חומר רקע

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2015 בנובמבר16 972 ד' בחשוון התשע"ו עמוד 166 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2015-) (עבירות המתה), התשע"ו124 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 166 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2015-) (עבירות המתה), התשע"ו124 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 21 תיקון סעיף .1 )2( (א), במקום פסקה21 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז יבוא: הצעת חוק זו עוסקת בשני נושאים: תיקון סימן כללי (להלן 1977-א' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז חוק העונשין או החוק), שעניינו עבירות המתה, ותיקון - . לחוק העונשין שעניינו ביסוד הנפשי של רשלנות21 סעיף עבירות ההמתה הכלליות בדין הישראלי קבועות היום בפרק י' לחוק העונשין, שכותרתו "פגיעות בגוף", בסימן א' שכותרתו "גרימת מוות", והעבירות המרכזיות בו לחוק), עבירת הרצח (סעיף 298 הן עבירת ההריגה (סעיף 304 לחוק), והעבירה של גרימת מוות ברשלנות (סעיף300 .)לחוק עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: המתה בכוונה תחילה, המתת הורה או סב, המתה תוך כדי ביצוע עבירה אחרת או תוך כדי הכנות לביצועה של עבירה אחרת או כדי להקל על ביצועה, וכן המתה אחרי ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. העונש הקבוע היום בצדה של עבירת הרצח הוא מאסר א לחוק קובע רשימה סגורה 300 עולם חובה. עם זאת, סעיף של נסיבות שבהן בית המשפט רשאי, על אף ההרשעה ברצח, להטיל על הנאשם עונש מופחת. עבירת ההריגה מתפרשת על פני מצבים של המתה שבהם היסוד הנפשי של הנאשם הוא יסוד נפשי של מחשבה פלילית וכוללת גם מקרי המתה מכוונים שאינם באים בגדרה של עבירת הרצח. העונש המרבי הקבוע בצדה של עבירת ההריגה הוא עשרים שנות מאסר. העבירה של גרימת מוות ברשלנות כוללת מקרי המתה שבהם היסוד הנפשי של הנאשם הוא רשלנות, והעונש המרבי הקבוע בצדה הוא שלוש שנות מאסר. , גם עבירה של 305 בסימן א' לחוק קבועה, בסעיף ניסיון לרצח, שהעונש המרבי בצדה הוא עשרים שנות מאסר. בסימן זה, לצד עבירות ההמתה הכלליות, קבועות לחוק) 303 עבירות ספציפיות, ובהן המתת תינוק (סעיף לחוק). 302 ושידול או סיוע להתאבדות (סעיף נוסחן של עבירות ההמתה הקבועות היום בחוק, . נוסח זה אומץ לחוק 1936 ,מקורו בפקודת החוק הפלילי העונשין מהפקודה המנדטורית בלא תיקונים מהותיים, . למרות מעמדן המרכזי של 1977 עם חקיקת החוק בשנת עבירות ההמתה והשנים הרבות שעברו מאז קביעתן בחוק העונשין, נוסחן נשאר תואם בעיקרו לנוסח המנדטורי. במהלך השנים, ביקרו בתי המשפט לא אחת את נוסחן של עבירות ההמתה, ובפרט את הארכאיות שלהן. ביטון נ' מדינת ישראל 1042/04 בפסק הדין בדנ"פ דנ"פ ביטון), קרא נשיא - ) (להלן27.11.2006 ,(פורסם בנבו בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, לעריכת רפורמה שר 2007 בעבירות ההמתה. בעקבות זאת, מינה בשנת המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, צוות לבדיקת הנושא הצוות או צוות - בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר (להלן הוסמך הצוות לבחון גם את ההסדר 2009 קרמניצר). בשנת הנוגע לכלל עבירות הרשלנות בחוק העונשין. הצוות השלים את מלאכתו והגיש לשר המשפטים את הדוח באוגוסט 9( המסכם את עבודתו ביום ט' באב התשע"א ). הצעת חוק זו מבוססת בעיקרה על המלצות הצוות 2011 ומסקנותיו, ועל דיונים שנערכו במשרד המשפטים בעקבות הגשת הדוח. ההנחה העומדת בבסיס הצעה זו היא שהמדרג הקיים היום בחוק העונשין בין עבירות הרצח, ההריגה וגרימת המוות ברשלנות, אינו המדרג המיטבי והראוי. לחוק 300 עבירת הרצח כפי שקבועה היום בסעיף וכפי שמקובל לפרשה, היא עבירה צרה יתר על המידה מחד גיסא, ורחבה יתר על המידה מאידך גיסא. העבירה לא חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה, ומנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח. לחוק, 298 עבירת ההריגה כפי שקבועה היום בסעיף היא עבירה רחבה יתר על המידה. העבירה כוללת הן מקרי המתה חמורים של המתה מכוונת שנכון לתייגם כמעשי רצח, והן מקרי המתה חמורים פחות, של המתה בקלות דעת, ומנוסחת באופן שלא יוצר הבחנה ומדרג לעניין היסוד החפצי של העושה כלפי התוצאה. גם נקודת ההשקה בין עבירת ההריגה לעבירה של גרימת מוות ברשלנות מעוררת קושי, בשל הפער הניכר בין שתי העבירות, הן במישור האחריות והתיוג הנלווה להן והן במישור הענישה. העונש של מאסר עולם חובה הקבוע - אשר לעונש לחוק, שלא ניתן לסטות 300 בצד עבירת הרצח לפי סעיף ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה. נוכח הקשיים המתוארים לעיל, מוצע בהצעת חוק זו, לערוך שינוי יסודי בנוסח עבירות ההמתה, תוך יצירת מדרג חדש ביניהן, ואלה עיקריו: .200 '; התשע"ה, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 167 )  שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה2(" העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או- להיגרם בשלו הסכנה כאמור." )  שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה2(" העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או- להיגרם בשלו הסכנה כאמור." ראשית, מוצע לקבוע שבמרכזן של עבירות ההמתה לחוק כתיקונו המוצע). 300 תעמוד עבירת הרצח (סעיף בשל חשיבות הערך של חיי אדם, על עבירה זו להתאפיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. העונש שמוצע לקבוע לעבירת הרצח הוא מאסר עולם כעונש מרבי. לצד עבירת הרצח, מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות שהעונש בצדה יהיה מאסר עולם חובה. כמו כן מוצע לקבוע עבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת שהעונש המרבי בצדה יעמוד על עשרים שנות מאסר. עבירה זו תכלול מקרים מסוימים שבהם, מסיבות שונות הקבועות בעבירה, חרף התקיימותו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של העושה חמורה פחות, ולפיכך הוא לא יואשם, בהתקיים אותן נסיבות, בעבירות הרצח או רצח בנסיבות מחמירות, כי אם בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. עוד מוצע לקבוע עבירה של המתה בקלות דעת, שהעונש המרבי בצדה יעמוד על שתיים עשרה שנות מאסר. כאמור, עבירת ההריגה, שעונש המרבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר, מאגדת בתוכה מעשי המתת אדם הנבדלים בחומרתם, ועל כן מוצע לפצלה: המתה באדישות תיכלל בעבירת הרצח, ואילו המתה בקלות דעת תהווה עבירה נפרדת, קלה יותר. עבירת ההריגה הקבועה היום לחוק תבוטל.298 בסעיף כמו כן מוצע לקבוע עבירה של של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שהעונש המרבי בצדה יעמוד על חמש שנות מאסר. עבירה זו תהווה דרגת ביניים בין העבירה של המתה בקלות דעת לעבירה של גרימת מוות ברשלנות. לבסוף, מוצע לתקן את העבירות של ניסיון לרצח 302 לחוק) ושידול או סיוע להתאבדות (סעיף305 (סעיף לחוק הקובע מיהו "אדם" לעניין 308 לחוק), לתקן את סעיף סימן א' לפרק י' לחוק, לקבוע עבירות של שידול לרצח בנסיבות מחמירות, סיוע לרצח וניסיון לשידול לרצח ולבטל לחוק), והמתת 311 את העבירות של העלמת לידה (סעיף לחוק), הכול כפי שיפורט להלן.303 תינוק (סעיף נוסחן של הוראות סימן א' לפרק י' לחוק העונשין, שמוצע לבטל או להחליף, מובא בנספח לדברי ההסבר. נוסף על התיקונים המוצעים לעיל לעניין עבירות ההמתה, מוצע לתקן את הגדרת היסוד הנפשי של רשלנות, (א) לחוק העונשין. כאמור באותו סעיף, רשלנות 21 בסעיף קמה בהעדר מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, מקום שאדם מן היישוב, בנסיבות העניין, יכול היה להיות מודע לאותו פרט. תנאי נוסף לקיומה של רשלנות הוא שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר. תנאי אחרון זה יושם בצמצום בפסיקה הדנה בעבירות הרשלנות שעם עבירות תוצאה), - רכיביהן נמנית תוצאת המעשה (להלן ובעיקר בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, כך שהורחבה האחריות הפלילית בעבירות אלה. כדי להבהיר את חשיבותו של תנאי זה ולהביא לשינוי באופן יישומו בידי בתי המשפט, מוצע לנסחו על דרך החיוב, בשונה מניסוחו בחוק הקיים, על דרך השלילה. כמו כן מוצע להבהיר שגם בעבירות שאינן עבירות תוצאה עבירות התנהגות), אך מנוי בין רכיביהן יסוד של - (להלן יצירת סיכון או סכנה, יש להוכיח כי הנאשם יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות הסכנה. מאחר שהתיקון המוצע הוא בהגדרת היסוד הנפשי של רשלנות שבחלק הכללי של חוק העונשין, הוא נוגע לכלל עבירות הרשלנות, ובכללן העבירה של גרימת מוות ברשלנות. הצעת חוק זו עניינה רפורמה כוללת בעבירות ההמתה. עם זאת, לא מוצע לקבוע מנגנון ייחודי של הוראות מעבר לתיקון המוצע, ולפיכך יחולו על פי המוצע לחוק העונשין לעניין 5 ההוראות הכלליות הקבועות בסעיף שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה. הצעת חוק - הצעת חוק ממשלתית כמעט זהה 2014-) (עבירות המתה), התשע"ד119 'העונשין (תיקון מס , התשע"ד, עמ' 880 - התפרסמה בהצעות חוק הממשלה- . בהצעה האמורה19–, ועברה קריאה ראשונה בכנסת ה862 הוצע, בהתאם להמלצת צוות קרמניצר, לקבוע גם עבירה מיוחדת של המתה בשל מצב רפואי קשה, שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר. עבירה זו אינה נכללת בהצעת החוק הנוכחית. (א) 21 היסוד הנפשי של רשלנות קבוע בסעיף 1 סעיף לחוק העונשין ולפיו: אי–מודעות לטיב המעשה, לקיום - "(א)  רשלנות הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות - הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות )1( ;רשלנות כאמור שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר )2( ".הסיכון הסביר כאמור לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, מוצע לחוק בשני עניינים מרכזיים: ראשית, 21 לתקן את סעיף מוצע לנסח את התנאי של יצירת סיכון בלתי סביר כתנאי ) לחוק, על 2()(א21 לקיומה של הרשלנות, הקבוע בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 168 א35 תיקון סעיף .2 :) יבוא1( א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה35 בסעיף א;".301 ) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף1(" 298 ביטול סעיף .3 . בטל- לחוק העיקרי298 סעיף 300 תיקון סעיף .4 : לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא300 בסעיף מאסר עולם."- "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו דרך החיוב. התנאי האמור, המנוסח היום על דרך השלילה, ) (חלק מקדמי וחלק 39 'נקבע בחוק העונשין (תיקון מס ), אך לא קיבל 348 ' (ס"ח התשנ"ד, עמ1994-כללי), התשנ"ד לחוק בידי בתי המשפט. 