חומר רקע
טיוטת תקנות
שם התקנות המוצעות
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), (תיקון מס') , התשע"ט - 2018
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
מטרת התקנות היא לקבוע הסדרים שישפרו את רמת הבטיחות באתרי בנייה, תוך טיפול באחד מגורמי הסיכון העיקריים בענף זה והוא פיגומי הזקפים. התקנות המוצעות קובעות חובת שימוש בפיגומים העומדים בהוראות התקן הישראלי לפיגומים . בנוסף קובעות התקנות המוצעות הוראות לעניין הגורם המורשה לתכנן הקמת הפיגום וכן לעניין הגורם המבצע את הקמה ופירוק של הפיגום. כמו כן, נקבעו הוראות המגבירות את אחריות מבצע הבנייה לבטיחות הפיגומים השונים.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשע"ט – 2018
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דברי הסבר
הרקע להתקנת תקנות אלה מעוגן במסמך השפעה רגולטורית RIA המצ"ב - במסגרתו בחן המשרד חלופות פעולה שונות. הליך הערכת השפעות הרגולציה כלל היוועצות פנים משרדית, בין משרדית ואל מול גורמים חיצוניים לממשלה. טיוטת הדוח נשלחה באמצעות דוא"ל לגורמים שמופו כרלוונטיים לסוגיה הנדונה, ובכלל זה – משרד השיכון, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, התאחדות בוני הארץ, ארגונים פרופסיונליים, המוסד לבטיחות וגהות, ארגוני מגזר שלישי, וכן קבלני פיגומים ויצרני פיגומים. לאחר בחינת ההיבטים השונים ולימוד הנושא, גיבש המשרד את טיוטת התקנות. סוגיית הפיגומים ומידת בטיחותם רלוונטית לאוכלוסיית העובדים בענף הבניה, לקבלנים, ולקבלני הפיגומים. תיתכן גם השפעה עקיפה על חברות המוכרות או משכירות פיגומים ועל קבלני פיגומים, אך כאמור עליהם חלה כבר היום החובה לעמוד בתקן.
יובהר כי תיקון זה הינו צעד נוסף, במסגרת הצעדים הננקטים לצורך הגברת הבטיחות בעבודה באתרי בנייה, וכי לאחר השלמת תיקון התקנות המצ"ב, צפויים צעדים נוספים לצורך השלמת ההסדרה הנדרשת בעיקר בכל הקשור להיבטי ההרכבה והתחזוקה השוטפת של הפיגומים.
פיגומים מהווים חלק בלתי נפרד מהליך בניה של מבנים חדשים או שיפוץ ותחזוקה של מבנים קיימים (ביצוע עבודות צבע, טיח, חיפויי אבן וכד'). הפיגומים משמשים בבניית מבנים וכן בעבודות של בנייה הנדסית (הקמת גשרים, מנהרות וכד'). הפיגום נדרש במקרים בהם אין אפשרות לבצע באופן בטוח את עבודות הבנייה על גבי הקרקע או על גבי משטח עבודה קבוע.
בעבודות בנייה ובניה הנדסית, משתמשים בסוגים ודגמים שונים של פיגומים בהתאם לייעודים השונים ולדרישות הביצוע באתרים השונים.
על מנת שהפיגומים יהיו בטוחים לעובדים עליהם, לעובדים בסביבתם ולעוברי אורח, יש להשתמש בפיגומים המתאימים לייעודם, תקינים ובטוחים, וכמובן לשמור על קיום דרישות החוק בנושא שבאות להבטיח כל אלה. עבודה עם פיגומים שאינם בטיחותיים היא גורם משמעותי לתאונות עבודה, כולל תאונות קטלניות. בין הסיכונים העיקריים הקשורים לעבודה עם פיגומים ניתן למנות ליקויים בתכנון הפיגום, בחוזק הפיגום או בביסוסו, באופן התקנת הפיגום או פירוקו, שימוש לא נכון בפיגום (כמו העמסת יתר) ותחזוקה לקויה של הפיגומים.
הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל משנת 2014 (להלן: "דוח ועדת אדם"), ציינה כי שימוש בציוד לא תקני, לא תקין וחסר הוא אחד הגורמים לתאונות עבודה בענף הבניין, וציינה בהקשר זה במיוחד את הפיגומים.
רוב היבטי הבטיחות של העבודה עם פיגומים מוסדרים בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות עבודות בניה"); תקנות אלה מסדירות את מכלול הנושאים הנוגעים לבטיחות העובדים בבנייה. דרישות הנוגעות לפיגומים ולעבודה עליהם קיימות גם בשתי תקנות נוספות שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970: תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס"א-2001 (להלן: "תקנות מכירה והשכרה");תקנות הבטיחות (עבודה בגובה), התשס״ז-2007 (להלן: "תקנות עבודה בגובה").
בהתאם לתקנות מכירה והשכרה - נאסר כבר כיום על מי שמוכר פיגומים (הגדרת "מכירה" היא הגדרה רבה וכוללת השכרה, מסירה לשימוש או לשם מכירה, הצגה לשם מכירה או לשם קידום מכירה) למכור פריט אשר איננו ממלא אחר הוראות תקן 1139 המפורט בתוספת השנייה. למרות זאת, בפועל נמצאים באתרי בנייה פיגומים רבים מאד שאינם עומדים בהוראות התקן. על מנת לסגור הפירצה הזו - במסגרת התיקון המוצע נקבעות הוראות שמטרתן להבטיח כי לא ייעשה שימוש בפיגום זקפים אלא אם הוא עומד בהוראות התקן. כפועל יוצא של תיקון זה - הוכנסו לנוסח שינויים שונים על מנת להבטיח הלימה בין ההוראות הקבועות בתקן והוראות התקנות.
תקנה 1 -
תיקון הגדרת 'בונה מקצועי לפיגומים'- על מנת להבטיח רמה מקצועית מספיקה לצורך טיפול בפיגומים העומדים בהוראות התקן הישראלי לפיגומים נדרש לחדד את הדרישות המקצועיות הנדרשות מבעל תפקיד זה. לפי הדרישות הקבועות כיום מי שיכול לשמש כבונה פיגומים מקצועי יכול היה להיות מי שעבד בהתקנת פיגומים במשך 3 שנים לפחות בהתקנת פיגומים ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית מבחנים שאישר מפקח העבודה הראשי או מי שהוא בעל הסוג הממשלתי הגבוה ביותר בטפסנות. מוצע כי מי שיוכל להתמנות כבונה מקצועי לפיגומים יידרש לצבור את ניסיונו תחת פיקוחו והשגחתו של בונה מקצועי לפיגומים שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי .
הוספת הגדרת "מתכנן הקמת פיגומים" - במסגרת התקנות הקיימות נכללו מספר איזכורים של המתכנן אולם לא נכללה הגדרה ספציפית ביחס להשכלתו והכשרתו לפי התקנות. בפועל, במהלך השנים במסגרת הבהרות שונות שניתנו ע"י גורמי מקצוע במינהל הבטיחות הובהר כי מדובר המתכנן הוא אותו אדם אשר מורשה לתכנן את סוג המבנה הנבנה, לפי ההוראות שנקבעו במסגרת חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 ותקנותיו. ההגדרה המתווספת עתה לעניין מתכנן הקמת פיגומים נועדה לעגן באופן מסודר את ההנחיות שניתנו במהלך השנים בנושא.
מתכנן הקמת פיגומים נדרש בעת תכנון פיגום מיוחד או בעת הקמת פיגומים זקפים שגובהו עולה על 20 מ' או לתכנון מתקן הרמה על פיגום, או לפיגום המוצב על משטח משופע. דרישה זו באה לאור המורכבות ורמת הסיכון בפיגומים אלו, בין היתר בשים לב למשקל הפיגום, יציבותו, ביסוסו ועיגונו או במצבים של שימוש במכונת הרמה המוצבת על פיגום, או ביסוס פיגום על משטח שאינו אופקי.
הוספת הגדרת "פיגום זקפים מיוחד" - ההגדרה התווספה לצרכי נוחיות הניסוח, ונכללת בהגדרת "פיגום מיוחד".
תיקון הגדרת "פיגום מיוחד" - הגדרה זו מתייחסת לפיגומים בהם סיכון גבוה ואשר להם נדרש תכנון מיוחד בידי מתכנן פיגומים. מאחר ורמת המורכבות והסיכון בפיגום זקפים עולה ככל שהפיגום גבוה יותר, נקבע כי פיגום זקפים שגובהו עולה על 20 מטרים יוגדר כפיגום מיוחד ( ולא מגובה 50 מטרים כפי שהקבוע כיום). כמו כן אין צורך להתייחס בהגדרה זו רק לפיגום זקפים העשוי פלדה בלבד, אלא לכל פיגומי הזקפים העומדים בתקן כנדרש בתקנות. בשל הסיכונים הקשורים לפיגומים העשויים עץ – אין מקום לאפשר קיומו של פיגום מעץ ללא תכנון של מתכנן הקמת פיגומים, שיבדוק את יציבותו, חוזקו בשים לב למשקל אותו הוא אמור לשאת, ביסוסו ועיגונו.
הוספת הגדרת "תקן פיגומים ישראלי" – הגדרה זו מתייחסת לתקן הישראלי 1139 חלק 1 - פיגומים: דרישות תפקוד ותכן כללי. זהו התקן הישראלי שהותקן על מנת לקבוע דרישות לתכנון פיגומים ודרישות תפקודיות. בשנת 2014 אימץ מכון התקנים אל התקן הישראלי את התקן האירופי EN1211-1 מחודש נובמבר 2003, (להלן - "התקן האירופי") תוך שהוכנסו לתקן הישראלי גם תוספות ושינויים ולאומיים. בהגדרה נקבע כי אם ייקבעו בתקן זה (לרבות אם הקביעה תיעשה בחלק אחר שלו כמו למשל חלק חדש של התקן) הוראות לעניין תחזוקה והתקנה של פיגומי זקפים, יראו אף אותן חלק מן התקן.
תקנה 2 - במסגרת תקנה זו מוצע להוסיף תקנה חדשה לתקנות העיקריות - תקנה 15א, במסגרתה נקבע כי דרישות התקנות המפורטות בפרק ב' לעניין משטחים ומדרכות מעבר לא יחולו על פיגומי זקפים. על פיגומים אלו יחול התקן הישראלי לפיגומים, ובו מוסדרים נושאים אלו בצורה מתאימה ונכונה יותר.
תקנה 3 - שינוי הוראות תקנה 16 - בתקנת משנה (א), אשר מוצע להוסיפה, נקבעת אחריותו של מבצע הבנייה לביצוע הוראות הסימן המכיל הוראות כלליות לעניין פיגומים. מבצע הבנייה הוא הגורם האחראי על תכנון הבנייה, על הקצאת המשאבים, על העסקת העובדים והתקשרויות עם גורמים שונים לביצוע עבודות הבנייה. לפיכך הוא זה שצריך לוודא עמידה בכל ההוראות הנוגעות לבטיחות הפיגומים באתר הבניה.
את האמור היום בתקנה, מוצע לקבוע במסגרת בתקנת משנה (ב), תוך תיקון הדרישה הקיימת כיום לפיה אם אי אפשר לבצע עבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על משטח עבודה יציב ובטוח יתקין מבצע הבנייה פיגומים מתאימים ובמספר הדרוש כך, ולקבוע במקומה, כי בכל מקרה שבו לא ניתן לבצע עבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע, או מבנה קבוע, תחול על מבצע הבנייה חובה לספק פיגומים מתאימים לאופי העבודה ובכמות הנדרשת, כך שיתאפשר ביצוע עבודה באופן בטוח, לרבות הקפדה על שימוש בחומר מתאים, מאיכות טובה וללא פגם. הדרישה למבנה קבוע התווספה על מנת להבהיר כי אין המדובר במשטח מאולתר.
בנוסף מוצע להוסיף את תקנת משנה (ג) ולקבוע בה חובה של מבצע הבנייה לתכנן, להקים, להשתמש, ולפרק הפיגום בהתאם להוראות יצרן ובכפוף להוראות כל דין (ובכלל זה דיני התכנון והבנייה או חובה לפי התקן). היצרן מבצע תכנון הנדסי של הפיגום, וקובע את אופן ההרכבה והשימוש בהתאם לתכונות החלקים השונים אותם הוא מייצר. לכן נדרש מבצע הבנייה לפעול לפי הוראותיו של היצרן על מנת למנוע מצב שבו פיגום יוקם באופן שאינו בטיחותי. בכל מקום שתקנות אלה מחייבות ביצוע הפעולות האמורות באמצעות מתכנן הקמת פיגומים או בונה מקצועי לפיגומים - נדרש כי מבצע הבנייה יסתייע בהם לצורך ביצוע הפעולות.
