חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
22
בדצמבר2024
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הועדה לביטחון
ל
אומי
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הערות
להצ"ח
( לתיקון פקודת בתי הסוהר 'מס64
–
הוראת שעה– חרבות ברזל( )
מצב חירום
כליאתי)
'(תיקון מס3)
", תשפ
ה-
4
202
1.
ביום18.10.2023
נכנסה לתוקפה הוראת השעה
ה מתירה לשר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום
כליאתי, שבמהלכו ניתן להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחי
י ה וכן
.להלינם שלא על מיטה
ההוראה הוארכה פעמיים
והיא צפויה לפוג ביום31.12.2024
.הצ"ח מבקש
ת
להאריך את הוראת השעה
ב
שבעה חודשים נוספים , עד
ל יום31.7.2025
.
,כמו כן הצ"ח
מבקש
ת
לעשות שינויים בהוראת השעה כך
שניתן יהיה ל הלין כלואים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין
החזקת כלואים בנפרד ;
להפחית ;את תדירות הדיווחים לכנסת מאחת לשבועיים לאחת לחודש
ולאפשר
להאריך את ההכרזה על מצב חירום כליאתי לתקופות של עד שלושה חודשים , במקום עד
,חודש בכל פעם.
,בנוסף
הצ"ח מבקש
ת להאריך א ת ההכרזה על מצב חירום כליאתי
שניתנה מכוח
הוראת השעה
בחודש
יים , עד ליום28.2.2025
.
2.
עמדתנו היא כי
ההסדר המוצע פוגע באופן קיצוני ביותר בזכויות היסוד של הכלואים, ללא
שננקטות
פעולות דחופות אחרות כדי להקל על הצפיפות הלא אנושית ועל תנאי הכליאה ה מחרידים השוררים
בבתי הכלא בימים אלו,
במיוחד באגפים בהם מוחזקים אסירים
ביטחוניים פלסטינים .
הארכת
ההסדר ב שבעה
חודשים נוספים,
כך שהוא יעמוד בתוקף
קרוב ל
שנ
תיים,
אינה מידתית באופן
מובה
ק .
3.
בנוסף ,מתן האפשרות להלין כלואים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין החזקת
ם בנפרד ,
פוגע באופן
חמור בזכויותיהם של עצורים
ובחזקת החפות
ו
מפר את הוראות הדין הבינלאומי .העדר ה הפרדה בין
סוגי כלואים,, בשילוב עם הצפיפות ההולכת וגוברת
עלול אף להחמיר את החיכוכים ואת אירועי
האלימות.בין הכלואים
4.
העלייה המתמשכת והבלתי צפויה
בהיקפי הכלואים מאז הטבח הנורא שארע ב-7
באוקטובר
והמלחמה שפרצה בעקבותיו, הוביל
ו את המשרד לביטחון לאומי לנקוט ב
צעד קיצוני וחסר תקדים,
שבמסגרתו אסירים ועצורים כלואים בשטח מחי
י ה מזערי שאינו מתיר להם כל תנועה מינימאלית
בתא. בנוסף, אלפי כלואים מול
נ .ים ללא מיטה והם שוכבים על מזרנים דקים מאד על הרצפה
5.
תנאי כליאה אלה משקפים הפרה שיטתית ומתמשכת של זכותם של אלפי אסירים לכבוד מינימלי
ולבריאות. על פי הנתונים
שנמסרו לוועדה לביטחון לאומי, נכון ליום4.12.2024
למעלה מ מחצית
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
2
מהכלואים
(כ-
60%
)
–
כ-
94%
מכלל האסירים הביטחוניים ו
כ-
34%
מכלל האסירים הפליליים–
מוחזקים בצפיפות שנמוכה מ-3 מ"ר לכל אסיר , בתנאי מחייה שאינם עומדים בפעימה הראשונה
ש
נקבעה ב
פסק הדין ב בג"ץ1892/14
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים
(
13.6.2017
)
:(להלן
עניין שטח המחייה.) לפי הדיווחים,
בחלק מהתאים הצפיפות עומדת על1.5-1
.מ"ר בממוצע
בנוסף, מהנתונים שנמסרו לוועדה לביטחון לאומי
עולה, כי
4,599
אסירים מולנים ללא
.מיטה מדובר בתנאים מחפירים וקיצוניים ביותר שמפרים את האיסור על ענישה אכזרית, בלתי
אנושית ומשפילה
, המעוג
ן ב סעיף16
ל אמנה נגד עינויים משנת1984
.שישראל צד לה
6.