21 ביטוי מספיק ביישומו של סעיף התיקון המוצע נועד להדגיש תנאי זה, כדי להביא לשינוי הרף הנורמטיבי הקיים, באופן שהאחריות ברשלנות תוטל רק במצבים שבהם דבק בהתנהגות העושה אשם חמור יותר המצדיק נקיטת הליכים פליליים. שנית, מוצע לקבוע במפורש שהתנאי האמור של יצירת סיכון בלתי סביר יחול גם על עבירות התנהגות, ולא רק על ) לחוק בנוסחו הקיים, 2()(א21 עבירות תוצאה. לפי סעיף התנאי של יצירת סיכון בלתי סביר עלול להתפרש ככזה שחל רק לגבי עבירות תוצאה, כך שבעבירות התנהגות אין צורך להוכיח שהסיכון הטמון בהתנהגות אינו סיכון סביר. ואולם בדומה לעבירות תוצאה, יש מקום לקבוע אחריות פלילית של רשלנות בעבירות התנהגות, רק במקום שבו העושה יצר סיכון בלתי סביר להתרחשות הסכנה. דוגמה לעבירת התנהגות כזו היא העבירה של מעשי לחוק העונשין. הסעיף 338 פזיזות ורשלנות, הקבועה בסעיף האמור קובע כי העושה אחת מההתנהגויות המפורטות בו, ובהן נהיגה ברכב, הפעלת כלי שיט, עשיית מעשה באש או בחומר נפץ, מתן טיפול רפואי או שימוש בחומר מרעיל או מסוכן, בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו שלוש שנות מאסר. פרטי העבירה אינם כוללים תוצאה, אלא יצירת סיכון לחיי אדם. ראוי להרשיע נאשם בעבירה זו, כאשר היסוד הנפשי שלו הוא רשלנות, רק במקרה שבו הנאשם יצר במעשהו סיכון בלתי סביר. יצוין כי חלק מחברי צוות קרמניצר, בהם פרופ' קרמניצר ונציגי הסניגוריה הציבורית, הציעו, נוסף על התיקון המוצע, להחליף את מבחן "האדם מן היישוב", (א) רישה לחוק, במבחן אינדיבידואלי 21 הקבוע בסעיף שמתחשב באופן מובהק יותר במאפייניו האישיים של הנאשם, ומשקף, לדעתם, את יכולת הצפייה האמיתית של העושה ובכך מביא לדעתם לידי ביטוי באופן ראוי יותר את עקרון האשמה. שינוי זה לא נכלל לבסוף בחוק המוצע מכמה סיבות. ראשית, הוא אינו נדרש באותם מצבים שבהם העושה לא היה יכול להיות מודע, עקב מאפייניו האישיים הייחודיים, לתוצאות מעשיו, שכן כבר בהגדרה הקיימת של רשלנות ניתן במקרים המתאימים לתת ביטוי למאפיינים אישיים כאמור, וזאת דרך פרשנות הביטוי "בנסיבות העניין" ("כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט"). שנית, קביעת מבחן אינדיבידואלי עלולה לגרוע מהמטרה הנורמטיבית של עבירת הרשלנות, קרי קביעת סטנדרט התנהגות הולם ואחיד לכלל האוכלוסייה כדי להגן על הערך המוגן. שלישית, קיים חשש כי מבחן אינדיבידואלי יפורש בדרך מרחיבה יתר על המידה, שכן נאשמים יטענו כי תכונות אופי מסוימות שלהם, לרבות תכונות שוליות, הן שגרעו מיכולתם לצפות את התוצאה. א(א) לחוק העונשין קובע כי בית35 סעיף 2 סעיף המשפט רשאי להטיל על אדם שהורשע בעבירה שהעונש הקבוע בצדה הוא עונש חובה, עונש קל מעונש החובה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות א(ב) לחוק קובע כי הוראות 35 שיפורשו בגזר הדין. סעיף סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירות מסוימות, ובהן עבירת לחוק, למעט במקרים המפורטים בסעיף 300 רצח לפי סעיף להצעה זו, לקבוע עונש 6 א לחוק. מאחר שמוצע, בסעיף300 חובה רק בצד העבירה של רצח בנסיבות מחמירות, ואילו 4 העונש בצד עבירת הרצח יעמוד, על פי המוצע בסעיף להצעה, על מאסר עולם כעונש מרבי, מוצע לתקן חריג זה בהתאם. כאמור לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, 3 סעיף לחוק הקובע את עבירת 298 מוצע לבטל את סעיף ההריגה. בעבירת ההריגה כנוסחה ערב התיקון המוצע נכללים למעשה מקרים שונים בחומרתם של המתת אדם, שבהם היסוד הנפשי של הנאשם הוא מחשבה פלילית. העבירה כוללת הן מעשים של המתה בפזיזות (קלות דעת ואדישות) והן מעשי המתה שעל אף שנעשו בכוונה, אינם נכללים בגדר עבירת הרצח. כך למשל, נאשם שהמית אדם בכוונה אך לא הוכח לגביו העדר קנטור, יורשע בהריגה. מוצע לקבוע מדרג שונה של עבירות למקרים שנכללים היום בגדר עבירת ההריגה. כפי שיפורט להלן להצעת החוק, מוצע לקבוע 6– ו4 בדברי ההסבר לסעיפים כי מעשה של המתה באדישות ייכלל בגדר עבירת הרצח להצעה. 4 לחוק כתיקונו המוצע בסעיף300 לפי סעיף מעשה של המתה בקלות דעת ייכלל בגדר העבירה של ג לחוק כנוסחו המוצע 301 המתה בקלות דעת לפי סעיף להצעה, ומעשים של המתה בכוונה או באדישות 6 בסעיף ב לחוק כנוסחו 301 המבוצעים בנסיבות המפורטות בסעיף האמור, ייכללו בגדר העבירה של המתה 6 המוצע בסעיף בנסיבות של אחריות מופחתת. המדרג המוצע מייתר את לחוק 298 עבירת ההריגה ועל כן מוצע לבטל את סעיף הקובע עבירה זו. ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 169 לחוק300 עבירת הרצח הקבועה היום בסעיף סעיפים העונשין כוללת המתה בארבעה מקרים: המתה 15– ו4 בכוונה תחילה, המתת הורה או סב, המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת, או כדי להקל על ביצועה והמתה אחרי ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. העונש הקבוע בצדה של עבירת הרצח הוא מאסר עולם חובה. נוסחה האמור של עבירת הרצח הוא נוסח ארכאי, שאינו מבחין בין מקרים השונים זה מזה ביסוד הנפשי של הנאשם ובנסיבותיהם. לחוק 301 היסודות של כוונה תחילה הקבועים בסעיף העונשין כוללים הכנה, החלטה להמית והעדר התגרות. הלכה למעשה, פורשו יסודות אלה בפסיקה באופן שקירב 396/69 מאוד את הכוונה תחילה, לכוונה. כך למשל, בע"פ עניין בנו), - (להלן561 ,)1(בנו נ' מדינת ישראל, פ"ד כד נקבע לגבי יסוד ההכנה כי די בקיומה של הכנה פיזית כדי לעמוד בדרישה זו ואין צורך בקיומה של הכנה נפשית, וכן כי ניתן ללמוד על התקיימותה מהפעולות הנעשות במהלך ביצוע ההמתה ולאו דווקא מפעולות שקדמו לביצועה. לעומת זאת, בחלופות האחרות של עבירת הרצח לפי לחוק בנוסחו הקיים לא נדרשת כוונה, ונראה 300 סעיף - ובכלל זה גם קלות דעת- שלפי הפסיקה די בפזיזות יעקובוביץ נ' 125/50 כלפי התוצאה הקטלנית (ראו ע"פ ); ע"פ 1952( 554 ,514 )1(היועץ משפטי לממשלה, פ"ד ו ; 514-513 )1982( ,505 )4( גור נ' מדינת ישראל, פ"ד לו60/81 וראו גם את פרשנותו של פרופ' י' קוגלר לגבי פסקי הדין והיסוד הנפשי הנדרש, במאמרו "שני מושגים של אדישות" (התשס"ו)). 132-137 ,109 (עלי משפט ה (א) לחוק 300 לאור האמור מוצע להחליף את סעיף הקובע את עבירת הרצח, ולנסח את עבירת הרצח באופן כללי: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם". עבירת הרצח בנוסחה המוצע נועדה לחול על המקרים החמורים של המתת אדם, אך לא על המקרים החמורים עבירת הרצח או עבירת הרצח הבסיסית). - ביותר (להלן למקרים החמורים ביותר של המתה נועדה העבירה של 6 רצח בנסיבות מחמירות, שאותה מוצע לקבוע בסעיף להצעה זו, ושהיא במידה רבה, המחליפה המהותית של עבירת הרצח בנוסחה היום. היסוד הנפשי של אדישות הולם את עבירת הרצח בנוסחה המוצע, משום שהוא מגלם עמדה שלילית מובהקת ויסוד נפשי מגונה כלפי הערך של חיי אדם. היסוד )(א) לחוק העונשין 2()(א20 הנפשי של אדישות מוגדר בסעיף כשוויון נפש לאפשרות גרימת תוצאות המעשה הנמנות עם פרטי העבירה. העושה האדיש אינו חפץ בהשגת התוצאה הקטלנית, אך דווקא על רקע זה ולאור חשיבות הערך של חיי אדם, ניתן לצפות מהעושה להעדיף בבירור להימנע ממעשה שהוא צופה שיביא להתרחשות תוצאה זו. ואולם לאדיש, בניגוד לקל הדעת, אין העדפה לעניין אפשרות גרימת התוצאה. אחת היא לו אם יקופחו חיי אדם אם לאו. על כן יסוד נפשי זה מבטא זלזול מובהק והתנכרות קשה וחמורה לערך של חיי אדם, שבעטיים מעשה ההמתה הוא מעשה חמור מובהק. בשיטת המשפט הישראלית, רוב העבירות מבוססות על יסוד נפשי של מחשבה פלילית. מחשבה פלילית (א) לחוק העונשין ככוללת מודעות 20 מוגדרת בסעיף בין השאר לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, וביחס כוונה או פזיזות. - למישור החפצי כלפי התוצאות פזיזות על פי אותו סעיף, היא אדישות או קלות דעת, כמשמעותן שם. בעוד שבחלק מעבירות התוצאה קיימת היום הבחנה בין כוונה לפזיזות, באף אחת מהן אין הבחנה אדישות וקלות דעת. עם - בין שתי החלופות של פזיזות זאת, מהנימוקים שצוינו לעיל, בנוגע לעבירות המתה יש הצדקה עניינית להבחנה בין היסוד הנפשי של אדישות לבין - המבטא כאמור זלזול מובהק בערך של חיי אדם- היסוד הנפשי של קלות דעת שמבטא חומרה פחותה, וכן לכריכה של האדישות והכוונה יחד, תוך הבחנה בינן לבין קלות דעת. יצוין כי נציגי הסניגוריה הציבורית בצוות קרמניצר סברו, בדעת מיעוט, כי אין לכלול המתה באדישות בגדר עבירות הרצח, והציעו תחת זאת לקבוע עבירה נפרדת של המתה באדישות, שהעונש המרבי בצדה יעמוד על עשרים שנות מאסר. לדעתם, יש הבדל מוסרי משמעותי בין יסוד הכוונה ליסוד האדישות המצדיק הבחנה כאמור: האדישות אמנם חמורה יותר מקלות הדעת אך חמורה פחות מכוונה, ועל כן יש למקם את העבירה של המתה באדישות, במדרג עבירות ההמתה, בין שתי עבירות אלה, ולקבוע בצדה עונש של עשרים שנות מאסר התואם את העונש הקבוע היום בצד עבירת ההריגה. לגישה הקושרת בין כוונה לאדישות תימוכין בגישת חלק ממדינות המשפט הקונטיננטלי, דוגמת גרמניה, אוסטריה, ספרד ופולין. בגרמניה, למשל, המושג "כוונה" התפרש בפסיקה ובספרות המשפטית, כבר לפני יותר ממאה שנים, ככולל מצבים שבהם הנאשם לא חפץ במות הקרבן, אלא צפה אותו והשלים אתו. היסוד הנפשי של )(א) לחוק העונשין 2()(א20 אדישות הקבוע היום בסעיף נופל, ככלל, בגדר ההשלמה עם התוצאה. הגישה האמורה תואמת גם את הדין במדינות המשפט המקובל, ובהן אנגליה, ארצות הברית, קנדה, סקוטלנד, אוסטרליה וניו–זילנד, שבהן קבועות עבירות רצח המבוססות על יסוד נפשי של כוונת הנאשם לגרום חבלת גוף לקרבן, גם אם הממית לא חפץ בתוצאה הקטלנית ולא צפה אותה. (א) לחוק לצד עבירת 300 העונש הקבוע היום בסעיף הרצח הוא עונש מאסר עולם חובה, ובית המשפט אינו מוסמך לסטות מעונש זה, אלא במקרים המנויים בסעיף א לחוק. על העונש של מאסר עולם כעונש חובה 300 נמתחה ביקורת בפסיקה ובספרות המשפטית, ביקורת ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 170 ביטול סעיפים 301–א ו300 .5 . בטלים- לחוק העיקרי301–א ו300 סעיפים הוספת סעיפים ג301 א עד301 .6 : לחוק העיקרי יבוא302 לפני סעיף "רצח בנסיבות מחמירות א.301 הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מן (א) מאסר עולם ועונש זה בלבד:- הנסיבות המפורטות להלן, דינו המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי )1( ;של שקילה וגיבוש החלטה להמית המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה )2( אחרת או להקל על ביצועה, או במטרה להסתיר ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; א לחוק, בשנת 300 שהובילה, בין השאר, לחקיקתו של סעיף לדאני נ' מדינת ישראל, פ"ד 870/80 (ראו למשל ע"פ1995 687/85 עניין לדאני); וע"פ- ) (להלן1981( 42-41 ,29 )1(לו )) 1987( 354-353 ,347 )1(קיסר נ' מדינת ישראל, פ"ד מא עניין קיסר). - (להלן מוצע לקבוע בצד עבירת הרצח הבסיסית שבסעיף (א) לחוק כתיקונו המוצע, עונש של מאסר עולם כעונש 300 מרבי או מאסר שלא יעלה על שלושים שנה. עונש זה מבטא את החשיבות המיוחדת של ערך חיי אדם, החומרה המיוחדת הנלווית לקיפוח חיי אדם וההוקעה החברתית הראויה למעשה ולעושה. קביעת העונש של מאסר עולם כעונש מרבי מאפשרת גמישות והטלת עונשים קלים יותר במקרים המתאימים. נוכח חומרתה המיוחדת של עבירת הרצח מוצע להצעה זו, 15 א כנוסחו המוצע בסעיף311 לקבוע, בסעיף לחוק העונשין, שלפיהן מאסר עולם שלא 41 שהוראות סעיף נקבע שהוא עונש חובה משמעו מאסר בפועל שלא יעלה על עשרים שנים, לא יחולו על עבירת הרצח. המשמעות של קביעה זו היא שבית המשפט המרשיע בעבירה של רצח רשאי להטיל על הנאשם מאסר עולם בלתי קצוב או לגזור את עונשו של הנאשם בשנות מאסר, לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים. יצוין כי אם יבחר בית המשפט באפשרות הראשונה, יחולו על עונש מאסר העולם הוראות , הנוגעות 2011-חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א לקציבת מאסר עולם. להצעת4 כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף סעיפים החוק, יסוד הכוונה תחילה אינו משמש 6– ו5 ,יסוד נפשי בנוסחהמוצע של עבירת הרצח כתיקונו המוצע. לפיכך, מוצע לבטל את סעיף 300 בסעיף לחוק העונשין שעניינו כוונה תחילה. נוסח הסעיף 301 .