עוד מוצע לקבוע את חובתו של מנהל העבודה להצמיד את הוראות היצרן לפנקס הכללי שבאתר הבנייה.
תקנה 4 - תיקון תקנה 17 לתקנות העיקריות, הקובעת דרישות מיוחדות לעניין פיגום מיוחד, שהוא פיגום שבו סיכון גבוה. כבר כיום קיימת דרישה בתקנה 34 שבסימן ב' כי פיגום זקפים, הנכלל כבר כיום בהגדרת פיגום מיוחד יוקם לפי תכנון. דרישה זו הועברה לפרק הכללי העוסק בדרישות לגבי פיגומים שונים ולאו דווקא פיגומי זקפים כי זה מקומה.
בנוסף, ובשים לב לכך כי בונה מקצועי לפיגומים נכלל בקבוצת מי שהינם בעלי הרשאה, כמשמעותו של מונח זה לפי פקודת הבטיחות העבודה [נוסח חדש], תש"ל -1970, יפורסמו פרטיו באתר האינטרנט של המשרד. באופן זה יובטח כי לא יועסק מי שאינו בעל הכישורים הנדרשים כמפורט בהגדרה.
תקנה 5 - הוספת תקנות 17א -
בתקנה 17א - תקנת משנה (א) קובעת חובתו של מבצע הבנייה להקים ולפרק פיגום מיוחד, שהוא פיגום עם פוטנציאל סיכון גבוה, לפי תוכנית שהוכנה בידי מתכנן הקמת פיגומים. בעל תפקיד זה הוא בעל ידע בתכנון מבנים זמניים ונדרש כי הוא יקבע בתכנית את מבנה הפיגום , ביסוסו, הרכבתו וכד'. אם מדובר בפיגום זקפים מיוחד - נדרש מבצע הבנייה להסתייע בבונה מקצועי לפיגומים לצורך ביצוע פעולות ההקמה והפירוק.
בתקנת משנה(ב) נקבעת חובתו של מבצע הבנייה שלא לעשות שימוש בפיגום מיוחד אלא אם מתכנן הקמת פיגומים אישר בכתב את התאמת הפיגום לתוכנית הקמת הפיגומים שהוכנה בידי המתכנן כאמור בתקנת משנה(א).
בתקנת משנה (ג) נקבעת חובתו של מנהל העבודה לצרף לפנקס הכללי את תוכנית הפיגומים ואת אישור מתכנן הפיגומים ביחס לפיגום שהוקם, וזאת לאחר שבדק כי ביצוע הקמת הפיגום תואם את התכנון , וכך להבטיח כי לא נפלו פערים בביצוע ואי התאמות לעומת התכנית אותה הכין.
תקנה 6 - ביטול תקנה 18 לתקנות העיקריות :
מוצע למחוק את האמור בתקנה 18 לתקנות העיקריות , אשר קובעת
(א) להתקנת פיגום יספק מבצע הבניה חומר מתאים באיכות טובה, ללא פגם ובכמות מספקת, ומשסופק חומר כאמור יש להשתמש בו.
(ב) עצים המשמשים להתקנת פיגום יהיו נקיים מקליפה, מצבע ומסמרים בולטים, בין מכופפים ובין לא מכופפים, ולא ייעשה בהם דבר להסתיר ליקויים.
(ג) מתכת המשמשת לפיגום תהיה ללא חלודה מתקלפת.
(ד) לוחות עץ המשמשים להתקנת פיגום והעלולים להתפקע עקב מצב הסיבים יוגנו מפני התפקעות כאמור.
וזאת מאחר והעקרונות להקמת הפיגום עוגנו במסגרת תקנה 16 (בנוסחה המתוקן ).
תקנה 7 - תיקון תקנה 19 לתקנות העיקריות:
המילה "חומר" הוחלפה במילה "רכיבים", שהיא מדויקת יותר ומתאימה יותר לכוונת התקנה, ובהתאם בוצעו תיקוני נוסח כך שלפי הנוסח המתוקן חייב יהיה מנהל עבודה לבדוק את הרכיבים המיועדים להתקנת פיגום לפני שימוש בו ולפסול רכיבים שאינם מתאימים.
תקנה 8 - תיקון תקנה 20 לתקנות העיקריות
מוצע להוסיף על החובות החלות כיום על מנהל העבודה ביחס למצבים בהם יש לבצע בדיקה של הפיגום , חובת ביצוע בדיקה אחרי שינוי שנעשה בפיגום ונודע למנהל העבודה עליו. כך למשל, אם נודע למנהל העבודה כי אדם כלשהו פירק חלק מהפיגום לצורך ביצוע עבודה מסויימת, מחובתו לבצע בדיקה.
תקנה 9 - תיקון תקנה 22:
הוספת המילים "או שהורכב בניגוד להוראות היצרן" תביא להרחבת המצבים שבהם על מנהל העבודה לאסור שימוש בפיגום גם למקרה שהפיגום הורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום. תוספת זו נדרשת היות והיצרן הוא הוא מי שמתכנן את רכיבי הפיגום ואמור לקבוע את האופן הנכון להרכבת הפיגום, ועל מנהל העבודה לוודא כי לא הורכב הפיגום בניגוד להוראות אלה.
תקנה 10 - הוספת תקנה 22א
לפי המוצע , ייקבע איסור שיחול על כל אדם לבצע שינוי בפיגום, לרבות הסרה או החלפה של חלק ממנו, אלא אם קיבל, לפני הפעולה, אישור לכך ממנהל העבודה.
תקנה 11 - תיקון תקנה 24:
תקנה 24 קובעת הוראות מיוחדות למצב שבו מותקן מיתקן הרמה על פיגום או לידו. במצב זה צפוי שייווצרו עומסים חריגים על הפיגום ויש להבטיח שלא תהיה להם השפעה שלילית על בטיחות הפיגום. לפיכך, מוצע ללמחוק את האמור תקנת משנה (1), הקובעת כי "הפיגום חוזק והותאם לכך" , ובמקומה לקבוע כי בטרם התקנת מתקן הרמה, נדרש מתכנן הקמת פיגומים לבצע בדיקה של השפעת התקנת מתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, ולקבוע הוראות לחיזוק הפיגום, ככל שיידרשו ולשימוש במתקן ההרמה. כך למשל, במסגרת זו המתכנן יידרש לבדוק את העומסים המותרים להרמה, יקבע מגבלות ביחס לשימוש במתקן ההרמה.
כמו כן מוצע להוסיף תקנת משנה(1א) ובמסגרתה לקבוע חובתו של מתכנן הקמת הפיגום לבדוק ולאשר ביצוע הדרישות שקבע כאמור בתקנת משנה (1)
תקנה 12 - תיקון תקנה 26:
המילים "לוח", "לוחות" , הקשורות בדרך כלל לאלמנטים העשויים עץ, הוחלפו במילים "משטח" או "משטחים", המתאימות יותר לאלמנטים המשמשים לרצפת הפיגום, העשויים להיות מחומרים שונים.
תקנה 13 - תיקון תקנה 27
הוספת פסקת משנה (4) לפיה הוראות תקנה 27 לא יחולו על פיגום זקפים
תקנה 14 - תיקון תקנה 29:
תוקן הרוחב המינימלי של משטח המשמש לרצפת הפיגום, על מנת שלא יעמוד בסתירה לנדרש בתקן הפיגומים, כך שבמקום הדרישה הנכללת היום לרוחב מינימלי של 17 ס"מ, יידרש מעתה רוחב מינימלי של 15 ס"מ. כן הובהר כי העובי של 2.5 ס"מ מתייחס למשטח העשוי עץ ולא למשטחים העשויים חומרים אחרים. בנוסף, התווספה תקנת משנה(4) לפיה אם משתמשים במשטח העשוי חומר שאינו עץ או עץ לבוד, ניתן להשתמש במשטחים שעוביים נמוך מהעובי הנדרש בתקנות משנה (2) ו-(3), אולם יש להקפיד על כך שחוזקם לא יהיה פחות מן החוזק של משטחי עץ או עץ לבוד במידות שנקבעו בתקנות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים, לגביו קיימות הוראות במסגרת התקן.
תקנה 15 - תיקון תקנה 30:
המונח "לוח" או "לוחות" הוחלף המונח "משטח" או "משטחים" , בהתאמה.
כן מתווספת לתקנה תקנת משנה (ג) לפיה נקבעת חובה להצמיד את המשטחים המרכיבים את רצפת הפיגום, על מנת שלא ייווצרו רווחים המאפשרים נפילת חפצים על מי שנמצא בדיוטות התחתונות.
תקנה 16 - שינוי תקנה 34:
מוצע למחוק האמור כיום בתקנות לפיו "מבצע הבנייה אחראי לכך שפיגום זקפים מעץ שגבהו עולה על 18 מטרים ופיגום מיוחד יוקמו לפי תכנון" - וזאת מאחר וההוראה בנושא הועברה לחלק הכללי של פרק ג, סימן א') ובמקום האמור בה כיום לקבוע בסימן זה את אחריותו של מבצע הבנייה לכך לפעול לכך שלא יקימו ולא ישתמשו בפיגום זקפים באתר הבנייה שהוא אחראי לו, אלא אם הוא עומד בדרישות התקן הישראלי לפיגומים. בתקן זה שאושר בדצמבר 2014, אומץ התקן האירופי EN12811-1 מדצמבר 2003 (תוך שנקבעה בו גם הוראה המאפשרת למשך שנתיים ממועד התיקון עמידה בהוראות התקן הישראלי הקודם (תקן ישראלי מקורי משנת 2000) או בדרישות התקן האירופאי שאומץ. קביעה זו ניתנה על מנת לאפשר היערכות של הגורמים השונים במשק). עם זאת, בתקן הישראלי נקבעו מספר שינויים ותוספות לאומיים לאור מספר אי התאמות בין הדרישות המופיעות בתקן האירופי לבין דרישות החקיקה בישראל. למעשה התקן הישראלי זהה לתקן האירופי , למעט שינויים אלו שנדרשו רק על מנת שלא ליצור סתירה בין הדרישות כאמור.
לאור האמור לעיל, ומאחר ופיגומים הנבנים בהתאם לתקן האירופי כלשונו הם פיגומים רצויים, מצאנו לנכון לקבוע בתקנה כי פיגום יעמוד בדרישת התקנה אם הוא עונה על דרישות התקן הישראלי כלשונו או אם הוא עונה על דרישות התקן הישראלי ללא ההתאמות הלאומיות – דהיינו – עומד בדרישות התקן האירופי כלשונן.
על מנת להבטיח כי פיגומי הזקפים אכן יעמדו בדרישות התקן כאמור, נקבעו בתקנה זו גם מספר דרישות הנוגעות לסימון רכיבי הפיגום, על מנת שניתן יהיה לדעת מה מקורם. כן נקבע כי תעודת בדיקה המעידה כי הפיגום אכן עומד בדרישות התקן תוחזק באתר הבנייה בו מותקן הפיגום, ותצורף לפנקס הכללי, וזאת על מנת שניתן יהיה להציגה על מנת להוכיח עמידה בדרישות התקן.
תקנה 17 - תיקון תקנה 36
מוצע למחוק את תקנות משנה (א)- (ד), בהן נקבע כי
"א) זקפי הפיגום יועמדו על אדני עץ אשר יונחו בניצב למבנה ויהיו ברוחב של 20 סנטימטרים ובעובי של 4.5 סנטימטרים לפחות.
(ב) האדנים יהיו מאוזנים וצמודים לבסיס הפיגום או לתשתית בכל שטחם התחתון ויבלטו באורך של 10 סנטימטרים לפחות מעבר לזקפים.
(ג) הזקפים לרוחב הפיגום יועמדו על אדן אחד, במרכז רחבו.
(ד) זקפים מצינורות לא יועמדו ישירות על האדנים אלא על תותבים מרותכים לבסיסים קבועים ממתכת שמידותיהם 10x10 סנטימטרים ועובים 0.5 סנטימטרים לפחות.
וזאת על מנת למנוע מצב של סתירה אל מול ההוראות הקבועות בתקן.
כמו כן מוצע להוסיף אחרי המילים "בידי מתכנן" את המילים "הקמת פיגומים" על מנת להבהיר כי התוכנית הנדרשת לפי תקנת המשנה תוכן בידי מתכנן הקמת פיגומים, כהגדרתו לפי התיקון המוצע בתקנות אלה. כך, לפי תקנת משנה (ו) מי שיתכנן פיגום במצב שבו התנאים במקום אינם מאפשרים לעמוד בדרישת השיפוע הוא מתכנן הקמת פיגומים, שהוא הגורם המקצועי שהוגדר לצורך מתן פתרונות לתכנון פיגומים ברי סיכון גבוה.
