חומר רקע
1
הסדרת ה
טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית אקוטית-
הצעה למודל ביניים
א. רקע
תחום הטיפול האקוטי בקטינים נפגעי תקיפה מינית כיום בישראל אינו מוסדר באופן אחיד ואינו פועל
לפי סטנדרטים ברורים. מצב זה פוגע ביכולת להעניק מענה ראוי ומקיף לנפגעים
ולנפגעות בזמן אמת.
לאחרונה קיימת החמרה
בפערים ב ,טיפול בנפגעי תקיפה מינית אקוטית
שמתרחשת גם
על רקע עליית רמות
הסיכון לקטינים כתוצאה ממצב ה
דחק ה לאומי המורכב. במקביל, ישנו מחסור במשאבים מיידיים
שיתאימו לסטנדרטים שאומצו בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת
2022
1
,
לצד ניסיון משרד הבריאות
להטמיע מודלים חדשים שאינם בהכרח מתאימים לצורכי הקטינים הנפגעים.
,)החברה הרפואית להגנת הילד (הרל"י
כחלק
מ
האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בהר"י , מייצגת רופאי
ילדים
מומחים בטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה, כולל תקיפה מינית, ופועלת בשיתוף עם אנשי
מקצוע ומוסדות שונים ליצירת מערך טיפולי מקצועי ורגיש עבור קטינים שנפגעו ומשפחותיהם.
כגוף המייצג את הרופאים שעוסקים בשגרם יומם ב
טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית
ומהווים את
הסקטור המקצועי המנוסה בתחום זה ,
חברי הרל"י זיהו
את הצורך
הגובר ב ,יצירת מענים בתחום במטרה
לגשר על הפער
ים הקיי
מים
עד לביסוס מערך טיפול מותאם בהתאם לאמות מידה מקובלות בקהילה
הרפואית המקצועית הבינלאומית.
במסגרת עבודת מטה
פנימית בהרל"י
נבנה מודל ,שיוצג במסמך זה
שמטרתו להסדיר
את סוגיית הטיפול
בקטינים באופן זמני בעזרת הבטחת
דיון רב
מקצועי איכותי
שיאפשר ל קבלת החלטות נכונה לגבי ניהול
המקרה
והמיקום
שאליו יש לנתב את
הקטינים ה .נפגעים
ה
מודל יתמוך ב טיפול קליני מיטבי
לטובת
מיצוי
בניית
התיק הפלילי בצורה היעילה ביותר מחד ,ו מזעור מקסימלי של
הטראומה לנפגעים מאידך . פתרון
זמני זה יוכל לתת מענה ראוי עד לגיבוש פתרונות קבע מערכתיים
ו
ארוכי טווח.
ב.
תמונת המצב
והצורך:
:במדינת ישראל הטיפול האקוטי בנפגעי תקיפה מינית קטינים וקטינות אינו מוסדר ואינו אחיד מבחינת
זמינות רופא
ים המוסמ
כים לבדוק קטינים נפגעים,
הגילאים הנבדקים על ידי רופא מומחה בהגנת הילד
לעומת רופא
י
נשים, תגמול
ותקינה של
,רופא מוסמך לבדיקת קטינים נפגעים, המיקום בו נבדקים הילדים
הצוות המקצועי המעורב בקבלת ההחלטה אודות ניהול
המקרים ועוד .
במצבים של תקיפות מיניות ב
קטינים, המענה המיטבי אמור להינתן ב
מרכזי הגנה המתמח ים ב טיפול
וחקירה של
קטינים ,. עם זאת מודל ההפעלה של רופאי הגנת הילד
הפועלים בהם מורכב ואינו מ ותאם
ל
צרכים המשתנים.
1 חוזר מנכ"ל משרד הבריאות: הסדרת הטיפול הניתן במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית ', מס7/2022
,
13.6.22
2
בין הפערים במודל הקיים
ניתן למנות את חוסר ההתאמה בזמינות הרופאים במרכזי
ם . הרופא
ים
אמור
ים
ל
היות חלק מצוות המרכז ולהגיע למספר שעות
קבועות במהלך השבוע .