שמוצע לבטלו מובא בנספח לדברי ההסבר כאמור, הצעה זו באה לקבוע מדרג חדש של עבירות המתה, שבמרכזן עבירת הרצח, ולצדה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות ועבירות אחרות של המתה. לשם כך, מוצע להוסיף לחוק העונשין את הסעיפים כמפורט להלן. א המוצע 301 לסעיף לסעיף קטן (א) בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שלפיה מי שגורם למותו של אדם בכוונה או באדישות, בנסיבות הקבועות בעבירה, יורשע בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות ועונשו יהיה מאסר עולם כעונש חובה. הנסיבות המחמירות שמוצע לכלול בסעיף כוללות את מקרי הרצח החמורים ביותר, כאלה המבטאים חומרה מוסרית מיוחדת, וזאת בהתבסס בין השאר על החקיקה במדינות אחרות בעולם. קביעת עבירה של רצח בנסיבות מחמירות מבטאת את משקלם המיוחד של שיקולי האשם וההוקעה בגינו במקרים אלה, הבאים לידי ביטוי הן בדרך של תיוג מיוחד של מעשה הרצח כרצח בנסיבות מחמירות והן בדרך של ענישת חובה. להלן פירוט הנסיבות שמוצע לקבוע כנסיבות מחמירות: )1( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית. זהו מקרה מובהק שמבטא חומרה מיוחדת. יודגש, כי לא מדובר אך במקרים של התנקשות המתוכננת זמן–מה מראש, אלא במקרים שבהם הממית שקל והחליט לקטול את קרבנו, להבדיל ממקרים שבהם הרצון להמית נוצר באופן ספונטני ובלהט הרגע. החוק הקיים ביקש לבטא רעיון זה באמצעות המונח "כוונה תחילה". ואולם הנוסח הקיים של עבירת הרצח, ) 2()(א300 בהקשר של כוונה תחילה, הקבוע בסעיפים לחוק, בעייתי ומסורבל. כאמור, העבירה של רצח 301–ו בכוונה תחילה הורחבה בידי הפסיקה באמצעות צמצום יסודות הכוונה תחילה, ובעיקר יסודות ההכנה והעדר ההתגרות. לפיכך, מוצע לנסח מחדש רעיון זה, כדי שמקרים של המתה בכוונה שנוצרה באופן ספונטני, כגון לאחר קנטור סובייקטיבי ששלל תכנון ושקילה, לא ייכנסו בגדרי ). 1( החלופה המוצעת בפסקה ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 171 הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי )3( למסור עדות במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי; המעשה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה )4( בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה או ארגון ציבורי בין–לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות )5( ;ו144 כלפי ציבור, כאמור בסעיף הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי )3( למסור עדות במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי; המעשה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה )4( בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה או ארגון ציבורי בין–לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות )5( ;ו144 כלפי ציבור, כאמור בסעיף )2( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו הרצח בוצע במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל על ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מהדין לאחר ביצוע העבירה האחרת. ) לחוק העונשין בנוסחו הקיים 4(–) ו3()(א300 סעיף קובע כי הגורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה, וכן הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה מבצע רצח. הנוסח הקיים של - או הימלטות מעונש חלופות אלה מעורר קושי בשני מובנים: האחד, שהיסוד הנפשי הנדרש בהן הוא פזיזות, הכוללת אף קלות דעת (א) לחוק העונשין); והשני, 20–א ו90 (כפי שעולה מסעיפים שבשתי החלופות הראשונות, קרי המתה תוך ביצוע עבירה והמתה תוך הכנות לביצועה, לא נדרש קשר ענייני בין מעשה ההמתה לבין העבירה האחרת, אלא די בכך שמעשה ההמתה מתבצע במהלך ההכנות לביצוע העבירה או במהלך ביצוע העבירה עצמה. כך למשל, במקרה שבו בדרך לביצוע עבירת רכוש, גורם הנאשם לתאונת דרכים קטלנית, בלא שיש קשר בין הנסיבות שבגללן התרחשה התאונה ובין ההכנות לביצוע העבירה. ) כנוסחה המוצע דורשת מפורשות קשר 2( פסקה ענייני בין ההמתה לבין העבירה האחרת. קשר ענייני זה בא לידי ביטוי בדרישת המטרה, שלפיה המתה תיחשב לרצח בנסיבות מחמירות לפי פסקה זו, רק אם בוצעה במטרה לאפשר, להקל או להסתיר ביצוע עבירה אחרת או במטרה להימלט מהדין לאחר ביצועה של עבירה כאמור. (א) לחוק כתיקונו 300 יובהר כי בהתאם לסעיף המוצע, תנאי לאחריות ברצח בנסיבות מחמירות, ובכלל זה גם המתה בנסיבה המחמירה כנוסחה המוצע בפסקה ), הוא המתה בכוונה או באדישות של אדם. זאת בשונה 2( ) לחוק בנוסחו הקיים, שכאמור לפיו די4()(א300 מסעיף ביסוד נפשי של פזיזות כלפי התוצאה הקטלנית כדי שתחול העבירה. )3( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו הקרבן היה עד בהליכים פליליים. מעשה המתה של עד בהליכים פליליים עלול להרתיע עדים מלהעיד והוא קורא תיגר על יציבות שלטון החוק, ובכך עלול לפגוע בתפקודה של מערכת המשפט ובשלטון החוק. עקב הפגיעה הקשה בערך המוגן של שמירת סדרי השלטון והמשפט, נוסף על הפגיעה בערך של חיי אדם, נלווית לנסיבה זו חומרה מיוחדת ועל כן מוצע לקבוע אותה כנסיבה מחמירה. )4( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו הרצח בוצע במטרה לעורר פחד בציבור או להניע גוף שלטוני לעשות מעשה או להימנע מעשייתו, קרי מצב שבו עבירה מבוצעת מתוך מטרה טרוריסטית. על פי המוצע, גם מעשה של יחיד, שלא נעשה במסגרת פעילות של ארגון, אך טמון בו פוטנציאל להשלכות ציבוריות רחבות וקשות, נחשב למעשה בעל חומרה מיוחדת המצדיקה לראותו כנסיבה מחמירה. הנסיבה שמוצע לקבוע בפסקה זו כנסיבה ) להגדרה 2( מחמירה מבוססת במידה רבה על פסקה 2015-"מעשה טרור" בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה ). כאמור בדברי 1067 '(הצ"ח הממשלה התשע"ה, עמ ההסבר להצעת החוק האמורה, מבוססת ההגדרה "מעשה טרור" שבה על החלטת עצרת ארגון האומות המאוחדות בעניין אמצעים למיגור הטרור העולמי ותואמת 1995 משנת את החקיקה במדינות שונות בעולם. מעשה רצח שבוצע במסגרת פעילותם של ארגון טרור או ארגון פשיעה, די בו כדי לבסס קטגוריית חומרה עצמאית שמוצע לקבוע להלן ) המוצעת.11( כנסיבה מחמירה בפסקה )5( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו רצח מבוצע ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. בשל הפגיעה בערך המוגן הנוסף, ביצוע רצח ממניע כאמור הוא נסיבה מחמירה, המצדיקה תיוג חמור במיוחד, ושבגינה ראוי שיוטל על הרוצח מאסר עולם כעונש חובה. ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 172 המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל )6( ;מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך )7( ;התעללות גופנית או נפשית בקורבן הקורבן הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו )8( ;א368 כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף א;368 הקורבן הוא חסר ישע כהגדרתו בסעיף )9( ,ו לחוק העונשין144 בהקשר זה מוצע להפנות לסעיף א לחוק או 144 שלפיו מניע של גזענות כהגדרתה בסעיף עוינות כלפי ציבור מהטעמים המפורטים באותו סעיף, לביצוע עבירה, יהווה נסיבה מחמירה, אשר העונש בגינה הוא כפל העונש הקבוע לצד אותה עבירה, או עשר שנות מאסר, לפי העונש הקל יותר. ) המוצעת את 5( הפניה זו מחילה לעניין פסקה א לחוק, שלפיה גזענות 144 ההגדרה "גזענות" שבסעיף היא "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, -והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני". כמו כן הפניה זו מחילה את קביעתו של סעיף ו(א) לחוק לעניין הטעמים המבססים מניע של עוינות 144 ,כלפי ציבור, והם "מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי נטייה מינית, או היותם עובדים זרים". )6( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה ביצוע רצח כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא או לכפות אורחות התנהגות על ציבור. בגדר נסיבה מחמירה זו נכלל מעשה רצח הנעשה כלפי אדם שהוא חלק מציבור במטרה להענישו ולהטיל מרות על אחרים. החומרה היתרה במקרה זה נובעת מכך שהמעשה אינו פוגע בקרבן בלבד, כי אם נועד לכפות דרך התנהגות על אנשים נוספים השייכים לאותו ציבור שאליו משתייך הקרבן, ולהביא להגבלת חירותם ולהשפלתם. נזכיר כי ההגדרה "ציבור" שבסעיף כד לחוק העונשין היא הגדרה רחבה הכוללת גם חלק 34 .מהציבור העלול להיפגע מההתנהגות שעליה מדובר המקרים המובהקים שבהם תתקיים נסיבה זו הם המקרים שכונו "רצח על רקע כבוד המשפחה". בתי המשפט בישראל לא קיבלו במקרים אלה את הדוקטרינה של הגנה תרבותית והרשיעו נאשמים בעבירה של רצח בכוונה תחילה (ראו ).7.11.10 , סלאמה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3768/08 ע"פ )7( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מעשה שנעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות בקרבן. בנסיבה זו נכללים מצבים שבהם לרצח התלוותה פגיעה נוספת בקרבן, והיא נועדה לבטא את הסלידה החברתית המוגברת כלפי רצח שנעשה תוך התעללות גופנית או נפשית, או באכזריות רבה. השימוש בביטוי "אכזריות מיוחדת" מגלם דרישה לאכזריות החורגת מזו הגלומה בעצם מעשה ההמתה. בנוסף מוצע לכלול בנסיבה זו רצח שנעשה תוך התעללות בקרבן, חלופה שקיימת כנסיבה מחמירה גם ) לחוק העונשין). נסיבה 4()(ב345 בעבירת האינוס (סעיף ) לחוק העונשין הקובע כי 10(ט40 זו תואמת גם את סעיף בקביעת מתחם העונש ההולם יתחשב בית המשפט גם באכזריות, באלימות ובהתעללות של הנאשם בנפגע או ניצולו. )8( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה עבירה שהקרבן שלה הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו. החומרה המיוחדת במקרה זה נובעת לא רק מעובדת היותו של הקרבן חלש, אלא גם מהפרת האמון והמעילה בתפקיד מצד הפוגע, שאמור להיות אחראי על רווחתו של הקרבן ולדאוג לצרכיו. נסיבה זו עולה בקנה אחד עם נסיבות מחמירות אחרות הקבועות בחוק העונשין במקרה שהפגיעה בקטין ), 2()(ב335 מתבצעת על ידי אחראי (ראו לדוגמה סעיפים ) לחוק העונשין). 