מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים ט' בטבת התשע"ט
מושב חמישי 17 בדצמבר 2018
בנושא: בעלי תעודות הסמכה פיקטיביות התקבלו לעבודה כרופאים ורוקחים במערכת הבריאות
של חברי הכנסת: סופה לנדבר, לאה פדידה, מסעוד גנאים ועיסאווי פריג'
ביום כ"ה בכסלו התשע"ט, 3 בדצמבר 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת סופה לנדבר, לאה פדידה, מסעוד גנאים ועיסאווי פריג' בנושא: בעלי תעודות הסמכה פיקטיביות התקבלו לעבודה כרופאים ורוקחים במערכת הבריאות.
ביום ט' בטבת התשע"ט, 17 בדצמבר 2018, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חה"כ אלי אלאלוף, יושב-ראש הוועדה.
בדיון השתתפו: נציגי משרד הבריאות, המועצה להשכלה גבוהה, ההסתדרות הרפואית, הסתדרות הרוקחים, קופות החולים, פורום קהלת, צב"י – צרכני בריאות ישראל ומוזמנים נוספים.
הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר עקב פרשה שבה נעצרו כ-40 רופאים ורוקחים בחשד שהשיגו את רישיונם במרמה על בסיס תעודות הסמכה מארמניה, בלי שסיימו את לימודיהם. על פי החשד, הרופאים והרוקחים לא הצליחו לסיים את לימודיהם בחו"ל וכדי להשיג את תעודת ההסמכה פנו למתווך שקישר אותם למוסדות בארמניה. לאחר תקופה קצרה הם קיבלו תעודת גמר בלי שעמדו בכל הדרישות האקדמיות. הם הציגו את התעודה בארץ, וחלקם עבר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות.
פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצעות הבריאות במשרד הבריאות, דיווח לוועדה כי יש אלפי סטודנטים ישראלים שלומדים בבתי ספר לרפואה בחו"ל שרמת הלימודים בהם נמוכה מאוד, והביע חשש לרמת הרפואה בארץ אם המצב יימשך כך. פרופ' יציב דיווח עוד כי יזם ביקור בבתי ספר בארמניה, במולדובה וברומניה, כי נפגש עם שרים, דיקנים, רקטורים וסטודנטים הלומדים במוסדות אלו, וכי התמונה שה תקבלה מבירורים אלו מטרידה את מנוחותו. "הסתובבתי בכיתות ובבתי החולים. בתי ספר אלו נותנים הוראה ברמה מאוד נמוכה, שיעור החשיפה הקלינית בכל שנות הלימודים הוא מזערי
פרופ' יציב הציג דוגמאות לדבריו: במולדובה יש 1,300 סטודנטים לרפואה ועוד 200 סטודנטים לרפואת שיניים, אך בבית החולים יש 600 מיטות בלבד. מהשנה הרביעית ואילך הלימודים אמורים להיערך בשדות קליניים, ומכיוון שיש הרבה סטודנטים ומעט שדות קליניים, הסטודנטים בקושי רואים חולים. בארמניה יש ארבעה בתי ספר לרפואה אך שניים מהם אינם מוכרים דיים. רוב הסטודנטים מגיעים ממדינות זרות, אין סטודנטים רבים שהתחילו את הלימודים וסיימו אותם באותו בית ספר, וסטודנטים רבים משתלבים בלימודים באמצע המסלול רק על מנת לקבל את הדיפלומה. נמצא כי יש רק בית ספר אחד ברמה טובה, ובו למדו רק שלוש סטודנטיות ישראליות, מהשנה הראשונה עד השנה השישית, לדעת פרופ' יציב הסיבות לכך הן תנאי קבלה קשים, רמת לימודים ושכר גבוהים והחובה ללמוד במוסד מהשנה הראשונה עד השישית על מנת להיות זכאים לדיפלומה.
חברי הכנסת שנכחו בדיון ביקשו לברר עם משרד הבריאות מדוע המוסדות הבעייתיים נותרו מוסדות מוכרים והמשרד עדיין מכיר בלימודים בהם, וכיצד ייתכן שהרופאים שחשודים שהשיגו תעודת הסמכה מזויפת עברו את הבחינה בארץ.
במענה על השאלות הסביר פרופ' יציב כי בתי הספר נכנסו לרשימה על פי הצהרה ולא נעשתה בדיקה מעמיקה של רמתם האקדמית, וכי במשרד הבריאות לא היו מודעים לרמה הנמוכה של בתי ספר אלו. בפברואר 2016 פורסמה באתר משרד הבריאות אזהרה לגבי מוסדות לימוד בעייתיים וניתנה הנחיה לסטודנטים לבדוק את רמת הלימודים בבתי ספר לרפואה לפני הרישום. עם זאת, במשרד בודקים את התיק של מי שהתחיל את לימודיו לפני פברואר 2016 ומחליטים בכל מקרה לגופו – לא פוסלים מראש. זאת ועוד, אין מגמה לחסום את הסטודנטים המבקשים להיבחן בבחינה, ולראיה רק לאחרונה ניגשו 1,500 סטודנטים לבחינת הרישוי. עוד הוסיף פרופ' יציב הוסיף כי במשרד הבריאות מגבשים מענה מיידי ובזמן הקרוב יהיו בארץ שבעה קורסי הכנה לבחינה – שני קורסים, האחד בבאר שבע והאחר בעפולה, יתווספו על חמשת הקורסים הקיימים כבר היום. מטרת קורסי ההכנה היא לא רק לאפשר קבלת 10 נקודת בונוס אלא לשדרג את הידע הרפואי ולהכין את הסטודנטים לבחינת הרישוי כך שמי שיעבור את הבחינה יהיה רופא טוב ויקבל התמחות טובה. פרופ' יציב מסר לוועדה כי מעתה האחריות לקורסים תהיה בידי דיקני בתי הספר לרפואה, שתפקידם יהיה ליצור סילבוס אחיד ולא בידי גופים פרטיים שעד כה קבעו בעצמם את תוכנית הלימודים. לדבריו, נוסף על כך, בהמשך יש לחשוב על הוספת אלמנט קליני לקורסים הללו ואולי אף להאריך ולשפר אותם.
חה"כ איימן עודה טען כי משרד הבריאות שינה את הכללים באמצע התהליך והדבר אינו מוסרי ואינו נכון מבחינה מעשית: "או שאומרים לא להגיע למוסד הזה או שאומרים שהבחינה לא מספקת ושיש לעבור קורס קליני ומבחן בסופו – כל אלו לא נעשו. מה שנעשה הוא חקירות, מעצרים, רעש תקשורתי, פגיעה בשם הטוב ובקריירה וגם פגיעה במגזר הערבי".
סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
הוועדה תקיים דיון נוסף, בתיאום עם פרופ' יציב, כדי לשמוע גם על ההיערכות העתידית והאסטרטגית של משרד הבריאות בנושא, על מנת להמשיך ולשמור על רמת רפואה גבוהה במדינה.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ט"ז בטבת תשע"ט
24 בדצמבר 2018