,בפועל
בעת ה
צורך
,והגעת מקרה
הרופא לא בהכרח
נמצא במרכז,
או מנגד, ישנן שעות בהן הרופאים נמצאים אך נותרים ללא
פעילות ממשית .
,בנוסף
שעות הפעילות של המרכזים מוגבלות ל שעות8:00-16:00, ולא מספק
ות
מענה חירום רציף בשעות
הלילה
, בסופי שבוע או בחגים .
במקרים
ש מעבר לשעות הפעילות המטופלים נשלחים לבדיקה במרכזים
האקוטיים בבתי חולים
, ש
אמנם
פועלים24/7
,אך
אינם מתוקצבים לרופא
הגנת הילד בכוננות, אלא
לכוננות
רופאי נשים בלבד . אלה לעיתים קרובות חסרים את ,הנסיון הרלוונטי ההכשרה המקצועית הקלינית וגם
את הבנת הרגישות ה נדרשת
ב מקרים מורכבים של תקיפות מיניות
ב
קטינים.
,בתוך כך המקומות היחידים המספקים כיום טיפול עבור קטינים נפגעי תקיפה מינית אקוטית בישראל
הם
ירושלים, נצרת וחיפה, כ
שאין
אחידות בתקינה ותגמול לשעות רופא הגנת הילד שיכול לתת את המענה
הייחודי הרלוונטי :
▪
ירושלים-
שני רופאי הגנת הילד על תקנים של כוננויות מטעם החדר האקוטי בת-עמי .
▪
נצרת- בחדר האקוטי או בבית לין על ידי רופא הגנת הילד.
▪
חיפה-
בחדר האקוטי או בבית לין, ללא
תקינה או תגמול מסודר .
חשוב גם להדגיש שמזה תקופה ארוכה המערכת נמצאת במצב של אי ספיקה מבחינת כמות רופאי הגנת
הילד
שיכולים לתת
את
המענה המקצועי הרלוונטי , כשמספר הרופאים שהתמחו בתחום וגם עוסקים בו
.באופן שוטף הולך ויורד
ג.
המודל המוצע :
▪
מטרת המודל:
יצירת מנגנון הסדרה זמני להליך הטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית אקוטית, המבוסס על עקרונות
של דיון רב-מקצועי איכותי .ה מנגנון יבטיח קבלת החלטות מקצועית ומושכלת לגבי ניהול המקרה
ומיקום הטיפול בקטין, תוך מ
י קסום איכות התיק הפלילי ומזעור הטראומה, עד להסדרה רשמית
ומלאה בתחום.
המנגנון יתבסס על הסטנדרט הבינלאומי ע ל יפ
רפואה מבוססת מחקרים, מצב
המשאבים הקיימים כיום בישראל ומידת היכולת והפניות של הרופאים העוסקים במלאכה לספק
.שירות ולהכשיר צוותים נוספים
▪
ה
עקרונות עליהם מושתת המודל:
▪
הגדרת קטין/יל :ד
עד גיל18
.
▪
חלוקת מענה לפי שעו:ת
המענה משתנה בין שעות כוננות לשעות היום. המודל הנוכחי עוסק בשעות
הכוננות בלבד (מהשעה16:00
ועד הבוקר שלמחרת). מודל נפרד יעסוק בשעות היום, בשל מבנה
המשרות במערכת הבריאות והעובדה שרפואת הגנת הילד בישראל היא מקצוע נלווה ולא ראשי.
▪
מענה גאוגרפי:
מבוסס על צוות ייעודי שיגיע
)לטפל בילד (כולל רופא מומחה בהגנת הילד.
▪
שימוש במשאבים קיימי:ם ככל הניתן בשלב הראשון.
3
▪
הרחבה
ופיתוח המודל: מודל גמיש
ומודלורי
שניתן להרחיב ולפתח בהמשך, כגשר למענה רחב יות ר
וארוך טווח.
▪
גמישות בצוותים:
מאפשר מודולציה וגמישות לצוותים כדי לפתח שיטות עבודה שמתאימות לכל
צוו .ת וחבריו
▪
שיתוף פעולה
מקצועי בין תחומי:
המודל מבוסס על שיתוף פעולה בין כל הרופאים והתחומים
המקצועיים ה
נוספים.
