דברי הכנסת

דברי הכנסת ה / מושב שני / ישיבות ע'—ע"ב / כ"ב—כ"ד בחשוון התשס"ד / 17-19 בנובמבר 2003 / 5 חוברת ה' ישיבה ע' הישיבה השבעים של הכנסת השש-עשרה יום שני, כ"ב בחשוון התשס"ד (17 בנובמבר 2003) ירושלים, הכנסת, שעה 16:02 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת אריה האן: 4 הצעה לסדר 5 רוחמה אברהם (הליכוד): 5 הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003 6 השר גדעון עזרא: 6 איוב קרא (הליכוד): 8 עזמי בשארה (בל"ד): 9 נסים זאב (ש"ס): 10 עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 12 טלב אלסאנע (רע"ם): 13 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 14 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 15 השר גדעון עזרא: 15 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003 16 אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 17 נסים זאב (ש"ס): 18 אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 19 הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 24 יעקב ליצמן (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 24 עזמי בשארה (בל"ד): 24 חילופי גברי בוועדות הכנסת 25 רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 25 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 26 רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 26 הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 ........................................................................................................................27 משה גפני (יהדות התורה): 30 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 30 רשף חן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 30 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 סגנית מזכיר הכנסת רות קפלן: 32 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003 32 סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: 32 איוב קרא (הליכוד): 33 רוני בר-און (הליכוד): 34 עזמי בשארה (בל"ד): 35 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 35 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 37 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 38 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38 סגנית מזכיר הכנסת רות קפלן: 38 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003 38 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 39 טלב אלסאנע (רע"ם): 40 עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 42 מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 44 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 49 יחיאל חזן (הליכוד): 52 סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: 54 הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות ((תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003 61 עסאם מח'ול (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 61 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר ראובן ריבלין: גבירותי ורבותי חברי הכנסת, היום יום שני, כ"ב בחשוון תשס"ד, 17 בחודש נובמבר 2003 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון - אישור הכנסת), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק הקרן לנפגעי עבירות פליליות, התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית - הרכב בית-המשפט העליון), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק העונשין (תיקון - קביעת עונש חלף צו שירות), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון - נכסים של נספים בשואה), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת אתי לבני; הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואילנה כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי ממשלה (פיטורין) (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, שלמה בניזרי, אליהו ישי ויעקב מרגי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - הארכת אשרות ורשיונות ישיבה לעובד זר), התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת רשף חן ואתי לבני; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון - איסור ייצוג ואיסור עבודה או טובת הנאה בעסקים), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק תרכובות מזון לתינוקות, התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - צוואה מחיים), התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת רשף חן ורוני בריזון; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון - פטור ליורש מחלל צה"ל), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - אישור המעביד על סיום העבודה), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת שאירים לחיילים במסלול עתודה), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון - נוכחות בני משפחה או מי מטעמם בזמן הנתיחה), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (הרחבת הגדרת הנגישה), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - תקופת צינון), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק התפזרות הכנסת השש-עשרה, התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת עמיר פרץ, דוד טל ואילנה כהן; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - ערעור על תוצאות מכרז), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - הגבלת משך השביתה בשירות הציבורי), התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ורוני בר-און; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - חסינות מפני חיפוש), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הממשלה (תיקון - ביטול ההודעה למליאת הכנסת על היעדרות שרים), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון - תג חנייה לנכה), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק להסדרת הקמה של מקבצי אנטנות לטלפונים ניידים, התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת מרינה סולודקין ואופיר פינס-פז; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור קבלת שירות של מעשה זנות על-ידי שוטר), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק העונשין (תיקון - חילול מצבות של ראש ממשלה לשעבר ונשיא לשעבר), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה), התשס"ד-2003, מאת חברי הכנסת גדעון סער, דליה איציק ורשף חן; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - איסור פרסום בדבר עבר מיני של נפגע עבירת מין או אלימות), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת נעמי בלומנטל; הצעת חוק העונשין (תיקון - חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות של בן משפחה), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת נעמי בלומנטל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מחיר מרבי בעבור חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור ניהול מדיניות חוץ או מגע מדיני עם ממשלות זרות ונציגיהן), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ייעוד נתיב לתחבורה ציבורית), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת איתן כבל; הצעת חוק הירושה (תיקון – בני-זוג