תקנה 18 - ביטול תקנה 37
מוצע לבטל את האמור בתקנה 37, לפיה "זקפי הפיגום, במקום בו נמצא מיתקן ההרמה, יחוברו לחלק יציב של הבנין" מאחר וקיימת כבר התייחסות לבטיחות פיגום שעליו מוצב מתקן הרמה בסימן הקודם.
תקנה 19 - תיקון תקנה 40
תקנת משנה (ג) תוקנה כך שמחייבת חיבור חלקי זקף הפיגום בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי ומתייתר פירוט נוסף.
מוצע למחוק את תקנות משנה (ד) ו(ה) הקובעות כי :
"(ד) זקפי פיגום עשויים מצינורות פלדה שגבהם מעל 20 מטרים יהיו מצינור כפול החל מבסיס הפיגום; גובה הזקפים הכפולים יהיה שווה ליתרת גבהו של הפיגום מעל 20 מטרים.
(ה) הזקפים הכפולים, כאמור, יועמדו בתוך תותבים כפולים מפלדה, מרותכים אל בסיס מפלדה ויחוברו ביניהם באמצעות מצמדות שהמרחק ביניהם לא יעלה על 2 מטרים ובלבד שכל קטע צינור יחובר על-ידי שני מצמדות לפחות. " - וזאת לאור אימוץ התקן.
תקנה 20 - ביטול תקנה 41 לתקנות העיקריות
מוצע לבטל את תקנה 41 לתקנות העיקריות בשים לב לשינויים האחרים שמוצע להכלילם במסגרת תיקון התקנות.
תקנה 21 - ביטול תקנה 42 לתקנות העיקריות
מוצע לבטל את תקנה 42 לתקנות העיקריות בשים לב לשינויים האחרים שמוצע להכלילם במסגרת תיקון התקנות.
תקנה 22 - תיקון תקנה 43 לתקנות העיקריות
מוצע למחוק את תקנות משנה (ג) ו(ד) לתקנות העיקריות, הקובעות כי:
" (ג) החיזוקים האלכסוניים יחוברו לפחות לשלושה זקפים בזוית הקרובה ל-45 מעלות.
(ד) בפיגום מצינורות או ממסגרות מתכת ישתמשו לחיזוקים אלכסוניים בצינורות מתכת בלבד, אשר יחוברו לזקפים באמצעות מצמדות, הניתנות לסגירה ולהידוק ולא ישתמשו לכך בחוטי ברזל שזורים או אחרים; המצמדות יהיו סגורות ומהודקות היטב לפיגום. "
וזאת בשים לב לשינויים האחרים שמוצע להכלילם במסגרת תיקון התקנות .
תקנה 23 - תיקון תקנה 44 לתקנות העיקריות
מוצע למחוק את תקנת משנה (ב), הקובעת כי
"(1) כל אחד מזקפי הפיגום הסמוכים למבנה יקושר בקשר איתן לבנין עד לנקודה הגבוהה ביותר שלו;
(2) הקשירות יהיו, במידת האפשר, לסירוגין בשני הכיוונים;
(3) המרחק בין הקשירות לא יעלה בכיוון האופקי על 5 מטרים ובכיוון האנכי על 6 מטרים;
(4) בפיגום שגובהו עולה על 20 מטרים לא יעלה המרחק האנכי בין הקשירות על 4 מטרים. "
וזאת בשים לב לשינויים האחרים שמוצע להכלילם במסגרת תיקון התקנות.
כמו כן מוצע למחוק בתקנת משנה (ג) את המילים "ולא ישתמשו לכך בלוחות עץ, חוטי ברזל מכל סוג שהוא או בחוטים אחרים" וזאת על מנת להבטיח עמידה בהוראות הקבועות בתקן ואיסור השימוש בחומרים המצוינים אלא אם הותרו במפורש במסגרת הוראות התקן. מוצע למחוק בתקנת משנה (ד) את המילים "; המרחק האפקי ואנכי בין אבטחות אלא לא יעלה על 6 מטרים" ולהוסיף המילים "בהתאם לדרישות התקן והיצרן" כך שפיגום זקפים יובטח מפני התקרבותו למבנה בהתאם לדרישות התקן והיצרן.
תקנה 24 - תחילה
מוצע לקבוע כי תחילתן של תקנות אלה יהיה 6 חודשים ממועד פרסום התקנות. תקופה זו נועדה להערכות גורמי השטח השונים לרבות מינהל הבטיחות שיהיה אחראי לדאוג לקיומם של הכשרת מתאימות לבונים מקצועיים לפיגומים שיהיו בקיאים בהוראות התקן, הכשרת מתכננים, הכשרת המפקחים, היערכות מכון התקנים לביצוע בדיקות ההתאמה לתקן וכיו"ב.
פיגום זקפים שגובהו נמוך מ- 6 מטרים - יחול האמור ב תקנות אלה - תוך 18 חודשים, וזאת על מנת לאפשר תקופת הערכות לגורמי השטח. השוני במועד התחולה מביא בחשבון את רמת הסיכון הנשקפת בשים לב לגובהם של הפיגומים.
חשוב לציין כי עת אומץ התקן האירופאי לתקן 1139 חלק 1 בשנת 2014, קבע מכון התקנים "הוראת מעבר" שאיפשרה עמידה בהוראות התקן הישראלי משנת 2000 או עמידה בהוראות התקן האירופאי שאומץ וזאת למשך שנתיים ימים. תקופה זו ניתנה על מנת לאפשר לגורמי השטח השונים להסתגל לשינוי. החל משנת 2017 למעשה כל פעולה של מכירה / השכרה מסירה לשימוש או לשם מכירה/ הצגה לשם מכירה או לשם קידום מכירה היתה צריכה להיעשות רק עם פיגום העומד בדרישות התקן האירופי.
תקנה 25 - תחולה
מוצע לקבוע כי הוראות תקנות אלה לא יחולו על פיגומי זקפים שכבר הוקמו באתרי הבנייה השונים העומדים בדרישות התקנות ערב התיקון, וזאת מאחר והטלת החיוב לפעול לפי הוראות התקנות המוצעות על אותם פיגומים עשויה להתפרש כהחלה רטרואקטיבית ולא מוצדק מבחינת המשמעויות הכספיות, התפעוליות והבטיחותיות.
תקנה 26 - הוראת מעבר
בשים לב לשינוי הנעשה בהגדרת "בונה פיגומים מקצועי" , מוצע לאפשר למי שכבר היום שימש כ"בונה פיגומים מקצועי" להמשיך לפעול במשך שנתיים וחצי ללא צורך בהכשרה נוספת. יחד עם זאת, ובשים לב לעדכון המקצועי הנדרש כתוצאה מהשינויים הנכללים בתקנות אלה, מוצע כי בונה מקצועי לפיגומים כאמור יהיה מחויב בביצוע השתלמות מקצועית , שבסיומה יידרש לעבור בהצלחה מבחן לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי.
הליך הערכת השפעות רגולציה (RIA) – שיפור הבטיחות בפיגומים בישראל
חלק א' - הגדרת תכלית והצורך בהתערבות
רקע
פיגומים מהווים חלק בלתי נפרד מהליך בניה או שיפוץ מבנים (צבע, טיח, חיפויי אבן או עבודות אחרות), בנייה חדשה או תחזוקה של מגדלים ומתקני אחזקה בתעשייה. הפיגום נדרש במקרים בהם אין אפשרות לבצע באופן בטוח את עבודות הבנייה על גבי הקרקע או על גבי משטח עבודה קבוע.
בעבודות בנייה ובניה הנדסית, כמו גם בעבודות שיפוצים ותחזוקת מבנים, משתמשים בסוגים ודגמים שונים של פיגומים בהתאם לייעודים השונים.
על מנת שהפיגומים יהיו בטוחים לעובדים עליהם, לעובדים בסביבת העבודה ולעוברי אורח, יש להשתמש בפיגומים תקינים ובטוחים המתאימים לייעודם, וכמובן לשמור על קיום דרישות החוק בנושא.
פיגום מוגדר בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח-1988 כך: "מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד".
היבטי הבטיחות של העבודה עם פיגומים מוסדרים בשלוש תקנות שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970:
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות עבודות בניה");
תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס"א-2001 (להלן: "תקנות מכירה והשכרה");
תקנות הבטיחות (עבודה בגובה), התשס״ז-2007 (להלן: "תקנות עבודה בגובה").
פרק ג' בתקנות עבודות בניה עוסק בפיגומים וכולל בין היתר הוראות הנוגעות לחובת התקנת פיגום, בעלי התפקיד האחראים לבניית פיגום ולבדיקתו, לפירוקו, חומרים, מבנה, מידות וחלקים וכן הגדרות לסוגי פיגומים שונים.
תקנות מכירה והשכרה משנת 2001 קובעות איסור מכירה, השכרה ומסירה לשימוש של פריטים ומכונות מסוימים שלא עומדים בתנאים המפורטים בתקנות, ובכלל זה סוגי פיגומים שלא עומדים בתקן הישראלי. המשמעות היא שכבר משנת 2001 אסורה מכירה והשכרה של פיגומים שלא עומדים בהוראות התקן (שיפורטו להלן).
תקנים בישראל:
לפי חוק התקנים התשי"ג-1953, מכון התקנים הישראלי הוא הגוף האחראי על קביעת תקנים בישראל. מכון התקנים, באמצעות ועדות התקינה, יכול לקבוע תקנים ישראלים מקוריים, אך מראשית שנות ה-2000 הוא מתמקד באימוץ תקינה בין-לאומית הנהוגה במדינות המפותחות, תוך התייחסות לאופי הסחר בין ישראל לבין מדינות אחרות. עם זאת, בנסיבות מיוחדות, מכון התקנים רשאי להוסיף שינויים לתקנים בין-לאומיים תוך התאמה לישראל. הכנת התקנים מתבצעת באמצעות ועדות ציבוריות הכוללות נציגים ממגזרים שונים, ביניהם יצרנים, יבואנים, מהנדסים, צרכנים, קבלנים, מוסדות מדע ומחקר, מעבדות בדיקה ועוד.
התקנים שקובע מכון התקנים הינם וולונטריים, אך ניתן לחייב את העמידה בהם בשתי דרכים:
תקן רשמי - שר הכלכלה והתעשייה יכול להכריז על תקן מסוים כתקן רשמי, ואז אין לייצר, למכור, לייבא או להשתמש במוצר שאינו עומד בתקן.
תקן מחייב - משרד או רשות ממשלתית יכולים לחייב עמידה בהוראות תקן מסוים באמצעות קביעת חובה לעמוד בו במסגרת רגולציה שבאחריותם.
התקן לפיגומים בישראל מוסדר בסדרת התקנים הישראליים ת"י (תקן ישראלי) 1139. תקנות מכירה והשכרה משנת 2001 התבססו על התקן בגרסתו משנת 2000. תקן זה היה מבוסס על סטנדרטים ישראלים ולא על התקן האירופי (להלן: "תקן 2000"). בשנת 2014 בוצעה החלפה של הוראות התקן ואומץ התקן האירופי בנושא פיגומים (להלן: "התקן").
בשים לב לשינוי זה נקבעו בתקן הישראלי הוראות אשר אפשרו המשך שימוש בפיגומים אשר עמדו בתקן הישן (תקן 2000) למשך שנתיים על מנת לאפשר הסתגלות והיערכות של העוסקים בתחום. החל מתחילת שנת 2017 חלה חובה על העוסקים במכירה והשכרה של פיגומים לעמוד בהוראות התקן המעודכנות (משנת 2014).
התקן כולל ארבעה חלקים המבוססים על תקנים אירופים. החלק הראשון, "פיגומים: דרישות תפקוד ותכן כללי" חל על מספר סוגי פיגומים, בהם פיגומי זקפים, והוא עוסק בקביעות לעניין תכן הפיגומים ודרישות תפקודיות. שלושת החלקים הנוספים עוסקים בסוגי פיגומים ספציפיים (תלויים ממוכנים, פיגומי מגדל נייחים וניידים ופיגומי תורן).
חלקים 1-3 הינם תקנים מחייבים לפי תקנות מכירה והשכרה. המשמעות היא שמכירה והשכרה של פיגומים שאינם עומדים בחלקים 1-3 של התקן – אסורה. יחד עם זאת, האיסור לפי תקנות מכירה והשכרה אינו חל על המשתמש עצמו בפיגומים שאינם עומדים בתקן.
זיהוי הבעיה וסיבותיה
תאונות וליקויי בטיחות הנוגעים לפיגומים:
הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל משנת 2014 (להלן: "דוח ועדת אדם"), ציינה כי שימוש בציוד לא תקני, לא תקין וחסר הוא אחד הגורמים לתאונות עבודה בענף הבניין, וציינה בהקשר זה במיוחד את הפיגומים.