אף על פי שמדובר במצב קיצוני ביותר, ועל אף שהיקפי הכליאה ממשיכים לעלות ,ו אין צפי להפסקת
העלייה אלא להפך(על פי דברי ההסבר לתזכיר , גורמי הביטחון מעריכים כי צפויים מעצרים רבים
נוספים בתקופה הקרובה) –
משרדי הממשלה הרלוונטיים מציעים פתרונות מזעריים ביותר
שרחוקים מלתת מענה מינימאלי למצב .מהנתונים שנמסרו לוועדה לביטחון לאומי
ביום11.12.2024
עולה,
כי461
אסירים יצאו לחופשה מיוחדת,
וכי הושלמה בנייתם של1,202
מקומות כליאה (מתוך
1,470
מתוכננים, לפי דיווח מ יום13.11.2024
).
הדבר מהווה טיפה בים לעומת העלייה התלולה בהיקפי
הכליאה, אשר צפויה כאמור
להמשיך ולעלות;
מספר הכלואים עלה מתחילת המלחמה ועד ליום
5.12.2024
בל
מעלה מ-
6,650
כלואים, ועמד על23,008
,כלואים בעוד תקן הכליאה עומד על14,500
.כלואים בלבד
משמעות הדבר הינה
ה כי מצב
הנורא
צפוי להיוותר על כנו למשך זמן רב מאד בלי
שקיימת כל תכנית או כוונה לפתור
אותו ולהפסיק את הפ
גיע ה החמורה
בז
כויות האסירים ו את
ההפרה של הדין
החל בעניין שטח המח
י .יה והזכות למיטה לכל אסיר
7.
בית המשפט דחה אמנם את העתירה שהוגשה נגד הוראת השעה סמוך לאחר שנחקקה לראשונה (בג"ץ
7650/23
האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון לאומי (
30.10.2023
)
:(להלן
עניין הוראת השעה)),
ו אולם הבהיר כי החלטתו נובעת מכך שמדובר בתיקון
קצוב בזמן
, הכולל איזונים ובלמים פנימיים,
לרבות מנגנוני פיקוח,
וכן כי מדובר במנגנון שנועד להתמודד עם מצב חירום פתאומי. עוד הוסיף בית
המשפט,
" כי
הדעת נותנת שבמהלך תקופת תחולת התיקון כלל המערכ
ו
ת הביטחוני
ו
ת יחלו ביי צוב
מצב החירום, ויוסיפו לבחון את מצבת ומצבם של האסירים והעצורים השונים ."
8.
גם בהחלטת בית המשפט מיום20.6.2024ש , א ר ניתנה בעקבות דיון בעניין
שטח המחייה
שנערך ביום
20.5.2024
" :, נקבע בעיית הצפיפות במתקני הכליאה, בעיה שהטיפול בה החל באופן ממשי אך
בעקבות מתן פסק הדין, החמירה באופן דרסטי בעקבות המלחמה. מהודעותיה המפורטות של
,המדינה עולה כי כל העת נערכת עבודה מקיפה על מנת להתמודד עם מצוקת מקומות הכליאה
שכאמור, הפכה למשבר ממשי עם פרוץ המלחמ ה. המלחמה טרפה את הקלפים וניסיונות המדינה
למצוא פתרונות הולמים ולמלא אחר פסק הדין השתבשו לחלוטין. המלחמה שיבשה גם את לוחות
,הזמנים, וזאת רשמנו לפנינו. יחד עם כך חזקה על המדינה כי למרות המצב הקשה שנוצר תעשה
כמיטב יכולתה למצוא פתרונות נוספים ועליה לפעול כמיט
ב יכולתה על-
פי ההחלטה מיום
29.12.2022
ולדווח לנו, עד ליום1.12.2024, מה עלה בידה לעשות לתיקון המצב".