▪
חדרים אקוטיים ייעודיים:
ניתן
,להגדיר חדרים אקוטיים ספציפיים בהתאם לאזורים גאוגרפיים
שכן נפח הפניות אינו מצדיק הכשרת כל מרכז אקוטי לקבלת קטינים .
▪
הכנה ראשונית
ל פני
פיילוט:
•
יישור קו
מקצועי והכשרה להשלמת פערים עבור הרופאים הזקוקים לכך .
•
הגעה ל
הסכמות מול משרד הבריאות והמכון לרפואה משפטית.
•
הפצת
ה מידע
על ידי
משרד הבריאות, הרל"י והמכון לרפואה משפטית ליחידות רלוונטיות
(
"מלר
די
,ילדים מלר"די
)נשים, חדרים אקוטיים ובתי לין.
•
יישור קו על
נהלי חקירות ילדים, עו"סים לחוק הנוער ומשטרה לפי אזורים גאוגרפיים-
יתבצע
בריכוז של
משרד הבריאות.
▪
מתווה המודל:
,לאחר בחינת מספר מודלים אפשריים
ההבנה המקצועית היא
,כי במצב כוח האדם הנוכחי
ה מודל
המתאים ביותר הינו בגדר צוות מגיב ראשוני–
Response Team
.
מודל זה מתיישב גם עם בחינת ספרות מקצועית רפואית בינלאומית הגורסת כי גם כאשר לא ניתן
להבטיח מיקום גאוגרפי מיטבי עבור הקטין הנפגע, הרי שהחשיבות העליונה היא איכות הצוות שנותן
.את המענה הראשוני, ועליו להיות המנוסה והמומחה ביותר באופן ייחודי עבור ילדים/ילדות
אופן מתן המענה:
▪
חלוקת מדינת ישראל
לארבעה אזורים : צפון, מרכז, ירושלים, דרום
▪
בכל אזור
לפחות שני רופאי הגנת הילד המקבלים כוננות באופן המכסה מענה לחודש שלם.
▪
בעת
קבלת מקרה של פגיעה מיני אקוטית :
1.
הרופא הרלוונטי
י)קיים שיחת ייעוץ עם נציגת חקירות ילדים (בגיל רלוונטי , משטרה וצוות
החדר האקוטי –
עו"ס, מנהל החדר
2.
במרבית המקרים לא יהיה צורך בבדיקה גופנית. במקרה כזה רופא הגנת הילד יסייע לנתב את
.המקרה למקום הנכון: בית לין או רווחה
3.
במידה ו יש צורך בבדיקה גופנית אך הוחלט שאין צורך לבצעה בשעות הכוננות (בעיקר במקרים
)מאוחרים בלילה-
רופא הגנת הילד יסייע לנתב למערך הנכון להמשך ההליך ו/או בדיקה
.)בבוקר (אקוטי בבוקר או אחד מבתי לין
4.
:במידה שיש צורך בבדיקה דחופה
I.
פתיחת חדר אקוטי המוגדר כ"חדר אקוטי כונן לילדים" באותו ערב.
4
II
.
הגעת צוות מלא של החדר האקוטי: חקירת ילדים (אם צריך), עו"ס, אח/ות, רופאת נשים
כוננת, שוטר, רופא הגנת הילד
III
.
,רופא הגנת הילד ילווה את ההערכה הפסיכוסוציאלית והחקירה, יקבל את המידע הדרוש
ויתן את המענה הרפואי והפורנזי כמפורט בחוזר מנכ"ל2022
.
IV
.
לאחר תמלול חקירת הילדים, כתיבה והגשה של חוו"ד ע"י רופא הגנת הילד .
▪
:יתרונות המודל
▪
החשוב ביותר-
מענה נאות לקטינים נפגעי
תקיפה מינית :
המודל מבטיח טיפול מקצועי, איכותי
רגיש
ומותאם לצרכי הקטינים הנפגעים, תוך מזעור הטראומה.
▪
תגמול לרופא הגנת הילד :
בבתי חולים שבהם יש חדר אקוטי, הקמת המערך מאפשרת תגמול
לרופאי הגנת הילד, שבעת כתיבת שורות אלו פועלים לרוב בהתנדבות. הסדרת המענה האקוטי
תבסס את תפקידם כרופאים מתוגמלים, תגביר את המענה לפגיעות גופניות ,
תשפר את הכשרת
הצוותים ו גם את
האיתור.
