חומר רקע

1 נייר עמדה מוצע מטעם ועדת תקשורת ב לשכת עורכי הדין בישראל בנושא עצמאות התקשורת לשכת עורכי הדין בישראל תומכת בתקשורת עצמאית וחופשית מאת: לשכת עורכי הדין בישראל יו"ר הצוות - ד"ר יובל קרניאל* הקדמה ,לשכת עורכי הדין בישראל היא ה גוף ה אמון על פי חוק על שמירת שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה של מדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. הלשכה מבקשת להביע את עמדת ה בחשיבות תקשורת עצמאית וחופשית, וזאת נוכח הצעדים המתוכננים על ידי הממשלה המעוררים חשש לפגיעה בחופש העיתונות ובתקשורת עצמה .ה לשכה מציעה להביא מהידע והניסיון המקצועי של חבריה , להעניק סיוע מקצועי ולקחת חלק פעיל ב הליכי חקיקה וקבלת החלטות הנוגעות לעתידם ועצמאותם של כלי הת ק .שורת בישראל ,אין חולק כי תקשורת חופשית , עצמאית ומקצועית היא נדבך מרכזי בכל משטר דמוקרטי, והיא חיונית ,לשמירה על זכויות אדם,חופש הביטוי זכות הציבור לדעת והשקיפות השלטונית הנדרשת למאבק בשחיתות .ההגנה על עקרונות יסוד דמוקרטיים ועל שלטון החוק בישראל היא הכרח בלעדיו אין . זכות .הציבור לדעת וחופש הביטוי והעיתונות הם הבסיס לקיומה של דמוקרטיה והבסיס לכל זכויות האדם במסגרת נייר עמדה זה נציג את עיקר עמדתה של הלשכה ביחס לשינויים שמבקשת הממשלה לעשות תוך התייחסות מקצועית וברורה להיבטים המשפטיים והחוקתיים הרלוונטיים . במסמך זה נציג את חשיבות עצמאותה של התקשורת כערך חוקתי בסיסי במדינת ישראל ואת חשיבותה של התקשורת החופשית כחלק .מהדמוקרטיה הישראלית ה חשיבות שיש ל מעורבות לשכת עורכי הדין ברפורמה המוצעת בשוק התקשורת לשכת עורכי הדין, כגוף ציבורי סטטוטורי הפועל מכוח החוק1 רואה עצמ ו מחויב לפעול לא רק בענייניהם המקצועיים של עורכי הדין, אלא גם .בהיבטים ציבוריים נוספים חשיבות זו, עוגנה ב סעיף הראשון לחוק הלשכה במסגרתו נקבע כי אחד מתפקידיה המהותיים של לשכת עורכי הדין הוא ,"לפעול להגנת שלטון החוק ."זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל מתוקף תפקידה של הלשכה כמגנה על ערכי היסוד הדמוקרטיים של מדינת ישראל, היא מוסמכת לחוות את דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה וזאת בהתאם לסעיף3(1 .) לחוק הלשכה לאור האמור ולאור החשיבות שרואה המחוקק במעורבותה של לשכת עורכי הדין בסוגיות ציבוריות בכלל ,ובחקיקה הנוגעת לזכויות האדם בפרט מובא נייר עמדה זה תוך הצגתו באופן האובייקטיבי והמקצועי ככל הניתן, תוך התעלמות מאותם אלמנטים אישיים, פוליטיים או אחרים שאינם לגופם של דברים . 1 חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 " :(להלן חוק הלשכה )" 2 הערכים והעקרונות בבסיס עמדת הלשכה עצמאות התקשורת כערך חוקתי ת קשורת חופשית היא כידוע אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי . תקשורת כזו נשענת על חופש הביטוי ש יסודו בזכות לכבוד האדם וחירותו – זכות ה ג מעו ונ ת בח וק יסוד: .