עבודה עם פיגומים שאינם בטיחותיים היא גורם משמעותי לתאונות עבודה, כולל תאונות קטלניות. בין הסיכונים העיקריים הקשורים לעבודה עם פיגומים ניתן למנות ליקויים בחוזק הפיגום, בתכנון הפיגום, באופן התקנת הפיגום או פירוקו, שימוש לא נכון בפיגום (כמו העמסת יתר), תחזוקה לקוייה של הפיגומים, וליקויים בהכשרת העובדים המשתמשים בפיגום.
18 תאונות קטלניות שהתרחשו בשנים 2015-2016 היו קשורות או מעורבות בפיגום, 17 מתוכן היו בענף הבניה, והן מהוות כרבע מהתאונות בקטלניות בענף הבניה באותן שנים. 78% מתוך 18 התאונות הקטלניות היו במעורבות פיגום מסוג זקיפים (14 תאונות), ו-22% היו במעורבות פיגומי זיזים (4 תאונות).
באשר לשנים 2017-2018 ביצע מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: "מינהל הבטיחות") ניתוח מעמיק של התאונות הקטלניות שאירעו בשנים אלה. מניתוח התאונות עולה כי בשנים אלה התרחשו 50 תאונות עבודה קטלניות בבנייה. 15 מתוך התאונות הקטלניות הללו (30%) היו נמנעות אם במקום העבודה היה מותקן פיגום תקין ותקני (11 מתוכן נגרמו כתוצאה מעבודה לא בטיחותית על פיגום ו-4 בהעדר פיגום במקום שהיה נדרש בו פיגום).
בשנים 2010-2017 ב-28% מביקורי הפיקוח בענף הבנין נבדקו פיגומים (14,601 ביקורים). ב-62% מביקורים אלה, נרשם ליקוי אחד לפחות בפיגום או בעבודה איתו (9,115 ביקורים), ויחס כולל בשנים אלה של 3.2 ליקויים בביקור.
בשנים אלה נרשמו בעקבות ביקורי הפיקוח בענף הבניין 29,185 ליקויים בפיגומים או בקשר לעבודה עמם. מעט יותר ממחצית מהליקויים נרשמו לגבי סעיפים בתקנות העוסקים בפיגומי זקפים ישירות (14,181), ואילו יתר הליקויים נמצאו בהוראות הכלליות הנוגעות לפיגומים (כגון רוחב רצפת הפיגום, חיבור לבנין וכדומה, העשויים גם הם להיות רלוונטיים לפיגומי זקפים).
בשנים 2010-2017 הוטלו 160 צווי בטיחות בגין ליקויים בפיגומים לפי פרק ג' בתקנות עבודות בניה – 3% מכלל צווי הבטיחות שהוטלו בענף הבנין. הנתון לא כולל צווי שיפור או צווי בטיחות שלא הוטלו מכוח פרק ג' לתקנות. גם באשר לצווי הבטיחות, הרוב המכריע הוטל בגין פיגומי זקפים (71%), היתר הוטלו בגין הפרות של הפרק הכללי (26%) ומיעוט הוטל בגין פיגום עצמאי (3%).
כמצוין לעיל, כבר היום אסורה מכירה והשכרה של פיגומים שלא על פי התקן. יחד עם זאת, תקנות מכירה והשכרה אינן מחילות את האיסור על המשתמש בפיגומים שלא על פי התקן. עובדה זו מעלה קושי ממשי ביכולת האכיפה של הוראות תקנות מכירה והשכרה על ידי מפקחי עבודה באתרי בניה. מינהל הבטיחות עד לכך שבפועל, על אף האיסור הקיים, באתרי הבניה מותקנים פיגומים רבים שאינם עומדים בדרישות התקן (בין אם בגרסתו משנת 2000 או זו הנוכחית). ויודגש, כבר בעת התקנתן נועדו תקנות מכירה והשכרה להבטיח גם מניעת שימוש בפיגומים שלא על פי התקן באתרי הבניה.
מכל האמור לעיל עולה כי פיגומים מעורבים במספר ניכר של תאונות עבודה, וכי באחוז ניכר של פיגומים שנעשה בהם שימוש כיום במשק יש ליקויים המשפיעים על בטיחות המשתמשים בהם, אם בפיגומים עצמם ואם באופן השימוש בהם. השימוש הנפוץ ביותר, שבו גם אותרו מרבית הליקויים ובמעורבותו מתרחשות מרבית תאונות העבודה המעורבות בפיגום, הוא בפיגומי זקפים.
פיגומי זקפים:
פיגומי הזקפים הנפוצים מורכבים לא אחת מעץ או ממתכת ישנה שברובה חלודה. גם משטחי העבודה ולוחות הדריכה עשויים מעץ ובמקרים רבים ישנים ובלויים מאוד, נסדקים, מתייבשים, וסובלים מתחזוקה לקויה.
שיטת הבניה של פיגומי זקפים היא כזו שבה עובד בונה קומה אחת של פיגום ונאלץ לעלות לקומת פיגום עליונה כאשר היא אינה מאובטחת מפני נפילת עובד (ללא גידור או מעקה) על מנת לסיים לבנות אותה. בעיה מרכזית נוספת בפיגומי הזקפים הקיימים בארץ היא במקרים בהם אין רכיבים זמינים מתאימים לחיבור כל חלקי הפיגום ולכן מתקיימים חיבורים "פיראטיים" לא איכותיים ושאינם מאובטחים כראוי. חלקים מהם אינם מגיעים במידות סטנדרטיות, מותאמים באתר ויוצרים מארג של "טלאי על טלאי".
פיגומי הזקפים הנפוצים כיום מורכבים מיחידות שאינן מבטיחות יציבות לכל יחידה בפני עצמה. כמו כן, אין בפיגומים אלה התקנים מובנים לחיבורי האזנים (אזן תיכון, אזן יד), דבר העלול להביא לחיבורים לא יציבים, להפחית את יעילות המעקות ולהגביר את הסיכון לנפילה של עובדים.
לעומת זאת, פיגומים העומדים בתקן מתוכננים באופן שמבטיח יציבות וקשירות וחיבורים בטיחותיים. המשמעות היא הגברת הבטיחות של העובדים על הפיגומים.
האוכלוסייה המושפעת:
סוגיית הפיגומים ומידת בטיחותם רלוונטית לאוכלוסיית העובדים, בעיקר בענף הבניה, לקבלנים, ולקבלני הפיגומים. תיתכן גם השפעה עקיפה על חברות המוכרות או משכירות פיגומים ועל קבלני פיגומים, אך כאמור עליהם חלה כבר היום החובה לעמוד בתקן.
מכיוון שהרוב המוחלט של השימוש בפיגומים הוא בענף הבניה, נתמקד בענף זה.
בשנת 2017 הועסקו 197,000 עובדים בענף הבניה. העובדים בענף זה מועסקים ברובם באתרי בניה שנעשה בהם שימוש בפיגומים בחלק מתקופת הבנייה, ורוב הפיגומים בהם נעשה שימוש אינם עומדים בתקן. כתוצאה מכך, הם חשופים לסיכונים שונים שפורטו לעיל.
ישנם כיום 11,553 קבלנים רשומים, מתוכם 10,834 קבלנים העוסקים בתחומים הרלוונטיים לאתרי בניה (94% מכלל הקבלנים הרשומים). קבלנים אלה לרוב עושים שימוש בפיגומים באמצעות קבלני משנה לפיגומים המרכיבים את הפיגומים באתר ומפרקים אותם עם סיום העבודות הרלוונטיות. מיעוט של הקבלנים עושה שימוש בפיגומים שבבעלותם או שוכר פיגומים ישירות מחברות להשכרת פיגומים. אין ברשותנו נתונים מדויקים באשר להתפלגות הבעלות על הפיגומים (שכירות הפיגומים על ידי הקבלן המבצע/ בעלות על הפיגומים של הקבלן המבצע/בעלות של קבלני משנה לפיגומים) עם זאת ממידע שהתקבל מארבע חברות ביצוע מהגדולות במשק, עולה שחברות אלה אינן מחזיקות במלאי פיגומים בבעלותן לשימוש עצמי והן משתמשות בשירותי קבלני פיגומים.
אין ברשותנו נתונים מדויקים באשר למספר קבלני הפיגומים הפועלים בישראל (אלה אינם רשומים אצל רשם הקבלנים) ולגבי כמות פיגומי הזקפים הנמצאת ברשותם, אך בהתבסס על שיחות שנערכו עם קבלני פיגומים ונציג התאחדות בוני הארץ, גיבש המשרד אומדן כדלקמן:
בין 7-13 קבלנים גדולים – ברשות כל אחד מהם למעלה מ-50,000 מ"ר של פיגומים;
כ-20 קבלנים בינוניים – ברשות כל אחד מהם עד 50,000 מ"ר של פיגומים;
אין אומדן למספר קבלני הפיגומים הקטנים, שברשותם עד 5,000 מ"ר של פיגומים;
מוערך כי כמות פיגומי הזקפים הנמצאת אצל קבלני הפיגומים עומדת בסך הכל על כ-1,250,000 מ"ר של פיגומי זקפים.
סקירה בינלאומית
התקן הנהוג לגבי פיגומים מאז שנת 2003 במדינות האירופאיות החברות בארגון התקינה האירופאי (CEN/CENELEC) (22 מדינות), הוא EN 12811-1:2003 Temporary works equipment. Scaffolds. Performance requirements and general design. התקן הישראלי נקבע על ידי ועדה ציבורית ומבוסס על התקן האירופי, בעוד שאימוץ התקן האמריקאי נדון ונדחה על ידי הוועדה על בסיס הטיעון ששיטת העבודה האמריקאית אינה תואמת את שיטת העבודה הנדרשת בתקנות עבודה בגובה.
כאמור, תקן זה מחייב כבר היום בכל הקשור למכירה, השכרה ומסירה לשימוש של פיגומים לפי תקנות מכירה והשכרה, ולא נמצא נכון להתחייב לתקן אחר אליו השוק אינו ערוך.
תכליות ויעדים
לאור הממצאים לפיהם על אף איסור המכירה וההשכרה של פיגומים שלא על פי התקן, השימוש הרווח באתרי בניה הוא בפיגומים שלא על פיו, עלה כי יש לבחון את חיוב העמידה בתקן גם בכל הנוגע למשתמש עצמו וזאת בנוסף לעוסקים במכירה והשכרה (כמוגדר בתקנות) של הפיגום.
מהנתונים שפורטו בפרק זיהוי הבעיה עולה בבירור כי לתקינות הפיגומים והשימוש בהם השפעה מכרעת על בטיחות העובדים, וכי שימוש בפיגומים לא תקינים או שימוש לקוי בהם הוא תופעה רווחת באתרי בניה. כפי שצוין, בשנים 2017-2018 30% מהתאונות הקטלניות היו יכולות להימנע לו היה נעשה שימוש בפיגום תקין.
אם כן, מדובר בתחום שחומרת הנזק בו במקרה של התממשות הסיכון היא הגבוהה ביותר – פציעות גוף חמורות ואף מוות, ושהסדרתו באופן מיטבי תוכל להביא להפחתה משמעותית מאוד של הסיכון להתממשות הנזק.
חלק ב' – ניסוח חלופות
לאור הנתונים שפורטו, זוהה כי עיקרן של סוגיות הבטיחות בעבודה הן בפיגומי זקפים, ולכן הוחלט להתמקד בחלופות המוצעות בפתרונות עבור פיגומים מסוג זה.
חלופה א':
שמירה על המצב הקיים – לפיו לא חל איסור על קבלן מבצע לעשות שימוש בפיגומי זקפים שאינם לפי התקן.
חלופה ב':
החלת התקן על כלל פיגומי הזקפים בישראל:
על פיגומי זקפים שגובהם מתחת ל-6 מטרים, תחול חובה לשימוש בפיגומים על פי התקן בתוך 18 חודשים ממועד פרסום התקנות;
על פיגומי זקפים שגובהם למעלה מ-6 מטרים, תחול חובה לשימוש בפיגומים על פי התקן בתוך 6 חודשים ממועד פרסום התקנות;
בנוסף, על פיגומי זקפים שגובהם למעלה מ-20 מטרים, תחול חובה להקמת מערכת הפיגום לפי תכנון של מתכנן.
החובות ולוח הזמנים המוצעים מבוססים על השונות ברמות הסיכון הנובעות מגובה הפיגום (על פי נתוני ואומדני מינהל הבטיחות, בפיגומים הגבוהים יותר מתרחשות רוב התאונות הקטלניות), ובשים לב ליכולת המשק להיערך לשינוי המוצע.
