חומר רקע
17
דצמבר2024
לכבוד
חברי ועדת הכלכלה
הכנסת
שלום רב ,
:הנדון
עמדת לובי99
ב
עניין ה יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי
בשם לובי99
(חל"צ) אנו מתכבד
ו ת לפנות אליכם בבקשה
להתנגד למהלכים לפגיעה ב קיומו של תאגיד שידור
ציבורי עצמאי, המנותק משיקולים כלכליים-
.מסחריים של בעלי שליטה או מפרסמים וכן משיקולים פוליטיים
חשיבותו של התאגיד רק מתחדדת בכל
הנוגע לחטיבת החדשות, שקיומה הכרחי לשם קידום עיתונות עצמאית
שיכולה לבצע את תפקידה: לחשוף עוולות של מוקדי כוח כלכליים או שלטוניים, לבטא את זכות הציבור לדעת
.ולהעלות על סדר היום הציבורי נושאים בעלי חשיבות לקבוצות שונות ולציבור בכללותו
ש
ידורי החדשות בתאגיד השידור הציבור
י אינם ברי תחליף
1.
השוק החופשי לבדו לא יכול לספק שידורי חדשות עצמאיים המנותקים משיקולים חוץ-
עיתונאיים, כגון רווח
מיידי ותועלות ארוכות טווח .
בשידורים המסחריים, קיימות באופן מובנה השפעות זרות על תכני החדשות
והאקטואליה
–
החל באינטרסים הכלכליים-
פוליטיים של בעלי המניות בערוצים המסחריים בכלל, ובעלי
השליטה בפרט (כמו החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-
)קולה ישראל
השולטת בערוץ12
;
לן בלווטניק
העומד בראש כלל תעשיות (מפעל המלט נשר)
ושולט במקביל בערוץ13
ו
משפח
ת שטראוס שגם היא בעל ת
מניות בערוץ ); דרך האינטרסים של המפרסמים הגדולים שהינם התאגידים הגדולים ביותר במשק (הבנקים
הגדולים; חברות המזון הגדולות); שיקולי רייטינג ורצון למשוך קהל לתכני הערוץ האחרים, המכניסים לבעליו
רווחים באמצעות פרסום
; ושיקולים פוליטיים .
2.
כך נאמר ב
עניין זה ב דו"ח ועדת לנדס, שמונתה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן והמליצה על סגירת
:רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי
"עיקרון יסוד נוסף בעבודת הוועדה הוא גישת "כשל השוק" שלפיו השידור הציבורי נדרש לשדר תוכן
שהשידור המסחרי אינו משדר, או משדר בחסר.
השידור הציבורי, אם כן, נדרש לענות על כשלי שוק
הנוגעים להשפעות זרות על תכני חדשות ואקטואליה . העדר השפעות זרות משתכלל בסופו של דבר
לערך מסכם אחד–
אמון הציבור-
ומכאן חשיבותם הרבה והייחודית של שידורי החדשות
והאקטואליה בשידור הציבורי1".
3.
לא מדובר בתיאוריה בלבד, מדובר במציאות. ההשפעות של בעלי השליטה והמפרסמים על אופן הסיקור באו
לידי ביטוי בכל השנים האחרונות ב
אופן סיקורן של סוגיות חברתיות-כלכליות דרמטיות : ממתווה הגז, דרך
הריכוזיות בענף הבנקאות, השפעות סביבתיות-בריאותיות של מפעלים מזהמים, קשרי הון-שלטון ועו
ד .
4.
בחינת עבודת תאגיד השידור הציבורי, בדיוק בנושאים החברתיים-
כלכליים המורכבים ביותר, מצביעה על כך
שזה עסק בדיוק בנושאים אלו, וכי בלעדיו צרכן החדשות יהיה שבוי של אינטרסים צרים של בעלי השליטה
.והמפרסמים נזכיר חלק מהם: השפעת חברות הגז על המדיניות בנוגע לעידוד שימוש בגז טבעי; מסמוס
הרפורמה בבנקאות, שנועדה לפתוח את הענף לתחרות,
;על ידי הבנקים
הסדר החוב של הטייקון אליעזר פישמן
מול בעלי העסקים הקטנים שפושטים את הרגל; המאמצים שמשקיעות חברות הטבק למניעת חוקים
שאוסרים על פרסום סיגריות; המאבק של לן בלווטניק
)(בעל השליטה ברשת
וחברת נשר להעלאת ההיטל על
;ייבוא מלט התנהלותה של חברת כי"ל בתחום הסביבה ותשלומי המס; הגורמים המעכבים את פינוי בז"ן
ממפרץ חיפה2.