2()(ב382–ג ו368 ,ב368 ,351 )9( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מקרה שבו קרבן א לחוק, ובכלל 368 ההמתה הוא חסר ישע כהגדרתו בסעיף זה ילד צעיר שהוא בגדר "חסר ישע". א לחוק העונשין, "חסר ישע" הוא מי 368 על פי סעיף שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. אוכלוסיית חסרי הישע היא אוכלוסייה חלשה באופן מיוחד, התלויה באחרים לצורך מילוי צרכים בסיסיים. המתתו של חסר ישע מבטאת זלזול חמור במיוחד בערכים בסיסיים של אנושיות, מקום שבו היחס האנושי המצופה הוא דווקא יחס של חמלה. לאור זאת, ראוי להגדיר את הנסיבה כנסיבה מחמירה בלא קשר לזהות הפוגע, ולא להגבילה רק למקרים שבהם הפוגע הוא האחראי על אותו חסר ישע. ) לחוק העונשין 1()(א300 בהקשר זה יוזכר כי סעיף בנוסחו הקיים קובע עבירת רצח על כל מי שגורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 173 ) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה10( ;חמורה בגופו של אדם אחר נוסף על הקורבן ) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון 11( ;פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון - בפסקה זו כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני - ""ארגון פשיעה ;2‏2003-פשיעה, התשס"ג ארגון טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון - ""ארגון טרור , וכן ארגון טרור מוכרז 3‏2005-טרור, התשס"ה כהגדרתו בחוק האמור. על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה (ב) כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא .300 להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף ) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה10( ;חמורה בגופו של אדם אחר נוסף על הקורבן ) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון 11( ;פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון - בפסקה זו כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני - ""ארגון פשיעה ;2‏2003-פשיעה, התשס"ג ארגון טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון - ""ארגון טרור , וכן ארגון טרור מוכרז 3‏2005-טרור, התשס"ה כהגדרתו בחוק האמור. על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה (ב) כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא .300 להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף או סבתו. נסיבה זו לא נכללת בין הנסיבות המחמירות המוצעות. על אף שהמתת הורה או סב מהווה מעשה מגונה במיוחד של המתת אדם נוכח התנכרות הממית לחובת כיבוד הורים, הרי שהמתת בן משפחה יכולה להתרחש בנסיבות שונות, ולא לכל מקרה ממין זה נלווית בהכרח חומרה מיוחדת. אם ההורה הוא "חסר ישע" א לחוק, המעשה ייכלל במסגרת 368 כהגדרתו בסעיף הנסיבה המחמירה המוצעת לפי פסקה זו. )10( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מקרה שבו העבירה בוצעה תוך יצירת סכנה לאדם אחר מלבד הקרבן. במקרה זה הפגיעה בערך של חיי אדם קשה יותר, משום שהעושה חושף אנשים נוספים פרט לקרבן לסכנה של פגיעה חמורה, למשל במקרה של הנחת פצצה במקום שבו שוהים אנשים אחרים מלבד הקרבן המיועד, או הצתה של מקום כאמור. אמנם כאשר נגרמת פגיעה באדם נוסף פרט לקרבן, ניתן לייחס לנאשם עבירה נוספת, כגון ניסיון לרצח או גרימת חבלה. ואולם הנסיבה המחמירה המוצעת בפסקה זו תחול גם במקרה שלא נגרמה בפועל פגיעה באדם נוסף או לא נעשה ניסיון לפגוע באדם נוסף, אך נוצרה סכנה ממשית לפגיעה כאמור. )11( לפסקה מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה רצח שבוצע במסגרת פעילות ארגון פשע או ארגון טרור, קרי רצח שבוצע על ידי חבר בארגון פשיעה או בארגון טרור ונועד לקדם את מטרות אותו ארגון. זאת, משום שארגונים אלה יוצרים מטבעם סיכון מיוחד ובלתי נסבל לביצוע פשעים, ומשום שהמתת אדם במסגרת פעילות של ארגון כזה ובמטרה לקדם את פעילותו מציבה איום חמור על שלטון החוק, גורמת לחרדה בציבור ומגלמת חומרה מוסרית רבה. לסעיף קטן (ב) העבירה של רצח בנסיבות מחמירות מונה כאמור את מצבי ההמתה החמורים ביותר במדרג עבירות ההמתה, שבהם המעשה מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה, ועל כן ראוי כי העונש שייגזר בגין מעשים אלה יהיה העונש החמור ביותר, עונש המבטא את הערך העליון של קדושת חיי אדם ואת הפגיעה הקשה ביותר בערך זה במעשי מאסר עולם חובה.- ההמתה במקרים אלה, קרי עם זאת, קיים קושי בתיחום מדויק מראש של עבירת הרצח בנסיבות מחמירות באמצעות נוסחה משפטית או קביעת נסיבות מסוימות. ייתכנו מקרים פרטניים שנסיבותיהם הייחודיות לא ילוו בדרגת האשמה החמורה המאפיינת את העבירה המוחמרת, אף שהתקיימה הנסיבה המחמירה שקבע המחוקק. במקרים חריגים אלה, לא מוצדק להרשיע את העושה בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות ולתייגו באופן זה. על כן, מוצע לאפשר לבית המשפט, במקרה שבו מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה (הנופל בגדר עבירת הרצח בנסיבות מחמירות) אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, לחוק 300 להרשיע את הנאשם בעבירה של רצח לפי סעיף כתיקונו המוצע, ולא בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות א לחוק כנוסחו המוצע.300 לפי סעיף יודגש כי סמכות זו של בית המשפט מוגבלת, על פי המוצע, לנסיבות שבהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, ואינה מאפשרת לבית המשפט לשקול .502 'ס"ח התשס"ג, עמ 2 .76 'ס"ח התשס"ה, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 174 המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ב.301 א, הגורם בכוונה או301– ו300 על אף האמור בסעיפים (א) באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, מאסר עשרים שנים:- דינו המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם )1( :ובתגובה לאותה התגרות, ומתקיימים שניים אלה בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה (א) ניכרת לשלוט בעצמו; ) כדי למתן את 1( יש בקושי האמור בפסקה (ב) אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין; שיקולים נוספים, חיצוניים לנסיבות המעשה, שיש בהם כדי להפחית מאשמתו של הנאשם, כגון נסיבותיו האישיות של העושה. כך למשל, במקרה שבו בית משפט התרשם כי המניע לרצח הוא מניע של חמלה, יוכל בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהרשיע את הנאשם בעבירת לחוק כתיקונו המוצע בסעיף 300 הרצח הבסיסית לפי סעיף להצעה. אם החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם 4 בעבירת הרצח הבסיסית כאמור, על אף התקיימותן של א המוצע, בית המשפט לא 301 נסיבות מחמירות לפי סעיף יהיה מחויב להטיל על הנאשם עונש מאסר עולם. יצוין כי נציגי הסניגוריה הציבורית בצוות קרמניצר סברו, בדעת מיעוט, כי יש לתת לבית המשפט, נוסף על הסמכות להרשיע בעבירת הרצח הבסיסית כאמור בסעיף א(ב) המוצע, גם שיקול דעת לסטות מעונש החובה 301 .כשהוא מרשיע נאשם בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות זאת, לאור עמדתם כי יש לאפשר לבית המשפט להתחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות לענישה, ובכלל זה נסיבותיו האישיות של העושה, ולא להגבילו לנסיבות הנוגעות למידת האשמה שבמעשה. ב המוצע301 לסעיף מוצע לקבוע עבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. העבירה המוצעת כוללת מקרים מסוימים שנכנסים לגדרי עבירת הרצח או עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, אך מגלמים, בשל נתונים הקשורים במעשה או בעושה, דרגת אשמה פחותה הנלווית למעשה. רוב המקרים שמוצע לכלול בגדר עבירה זו באים היום בגדר להצעה 5 א לחוק העונשין, שמוצע לבטלו בסעיף300 סעיף זו, הקובע אפשרות לענישה מופחתת בגין רצח בנסיבות המפורטות בו. "המתה - כותרת השוליים של העבירה המוצעת בנסיבות של אחריות מופחתת", באה לתת ביטוי לאשם הפחות המיוחס למבצע עבירה זאת, בהשוואה לעבירת הרצח, והיא עולה בקנה אחד עם העונש שמוצע לקבוע עשרים שנות מאסר.- בצדה להלן פירוט המצבים שמוצע לכלול בעבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. )1()לסעיף קטן (א מוצע לכלול בגדר עבירת ההמתה באחריות מופחתת מצבים של קנטור. בעבירת הרצח בכוונה תחילה כפי (א) לחוק, היסוד 301–) ו2()(א300 שקבועה היום בסעיפים של העדר ההתגרות בתכוף למעשה הוא יסוד שלילי, שעל התביעה מוטל הנטל להוכיחו, כדי להוביל להרשעת נאשם ברצח. החלופה להרשעה בעבירת הרצח, אם התביעה אינה עומדת בנטל ההוכחה האמור, היא הרשעה בעבירת ההריגה. סגל נ' היועץ המשפטי 46/54 הפסיקה, בעקבות ע"פ ) ובעקבות עניין בנו, 1955( 400 ,393 )1(לממשלה, פ"ד ט פירשה את היסוד השלילי של העדר התגרות ככולל שני מבחנים מצטברים: מבחן סובייקטיבי ומבחן נורמטיבי (המכונה לעתים מבחן אובייקטיבי) שבודק האם הנאשם קונטר באופן סובייקטיבי, והאם אדם סביר היה מקונטר באותה סיטואציה. בספרות המשפטית נמתחה ביקורת על השימוש במבחן "האדם הסביר" (ראו מ' קרמניצר, "כוונה תחילה ברצח בכוונה תחילה? על מהות היסוד - או כוונה רגילה של "העדר קנטור" בעבירה של רצח בכוונה תחילה", משפט (תשמ"ו); יורם שחר, "האדם 13 ,9 פלילי וקרימינולוגיה א (תש"ן); 84 ,78 הסביר והמשפט הפלילי", הפרקליט לט אורית קמיר, "איך הרגה הסבירות את האשה: חום דמם של "האדם הסביר" ו"הישראלית המצויה" בדוקטרינת הקנטור (תשנ"ח)). בדנ"פ ביטון 160 ,137 בהלכת אזואלוס", פלילים ו בחן בית המשפט העליון את מבחני הקנטור ובמיוחד את המבחן הנורמטיבי. ביהמ"ש קבע כי ישנם טעמים מוסריים וחברתיים המצדיקים להותיר את המבחן הנורמטיבי על כנו, אך המליץ על רפורמה כללית בעבירות ההמתה שבמסגרתה תיבחן גם הביקורת כלפי המבחן הנורמטיבי לפסק דינו של 68– ו65 ה"טהור" (ראו דנ"פ ביטון, פסקאות השופט ברק). ביקורת דומה הביע גם השופט א' לוי בע"פ ).26.7.07 , איסקוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו8332/05 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 175 המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של )2( מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו; המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית )3( חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת - ח34 של ממש כאמור בסעיף להבין את אשר הוא עושה או את הפסול (א) שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה; (ב) המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של )2( מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו; המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית )3( חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת - ח34 של ממש כאמור בסעיף להבין את אשר הוא עושה או את הפסול (א) שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה; (ב) ) לחוק כנוסחו 1()ב(א301 המבחן המוצע לקנטור בסעיף המוצע, זונח את השימוש במבחן "האדם הסביר" שזכה כאמור לביקורת, וקובע במקומו מבחן חלופי שיאפשר הקלה באחריות בנסיבות שבהן ההתגרות הובילה את העושה למצב שבו הוא התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו, ובתנאי שיש בקושי, בנסיבות המקרה, כדי למתן את אשמתו של הנאשם. המבחן המוצע משלב בין מבחן סובייקטיבי למבחן אובייקטיבי. לעניין המבחן הסובייקטיבי, הדרישה היא לתגובה אמוציונלית עזה להתגרות, אשר פגעה בצורה קשה ביכולת השליטה העצמית של הנאשם. יובהר בעניין ז 34 זה כי אין הכוונה למצב של העדר שליטה לפי סעיף לחוק העונשין, אלא למצב שבו נפגעה בצורה ניכרת יכולת השליטה העצמית. לעניין המבחן הנורמטיבי, בית המשפט יידרש להכריע, אם יש ברגש העז שהתעורר בנאשם לנוכח ההתגרות והקושי הרב בשליטה העצמית כדי לגרוע מאשמתו של המקונטר. בחינה זו תבוצע מנקודת מבט חברתית ומוסרית, שהיא חיצונית למקונטר. יצוין כי כדי שאשמת העושה תיחשב פחותה באופן משמעותי, צריך להתקיים יחס הולם בין טיב ההתגרות ומידתה לבין הפגיעה הניכרת בשליטה העצמית שגרמה ההתגרות. לא כל המתה במצב של איבוד ניכר של שליטה עצמית, בעקבות עלבון או אפילו הרמת יד, משקפת רמת אשמה שהיא פחותה משמעותית מרמת האשמה המאפיינת רצח. הביטוי "למתן את אשמתו" מאפשר לבית המשפט המקיים את הבחינה הנורמטיבית לשקול כל נתון הנוגע לנסיבות המקרה, הרלוונטי בעיני בית המשפט להערכת האשמה. בכלל זה, רשאי בית המשפט להביא בחשבון את נתוניו האישיים של הנאשם, ככל שהם משליכים על מידת האשמה שבמעשה. יובהר, כי אין הכוונה שבית המשפט ישקול בגדר המבחן האמור נתונים אישיים ואחרים של הנאשם שאינם רלוונטיים למידת האשמה שבמעשה. חלק הכרחי מתפקידו של בית המשפט, בהקשר זה, הוא ליצוק תוכן למבחן הנורמטיבי המוצע, ולהתמודד עם מורכבותם של תרחישים קונקרטיים. בסופו של דבר, המבחן המוצע נועד לבטא תחושת צדק אנושית, בלי לפגוע במסר לציבור בדבר האיסור המוחלט להמית. בכל הנוגע לפרשנות המונח "התגרות" יודגש, כי המבחן המוצע אינו בא לשנות את הדין הקיים, שלפיו המבחן להתגרות כולל בחובו ממד נורמטיבי, באופן שלא כל מעשה שהנאשם ראה בו פרובוקציה, נחשב