חומר רקע
1
כ"ו בטבת, התשע
"ז
3
, בינואר2019
לכבוד
יו,"ר ועדת הכנסת
חבר הכנסת מ
כלוף מ יקי זוהר
הני דון: דרישה להתייחסות משפטית כתובה מאת היועץ המשפטי לוועדה המשותפת לוועדת
הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט
ל
עניין
הליך 'תיקון מס41
לחוק לשכת עורכי הדין -
בטרם
דיון הוועד ה ביום9
7.1.201
1.
מזה כ,מה ימים מתפרס ם קמפיין הסתה פראי
מצד לשכת עורכי הדי
ן ,כ
נגד כנסת ישראל
– הריבון; קמפיין אגרסיבי
, בה שקעה של מיליוני שקלים
המתפר
ש
,בעיתונות הכתובה על
,גבי אוטובוסים ,בשלטי חוצות
ובפלטפורמות באינטרנט
כמו
באנרים, דפ י נחיתה
ו.סרטונים
2.
לזאת
אף
" נוסף
איום"
הלשכה לפנות לבג"צ ,כנגד הכנסת כדי
ל רפות
יד י,הכנסת מ להשלים
הליך חקיקה ,מקצועי
צודק וראוי .
3.
אנו מפנים את
תשומת לבך, כי
איומי ,ם אלו .איומי סרק הם וכי מבחינה משפטית אין כל
פסול בהליך החקיקה הצוד
ק, הר
אוי והמקצועי המבו
צע על ידך , דומה כי הייעוץ
המש פטי
שניתן לך
ביחס לסיכויי
ביטול תיקון החקיקה ע"י בג"צ ,שגוי.
4.
אנו ה מתמחים, דורשים כי תדרוש התייחסות כתובה מהיועץ המשפטי לוועדה
המשותפת ,ע"ו
ד גור בליי, שיפרו
ט בפני ך את
הקשיים המשפטיים (
)הלכאוריים –
אנו
.משפטנים. טוענים לרישיון וזאת בט
רם הדיון העתיד להתק
יים ביו ם שני הקרוב לפני
הקר
יאה השני יה.והשלישית
אנו
ל
א נסתפ
ק באמירות תלושות של "פ"גם בהליך
"/
כשל
"חוקתי –
אנו
מיש ירים מבט
להתמודד עם כל טענ
ה משפטית שהיא .
ולא מוכנים
להסת
פ
ק בכותרות של ייעוץ משפטי ,אנו עורכי הדין של דור העתיד , דורשים לבצע דיון
מקצועי משפטי ,
.מעמיק וטהור
5.
לידיעתך,
ביום4.6.18
,ה
צהירה שרת המ
שפטים על בימת הכ
נסת כי:
"לי אין סמכות לתת פקטור, זה לא בסמכותי.
אני ישבתי יחד עם יו"ר
לשכת עוה"ד אפי נווה ועם חה"כ
נ ורית קורן שהיא גם חברה בוועדה
לבחירת שופטים. ישבנו שלושתנו לפני שבועיים, בדיוק כדי לדבר על
הסוגיה שאת העלית פה, כי כבר פנית אלי כמה וכמה פעמים
וחשבנו
מה אפשר
לעשות. יו"ר לשכת עוה"ד לא מוכן בשום אופן לדבר על
.פקטור"
2
6.
ה
תייחסות
ו של יו"ר לש
כ,ת עורכי הדין להליך החקיק
ה בעניין רף מעבר הבחינה ,
הנה
התייחסות אשר
מטע.ה ומוטעית
תוך
האשמות כי מדובר בחקיקת פר יימריז, וכי החוק
כולו נולד בחט
א מתו
ך מניעים זרים ופסולים, תוך התעלמות מהחלטות בימ"ש - "
הדברים
"נבחנו בבית המשפט . כן ממשיך
יו "ר לשכת עורכי
הדין, אשר נגדו הוגש כת ,ב אישום
"י אי ל "ם
ביכולתו ל
החזיק מ
תמחים כבני ערובה:
"לאור התפ
טרותם של חברי הוועדה הבוחנת, פ
סו ר ם
הציוני ם של
מתמחים שנבחנו בבחינת ההסמכה בחודש שע
בר ,נד חה למועד בלתי
"ידוע.
