חומר רקע

PDF 13,561 תווים המסמך המקורי ↗
,ה כ נ ס ת מרכז ה מחקר ו המ ידע ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0 www.knesset.gov.il/mmm :'טל 8240 640 - 02 :'פקס 6103 649 - 02 הכנסת מ רכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי ,ירושלים "ט י טבת תשע"ט 27 ב דצמבר 2018 לכבוד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חה"כ אורי מקלב שלום רב, :הנדון תיאור)"השימוש בכרטיסים לחיוב מיידי ("כרטיסי דביט לבקשת הוועדה , מצורפים נתונים על השימוש באמצעי תשלו ,ם בישראל וכן ניתוח ותיאור של השימוש בכרטיסים .)לחיוב מיידי (להלן: כרטיסי דביט 1. נתונים על אמצעי תשלום בישראל לוח1 להלן מציג את סכומי משיכות המזומנים, כמות המשיכות שבוצעו וסכום המשיכה הממוצע בשנים2017- 2008 . לוח 1 – סכומי משיכות המזומנים, כמות המשיכות שבוצע( ו וסכום המשיכה הממוצע2008 - 2017 ) 1 שנה )סכום (מיליארדי ש"ח )כמות תנועות (מיליונים )סכום משיכה ממוצע (ש"ח 2008 162.6 135.4 1,201 2009 175.4 131.2 1,337 2010 183.7 130.1 1,412 2011 196.0 128.4 1,526 2012 204.9 129.6 1,581 2013 218.2 130.3 1,675 2014 226.1 128.6 1,758 2015 231.5 128.6 1,800 2016 230.1 128.1 1,797 2017 228.5 125.6 1,820 שיעור שינוי 2008-17 40.5% -7.2% 51.5% שיעור שינוי 2016-7 -0.7% -2.0% 1.3% מהנתונים בלוח עולה כי בשנת2017 נמשכו מזומנים בסך של כ- 228.5 מיליארד ש "ח, בוצעו כ- 125.6 משיכות מזומנים וסכום המשיכה הממוצע עמד על כ- 1,820 ש"ח. כמו כן, בין השנים2017-2008 עלו סכומי משיכות המזומנים בכ- 40.5% , מספר המשיכות שבוצעו ירד בכ- 7.2% וסכום המשיכה הממוצע עלה בכ- 51.5% . בשנת 2017, ירדו סכומי משיכות המזומנים בכ- 0.7%, מספר ה משיכות שבוצעו ירד בכ- 2% וסכום המשיכה הממוצע עלה בכ- 1.3% .. לצד העלייה בסכומי המשיכות, חלה ירידה במספר המשיכות שבוצע, וסכום משיכה ממוצעת עלה 1 בנק ישראל, עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם, דוא ל , 19 בדצמבר 2018 ; עיבודי מרכז .המחקר והמידע של הכנסת 2 .השימוש בצ'ק כאמצעי תשלום נפוץ בישראל, ומשמש לצורך תשלום למוטבים פרטיים, עסקיים וגופים ציבוריים הוראות התשלום בצ'ק מה וות כ- 50% מסך כל הוראות התשלום הנסלקות במערכות הבין- בנקאיות בישראל. לוח 2 להלן מציג את סכומי הצ'קים שנמשכו, כמות הצ'קים שנמשכו ושווי הצ'ק הממוצע בשנים2008 , 2016 ו- 2017 . לוח 2 – סכומי הצ'קים שנמשכו, כמות הצ'קים ושווי צ'ק ( ממוצע2008 , 2016 ו- 2017 ) 2 נתון 2008 2016 2017 שיעור שינוי2017-2008 שיעור שינוי2017-2016 )סכום (מיליארדי ש"ח 924 1,012 1,000 +8.2% -1.2% כמות)הצ'קים (מיליונים 159 132 128 -20.0% -3.7% שווי צ'ק ממוצע )(ש"ח 5,799 7,641 7,842 +35.2% +2.6% מהנתונים בלוח ניתן ללמוד כי בשנת2017 נמשכו צ'קי ם בסך של כ- 1,000 מיליארד ש"ח, נמשכו כ- 128 מיליון צ'קים ושווי צ'ק ממוצע עמד על כ- 7,842 ש"ח. כמו כן, בשנים2017-2008 חלה עלייה של כ- 8.2% בסכום הצ'קים ,שנמשכו ירידה של כ- 20% בכמות הצ'קים ועלייה של כ- 35.2% בשווי צ'ק ממוצע. סיבות אפשריות לירידה בכמות הצ'קים שנמ שכו הן העלייה בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, כגון כרטיסי חיוב והעברות אלקטרוניות, וכן הימנעו ת .