חומר רקע
1
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – דצמבר
2024
תקציר
מוזיאון הטבע הוקם לתת מענה לצורך של מדינת ישראל במוזיאון לאומי לטבע, תשתית מחקר אוניברסיטאית ולאומית
.למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות
המוזיאון מתעד את השינויים במגוון הביולוגי בממד הזמן בסקאלות שונות, מבצע
ומקדם מחקר מדעי בסיסי ויישומי, מעניק שירות מגוון לרשויות שונות על בסיס מומחיותו הייחודית, מפעיל מרכזי מחקר
מוכוון מדיניות המבצעים פעילות ניטור וסקר ומייצרים מסמכי רקע למדיניות בשיתוף הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים
והקרן הקיימת לישראל, מכין דו"חות מקצועיים לקובעי מדיניות, פותח את שעריו לציבור הרחב עם תערוכות קבע
ותערוכות מתחלפות ושלל פעילויות ציבוריות וחינוכיות המיועדות לקהל הרחב ולמערכת החינוך ויוזם פרויקטים ייחודיים
רב-מוסדיים בתחומי ה .תמחותו. מסמך זה מציג את פעילות המוזיאון והמבנה הארגוני והתקציבי שלו
רקע
במרבית מדינות העולם קיימים מוזיאוני טבע שתפקידם לתעד את הטבע, לחקור אותו, לתת כלים בידי אנשי מקצוע וקובעי
מדיניות לניהול משאבי הטבע של המדינה, ולעשות שימוש במוצגים ובידע שלהם להשכלת הציבור. חלקם מוסדות מחקר
לאומיים הפועלים מתוקף חוק, אחרים מוזיאונים עירוני .ים ורבים אוניברסיטאיים מודל ייחודי קיים למשל,בסקנדינביה
שם המוזיאון האוניברסיטאי מתפקד גם כמוזיאון הלאומי לטבע, מודל המתאים למדינה קטנה עם מערכת השכלה
גבוהה חזקה, וזו הייתה בחירת מדיניות המדע של ישראל.
במענה להחלטת מדיניות מדע זו ב-
2007
"נחתם חוזה עם הות ת ועם שלושה משרדי ממשלה–
הגנת הסביבה, חקלאות
ותיירות להקמת בניין ומרכז מחקר והוראה לאוספי הטבע הלאומיים ובהמשך הצטרפו לסיוע בהקמה משרד ה מדע
וה
טכנולוגיה ומורשת וירושלים, וכן הקק"ל
וכמובן–
מקורות פילנתרופיים .
אוספי
המוזיאון הוכר
ו כמפעל לאומי
על ידי
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בנוסף המוזיאון קבל הכרה
ייחודית כמרכז ידע תשתיתי בתחומי
הסביבה
והחקלאות
( ממשרד המדע והטכנולוגיה2007
,)כ
תשתית מחקר לאומית
על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
(
2009
)ותשתית מרכזית
( במפת הדרכים של הות"ת2016) (וא ף נבחן על ידי מבקר המדינה ככזו) וקיבל
הכרה על פי
חוק המוזיאונים (
2022) (הדיווח למשרד התרבות כולל את פעילות ותקציב המרחב הציבורי
.)בלבד באוניברסיטת תל
אביב מוזיאון הטבע מוכר כיחידה אקדמית עצמאית.