▪
כיסוי מיטבי וסנכרון :
לדוגמא, בצפון כיום ניתן
מענה כפול (נצרת וחיפה), עם פער בהיעדר רופא/ה
.בודד בכל מערך. המודל המוצע מאפשר כיסוי מיטבי של האזור לכל אורך החודש
▪
:פערים במודל
▪
לא מכסה את שעות הבוק ר- לשם כך יש צורך במודל נפרד.
▪
מצריך
הכשרה של רופאים נוספים
שיומלץ עליהם על ידי הרופאים שכבר פועלים בתחום ויקבלו
על עצמם את המשימה.
▪
הסעות בשעות הלילה-
,עבור רופא הגנת הילד הנדרש לנסוע לבדיקה בשעות מאוחרות למרחקים
מביתו.
▪
מיעוט מקר
ים -
כיום מדובר
במספר מקרים
נמוך באופן יחסי ,
אלא שהרישום מתייחס רק למקרים
.שנודעו והתקבלו לטיפול במערכת הבריאות
צפוי
ה עליה במספר הפניות
כאשר יהיה מענה מאורגן ,
ו
פחות מקרים י
שמטו מהמערכת .
▪
מצריך
פרסום אינטנסיבי של המענה- כדי להבטיח את מודעות המערכ
ת והצוותים.
▪
עבודה בסביבה לא טבעית לרופא הגנת הילד -
כשמגיע ל
עבוד ב בתי חולים שאינו מכיר:
▪
תגמול- יש צורך בהסדרת התגמול המתאים.
▪
ביטוח- נ
קודה לבדיקה. ייתכן שכבר קיים ביטוח עבור כל רופא במסגרת הר"י.
▪
תיעוד במערכת החדר האקוטי- מקשה על כתיבת חוות דעת רפואית.
▪
עבודה עם צוות לא
גנרי-
מצריך שיתוף פעולה ורצון טוב, אך יש לציין שבחלק מהמרכזים
(כמו הלנה ורופאת בית לין בנתניה) זה עובד היטב.
5
▪
משאבים נדרשים לטובת יישום המודל:
▪
לכל אזור גאוגרפי מתוך הארבעה, כ30
כוננויות בחודש, סה"כ120
.כוננויות בחודש
▪
.הסעות לרופא.ה המגיעים ממרחק לחדר האקוטי הכונן עבור קטינים
ד.
סיכום:
הטיפול האקוטי בקטינים נפגעי תקיפה מינית בישראל נמצא כיום במצב של חוסר הסדרה ואי-
,אחידות
הפוגע במתן מענה איכותי , מקצועי מקיף ורגיש .לנפגעים
במסגרת המודל הקיים כיום , קיימים פערים משמעותיים, כמו חוסר זמינות של רופאים המוסמכים לטיפול
,בקטינים
הגבלה
בשעות הפעילות של
מרכזי ההגנה שאמורים לספק את המענה , וכן חוסר אחידות בתקינה
ובתגמול של רופאים ,
דבר שמוביל לכך שלעיתים קרובות המענה הנדרש לא ניתן או שניתן בצורה חלקית
ע ל ידי רופאים שאינם
בעלי הכשרה מתאימה.
לאור צורך ,דחוף זה החברה הרפואית להגנת הילד
מ ציעה מודל
ל
הסדרה זמני,ת
שיבטיח טיפול מקצועי
ומושכל בקטינים נפגעי תקיפה מינית ,כולל
קבלת החלטות
רב-
תחומית מושכלת
ב
ניהול המקרים,
במטרה למקסם את היעילות של התיקים הפליליים ולצמצם את הטראומה לנפגעים .
המודל
יתבסס על הסטנדרט הבינלאומי, מצב המשאבים הקיימים ומידת היכולת והפניות של הרופאים
לספק
את ה
שירות , וכך
יוכל ל שמש פתרון זמני עד לגיבוש תוכניות קבע מערכתיות וארוכות טווח שיביאו
לשיפור מהותי בטיפול בנפגעי תקיפות מיניות.