תגובת המדינה טרם
,הוגשה
ו.התבקשה ארכה להגשתה מכל מקום, ניתן להניח כי התגובה לא תכלול
בשורות מרחיקות
.לכת אלא תהיה דומה לדיווחים שנמסרים לכנסת מדי שבועיים
9.
כ
חצי שנה
לאחר מתן ,החלטה זו
ולמעלה משנה
לאחר"שהוכרז על "מצב חירום כליאתי,
היקף
הכלואים ממשיך לעלות
ו הצפיפות במתקני הכליאה בכלל ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים
פלסטינים
בפרט, אינה מאפשרת קיום מינימאלי בכבוד
(וראו את כלל טענותינו בנושא שפורטו
בעתירות בעניין
שטח המחייה
ובעניין
הוראת השעה.)
נדגיש כי מצב זה רק
וה מו לך
חמיר
, ו כי אנו
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
3
סבורים
שלא ניתן להשלים עם התמשכותו, בטענה שמדובר במצב חירום, ו
יש לפעול בדחיפות לפתרונו
המיידי.
10
. לא זו בלבד ש דברי ההסבר לחוק אינם
י מצ ינים צעדים כלשהם הננקטים כדי להתמודד עם מצב
החירום הקיצוני ולהפחית את הפגיעה בזכויות הכלואים , אלא
שנראה כי המ
משלה הרימה ידיים,
ו במקום למצוא פתרונות היא מבקשת להפחית את העיסוק במצב– ל הפחית את תדירות הדיווחים
שיימסרו לכנסת
על מצוקת הכליאה מאחת לשבועיים לאחת לחודש,
ולהאריך את משך ההכרזה על
מצב חירום כליאתי מחודש לשלושה חודשים .חמור מכך ,
השינוי המוצע המאפשר להלין כלואים
תוך חריגה מהדין לעניין החזקת סוגי כלואים בנפרד ,
במקום ,להביא להקלה במצב עשוי דווקא
לה
חריף את הפגיעה בזכויות הכלואים ו להחמיר את
המתח והחיכוכים בין הכל
ואים.
11
.
"הצ
ח מבקש
ת
לאפשר את החריגה מן ההוראות שקובעות כי אסירים הממתינים למשפטם יופרדו
מאסירים שפוטים, אסירים אזרחיים יופרדו מאסירים פליליים,
ועבריינים שנידונו לראשונה יופרדו
מעבריינים חוזרים (סעיף10(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-
1971
;)
כי עצור יוחזק בנפרד
מאסירים שנגזר דינם, עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יוחזק בנפרד מעצורים שהוגש נגדם כתב
אישום, ועצור במעצר ראשון יוחזק בנפרד ממי שכבר היו במעצר או במאסר (סעיף8
לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה–
מעצרים), תשנ"ו-
1996
); כי כלוא מכח חוק כל יאתם של לוחמים בלתי
חוקיים
:(להלן
חוק הלב"ח
ים)
, יוחזק במקום המעצר בנפרד מאסירים שפוטים ומעצירים הממתינים
למשפטם (תקנה2 לתקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה), תשס"ב-
2002
); וכי עציר
מנהלי יוחזק במקום המעצר בנפרד מאסירים שפוטים ומעצירים הממתינים ל משפטם (תקנה2
לתקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי), תשמ"א-
1981
.)
12
.
.אלא שלא בכדי קובע הדין הישראלי הוראות שונות לעניין הפרדה בין סוגי כלואים לעצורים, להבדיל
מאסירים שכבר נשפטו והורשעו, עומדת חזקת החפות , ולפיכך יש להעניק להם יחס מיוחד ההולם
חזקה זו .