דומה כי יו"ר
לשכת עורכי הדין, מפעיל באמצעים פסולים שיתוק מערכ ,ת רישוי והסמכה
ללא כל מק .ור בדין לעשות כן ה
מדובר בש יכרון
כח משולל כל רסן
, ש ל העומד בראש
איגוד מקצועי.
בפסק
דינו
של
כב ' השופט
עמית ב עע"מ3717/18
,ד"ר עופר פרץ 'נ
הוועדה הבוחנת של
לשכת עורכי הדין בישראל ,נפס ק כי
לבית המ שפט אין
מקור בדין לבית ה משפט להתערב
בנרמול כשלי בחינה .
.כל בחינה שהיא
7.
שרת המשפטים תפר ה מבנה כלאיים של ועדה בוחנת שאמורה עפ"י לשון החוק להיות
סטטוטורית .אך בפועל אינ
ה נתונה
לכל
פיקוח ו/
או
בקרה
. ו
עדה בוחנת
אשר התפרקה
.מסמכויותיה שניתנו לה בחוק אנו מפנים אותך למכתבו של סגן יו"ר הכנסת, חה"כ
,חיליק בר מיום22.11.2018
, מכתב אל יו"ר הכנסת שכותר תו: "הטעיית חברי כנסת
בה
צבעה על הצעת חוק ממשלתית , "שבו מעלה ח
ה"כ
בר
את ה
ל יך החקיקה הפסול
והפ
גום ש
הובילה שרת המשפטים בשיתוף ע.ם יו"ר לשכת עורכי הדין
8.
,מדיון מהיר בוועדה לענייני ביקורת המדינה עולה כי לא מבוצעת הלכה למעשה כל הפרדה
בין הגוף הבוחן לבין לשכת עורכי הדין הגיל
ד אית, וכי
קיים חשש ממשי למעו רבות פסולה
של לשכת עו רכי
הדי
ן ב .הליך הבחינות
באותו הדיו ן, הופיעה עו"ד מרגנית לוי, היועצת
המשפטית של שרת המשפטית וציינה כי
מהיי
עוץ המשפטי שקיבלה השרה, לשרה א ין כל
סמכות בנרמו.ל כשלי הבחינה (שוב –
המדובר בכותרת ללא כל
נימוקים משפטיים)
י
ו"ר הוועדה, חה"כ שלי יחימו
ביץ הצהירה לפ
רוט
וקול יו ב ם14.11.2018
:
"אני לא מאמינ
ה שאני שומעת את זה. אני פש וט–
סליחה שאני
אומרת את זה–
לא מאמינה לכם. אני רוצה לומר שהתשובות שקיבלנו
מלשכת עורכי הדין מבישות."
9.
שרת המשפטים, יצאה בהודאה ל
ע יתונות ביום8.8.2018, וכחלק מיישום פס ק דינו של
השופט עמית, הוד
יעה על תוספת זמן בבחינות , צמצום חומר הלימוד והפרדת רשימות
חקיקה –
החלטותיה אלו לא חלו על נפגעי שתי
הבחינות הראשונות למתכונת ה בחינות
החדשה (מועדי
12/17
ו6/18
,)מאח
ר והרפורמה שהובלה על ידה, לא נתנה
את הדעת
3
לדרישת גורם מפקח ומבקר על הליך הב
חינו
ת ;
המתמחים המוכשלים
לא פוצו על כשלי
הבחינה הרבים, ו לא ניתן להם כל מענה
ל
חוסר במרכיב מימד זמן הבחינה ,
כשלים אלו
הפכו את המוכשלים לשפני ניסיונות שלא כדין .
10
. אתמו ל, במסגרת כנס
חדלות פירעון ושיקום כלכלי המתקיים בימים אלו
, ה תייחס יו"ר
לשכת עורכי הדין להליך החקיקה:וטען כי
" אנ י
מאוד מקווה שהצעה זו לא תתקבל אם לא אז נעת
ו
ר לבג״ץ..
.אנו
לא רוצים להציף את
שערי המקצוע
...זו ה
יתה ה
אג'נדה שלי בקד
נ ציה
האחרונה,
,יישמנו אותה
אני לא מתבייש בזה שה בחינות נעשו קשות
יותר .. חברי הכנסת מנסים לקדם
קפ טור באמצעות חוק צופה בני
פריימ
ריז..