להתגרות, אלא רק מעשים בלתי לגיטימיים במהותם, מנקודת מבט מוסרית חיצונית לנאשם, שיש להם פוטנציאל -חברתית משמעותי של הקנטה והרגזה (ראו ש"ז פלר יסודות בדיני (תשמ"ד)).560 'עונשין כרך א )4( ) עד2()לסעיף קטן (א פסקאות אלה מאמצות באופן כמעט מלא את א לחוק, אשר נוסף 300 הנסיבות הכלולות היום בגדר סעיף ), 44 ' במסגרת חוק העונשין (תיקון מס1995 לחוק בשנת תיקון מס' - ) (להלן391 ' (ס"ח התשנ"ה, עמ1995-התשנ"ה ). מצבים אלה כוללים מעשי המתה שנעשו כשהנאשם 44 היה במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו בידי מי שהנאשם גרם למותו, מעשי המתה שנעשו במצב של הפרעה נפשית חמורה ומעשים כאמור שנעשו בחריגה במידה מועטה מסייג לאחריות פלילית. כעולה מדברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון (הצ"ח התשנ"ה, 1995-)(אחריות מופחתת), התשנ"ה41 'מס ), שהובילה לתיקון האמור, המניע לתיקון החוק 475 'עמ היה ביקורת שנמתחה על נוקשותו של עונש מאסר עולם כעונש חובה בגין רצח, במקרים מיוחדים הגובלים באי שפיות הדעת או בסייגי האילוץ, או כאשר הנאשמים המיתו אדם לאחר שנקלעו, שלא באשמתם, למצוקה קשה ביותר, ובמעשיהם התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשים אינם עומדים מבחינה מוסרית בדרגה אחת עם מעשי רצח. בין השאר, הוזכרו באותו הקשר דוגמאות למקרים כאמור שנדונו בפסיקה, כגון עניין לדאני; עניין כרמלה בוחבוט נ' מדינת ישראל, פד 6353/94 קיסר; ע"פ מדינת ישראל 416/93 )ת"א-); ותפ"ח (מחוזי1995( 647 )3(מט )).1994( 281 )3(נ' שוקי בסו, פ"מ התשנ"ד הצעת החוק האמורה הציעה מודל של אחריות מופחתת, אולם בסופו של דבר נקבע בחוק מודל של ענישה מופחתת, שלפיו מורשע ברצח זכאי להקלה מעונש החובה א לחוק. כתוצאה מהאמור, 300 במקרים המפורטים בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 176 המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם )4( חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים ), ויש בנסיבות העניין כדי 3(יג34 יב או34 ,יא34 ,י34 .למתן את אשמתו א, מי שגרם למותו 301– ו300 על אף האמור בסעיפים (ב) של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות מאסר - יד(ב) רישה, דינו34 ט(ב) או34 ,)1()א(א34 לפי סעיפים עשרים שנים. במקרים המפורטים בסעיף האמור, רשאי בית המשפט להקל בעונש, אך הסעיף אינו נוגע לשאלת האחריות הפלילית. הנוסח המוצע בהצעה זו מטרתו לקבוע, לגבי א לחוק, הסדר של 300 המצבים המנויים היום בסעיף אחריות מופחתת תחת ההסדר שמאפשר הקלה בעונש בלבד, זאת בדומה למודל שהופיע בהצעת החוק המקורית , כך שמקרים אלה ייכללו בעבירת 44 'שהובילה לתיקון מס המתה הפחותה בחומרתה מעבירת הרצח. הסדר של אחריות מופחתת הוא צודק יותר, משום שאין הוא מטיל על העושים הבאים בגדרו תיוג של מי שביצעו רצח. גם מבחינת הענישה, הסדר כזה תואם בצורה טובה יותר את התיוג הנלווה להרשעה, שכן הוא מונע מצב שבו נגזרים עונשים קלים יחסית בגין הרשעה ברצח. ) שונה מהדין הקיים.4( נוסחה המוצע של פסקה א(ב) לחוק כנוסחו היום מאפשר לבית המשפט 300 סעיף לסטות מעונש החובה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה בנסיבות העניין מתחום הסבירות טז לחוק לשם תחולת הסייג של 34 הנדרשת לפי סעיף הגנה עצמית, צורך או כורח. מוצע להרחיב את הנסיבה גם למצבים שבהם החריגה לא היתה מתחום הסבירות של ההגנות הנזכרות, אלא מתנאי אחר בהן, כגון תנאי המיידיות, ובתנאי שיש בנסיבות כדי למתן את אשמתו של העושה. ההרחבה למצבים הגובלים בסייגים לאחריות פלילית מוצדקת, משום שאין הצדקה להבחין בעניין זה בין תנאי הסבירות, דווקא, לבין התנאים האחרים של ההגנות, וזאת במיוחד לאור המבחן המוצע כתנאי לתחולתה של פסקה זו, שעל פיו מוטל על בית המשפט לבחון אם היה בנסיבות כדי למתן את אשמתו של העושה. ראוי לאפשר הפחתה הן בתיוג והן בעונש, במקרה שבו האשמה פחותה, ולא לאפשר הקלה בעונש בלבד, שאם לא כן עלולה התוצאה העונשית להיות בלתי מידתית ביחס לחומרת העבירה. הרחבה זו אף עולה בקנה אחד עם אמריקאיות, אשר אימץ -הדין החל בשיטות משפט אנגלו Imperfect( "דוקטרינות שונות של "הגנה עצמית פגומה Excessive( ") ושל "הגנה עצמית מוגזמתSelf-Defense ), שלפיהן נאשם אשר הגיב למעשה אלימותSelf-Defense בכוח קטלני בלתי מידתי, אך האמין, בתום לב, שהיה צריך להשתמש בכוח קטלני, יורשע לא ברצח, כי אם בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. ) 4( עוד מוצע להוסיף לנסיבות המנויות בפסקה חריגה מועטה מאחת מנסיבותיו של סייג הצידוק המנויה ) לחוק, שבהתקיימה לא יישא אדם באחריות 3(יג34 בסעיף פלילית למעשה שעשה: "במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה". סייג זה כולל בתוכו רכיב של מיידיות, בדומה להגנה עצמית, ולכן מקרה שבו אדם חרג במידה מועטה מרכיב המיידיות בסייג הצידוק, כאשר היה בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו, מצדיק אף הוא הפחתה באחריות. יצוין כי נציגי הפרקליטות בצוות קרמניצר סברו, בדעת מיעוט, כי יש להותיר על כנו את הנוסח הקיים של א(ב) לחוק. לטענתם אין הצדקה לקבוע אחריות 300 סעיף מופחתת במצב שבו המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין, טז לחוק העונשין. 34 כאמור בסעיף לסעיף קטן (ב) מוצע לכלול, במסגרת העבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, מעשים של גרימת מוות של אדם, במצבים שבהם לפי הוראות חיקוק בחלק הכללי של חוק העונשין מיוחס לנאשם מצב נפשי של אדישות. השילוב 300 בין ההוראות האמורות בחלק הכללי ובין סעיפים א לחוק כנוסחם המוצע, עלול להביא לכך שנאשם 301–ו שגרם למות אדם יורשע ברצח או ברצח בנסיבות מחמירות, גם אם למעשה המצב הנפשי שלו לא כלל כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. מאחר שמצבים אלה אינם מתאפיינים בזלזול המובהק בחיי אדם המגולם בעבירת הרצח, לא ראוי לאפיינם בתיוג ובענישה דומים. יצוין, שלצד מצבים אלה קבוע היום בחוק עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ואילו בהצעת החוק מוצע להפחית עונש זה לעונש של עשרים שנות מאסר. ט 34 ,א34 ההוראות האמורות קבועות בסעיפים א לחוק, שעניינו עבירה 34 יד לחוק העונשין. סעיף34–ו שונה או נוספת, קובע את אחריותו של מבצע בצוותא לעבירה שונה או נוספת שביצע העושה, שהמבצע בצוותא עצמו לא היה מודע לאפשרות עשייתה, ואולם אדם מן ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 177 המתה בקלות דעת ג.301 מאסר שתיים- הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו עשרה שנים. 302 החלפת סעיף .7 : לחוק העיקרי יבוא302 במקום סעיף "שידול או סיוע להתאבדות .302 . מאסר ארבע עשרה שנים- המשדל אדם להתאבד, דינו (א) מאסר שבע שנים."- המסייע לאדם להתאבד, דינו (ב) המתה בקלות דעת ג.301 מאסר שתיים- הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו עשרה שנים. .7 : לחוק העיקרי יבוא302 במקום סעיף302 החלפת סעיף "שידול או סיוע להתאבדות .302 . מאסר ארבע עשרה שנים- המשדל אדם להתאבד, דינו (א) מאסר שבע שנים."- המסייע לאדם להתאבד, דינו (ב) היישוב היה יכול להיות מודע לאפשרות עשייתה. על ) לחוק, המבצע בצוותא יישא באחריות 1()א(א34 פי סעיף לעבירה כאמור שנעברה בכוונה, כעבירה של אדישות בלבד. כלומר, על פי המצב החוקי היום, כאשר הנאשם היה שותף לביצוע אינוס בצוותא עם אחר, ולאחר ביצוע העבירה רצח האחר את הקרבן, בנסיבות כאמור בסעיף ) לחוק, יורשע הנאשם בעבירה של הריגה 1()א(א34 שהעונש המרבי בצדה הוא עשרים שנות מאסר. מוצע לכלול מצב זה בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, משום שהמצב הנפשי של הנאשם כלפי הרצח המבוצע על ידי שותפו עלול להיות רשלנות או קלות דעת כלפי התוצאה הקטלנית, ועל כן אינו ראוי לתיוג ולענישה של עבירת הרצח. ט(ב) לחוק קובע, כי בעבירות תוצאה 34 סעיף רואים את העושה כמי שעשה את העבירה באדישות, אם המעשה נעשה כאשר היה במצב של שכרות, והוא שגרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת והמודעת. גם מקרה זה ראוי להיקבע במסגרת העבירה של המתה באחריות מופחתת, שכן נכללים בו מקרים שבהם אדם גרם למותו של אחר, בנסיבות המצוינות בסעיף, אף שלא היה אדיש כלפי התוצאה הקטלנית. יד לחוק עוסק בכניסה למצב בהתנהגות 34 סעיף פסולה. לפי סעיף קטן (א) של הסעיף האמור, הוראות יב לחוק, שעניינם הסייגים של העדר 34–יא ו34 ,ז34 סעיפים שליטה, צורך וכורח, לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן היישוב במקומו היה יכול, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו, בהתנהגות נשלטת ופסולה, באותו מצב. לפי סעיף קטן (ב), במקרה כאמור רואים את האדם כמי שעשה את העבירה באדישות, אם העבירה מותנית בתוצאה, ובלבד שהוא לא הכניס עצמו למצב זה במטרה לעבור את העבירה. ראוי לכלול סעיף זה בעבירת ההמתה באחריות מופחתת משום שגם הוא כולל גם מצבים שבהם היסוד הנפשי של העושה אינו מגיע כדי אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. מוצע לקבוע בצד עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת עונש מאסר של עשרים שנה, הזהה לעונש הקיים היום בצד עבירת ההריגה. עונש זה מבטא מצד אחד, את הגמול הראוי בגין נטילת חיי אדם בכוונה או באדישות, במיוחד במקרים חמורים - הוקעת המעשה והרתעה ראויה של המתה בעקבות קנטור או בעקבות הפרעה נפשית, ומצד אחר, מבטא הקלה לעומת העונש של מאסר עולם כעונש מרבי, וזאת עקב הנסיבות המפורטות בעבירה זו. מוצע כי העונש המרבי בצד עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת ייוותר עשרים שנה גם אם מתקיימות הנסיבות ההופכות את הרצח לרצח בנסיבות מחמירות. כלומר, אם רצח על רקע של הפרעה נפשית חמורה, למשל, היה אכזרי במיוחד, העושה יורשע בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, ויהיה ניתן לתת ביטוי לנסיבות המחמירות במסגרת העונש המרבי של אותה עבירה. יצוין כי חלק מחברי צוות קרמניצר סבר כי יש לקבוע בצד העבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת עונש של חמש עשרה שנות מאסר, וזאת משום שהמקרים המנויים בה מתאפיינים בנסיבות שמפחיתות באופן משמעותי את אשמתו של העושה ולעיתים אף גובלות בהעדר אחריות פלילית. ג המוצע301 לסעיף מוצע לקבוע עבירה של גרימת מוות של אדם כאשר היסוד הנפשי של הנאשם כלפי התוצאה הקטלנית הוא )(ב) לחוק 2()(א20 קלות דעת. קלות דעת מוגדרת בסעיף העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאות המעשה, מתוך תקווה להצליח למנען. לפי הדין הקיים, גרימת מוות בקלות דעת נכללת בעבירת ההריגה. ההצדקה לקביעת עבירה חדשה זו מבוססת על הפער הניכר בין מידת אשמתו של מי שממית תוך אדישות לאפשרות גרימת המוות, לבין מי שמקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש, אף על פי שהוא מודע לאפשרות התרחשותה, קרי קל הדעת. מוצע לקבוע כי העונש בצד עבירה זו יעמוד על שתים עשרה שנות מאסר, עונש שהוא קל בצורה ניכרת מהעונש הקבוע היום בצד עבירת ההריגה. עונש מרבי זה מבטא מדרג ראוי בין עבירת ההמתה באחריות מופחתת לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שכן מצד אחד הוא עולה בקנה אחד עם העונשים שבתי המשפט נוהגים לגזור בעבירות הריגה בנסיבות של תאונות דרכים, מקרים שבהם מטבע הדברים היסוד הנפשי הוא, ככלל, קלות דעת, ומצד שני הוא מאפשר לגזור עונש הולם במקרים חמורים של המתה בקלות דעת, כגון מקרים שבהם ההמתה בוצעה תוך הפעלת אלימות כלפי