנובמבר3163
.
עמוד
33
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ביכולתו של המשרד להגנת הסביבה לבצע את מדידת השדות האלקטרומגנטיים בכל בתי-
הספר וגני-
"הילדים בישראל.
המשרד להגנת הסביבה אמור היה להכין תוכנית בדיקה
ב תוך כשנה–
דהיינו לא יאוחר מסוף
שנת1111
.
כדי לאפשר את קיום ,הבדיקות
משרד החינוך אמור להעביר מיפוי של כלל בתי-
הספר
ש יש
בהם כיתות
ה
צמודות ללוח חשמל ו כן
להעביר רשימה כוללת של בתי-
הספר למשרד להגנת
הסביבה, כדי ש
אפשר
יהיה
ל ערוך
תעדוף של הצרכים.
כיוון שהבעלות על נקודות החשמל משתנה
, גם הגורם המופקד על הטיפול משתנה
("עד שעון
החשמל" הבעלות היא של
חברת החשמל
, וכך גם האחריות לטיפול במפגעים ותקלות
; מהשעון
ועד לנקודת הקצה
הבעלות והטיפול הם
של הגוף שבבעלותו בית-הספר ,, כגון רשות מקומית
רשתות חינוך, גופים פרטיים ועוד ). בכל מקרה הטיפול המיידי במפגע הוא באחריות משרד
החינוך ,
ועל המשרד להעביר את
המידע ו
את האחריות ל טיפול
ב מפגע לגורם שבבעלותו
בית-
הספר.
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע"ג5
ממאי111.
52
עוסק ב
נ
ושא הקרינה בתדר נמוך מאוד בבתי-
.הספר
" תחת הכותרת הנחיות בנושא קרינה
בתדר רשת החשמל (
ELF
)" נכתב כך:
2.6
בהתקנת מערכת חדשה ו/או בתחזוקת מערכת קיימת במוסד חינוכי או בסביבתו הגוף
האחראי למערכת (כגון הרשות המקומית) ידאג שהמערכת תותקן ותתוחזק באופן שהקרינה
בסבי
בתה תהיה מזערית על-
פי הטכנולוגיה העדכנית הזמינה ביותר. פעילות הגוף תקיף התקנת
.מערכות חדשות, ניטור ותחזוקה של מערכות קיימות וכן טיפול במפגעים שיימצאו
2.3
אין לאפשר טעינת התקני קצה מכל סוג בכיתה, ובכלל זה טלפונים ניידים. יש להגדיר
אזורים מיוחדים לטעינת מכש ירים מחוץ לכיתה ולוודא שהמרחק בין עמדת הטעינה לעוברים
ושבים יהיה2
מטרים לפחות. אזורים אלה יסומנו בשילוט ברור עם הכיתוב הזה: "אזור לטעינת
מכשירים חשמליים. שים לב: ייתכן כי באזור זה קיימת קרינה בלתי מייננת ברמה גבוהה העלולה
להזיק לבריאות. שהייה ארוכה אינה מ"ומלצת.
באזורים אלה תותר טעינה של התקני קצה אשר
נעשה בהם שימוש במסגרת הלמידה בבית-
.הספר בלבד
2.2
יש להימנע ככל האפשר מטעינת התקן הקצה בעמדת המורה. אם עולה הצורך לחבר את התקן
הקצה של המורה לטעינה, הדבר ייעשה בתנאי שהמרחק מהמטען לכל אדם לא יפחת מ-
31
.ס"מ
2.8
בית-
הספר יקפיד כי מחשבים נייחים וספקי כוח של מסכים שטוחים המותקנים בשטחו יוצבו
באופן שספק הכוח יהיה מרוחק לפחות31
.ס"מ מהתלמידים ומהמורה
2.2
בית-
הספר יקפיד כי מסכים מסוגCRT 6
המותקנים בשטחו יוצבו באופן שהחלק האחורי
.שלהם יימצא במרחק
52
חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע
ג/2
,
2.1
שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי-ה ספר– השלכות בריאותיות ובטיחותיות ,
6 במאי
3162
.
עמוד
32
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נוסף על כך,
סעיף1
,לחוזר האמור לעיל
שכותרתו
""הנחיות כלליות,
קובע כי יש לערוך בדיקות
:קרינה
"בכל בית-ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקת קרינה
RF
ו-
ELF
על-
ידי
גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת
.הסביבה
יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית-
הספר. משרד החינוך יערוך בקרות
מזמן לזמן כדי לוודא כי רמות הקרינה בבית-
הספר אינן עולות על רמות החשיפה המרביות שנקבעו
על-ידי המשרד להגנת הסביבה".
53
יצוין שיש חילוקי דעות בשאלה
מיהם הגורמים האחראים למימון בדיקות הקרי
נה ותיקון הליקויים
,ולביצועם54
הן בשל קיומן של כמה בעלויות
על תוואי החשמל
, כפי
שהוזכר לעיל, והן בשל העלויות של
עריכת בדיקות הקרינה בבתי-הספר (כ-
221
ש"ח לבית-
)ספר בסדר גודל בינוני.
