חומר רקע

סקר מצב התושבים נובמבר2024 רקע במחקר השתתפו1,933 תושבים מהגליל המזרחי ,שענו על מגוון נושאים כמו כלכלה , תעסוקה ,בריאות וחוסן להלן ממצאים ראשוניים : 2 נתוני רקע n=1,933 3נשים 68% גברים 32% חילוני 54%מסורתי 30% דתי 16% מידת דתיות מגדר 18-21 1% 22-35 15% 36-65 66% 66-90 18% קבוצת גיל נתוני רקע בעקבות המלחמה ,קרוב ל- 50% ממשתתפי הסקר אינם מתגוררים כעת בבתיהם . הבדלים משמעותיים בין הרשויות בהיקף הפינוי/העזיבה 4 47% 0% 1% 3% 7% 8% 8% 10% 11% 12% 15% 23% 25% 58% 60% 98% 99% 53% 100% 99% 97% 93% 92% 92% 90% 89% 88% 85% 77% 75% 42% 40% 2% 1% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% עזבתי נשארתי עזבתי =פוניתי על ידי המדינה/התפניתי עצמאית מדדי איכות החיים 5 בקרב תושבים שנשארו להתגורר בבתיהם- מהם מדדי איכות החיים החשובים לך? 6 74% 51% 47% 38% 36% 27% 14% 13% תחושת ביטחון ומוגנות חינוך בסטנדרט גבוה שירותי בריאות מיטביים תעסוקה והיצע תעסוקתי קהילה תומכת הטבות מס חבילת תמריצים/מענקי שיבה הבייתה תחבורה ציבורית תדירה ונגישה תחושת ביטחון ומוגנות הינו מדד איכות החיים החשוב ביותר ואחריו חינוך בסטנדרט גבוה ושירותי בריאות מיטביים . *המשתתפים התבקשו לדרג את ההיגדים לפי סדר חשיבות ,האחוזים בגרף מציינים את דירוג ההיגד בין שלושת המקומות הראשונים. בקרב תושבים שעזבו את בתיהם- קיומם של אילו מדדים יחזיר אותך הביתה? 7 87% 38% 38% 37% 37% 29% 24% 10% תחושת ביטחון ומוגנות חינוך בסטנדרט גבוה שירותי בריאות מיטביים תעסוקה והיצע תעסוקתי חבילת תמריצים/מענקי שיבה הבייתה קהילה תומכת הטבות מס תחבורה ציבורית תדירה ונגישה גם בקרב תושבים שעזבו את בתיהם , תחושת הביטחון והמוגנות היא מדד איכות החיים החשוב ביותר(במידה רבה יותר מאשר בקרב תושבים שנותרו בבתיהם .) אחריה נמצאים חינוך בסטנדרט גבוה ושירותי בריאות מיטביים. *המשתתפים התבקשו לדרג את ההיגדים לפי סדר חשיבות ,האחוזים בגרף מציינים את דירוג ההיגד בין שלושת המקומות הראשונים. חוסן קהילתי 8 מהו חוסן קהילתי? • חוסנה של קהילה מוגדר כיכולתה לתפקד בעת משבר ולחזור לשגרה(גם אם חדשה ) ביעילות לאחר אסון . חוסן קהילתי מתבסס על מוגנות בשגרה ,והתנהלות קהילות במצבי חירום . •החוסן הקהילתי מהווה משאב להתמודדות , גם אישית וגם קהילתית עם איום או קושי . מתוך אתר מרכז משאבים : https://hoseneastgalil.org.il/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F- %D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99/ 9 איך אומדים חוסן קהילתי? • החוסן הקהילתי במחקר זה נמדד באמצעות כלי מחקר מתוקף( (CCRAM; Leykin et al., 2013 המבוסס על המדדים: .1אמון חברתי .2יכולות משותפות .3קשר למקום .4מוכנות לחירום .5 מנהיגות מקומית( לא נבדק במחקר זה עקב הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות) • השאלון נמדד בסקאלה של1 עד5 , כאשר ציון גבוה מעיד על רמה גבוהה של המדד הנבחן. 10 חוסן קהילתי בקרב תושבים שפונו/ התפנו בהשוואה לתושבים שנותרו בבתיהם 11 מרכיבי החוסן הקהילתי נמוכים יותר בקרב תושבים שפונו /התפנו , למעט מדד'אמון חברתי'. 3.9 3.5 3.1 3.4 4 3.7 3.7 3.4 0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4 4.5 קשר למקום יכולות משותפות מוכנות לחירום אמון חברתי עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב 12 3.5 3.9 3.5 3.7 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4 4.5 5 עזבתי נשארתי פבר- 24נוב- 24 בעוד שהחוסן הקהילתי של תושבים שפונו/התפנו לא השתנה , החוסן הקהילתי של התושבים שנותרו בבתיהם ירד . מדד החוסן הקהילתי הכללי : פברואר2024 בהשוואה לממצאי הסקר הנוכחי עמדות כלפי המסגרת החינוכית ומצבם הרגשי , החברתי והתנהגותי של הילדים 13 שביעות רצון ההורים ממסגרת החינוך הנוכחית . 14 41% מההורים מדווחים על שביעות רצון גבוהה ממסגרת החינוך הנוכחית שבה לומדים ילדיהם 54% מהתושבים שפונו /התפנו 31% מהתושבים שנותרו בבתיהם סכנת נשירה ממערכת החינוך . 15 11% מההורים מדווחים כי ילדיהם נמצאים בסכנת נשירה ממערכת החינוך 9% מהתושבים שפונו /התפנו 14% מהתושבים שנותרו בבתיהם פגיעה במצב הרגשי בעקבות המלחמה . 16 62% מההורים מדווחים על פגיעה במצב הרגשי של ילדיהם 66% מהתושבים שפונו /התפנו 58% מהתושבים שנותרו בבתיהם פגיעה במצב החברתי בעקבות המלחמה . 17 50% מההורים מדווחים על פגיעה במצב החברתי של ילדיהם 55% מהתושבים שפונו /התפנו 46% מהתושבים שנותרו בבתיהם שינוי לרעה במצב ההתנהגותי בעקבות המלחמה . 18 38% מההורים מדווחים על שינוי לרעה במצב ההתנהגותי של ילדיהם 43% מהתושבים שפונו /התפנו 33% מהתושבים שנותרו בבתיהם התחומים בהם יש להשקיע כדי לעודד את הישארותם / החזרתם של התושבים לצפון . 19 69% 60% 49% 28% 28% 24% 22% 20% 67% 53% 47% 33% 29% 26% 23% 22% השקעה בגיוס צוות חינוכי איכותי השקעה בהיבטים רגשיים ,כישורים חברתיים וחוסן השקעה בחינוך ובפדגוגיה השקעה בחינוך בלתי פורמלי/חברתי השקעה במסלולי חינוך ייחודיים השקעה במסגרות לגיל הרך השקעה במסגרות לאוכלוסיות ייחודיות השקעה במענים לאחר סיום הלימודים עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב כלל התושבים סבורים שהשקעה בצוות חינוך איכותי ובהיבטים רגשיים , כישורים חברתיים וחוסן של הילדים יעודדו הישארות התושבים והחזרתם לאזור. *המשתתפים התבקשו לדרג את ההיגדים לפי סדר חשיבות ,האחוזים בגרף מציינים את דירוג ההיגד בין שלושת המקומות הראשונים. תחושות בנוגע למקום המגורים החדש בקרב התושבים שפונו / התפנו מבתיהם ושביעות רצון מרמת השירותים הניתנים במקום המגורים 20 67% 21 רוצים לשוב ולהתגורר בבתיהם לאחר החזרה לשגרה 36% מרגישים חוסר שייכות למקום מגוריהם החדש 47% מרגישים בודדים בלי החברים והמשפחה 82%מרגישים געגוע הביתה תחושותיהם של התושבים שפונו / התפנו ביחס למקום מגוריהם החדש 21% מרגישים שיש קשר בינם לבין הרשות בה התגוררו לפני פרוץ המלחמה שביעות הרצון מהשירותים הניתנים במקום המגורים- הבדלים בין תושבים שפונו/ התפנו לתושבים שנותרו בבתיהם 22 57% 53% 46% 40% 37% 37% 24% 22% 27% 25% חינוך שירותי בריאות תרבות ופנאי חינוך חברתי/בלתי פורמלי רווחה עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב שביעות רצון התושבים שפונו/ התפנו מכלל השירותים שנבחנו גבוהה יותר מאשר אלה שנותרו להתגורר בבתיהם . מצב כלכלי- תעסוקתי ותשתיות תחבורה 23 פגיעה במצב הכלכלי- הבדלים בין תושבים שפונו/ התפנו לתושבים שנותרו בבתיהם 24 . 44% מהתושבים דיווחו כי מצבם הכלכלי גרוע יותר בהשוואה למצבם הכלכלי לפני המלחמה 34% מהתושבים שפונו /התפנו 52% מהתושבים שנותרו בבתיהם 22% מהתושבים שוקלים לחפש פתרונות תעסוקה או מקורות הכנסה באזורים אחרים בישראל 24% מהתושבים שפונו /התפנו 20% מהתושבים שנותרו בבתיהם •תושבים שנותרו דיווחו על פגיעה כלכלית חמורה יותר . •חמישית מהתושבים שנותרו בבתיהם וכרבע מהתושבים שפונו/ התפנו שוקלים לחפש פתרונות תעסוקה או מקורות הכנסה באזורים אחרים בישראל. באילו תחומים יש להשקיע בתעסוקה כדי לעודד את הישארותם / החזרתם של התושבים לצפון? 25 תחומי ההשקעה החשובים ביותר לתושבים הם : הקלות מס לעצמאים ומשיכת מעסיקים גדולים ליצירת מגוון אפשרויות תעסוקה. *המשתתפים התבקשו לדרג את ההיגדים לפי סדר חשיבות ,האחוזים בגרף מציינים את דירוג ההיגד בין שלושת המקומות הראשונים. 59% 60% 46% 40% 40% 33% 22% 61% 55% 52% 38% 37% 30% 28% הקלות מס ותמריצים כלכליים לעצמאים משיכת מעסיקים גדולים שיצרו מגוון השקעה בעסקים קטנים(ליווי ,תמריצים) הגדלת אפשרויות התעסוקה בתחומים מגוונים פיתוח תחום הסטארט-אפים והטכנולוגיה השקעה במתחמי עבודה חדשניים יצירת הזדמנויות לתעשיות מסורתיות עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב מהו הצעד החשוב ביותר לפיתוח תשתיות תחבורה בצפון שישפיע על ההחלטה של תושבים להישאר / לחזור לצפון? 26 68% 65% 60% 43% 43% 21% 67% 65% 58% 49% 42% 20% הקמת תחנות רכבת והוספת מסלולי רכבת מהירים פיתוח תחבורה ציבורית מהירה ומתקדמת סלילת כבישים מהירים המחברים בין הצפון למרכז שדרוג מערכת התחבורה הפנימית בין יישובים בצפון חיבור ישיר של הצפון לנמלי תעופה ומרכזי סחר בינלאומיים פיתוח תחבורה ירוקה(למשל ,אופניים חשמליים) עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב *האחוזים מציינים את דירוג ההיגד בין שלושת המקומות הראשונים לפי סדר החשיבות . לתפיסות התושבים ,הצעדים החשובים ביותר לפיתוח תשתיות תחבורה בצפון הם : הקמת תחנות רכבת והוספת מסלולי רכבת מהירים , פיתוח תחבורה ציבורית מהירה ומתקדמת וסלילת כבישים מהירים שיחברו את הצפון למרכז . בריאות ובריאות הנפש 27 פגישה עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש 28 האם מאז ה- 7.10.23 נפגשת עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לצורך התמודדות עם השלכות המצב? 36% 24% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב כשליש מהתושבים שפונו/התפנו ,וכרבע מהתושבים שנותרו בבתיהם , דיווחו כי נפגשו עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי להתמודד עם השלכות המלחמה. תסמיני פוסט טראומה מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית( PTSD ) ? •תופעה המופיעה בעקבות חשיפה לאירועים קיצוניים , הנמצאים מחוץ לטווח ההתנסויות הרגילות . • להפרעת דחק פוסט טראומטית עשויות להיות השלכות שליליות רבות ,ובהן תחושות פחד ,אימה וחוסר אונים , העלולות לפגוע בתפקוד היום-יומי של הפרט. • תסמיני פוסט טראומה נמדדו באמצעות שאלון מקוצר המכיל ארבעה פריטים בסולם של0 (כלל לא ) עד4 ( במידה רבה מאוד .)