כל אלו לא זכו לסיקור הולם במהדורות החדשות ,של הערוצים המסחריים, לעומת התאגיד
שפרסם גם תחקירים ביקורתיים ביותר כלפי הרשויות השונות: מערכת בתי המשפט; השלטון המקומי וכ ו׳3.
1
דין וחשבון הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל, אדר ב' תשע"ד, מרץ2014
', בעמ55
,
כאן
2
אבי עמית ואסף ליברמן, "זמן אמת" בנושא "פול גז בניוטרל", עונה6
פרק11
;
,שם בנושא "חורגים מהמסגרת, עונה5
פרק20
;שם ,
בנושא "המכרז של המדינה", עונה5
פרק15
;
שם, בנושא "עסק ביש", עונה1
פרק13
;יגאל גואטה "האזרח גואטה" בנושא
,""מסך עשן
עונה 1
;
שם, בנושא "הון, שלטון, בטון", עונה2
;
שם, בנושא "מלח הארץ", עונה2
;
שם, בנושא "מלחמת המפרץ", עונה3 .
3 "זמן אמת" בנושא "מעל החוק -
האם הבכירים במערכת ששומרת על החוק- השתמשו בכוחם כדי לנקום?
" עונה 5
פרק11
;
."ארץ. עיר
שכונה: על השחיתות ברשויות המקומיות ."
שוק התוכן החדשותי הוא
שוק ייחודי המצוי בכשל
ותחרות כשלעצמה לא תוביל לשיפור המוצר
5.
לאחרונה נשמעו טענות לפיהן בעולם של ר
בי וי מקורות מידע, אין עוד מקום לשידור ציבורי, ויש "לפתוח את
."השוק לתחרות
ראשית –
בכל הנוגע לעולם התוכן החדשותי ,
שוק החדשות איננו שוק רגיל כמו שוק של
פסטה, שבו תחרות בתנאי "שוק חופשי" צפויה להוביל למתח תחרותי שישפר את המוצר ואת תנאי השירות .
המידע החדשותי הוא מוצר המצוי בכשל שוק, והוא בעל מאפיינים של מוצר ציבורי: קשה למנוע את צריכתו
ע"י הציבור הרחב ברגע שהוא מופץ ברבים וכן את השימוש בתועלות החברתיות שמידע זה מניב ,. כמו כן
צריכתו על-ידי חלק מהציבור
.אינה מונעת את צריכתו על ידי אחרים
6.
,בנוסף לכך
קיימים תמריצי חסר לבצע תחקירי עומק
ועבודת עיתונות איכותית:
היכולת להדהד בקלות
או
לעשות שימוש במידע שגורם אחר יצר, מייצרת תמריץ שלילי לייצר אותו ,. זאת,ביתר שאת שכ ביצוע תחקירי
עומק עולה כסף רב
. כמו כן ,
המוצר החדשותי ,מייצר ערך לחברה, גם עבור הפרט שבחר שלא לצרוך אותו. זאת
שכן שידורי חדשות איכותיים ועצמאיים עשויים להשפיע על כלל החברה ולהניע תהליכים חברתיים.
7.
פתיחת השוק לתחרות לא בהכרח תייצר מוצר טוב ואיכותי יותר:
,הגברת התחרות על ההכנסות מפרסום
תגביר את כוחם של המ
פרסמים מול כלי התקשורת הקטנים יותר ותגביר את הלחצים להשפעה על הסיקור ,
באופן מכוון
וישיר; דרך "צנזורה עצמית"; או באמצעות
חרמות
.פרסום
בנוסף, בשל הקושי להעריך את
איכותו וטיבו של המוצר החדשותי בזמן אמת –
,בשוק החדשות והאקטואליה
ה תחרות עשויה לבוא לידי ביטוי
" בדמות "מירוץ לרייטינג
ו להוביל לתופעות של השטחת הסיקור התקשורתי, הפיכתו ל"קרקס" או להבדיל –
לניסיון לייצר רגשות עזים ש"שובים" את לבו של הקהל, כמו כעס, שנאה
ו .שיסוי
8.