הקרבן. לחוק העונשין, הקובע עבירה על שידול302 סעיף 7 סעיף או סיוע להתאבדות, מנוסח היום באופן ארכאי, שאינו עולה בקנה אחד עם החלק הכללי של חוק העונשין, הן בכך שהוא כורך יחד את הסיוע ואת השידול - להתאבדות, והן בכך שהעונש הקבוע בצד העבירה הוא עונש גבוה יתר על המידה, - עשרים שנות מאסר במיוחד ביחס למדרג הענישה המוצע בהצעה זו. לאור ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 178 303 ביטול סעיף .8 . בטל- לחוק העיקרי303 סעיף א304 הוספת סעיף .9 : לחוק העיקרי יבוא304 אחרי סעיף "גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות א.304 (ב), הגורם ברשלנות למותו של אדם21 על אף האמור בסעיף מאסר חמש שנים:- ומתקיימים לגביו שניים אלה, דינו במעשהו סטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה בנסיבות )1( ;העניין, והיה מודע לטיב המעשה המעשה מהווה הפרה של דין." )2( לחוק בנוסח302 האמור, מוצע להחליף את נוסחו של סעיף כמפורט להלן. מוצע להפריד בין העבירה של שידול להתאבדות לבין העבירה של סיוע להתאבדות, וזאת מפני שמצבים של שידול להתאבדות הם חמורים יותר ממצבים של סיוע להתאבדות, ואכן, על פי הדין הכללי, העונש המרבי על שידול לעבירה הוא העונש הקבוע בצד העבירה העיקרית, ואילו העונש המרבי על סיוע הוא מחצית העונש האמור. רציונל זה תקף גם לגבי עבירות השידול והסיוע להתאבדות: אדם המשכנע או מעודד אדם אחר לשים קץ לחייו מבצע מעשה חמור, הפוגע פגיעה קשה בערך של חיי אדם, יותר מאשר זה המסייע לאדם שגיבש את דעתו והחליט לשים קץ לחייו, להוציא את החלטתו לפועל. מוצע לקבוע בצד העבירה של שידול להתאבדות עונש של ארבע עשרה שנות מאסר. עונש זה נותן ביטוי הולם לחומרת המעשה ועולה בקנה אחד עם מדרג הענישה המוצע בהצעה זו. יצוין כי עונש זה תואם את העונש המרבי הקיים במשפט האנגלי לעבירה זו. בצד העבירה של סיוע להתאבדות מוצע לקבוע עונש של שבע שנות מאסר, שכן עונש זה הוא מחצית העונש שמוצע לקבוע בצד עבירת השידול ותואם את העקרונות הכלליים של חוק העונשין. בנוסף, הנוסח המוצע של העבירות בהיר יותר ותואם את החלק הכללי של חוק העונשין. לחוק העונשין קובע עבירה של303 סעיף 8 סעיף המתת תינוק. לפי עבירה זו אישה, שגרמה למות ולדה, שלא מלאה לו שנה, כשהיא היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שלא החלימה מתוצאות הלידה או מאסר חמש שנים.- מתוצאות ההנקה, דינה מוצע לבטל עבירה זו, ששורשיה במשפט האנגלי, ושנועדה לפטור נשים שהרגו את תינוקותיהן שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין, מעונש מוות. לאור שינוי המצב החברתי, בעיקר בנוגע לערך חייהם של תינוקות, והחומרה המיוחדת הגלומה בגרימת מוות של תינוק חסר ישע שעל הוריו מוטלת ראוי לבטל את העבירה.- האחריות לדאוג לצרכיו בישראל, המקרים שבהם נשים שהמיתו את תינוקותיהן הורשעו בעבירה זו, הם ספורים. מקרים שבהם תוכח הפרעה נפשית חמורה של האם שהמיתה את תינוקה ייכללו בגדר עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת להצעה, שמוצע 6 ב כנוסחו המוצע בסעיף301 לפי סעיף לקבוע בצדה עונש מאסר עשרים שנים כעונש מרבי. במצבים חריפים פחות, של הפרעה נפשית שאינה חמורה, אך יש בה כדי להפחית משמעותית את האשמה שבמעשה, יוכל בית המשפט, למרות התקיימות הנסיבות 6 א כנוסחו המוצע בסעיף301 המחמירות כאמור בסעיף להצעה, להרשיע את העושה בעבירת הרצח הבסיסית לפי להצעה, המאפשרת לו 4 כתיקונו המוצע בסעיף300 סעיף להפעיל שיקול דעת לעניין העונש. יצוין כי נציגי הסניגוריה הציבורית בצוות קרמניצר סברו, בדעת מיעוט, כי יש להותיר עבירה זו על כנה ולתקן את נוסח העבירה, זאת בשל החשש כי מקרים של המתת תינוק שבהם ראוי שלא לתייג את האם כרוצחת, עלולים שלא להיכלל בעבירה המוצעת של המתה באחריות מופחתת, עקב הדרישה בה להפרעה נפשית חמורה. א לחוק כנוסחו 304 מוצע לקבוע, בסעיף 9 סעיף המוצע, עבירה חדשה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שתהווה מעין דרגת ביניים בין העבירה לחוק, לבין 304 של גרימת מוות ברשלנות, הקבועה בסעיף ג 301 העבירה של המתה בקלות דעת שמוצע לקבוע בסעיף להצעה זו.6 לחוק כנוסחו המוצע בסעיף על פי המוצע, יסודות העבירה יהיו חמורים יותר מיסודותיה של עבירת גרימת המוות ברשלנות בשני נדרשת התנהגות אשר - היבטים: האחד, היסוד העובדתי סוטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה, המהווה כשלעצמה הפרה של הדין. כלומר, בגדר עבירה זו ייכללו התנהגויות שהמחוקק הזהיר באופן ספציפי מפני עשייתן. השני, היסוד נדרשת מודעות לגבי ההתנהגות המסוכנת, ורק - הנפשי לגבי התוצאה הקטלנית די ביסוד נפשי של רשלנות. על אף שכאמור, נדרשת מודעות של הנאשם לטיב המעשה, לא נדרש שהנאשם יהיה מודע לדין האוסר את המעשה, וכן, לא נדרש כי הנאשם יהיה מודע לכך שמעשהו סוטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה. יסוד זה ייקבע בידי בית המשפט. כך לדוגמה, כדי להרשיע בעבירה זו נהג רכב שחצה צומת ברמזור אדום וגרם למותו של אדם, יהיה צורך להוכיח כי הנאשם היה מודע למעשה המסוכן, קרי לחציית הצומת ברמזור אדום. בית המשפט יקבע בנסיבות העניין ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 179 305 החלפת סעיף .10 : לחוק העיקרי יבוא305 במקום סעיף "ניסיון לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות .305 מאסר- א, דינו301 או300 המנסה לעבור עבירה לפי סעיפים שלושים שנים." הוספת סעיפים ג305 א עד305 .11 : לחוק העיקרי יבוא305 אחרי סעיף "שידול לרצח בנסיבות מחמירות א.305 מאסר- א, דינו301 המשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף עולם. .10 : לחוק העיקרי יבוא305 במקום סעיף305 החלפת סעיף "ניסיון לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות .305 מאסר- א, דינו301 או300 המנסה לעבור עבירה לפי סעיפים שלושים שנים." .11 : לחוק העיקרי יבוא305 אחרי סעיף הוספת סעיפים ג305 א עד305 "שידול לרצח בנסיבות מחמירות א.305 מאסר- א, דינו301 המשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף עולם. אם התנהגות זו סטתה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה. כמובן שאם הנאשם היה קל דעת לגבי התוצאה הקטלנית, יהיה ניתן להרשיעו בעבירה של המתה בקלות דעת. מוצע לקבוע בצד העבירה חמש שנות מאסר כעונש (ב) 21 מרבי. אמנם, עונש זה סוטה מהעיקרון הקבוע בסעיף לחוק העונשין, ולפיו לא תיקבע עבירת פשע (עבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר) כעבירת רשלנות, ואולם העונש המוצע מוצדק עקב הצירוף של התנהגות מסוכנת במיוחד מבחינה אובייקטיבית, המעידה על זלזול בוטה בחוק, יחד עם אשמה סובייקטיבית המתבטאת במודעות בפועל של העושה לטיב התנהגותו. עונש של חמש שנות מאסר יוצר מדרג הולם בין העבירה החמורה יותר של להצעה 6 המתה בקלות דעת, שדינה, על פי המוצע בסעיף זו, שתים עשרה שנות מאסר, ובין העבירה הקלה יותר של לחוק, מאסר 304 גרימת מוות ברשלנות שדינה לפי סעיף שלוש שנים. נציגי הסניגוריה בצוות קרמניצר סברו, בדעת מיעוט, כי העבירה המוצעת בסעיף זה מיותרת בעיקרה ואינה מצדיקה סטייה מהעיקרון שלפיו העונש על עבירות רשלנות לא יעלה על שלוש שנות מאסר. לדעתם, העבירה ג כנוסחו 301 המוצעת של המתה בקלות דעת (סעיף המוצע) תיתן מענה לבעייתיות הגלומה בפער הקיים היום בין עבירת ההריגה לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות. עוד נטען, במסגרת דיונים שנערכו במשרד המשפטים אחרי הגשת המלצות צוות קרמניצר, כי עבירה זו מיותרת ככל שהיא נוגעת לגרימת מוות בנהיגה, משום שבמצבים שבהם הנהג עובר על חוקי התנועה, היסוד הנפשי שמתקיים בו הוא קלות דעת כלפי התוצאה הקטלנית ולא רשלנות, וכן כי קיים חשש כי קביעת העבירה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות תגרום להעמדה לדין או הרשעה בעבירה זו גם במקרים שבהם נכון יותר להעמיד לדין או להרשיע בעבירה של המתה בקלות דעת. זאת, כדי להימנע מהקשיים הכרוכים בהוכחת המצב הנפשי של העושה. עם זאת, מהשיקולים שפורטו לעיל מוצע לקבוע את העבירה החדשה. 305 העבירה של ניסיון לרצח קבועה כיום בסעיף10 סעיף לחוק העונשין. יסודות העבירה מנוסחים בסגנון ארכאי, שאינו עולה בקנה אחד עם הגדרת יסודות עבירת לחוק העונשין, ובמיוחד עם הגדרת 25 הניסיון בסעיף היסוד הנפשי בעבירות הניסיון. על כן, מוצע להחליף את נוסח הסעיף בנוסח חדש הנותן ביטוי ליסוד העובדתי והנפשי הנדרש בעבירה. אשר לעונש, לפי הדין הקיים העונש בצד עבירת הניסיון לרצח הוא מאסר עשרים שנים. עונש זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הקבועות בחלק הכללי של חוק ד לחוק, כל דין החל על הביצוע 34 העונשין. לפי סעיף העיקרי של העבירה יחול גם על ניסיון לעבור אותה, מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת. כמו כן, לפי לחוק, הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או 27 סעיף עונש מזערי לא תחול על ניסיון לעבור אותה. כלומר, לפי 305 החלק הכללי של חוק העונשין, ולולא הוראת סעיף לחוק, העונש על ניסיון לרצח היה מאסר עולם כעונש מרבי. כנוסחו המוצע, מוצע לקבוע בצד העבירות 305 בסעיף של ניסיון לרצח וניסיון לרצח בנסיבות מחמירות, עונש של שלושים שנות מאסר, התואם את העונש המרבי הקצוב א לחוק כנוסחו המוצע 311 בשנים לעבירת הרצח, לפי סעיף להצעת החוק. אמנם, העובדה שלא קופחו חיי 15 בסעיף אדם מפחיתה מחומרת העבירה, ואולם מבחינת אשמתו הסובייקטיבית של העושה יש מקרים שבהם הניסיון, ותוצאותיו, קרובים מאוד לעבירה המושלמת. כך הדבר למשל, במקרה שבו הניסיון לרצח לווה בגרימת נכות קשה לקרבן. לפיכך, אין בעונש של עשרים שנות מאסר כדי לתת ביטוי מתאים לחומרת העבירה. יצוין, כי צוות קרמניצר לא המליץ להחמיר את העונש לחוק בצד הניסיון לרצח. עם זאת, 305 הקבוע היום בסעיף החמרת הענישה כמוצע תואמת את מדרג הענישה בשאר העבירות הנגזרות מרצח, כפי שהוצע על ידי הצוות. א 305 מוצע להוסיף לחוק העונשין את סעיפים 11 סעיף ג כנוסחם המוצע להלן, ולקבוע בהם 305 עד עבירות של שידול לרצח, סיוע לרצח ולרצח בנסיבות מחמירות וניסיון לשידול לרצח ולרצח בנסיבות מחמירות, הכול כפי שיפורט להלן. א המוצע305 לסעיף מוצע לקבוע עבירה של שידול לרצח בנסיבות מחמירות. כיום לא קבועה בחוק עבירה מיוחדת של שידול ד 34 לרצח, ולכן העונש על שידול לרצח, בהתאם לסעיף 5079/04 לחוק העונשין, הוא מאסר עולם כעונש חובה. בע"פ ) מתח 18.2.08 ,נסרין מסראווה נ' מדינת ישראל (לא פורסם בית המשפט ביקורת על עונש זה, כעונש בלתי ראוי שאינו נותן ביטוי הולם לפער המוסרי והמשפטי בין המשדל לרצח לבין מי שביצע את הרצח במו ידיו. על פי הצעת חוק זו, העונש שייקבע בצד עבירת 4 (א) לחוק כתיקונו המוצע בסעיף300 הרצח (לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 180 סיוע לרצח ב.305 , המסייע לאדם לבצע עבירה לפי32 על אף הוראות סעיף מאסר חמש עשרה שנים.- , דינו300 סעיף ניסיון לשידול לרצח ג.305 , המנסה לשדל אדם לבצע עבירה לפי33 על אף הוראות סעיף מאסר חמש עשרה שנים."