את חלופה זו ילווה עד לכניסתן לתוקף של הוראות התקנות מבצע אכיפה משלים של מינהל הבטיחות בקרב מוכרי ומשכירי הפיגומים באשר לעמידתם בהוראות תקנות מכירה והשכרה.
חלופה ג':
חיוב שימוש בפיגומי זקפים העומדים בתקן, תוך מדרג החלת החובה על פי גובה הפיגום:
לא תיקבע הוראה מפורשת לעניין חובתו של מבצע הבניה בכל הנוגע לעמידה בהוראות התקן באשר לפיגומי זקפים שגובהם אינו עולה על 6 מטרים (תוך הותרת איסור המכירה וההשכרה הקיים כיום בתקנות על כנו);
פיגומי זקפים מעל גובה 6 מטרים יחויבו בעמידה בתקן, תוך 6 חודשים ממועד פרסום התקנות.
חלק ג' – ניתוח חלופות
חלופה א' – הותרת המצב הקיים:
לחלופה זו אין השפעות ישירות של עלויות על השוק, שכן הוא ימשיך להתנהל באותו האופן, ומרבית אתרי הבניה בישראל יוסיפו להשתמש בפיגומים שאינם עומדים בתקן.
על אף היעדר עלות ישירה, יצוין, שחלופה זו אינה חפה מהשפעות עקיפות כגון עלויות הנובעות ממשך ההתקנה והפירוק הארוכים הנדרשים בפיגומים הנפוצים כיום בשוק, הבלאי הגבוה הקיים בהם המחייב תיקון והחלפה תדירים, מהירות העבודה המושפעת מתחושת היציבות או היעדרה בעת העבודה בבניין, העלויות הנובעות מסגירה מיידית של אתר בניה שהתרחשה בו תאונה קטלנית, איכות עבודת הבנייה המתבצעות על פיגומים כאלה וכמובן אינה לוקחת בחשבון את העובדה שרמת הבטיחות הנמוכה יותר במצב הקיים משפיעה על שיעור הפגיעה והאובדן של חיי אדם.
יתרונות חלופה זו:
היעדר עלות ישירה למבצעי הבנייה;
חסרונות חלופה זו:
פגיעה ואובדן חיי אדם הנובעים מרמת בטיחות לא מספיקה בעבודה עם פיגומים;
הותרת המצב לפיו מתאפשר שימוש בפיגומים שלא לפי התקן וזאת בניגוד לכוונת המחוקק;
בלאי גבוה לפיגומים ומשך בניה ארוך יחסית;
עלויות עקיפות הנובעות מהתממשות הסיכון המוגבר לתאונות;
עלויות ישירות לאוצר המדינה בתשלומי דמי פגיעה ותשלומים אחרים לנפגעים ולמשפחותיהם.
חלופה ב':
חלופה זו מציעה החלה מדורגת של חובת התקן על כלל פיגומי הזקפים במשק, וכן חיוב שימוש בתכנון מערכת הפיגום על ידי מתכנן בשימוש בפיגומים בגובה של למעלה מ-20 מטרים.
חלופה זו היא בעלת השפעות ישירות כדלקמן:
חסכון בחיי אדם ופגיעות בגוף (של מרכיבי ומפרקי הפיגומים, של העובדים על הפיגומים ואף של עוברי האורח);
עלות המעבר מפיגומים שלא על פי התקן לפיגומים על פי התקן;
עלות תכנון מערכת הפיגום;
עלויות שונות נוספות.
להלן פירוט על השפעות אלה:
חיי אדם
כפי שפורט לעיל, בשנים 2017-2018 30% מהתאונות הקטלניות היו נמנעות לו היה מותקן במקום פיגום תקין ותקני, ולמעשה כ-8 חיי אדם היו נחסכים בכל שנה.
בהנחה שהאחוז זהה גם באשר לתאונות במעורבות פיגום שהביאו לפציעה, הרי שמדובר על מניעת פציעתם של כ-1,680 בני אדם (ממוצע הנפצעים בענף הבניה על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי הוא 5,600 פצועים בשנה).
אם כן, אנו מניחים כי העברת כל השוק לשימוש בפיגומי זקפים העומדים בתקן, תביא להצלת חייהם של 8 בני אדם בשנה, ולמניעת פציעתם של 1,680 בני אדם בשנה.
אומדן עלויות למעבר לשימוש בפיגומי זקפים על פי התקן
מהנתונים שנאספו, הרוב המוחלט של הקבלנים שוכרים פיגומים מקבלני פיגומים שגם בונים ומפרקים אותם באתר הבניה.
מספר פיגומי הזקפים בשוק:
אין בנמצא נתונים מדויקים לגבי מספר קבלני הפיגומים במשק או לגבי מספר הפיגומים שברשותם. יחד עם זאת, נוסח אומדן מושכל לאחר שיח בין הגורמים המקצועיים במינהל הבטיחות לבין חברות של קבלני פיגומים והתאחדות בוני הארץ. אומדן זה מציע כי ישנם בין 7-13 קבלני פיגומים גדולים שברשותם למעלה מ-50,000 מ"ר של פיגומי זקפים כל אחד, 20 קבלני פיגומים "בינוניים" שברשותם עד 50,000 מ"ר של פיגומי זקפים, ומספר רב ובלתי ניתן להערכה של קבלנים קטנים שברשותם פחות מ-5,000 מ"ר של פיגומים.
על פי הערכות גורמים מקצועיים בתחום גובש האומדן לפיו כמות פיגומי הזקפים בשוק היא 1,250,000 מ"ר.
עלות מעבר מפיגום שלא על פי התקן לפיגום על פי התקן:
השכרה - לצורך השוואה, נלקחו מחירי השכרת פיגומים לתקופה של חצי שנה (המחירים כוללים הובלה, הרכבה, פירוק, הובלה) :
השכרת פיגומים שלא על פי התקן: 40 ₪ למ"ר;
השכרת פיגומים על פי התקן: 55 ₪ למ"ר.
מדובר אם כך, על פער של 15 ₪ למ"ר, תוספת של 37.5% למחיר.
1,250,000 (מ"ר של פיגומי זקפים בשימוש בישראל) * 15 ₪ (פער בעלויות בין השכרת פיגום זקפים על פי התקן ושלא על פי התקן) = 18,750,000 ₪.
מכאן, שעבור הקבלנים המבצעים, מעבר לשימוש בפיגומי זקפים על פי התקן יהווה גידול של כ- 37.5% בהוצאות על השכרת פיגומים, וסה"כ 37,500,000 ₪ בשנה בחלוקה בין כלל הקבלנים ששוכרים פיגומים.
מכירה – לא נערך חישוב באשר לעלות רכישת פיגומים על פי התקן על ידי חברות קבלני הפיגומים המוכרות ומשכירות פיגומים כיום, משום שכבר כיום חלה עליהם החובה למכור ולהשכיר רק פיגומים על פי התקן. לאור האמור, אין בחלופה זו משום הטלת חובה חדשה או עלות נוספת עליהם.
עלות תכנון מערכת הפיגום
משיחות שקיים מינהל הבטיחות עם חברות להשכרת פיגומים, עלה כי מחיר ההשכרה שננקב ופורט לעיל, כולל עלות של תכנון מערכת הפיגום. מכאן, שהעלות שחושבה כוללת בחובה גם את עלות התכנון האמורה. ההערכה היא שחברות קטנות יותר שמשכירות פיגומים ללא תכנון של מתכנן משכירות פיגומים בעלויות נמוכות יותר משפורטו.
עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון
כפי שפורט באשר לחלופה א', הרי שמעבר לפיגומי זקפים על פי התקן תשפיע באופן חיובי גם על עלויות בהיבט של קיצור משמעותי של משך ההתקנה והפירוק של הפיגומים, הפחתת הבלאי שקיים כיום בפיגומים (ובכך, חסכון בצורך להחליף ולתקן אותם), קיצור משך העבודה הנדרש בעבודה על פיגומים, והפחתת תאונות המביאה עמה גם הפחתת העלויות הנובעות מסגירת אתרי הבניה על ידי הרגולטור כתוצאה מתאונות.
יתרונות חלופה זו:
מניעה משמעותית של פגיעה ואובדן חיי אדם;
פישוט האכיפה ובהירות לשוק – החלה מלאה של האיסור על פיגומים שלא על פי התקן, גם על שימוש, מפשט את האכיפה ויחד עם החלת האיסור על פיגומי זקפים בכל גובה שהוא, מהווה כלל ברור וודאי;
איכות העבודה עם הפיגומים - בניה ופירוק מהירים יותר, הפחתת בלאי;
הדרגתיות ביישום - החלת החובה באופן הדרגתי בהתאם לרמת הסיכון המוערכת על מנת לאפשר לשוק להיערך בהתאם;
הגברת רמת הבטיחות ברמות הסיכון הגבוהות - הוספת גורם מקצועי שייקח חלק בתכנון בפיגומים בגובה למעלה מ-20 מטרים;
מענה כולל - שילוב של חיוב עמידה בתקן בתחום השימוש בפיגומים עם מבצע אכיפה הממוקד לתחום המכירה וההשכרה של פיגומים.
חסרונות חלופה זו:
עלות משמעותית של מיליוני שקלים לשוק (בחלוקה לכלל הקבלנים הרלוונטיים);
לוח זמנים שעשוי לאתגר את קבלני הפיגומים שכיום משכירים פיגומים שלא בהתאם לתקן ובניגוד לתקנות מכירה והשכרה.
חלופה ג':
חלופה זו מציעה לחייב שימוש בפיגומי זקפים על פי התקן רק בפיגומים בגובה של למעלה מ-6 מטרים והותרת המצב על כנו באשר לפיגומים שגובהם מתחת ל-6 מטרים.
אין בנמצא נתונים מדויקים באשר להתפלגות השימוש בפיגומים על פי גובה. לכן, בחרנו לבסס אומדן על פי נתוני משרד השיכון והבינוי באשר לבניה רוויה ושאינה רוויה. בניה רוויה מוגדרת בסעיף 62א(16)(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 כך: "בניה במגרש של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות". קריטריון הבניה הרוויה נבחר משום שלרוב בניה רוויה היא כזו שעושה שימוש בפיגמים שגובהם גבוה מ-6 מטרים. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בניה רוויה מהווה 46.3% מכלל הבניה בישראל. מכיוון שברי כי ישנם סוגי מבנים נוספים שעושים שימוש בפיגומים הגבוהים מ-6 מטרים (ולמשל, מלונות, מבני ציבור, מבני מסחר ועוד), הרי שהערכנו הערכה שמרנית לפיה ישנם כ-15% נוספים של מבנים העושים שימוש בפיגומי זקפים הגבוהים מ-6 מטרים. לאור האמור, נניח התפלגות של 60% בניה בשימוש בפיגומי זקפים הגבוהים מ-6 מטרים.
מכאן שניתן לחשב את את הפער בעלות ההשכרה שחושבה במסגרת חלופה ב' העומדת על 15 ₪ למ"ר, ולהכפיל אותה ב-60% מכמות הפיגומים שיש בשוק (כפי שפורט, 1,250,000 מ"ר של פיגומי זקפים).
כלומר, עלות החלופה מבחינת השכרת פיגומי זקפים:
15 (הפער בעלות ההשכרה למ"ר) * 750,000 (60% מסך הפיגומים בישראל) = 11,250,000 ₪ לחצי שנה.
מכאן, שעבור הקבלנים המבצעים, מעבר לשימוש בפיגומי זקפים על פי התקן יהיה בעל משמעות כלכלית של 22,500,000 ₪ לשנה לכלל הקבלנים.
אין ברשותנו נתונים באשר להתפלגות התאונות (הקטלניות ושאינן קטלניות) שהתרחשו במעורבות פיגום לפי גובה הפיגום באתר. לכן, קשה להעריך כיצד חלופה זו צפויה להשפיע על חיי אדם ובריאותם. יחד עם זאת, חישוב התואם את ההתפלגות שהוצעה בהתאם לאחוזי הבניה הרוויה בישראל, הרי שמדובר על מניעת 60% בלבד ממקרי המוות והפציעות שפורטו בחלופה 2, קרי מניעת כחמישה מקרי מוות בשנה וכ-1,008 פציעות בשנה (לעומת הצלת חייהם של 8 בני אדם בשנה ומניעת פציעתם של כ-1,680 בני אדם בשנה, כפי שפורטו במסגרת ניתוח חלופה ב').
יתרונות חלופה זו:
הגברת הבטיחות בשימוש בפיגומים מעל 6 מטרים;
מתן תקופת היערכות לשוק למעבר לשימוש בפיגומים על פי התקן;
חסרונות חלופה זו:
מניעה חלקית של פגיעה ואובדן חיי אדם;
עלות של מיליוני שקלים למשק (בחלוקה לכלל הקבלנים);
אי בהירות והגברת הקושי בציות ובאכיפה – כללים שונים לפיגומים של למעלה מ-6 מטרים ולפיגומים של מתחת ל-6 מטרים.