מאותו מין), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון סדרי מינהל (תשלום חובות המדינה), התשס"ד-2003, מאת חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור ניהול מדיניות חוץ או מגע מדיני עם ממשלות זרות ונציגיהן), התשס"ד-2003, מאת חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין. היו"ר ראובן ריבלין: אני מודה למזכיר הכנסת. אבקש להודיע לממשלה שנציגה איננו נמצא כאן ואני מבקש שיזדרז ויבוא. הודעה נוספת למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הכנסת, הריני מתכבד להודיע, כי הונחה עכשיו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 47) (הורדה מדרגה עקב חיוב בבית-משפט), התשס"ד-2003. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה למזכיר הכנסת. הצעה לסדר היו"ר ראובן ריבלין: הצעה לסדר לפי סעיף 53, של ממלאת-מקום יושב-ראש הקואליציה, חברת הכנסת רוחמה אברהם. בבקשה, גברתי. רוחמה אברהם (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם היום, כמו בכל יום שני, כנסת ישראל לא שוכחת את משפחות השבויים והנעדרים - את רב-סמל צבי פלדמן, רב-סמל זכריה באומל, רב-סמל יהודה כץ, רב-סרן רון ארד, רב-טוראי גיא חבר, סמל ראשון בנימין אברהם, סמל ראשון עומר סועאד, סמל עדי אביטן, וכמו כן את יונתן פולארד. בני המשפחות חיים ללא פיסת מידע על גורל יקיריהם והם נקרעים בין רסיס תקווה לייאוש עמוק. הנביא ירמיהו מתאר את רחל אמנו הבוכה על בניה: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו". מכאן אני נושאת תפילה: יהי רצון שגם הסיפא של הפסוק אצל הנביא ירמיהו תתקיים בנו במהרה: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך" - - - "ושבו מארץ אויב; ויש תקוה לאחריתך" - - - "ושבו בנים לגבולם". תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם, ממלאת-מקום יושב-ראש הקואליציה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום. אני מאוד מודה על שהשר פריצקי נמצא פה, כך שהכול מסודר, הממשלה מיוצגת. השרים התורנים הם השר בנימין אלון והשרה ציפי לבני, אבל השר פריצקי נמצא פה, וזה מספק לחלוטין. הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/61).] (קריאה ראשונה) היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003, קריאה ראשונה. בשם השרה לאיכות הסביבה, יציג את החוק השר גדעון עזרא. איננו. האם אדוני - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): הם עושים מסעות ציד אחרים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת טיבי, האם אדוני מעיד עדות שניתן לחקור אותה בחקירת שתי וערב או שזו היתה רק הצהרה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אתה יודע למה אני מתכוון. היו"ר ראובן ריבלין: טוב, רבותי חברי הכנסת, לצערי ההצעה תידון מאוחר יותר או שלא תידון. אנחנו עוברים להצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים. יושב-ראש הוועדה לאיכות הסביבה לא נמצא. הנה, השר גדעון עזרא. בבקשה, אדוני. אני מבקש מהאנשים שנמצאים ראשונים בסדר-היום להיות כאן, כי הבאים אחריהם אינם מאורגנים לבוא כהרף עין, מה עוד שמדובר בקריאה ראשונה. כבוד השר עזרא, מדובר על החוק להגנת חיית הבר. השר גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרה לאיכות הסביבה, פרופסור יהודית נאות, ביקשה כי אמסור את התנצלותה על כי אינה יכולה להציג מעל במה זו את הצעת החוק להגנת חיית הבר, אשר הוגשה על-ידי משרדה, בשל בעיה רפואית במיתרי הקול. כולנו מאחלים לה מכאן החלמה מלאה ומהירה, מחכים לך. חוק הגנת חיית הבר מסדיר שורה של נושאים בנושא הפיקוח על הציד, האחזקה והסחר בחיות בר. הצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), המונחת