אני מוכן לג
בש לשתי בחי נות
ה
ראשונות במתכו
נת החדשה,
יש בהם משום ניסוי
וטעייה ואולי במידה מסוימת ה"ם שפני ניסיון..
,לא למותר לציין כי
גילדה א
ג'נד
אית, אין לה כל סמכות לוויסות השוק החו
פשי ו/
או מניעת
מתן רישיונות
עיסוק כדין! דברים אלו הינם הודאה נוספת, ב
יצירת דור של שפני
ניסוי
ופגיעה אנו
שה בחופש העיסוק ,
כמו
גם,
הודאה למעורבותו של
יו "ר הלשכה במערך
הבחינות, אש לע ר
פי
ק חו –
אמור
להיות
מנותק לחלוטין מכל השפעה על.הוועדה הבוחנת
מסקירה מ קצועית של סקטור עורכי הדין לשנת2017
,
עולה כי
ה שכר החציוני
של
עורכי
הדין
גבוה מעל פי שתיים (!) מהשכר החציוני
של כלל האוכלוסי
י.ה
נוסף על האמור, לא
נרש
ם כל שינ.וי בעקומת הביקוש למשרות דרושים בעריכת דין
11
.
ביום26.12.18, הופיע בפני
ך ,מב סגרת
דיון ועד ת הכנסת
, עו"ד גיל ברינ
גר
, מ
צ
וות הייע וץ
,המשפטי של השרה
מש סר אי דיוקים
צורמים ואף הוא, הטעה את חברי ה כנסת היושבים
בוועדה:
"
עו"ד
גיל ברינג
ר :
השרה ביקשה להמתין שבוע לתוצאות הבחינה לפני שהיא תבח
ן
--
אוסנת הילה מרק
)(הליכוד:
מה זה קשור ? זה לא שייך היו כבר2
בחינות אחרות , אנחנו לא באים לסדר עוול של
הבחינה הזאת, אנחנו באים לסדר עוול של מתמחים של שנים קוד
ומ ! ת , זה לא קשור
עו"ד
גיל ברינג
ר :
השרה ביקשה להמתין שבוע לתוצאות..
אוסנת הילה מרק
)(הליכוד:
4
עוד שבוע אין כלום..
עו"ד
גיל ברינג
ר :
,אם אפשר אני אשמח לסיים משפט שה רה ביקשה להמתין שבוע לתוצאות הבחינה לפני
הש .יא תבחן את האפשרות לחתום על תקנות הפקטור
אוסנת הילה מרק
)(הליכוד:
??טוב, אני מפריעה לך
אתם מפריעים ל4000
.מתמחים
עו"ד
גיל ברינג
ר :
.השרה החליטה לחתום על תקנות הפקטור
היו"ר
מכ לוף :מיקי זוהר
??מתי
אוסנת הילה מרק
)(הליכוד:
אז למה לחכות שבוע , אם כבר יש החלטה? אתה לא מחדש לנו כלום אין לך דבר חד ש
.לומר
עו"ד
גיל ברינג
ר :
ולכן השרה חתמה על תקנות ., עכשיו אפשר להמשיך בצעקות
אחמד טיבי
)(הרשימה המשותפת :
?מה זה אומר
עו"ד
גיל ברינג
ר :
זה אומר שהשרה חתמה על תקנות .תח
מה ברגע זה על תקנות ו
כעת
הוועדה המקצועית
,ראשית לראשונה לתת פקטור
בעצם הבעיה הייתה
שאף גורם לא
היה רשאי לתת פקטור , וזה
נכון .
.כרגע הוועדה המקצועית מוסמכת לתת פקטור אף גורם לא היה רשאי לתת פקטור וכרגע
הוועדה
מוסמכת.
"
12
. כפ
י המוצג בפניך, עו"ד ברינגר מטעה שוב את חברי ה
כנסת . מגמגם ומשנה גרסאות בהתאם
לניסיונות חברי הכנסת להבין את הסיטו
אציה שנוצרה.