55
בימים אלו מקיים
המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מלר"ז, פרויקט של מדידת רמת הקרינ ה
האלקטרומגנטית ב-
21
בתי-
ספר בכל רחבי הארץ (מתוך8,211
בתי-
.)ספר
בתי-
הספר בפיילוט נקבעו
.בתהליך תעדוף שנערך במשרד החינוך
המשרד להגנת הסביבה פרסם במאי
111.
תוצאות חלקיות של
בדיקות קרינה שנערכו ב-
19
בתי ספר במסגרת הפיילוט
. מתוצאות המדידות עולה כי "באף אחד מ-
32
בתי הספר שנבחרו על ידי משרד החינוך לא נמצאה חשיפה חריגה
ממקורות קרינה חיצוניים.
עם זאת, נמצאה חשיפה חריגה לקרינה שמקורה במתקנים פנימיים, הממוקמים בתוך בית-הספר [
...
]
לאור תוצאות המדידות, ממליץ המשרד להגנת הסביבה להרחיק בכ-
6.2
מטר את מקומות הישיבה של
הת
למידים מלוחות וארונות חשמל. כמו כן, מומלץ כי מדידות
דומות יתבצעו בכל מוסדות החינוך
."בארץ56
,לדברי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה המשרד מממן את הבדיקות
בבתי-
הספר המשתתפים בפיילוט
כדי לקדם את התהליך, אולם האחריות על המשך הבדיקות ב שאר
בתי-
הספר היא של.משרד החינוך והרשויות המקומיות57
,כאמור מלבד הפיילוט , שמשתתפים בו21
בתי-ספר, נערכו במהלך השנים בדיקות
)(שתוצאותיהן הוצגו בקצרה לעיל במאות בתי-ספר וגני-
,ילדים
ביוזמת מש רד החינוך, רשויות מקומיות ואף.ועדי הורים58
עוד יצוין כי למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד החינוך בבקשה למידע על המשך מדידת הקרינה
בבתי-ספר , הרחבת פעילות זו
ולוח הזמנים המתוכנן בנושא
, לא נתקבלה תשובת משרד החינוך
בעניין
זה.
53
.שם
54
פרוטוקול מספר30
מישיבת הועדה המשותפת פנים–
,עבודה לנושא סביבה ובריאות קרינה אלקטרומגנטית במוסדות חינוך
– ישיבת מעקב ,
33
בנובמבר3161
.
55
,פרופ' סטיליאן גלברג
ראש אגף רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה
, שיח ,ת טלפון60
בפברואר3162
.
56
,המשרד להגנת הסביבה
קרינה בבתי-ספר: תוצאות המדידות והמלצות לצמצום החשיפה , מאי3162
.
57
פרופ' סטליאן גלברג, שם.
58
של
ומי בן-
עמי, מלר"ז–
,המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל, שיחת טלפון60
בפברואר3162
.
עמוד
38
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
2.
החלטות ממשלה בנושא הקמת מרכז ידע לאומי לבחינת השפעת הקרינה הבלתי
מייננת על בריאות הציבור ויישומן
בספט מבר1112
נתקבלה החלטת ממשלה
שכותרתה
"הקמת מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות
."הציבור
בהחלטה נקבע כי"
יש להקים צוות בדיקה מקצועי שיבחן את האפשרות להקים מרכז ידע
לאומי לחקר הקרינה האלקטרומגנטית (קרינה בלתי מייננת) והשפעתה על הציבור ,
וזאת במטרה לקדם
את הנוש:אים הבאים א. גיבו
ש ראייה כוללת ואינטגרטיבית על השפעות הקרינה האלקטרו-
מגנטית
על בריאות הציבור ;ב. קידום, עידוד, ביצוע ופרסום מחקר
ים
ואיסוף מידע עדכני, בארץ ובעולם, בנושא
ויצירת תשתית מחקרית ומעבדתית למחקר בתחום".