בשני העשורים האחרונים מוזיאוני טבע קבלו משמעות מדעית רחבה מאד . ראשית, פיתוח כלים חדשניים בתחום
הגנומיקה, הכימיה, הסטטיסטיקה, המודלים המתמטיים והמודלים המרחביים, הדימות, מערכות המידע הגיאוגרפי
,והביואינפורמטיקה מאפשרים היום מחקר חדשני באוספי טבע. שנית, ובעיקר התבהר שהאתגר הגדול ביותר שניצב
בפני האנושות בדורנו הוא כיצ ד לקיים בכבוד אוכלוסיית אדם שגדלה בעולם פי4
בתוך פחות ממאה שנה ויחד עם זאת
.לשמר מערכות אקולוגיות מתפקדות לטובת האדם השינויים הגלובאליים פוגעים בעמידות מערכות אקולוגיות ובאספקת
.השירותים שלהן לאדם ובכלל זה מיתון השפעות משבר האקלים
היענות לאתגר חברתי-כלכלי-
סביבתי עצום זה דורשת
.מחקר מדעי, הבנת הדינמיקה בממד הזמן של מערכות אקולוגיות והבנה ציבורית של התהליכים בטבע ומשמעותם
.מוזיאוני טבע משחקים תפקיד מפתח בהיבטים אלו
במהלך הקמת הבניין
פנו המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, הקק"ל, האקדמיה הלאומי ת הישראלית למדעים וקרן יד הנדיב
להקים או לקלוט שלושה מרכזי מחקר יישומי מבוסס מדיניות במסגרת המוזיאון (מכון דש"א, המרכז הלאומי לאקולוגיה
אקווטית, המארג), בהתבסס על התשתית שנבנתה בסיוע הממשלה ובהתבסס על המומחיות הייחודית של המוזיאון
בתחומי
תיעוד, מחקר והנגשת
הידע בנושא המגוון הביולוגי. קליטה זו הייתה בהתאם למגמה במוזיאוני טבע רבים בעולם
שבהם נעשה שימוש בתשתיות הפיזיות ותשתיות הידע הייחודיות של המוזיאון לקידום נושא המגוון הביולוגי במשמעותו
הרחבה
)(ראו פירוט להלן .
לרשות המוזיאון עומדים כ-
10,500
מ"ר המתחלקים בי ן אחסון אוספים, שטחי מעבדות ומחקר ושטחים המשמשים
לקליטת קהל, חינוך והוראה . מן ההיבט הציבורי, המוזיאון אחראי גם על קליטת הקהל וההדרכות בשטחי הגן הזואולוגי
והגן הבוטני השכנים למוזיאון בשטח כולל של למעלה מ-
60
.דונם
2
חטיבות ופעילות
המוזיאון
במוזיאון פועלות
שלוש חטיבות הנבדלות במשימותיהן ובמקורות התקציב שלהן אך מקיימות ביניהם סינרגיה חזקה ביותר
תוך מינוף היכולות הייחודיות של המוזיאון : חטיבת אוספים ומחקר, חטיבת קהל, חינוך ותפעול וחטיבת מדע יישומי מוכוון
.)מדיניות (ראו שרטוט להלן כל חטיבה מתחלקת לאגפים ו/או מרכ .זים וכן פועלות במסגרתם תשתיות ייחודיות צוות
המוזיאון מונה
כ-
180
,אנשי צוות פעילים כ-
100
עובדים שעתיים (מדריכים, סדרנים, קופאים
, אחראי משמרת,)
11
,גמלאים פעילים12
מתנדבים קבועים וכן6
( אוצרים נלווים השייכים למוסדות אחרים ראו רשימת צוות המוזיאון בנספח
1
.)