מצד אחד, בכוונת השרה לשקול
באם ל חתום על תקנות. הוא מבקש,מחברי הכנסת להמתין
כאשר הוא יודע, שהכנסת ערב
התפז.רות
כאשר חברי הכנסת לוחצים
לקבל תשובות ענייניות, הוא מציין כי
בכוונת השרה
לחת ום על תקנות, ולאחר מכן
שוב משנה את
דבריו
כי כבר חתמה על תקנ .ות
13
. מ
בדיק ת הנושא עולה כי
תקנות אלו,
נחתמו בבזק
ו לא עברו הליך תיקון
בהת אם להנחיות
היועץ המשפטי לממשלה
, ו
פסחו על פרסום ט
יו טא לציבור
שהינו חלק מחייב ב טרם
5
החתימה על התקנות .כל ז
א
ת, כאש ר עו"ד ברינגר יודע כי ביום14.11.2018
, הצהירה
הוועדה הבוחנת לפר
וטוק:ול
"וע הו
דה הבוחנ
ת ל א חושבת שזה
בס
מכותה.. ואמרתי: לב ד מכך, עמדת
".הוועדה הבוחנת היא לא לתת פקטור
14
.
עינך
הרואות , מדובר
בה
טעיית חברי כנסת בכל ההליך שבוצע בניצוחה של שרת המשפטים
אשר מפרסמת
ב
הודעותיה לע
י
תונות אודות "מתנו "ת""הקלות" ומבצעים , מטעה את
הציבור ב
פר
סומים מוטי ם ושקריים
החוטאים לאמת ב.לשון המעטה
הנה לפניך, פתאום
השרה מצאה סמכות
תוך כדי דיון מקצועי בפניך
. ה אם השרה מודעת להתנהלותו של
?היועמ"ש שלה
15
.
,אנא ממך, יו"ר נכבד דרוש
ח ו"ד מקצועית כתובה
ומנו
מ קת
מ היועץ המשפטי
לוועדה החוקה, חוק ומשפט המשמש כיועץ משפטי לוועדה המ שותפת
בראשותך , בעניין 'תיקון מס41
לחוק לשכת עורכי הדין
. שכן, הי דוע לנו המשפטנים, כפי
מאגרי המידע המשפטיים הפתוחים לציבור: עילה לביקורת שיפוטית על הליך החקיקה ,
תקום אך כאשר "הליך החקיקה נוגד את הדין .ניגוד זה יכול שיהיה בעל אופי דיוני (למשל ,
העדר רוב דרוש או אי-קיום הליכים הנדרשים על-ידי החוק או התקנון )ויכול שיהיה בעל
אופי מהותי (למשל ,סתירה להוראות חוק-יסוד משוריין).
להלן
נו זכ רי עבורך הלכה פסוקה ו ציטוטים מפסקי דין של בג"צ לעניין
פסילת חוקי הכנסת:
.א בג"ץ
5304/15
- ההסתדרות הרפואית בישראל נ 'כנסת יש
ל רא:
"הלכה פסוקה המעוגנת במבנה הדמוקרטי ,בכיבוד הרשויות וגם בשכל הישר ,היא כי על
בית המשפט לנהוג בריסון בבואו לבחון חוקים שחוקקה הכנסת ,המבטאים את רצון העם
(ראו למשל :בג"ץ
8665/14
דסטה נ 'הכנסת[ ,פורסם בנבו ]פסקה
22
לפסק דינה של
הנשיאה מ 'נאור (
11.8.2015
) (להלן עניין דסטה ;)בג"ץ
1213/10
ניר נ 'יו"ר הכנסת[ ,פורסם
בנבו ]פסקה
27
לפסק דינה של הנשיאה ד 'ביניש (
23.2.2012
( )להלן עניין ניר .))זהירות
מיוחדת נדרשת בעת בחינת חוקתיותו של חוק (בג"ץ
7385/13
איתן - מדיניות הגירה
ישראלית נ 'ממשלת ישראל[ ,פורסם בנבו ]פסקה
23
(
22.9.2014
( )להלן עניין איתן ;)בג"ץ
1548/07
לשכת עורכי הדין בישראל נ 'השר לבטחון פנים[ ,פורסם בנבו ]פסקה
17
(
14.7.2008
.))נקודת המוצא לבחינת חוקתיותו של החוק היא ,איפוא ,כי מדובר בחוק של
הכנסת המבטא את רצון נבחרי העם ,וככזה ,בית המשפט נדרש לכבדו ;על כן לא בנקל
יקבע בית המשפט שחוק מסוים אינו חוקתי (בג"ץ
3434/96
הופנונג נ 'יושב-ראש הכנסת ,
פ"ד נ(3
,)
57
,
67
(
1996
( ))להלן עניין הופנונג ;)בג"ץ
4769/95
מנחם נ 'שר התחבורה ,פ"ד
נז(1
)
235
,
264-263
(
2002
( )להלן עניין מנחם.))