של בתי עסק לקבל תשלום בצ'קים בשל סיכונים ועלויות הכרוכים במימוש הצ'ק3 לוח 3 להלן מציג את סכומי החיובים שנעשו בכרטיסי חיוב, את כמות החיובים ואת סכום החיוב הממוצע בכרטיסי חיוב בשנים2017-2008 . לוח 3 – ( סכומי חיובים שנעשו, כמות החיובים וסכום החיוב ממוצע2008 - 2017 ) 4 שנה )סכום (מיליארדי ש"ח )כמות החיובים (מיליונים )סכום חיוב ממוצע (ש"ח 2008 153.5 641.3 239 2009 160.5 684.5 235 2010 176.3 745.1 237 2011 188.7 799.9 236 2012 202.5 875.0 231 2013 216.3 954.7 227 2014 226.8 1,027.6 221 2015 242.5 1,123.7 216 2016 258.9 1,220.0 212 2017 279.7 1,328.1 211 שיעור שינוי2017-2008 82.2% 107.1% -12.0% שיעור שינוי2017-2016 8.0% 8.9% -0.8% מהנתונים בלוח ניתן לראות כי בשנת2017 עמד סכום החיובים בכרטיסי חיוב על סך של כ- 280 ,מיליארד ש"ח נעשו כ- 1.3 מיליארד עסקאות בכרטיסי חיוב וסכום החיוב הממוצע עמד על כ- 211 ש"ח. כמו כן, עולה כי בין השנים2017-2008, עלה סכום העסקאות בכרטיסי חיוב בכ- 82.2%, מספר העסקאות הנעשות בכרטיסי חיוב על ו בכ- 107.1% ואילו סכום החיוב הממוצע ירד בכ- 12% . 2 ,בנק ישראל מערכות התשלומים והסליקה בישראל , הספר האדום לשנים2017 - 2016 , 26 ביולי2018 ; עיבודי מרכז המחקר והמי דע .של הכנסת 3 'שם, עמ27 . 4 בנק ישראל, עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם, דוא ל , 19 בדצמבר2018 ; עיבודי מרכז המחקר והמידע של .הכנסת 3 2. תיאור וניתוח השימוש בכרטיסי דביט בעסקה בכרטיסי דביט, חיוב הלקוח בעסקה והעברת הכסף לבית העסק, נע.שים באופן מיידי עם ביצוע העסקה5 באופן זה, שונה אמצעי תשלום זה מכרטיס האשראי שבו יש רכיב מימוני, ודומה לשימוש ב מזומן, שכן התשלום .נעשה באופן מיידי כרטיסי הדביט מונפקים על ידי הבנקים, כיוון שעליהם להיות מקושרים באופן ישיר לחשבון .בנק של לקוח6 על פי הוראות הפיקוח על הבנקים7 ננקטו הצעדים הבאים על מנת לעודד את השימוש בכרטיסי :דביט  הבנקים נדרש ים להציע אמצעי תשלום זה ללק וחות מיוזמתם וכן לתעד את תשובת הלקוח לפני י.ה  לקוח, אשר ברשותו כרטיס אשראי, לא יחויב בדמי השימוש עבור כרטיס דביט .למשך שלוש שנים  דמי השימוש בכרטיס י דביט יהיו נמוכים מדמי השימוש בכרטיס אשראי.  .לא יחויב חשבון הלקוח בעמלות שורה בגין השימוש בכרטיסי דביט חטיבת ,הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הודיעה כי תערוך תכנית הסברה באמצעי התקשורת השונים שמטרתה העלאת )"המודעות של השימוש בכרטיס לחיוב מיידי (כרטיס "דביט ועידוד הציבור לעשות שימוש בכרטיסי דביט .