כ-
120
מדענים ואנשי מקצוע ממוסדות אחרים לוקחים חלק במוסדותיו וכ-
500
מדענים כל שנה נהנים מתמיכתו
במחקר ובהוראה
וכן סטודנטים בעשרות קורסים של המוזיאון ושל יחידות ומוסדות אחרים העושים שימוש באוספיו
.להוראה
חטיבת אוספים ומחקר
לב המוזיאון ה
ם
אוספי הטבע
הלאומיים המונים למעלה מ-
6 מיליון פריטי אוסף דינמי (המייצגים כ-
12
מיליון בעלי חיים
וצמחים), אליהם מצטרפים כל שנה כ-
30,000
פריטים חדשים, המאפשרים מעקב אחר
שינויים ב מגוון הביולוגי על ציר
הזמן ומחקר של מאות מדענים מן הארץ ומחו"ל כל שנה המסתייעים הן באוספים ובת שתיות המוזיאון והן במומחיות
.)הטקסונומית הייחודית של צוות המוזיאון (ראו להלן
אוספים אלו נגישים גם באופן דיגיטלי באמצעות מאגר הנתונים
המקווןdatabase
-
smnh/collections
-
at
-
https://smnh.tau.ac.il/research
/
המוזיאון הוא
מרכז ידע טקסונומי ייחודי בישראל
, המחקר שתכליתו תיאור מינים חדשים למדע , הבנת הקשרים
האבולוציוניים ביניהם והביולוגיה הבסיסית שלהם .מרבית המינים עלי אדמות אינם מוכרים עדיין למדע ו
גם ז יהוי מרבית
המינים שכבר תוארו דורש יכולות של טקסונומים מומחים. המוזיאון מכשיר ומעסיק כ-
90%
מן הטקסונומים הפעילים
בישראל ו מפעיל
תוכנית הוראה אקדמית
,על ידי חוקרי המוזיאון וכן מומחים מחו"ל קורסים הפתוחים ללא תשלום לכלל
מערכת ההשכלה הגבוהה
, מכוני המחקר ולאנשי מקצוע במסגרת
:שתי חטיבות הוראה היוזמה לטקסונומיה,
בהתאם
למחויבות המדינה
לאמנה לשימור המגוון הביולוגי. בנוסף, המוזיאון מפעיל תוכנית אחות
ובה קורסים בנושא ,מחקר
שימור וניהול המגוון הביולוגי.
3
במסגרת חטיבה זו פועלות
גם
תשתי
תו מעבדה ייחודי
תו המעניקות תמיכה פיזית ו מדעית לכלל הקהילה המדעית ואנשי
מקצוע :
| אוסף רקמות קפואות
מעבדה לסיסטמטיקה
)(טקסונומיה
| )מולקולארית | מעבדת דנ"א סביבתי (בהקמה
מעבדת פליאוגנומיקה של בעלי חיים וצמחים | מעבדה משולבת לקליטת פריטים מאיסוף בשדה | מעבדת פחלוץ
ופרפרציה.
ח
טיבת מדע יישומי מוכוון מדיניות
במסגרת החטיבה פועלים שלושה מרכזי מחקר יישומי מוכוון מדיניות בתקצוב וניהול משותף עם המשרד להגנת
הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל וכן משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע (השותפות כיום:)רק במכון דש"א
המארג, הת
ו כנית הלאומית להערכת מצב
הטבע –
מבצע ניטור שוטף של המגוון הביולוגי במערכות היבשתיות של ישראל
,על פי תכנית קבועה מראש ומפיק את דו"ח מצב הטבע וכן דו"חות נוספים. בנוסף המארג מבצע ניטור לאחר אסון (עברונה
אשלים) וכן פרויקטים מיוחדים כגון פרויקט הערכת מצב המערכות האקולוגיות ושירותיהן וב ניית מדד למצב המגוון
.הביולוגי עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
)מכון דש"א (דמותה של ארץ– יוזם ו ,מבצע סקרי טבע, נוף ומורשת כבסיס לתכנון עבור רט"ג, קק"ל, הגנת הסביבה
מועצות אזוריות, רשות מקרקעי ישראל ועוד ,יוזם ו
מבצע מחקרי רקע למדיניות בתחומי אקולוגיה, תכנון
,ושטחים פתוחים
חקלאות, מדיניות ציבורית ורגולציה , מרכז את פורום שטחים פתוחים של מרכז השלטון האזורי ומפעיל תכניות הכשרה
מקצועיות למגזר הציבורי
בתחומו.
המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית– מפתח ציינים למצב האקולוגי של נחלי ישראל ,
מבצע ניטור ביולוגי שלהם על פי
תכ
נית קבועה, כבסיס לקביעת מדיניות ניהול מים בנחלי ישראל ומייעץ בנושא ניהול ושיקום נחלים . בנוסף המרכז מבצע
פרויקטים מגוונים עם רשויות ניקוז, רשויות נחל, מקורות, מועצות אזוריות ועוד ומפרסם דו"חות על עבודתו.