כבוד האדם וחירותו עצמאות התקשורת , אי תלות התקשורת וחופש פעולתה הם נגזרת ישיר ה מ עקרון חופש הביטוי וכמוה ו , גם ה ם נהנים מ מעמד חוקתי מוגן . יפים לעניין זה, דבריו של השופט חשין בנוגע לעצמאותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו2: " בעלי הזיכיון, המפעילים את שידורי הטלוויזיה בערוץ השני, לא רק רשאים אלא אף חייבים, שלא לחסוך מצופיהם תוכניות המציגות השקפות ועמדות בנושאים קשים ומעוררי מחלוקת . אם לא יעשו כן, יחטאו לחובתם כלפי הציבור, שלא להיות רק "דובר", אלא גם "במה ." חשיבות התקשורת החופשית בדמוקרטיה ה תקשורת החופשית הינה ""כלב השמירה של הדמוקרטיה. מקורה הנורמטיבי נשען על זכויות האדם המהותיות ביותר ., כבוד האדם וערכי החירות והשוויון בתי המשפט הכירו בחשיבותה של התקשורת החופשית לשמירה על עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ועקרון זה מהווה יסוד מוסד במדינת ישראל על גווניה השונים. ,התקשורת החופשית מ אפשרת זרימה חופשית של מידע ודעות מגוונות ומשמשת כצינור להעברת מידע וחילופי דעות שמאפשר ים .לאזרחים להשתתף בהליך הדמוקרטי אפילו במקרים של מתח בין הפרט לאינטרס הציבורי שבפרסום בכלי התקשורת עמד בית המשפט על כך כי במקרים מסוימים האינטרס הציבורי כה חשוב וחיוני, שחשיבותו עולה על זכותו של הפרט ויש לאפשר תקשורת חופשית, גם אם פוגעת . חשיבותה העליונה של ה תקשורת ה חופשית וחיוניותה למימוש העקרונות הדמוקרטים ,הינה דרמטית ו יש לה:דגיש את תפקידיה החיוניים של התקשורת החופשית ביניהם .א ,ביקורת על השלטון והממשל שקיפות שלטונית וחשיפת עוולות ו .שחיתויות ב. העלאת נושאים לסדר היום הציבורי ועידוד דיון ציבורי פתוח חופשי ומגוון בהם . ג. הגנה על זכויות אדם וחירויות הפרט מתן ביטוי לרוח האדם, ליצירה חופשית ולתרבות. ד. אספקת מידע חיוני לציבור לצורך קבלת החלטות מושכלת בכל תחומי החיים . ה. זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי ובירור האמת , ועמידה מול מגמות מסוכנות של פייק ניוז ועובדות אלטרנטיביות . חשוב להבהיר, כי השינויים המוצעים כיום, כמות שהם, יפגעו בציבור כולו, בין אם יורכב השלטון מחברי מפלגה כזו או אחרת. על כן מתעלם מסמך זה מטענות פוליטיות כאלו ואחרות ומבסס עצמו על העקרונות .המשפטיים האובייקטיביים המובילים את מדינת ישראל מזה שנים 2 בג"ץ97 - 2888 יעקב נוביק נ 'הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו , (פ"ד נא5 ) 193 . פסקה12 .לפסק דינו של השופט חשין 3 עיקרי עמדת לשכת עורכי הדין בנוגע לרפורמה בהתרחשויות הנוכחיות בזירה הפוליטית ניתן זה ל ות פגיעה עתידית (ולפחות כוונה לפגוע) בעצמאות ובחופש ,הביטוי של כלי התקשורת הביקורתיים כלפי הממשלה והקואליציה. הרפורמה המוצעת על אף היותה כוללת נושאים ה ראויים לדיון, מסכנת את חופש העיתונות ואת עצמאותם של כלי התקשורת הציבוריים והמסחריים ככל שתתקבל כמות שהיא, ללא שינויים משמעותיים . ,כך למשל הכוונה לסגור או להחליש את תאגיד השידור הציבורי עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי הרחב .והצורך בשידור ציבורי, עצמאי, בלתי תלוי, מקצועי, ולא כזה שנשלט על ידי שר או ממשלה, כזו או אחרת הניסיון להפוך את מדידת הרייטינג לכלי בידי הממשלה, נוגד את חובת ,העצמאות ואי התלות של התקשורת ,ואת המקובל במדינות דמוקרטיות, בהן נושא זה הוא מקצועי ונתון לידיהם של גורמי השידור, הפרסום .