,כמו כן עוגת הפרסום בשוק הישראלי היא מוגבלת ולא בהכרח
מסוגלת להכיל ריבוי שחקנים
(נזכיר את מיזוג
ערוצים10
ו-
13
) .דווקא קיומו
של
תאגיד שידור
ציבורי שאיננו מבוסס על הכנסות
מפרסומות
(או דמי מנוי ,)
מסייעת ל "הגדלת
העוגה "של שוק החדשות .
הרייטינג אינו מדד אפקטיבי למדידת ערך השידור הציבורי
9.
חלק מהצעות החוק המקודמות מתבססות על טיעון לפיו אחוזי הרייטינג הנמוכים של תאגיד השידור הציבורי
מצביעים על כך שאין לו ביקוש. ראשית– נתוני הדיגיטל של תאגיד השידור הציבורי הם גבוהים ביותר,
מה
שמצביע על עניין ציבורי בתכנים וחדירה מוצלחת לעולם הדיגיטל (כפי שמוגדר לו במטרותיו בחוק השידור
הציבורי,). ממילא
מדובר בטיעון משולל היגיון כשמדובר בשידור ציבורי, שמטרתו היא לפתור את כשל השוק
הקיים בכל הנוגע לסיקור סוגיות ש ""לא מביאות רייטינג :. כך גם נאמר בעניין זה בוועדת לנדס
"לעמדת הוועדה, השידור הציבורי אינו פטור מהחובה לפעול להשגת נתוני רייטינג סבירים, המהווים
ראיה לאמון הציבור ולאיכות השידור. יחד עם זאת, המשדר הציבורי אינו נדרש להוכיח נתוני שיא
גבוהים במיוחד, ודאי שלא במשדרי החדשות והאקטואליה. בשל כך, גם הסבירות להשפעה בידו רית
על תכני החדשות והאקטואליה בשידור הציבורי נמוכה, שכן עורכי החדשות והאקטואליה חופשיים
יותר לבחור ."...ב"חשוב" על פני ה"מעניין", וגם להעמיק בו במידה הנדרשת
הפרט
ת התאגיד לא תניב כל ערך עיתונאי-חדשותי לציבור
10
. בש
ל המאפיינים הייחודיים של התאגיד, הפרטת
התאגיד, ככל שיימצא קונה, תוסיף למעשה מתחרה נוסף
לשחקנים המתחרים היום על עוגת הפרסום, כשהערך של התוכן עבור הציבור
ירד
משמעותית. מי שיוכל
לרכוש את התאגיד במסגרת הליכי ההפרטה יהיו גורמים בעלי כיס עמוק, להם, מן הסתם, אינטרסים
.כלכליים משמעותיים נוספים שאותם התאגיד המופרט, ישרת. הערך לציבור הוא אפסי
יוזמות החקיקה
בנושא התאגיד שלובות זו בזו
11
.
עצם קיומו של הדיון הכללי בנוגע ליוזמות השונות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי מלמד
כי הצעות החקיקה השונות אינן מקודמות באופן מקצועי וענייני מתוך מטרה לטפל בסוגיות נקודתיות
הדורשות תיקון, אלא כמהלך כולל שעניינו צמצום כוחו של תאגיד השידור הציבורי, ה כפפתו תחת שליטה
פוליטית או סגירתו. לא ניתן להתייחס ליוזמה אחת במנותק מהיוזמה האחרת: מדובר במהלך שמטרתו
.סומנה מראש, וכולל ניסיונות להגיע אליה בדרכים שונות
,בברכה
עו"ד זהר אלטמן-
רפאל
עו"ד לינור דויטש
מנהלת תחום ממשלה
מנכ"לית