כחלק מאמצעי התשלום החליפיים לשימוש במזומן8 נכון לדצמבר2018 , בנק ישראל בודק ,מול חברת שב"א אשר מנהלת את רשת התקשורת לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב "אשראית", אפשרות של יצירת תשתית שתאפשר שימוש בכרטיס משולב )"("כרטיס קומבו – כרטיס חיוב שבו ניתן לבצע עסקאות, הן בחיוב נדחה והן בחיוב מיידי, כאשר הבחירה בסוג העסקה תהיה נתונה בידי ה לקוח. 9 לוח4 להלן מציג נתונים על היקפי השימוש בכרטיסי דביט בישראל בשנים2015 ו- 2018 . לוח4 – היקפי ה( שימוש בכרטיסי דביט2015 ו- 2018 ) 10 נתון 2015 2016 2017 2018 שיעור שינוי 18-15 מספר הכרטיסים )(אלפים 484.9 611.1 703.2 819.8 69.1% מספר העסקאות שבוצעו (מיליונים) 55.3 74.4 97.6 119.7 116.4% סכומי העסקאות שבוצעו (מיליארדי ש)"ח6.2 8.2 10.6 13.0 109.6% מהנתונים בלוח ניתן לראות כי בשנת2018 עמד מספר הכרטיסים על כ- 819.8 אלף, מספר העסקאות שבוצעו בכרטיסים אלו עמד על כ- 119.7 מיליון וסכומי העסקאות שבוצעו עמדו על כ- 13 מ יליארד ש"ח. בנוסף, ניתן לראות כי בשנים2018-2015 , חלה עלייה בשיעור של כ- 69% במספר הכרטיסים, עלייה בשיעור של כ- 118% במספר העסקאות שבוצעו ועלייה בשיעור של כ- 110% .בסכומי העסקאות שבוצעו נכון לשנת2017 , סכומי העסקאות שבוצעו בכרטיסי דביט מהווים כ- 3.8% מסך סכומי .העסקאות שנעשו בכלל כרטיסי החיוב לוח5 להלן מציג את שיעורי עמל ו ת החזקת כרטיסי דביט בבנקים השונים, נכון לדצמבר2018 . 5 .החיוב של הלקוח נעשה באופן מיידי, והזיכוי לבית העסק נעשה עד שלושה ימי עסקים 6 ד ניאל חחיאשוילי ,ראש האגף לטכנולוגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים ,, שיחה24 בדצמבר2018 . 7 ,בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים"הפיקוח על הבנקים פועל להגברת מודעות הציבור לעידוד השימוש בכרטיס דביט" , 9 בדצמבר 2018 . 8 .שם 9 ,בנק ישראל"פעילות בנק ישראל בתחום אמצעי התשלום המתקדמים על רקע החוק לצמצום השימוש במזומן" , 23 בדצמבר2018 ; ד ניאל חחיאשוילי ,ראש האגף לטכנול וגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים ,, שיחה24 בדצמבר2018 . 10 ,בנק ישראל, עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם, דואר אלקטרוני19 בדצמבר2018 . הנתון לשנת2018 הינו במונחים שנתיים ומבוסס על3 הרבעונים הראשונים של שנת2018 . 4 לוח5 – ( שיעורי עמלת החזקת כרטיסי דביט בבנקים ,ש"ח לחודש דצמבר2018 ) 11 שם הבנק שם הכרטיס עמלת החזקת כרטיס סוג כרטיס קבוצת ה בינלאומי12ישראכרט דיירקט 4.8 מקומי מאסטר קארד דיירקט 6.3 בינלאומי בנק לאומי לאומי קארד דביט 8.0 בינלאומי מזרחי-טפחות ישראכרט דיירקט 4.8 מקומי מאסטר קארד דיירקט 6.3 בינלאומי ויזה דביט 9.5 בינלאומי דיסקונט ויזה מפתח כסף 9.9 בינלאומי הפועלים ישראכרט דיירקט 4.8 מקומי מאסטר קארד דיירקט 6.3 בינלאומי אגוד ויזה לחיוב מיידי 7.5 בינלאומי ירושלים ויזה כ.א.