ותעשיית התקשורת, בלי מעורבות ממשלתית כלשהי הגברת המעורבות של שר התקשורת ושל הממשלה, במינוי הגופים הציבוריים העוסקים בפיקוח וברגולציה על התקשורת, מסכנת את עצמאותם, חופש פעולתם ואי תלותם של גופי התקשורת בממשלה ובפוליטיקאים ובאופן זה מנטרלת את יכולתם לבצע את תפקידם כראוי במדינה דמוקרטית . הלשכה , כגורם המשפטי- ,מקצועי תהיז ה קשיים אפשריים ואתגרים ברפורמה, המחייבים תשומת לב ציבורית ו משפטית ו כן .הגנה על הערכים המוגנים של חופש הביטוי ועצמאות התקשורת אלה הם עיקר ה קשיים ברפורמה הנוכחית :המוצעת בתחום התקשורת א. פוליטיזציה של כלי ה תקשורת בישראל : הניסיון להגביר את השליטה הפוליטית , של שר התקשורת ושל גורמים שהוא ממנה, בגופי תקשורת מרכזיים מאיים על עצמאותם ועל יכולתם לבקר את השלטון באופן אובייקטיבי ועלול להפוך את גורמי השידור לעושי דברם של הממשלות העתידיות ככל שיהיו, מכל מפלגה שהיא . :ב. פגיעה בפלורליזם התקשורתי "צמצום מגוון הדעות בתקשורת עלול להוביל ל"אחידות מחשבתית ולפגיעה ב שיח הדמוקרטי (אחידות שהוכיחה את פגיעתה הרעה טרם א י רועי ה- 7.10.2023 ). הצורך בשימור פלורליזם תקשורתי והימנעות ממונ ו פול בשוק הדעות הינו הכרח בכל מדינה דמוקרטית וזה אף הוכר בעבר על ידי בית המשפט העליו ן . השתק תם של עיתונים ה מבקרים את השלטון, החלש תו של תאגיד השידור הציבורי, ו כנגד פגיעה ו- חיזוק ם של ערוצים התומכים בממשלה, פוגעים כולם בשוויון ובפלורליזם .בתקשורת :ג. השתקת ביקורת הגברת הלחץ על גופי תקשורת ו האפשרות שהממשלה תתערב ברגולציה, תפריט תאגידי שידור , תשנה את כללי המשחק, תשלוט במדידת הצפייה וכדומה, עלול ים להוביל ל"אפקט מצנן" ולהרתעת עיתונאים באופן שיגרום למניעת חשיפת מידע בעל חשיבות ציבורית אך בשל החשש מהמפלגה השולט באותה עת. ד. פגיעה בזכות הציבור לדעת : הגברת הפיקוח של שר התקשורת, של הממשלה, הגדלת המעורבות שלהם בשוק התקשורת, ו הגבלת חופש הפעולה , העצמאות ואי התלות של התקשורת פוגעת ביכולתו של הציבור לקבל מידע מהימן ומגוון , שהוא יסוד מוסד לכל התנהלות דמוקרטית. 4 אמות מידה להגנה על עצמאות התקשורת עלינו לאמץ אמות מידה ברורות להגנה על עצמאות התקשורת, בהתבסס על עקרונות ידועים וברורים, שגם מצאו את ביטויים :בפסיקה ובספרות המשפטית .א עקרון ההפרדה : יש להבטיח הפרדה ברורה בין הדרג הפוליטי לבין ניהול גופי התקשורת, במיוחד בגופי .שידור ציבוריים .ב שקיפות : יש לחייב שקיפות מלאה בכל הנוגע למינויים, תקציבים והחלטות מהותיות בגופי תקשורת .ציבוריים .ג מנגנוני בקרה עצמאיים : יש ליצור מנגנוני בקרה עצמאיים שיפקחו על פעילות גופי התקשורת ויבטיחו את עצמאותם . מערכות מקצועיות , בלתי תלויות ועצמאיות, בשליט תם של כלי התקשורת ושל המפרסמים , הן ו אל .שצריכות לנהל את הבקרה על שיעורי הצפייה וההאזנה למדיה .ד הגנה על עיתונאים : יש לעגן בחקיקה הגנות מיוחדות לעיתונאים חוקרים ולמקורותיהם ו לחזק את מעמדו של החיסיון העיתונאי על מנת לאפשר חשיפת שחיתויות והמשך שיח פתוח וישר ככל הניתן . .