- , דינו300 סעיף 307 ביטול סעיף .12 . בטל- לחוק העיקרי307 סעיף 308 תיקון סעיף .13 . תימחק- " לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם308 בסעיף 311 ביטול סעיף .14 . בטל- לחוק העיקרי311 סעיף להצעה זו) יהיה מאסר עולם כעונש מרבי, ועל כן העונש על שידול לרצח יהיה זהה. עונש מאסר עולם כעונש מרבי מאפשר לבית המשפט לתת ביטוי הולם לחומרת המעשה ולהתחשב, במקרים המתאימים, בפער בין המבצע בפועל ובין המשדל. עם זאת, מאחר שהעונש בצד העבירה של רצח בנסיבות מחמירות הוא עונש מאסר עולם חובה, בלא קביעת עבירה מיוחדת לעניין שידול, העונש על שידול לבצע רצח בנסיבות מחמירות יהיה מאסר עולם חובה. לפיכך, מוצע לקבוע עבירה מיוחדת של שידול לרצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצדה יעמוד על מאסר עולם כעונש מרבי, דבר המאפשר כאמור גמישות והתאמת הענישה למקרי שידול הנבדלים זה מזה בחומרתם. ב המוצע305 לסעיף מוצע לקבוע עבירה של סיוע לרצח. כיום לא קבועה ) 1(32 בחוק עבירה מיוחדת של סיוע לרצח, ולכן, לפי סעיף לחוק העונשין, העונש בצד העבירה של סיוע לרצח הוא עשרים שנות מאסר כעונש מרבי. לעומת זאת, לאור נוסחו להצעה זו, אם 4 (א) לחוק, כתיקונו בסעיף300 של סעיף לא תיקבע עבירה מיוחדת של סיוע לרצח, העונש בצד ) לחוק, 2(32 העבירה של סיוע לרצח יעמוד, לפי סעיף על עשר שנות מאסר. עונש זה אינו הולם את המקרים החמורים של סיוע לרצח ואינו עולה בקנה אחד עם מדרג הענישה הראוי. ב לחוק כנוסחו 305 לפיכך, מוצע לקבוע, בסעיף המוצע, עבירה מיוחדת של סיוע לרצח שהעונש בצדה יעמוד על חמש עשרה שנות מאסר. עונש כאמור תואם את העיקרון הכללי ולפיו עונשו של המסייע הוא מחצית עונשו של המבצע העיקרי, שכן מאסר חמש עשרה שנים הוא מחצית העונש המרבי שיהיה אפשר להטיל לפי הוראות להצעה כעונש 15 א לחוק כנוסחו המוצע בסעיף311 סעיף קצוב, לגבי עבירות גרימת מוות בסימן א' לפרק י' לחוק, שדינן מאסר עולם כעונש מרבי. מוצע שלא לקבוע עבירה מיוחדת של סיוע לעבירה להצעה זו, 6 של רצח בנסיבות מחמירות, שמוצע, בסעיף להוסיפה לחוק העונשין, ולהותיר את הענישה בעבירה זו בהתאם לחלק הכללי של חוק העונשין. מאחר שהעונש בצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות הוא מאסר עולם חובה, העונש בצד העבירה של סיוע לרצח בנסיבות ) לחוק, על 1(32 מחמירות יעמוד, בהתאם להוראות סעיף עשרים שנות מאסר. ג המוצע305 לסעיף מוצע לקבוע עבירה של ניסיון לשידול לרצח. על פי לחוק העונשין, העונש הקבוע בצד העבירה של 33 סעיף ניסיון לשידול לעבירה שנקבע לה עונש של מאסר עולם חובה, הוא מאסר עשרים שנים, ולעבירה שנקבע לה עונש מאסר עשר שנים. מכאן שבלא קביעה - של מאסר עולם להצעה זו, 4 לחוק כתיקונו בסעיף300 אחרת, לאור סעיף העונש בגין ניסיון לשידול לרצח יהיה מאסר עשר שנים. הכלל הנוגע לענישה בגין ניסיון לשידול, בדומה לענישה בגין סיוע, הוא שניסיון לשדל אדם לביצוע עבירה עונשו מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי. על כן, ב 305 ובהתאמה לעבירת הסיוע לרצח, כנוסחה בסעיף המוצע, מוצע לקבוע עבירה של ניסיון לשידול לרצח, שהעונש בצדה יעמוד על חמש עשרה שנות מאסר. מוצע להותיר את קביעת העונש בעבירה של ניסיון לשידול ) לחוק, כלומר 1(33 לרצח בנסיבות מחמירות בהתאם לסעיף העונש בצד עבירה זו יהיה עשרים שנות מאסר. יצוין כי בעבירות ההמתה האחרות, לא מוצע לקבוע הסדר מיוחד לניסיון, סיוע וניסיון לשידול, ויחול ההסדר לפי החלק הכללי של חוק העונשין. לחוק העונשין קובע עבירה שעונשה 307 סעיף 12 סעיף שבע שנות מאסר על מי שגורם במישרין או בעקיפין לכך שאדם יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע את תוכנו של הכתב. מוצע לבטל את העבירה, מאחר שלמקרים הנכללים בה יש הסדר מספק במסגרת עבירת לחוק העונשין, ודיני השותפות 192 האיומים הקבועה בסעיף המוסדרים בסימנים ב' ו–ג' לפרק ה' בחלק הכללי של חוק העונשין, ומאחר שהעונש הקבוע בצד העבירה גבוה מדי ואינו תואם את מדרג הענישה הקיים בחוק העונשין. לחוק העונשין מגדיר מיהו אדם לעניין 308 סעיף13 סעיף סימן עבירות ההמתה, וקובע כי "משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל הטבור ובין שלא נכרת". מוצע למחוק את הסיפה של הסעיף האמור החל במילים "בין שנשם", מאחר שהיא כוללת הבחנות שכיום, לאור התפתחות המדע, הן מיותרות. לחוק העונשין קובע עבירה, שעונשה311 סעיף14 סעיף מאסר שנה, על מי שמשתדל להעלים את דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הוולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה. סעיף זה נחקק ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 181 א311 הוספת סעיף .15 : לחוק העיקרי יבוא311 אחרי סעיף "מאסר עולם שאינו עונש חובה א.311 , בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר41 על אף הוראות סעיף עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים." תיקון פקודת התעבורה .16 ג301 " יבוא "לפי סעיפים298 ), במקום "לפי סעיף1()א(א40 , בסעיף4‏בפקודת התעבורה א".304 או תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם .17 ,)2()א(ב2 , בסעיף5‏1951-בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א ג לחוק העונשין, 301 עד300 במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים ".1977-התשל"ז תיקון חוק ההסגרה .18 ), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח2()ב(ב2 , בסעיף6‏1954-בחוק ההסגרה, התשי"ד בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". תיקון חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) .19 ,, בתוספת, בפרט (ז), ברישה7‏1955-בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" במקום תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) .20 , בתוספת, בפרט (א), במקום8‏1957-בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" .15 : לחוק העיקרי יבוא311 אחרי סעיף א311 הוספת סעיף "מאסר עולם שאינו עונש חובה א.311 , בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר41 על אף הוראות סעיף עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים." .16 ג301 " יבוא "לפי סעיפים298 ), במקום "לפי סעיף1()א(א40 , בסעיף4‏בפקודת התעבורה א".304 או תיקון פקודת התעבורה .17 ,)2()א(ב2 , בסעיף5‏1951-בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א ג לחוק העונשין, 301 עד300 במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים ".1977-התשל"ז תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם .18 ), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח2()ב(ב2 , בסעיף6‏1954-בחוק ההסגרה, התשי"ד בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". תיקון חוק ההסגרה .19 ,, בתוספת, בפרט (ז), ברישה7‏1955-בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" במקום תיקון חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) .20 , בתוספת, בפרט (א), במקום8‏1957-בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) על רקע מציאות עובדתית שונה מהמציאות של ימינו, ואינו רלוונטי עוד, ומוצע על כן לבטלו. ככל שהסעיף נועד לתת מענה למקרים של שיבוש הליכי משפט או סיוע לאחר מעשה, לאלה ניתן מענה בעבירות הקבועות בסעיפים לחוק.261– ו244 מוצע לתקן בדברי חקיקה שונים את ההפניות סעיפים לסעיפי עבירות ההמתה שבסימן א' לפרק י' 31 עד16 לחוק העונשין, כדי להתאימן לעבירות כנוסחן כללי המוצע בהצעה זו. ככלל, בחיקוקים שבהם היתה 298– ו300 הפניה לעבירות הרצח וההריגה או לסעיפים לחוק העונשין, מוצע להחליף הפניה זו בהפניה לסעיפים הקובעים את העבירות שעל פי הצעת החוק מחליפות לחוק כתיקונו המוצע (רצח), 300 עבירות אלה, והם: סעיף א לחוק כנוסחו המוצע (רצח בנסיבות מחמירות), 301 סעיף ב לחוק כנוסחו המוצע (המתה בנסיבות של 301 סעיף ג לחוק כנוסחו המוצע (המתה 301 אחריות מופחתת) וסעיף בקלות דעת). להצעה זו, מוצע למחוק 31– ו28 ,25 ,23 בסעיפים לחוק 311– ו307 ,303 בחיקוקים שונים את ההפניות לסעיפים להצעה זו. 14– ו12 ,8 העונשין, שמוצע לבטלם, בסעיפים להצעה, מוצע לתקן את סעיף16 בסעיף סעיפים ) לפקודת התעבורה ולקבוע את 1()א(א40 28– ו16 העבירה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות א כנוסחו המוצע), כאחת העבירות 304 מחמירות (סעיף שבגינן יוטל עונש פסילה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים ) לפקודת התעבורה, זאת משום 1()א(א40 כאמור בסעיף שבעבירה זו יש חומרה מיוחדת המצדיקה פסילה לתקופה משמעותית. להצעה, להוסיף הפניה 28 כמו כן מוצע, בסעיף לעבירה זו גם לתוספת הראשונה לחוק זכויות נפגעי . התוספת קובעת את העבירות 2001-עבירה, התשס"א שייחשבו לעבירות מין או אלימות לעניין החוק האמור, ומונה בין השאר את העבירה של גרימת מוות ברשלנות לחוק. 304 לפי סעיף מוצע להחליף את ההפניה הקיימת לעבירות סעיפים הרצח וההריגה בכמה חוקים העוסקים בסדרי , 20 ,19 דין, בראיות ובזכויות נפגעי עבירה, בהפניה 29– ו26 לעבירות שכאמור מחליפות על פי המוצע עבירות אלה מבחינה מהותית. בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), , קבועה רשימת עבירות שבהן חובה לקיים 1955-התשט"ו לחוק האמור, בתנאי שמדובר 2 חקירת ילד, בהתאם לסעיף והוא אינו חשוד בביצוע העבירה, 12 בילד מתחת לגיל שנים, כשהחשוד בביצוע 12 או שמדובר בילד שמלאו לו העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד. בנוסח הקיים, מנויות ברשימה זו גם להצעת החוק 19 עבירות הרצח וההריגה ומוצע בסעיף להחליפן באופן הנזכר לעיל. .238 '; ס"ח התשע"ה, עמ173 ', עמ7 דיני מדינת ישראל , נוסח חדש 4 .250 '; התשע"ה, עמ228 'ס"ח התשי"א, עמ 5 .384 '; התשס"א, עמ174 'ס"ח התשי"ד, עמ 6 .75 '; התשע"א, עמ96 'ס"ח התשט"ו, עמ 7 .5 '; התשס"ז, עמ16 'ס"ח התשי"ח, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 182 תיקון חוק שירות המדינה (משמעת) .21 ), בהגדרה "עבירת מין5()1(א47 , בסעיף9‏1963-בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג ג". 301 עד300" " יבוא300 ,298" או אלימות חמורה", במקום תיקון חוק האזנת סתר .22 ), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא2()א(א9 , בסעיף10‏1979-בחוק האזנת סתר, התשל"ט ".1977-ג לחוק העונשין, התשל"ז301 עד300 "עבירה לפי סעיפים תיקון חוק סדר הדין הפלילי .23 - 11‏1982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב " יבוא "בעבירת רצח 1977-), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז1(ב9 בסעיף )1( , בעבירת ניסיון1977-) לחוק העונשין התשל"ז4()א(א301 בנסיבות מחמירות לפי סעיף לאותו חוק";305 לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף ".305" " יבוא307 ,305" א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום62 בסעיף )2( תיקון חוק בתי המשפט .24 ,', בתוספת הראשונה, בחלק א12‏1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד ג". 305 ;ב305 ;)(א302 ;ג301 ;ב301" " יבוא302 ;298" , במקום1 בפרט תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות .25 , בפרט2, בתוספת השנייה, בפרט ג13‏1988-בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח ".304" " יבוא311 ,304 ,303" , במקום4 משנה תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות חיפוש - אכיפה בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) .26 - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו- בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - 14‏1996 או300 " יבוא "בעבירה לפי סעיפים300 (א), במקום "בעבירה על סעיף12 בסעיף )1( ;"א301 ."