ל. חיוב מיידי 7.5 בינלאומי מסד ישראכרט דיירקט 4.9 מקומי מאסטר קארד דיירקט 6.3 בינלאומי מרכנתיל ויזה לחיוב מיידי 7.5 בינלאומי ויזה חיוב מידי מקומי 5.0 מקו מי מסטאר קארד 5.0 מקומי מסטאר קארד 5.0 בינלאומי מהנתונים בלוח עולה כי עמלת החזקת כרטיסי דביט משתנה בין הבנקים והיא נעה מסכום של4.8 "ש ח לחודש עבור כרטיס ישראכרט דיירקט המוצע על-ידי ה בנקים השונים לסכום של9.9 ש"ח לחודש לכרטיס ויזה מפתח כסף המוצע על ידי בנק דיסקונט. כמו כן, ניתן לראות כי ישנם בנקים המציעים כרטיסי דביט שונים עם עמלות שונות, כגון בנק מרכנתיל המציע4 כרטיסי דביט שונים, שבשניים מהם ניתן לעשות שימוש גם בתשלומים .בינלאומיים הכנסות חברות כרטיסי האשראי מלקוחות עסקיים נובעות מסליקת כרטיסים, מעמלו ת נוספות ומנתינת אשראי מסוגים שונים. מלקוחות עסקיים נגבים כ- 12 עמלות שונות, כאשר המשמעותית בניהן היא עמלת הסליקה, הנקבעת בהסכם התקשרות בין חברת כרטיסי האשראי לבית העסק. עוד עמלות אשר נגבות מבתי עסק כוללות בין השאר דמי ניהול חשבון, ביטול עסקה, עיבוד שובר יד .ני, שירות אימות וביטוח ההכנסות מעמלות סליקה :מורכבות משתי עמלות עמלת סליקה נטו , אותה גובה חברת כרטיסי האשראי מבית העסק בעבור הסליקה ;שהיא עצמה מבצעת עמלת צולבת., אותה גובה חברת כרטיסי האשראי מבית העסק ומעבירה למנפיק הכרטיס תרשים1 להלן מציג את התפתחות עמלת הסליקה הממוצעת בעסקאות בכרטיסי חיוב נדחה בשנים2011-2017 . תרשים1 – עמלת הסליקה הממוצעת– ( עמלת סליקה נטו, עמלה צולבת ועמלת כוללת2011 - 2017 ) 13 11 ,בנק ישראל תעריפוני העמלות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי , כניסה ב- 26 בדצמבר2018 . יש לציין כי ב-1 בפברואר2019 , עמלות החזקת הכרטיס בבנק הפועלים צפויות לעמוד על7.8 .ש"ח עבור שני כרטיסי הדביט 12 הבנק הבינלאומ.י, בנק אוצר החייל ובנק יהב 5 מתוך התרשים לעיל עולה כי עמלת הסליקה הכוללת ירדה משיעור של כ- 1.25% בשנת2011 לשיעור של כ- 0.94% בשנת2017 ,. הירידה נבעה בעיקר מהירידה בעמלה הצולבת ה נקבע ת על-ידי בנק ישראל, משיעור של כ- 0.95% בשנת2011 לשיעור של כ- 0.7% בשנת2017. בנוסף, חלה ירידה בשיעור עמלת הסליקה נטו, מכ- 0.3% בשנת2011 לשיעור של כ- 0.24% בשנת2017 . יש לציין כי על- פי מתווה שהוצג בבנק ישראל, שיעור העמלה הצולבת בכרטיסי חיוב נדחה, צפוי לרדת לשיעור של% 0.5 החל מינואר2023 , 14 דבר שעשוי לגרום ל ירידה נוספת ב שיעור עמלת .הסליקה הכוללת לוח6 להלן מציג את מתווה שיעור העמלה הצולבת בעסקאות בכרטיסי דביט, כפי שהוחלט .בבנק ישראל לוח6 – מתווה שיעור העמלה הצולבת בעסקאות בכרטיסי דביט15 תקופה שיעור העמלה הצולבת אפריל2016 - 'דצמ2020 0.300% ינואר2021 - 'דצמ2022 0.275% מינואר2023 ואילך 0.250% מהנתונים בלוח עולה כי נכון לדצמבר2018 , שיעור העמלה הצולבת בעסקאות בכרטיסי דביט עומד על0.3% , כאשר בין ינואר2021 - דצמבר2022 הוא צפוי לעמוד על שיעור של0.275% ומינואר2023 שיעור העמלה הצולבת צפוי להיות0.25% . יש לציין כי בידי ב נק ישראל אין נתונים על עמלת הסליקה הממוצעת שנגבית בעסקאות בכרטיסי ט דבי16 , ולכן לא ניתן לדעת מהי עמלת הסליקה נטו הנגבית בע סקאות מסוג זה. ייתכן וכיוון ששיעור העמלה הצולבת בעסקאות בכרטיסי דביט נמוך משיעור עמלה זו בעסקאות בכרטיסי אשראי , גם שיעור עמלת הסליקה הכו ללת בעסקאות בכרטיסי דביט נמוך מ שיעור העמלה הקיים בעסקאות בכרטיסי.