ה גיוון בבעלות ובתכנים.: יש לעודד גיוון בבעלות על כלי תקשורת ולמנוע ריכוזיות יתר יש לעודד הפקות מקור ממגוון של מפיקים עצמאיים, כמו שנעשה בתאגיד השידור הציבורי, ללא מעורבות של אינטרסים .מסחריים או פוליטיים .הכל במטרה להרחיב ולגוון את השיח הציבורי, על כל צדדיו המלצות הלשכה ,אין חולק שבכל מנגנון ציבורי גדול קיימות תקלות וניתן לשפרו. עם זאת, הליך השיפור חייב שיהיה ענייני .אובייקטיבי וממוקד בצרכי הציבור :לאור האמור לעיל, לשכת עורכי הדין ממליצה א . לעצור את גל החקיקה הפרוע שמתנהל בימים אלה בכנסת, ואת האימוץ הלא מסודר של רפורמה המורכבת טלאים והצעות חוק של חברי כנסת פרטיים . יש לקיים דיון ציבורי מעמיק בנושא עצמאות התקשורת, בהשתתפות מומחים מתחום המשפט, התקשורת , האקדמיה התרבות ו כמובן הציבור ו כלל החברה הישראלית . .ב לגבש חוק יסוד: חופש הביטוי והעיתונות, שיעגן את עקרון חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, ואת מעמדה החוקתי של התקשורת החופשית והעצמאית . ג . להקים ועדה ציבורית בלתי תלויה שתבחן את מבנה שוק התקשורת בישראל ותציע רפורמות שיחזקו את עצמאות התקשורת , ואת ההסדרה של התקשרות בעידן של מדיה חדשים ותחרות מצד רשתות חברתיות . ד .. לאמץ את אמות המידה המוצעות לעיל להגנה על עצמאות התקשורת .ה. להתאים את התיקונים שיבוצעו בדיני התקשורת הישראליים לעקרונות המפורטים מעלה ולהבטחתם 5 סיכום על כולנו לראות בעצמאות התקשורת - .ערך יסוד דמוקרטי החיוני לשמירה על שלטון החוק וזכויות האדם הרפורמה המוצעת בתחום התקשורת מעוררת קשיים רבים , חלקם בעלי אופי חוקתי , ויש בה כדי לגרום נזק )לציבור כולו, לרבות לתומכיה (למשל כאשר מפלגת השלטון תשתנה . חלק מהתיקונים וההסדרים המוצעים היום בכנסת אינם עולים בקנה אחד עם ערכיה החוקתיים של .המדינה, אינם מידתיים, אינם חוקיים ואינם ראויים אשר על כן, הלשכה ממליצה לעצור מיד את גל החקיקה הנוכחי, ומציעה לקחת חלק ולסייע ל צד ממשלת ישראל וכנסת ישראל לטפל בנושא באופן מקצועי. עוד ממליצה הלשכה לבחון את מכלול התיקונים והשינויים המבוקשים, וכמובן צד בצד השמירה על עצמאות התקשורת יש לאמץ ולחזק רעיונות טובים ותיקונים נדרשים הנכללים אף הם ב .רפורמה המוצעת הלשכה קוראת לממשל ת ישראל לשקול מחדש את הצעדים המתוכננים ולפעול לחיזוק עצמאותה של .התקשורת הישראלית, תוך שמירה על האיזון העדין בין חופש הביטוי לבין אינטרסים ציבוריים אחרים תקשורת חופשית ועצמאית היא תנאי ל שמירה על ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל , ברוח ערכי .מגילת העצמאות, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וחוקי היסוד של מדינת ישראל תקשורת חופשית אינה אינטרס של צד פוליטי כזה או אחר, אלא יש בה כדי לשמור ולהגן על כל החברים .בציבור הישראלי, בין אם הם תומכים בקואליציה, באופוזיציה או במפלגה כזו או אחרת * עו"ד ד"ר יובל קרניאל הוא יו"ר ועדת התקשורת של לשכת עורכי הדין ועומד בראש צוות תקשורת מיוחד שגובש לצורך גיבוש עמדת הלשכה בנושאי הרפורמה המוצעת בתקשורת. קרניאל הוא מרצה למשפט ותקשורת, מומחה לרגולציה של תקשורת, וכיהן כיועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולר דיו, חבר .מליאת רשות השידור, ויו"ר ועדת האתיקה של הרשות