יש לזכור כי חוק שנחקק על ידי הכנסת נהנה מחזקת חוקתיות שמטילה על הטוען לאי
חוקתיות את הנטל להראות ,לפחות לכאורה ,שהחוק אינו חוקתי ,בטרם יעבור הנטל
למדינה ולכנסת להצדיק את חוקתיותו. חזקת החוקתיות אף מחייבת את בית המשפט
6
לצאת מנקודת הנחה שהחוק לא נועד לפגוע בעקרונות חוקתיים (עניין הופנונג ,עמוד
68
,)
ומכל מקום מטילה עליו אחריות
"מיוחדת.
.ב בג"ץ
9518/16
- פרופ 'אלון הראל נ 'כנסת ישראל:
"כאשר המדובר בביקורת שיפוטית על מעשי חקיקה שהושלמו ,חזר בית משפט זה
והטעים ,כי יורה על פסילת הוראות חוק רק כמוצא אחרון וכאשר אין עומדת לו כל
אפשרות אחרת .יפים לעניין ד
ברי השופט י 'זמיר באחת הפרשות :
"עד שבית המשפט
פוסל חוק ,הוא חייב לשבת שבעה נקיים :לבדוק היטב את לשון החוק ואת תכלית החוק
ולהקפיד מאוד עם עצמו ,עד שיהיה משוכנע לחלוטין כי תקלה היא שאין לה תקנה"
(בג"ץ
3434/96
ד"ר מנחם הופנונג נ 'יושב-ראש הכנסת ואח ,'פ"ד נ(3)
57
,
66
(
1996
.))יהיו
הדברים נר לרגלינו עם תחילת מסענו לבחינת הוראות החוק והחלטת הממשלה .ועם זאת ,
בתוך עמנו אנו יושבים ושבילי המינהל הציבורי נהירים לנו ,כך שלא בקושי רב ניתן לקרוא
לא רק את שיטי החוק וההחלטה אלא גם בין השיטין."
"בג"ץ עמד על סמכותו לבחון את הליכי החקיקה של הכנסת ,בציינו כי ההתפתחות
המשמעותית ביותר בסוגיית הביקורת השיפוטית על הליכי חקיקה נעשתה בעניין מגדלי
העופות ,שם נקבע כי רק פגם שיש בו פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך
החקיקה במשטרנו הפרלמנטרי והחוקתי יצדיק התערבות שיפוטית בהליך החקיק
ה.
הפרדת הרשויות בהתגלמותה מחייבת ריסון מזה וביקורתיות מזה .היטיב לתאר זאת
השופט (כתוארו אז )מ 'חשין:
"לכל אחת משלוש הרשויות העושות שלטון מוקצית חלקה משלה ,ובה היא שליטה
בלבדית – חלקת-מחוקק ,חלקת-מבצע ,חלקת-שופט .בה-בעת מחזיקה כל רשות בקרניהן
של שתי הרשוי
ות האחרות ומוחזקת היא בקרניה על-ידי שתי הרשויות האחרות ,לבל תנגח
רשות את רעותה ,ולבל תשתלט רשות על חלקותיהן של אחיותיה הרשויות האחרות .
הרשויות נפרדות אפוא אישה מרעותה ,אך גם קשורות הן ביניהן-לבין-עצמן .מדברים אנו
במעין-סחַ רְ חֶ רֶ ת ולה שלוש כנפיים .חוכמת המד
ינאות היא כי יישמר שיווי-משקל ,
והנדנדה תיסוב במתינות לרווחתם של הכול .ואולם ,שעה שאחת מן הרשויות תטלטל את
קרניה יתר-על-המידה ,או מקום שאחת מן הרוכבות על כנף-הנדנדה תפר את שיווי-
המשקל ,ייפרעו הסדרים ,וטלטלה תאחז בכל מערך השלטון( "בג"ץ
4885/03
ארגון מגדלי
הע
ופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ 'ממשלת ישראל ,פ"ד נט(2
)
14
,
82
(
2004
)
(להלן :עניין מגדלי העופות ;)על ביקורת שיפוטית הנוגעת להליך החקיקה כאמצעי
להבטחת הפרדת הרשויות ראו :איתי בר-סימן-טוב "דיני החקיקה "עיוני משפט לז
645
,
660-659
(התשע"ו.))