כמו כן, עצורים–
ובמיוחד כאלו שנעצרים בפעם הראשונה–
מצויים בחרדה ובחוסר ודאות
גדולים, והפגיעה בהם עלולה להיות בלתי הפיכה. מחקר שנערך בשנת2007
מצא,
כי בקרב עצורים
קיים חשש מוגבר ל
אובדנות ,. עם זאת, בפועל
התנאים המוענקים ל עצורים
גרועים יותר מ אשר תנאי
האסירים (ראו:
מיכל טמיר וגרשון גונטובניק "החובה ליתן לעצורים יחס מיוחד ההולם את חזקת
החפות– מבט נוסף על תנאי המעצר בישראל על רקע המשפט הבין-
"לאומי
משפט ועסקים
כה249
,
'בעמ252
ו-
259-258
(
2019
)
; כן :ראו
דוח מבקר המדינה "תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר " (דוח
שנתי70
,ב2020
') בעמ1912
:(להלן
דוח מבקר המדינה)
.)
13
. גם פרופ' אהרן ברק עמד על כך,
ש"תנאי המעצר חייבים מעצם טבעם, להיות קלים יותר מנקודת
המבט של מי ששוהה במתקן הכליאה מאלו של האסיר. מבחינת האסיר, מתקן הכליאה הוא אמצעי
עונשי, מבחינת העציר מתקן הכליאה הוא אמצעי עונשי למניעת שיבוש החקירה... הנה כי כן, מתקן
כליאה חייב להתאים עצמו לאוכלוסייה
.השוהה בו מתקן כליאה לעצירים חייב להתאים עצמו
לעובדה שחזקת החפות עומדת להם. שאחריותם הפלילית לא נקבעה וייתכן שאף לא תיקבע " (אהרן
"ברק "על זכויות העצור לתנאי מעצרו מבחר כתבי
ם ג: עיונים חוקתיים
598-597
(
2018
).)
14
.
העדר ההפרדה בין סוגי
כלואים, ובמיוחד כשהדבר מל ווה בצפיפות ההולכת וגוברת, עלול אף להגביר
את המתח ולהחמיר את החיכוכים ואירועי האלימות בין הכלואים. ב
פסק דינו בעניין שטח המחייה
עמד
בית המשפט
על כך, ש
מחקרים מלמדים כי הצפיפות מובילה להגברת החיכוך בין האסירים,
אשר
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
4
'בתורה מובילה לאלימות ולהפרות משמעת (סעיף מ.)לפסק דינו של השופט רובינשטיין
ברי כי ערבוב
בין סוגי כ
לואים
.שונים אין בו כדי לתרום להפחתת המתח והחיכוך, אלא להיפך
15
.
,חרף האמור
מ בקר המדינה התריע, כבר בשנת2020
, כי ההוראות לעניין החזקתם של בנפרד של
אוכלוסיות כלואים שונות, ובפרט של עצורים שטרם הוגש נגדם כתב אישום ושל עצורים שנעצרו
'לראשונה, אינן מקוימות (דוח מבקר המדינה, בעמ1921-1919
.)
16
. ההפרדה בין סוגי כלואים מעוגנת אף ב
משפט הבינלא .ומי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות
ומדיניות קובעת בין היתר,
כי "אנשים שהואשמו יובדלו למעט בנסיבות חורגות מן הרגיל, מבני אדם
"שהורשעו, ויהיו נתונים ליחס מיוחד המתאים למעמדם כאנשים שלא הורשעו
(סעיף10.2
)(א
ל)אמנה.
17
. גם הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי ק .ובעות כי יש להפריד בין סוגי כלואים בסעיף84
ל אמנת
ג ,'נבה הרביעית המתייחס למוגנים עצורים (ובהם עצורים ואסירים, ומי שעל פי הדין הישראלי הם
עצירים מנהליים
ו
לוחמים בלתי חוקיים)
,
נקבע כי עצירים ישוכנו וינוהלו בנפרד משבויי מלחמה
ומאנשים שניטלה מהם חירותם מכל
סיבה אחרת.