פעילות מרכזים אלו נשענת על התשתית הפיזית של המוזיאון (ובכלל זה תשתיות המעבדה הייחודיות), על הידע
,הטקסונומי של צוות המוזיאון
על היכולות בתחום שימור דגימות ,על המומחיות בתחום הנגשת הידע לציבור הרחב
(ראו
להלן) ועל שירותי
האוניברסיטה (ובהם גישה לספריות ומאגרי נתונים) .פעילות המרכזים בכפיפה אחת ובמסגרת המוזיאון
מייצרת שיתופי פעולה וסינרגיה חשוב
ים המחזק
ים את יכולותיהם ה
מדעיות וה
מקצועיות הו ניהול
ה משותף עם הגופים
.שנמנו לעיל משמר את הרלוונטיות שלהם לאתגרי המערכות האקולוגיות בישראל
המוזיאון מעניק למדענים ולגופים שונים
:תמיכה מדעית בתחום הטקסונומיה היישומית
המעבדה
האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית
מעניקה שירותי ניטור, מחקר וסקר של
חרקים
,למשרד להגנת הסביבה
רשות הטבע והגנים, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ומבצעת ניטור לאומי של פרוקי רגליים עבור המארג ובכלל זה הכנת
הספר האדום של חסרי החוליות
בהישען על הידע
הטקסונומי של
מומחי המוזיאון .
המוזיאון הוא
ספק יחיד סל שירותי זיהוי טקסונומי, הדרכה, הכשרה
, הערכת סיכונים
וכן ייעוץ בנושאי רגולציה
באיחוד האירופי ל
הגנת הצומח ב
משרד החקלאות.. תמיכה זו חיונית לייבוא ולייצוא החקלאי של ישראל
המוזיאון מעניק
סל שירותי זיהוי טקסונומי לר
ט"ג ול
משרד הגנת הסביבה
.הכולל תמיכה בניטור שמורות ימיות
בנוסף המוזיאון מעניק תמיכה טקסונומית לפרויקטים שונים.של ניטור ים תיכון המתבצעים על ידי אוצרי המוזיאון
מעבדת הנוצות
מזהה נוצות של עופות שהתנגשו במטוסים עבור רשות שדות התעופה ומשרד הביטחון באמצעים
מורפולוגיי.ם וגנטיים ונוצות עופות עבור רשות הטבע והגנים למעקב אחר ציד לא חוקי ופגיעת עופות בטורבינות רוח
בנוסף, המוזיאון מפעיל במסגרת החטיבה שני פרויקטים מיוחדים:
מרכז ידע ל
שיקום אקולוגי ופתרונות מבוססי טבע –
מיזם משותף חדש עם הקק"ל ובהשתתפות הגנת הסביבה ורט"ג
,בהיגוי
הפועל לקידום המחקר והידע בתחומים אלו בראיית משבר האקלים ונזקי המלחמה , בהינתן מחויבות ישראל ליעדי
.השיקום של האמנה לשימור המגוון הביולוגי ולאור עשור השיקום האקולוגי שהכריז עליו האו"ם
4
שמירת טבע בחמ לה–
פרויקט רב מוסדי הפועל מחקרית לקידום שמירת טבע עם מזעור פגיעה באוכלוסיות של חיות בר
בישראל ובשיתוף מדענים מן הרשות הפלשתינאית. פעילות הפרויקט מתמקדת כיום בניהול אוכלוסיות זאבים ברמת הגולן
וברשות הפלשתינאית באופן שממזער את הקונפליקט בין הבוקרים לבין הזא.בים
חטיבת קהל, חינוך ותפעול
המוזיאון פותח את שעריו לציבור הרחב עם גלריות של תצוג
ו ת קבע ותצוגות מתחלפות, פעילות מודרכת, סדנאות, הרצאות
לקהל הרחב, תרומה להכשרת מורים ומדריכים, פיתוח אתרי תוכן וכלל חומרים דיגיטליים ופעילות מגוונת נוספת הפונה
.לקהל הרחב ולמערכת החינוך
המוזיאון קולט כל שנה כ-
180,000
אלף מבקרים מן הקהל הרחב, מהם כ-
20%
ילדי ב תי
.ספר בפעילויות מגוונות, פיתוח תערוכות מתחלפות, סדרות הרצאות, פעילות מקוונת, סדנאות ועוד
מאז פתיחתו לקהל להרצה ביולי2018
,ובאופן מלא בספטמבר של אותה שנה
למעלה מ-
800,000
מבקרים
כבר הגיעו
למוזיאון (למרות
הסגירה הכפויה ומגבלות הביקורים כתוצאה ממגפת הקורונ ה). רבים נוספים נחשפים לפעילות המוזיאון
על ידי אתרי התוכן והרשתות החבריות ועל ידי פעילות היח"צ שכוללת חשיפה גדולה של הפעילות המדעית והמקצועית
של המוזיאון גם בתקשורת הישראלית. רוחב החשיפה הזה משמעו שהמידע והחוויה מגיעים לקהל מגוון ביותר שנחשף
בדרך כלל לראשו.נה לנושאים אלו בביקורו במוזיאון
.תערוכות הקבע של המוזיאון עוסקות במגוון הביולוגי במשמעותו הרחבה וכך הפעילות החינוכית, הסדנאית ועוד
פעילות זו מציגה את המדע המתבצע במוזיאון וכן סוגיות נוספות בתחום המגוון הביולוגי והסביבה ומעניקות משקל
ועוצמה לתקשור הסוגיות
הרלוונטיות באופן ייחודי במדינת ישראל .