אשראי להגברת השימוש בכרטיסי דביט עשויות להיות השפעות ש.ונות על הצרכנים, בתי העסק והבנקים להלן יוצגו :בקצרה יתרונות וחסרונות של הגברת השימוש בכרטיסי דביט יתרונות:  בהשוואה לעמלות השימוש בכרטיסי חיוב נדחה, הן עמלת החזקת כרטיס דביט לצרכן נמוכה יותר והן העמלה הצולבת (חלק מעמלת בית העסק) נמוכה יותר. מחישוב שנערך בר שות ההגבלים העסקיים עלה כי מעבר לשימוש בכרטיסי דביט עשוי להביא לחיסכון בעלויות לעסקים של כ- 450 מיליון ש"ח בשנה. 17 13 ,בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים ,מערכת הבנקאות בישראל2017 ', עמ35 , 30 במאי2018 ; עי ,בודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת על- .פי ממוצע של ארבעת הרבעונים של כל שנה 14 ב ,נק ישראל"בנק ישראל מאיץ את מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת" , 25 בפברואר2018 . 15 .שם 16 ד ניאל חחיאשוילי ,ראש האגף לטכנולוגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים ,, שיחה24 בדצמבר2018 . 17 ,רשות ההגבלים העסקיים הגברת היעילות והתחרות בתחום כרטיסי החיוב , 8 בספטמבר2014 . 6  לאור החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 ,ה צפוי להיכנ ס לתוקף ב-1 בינואר2019 , יש צורך ביצירת אמצעי תשלום חל ו.פיים למזומן18 כרטיסי הדביט עשוי ים לה פחית את העלויות לצרכן, כיוון שבמשיכת מזומן יש עמלת ביצוע פעולה בחשבון הבנק, לעומת תשלום בכרטיס דביט שבגינו לא מחויב חשבון .הלקוח בעמלות שורה כמו כן , כרטיסי הדביט עשויים לאפשר לצרכן ,שליטה טובה יותר בניהול ההוצאות .ובקרה טובה יותר על מצב חשבון הבנק שלו חסרונות:  כפי שהוצג לעיל, לשימוש בכרטיסי דביט יש עלויות נוספות– עמלת החזקת כרטיס לצרכן ועמלת סליקה לבתי.העסק  לאור ה חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל(תיקוני חקיקה), התשע"ז- 2017 ,שנועד לצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית ולהקטין את כו חם של הבנקים בשוק כרטיסי האשראי19 ,יש לתת את הדעת על הגברת כוח השוק.של הבנקים כתוצאה מהשימוש הגובר בכרטיסי דביט20 ב ברכה, נעם בוטוש ,כלכלן המחלקה לפיקוח תקציבי אישור : עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי 18 ,להרחבה : נעם בוטוש היערכו ת לקראת יישום החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 19 בדצמבר2018 . 19 דברי ההסבר ל הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה ), התשע"ו- 2016 ; :להרחבה ,איתמר מילארד תיאור שוק כרטיסי האשראי וניתוח הממשקים בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים , 2 בפברואר2014 . 20 'פרוטוקול מס12 ,ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית ,בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים בחינת התנהלות רשות ההגבלים העסקיים בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים , 2 בדצמבר2018 .