הנה כי כן, ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה אינה 'לעומתית 'כלפי הכנסת ;היא
בעדה .היא נעשית תוך הקפדה על איזון עדין וזהיר ,להבטחת עצמאותה של הכנסת ,רום-
מעמדה ודרכי פעולתה ,בד בבד עם הבטחת התנאים לחקיקת חוק ראוי לשמו ;לא
בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן ,אלא בפיקוח על הל
יכי חקיקתו."
7
.ג בג"ץ
761/86
- מיעארי נ 'יושב-ראש הכנסת:
"סמכות לחוד ,ושיקול-דעת בהפעלת הסמכות לחוד
]...[לא כל סמכות הנתונה לבית
המשפט הגבוה לצדק הוא חייב בהפעלתה .יש לו, לבית המשפט, שיקול דעת בהפעלת
הסמכות .שימוש בשיקול דעת זה חשוב הוא בעיקר בכל הנוגע לב
יקורת השיפוטית על
פעולות אורגנים של הרשות המחוקקת .על-כן ,נתערב בהליכים פנים פרלמנטריים רק
כאשר נטענת פגיעה ניכרת ,שיש בה פגיעה בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי
]...[
ריסון עצמי זה צריך למצוא את מירב ביטויו ,כאשר ההליך בו מתבקשת ההתערבות הוא
הליך החקיקה עצמ
ו( "דברי השופט (כתוארו אז )א 'ברק ,שם ,בפסקה 6
.) על בסיס האמור
נקבע כי עילה לביקורת שיפוטית על הליך החקיקה ,תקום אך כאשר "הליך החקיקה
נוגד את הדין .ניגו
ד זה יכול שיהיה בעל אופי דיוני (למשל ,העדר רוב דרוש או אי-קיום
הליכים הנדרשים על-ידי החוק או התקנון )ויכ
ול שיהיה בעל אופי מהותי (למשל ,סתירה
להוראות חוק-יסוד משוריין( ")שם.)
.ד בג"ץ
10042/16
- צחי קוונטינסקי נ 'כנסת ישראל:
"על בסיס האמור נקבע כי עילה לביקורת שיפוטית על הליך החקיקה ,תקום אך כאשר
"הליך החקיקה נוגד את הדין .ויכול שיהיה בעל אופי מהותי (למשל ,סתירה להוראות
חוק-יסוד משוריין( ")שם.)
" כמעט בכל פסקי הדין של בית משפט זה שעסקו בסוגיה של ביקורת שיפוטית על הליכים
פנימיים של הכנסת בכלל והליכי חקיקה בפרט ,החל מענין שריד ,הודגשה חובת הריסון
הגבוהה הנדרשת מבית המשפט ,לבל יסיג חלילה את גבולו של בית המחוקקי
ם ,כנובע
מעקרון הפרדת הרשויות ,ומתוך כיבוד האוטונומיה של הכנסת בניהול ענייניה הפנימיים
וכך נאמר בין היתר בענין שריד -
"סדרי עבודתו של בית הנבחרים הם עניין פנימי שלו ,השייך מבחינת הפרדת הרשויות
לרשות המחוקקת עצמה ,אשר בידה גם הכלים לבחינה עצמית ולבדיקה עצמ
ית של
החלטותיה שלה .מן הראוי הוא ,על-כן ,כי הרשות השופטת תכבד את ענייניו הפנימיים
של הגוף המחוקק ולא תתערב בהם .זאת ועוד :החלטותיה של הכנסת בכל הנוגע ליחסי
הגומלין שבינה לבין הממשלה טעונים לרוב מטען פוליטי כבד ,אשר מן הראוי הוא ,כי
הרשות השופטת תמשוך ידיה ממנו כדי למנוע עד כמה שניתן 'פוליטיזציה של השפיטה'
(כלשונו של השופט א' ויתקון ,פוליטיקה ומשפט (האוניברסיטה העברית בירושלים ,
תשכ"ה )
58
.)נמצא ,כי 'טעמים עליונים שבהפרדת הרשויות ,בעצמאות הפרלמנט ,ובכבוד
הדדי שראוי שישרור בין רשויות המדינה ,מחייבים ,כי הכנסת תיהנה מחופש פעולה
לנהל את הליכיה כראות עיניה ,בלא שתבואנה רשויות חוץ ותפשפשנה במעשיה אם
ישים בית-משפט את עצמו פוסק בתקינות הליכי הכנסת ,לא תוכל זו למלא תפקידיה
כראוי, וגם בית
המשפט יוצף בהתדיינויות ,שתעשינה אותו לזירת-תמיד של מאבקים
פוליטיים ונוהליים( 'י' ש 'צמח' ,בעיית אי-שפיטות ההליכים הפרלמנטריים 'עיוני משפט ג
(תשל"ג-ל"ד )
752
,
753
.)אכן ,הצורך לכבד את מעמדה של הרשות המחוקקת מזה ,והצורך
8
להגן על הרשות השופטת מזה ,הם שמצדיקים משיכת ידם של השופטים מעיסוק
בביקורת על דרכי ניהולו של בית המחוקקים בכל הנוגע ליחס
י הגומלין שבינו לבין
הממשלה" (פסקה 7
.)