גם במסגרת התערוכות המתחלפות יש ביטוי למדע
.ולפרויקטים המתבצעים במסגרת המוזיאון
דוגמה לנושאים סביבתיים שפותחו בתצוגות המוזיאון בשנים האחרונות הם
שירותי המערכת האקולוגית, תזונה בת-
.קיימא ומשבר האקלים
המרכז הישראלי למדע א זרחי הוקם
כפרויקט רב-
.מוסדי בכדי לקדם את הפעילות הציבורית והמדעית בתחומו בישראל
,מדע אזרחי הוא מדע המתבצע ע"י מדענים ושאינם מדענים. ציבור רחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער
תלמידים וכל המתעניינים, יכולים להשתתף בכל אחד משלבי המחקר המדעי-
החל מהעלאת נושא ובחירת השאלות
.למחקר, דרך איסוף נתונים וניתוח הממצאים ואף פרסום והצגת הממצאים
המדע האזרחי הינו תחום מדעי חדש יחסית שהתפתח בשנים האחרונות בזכות הכלים הטכנולוגיים המאפשרים
השתתפות קלה ונוחה וקשר ישיר עם צוות המחקר, ובעיקר בזכות ההבנה של התרומה המשמעותית והחשובה של
השתתפות ציבור במחקר, הן לתחום המדע, הן לחברה כולה והן למשתתפים עצמם. ברחבי העולם מבינים שתוכניות
ניטור ארוכות טווח החיוניות לניהול ההון הטבעי נשכרות משילוב מדע אזרחי .
רבים מן המיזמים בתחום זה מובלים על ידי
מוזיאוני טבע להם מומחיות הן ב.עבודה עם קהל וכן בהיבטים המדעיים הרלוונטיים
המרכז הישראלי למדע אזרחי הוקדם
בכדי לתת תמיכה טכנולוגית, דיגיטלית, אקולוגית, טקסונומית וחינוכית בכדי ל
סייע בפיתוח
,תחום המדע האזרחי בישראל
ב ,העצמת הציבור
ב ,דמוקרטיזציה של הידע
ב
קידום החינוך ו
ב קידום ניטור המגוון.הביולוגי והסביבה בישראל
מדע אזרחי
הינו חלק מאסטרטגייתOpen Science
.של האיחוד האירופי ושל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן בארה"ב
פעילות
חטיבת אוספים ומחקר מתוקצבת
על ידי אוניברסיטת תל אביב ועל ידי הות"ת. פעילות
החטיבה למדע יישומי
מוכוון מדיניות מתוקצבת על ידי גורמים ממשלתיים, הקק"ל, קרן יד הנדיב ומענקים שונים .חטיבת קהל, חינוך ותפעול
מתוקצבת על ידי א
וניברסיטת תל אביב
, תרומות, מחלקת המוזיאונים במשרד התרבות , משרד החינוך .והכנסות מקהל