חלק ד' – השוואה בין חלופות ובחירה
בבחינת המשמעויות של כל אחת מהחלופות ושקילת יתרונותיהן וחסרונותיהן כפי שפורטו לעיל, הוחלט שחלופה א' אינה נותנת מענה לבעיית הבטיחות הקיימת והיא מותירה מצב קיים שאינו מיטבי בלשון המעטה.
בין חלופות ב' ו-ג', הכריע המשרד כי חלופה ב' עדיפה וכי היא החלופה הנבחרת. חלופה זו מביאה למניעה רחבה יותר של פגיעה ואובדן חיי אדם, היא מאפשרת החלה הדרגתית של החובות החדשות, מבטיחה בהירות וכן מבטיחה באופן האפקטיבי ביותר מעבר של השוק לשימוש בפיגומים לפי התקן, תוך סגירת ה"פירצה" שנוצלה עד היום.
עלות חלופה זו עבור השוק נשקלה ונלקחה בחשבון בעת קבלת ההחלטה אך לאור יתרונותיה והעובדה שאיסור מכירה והשכרה כבר קיים בשוק למן שנת 2001, הוחלט כי התועלת הצפויה מיישום החלופה גבוהה מעלותה.
חלק ה' – שיח עם בעלי עניין
מינהל הבטיחות בחן ולמד את נושא הפיגומים במהלך החודשים האחרונים. הליך הערכת השפעות הרגולציה כלל היוועצות פנים משרדית, בין משרדית ואל מול גורמים חיצוניים לממשלה. טיוטת הדוח נשלחה באמצעות דוא"ל לגורמים שמופו כרלוונטיים לסוגיה הנדונה, ובכלל זה – משרד השיכון, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, התאחדות בוני הארץ, ארגונים פרופסיונליים, המוסד לבטיחות וגהות, ארגוני מגזר שלישי, וכן קבלני פיגומים ויצרני פיגומים.
לנמענים ניתנה תקופה של 10 ימים להעביר התייחסויותיהם לטיוטה האמורה, והתקבלו ארבעה מענים במסגרת הליך ההיוועצות.
להלן הסוגיות המרכזיות שהעלו בעלי העניין והמענה המשרדי אליהן:
טענה:
אין להתמקד בפיגום עצמו, אלא בהליך האישור של מנהל העבודה את הפיגומים בתום הרכבתם באתר:
ישנו קושי בסמכותו של מנהל העבודה כלפי בוני הפיגומים שהם עובדים של קבלן משנה חיצוני.
יש להגביר את התדירות בה בוחן מנהל העבודה את תקינות הפיגומים – לא רק בתחילת התהליך אלא גם לאורך הליך הבניה.
יש לפרש את התקנות הקיימות כך שיראו מנהל עבודה כמי שמוסר לשימוש העובדים את הפיגום כמשמעותו בתקנות מכירה והשכרה. על פי פרשנות זו, אסור למנהל העבודה לאשר כבר היום עבודה על פיגומים שלא על פי התקן.
מענה משרדי:
הליך האישור של מנהל העבודה אכן משמעותי, אך אין הדבר גורע מחשיבות איכותו של הפיגום ואיכות התקנתו.
כבר כיום קובעות תקנות עבודות בניה את חובתו של מנהל העבודה לבחון את יציבות והתאמת הפיגומים עם התקנתם על ידי בונה הפיגומים ולאורך ביצוע העבודה בתדירות של אחת לשבוע.
באשר להצעה לפירוש תקנות מכירה והשכרה כך שמנהל העבודה מבצע פעולת מכירה כמשמעותה בתקנות אלה – הרי שפרשנות זו אינה מקובלת על גורמי המשרד. הוראות תקנות מכירה והשכרה הותקנו מכוח תקנה 47 לפקודת הבטיחות בעבודה שעניינה "מסחר במכונות וציוד". אין בפעולתו של מנהל העבודה משום פעולת מסחר ולכן איננו רואים בפרשנות שהוצעה פרשנות נכונה ואפשרית לצרכי אכיפה.
טענה:
האומדן לכמות הפיגומים בשוק מוערך בחסר, ישנו מספר רב יותר של פיגומים בשוק.
מענה משרדי:
האומדן המוצע בדוח מבוסס על התייעצות נרחבת עם מספר גורמים רלוונטיים. הטענה כי כמות הפיגומים גבוהה יותר לא נתמכה באף נתון ולא בוססה ולכן לא נמצאה סיבה לשנות את האומדן המוצע בדוח זה.
טענה:
עלות פיגום בתקן אירופאי גבוהה משמעותית מעלות נוכחית של פיגום.
מענה משרדי:
הדוח אינו עוסק בסוגית עלות קניית פיגומים על פי התקן לאור העובדה שתקנות מכירה והשכרה אוסרות כבר היום על מכירת פיגומים שלא על פיו. מכאן, שקבלני הפיגומים נדרשו עוד טרם התיקון המוצע לרכוש ולהשכיר פיגומים על פי התקן בלבד. באשר לקבלני הבניה אשר לרוב שוכרים את הפיגומים מקבלני הפיגומים, ניתנה התייחסות להפרש בעלות ההשכרה וזה עומד על 37.5%.
טענה:
פיגום בתקן אירופי יוריד את הספק הבניה של הפיגומים בשל הצורך להשתמש בציוד כבד ומורכב יותר.
מענה משרדי:
התקן אינו מחייב שימוש בפיגומים כבדים, אלא פיגומים העומדים בחישובי חוזק ויציבות. לאור האמור, אין הכרח כי שימוש בפיגומים על פי התקן יוריד את הספק הבניה, ואף להיפך, מהערכות של יצרני פיגומים עולה כי הרכבת פיגומים על פי התקן תאפשר עבודת התקנה מהירה יותר מכיוון שלרוב מדובר בפיגומים שאינם דורשים אלתורים בעת בנייתם, חלקי הפיגום מתחברים במהירות ובקלות, ואף העבודה עליהם נוחה יותר לעובדים.
טענה:
יש להגביר את הפיקוח ואת כלי הפיקוח הקיימים.
מענה משרדי:
כפי שצוין בדוח, במקביל לתיקון החקיקה המוצע, מינהל הבטיחות יקיים מבצע אכיפה משלים בקרב מוכרי ומשכירי הפיגומים באשר לעמידתם בהוראות התקנות. כמו כן, מינהל הבטיחות צפוי לעבות את מערך הפיקוח והאכיפה שלו בעשרות תקנים נוספים בחודשים הקרובים שיסייעו בהעמקת הפיקוח והאכיפה. כפי שהובהר לעיל, אין די בפיקוח על הוראות תקנות מכירה והשכרה ויש צורך לקבוע כי החובה להשתמש בציוד העומד בהוראות התקן תחול על המשתמש, וזאת מעבר לאחריות הנוגעת למי שעוסק בפעולות של מסחר בפיגומים.
טענה:
יש לפרסם מספר טלפון שניתן להגיש דרכו פניות על ליקויי בטיחות.
מענה משרדי:
בכוונת המשרד להפעיל "קו חם" טלפוני ואינטרנטי לדיווחים על הפרות של כללי הבטיחות בעבודה באתרי בניה, וזאת לאחר קבלת תוספת התקנים עליה הוסכם לאחרונה. היישום צפוי עד ליוני 2019.
טענה:
התקן הישראלי אינו מוכר בקרב הקבלנים בשוק. מוצע לפרסם מסמך שיתמצת את עיקרי הוראות התקן.
מענה משרדי:
המשרד פועל על מנת לתרגם את התקן לעברית ובנוסף תתבצע פעילות הסברה והדרכה לנוגעים בדבר.
טענה:
מוצע לקבוע שכל פיגום ייבנה על ידי בונה מקצועי לפיגומים (ולא רק פיגום בגובה של למעלה מ-6 מטרים כפי שקבוע כיום).
מענה משרדי:
על פי התיקון המוצע כל פיגום זקפים יידרש לעמוד בתקן, אך מכיוון שבפיגומים הנמוכים הסיכון נמוך יותר, החליט המשרד כי ניתן להסתפק במצב הקיים לפיו הדרישה לבנית פיגום על ידי בונה פיגומים מקצועי תחול על פיגומים מעל 6 מטרים בלבד.
טענה:
התקן כלל לא עוסק בפיגומי זקפים עשויי עץ, וישנן דרישות מיוחדות עבור פיגומי חזית (זקפים) העשויים מרכיבים טרומיים בתקנים האירופיים EN 12810-1-2. מוצע לאמץ גם תקנים אלה.
מענה משרדי:
התקן לא עוסק בחומרים מהם בנוי הפיגום אלא קובע את התכן של הפיגומים ואת המדדים הנדרשים על מנת להבטיח את יציבות ובטיחות הפיגום. התקנים שמוצע לאמץ מאוזכרים במקורות הנורמטיביים עליהם מתבסס התקן הנוכחי ומכאן שאלה עמדו לנגד עיני הוועדות השונות אשר עסקו בגיבוש התקן (ועדת מומחים, ועדה טכנית).
טענה:
יש לאמץ דרישות נוספות שכיום אינן כלולות בתקן, וביניהן דרישות הנוגעות לנוהל הקמה ופירוק, עומסים על הפיגום, מידע על קשירת פיגום ועוד. זאת, לעומת המצב הקיים, בו נושאים אלה נקבעים על ידי יצרני הפיגומים ואין אחידות בדרישות.
מענה משרדי:
מינהל הבטיחות פנה אל מכון התקנים באמצעות הממונה על התקינה במשרד הכלכלה על מנת שיוקם צוות מומחים לצורך גיבוש תקן שיעסוק בכל ההוראות הנוגעות להקמה ותחזוקה של פיגומי זקפים.
טענה:
עלויות המעבר לפיגומים על פי התקן הן זניחות ביחס להצלת חיי אדם.
מענה משרדי:
עלויות המעבר לשימוש בפיגומים על פי התקן נלקחו בחשבון ובשימת לב, אך אכן, במכלול השיקולים, הוחלט כי עלות זו כדאית לאור התועלת הצפויה ממנה.
חלק ו' – מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח
תהליך הערכת השפעת הרגולציה הנדון בוצע באמצעות צוות משרדי שכלל את מינהל הבטיחות, האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, והלשכה המשפטית, והוא נועץ בגורמים מקצועיים שונים הבקיאים בסוגיות של בטיחות ושל התקינה הרלוונטית.
תהליך קבלת ההחלטות וקידום התהליך בוצע על ידי הצוות המשרדי אשר הגדיר את תכלית הרגולציה ואת היעדים שלה, ביצע זיהוי סיכונים, גיבש רשימה של בעלי עניין, אסף וניתח את הנתונים, וגיבש את החלופות.
השיח שבוצע עם בעלי העניין אפשר לצוות חשיפה למגוון נקודות מבט שנשקלו כולן בהליך קבלת ההחלטות.
הדוח מבטא הליך הערכה המכיר בעובדה שמחד הוא עוסק בנושא עם נזק פוטנציאלי רחב (בריאותם וחייהם של עובדים) אך מנגד, התמקד בסוגיה צרה וממוקדת של הרחבת איסור קיים על מכירה והשכרה של פיגומים שלא על פי התקן, לשימוש עצמו (כאשר האיסור על מכירה והשכרה נועד מלכתחילה למנוע גם את השימוש בפיגומים). כמו כן, לאור מצב הבטיחות בענף הבניה, היה רצון לקדם את התיקון בהקדם על מנת להבטיח את השימוש בפיגומים העומדים בתקן מוקדם ככל הניתן.
מינהל הבטיחות ביצע איסוף נתונים ומידע משמעותי עם מגוון גורמים רלוונטיים ובכלל זה קבלני פיגומים, יצרני פיגומים, קבלני בניה ועוד.
מקורות שנעשה בהם שימוש:
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970.
חוק התקנים התשי"ג-1953.
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988.
תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס"א-2001.
תקנות הבטיחות (עבודה בגובה), התשס״ז-2007.
תקן ישראלי ת"י 1139.
דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל, 2014.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת "אסדרה ואכיפה של היבטי בטיחות בעבודה עם פיגומים" מיום 7.5.2018.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 173, 173א ,173ב ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – הפקודה), בהתאם לסעיף 225 לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –
(1) במקום ההגדרה "בונה מקצועי לפיגומים" יבוא: (1) במקום ההגדרה "בונה מקצועי לפיגומים" יבוא: (1) במקום ההגדרה "בונה מקצועי לפיגומים" יבוא: (1) במקום ההגדרה "בונה מקצועי לפיגומים" יבוא: (1) במקום ההגדרה "בונה מקצועי לפיגומים" יבוא:
"בונה מקצועי לפיגומים" – מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי כי עבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים תחת פיקוחו והשגחתו של מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוסמך על ידו להיות בונה מקצועי לפיגומים , עבר הכשרה לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תוכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי; "בונה מקצועי לפיגומים" – מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי כי עבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים תחת פיקוחו והשגחתו של מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוסמך על ידו להיות בונה מקצועי לפיגומים , עבר הכשרה לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תוכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי; "בונה מקצועי לפיגומים" – מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי כי עבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים תחת פיקוחו והשגחתו של מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוסמך על ידו להיות בונה מקצועי לפיגומים , עבר הכשרה לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תוכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי; "בונה מקצועי לפיגומים" – מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי כי עבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים תחת פיקוחו והשגחתו של מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוסמך על ידו להיות בונה מקצועי לפיגומים , עבר הכשרה לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תוכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי;
(2) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא:
"מתכנן הקמת פיגומים" – מי שמורשה לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 לתכנן את המבנה בו משתמשים בפיגום; "מתכנן הקמת פיגומים" – מי שמורשה לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 לתכנן את המבנה בו משתמשים בפיגום; "מתכנן הקמת פיגומים" – מי שמורשה לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 לתכנן את המבנה בו משתמשים בפיגום; "מתכנן הקמת פיגומים" – מי שמורשה לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 לתכנן את המבנה בו משתמשים בפיגום;
(3) אחרי ההגדרה "פיגום זקפים" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "פיגום זקפים" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "פיגום זקפים" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "פיגום זקפים" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "פיגום זקפים" יבוא:
""פיגום זקפים מיוחד" – פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 20 מטרים; " ""פיגום זקפים מיוחד" – פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 20 מטרים; " ""פיגום זקפים מיוחד" – פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 20 מטרים; " ""פיגום זקפים מיוחד" – פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 20 מטרים; "
(4) בהגדרה "פיגום מיוחד", במקום הרישה ועד המילים "50 מטרים" יבוא "פיגום זקפים מיוחד", והמילים "למעט פיגום עשוי עץ" – יימחקו; (4) בהגדרה "פיגום מיוחד", במקום הרישה ועד המילים "50 מטרים" יבוא "פיגום זקפים מיוחד", והמילים "למעט פיגום עשוי עץ" – יימחקו; (4) בהגדרה "פיגום מיוחד", במקום הרישה ועד המילים "50 מטרים" יבוא "פיגום זקפים מיוחד", והמילים "למעט פיגום עשוי עץ" – יימחקו; (4) בהגדרה "פיגום מיוחד", במקום הרישה ועד המילים "50 מטרים" יבוא "פיגום זקפים מיוחד", והמילים "למעט פיגום עשוי עץ" – יימחקו; (4) בהגדרה "פיגום מיוחד", במקום הרישה ועד המילים "50 מטרים" יבוא "פיגום זקפים מיוחד", והמילים "למעט פיגום עשוי עץ" – יימחקו;
(5) אחרי ההגדרה "תיל" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "תיל" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "תיל" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "תיל" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "תיל" יבוא:
"תקן פיגומים ישראלי" – תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים : דרישות תפקוד ותכן כללי כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום, לרבות הוראות שייקבעו בתקן זה או בחלק אחר שלו לעניין תחזוקה והתקנה של פיגומי זקפים; "תקן פיגומים ישראלי" – תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים : דרישות תפקוד ותכן כללי כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום, לרבות הוראות שייקבעו בתקן זה או בחלק אחר שלו לעניין תחזוקה והתקנה של פיגומי זקפים; "תקן פיגומים ישראלי" – תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים : דרישות תפקוד ותכן כללי כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום, לרבות הוראות שייקבעו בתקן זה או בחלק אחר שלו לעניין תחזוקה והתקנה של פיגומי זקפים; "תקן פיגומים ישראלי" – תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים : דרישות תפקוד ותכן כללי כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום, לרבות הוראות שייקבעו בתקן זה או בחלק אחר שלו לעניין תחזוקה והתקנה של פיגומי זקפים;
הוספת תקנה 15א 2. אחרי תקנה 15 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 15 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 15 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 15 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 15 לתקנות העיקריות יבוא:
" אי- תחולה על פיגומי זקפים " אי- תחולה על פיגומי זקפים " אי- תחולה על פיגומי זקפים 15א. הוראות פרק זה לא יחולו על פיגומי זקפים."
החלפת תקנה 16 3. במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא:
" חובה להתקין פיגום " חובה להתקין פיגום " חובה להתקין פיגום 16. (א) מבצע בנייה אחראי לביצוע הוראות סימן זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בסימן זה.
(ב) אם אי אפשר לבצע עבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על מבנה קבוע מבצע הבנייה יספק פיגומים מתאימים לאופי העבודה ובכמות הנדרשת, כך שיתאפשר ביצוע עבודה באופן בטוח, לרבות הקפדה על שימוש בחומר וברכיבים מתאים, באיכות טובה וללא פגם; מבצע הבנייה יצרף לפיגומים כאמור הוראות יצרן בכתב בשפה העברית, ואם הפיגום יוצר מחוץ לישראל – גם בשפה האנגלית.
(ג) מבצע הבנייה יתכנן, יקים, ישתמש ויפרק פיגום בהתאם להוראות יצרן הפיגום ובכפוף להוראות כל דין, ואם נקבע לפי תקנות אלה כי הפעולה תבוצע באמצעות בעל מקצוע מסוים, יבצע מבצע הבנייה את הפעולה באמצעותו.
(ד) מנהל העבודה יצמיד את הוראות היצרן כאמור בתקנת משנה (ב) לפנקס כללי באתר הבנייה. "
תיקון תקנה 17 4. בתקנה 17 לתקנות העיקריות המילה "זקפים" – תימחק, ואחרי "בונה מקצועי לפיגומים שאושר לכך על ידי מפקח עבודה ראשי" יבוא "אשר פרטיו פורסמו באתר האינטרנט לפי הוראות סעיף 173ב לפקודה". בתקנה 17 לתקנות העיקריות המילה "זקפים" – תימחק, ואחרי "בונה מקצועי לפיגומים שאושר לכך על ידי מפקח עבודה ראשי" יבוא "אשר פרטיו פורסמו באתר האינטרנט לפי הוראות סעיף 173ב לפקודה". בתקנה 17 לתקנות העיקריות המילה "זקפים" – תימחק, ואחרי "בונה מקצועי לפיגומים שאושר לכך על ידי מפקח עבודה ראשי" יבוא "אשר פרטיו פורסמו באתר האינטרנט לפי הוראות סעיף 173ב לפקודה". בתקנה 17 לתקנות העיקריות המילה "זקפים" – תימחק, ואחרי "בונה מקצועי לפיגומים שאושר לכך על ידי מפקח עבודה ראשי" יבוא "אשר פרטיו פורסמו באתר האינטרנט לפי הוראות סעיף 173ב לפקודה". בתקנה 17 לתקנות העיקריות המילה "זקפים" – תימחק, ואחרי "בונה מקצועי לפיגומים שאושר לכך על ידי מפקח עבודה ראשי" יבוא "אשר פרטיו פורסמו באתר האינטרנט לפי הוראות סעיף 173ב לפקודה".
הוספת תקנה 17א 5. אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא:
" פיגום מיוחד " פיגום מיוחד " פיגום מיוחד 17א. (א) מבצע הבנייה יקים ויפרק פיגום מיוחד לפי תכנית שהוכנה בידי מתכנן הקמת פיגומים (בתקנה זו – תכנית פיגומים).
(ב) מבצע הבנייה לא יעשה שימוש בפיגום מיוחד, אלא לאחר שמתכנן הקמת פיגומים אישר בכתב את התאמת הפיגום שהוקם לתכנית הפיגומים.
(ג) מנהל העבודה יצרף לפנקס הכללי את תכנית הפיגומים ואת אישור מתכנן הקמת פיגומים כאמור בתקנת משנה (ב).
ביטול תקנה 18 6. תקנה 18 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 18 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 18 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 18 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 18 לתקנות העיקריות – בטלה.
תיקון תקנה 19 7. בתקנה 19 לתקנות העיקריות – בתקנה 19 לתקנות העיקריות – בתקנה 19 לתקנות העיקריות – בתקנה 19 לתקנות העיקריות – בתקנה 19 לתקנות העיקריות –
בתקנת משנה (א), במקום "חומר" יבוא "רכיבים" ובמקום "מיועד" יבוא "המיועדים"; בתקנת משנה (א), במקום "חומר" יבוא "רכיבים" ובמקום "מיועד" יבוא "המיועדים"; בתקנת משנה (א), במקום "חומר" יבוא "רכיבים" ובמקום "מיועד" יבוא "המיועדים"; בתקנת משנה (א), במקום "חומר" יבוא "רכיבים" ובמקום "מיועד" יבוא "המיועדים";
בתקנת משנה (ב), במקום "חומר" יבוא "רכיב"; בתקנת משנה (ב), במקום "חומר" יבוא "רכיב"; בתקנת משנה (ב), במקום "חומר" יבוא "רכיב"; בתקנת משנה (ב), במקום "חומר" יבוא "רכיב";
בתקנת משנה (ג), במקום "חומר המיועד" יבוא "רכיב המיועד". בתקנת משנה (ג), במקום "חומר המיועד" יבוא "רכיב המיועד". בתקנת משנה (ג), במקום "חומר המיועד" יבוא "רכיב המיועד". בתקנת משנה (ג), במקום "חומר המיועד" יבוא "רכיב המיועד".
תיקון תקנה 20 8. בתקנה 20(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 20(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 20(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 20(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 20(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו." "(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו." "(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו." "(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו." "(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו."
תיקון תקנה 22 9. בתקנה 22 לתקנות העיקריות, אחרי "למטרה שלה הוא נועד" יבוא "או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום". בתקנה 22 לתקנות העיקריות, אחרי "למטרה שלה הוא נועד" יבוא "או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום". בתקנה 22 לתקנות העיקריות, אחרי "למטרה שלה הוא נועד" יבוא "או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום". בתקנה 22 לתקנות העיקריות, אחרי "למטרה שלה הוא נועד" יבוא "או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום". בתקנה 22 לתקנות העיקריות, אחרי "למטרה שלה הוא נועד" יבוא "או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום".
הוספת תקנה 22א 10. אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא: אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא: אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא: אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא: אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא:
"שינויים בפיגום "שינויים בפיגום "שינויים בפיגום 22א. לא יבצע אדם שינוי בפיגום, לרבות הסרה או החלפה של חלק ממנו, אלא לאחר שקיבל אישור לכך ממנהל העבודה."
תיקון תקנה 24 11. בתקנה 24 לתקנות העיקריות –
בתקנה 24 לתקנות העיקריות –
בתקנה 24 לתקנות העיקריות –
בתקנה 24 לתקנות העיקריות –
בתקנה 24 לתקנות העיקריות –
במקום פסקה (1) יבוא: במקום פסקה (1) יבוא: במקום פסקה (1) יבוא: במקום פסקה (1) יבוא: במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) בטרם התקנת מתקן ההרמה, על הפיגום מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במתקן ההרמה; "(1) בטרם התקנת מתקן ההרמה, על הפיגום מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במתקן ההרמה; "(1) בטרם התקנת מתקן ההרמה, על הפיגום מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במתקן ההרמה; "(1) בטרם התקנת מתקן ההרמה, על הפיגום מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במתקן ההרמה;
(1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1)" (1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1)" (1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1)" (1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1)"
תיקון תקנה 26 12. בתקנה 26(א) לתקנות העיקריות, במקום "לוחות סמוכים זה לזה" יבוא "משטחים מחומר מתאים". בתקנה 26(א) לתקנות העיקריות, במקום "לוחות סמוכים זה לזה" יבוא "משטחים מחומר מתאים". בתקנה 26(א) לתקנות העיקריות, במקום "לוחות סמוכים זה לזה" יבוא "משטחים מחומר מתאים". בתקנה 26(א) לתקנות העיקריות, במקום "לוחות סמוכים זה לזה" יבוא "משטחים מחומר מתאים". בתקנה 26(א) לתקנות העיקריות, במקום "לוחות סמוכים זה לזה" יבוא "משטחים מחומר מתאים".
תיקון תקנה 27 13. בתקנה 27 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:: בתקנה 27 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:: בתקנה 27 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:: בתקנה 27 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:: בתקנה 27 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא::
"(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." "(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." "(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." "(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." "(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים."
