מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים ג' בשבט תשע"ט מושב חמישי 9 ינואר 2019 בנושא: הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית, הצעה לדיון מהיר של ח"כ ניבין אבו רחמון (11338) ביום י"ח בכסלו תשע"ט, 26 בנובמבר 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת המדע והטכנולוגיה את הצעתה של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון (מס' 11338), בנושא: הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית. בדברי ההסבר להצעה כתבה חברת הכנסת:"מפרסום מסמך המדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי, העוסק בפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית בישראל, עולה צורך ברור, שטרם קיבל מענה, בהנגשת אתרי אינטרנט של משרדי הממשלה והשירותים המקוונים השונים שמסופקים על ידם. על פי המסמך, השימוש באינטרנט בכל הקשור בהתנהלות החברה הערבית מול רשויות, כמו תשלומים (חשבונות ארנונה, חשמל ועוד), הזמנת תורים ומילוי טפסים נמצא בפער משמעותי בין יהודים לערבים: רק 34% משתמשים בשירות כזה, לעומת 65% מהאוכלוסייה היהודית. בנוסף עולה מהמחקר כי רוב השירותים אינם מתורגמים לערבית, וגם כשקיים תרגום, הטפסים אינם מתורגמים היטב (תרגום לא מקצועי). צמצום הפערים הדיגיטליים והנגישות לאינטרנט של החברה הערבית בישראל הוא חלק בלתי נפרד והכרחי מהדרך שאנו צריכים לעשות כדי להביא לצמצום פערים כלכליים". ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת אורי מקלב קיימה ישיבה ביום ב' בטבת תשע"ט, 10 בדצמבר 2018, בנושא: הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית, הצעה לדיון מהיר של ח"כ ניבין אבו רחמון (11338). בישיבה השתתפו נציגי רשות התקשוב הממשלתי, נציגי משרדי הממשלה, מרכז השלטון המקומי, המוסד לביטוח לאומי, איגוד האינטרנט הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמותות לצמצום הפער הדיגיטלי ומוזמנים נוספים. יושב-ראש הוועדה חה"כ מקלב הדגיש בדבריו את החשיבות העליונה בהנגשת המידע ובצמצום פערים דיגיטליים לכלל אזרחי ישראל. לדבריו, "קבלת השירות בשפה הערבית הינה זכות בסיסית של דוברי השפה, וחובתם של משרדי הממשלה לספק להם את השירות הזה בשפתם. ישנו ציבור גדול מאד ולא רק מבין דוברי השפה הערבית, המוערך בכמיליון וחצי אזרחים, אשר יש להם פער גדול מאוד בתחום הנגישות הדיגיטלית בכלל ובכללם בהנגשת השפה. לא ניתן לנהל מערכת מתקדמת כשיש ציבור גדול מאוד שלא נגיש לאותן מערכות ובעצם הוא מודר באופן מוחלט מן השירות הממשלתי הניתן לו באופן שוטף כמתבקש". כמו כן ציין חה"כ מקלב במהלך הדיון את הצורך בהקמת צוות בין-משרדי לנושאים חשובים אלו תחת סמכות רשות התקשוב הממשלתי, אשר תאגם את הסמכות בנושא חשוב זה, תטפל ותעקוב אחר פעילות משרדי הממשלה תוך קידום הנדרש בתחום זה. מתן שחק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג בפני הוועדה את המסמך שכתב על הצגת מידע בשפה הערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה. בדבריו ציין כי הסוגיה נדונה בעבר בדוח מבקר המדינה משנת 2002, ובעקבותיו נקבעו סטנדרטים להנגשת המידע על ידי יחידת ממשל זמין. הסטנדרטים עודכנו ופורסמו בשנת 2012, וקבעו כי על משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם באתר האינטרנט שלהם אתר בית בשפה הערבית, אשר יכיל מידע מפורט על המשרד ושירותיו. למרות פרסום הסטנדרטים, ליחידת ממשל זמין אין כל סמכות או יכולת לאכוף את הסטנדרטים שנקבעו בעניין הנגישות הלשונית. כמו כן ציין שחק כי ניכר חוסר אחידות בנושא בין משרדי הממשלה השונים, ויש משרדי ממשלה שבהם אין כלל נגישות לשפה הערבית. חה"כ ניבין אבו רחמון, מגישת ההצעה לדיון, ציינה כי "השפה היא זהות וזכות. היא קיום אישי וקולקטיבי. החברה הערבית סובלת מפערים דיגיטליים משמעותיים ביחס לחברה היהודית בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ומאפייני השימוש בו, השימוש הפונקציונלי ברשת, כגון מילוי טפסים, תשלומים וקביעת תורים. עובדה זו קשורה באופן ישיר לעלייה באיכות החיים ולהתפתחות האישית והחברתית של המגזר הערבי. אם המדינה תשקיע בנגישות לאינטרנט ובשימוש בו, הדבר יכול לשמש מנוף רב-עוצמה לקידום כלכלי וחברתי מהיר של החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים-כלכליים". ד"ר אסמאא גנאים, חוקרת ויועצת דיגיטציה אשר כתבה מסמך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בנושא האינטרנט בחברה הערבית, ציינה כי "אין די במידע. יש חשיבות ליצירת אמון וביטחון באמינות התרגום וביעילותו". כמו כן הוסיפה כי יש הכרח ביצירת מיומנות בשימוש ברשת להימנעות מאלימות ברשת. להלן המלצות הוועדה: • רשות התקשוב הממשלתי: להקים צוות בין-משרדי תחת אחריות רשות התקשוב הממשלתי, שיעסוק ויאגם את נושא הנגישות לשפה הערבית. להגיש לוועדה דוח מעקב שנתי על תפקוד משרדי הממשלה בתחום הנגשת השירותים שלהם בשפה הערבית. • משרד האוצר: לשריין תקציב ייעודי ורב-שנתי לתוכנית לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. • משרד התקשורת: לקדם התקנת תשתיות אינטרנט מתקדמות בכלל היישובים הערביים. • משרד החינוך: לפתח ולתקצב תוכניות ייעודיות לחברה הערבית בנושא אוריינות דיגיטלית וביטחון אישי דיגיטלי. • רשות החדשנות, משרד הכלכלה: לפתח תוכניות ייעודיות לקידום וליווי של מיזמים דיגיטליים ציבוריים בחברה הערבית. • המועצה להשכלה גבוהה: לתכנן ולתקצב תוכנית ייעודית שיעודדו סטודנטים לעסוק בקידום הדיגיטציה והאוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית. • הוועדה תקיים דיוני מעקב על מנת לעקוב אחר קידום הנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ג' בשבט תשע"ט ‏9 ינואר 2019