ב
החלטה פ
ו רט ו
נציגי המשרדים שיהיו
בצוות ה
בדיקה שימנה שר המדע והטכנולוגיה , וצוין
כי צוות
הבדיקה יגיש
את המלצותיו תוך
שלושה
.חודשים מיום מינויו ליו"ר ועדת השרים למדע וטכנולוגיה59
במר
ס
1116
נתקבלה החלטת
מה" משלה הקמת מרכז ידע לאומי לבחינת השפעת הקרינה הבלתי
מייננת על בריאות הציבור". בהחלטה נקבע
ו, בי
ן השאר, הנקודות הא
לה :
"
לאמץ את עיקרי ההמלצות
הכלולות בדוח המסכם של צוות הבדיקה להקמת מרכז ידע לאומי לבחינת השפעת הקרינה הבלתי
:מייננת על בריאות הציבור כדלקמן
6
)יש צורך בהקמת מרכז ידע מחקרי-
לאומי, אשר יאסוף מידע עדכני ואמין מהארץ ומרחבי העולם
בתחום הקר
ינה הבלתי מייננת והשפעתה על בריאות הציבור. המרכז יע
בד את הידע , והוא יהיה נגיש
לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות בממשלה באמצעות דוחות שנתיים ותשובות על שאלות, לרשות
.הציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות בממשלה
3
) יפורסם"קול קורא" להגשת הצעות להקמת מרכז הידע, ו ייכללו
בו
,אמות המידה להקמת המרכז
.לרבות ניהול אדמיניסטרטיבי ומדעי, לסוגי המעבדות, הציוד והצוות הנדרשים
2) תוקם ועדת היגוי ציבורית,
אשר תלווה את הקמת המרכז. ועדת ההיגוי תציג תוכנית
עבודה שנתית ,
וזו
תובא לאישור הממשלה. במידת האפשר, תוכנית העבודה תכלול גם דרי
שה לביצוע מחקרים".
על-פי האמור בהחלטה,
בין ,היתר
תפקיד ועדת ההיגוי "להטיל על שר המדע והטכנולוגיה ועל שר האוצר
."לבחון חלופות תקציביות למימון המרכז, תוך איגום משאבים של המשרדים הנוגעים בדבר עוד נאמר
בהחלטה כי "המרכז יחל את פעילותו לא יאוחר מיום1
בינואר1111
.
60
בפברואר1111
."נתקבלה החלטת ממשלה שעניינה "מימון המרכז לקרינה בלתי מייננת על-
פי
ההחלטה, "משרד המדע והטכנולוגיה וה משרד להגנת הסביבה יקצו עד1.2
מ יליון ש"ח
כל אחד בכל
59
,משרד ראש הממשלה""הקמת מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור ,החלטה מס'
/מט62
של ועדת שרים
י לענ
יני מדע וטכנולוגיה מיום
32
באוגוסט3118
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וק
י בלה תוקף של החלטת
ממשלה ביום 2
בספטמבר3118
ומספרה הוא3282
/(מט62
).
60
" ,משרד ראש הממשלה
הקמת מרכז ידע לאומי לבחינת השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור"
,החלטה מס'
/מט61
של ועדת שרים לעני
י
ני מדע וטכנולוגיה מיום 6
במרס3111
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וק
י בלה
תוקף של החלטת ממשלה ביום
61
במרס3111
ומספרה הוא8021
(
/מט61
.)
עמוד
32
מתוך
32
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שנה בשנים3161
–
3163
לטובת
.הקמת המרכז
משרד המדע
והטכנולוגיה והמשרד להגנת הסביבה יפ נו
"למשרד האוצר בבקשה כי ישתתף בשליש מן הסכום הדרוש.
61
רק בחודש ספטמבר1111
פרסם משרד המדע והטכנולוגיה קול קורא להקמת מרכז ידע בתחום
הקרינה הבלתי מייננת . מועד הגשת ההצעות נקבע לסוף אוקטובר3163
.
על-
,פי מידע שמסר מר אבי ענתי, סמנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
הת קבלו
שתי הצעות,
האחת ממכון
גרטנר (בית-
( חולים שיבא) במשותף עם מכון טכנולוגי חולוןHIT
)וה
אחרת
מאוניברסיטת אריאל
.)במשותף עם המרכז הגרעיני שורק (ממ"ג
לצורך בחינת הבקשות
מונתה ועדת שיפוט,
בראשותה של
.ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ועדת
השיפוט הגישה את המלצותיה
לוועדת ההיגוי,
.וזו בחרה בהצעה של מכון גרטנר והמכון הטכנולוגי חולון
עוד ציין ענתי כי נחתם הסכם
התקשרות לתקופה של
שלוש
שנים בתקציב כולל של2
מיליוני,ש"ח
,שיעמדו לרשות המרכז. לדבריו
התקציב לא אמור להיות מושפע מקיצוצים רוחביים
, אם י
היו כאלה.
62
לדברי מר ענתי העיכובים ביישומה של החלטת הממשלה היו קשורים בין השאר למחלוקות
על
מימון
הקמת המרכז, והמרכז מצוי כיום בהקמה.
61
החלטה מס' מט/3
של ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה מיום32
בפברואר3161
,
אשר צורפה לפרוטוקול החלטות
הממשלה וק
י בלה תוקף של החלטת ממשלה ביום61
במרס3161
ומספרה הוא6263
(מט/3
.)
62
אבי ענתי, סמנכ"ל תיאום, תכנון ובקרה, משרד המדע והטכנולוגיה, דוא"ל61
ו-
62
במרס3162
.