ג301 עד300" " יבוא300 ,298" )(ב), במקום1( בתוספת הראשונה, בפרט )2( להצעה, מוצע לערוך תיקון דומה בחוק29 בסעיף הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות , ולאפשר חקירת עד או 2005-שכלית או נפשית), התשס"ו חשוד על ידי חוקר מיוחד בכל עבירות ההמתה שכוללות יסוד נפשי של מחשבה פלילית. להצעה, מוצע לתקן את חוק סדר הדין 26 בסעיף חיפוש בגוף ונטילת אמצעי - הפלילי (סמכויות אכיפה , ולאפשר למשטרה ליטול אמצעי 1996-זיהוי), התשנ"ו זיהוי מחשוד, נאשם או מורשע בכל עבירות ההמתה שכוללות יסוד נפשי של מחשבה פלילית. ) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח1(ב9 סעיף23 סעיף חוק סדר הדין - (להלן1982-משולב], התשמ"ב הפלילי), קובע כי לא תחול התיישנות על עבירות רצח וניסיון לרצח של מי שכיהן כראש ממשלה בעת ביצוע העבירה. מוצע לתקן את הסעיף האמור כך שלא תחול התיישנות על עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף המחליפה את עבירת הרצח בנסיבות - ) המוצע4()א(א301 ועל העבירה של ניסיון לרצח באותן נסיבות- האמורות לחוק כתיקונו המוצע, כשאלה 305 מחמירות לפי סעיף בוצעו נגד מי שכיהן כראש ממשלה בעת ביצוע העבירה. א(א) לחוק סדר הדין 62 בנוסף, מוצע למחוק מסעיף לחוק העונשין, שמוצע 307 הפלילי את ההפניה לסעיף להצעה. 12 לבטלו בסעיף 1984- בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד24 סעיף חוק בתי המשפט), בחלק א' לתוספת - (להלן הראשונה, קבועה רשימה של עבירות שבהן רשאי בית המשפט המחוזי לדון בשופט אחד ולא בהרכב של שלושה שופטים, אף שהעונש הקבוע בצד העבירה הוא עשר שנות מאסר או יותר. בתוספת בנוסחה היום מנויות העבירות של הריגה ושידול או סיוע להתאבדות. מוצע להחליף עבירות אלה בעבירות של המתה ב המוצע), המתה 301 בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף ג המוצע), שידול להתאבדות (סעיף 301 בקלות דעת (סעיף ב המוצע) וניסיון 305 (א) המוצע), סיוע לרצח (סעיף302 ג המוצע). תיקון זה עולה בקנה305 לשידול לרצח (סעיף 2010-), התש"ע60 'אחד עם חוק בתי המשפט (תיקון מס ), שבמסגרתו נוספו עבירות חדשות 652 '(ס"ח התש"ע, עמ לחלק א' לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט. הוספת העבירות נעשתה לאור המלצות הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון, .105 '; התשע"ה, עמ50 'ס"ח התשכ"ג, עמ 9 .251 '; התשע"ה, עמ118 'ס"ח התשל"ט, עמ 10 .240 '; התשע"ה, עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 11 .241 '; התשע"ה, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 12 .576 '; התשע"ד, עמ356 'ס"ח התשנ"ח, עמ 13 .85 '; התשע"ד, עמ136 'ס"ח התשנ"ו, עמ 14 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 183 תיקון חוק איסור הלבנת הון .27 :) יבוא7( , בתוספת הראשונה, במקום פרט15‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס לחוק העונשין;".305–ב ו301 עד300 ) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים7(" תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה .28 - 16‏2001-בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א יבוא: 3 בתוספת הראשונה, במקום פרט )1( ;".'ג, בסימן א' לפרק י305 עד305–א ו304 ,304 ,302 ,ג301 עד300 לפי סעיפים .3" - 'בתוספת ראשונה א )2( ;"א304– ו304" " יבוא304– ו303" , במקום2 בחלק א', בפרט (א) א";304– ו304" " יבוא304– ו303" , במקום2 בחלק ב', בפרט (ב) יבוא: 1 בתוספת ראשונה ב', במקום פרט )3( ".305–ג ו301 עד300 עבירות לפי סעיפים .1" תיקון חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) .29 -בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" , במקום1 , בתוספת, בפרט17‏2005 תיקון חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) .30 ,18‏2006-בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו א".301 ,300" " יבוא300" ), במקום2( , בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה1 בסעיף תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' הוראת שעה)- 62 .31 ,)4(1 , בסעיף19‏2010- הוראת שעה), התשע"א- 62 'בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס יימחק.- )35( בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט .27 :) יבוא7( , בתוספת הראשונה, במקום פרט15‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס תיקון חוק איסור הלבנת הון לחוק העונשין;".305–ב ו301 עד300 ) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים7(" .28 - 16‏2001-בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה יבוא: 3 בתוספת הראשונה, במקום פרט )1( ;".'ג, בסימן א' לפרק י305 עד305–א ו304 ,304 ,302 ,ג301 עד300 לפי סעיפים .3" - 'בתוספת ראשונה א )2( ;"א304– ו304" " יבוא304– ו303" , במקום2 בחלק א', בפרט (א) א";304– ו304" " יבוא304– ו303" , במקום2 בחלק ב', בפרט (ב) יבוא: 1 בתוספת ראשונה ב', במקום פרט )3( ".305–ג ו301 עד300 עבירות לפי סעיפים .1" .29 -בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו ג".301 עד300" " יבוא300 ,298" , במקום1 , בתוספת, בפרט17‏2005 תיקון חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) .30 ,18‏2006-בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו א".301 ,300" " יבוא300" ), במקום2( , בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה1 בסעיף תיקון חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) .31 ,)4(1 , בסעיף19‏2010- הוראת שעה), התשע"א- 62 'בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס יימחק.- )35( בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט תיקון חוק סדר הדין הפלילי - 62 '(תיקון מס הוראת שעה) כתוארה דאז, מרים נאור. השיקולים שהנחו את הוועדה היו, מחד גיסא, העומס המוטל על בתי המשפט המחוזיים הדנים בעבירות חמורות והצורך לצמצם את רשימת העבירות הנדונות בפני הרכב, ומאידך גיסא הרצון למנוע פגיעה בצדק וזכותו של הנאשם להליך הוגן (ראו: הצעת ) (דיון לפני דן יחיד או לפני 56 'חוק בתי המשפט (תיקון מס )).32 ' (הצ"ח הממשלה התשס"ט, עמ2008-הרכב), התשס"ט התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, 27 סעיף חוק איסור הלבנת הון), - (להלן2000-התש"ס מונה רשימה של עבירות שנקבעו כעבירות מקור. משמעות הקביעה של עבירה כעבירת מקור היא כי רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה כאמור, רכוש ששימש לביצועה, או רכוש שאיפשר את ביצועה ייחשב "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון, ויחולו לגבי מי שעשה לאותו 4–(א) ו3 פעולה ברכוש כאמור העבירות לפי סעיף חוק, לפי העניין. כיום מנויות עבירות הרצח והניסיון לרצח ברשימת עבירות המקור בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. מוצע להחליף עבירות אלה בעבירות המתה לפי סעיף א 301 להצעה, ולפי סעיפים4 כתיקונו המוצע בסעיף300 להצעה, ובעבירה של6 ב כנוסחם המוצע בסעיף301–ו 305 ניסיון לרצח או רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף להצעה.10 כנוסחו המוצע בסעיף בנוגע לגלגול רכוש בעקבות ביצוע עבירות המתה, אין מקום להבחין בין עבירות הרצח ובין העבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. כך למשל, אם הנאשם המית את הקרבן באמצעות כלי נשק, לאחר קנטור או במצב הגובל בהגנה עצמית, ולאחר מכן מכר את כלי הנשק ועשה פעולה בדמי המכירה כדי להסוות את מקור הכספים. על כן מוצע, כאמור לעיל, לכלול ברשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק האמור גם המתה בנסיבות של ב המוצע). 301 אחריות מופחתת (סעיף .742 '; התשע"ד, עמ293 'ס"ח התש"ס, עמ 15 .112 '; התשע"ה, עמ183 'ס"ח התשס"א, עמ 16 .85 '; התשע"א, עמ42 'ס"ח התשס"ו, עמ 17 .58 '; התשע"ג, עמ364 'ס"ח התשס"ו, עמ 18 .30 '; התשע"ה, עמ30 'ס"ח התשע"א, עמ 19 ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה 184 ,להלן נוסח הוראות סימן א' לפרק י' לחוק העונשין , שמוצע לבטלן או להחליפן בהצעה זו:1977-התשל"ז "פרק י': פגיעות בגוף סימן א': גרימת מוות .  הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, 298 . מאסר עשרים שנים- יאשם בהריגה, ודינו .  (בוטל).299 מאסר- .  (א)  העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו300 :עולם ועונש זה בלבד גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, )1( ;למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו גורם בכוונה תחילה למותו של אדם; )2( גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע )3( עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה )4( אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. (ו) לחוק לעשיית 2 מי שהורשע ברצח לפי סעיף    (ב) מיתה.- , דינו1950-דין בנאצים ועוזריהם, התש"י , ניתן להטיל עונש קל 300 א.  על אף האמור בסעיף300 :מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל (א) ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש - ח34 כאמור בסעיף להבין את אשר הוא עושה או את הפסול )1( שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה. )2( במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה    (ב) מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או 34 סעיף יב.34 ,יא34 ,י34 כורח, לפי סעיפים כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית    (ג) קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו. , יראו ממית אדם כמי שהמית 300 .  (א) לענין סעיף301 בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו. לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה    (ב) אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו. כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות    (ג) שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה. .  המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או 302 . מאסר עשרים שנים- מסייע אדם להתאבד, דינו .  (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות 303 עשר חדשים, ובשעת המעשה-ולדה שלא מלאו לו שנים או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה מאסר חמש - לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה שנים. האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית    (ב) המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא עשר חדשים בעבירה של הריגה או של -מלאו לו שנים העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית .19 מחמת אי–שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף [...] מאסר עשרים שנים:- .  העושה אחת מאלה, דינו305 ;מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם )1( עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין )2( מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם. .  (בוטל).306 .  הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב307 מאסר- איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו שבע שנים. [...] .  (בוטל).310 .  המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו311 בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת מאסר שנה."- הלידה ובין לאחריה, דינו    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים8.10 המחיר נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ס ב ר 16.11.2015 ,, ד' בחשוון התשע"ו972 - הצעות חוק הממשלה