יוזכר, כי תכלית חוק הלבח"ים, כפי שהיא מוגדרת
בסעיף1
,לחוק הינה להסדיר את כליאתם של נתיני אויב אשר ,אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה
בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבי
נ לאומי
ההומניטרי.
18
. בית המשפט העליון התייחס ב עבר להבדל המתחייב בתנאי המעצר בין עצירים מנהליים לאסירים
.מורשעים בבג"ץ
סג'דיה נ' שר הביטחון(, פ"ד מב3
)
801
(
1988
), ציין
הנשיא שמגר,
כי"
עציר מינהלי
לא הורשע בעבירה וממילא איננו מרצה עונש. הוא כלוא לפי החלטה של רשות צבאית-מינהלית
בתור
,אמצעי חירום יוצא דופן, בשל טעמי ביטחון החלטיים... המעצר נועד למנוע ולסכל סכנה ביטחונית
הנובעת ממעשים, שהעציר עלול לבצע, ושאין אפשרות סבירה למונעם על-
ידי נקיטת צעדים משפטיים
רגילים (הליך פלילי) או על-
...ידי צעד מינהלי שהוא חמור פחות מבחינת תוצאותיו
ה הבדל בין אסיר
המרצה עונש מאסר לבין אדם שנכלא כאמור כדי למנוע סיכונים ביטחוניים מוצא ביטויו במעמדו
של העציר המינהלי ובתנאי המעצר הנובעים מכ
ך" (
'בעמ821
.)
עוד נפסק, כי
ה התייחסות
ה שונה
,לעציר מנהלי מזו המופעלת כלפי אדם שהורשע בדין ומרצה את עונשו
מתחייבת גם מ
א מנת
ג 'נבה
הרביעית
, המטילה חובה להפריד בין אסירים שפוטים לעצירים מנהליים
'(שם, בעמ823
).
באותו עניין
ציין השופט בך, כי"
עם כל הבנתנו לצרכים הביטחוניים, אשר בגינם מתבצעים מעצרים אלה, אסור
לנו לשכוח, כי המדובר בעצירים, שחירותם נשללה מהם בלי שהורשעו בהליך משפטי תקין בעבירות
פליליות כלשהן. משום כך אין להשלים עם המצב, אשר בו נופלים תנאי מעצרם של עצירים כאלה
במידה כה ניכרת מתנאי
כליאתם של אסירים אשר נידונו למאסר אחרי הרשעתם בדין '" (שם, בעמ
831
.)
19
. בפרשה אחרת נקבע,
" כי לא רק שתנאי כליאתם של עצורים מינהליים לא צריכים ליפול מאלה של
אסירים, אלא
יש לעשות הכול כדי שתנאיהם יהיו טובים יותר – כפי שאכן נקבע ב תקנות סמכויות
שעת-
)חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי ,תשמ"א-
1981
, שהרי חזקת החפות עומדת
להם ...
שיקולי הביטחון אשר הביאו למעצרם של העצורים אינם מצדיקים קביעתם של תנאי מעצר
בלתי ראויים " (בג"ץ5591/02
יאסין נ' מפקד מחנה צבאי קציעות
, פ"ד נ(ז1
)
403
,
411
(
2002
)).
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
5
20
. אם כך, מתן האפשרות לחר
ו ,ג מהוראות הדין הישראלי באשר להפרדה בין סוגי כלואים מעבר לכך
שהוא מביא לפגיעה חמורה בזכויותיהם של עצורים ובחזקת החפות ועלול להחמיר את החיכוכים
והאלימות ,בין הכלואים אף
עומד בניגוד להוראות הדין הבינלאומי.
21
.
,לאור כל האמור לעיל
נוכח הפגיעה הקשה בזכויות הכלואים , חלוף הזמן והעדר נקיטה באמצעים
חלופיים משמעותיים ,שיקלו על הצפיפות אנו סבורים כי אין לקדם את הארכת הוראת השעה ואת
מתן האפשרות לחרוג מהדין באשר להפרדת סוגי כלואים.
,בכבוד רב ובברכה
דבי גילד-חיו, עו"ד
ניצן אילני, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה