חומר רקע
5.12.2024
ד' בכסלו ה׳תשפ״ה
לכבוד: חברי וחברות וועדת הכלכלה של הכנסת
הנדון: התנגדות לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע
לעזרה ראשונה פיזית או נפשית), תשפ"ה-
2024
:מטעם ארגוני הקהילה הגאה
אנו, הארגונים החתומים מטה, מפעילים קווי קשב לסיוע ותמיכה ללהט"ב. טיוטת תקנות התקשורת
בניסוחה הנוכחי עושה עוול לחברי קהילת הלהט"ב ומשפחותיהם בכך שמותירה בפועל חסימת קווי
סיוע של ארגונים מקווים כשרים, מה שמונע מתן מענה נפשי קריטי לבני ובנות החברה החרדית
והדת .ית המתמודדים עם סוגיות אלה ,אנו מתנגדים בתוקף לתקנות התקשורת בצורתן הנוכחית
.ומבקשים ביצוע שינויים בתקנות על מנת לאפשר חיוג לקווי הסיוע של ארגוני הקהילה הגאה
ברצוננו להפנות את תשומת ליבה של וועדת הכלכלה של הכנסת לניסוחים שהוכנסו בתקנות ושיימנעו
חיוג לקווי
סיוע מצילי חיים של ארגוני חברה אזרחית, ביניהם ארגוני להט"ב, שאליהם אנו מתנגדים
בכל תוקף:
סעיף2 (1)-
הקריטריון דורש קיום התקשרויות בתוקף בין משרד ממשרדי הממשלה ובין הגוף המפעיל
את מוקד החירום, בהיקף שנתי כולל של100,000
שקלים חדשים לפחות, הכוללת גם הפעלת מוקד
אנושי במוקד האמור. מדובר
ב קריטריון שהוסכם בוועדה לצורך תקופת הוראת המעבר הזמנית עד
התקנת התקנות- תקופה קצר
ה שבה השינויים התקציביים מועטים.
,עם זאת
כאשר מדובר בחקיקתו
לטווח ארוך- הדבר הופך אותו לתנאי שמתנה את אי-
חסימתו של קו סיוע בשאלה אם ממשלה תבחר
.לממן אותו או לפגוע בתקציב שלו
בנוסף, אם יתקיים קיצוץ ב
תקציב
ממשלתי של ארגון שמפעיל קו
סיוע-
.הדבר יכול למנוע כליל את האפשרות שלו להפעיל קו סיוע שלא ייחסם
אם בוחרים בקריטריון
שמתנה פעילות של קו סיוע בהתקשרות עם המדינה, יש להוסיף אפשרות לקווים שאינם נמצאים
.בהתקשרויות ממשלתיות
סעיף2 (4)-
,לפי הקריטריון המענה במוקד החירום צריך להינתן10
שעות ביממה לפחות, בימים
ראשון עד חמישי . מוצע לבטל את הסעיף, או לחילופין לדרוש הפעלה שלו בשעות קבועות ולפחות8
שעות בשבוע. קווי הסיוע שמופעלים על ידי העמותות בכספי תרומות מו פעלים על ידי מתנדבים, כך
שהדרישה להפעיל את הקווים10
שעות ביממה מהווה חסם משמעותי לעמידה בתנאים ומכשילה
.באופן מובהק את מרביתם של ארגוני החברה האזרחית בישראל
בין השאר, גם את "קו הקשב–
יש
עם מי לדבר", מטעם האגודה למען הלהט"ב, שמופעל על ידי מתנדבים שהוכשרו ומלווים על ידי גורמי
טיפול, ומספקים אוזן קשבת, מידע, תמיכה וייעוץ לסוגיות הקשורות לנטייה מינית, זהות מגדרית
.והחיים כלהט"ב
בנוסף, הקריטריון מונע גם שיחה לקו של ארגון 'בת קול' שהינו ארגון של
נשים לטב"קיות דתיות וחרדיות גאות, אשר הוקם בידי נשים שאינן מוותר ,ות על זהותן הדתית
שפועל על מנת לאפשר לנשים הלטב"קיות הדתיות חיים של אמת, שוויון, שלמות וקבלה בחברה
.הדתית
תקנות התקשורת ייצרו מצב שבו רובם של קווי הסיוע של ארגוני הקהילה יהיו חסומים לחיוג
.מקווים כשרים
המשמעות היא שללהט"ב ומשפחתו מהחברה החרדית, לא תהיה יכולת לפנות
לשירותים המציעים אוזן קשבת, הכוונה ומידע אמין ומקצועי, לא יהיה מקום בו יוכלו לדבר בכנות
על חוויותיהם הנוגעות לנטייה מינית או זהות מגדרית ללא מחיר חברתי ומשפחתי, ולא תהיה כל
אפשרות לקבלת מידע אמין על סוגיות שונות העולות מחוויות אלה או לקבל הפניה
לאנשי טיפול, כולל
.רבנים ורבניות לשם ייעוץ, ליווי וסיוע
מניסיוננו הרב, בהיעדר מרחב בטוח ומקצועי לפנות אליו לקבלת סיוע רגשי או מידע אמין, להט"ב
מהחברה החרדית והדתית חשופים למצבי מצוקה נפשיים, לניצול ואף לנטייה לאובדנות. להט"בים
בציבור הדתי חווים קשיים רבי ם, העדר היכולת לקבל מענה רגשי אקוטי כמתבקש, גוזרת עליהם
,בחירה בין רכיב זהותם הדתי ובין זה הלהט"בי. בחירה זו מלווה במכאובים רבים וקשים מנשוא
.ומחירה עלול לעלות לכדי הפניית גב וניתוק מכל מעגלי השייכות: המשפחתיים, הקהילתיים והדתיים
5.12.2024
ד' בכסלו ה׳תשפ״ה
מחקרים מראים כי להט"בים דת יים מהווים קבוצת סיכון באובדנות, ד"ר חנה בר יוסף, פסיכולוגית
קלינית בכירה, מציינת כי: "זוהי קבוצה שלא מקבלת די התייחסות, והיא כר פורה להתאבדויות
ששומעים עליהן בדיעבד. אחוז ההתאבדות בקרב הדתיים הוא הגבוה יותר, שכן הם נתקלים במצוקה
קשה יותר מול המשפחות". מחק רים מהעולם מראים כי השתייכות לקהילה דתית מגבירה את
".הסיכוי לאובדנות בקרב להט"ב1
למותר לציין שהגורמים המפעילים את הקווים של ארגוני הקהילה הגאה לא מכוונים את הפונים
לקבלת בחירה כזו או אחרת הנוגעת להשתייכות לעולם הדתי/החרדי. בשיחות הקשב לא מוצעת
האופציה לוו תר על החיים בחברה הדתית/החרדית כפתרון למצוקות העולות במהלך השיח, אלא
,מתאפשר לפונה לעסוק בשאלות אשר מציפה ההתמודדות עם הנטייה המינית או הזהות המגדרית
להתייעץ לגביהן ולקבל מידע אשר יסייע לו/לה בקבלת החלטה עצמאית והתמודדות הנובעת מידע
.ולא מחוסר ידיעה
כבר היום קווי הסיוע שאנו מפעילים חסומים, ועדיין כמות הפניות היא אדירה ומוכיחה את הצורך
שיש בקרב הקהל הדתי והחרדי לשירותים שאנו מספקים. יש לציין שמדובר באותם אנשים שהצליחו
למצוא דרך לא-
.דרך לחייג אל קווי הסיוע ולעקוף את המגבלות הקיימות כבר היום
חשוב לציין
ש הניסיון לאפשר חסימה של קווי סיוע ללהט"ב לא יפגע אך ורק בלהט"ב החרדים והדתיים, אלא
יפגע אנושות בכל קווי הסיוע של ארגוני החברה האזרחית באשר הם, בעזרת קביעת תקנות קיצוניות
.שמאפשרות חסימה נרחבת של מענה חירומי מדובר בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהחוק
יכיר.בחסימה של קווי סיוע לאזרחים
אנו, הארגונים החתומים מטה, מביעים התנגדות עזה לטיוטת תקנות התקשורת, ומבקשים לאפשר
לאנשים מהחברה החרדית להמשיך ולמצוא אוזן קשבת ומקור מידע אמין על סוגיות שאין להן מענה
בתוך החברה החרדית באמצעות קווי הסיוע והקשב של ארגוני הלהט"ב.
חסימה בחוק של קווי
הסיוע לטלפונים כשרים לא תעלים את הלהט"ב בחברה הדתית והחרדית ולא תביא לכך שאלה לא
יתמודדו יותר עם שאלות סביב נטייתם המינית או זהותם המגדרית, אלא היא פשוט תביא לכך
.שהדרך לקיים שיחה כנה, לקבל מידע ולחלוק מעט מהעול תהיה הרבה יותר קשה
1
& ,.לכברג, ג. שLachberg, G. S
( .
2020
). מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות והתאבדויות בקרב מתבגרים
להט"בים-
.סקירת ספרותMifgash: Journal of Social-Educational Work
/ מפגש לעבודה חינוכית-
,סוציאלית
כ"ח(51/52), 129–148. 38