פריט לדוגמה : הרגשה שאתה נוטה להיבהל בקלות או להיות קופצני מאוד " (Geier et al., 2020) . • לכל משתתף חושב ציון כללי לשאלון על בסיס סכום ארבעת הפריטים . בהתאם לגייגר ואחרים( (Geier et al., 2020 , ציון גבוה מ- 4מצביע על אינדיקציה לפוסט-טראומה. 29 אינדיקציה לפוסט טראומה 30 48% 44% 25% 30% 35% 40% 45% 50% עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב אינדיקציה ל- PTSD אינדיקציה ל- PTSD נמצאה בקרב46%מהמשתתפים . שיעור מעט גבוה יותר נמצא בקרב תושבים שפונו /התפנו . מידת ההשפעה של התסמינים הפוסט טראומטיים על התפקוד( השפעה בינונית , חמורה וקיצונית ) . 31 34% 30% עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב מהי מידת ההשפעה של התסמינים על תפקודך(למשל ,במשפחה ,בעבודה) ? כשליש מהמשתתפים בסקר ציינו שהתסמינים הפוסט טראומטיים הפריעו להם בתפקוד (במשפחה ,עבודה וכדומה )ברמה בינונית ומעלה ,כאשר בקרב התושבים שפונו / התפנו האחוזים מעט גבוהים יותר . עלייה בהתנהגויות מסכנות בריאות 32 54% 51% 50% 47% 45% 39% 40% 53% 33% 47% 40% 33% עישון סיגריות נטילת כדורי הרגעה שימוש בגראס נטילת כדורי שינה ירידה בעיסוק בספורט צריכת אלכוהול עזבתי נשארתי להתגורר ביישוב • ניכרת עלייה של כ- 50%ברוב ההתנהגויות המסכנות את הבריאות בעקבות המצב. •העלייה משמעותית יותר בקרב אלו שפונו /התפנו כמעט בכל ההתנהגויות שנבדקו. כיצד השפיע המצב על העלייה בהתנהגויות המסכנות את הבריאות? סיכום עיקרי הממצאים 33 סיכום עיקרי הממצאים • תחושת הביטחון והמוגנות מהווה את מדד איכות החיים המשמעותי ביותר עבור משתתפי הסקר. • החוסן הקהילתי של תושבים שפונו/ התפנו נמוך מזה של תושבים שנותרו להתגורר בבתיהם . • אחוז ניכר מההורים מדווחים על פגיעה במצב הרגשי ,החברתי , וההתנהגותי של ילדיהם בעקבות המלחמה . 34 סיכום עיקרי הממצאים • מרבית התושבים המפונים מביעים רצון לחזור לבתיהם. •יחד עם זאת , שביעות הרצון שלהם מהשירותים הניתנים להם במקום מגוריהם החדש גבוהה מאשר זו של תושבים שנותרו בבתיהם ורק21% מהם מדווחים על קשר עם הרשות ממנה פונו/התפנו . • תושבים שנותרו בבתיהם מדווחים על מצב כלכלי גרוע יותר מאשר תושבים שפונו /התפנו , זאת בהשוואה למצב טרום המלחמה . • ניכרת עלייה משמעותית בהתנהגויות המסכנות את הבריאות ,בעיקר בקרב תושבים שעזבו את בתיהם . 35 סיכום עיקרי הממצאים •בהיבט החינוכי , התושבים סבורים כי על מנת לתמוך בהחזרתם של התושבים המפונים לצפון יש להשקיע בגיוס צוות חינוך איכותי ובהיבטים רגשיים , כישורים חברתיים וחוסן. •בהיבט התעסוקתי , על פי הסקר עולה כי התושבים רואים בהקלות מס לעצמאים ומשיכת מעסיקים גדולים כמרכיבים המשמעותיים ביותר לעידוד הישארותם או החזרתם של התושבים לצפון . 36 לשאלות והערות ניתן לפנות ל: יפעת קורן זמרן– [email protected] מירב אטמור- [email protected]