כזכור ,
מארג
חוקי היסוד של מדינת ישראל הפקיד במפורש בידי הכנסת את הסמכות
לקבוע את סדרי עבודתה (סעיף
19
לחוק יסוד :הכנסת ,)ואל לו לבית המשפט להסיג את
גבולה של הכנסת בענין זה ,ככל שאין מדובר בהפרה מהותית של נורמה חוקתית .שיקול
זה של הפרדת רשויות וכיבוד הדדי בין הרשויות הודגש במיוחד בכל הנוגע להליכי
החקיקה ,שהם ליבת תפקידה של הכנסת כבית המחוקקים של מדינת ישראל .
ין י לענ זה, הדברים הברורים שנאמרו בהקשר זה בפסק הדין בענין מגדלי העופות עצמו -
"סיכומם של דברים ;עמדנו בהרחבה לע הבעייתיות הרבה הכרוכה במנגנון חקיקה מסוגו
של חוק ההסדרים מבחינת ההליך הדמוקרטי התקין ,מבחינת עקרון הפרדת הרשויות
ומבחינת אופיו הדמוקרטי-ייצוגי של המשטר בישראל .מן הראוי אפוא כי הכנסת תיתן
דעתה על הבעייתיות הרבה הכרוכה במנגנון חקיקתי זה ותבטיח כי השימוש ב
מנגנון זה ,
אם בכלל ,ייעשה באופן מושכל ומוגבל .על-פי גישתנו אשר פורטה לעיל ,הפתרון למצב
שנוצר עקב השימוש המופרז שנעשה במנגנון חקיקה זה אינו בידיו של בית-המשפט ,אלא
בראש ובראשונה בידיו של המחוקק .אכן ,מנגנון החקיקה מסוגו של חוק ההסדרים פוגע
במעמדה של הכנסת כבית המחוקקים של המדינה ,ותפקידו של בית-משפט זה להתריע על
כך ...אולם תפקיד השמירה על מעמדה של הכנסת מפני מנגנוני חקיקה המאפשרים את
הסגת גבולה על-ידי הרשות המבצעת ,נתון בראש ובראשונה בידיה של הכנסת עצמה .
'הכנסת - ורק היא - יכולה לשנות את כללי המשחק .הסמכות שמוענקת לרשות המבצעת
ולרשות השופטת ,היא הסמכות שהכנסת - בכובע של הרשות המכוננת (חוקי היסוד )או
בכובע של הרשות המחוקקת (חוקים רגילים)
-
מעליונותה של הכנסת מתבקש
שההכרעות החשובות והעקרוניות למהות המשטר ייעשו על-ידי הכנסת ולא על-ידי
הרשויות האחרות .זאת סמכות המיוחדת לכנסת .סמכות זו - חובה בצדה .על הכנסת
להגשים סמכות זו בעצמה ,ואין היא יכולה ...להעביר סמכות זו לזולתה' (ברק 'הפרלמנט
ובית-המשפט ,'בעמ '
7
.)
"
ה רא גם
: הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים, יצחק זמיר, משפט וממשל ח' תשנ"ג
בכבוד רק ובהוקרה על
מאמציך הרבים,
כיו,"ר הוועדה המשותפת
מעריכי ם
ומוקירים -
.המתמחים במשפטים