תיקון תקנה 29 14. בתקנה 29 לתקנות העיקריות – בתקנה 29 לתקנות העיקריות – בתקנה 29 לתקנות העיקריות – בתקנה 29 לתקנות העיקריות – בתקנה 29 לתקנות העיקריות –
(1) ברישה, במקום "לוחות" יבוא "משטחים"; (1) ברישה, במקום "לוחות" יבוא "משטחים"; (1) ברישה, במקום "לוחות" יבוא "משטחים"; (1) ברישה, במקום "לוחות" יבוא "משטחים"; (1) ברישה, במקום "לוחות" יבוא "משטחים";
(2) בפסקה (1), במקום "17" יבוא "15", ובמקום "בלוחות" יבוא "במשטחים"; (2) בפסקה (1), במקום "17" יבוא "15", ובמקום "בלוחות" יבוא "במשטחים"; (2) בפסקה (1), במקום "17" יבוא "15", ובמקום "בלוחות" יבוא "במשטחים"; (2) בפסקה (1), במקום "17" יבוא "15", ובמקום "בלוחות" יבוא "במשטחים"; (2) בפסקה (1), במקום "17" יבוא "15", ובמקום "בלוחות" יבוא "במשטחים";
(3) בתקנת משנה (2), במקום המילה "עביים" יבוא "אם הם עשויים מעץ, עוביים"; (3) בתקנת משנה (2), במקום המילה "עביים" יבוא "אם הם עשויים מעץ, עוביים"; (3) בתקנת משנה (2), במקום המילה "עביים" יבוא "אם הם עשויים מעץ, עוביים"; (3) בתקנת משנה (2), במקום המילה "עביים" יבוא "אם הם עשויים מעץ, עוביים"; (3) בתקנת משנה (2), במקום המילה "עביים" יבוא "אם הם עשויים מעץ, עוביים";
(4) בסופה יבוא : (4) בסופה יבוא : (4) בסופה יבוא : (4) בסופה יבוא : (4) בסופה יבוא :
"(4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3); "(4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3); "(4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3); "(4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3);
(5) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." (5) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." (5) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים." (5) הוראות תקנה זו לא יחולו על פיגום זקפים."
תיקון תקנה 30 15. בתקנה 30 לתקנות העיקריות – בתקנה 30 לתקנות העיקריות – בתקנה 30 לתקנות העיקריות – בתקנה 30 לתקנות העיקריות – בתקנה 30 לתקנות העיקריות –
(1) בכל מקום, במקום "לוח" יבוא "משטח", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; (1) בכל מקום, במקום "לוח" יבוא "משטח", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; (1) בכל מקום, במקום "לוח" יבוא "משטח", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; (1) בכל מקום, במקום "לוח" יבוא "משטח", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; (1) בכל מקום, במקום "לוח" יבוא "משטח", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה;
(2) בסופה יבוא:
(2) בסופה יבוא:
(2) בסופה יבוא:
(2) בסופה יבוא:
(2) בסופה יבוא:
"(ג) המשטחים יהיו צמודים אחד לשני ללא רווחים, למניעת נפילת חפצים." "(ג) המשטחים יהיו צמודים אחד לשני ללא רווחים, למניעת נפילת חפצים." "(ג) המשטחים יהיו צמודים אחד לשני ללא רווחים, למניעת נפילת חפצים." "(ג) המשטחים יהיו צמודים אחד לשני ללא רווחים, למניעת נפילת חפצים."
החלפת תקנה 34 16. במקום תקנה 34 יבוא: במקום תקנה 34 יבוא: במקום תקנה 34 יבוא: במקום תקנה 34 יבוא: במקום תקנה 34 יבוא:
"פיגום זקפים "פיגום זקפים "פיגום זקפים 34. מבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים, אלא אם כן הוא עומד בכל דרישות תקנה זו:
(1) הפיגום עומד בדרישות תקן פיגומים ישראלי, אף אם אינו עומד בשינויים ובתוספות הלאומיים לסעיפי תקן.
(2) כל רכיב מרכיבי הפיגום סומן על ידי יצרן הפיגומים בסימון של קבע הכולל את הפרטים האלה: שם היצרן, דגם הפיגום, מועד הייצור. השר
(3) בידי מבצע הבנייה תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת כמשמעותה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953, המעידה כי הפיגום עומד בדרישות התקן.
(4) עותק של תעודת הבדיקה כאמור בתקנת משנה (ג) צורף לפנקס הכללי, הנמצא באתר בו מותקן הפיגום."
תיקון תקנה 36 17. בתקנה 36 לתקנות העיקריות – בתקנה 36 לתקנות העיקריות – בתקנה 36 לתקנות העיקריות – בתקנה 36 לתקנות העיקריות – בתקנה 36 לתקנות העיקריות –
(1) תקנות משנה (א) עד (ד) – בטלות; (1) תקנות משנה (א) עד (ד) – בטלות; (1) תקנות משנה (א) עד (ד) – בטלות; (1) תקנות משנה (א) עד (ד) – בטלות; (1) תקנות משנה (א) עד (ד) – בטלות;
(2) בתקנת משנה (ו), אחרי "בידי מתכנן" יבוא "הקמת פיגומים". (2) בתקנת משנה (ו), אחרי "בידי מתכנן" יבוא "הקמת פיגומים". (2) בתקנת משנה (ו), אחרי "בידי מתכנן" יבוא "הקמת פיגומים". (2) בתקנת משנה (ו), אחרי "בידי מתכנן" יבוא "הקמת פיגומים". (2) בתקנת משנה (ו), אחרי "בידי מתכנן" יבוא "הקמת פיגומים".
ביטול תקנה 37 18. תקנה 37 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 37 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 37 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 37 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 37 לתקנות העיקריות – בטלה.
תיקון תקנה 40 19. בתקנה 40 לתקנות העיקריות –
בתקנה 40 לתקנות העיקריות –
בתקנה 40 לתקנות העיקריות –
בתקנה 40 לתקנות העיקריות –
בתקנה 40 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע החל מהמילה "ואם" ועד המילים "שני חלקי הזקף" יבוא "בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי;" (1) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע החל מהמילה "ואם" ועד המילים "שני חלקי הזקף" יבוא "בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי;" (1) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע החל מהמילה "ואם" ועד המילים "שני חלקי הזקף" יבוא "בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי;" (1) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע החל מהמילה "ואם" ועד המילים "שני חלקי הזקף" יבוא "בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי;" (1) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע החל מהמילה "ואם" ועד המילים "שני חלקי הזקף" יבוא "בהתאם להוראות היצרן ותקן פיגומים ישראלי;"
(2) תקנות משנה (ד) עד (ה) – בטלות. (2) תקנות משנה (ד) עד (ה) – בטלות. (2) תקנות משנה (ד) עד (ה) – בטלות. (2) תקנות משנה (ד) עד (ה) – בטלות. (2) תקנות משנה (ד) עד (ה) – בטלות.
ביטול תקנה 41 20. תקנה 41 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 41 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 41 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 41 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 41 לתקנות העיקריות – בטלה.
ביטול תקנה 42 21. תקנה 42 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 42 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 42 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 42 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 42 לתקנות העיקריות – בטלה.
תיקון תקנה 43 22. בתקנה 43 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ג) עד (ד)- בטלות.
בתקנה 43 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ג) עד (ד)- בטלות.
בתקנה 43 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ג) עד (ד)- בטלות.
בתקנה 43 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ג) עד (ד)- בטלות.
בתקנה 43 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ג) עד (ד)- בטלות.
תיקון תקנה 44 23. בתקנה 44 לתקנות העיקריות – בתקנה 44 לתקנות העיקריות – בתקנה 44 לתקנות העיקריות – בתקנה 44 לתקנות העיקריות – בתקנה 44 לתקנות העיקריות –
(1) תקנת משנה (ב) – בטלה; (1) תקנת משנה (ב) – בטלה; (1) תקנת משנה (ב) – בטלה; (1) תקנת משנה (ב) – בטלה;
(2) בתקנת משנה (ג) – (2) בתקנת משנה (ג) – (2) בתקנת משנה (ג) – (2) בתקנת משנה (ג) –
(א) המילים "של פיגום מצינורות מתכת" – יימחקו; (א) המילים "של פיגום מצינורות מתכת" – יימחקו; (א) המילים "של פיגום מצינורות מתכת" – יימחקו;
(ב) אחרי "מצמדות" יבוא "בלבד"; (ב) אחרי "מצמדות" יבוא "בלבד"; (ב) אחרי "מצמדות" יבוא "בלבד";
(ג) המילים "ולא ישתמשו לכך בלוחות עץ, חוטי ברזל מכל סוג שהוא או בחוטים אחרים" – יימחקו. (ג) המילים "ולא ישתמשו לכך בלוחות עץ, חוטי ברזל מכל סוג שהוא או בחוטים אחרים" – יימחקו. (ג) המילים "ולא ישתמשו לכך בלוחות עץ, חוטי ברזל מכל סוג שהוא או בחוטים אחרים" – יימחקו.
(3) בתקנת משנה (ז), אחרי "למבנה" יבוא "בהתאם לדרישות התקן והיצרן", והסיפה –תימחק. (3) בתקנת משנה (ז), אחרי "למבנה" יבוא "בהתאם לדרישות התקן והיצרן", והסיפה –תימחק. (3) בתקנת משנה (ז), אחרי "למבנה" יבוא "בהתאם לדרישות התקן והיצרן", והסיפה –תימחק. (3) בתקנת משנה (ז), אחרי "למבנה" יבוא "בהתאם לדרישות התקן והיצרן", והסיפה –תימחק.
(5) תקנת משנה (ח) – בטלה. (5) תקנת משנה (ח) – בטלה. (5) תקנת משנה (ח) – בטלה. (5) תקנת משנה (ח) – בטלה.
תחילה
24. (א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילת תוקפן של תקנות אלה על פיגומי זקפים שגובהם מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליהם הם עומדים ועד למשטח העליון אינו עולה על שישה מטרים, 18 חודשים מיום פרסומן. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילת תוקפן של תקנות אלה על פיגומי זקפים שגובהם מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליהם הם עומדים ועד למשטח העליון אינו עולה על שישה מטרים, 18 חודשים מיום פרסומן. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילת תוקפן של תקנות אלה על פיגומי זקפים שגובהם מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליהם הם עומדים ועד למשטח העליון אינו עולה על שישה מטרים, 18 חודשים מיום פרסומן. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילת תוקפן של תקנות אלה על פיגומי זקפים שגובהם מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליהם הם עומדים ועד למשטח העליון אינו עולה על שישה מטרים, 18 חודשים מיום פרסומן. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילת תוקפן של תקנות אלה על פיגומי זקפים שגובהם מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליהם הם עומדים ועד למשטח העליון אינו עולה על שישה מטרים, 18 חודשים מיום פרסומן.
תחולה 25 תקנות אלה לא יחולו על פיגום זקפים שהוקם לפני מועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א) או (ב), לפי העניין. תקנות אלה לא יחולו על פיגום זקפים שהוקם לפני מועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א) או (ב), לפי העניין. תקנות אלה לא יחולו על פיגום זקפים שהוקם לפני מועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א) או (ב), לפי העניין. תקנות אלה לא יחולו על פיגום זקפים שהוקם לפני מועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א) או (ב), לפי העניין. תקנות אלה לא יחולו על פיגום זקפים שהוקם לפני מועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א) או (ב), לפי העניין.
הוראת מעבר 26. מי ששימש בונה מקצועי לפיגומים ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה רשאי להמשיך כבונה מקצועי לפיגומים ובלבד שבתוך שנתיים ממועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א)ביצע השתלמות לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח העבודה הראשי. מי ששימש בונה מקצועי לפיגומים ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה רשאי להמשיך כבונה מקצועי לפיגומים ובלבד שבתוך שנתיים ממועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א)ביצע השתלמות לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח העבודה הראשי. מי ששימש בונה מקצועי לפיגומים ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה רשאי להמשיך כבונה מקצועי לפיגומים ובלבד שבתוך שנתיים ממועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א)ביצע השתלמות לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח העבודה הראשי. מי ששימש בונה מקצועי לפיגומים ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה רשאי להמשיך כבונה מקצועי לפיגומים ובלבד שבתוך שנתיים ממועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א)ביצע השתלמות לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח העבודה הראשי. מי ששימש בונה מקצועי לפיגומים ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה רשאי להמשיך כבונה מקצועי לפיגומים ובלבד שבתוך שנתיים ממועד התחילה הקבוע בתקנה 24(א)ביצע השתלמות לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח העבודה הראשי.