לפניכם, נועדה לקבוע איסור מפורש בחקיקה על מתן רשיונות ציד למטרות של ספורט ושל שעשוע, ולהבהיר כי רשיונות ציד יינתנו אך ורק למטרות המוגדרות היום בחוק – למטרות מדעיות, לרבייה, לשמירת האיזון בטבע, למניעת נזקים לחקלאות, למניעת סכנה לאדם או לחי ולמניעת מחלות מידבקות. אגב, חלק מהאחריות על החוק היא של שר החקלאות, והחלק של איסור הציד הוא באחריות השרה לאיכות הסביבה. בנוסף, הצעת החוק קובעת, כי יוגדל שיעור הקנס המרבי על עבירות על חוק זה. הסבר קצר: אוכלוסיית חיות הבר בישראל הלכה והתמעטה לאורך השנים בשל ציד בלתי מבוקר, בנייה והקמת תשתיות אשר פגעו בשטחי המחיה, המזון ומקורות המים. יעלים, צבאים, ראמים, פראים, נשרים, נצים, עיטים, עופות נודדים – כל אלה הם חיות בר מרהיבות שהן חלק בלתי נפרד מדמותה של הארץ הזאת, ונשקפת להן סכנה. המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים פועלים בשנים האחרונות על מנת להחזיר אוכלוסיות אלה אל הטבע הארץ-ישראלי. במצב החמור שבו נתונה אוכלוסיית חיות הבר, ציד למטרות ספורט ושעשוע הוא נזק מיותר. מדינת ישראל מחויבת לשמור ולהגן על מגוון החי שבתחומה ועל מעט מיני חיות הבר שעדיין נותרו בה, זו חובתנו המוסרית. על כן, חברי חברי הכנסת, אני מבקש שהצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לשר גדעון עזרא ומצטרף לאיחולי החלמתו לשרה יהודית נאות. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, יש לך שאלה. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אלה שעוסקים עכשיו בציד, זה נכנס לתחום של ספורט ושעשוע? מה יעשו האנשים האלה מהיום והלאה? אני שותף לדבריך. השר גדעון עזרא: אני מבין למה אתה מתכוון, ואני מכיר מאות אנשים שהציד הוא ההובי שלהם, אבל, לצערי, אנחנו מצווים לשמור על החי בארץ-ישראל. כשירווח למדינה הזאת ולא תהיה סכנה לחי, יינתנו אישורים הן על-ידי משרד החקלאות והן על-ידי המשרד לאיכות הסביבה. בין רשימת בעלי-החיים שקראתי, לא קראתי את החוגלות. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): מה עם העופות? השר גדעון עזרא: אמרתי עופות נודדים, אבל לא מניתי את החוגלות, ולכן כל אחד ואחד, כשהוא יוצא לציד, אמור לדעת מה מותר ומה אסור. היו"ר ראובן ריבלין: נדמה לי, אדוני השר, שמי שיש לו רשיון ציד ומחזיק ברשיון ציד - בחוק נאמר, לשמור על האיזון בטבע. ברגע שיש דבר ששומר על האיזון בטבע, נדמה לי שהחוק מאפשר אותו. השאלה היא, באמת, מהיום והלאה, כיצד יבקש אדם - האם הוא צייד פרופסיונלי או לא? האם הוא צייד לשמירת האיזון בטבע? זה בעייתי. השר גדעון עזרא: אין צייד שאיננו פרופסיונלי. טלב אלסאנע (רע"ם): הוא מדבר על רשיון עתידי. השר גדעון עזרא: כל אחד ואחד אמור לדעת מה מותר ומה אסור. ציד של חיות שמזיקות לחקלאות, למשל, ימשיך להיות מותר. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת טיבי, אני מבין שאדוני הוא חבר בוועדת הפנים של הכנסת, ונדמה לי שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית צריך להדגיש עניין זה, ולבוא ולקבוע מה הרשימה האוסרת, ולא לקבוע באופן גורף, או לקבוע מה מותר מפעם לפעם. הואיל ומדובר בקריאה ראשונה, ראשון המתדיינים בהצעה זו הוא חבר הכנסת איוב קרא, שבעירו יש רבים שיש להם רשיון ציד. כל יושבי הארץ הוותיקים הם בעלי רשיון ציד. חבר הכנסת איוב קרא יחכה על מנת להסיר כל ספק. אחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי, ואם לא יהיה - חבר הכנסת מגלי והבה, ואם לא יהיה - חבר הכנסת אורי יהודה אריאל, ואם לא יהיה - חבר הכנסת מאיר פרוש, ואם לא יהיה - חבר הכנסת עזמי בשארה. אחריו – חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, אברהם רביץ, רוני בר-און ונסים זאב. מי שלא הוזכר שמו, יבוא למזכיר להירשם. חמש דקות עד סגירת הרשימה. חבר הכנסת דהאמשה בצום, ולכן אני מתיר לו שלא להגיע לבמה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): מי שבצום ידבר ראשון. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת טיבי, כל מי שצם ואינו מרגיש בעל יכולת להגיע לבמה, יודיע לי. בדת היהודית אומרים: אין אדם משים עצמו רשע. ודאי שאדוני בצום. חבר הכנסת בשארה, למשל, לא צריך להודיע שהוא צם, אבל יש חברי כנסת נוצרים שלפעמים חושבים שהם גם צריכים לומר שהם צמים. חבר הכנסת בשארה יש לו האופי שלו והוא לא צריך להתהדר בדבר שהוא לא צריך. בבקשה, חבר הכנסת קרא. איוב קרא (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהחוק שהעלה השר גדעון עזרא בא להסדיר את שמירת האיזון בטבע, אבל בד-בבד צריך לזכור שיש מאות, אולי אלפים, אולי מאות אלפים – אני לא יודע בדיוק את מספרם של הציידים במדינת ישראל – שאולי באיזה מקום זה יפגע בהם. לעומת זאת, אני חושב שצריך לשמור על חיות הבר, לפחות אלה שלא טורפות. אני חושב שבחוק הזה התכוונו גם, בין היתר, לחיות טורפות. השר לא העלה את סוגיית החיות הטורפות, ואני בעד חיסול כל החיות הטורפות במדינת ישראל, ואין לי בעיה עם זה. אני לא רוצה לראות צבוע או נמר, שיסכן אותנו, אף שזה מפר את האיזון בטבע. אני בעד, למשל, לאפשר המשך ציד של חוגלות, שנותן מענה להרבה אנשים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת קרא, הקדוש-ברוך-הוא, שהוא של כולנו, ברא למען איזון הטבע את כל בעלי-החיים. איוב קרא (הליכוד): אבל מאחר שזה עלול להפר את איזון בני-האדם, הייתי מעדיף שאותם טורפים לא יהיו בסביבה שלנו. ייתכן שיש דברים שהיו טובים לפני מאות בשנים, אבל היום גורמים נזק, גם גופני, לאנשים. לכן צריך לחשוב אם איזון הטבע היא המונח הנכון, או שצריך ללכת למושג אחר. אני בוגר בית-ספר חקלאי. למדתי ב"כדורי" ולמדתי גם ב"כפר גלים", גדלתי על טהרת החקלאות. אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש, ששמירת ערכי הטבע היא דבר חשוב מאין כמוהו, ואני חושב שאם לא נשמור על הטבע, נכה על חטא. אבל לפעמים אני תוהה איך בכרמל או בגליל קובעים אזור מסוים כאזור פארק או שמורת טבע. לפעמים אדם בא לבנות בית או לגדל משפחה, ואותו פארק או שמורת טבע הופכים להיות יותר חשובים מאשר לקיים משפחה. זאת אומרת שהפארק או שמורת הטבע הופכים להיות דבר מקודש יותר מהחיים. זה דבר שלא יכול לעלות על הדעת, ובסוגיה הזאת, לדעתי, המחוקק צריך לתת את הדעת. לפעמים, אין אפילו עץ, ואתה רואה 20 או 30 דונם שאין עליהם חיה או עץ ונקבע שאלה שמורות טבע. אי-אפשר לבנות, אי-אפשר להפוך את המקום לאזור בנייה, ודבר כזה פוגע בנו כבני-אדם, כאנשים שרוצים לחיות במדינת ישראל ולגדל משפחות. החוק הזה, אדוני השר, הוא חוק טוב, ואנחנו נתמוך בו, אבל כדאי לתת את הדעת על כל ההשגות שדיברתי עליהן. זה בוודאי יעלה בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מודה לך, אני אתמוך בחוק הזה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח; חבר הכנסת מגלי והבה - אינו נוכח; חבר הכנסת אורי יהודה אריאל - אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת עזמי בשארה - בבקשה, אדוני. אחריו - חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, אברהם רביץ, רוני בר-און, נסים זאב, ויש עוד אחריהם. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לצערי, אין לנו המותרות של הפרדה בין חיות טורפות וחיות לא טורפות, כמעט שהן לא נשארו במדינה הזאת, חוץ מאנשים טורפים, לדעתי. איזה טבע נותר? פעם אפילו התפארו בייבוש ביצות, ואולי זה היה מעשה נגד הטבע. אנשים אפילו חוזרים לזה עכשיו ושואלים - מה זה ביצות? האם זאת היתה באמת ארץ של ביצות, או שאפילו האתוס הציוני של ייבוש הביצות בחולה היה מעשה של הפרת איזון בטבע מהמדרגה הראשונה? יש אפילו אנשים, ולא צריך להיות רוויזיוניסט בשביל זה - אנשי ימין ואנשי שמאל, שחוזרים לזה. היו"ר ראובן ריבלין: יש היום תנועה שרוצה להחזיר את הג'מוסים לחולה. עזמי בשארה (בל"ד): האתוס הזה יש עליו רוויזיה, והקשר שלו עם הטבע הוא קשר של יצירת עובדות מוגמרות, של חשיבה שכל כולה התיישבותית לגמרי. עכשיו יש אנשים שחוזרים, ויש מפלגה שלמה ושרה שמדברת על כך, ועל זה אפשר רק לברך. שינוי הקשר אל הטבע הוא כנראה תופעה של ביטחון עצמי, של חברה שהיחס שלה אל הטבע היה פעם איום ונורא. הסוגיה שאני רוצה להעיר לגביה היא נושא הנשק והגבלת תפוצת הנשק, עם רשיון או ללא רשיון, שאנחנו מרגישים בכל מיני אירועים במגזר הערבי. אגב, אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אבל ודאי השר יודע, שרשיון נשק לציד במגזר הערבי היה פעם נושא לסיווג פוליטי – האם אתה איש של השלטון או לא איש של השלטון. זה היה מקנה לך רשיון לציד. היה פעם אפילו כתם על מי שהיה לו נשק. ככה בעצם חילקו - איש של השלטון - ולא אם הוא אחראי או מותר לתת לו נשק או לא. אם הוא איש שלטון - מקורב לשלטונות או לא מקורב לשלטונות - ככה חילקו, לפחות במגזר הערבי. על כל פנים, עכשיו יש תופעה במגזר הערבי, שיש נשק - ללא רשיון או עם רשיון, לא יודע - שמשמש לא לציד, אלא לאלימות וגם לירי בשמחות, וכו' וכו'. אנחנו, נציגי הציבור הערבי, העלינו את הסוגיה הזאת בכנסת כמה פעמים; אנחנו לא רואים בתופעה הזאת אלא תופעה הרסנית ושלילית בחברה הערבית. פוליטית, לדעתי כל כוח אחראי במגזר הערבי, שמרגיש גם אחריות כלפי החברה הערבית, מתנגד לתופעה הזאת - לתופעה שיש נשק שמשתמשים בו בשמחות, יורים באוויר, או משתמשים בו אחר כך בכל מיני קטטות, או משתמשים בו במעשים פליליים. אגב, חלק מהכפרים הערביים הפכו מקומות לציד מסוג אחר - ציד בני-אדם - במעשים פליליים, אירועים פליליים. יש כמה כפרים ערביים, או יישובים ערביים, שממש שמם עולה בנושא הזה, לצערי, עם התגברות תופעת האלימות והפשיעה, כאשר משתמשים בפשיעה הזאת בנשק חם, שלפעמים במקורו הוא נשק לציד. בחלק מהמקרים, אבל לא כולם, מובן שחלק ממנו הוא נשק בלתי חוקי שמופץ. אנחנו ממש חושבים שהתופעה הזאת היא שלילית, אבל בקיצור, לגבי החוק עצמו - כל דבר אשר נוגע לשמירה על הטבע ועל האיזון בטבע ועל חיות הבר לסוגיהן - טורפים ולא-טורפים - לדעתי הוא דבר שצריך לברך עליו ולתמוך בו. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת עזמי בשארה. הבא אחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת אברהם רביץ. חבר הכנסת נסים זאב - בבקשה, אדוני. לא זכה אדוני להיות אחרון הפעם. נסים זאב (ש"ס): מה עם זחאלקה? היו"ר ראובן ריבלין: זחאלקה לא נמצא. אני הייתי שמח להזמין אותו, אבל הוא לא נמצא. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש כאן שתי נקודות. יש פה עניין של הגנת חיות הבר, ויש פה בעצם עניין של החזקת כלי הנשק. אני רוצה לדבר על החזקת כלי הנשק. לדעתי, רובה הציד נמכר היום באופן חופשי בשוק לנערים חובבנים - ודווקא מאותה נקודה שכאן הצעת החוק אומרת: דבר שנעשה בדרך ספורט או בדרך של שעשוע. אנחנו מכירים נערים רבים בני 16 ו-17 שיוצאים עם כלי הציד הזה - זה נקרא רובה גומי, או משהו כזה. בכל זאת, יש בכוחם לצוד את חיות הבר. הולכים באזור הצפון וצדים צבאים. ולא אחת ראינו אותם, איך הם מסתובבים ומנסים לא לפגוע, אבל באמת לצוד - לא לשם שעשוע, אלא באמת רוצים לצוד ולאכול אותה חיה. צריך לזכור, התופעה הזאת היתה מאוד קשה אצל עובדים זרים, שהפכו את זה, הייתי אומר לשיטה של אכילת בעלי-חיים; הם היו צדים - ולא רק צבאים וחיות שאולי מקובל לצוד אותן, אלא כמובן גם חתולים וכלבים. אנחנו יודעים שאותם עובדים זרים היו צדים גם בתוך הערים, ואני מבין שעל זה לא חל שום איסור. זאת אומרת, החוק הזה בעצם לא אוסר למשל לצוד חתולים או חתולי בר בתוך הערים, מדובר יותר בנושאים שאולי מקובלים בציד, אבל יש גם דברים חריגים, שאולי גם עליהם היינו צריכים לתת את הדעת. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, נדמה לי שבערים אסור לעסוק בציד בכלל. נדמה לי שכך כתוב בחוק. נסים זאב (ש"ס): אבל אני אומר שזה כן קיים. זאת אומרת, יכול להיות שציד בכלל אסור - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): החוק לא מיושם. נסים זאב (ש"ס): אבל לא מדובר פה בנשק חם. מדובר פה בכל זאת בכדורי גומי ובכדורים כאלה שכן משתמשים בהם, ואני יודע שכן משתמשים בהם. השאלה היא אם זה חל - - - קריאה: - - - נסים זאב (ש"ס): כן, זה מצחיק אבל זה קיים. זה היה הרבה פעמים גם בעיתונות, זה הופיע. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): כדורי גומי זה רק לשימוש אחד, זה משהו אחר - - - עזמי בשארה (בל"ד): - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): זה נגד יצורים מסוימים. נסים זאב (ש"ס): לא, זה נגד חיות טורפות, זו הכוונה. תתאר לך שמ"הג'יהאד האסלאמי" - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): איך הגעת ל"ג'יהאד האסלאמי"? נסים זאב (ש"ס): - - יש חיות על שתיים, אז השאלה היא אם החוק חל גם עליהם - האם הם נקראים חיות בר או חיות טרף? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, לא יעלה על הדעת שחבר כנסת טיבי התכוון לומר שיצור, אדם, בן-אנוש, הוא חיה. אם כי חיית השדה גם היא, אני מוכרח לומר לך - - - נסים זאב (ש"ס): לכן אני הסברתי ותיקנתי אותו - כשהוא התכוון ל"ג'יהאד האסלאמי" - שהם נחשבים בעצם לא לחיות בר, אלא לחיות טורפות, ולכן לא חל האיסור במקרה כזה על אותן חיות טורפות. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר כנסת נסים זאב. חבר הכנסת טיבי, אדוני מחולל לנו פה מהומות שלא לצורך. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - פריצקי - - - היו"ר ראובן ריבלין: כאשר נאמר חיה דו-רגלית, היה מדובר באדם שהוא מאבד את צלם האדם שבו. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): זה רק מצד אחד, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: לא. אדם שמאבד את צלם האדם הוא בכל צד. זה אדם שמאבד את צלם האדם. לצערנו הרב, היו מקרים שבהם ראינו בצורה מפורשת - כל מי שמאבד את צלם האדם והוא נתון למה שנקרא rule of law, לחוק המשפט, כמובן מועמד לדין, חייב להיות מועמד לדין. שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: - - - היו"ר ראובן ריבלין: חיה דו-רגלית - היה אדם שהיה מורי ורבי, והוא השתמש במלה לראשונה, אבל בהחלט כל אדם שמאבד את צלם האדם והופך לחיה דו-רגלית - ללא הבדל לאום, דת ומין - - - בבקשה, חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה. בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק - מי לא רוצה להגן על חיות הבר, במיוחד חיות בר שהן ידידותיות לאדם. אני הייתי מוכן להגן גם על חיות הבר האחרות. אני חושב שלא בלי תכלית - - - יאיר פרץ (ש"ס): - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): - - - להגן על בני-אדם קודם כול, חבר הכנסת יאיר פרץ, ואחר כך נגן גם על החיות. אלוהים - לא בלי משים - ברא גם חיות בר וגם חיות כאלה ואחרות, שלכל אחת מהן יש תפקיד בטבע ויש תפקיד ביקום ויש תכלית לבריאתה. לכן, אני מתלבט אם לתמוך בהצעת החוק מסיבה אחת - כי היא באה להגביל בצורה מסוימת, ובצורה אולי בחירתית, את האפשרות של ההגנה על חיות הבר. אף אחד לא יגיד לך, חבר הכנסת עזרא, כבוד השר, שהוא עוסק בציד למען הספורט או שהוא עוסק בציד למען התענוג, או כפי שנכתב בהצעת החוק. אנשים עוסקים בציד בדרך כלל - וכולם יגידו - מסיבה אחת פשוטה, אולי אפשר להכשיר עוד סיבה אחת - הסיבה הראשונה, שהם רוצים לזכות בחיות האלה. ואם מותר להם לזכות בהן והן נמצאות - - - קריאה: - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): לזכות בחיות, לקחת את זה לעצמם, פשוט לצוד אותן - גם לשימושם הפרטי והטבעי. יש אנשים, שנוסף על מטרת הציד עצמה, הם נהנים מזה שהם יכולים לצוד את החיות, או שהם יוצאים לטבע, או שהם מבלים את זמנם בדברים האלה. כל עוד התכלית היא כשרה, וזה לא פוגע באיזון הטבעי של החיות, וזה עדיין בגבולות המותר והטעם הטוב, אני חושב שאנחנו נחטא לעצמנו אם נאסור את הציד במגבלות האלה; אבל בוודאי, אם הציד בא כדי לסכן או להכחיד זן של חיות, או לגרום לסבל מיותר גם לחיות האלה - אני בוודאי בעד שנגביל את הציד מהבחינות האלה. תודה רבה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. רבותי חברי הכנסת, אני הייתי שר התקשורת. יש פטנט בטלפון - אפשר להעביר אותו לרוטט, ולא ייכנס אדם שהוא חבר כנסת לכאן, ודאי לא אחרים, כשהטלפון שלו מזמר. חיים רמון (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כדי לדעת על "רוטט" צריך להיות שר התקשורת. היו"ר ראובן ריבלין: אני מוכן להעביר לכם ייעוץ, איך להיות שר התקשורת - - - בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה, ולא במקרה השרה מטעם שינוי מגישה אותה. הדבר התמוה, כבוד היושב-ראש, הוא שיש דאגה בסיעת שינוי לאיזון בטבע, ויש חשש שמא האיזון יופר, לכן מגיעים עד כדי חקיקת חוק. זה דבר חשוב, ואנחנו רוצים לברך עליו. למשל, אחד ההישגים של שינוי היה, תוך כדי שמירה על האיזון בטבע, שלפני שישה חודשים, "הסיירת הירוקה" שנמצאת באחריותו של השר פריצקי, הלכה וריססה בחומר כימי 6,000 דונם בנגב, שבו עד שיורד גשם ויש צמח, ואפשר לראות את הטבע בצבע הירוק, זה נדיר מאוד; כדי לשמור על הטבע הולכים ומרססים את הטבע בנגב. יותר מזה, האחראי מטעם "הסיירת הירוקה", קוראים לו גלעד אלטמן, שולח מכתב למנכ"ל היוצא של משרד התשתיות, ואומר לו שהוא עושה את המעשה הזה כמתנת פרידה. הדבר החשוב הזה, הדבר בעל הערך הזה, הוא מגיש את זה כמתנת פרידה לרגל פרישתו. ואני שואל: מה המתנה שיגיש למנכ"ל הבא לרגל הפרישה שלו, מה הוא יעשה בנגב ומה יעשה עם הבדואים? על מנת ליצור עקביות ולהראות שהצעת החוק היא באמת אותנטית, משקפת תפיסת עולם אמיתית, וזה לא שנתפסים לחיות הבר, שזה דבר שכולנו שומרים עליו - אני חושב שחיות הבר הסתדרו ואזרחי המדינה הסתדרו במשך 50 שנה ללא צורך בחוק הזה - באים ומגישים את הצעת החוק. קודם תדאגו לבני-אדם, ולאחר מכן בני-אדם ידאגו לחיות הבר. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ואחרון הדוברים - חבר הכנסת עסאם מח'ול. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אין ספק שכל הצעת חוק שמטרתה לשמור על הטבע והסביבה תזכה לרוב בבית הזה. אף שאני אצביע בעד החוק בסופו של דבר, יש לי הרבה הסתייגויות להצעת החוק. יש דברים לא ברורים, עמומים. אני מודה שקיבלתי הרבה מכתבים, אדוני השר, מאנשים שעוסקים בציד, שחושבים שזה מצר את צעדיהם מאוד, בלשון המעטה. לכן, נשאלת השאלה אם בקריאה השנייה והשלישית צריכים לבוא לידי ביטוי הסייגים האלה - מה מותר לצוד, מה אסור לצוד, באילו תקופות של השנה. הרי תקופות הציד מוגדרות, יש תאריכים, התחלה, סוף, אזורים. האם מטרת החוק, בסופו של דבר, לחסל את ענף הציד? אני חושב שהוא יחטיא את המטרה. יש לשמור על איזון בטבע, בהחלט. אני גם מתנגד בתקיפות להצעתו של חבר הכנסת איוב קרא, לחסל את כל החיות הטורפות. נדמה לי שזאת הצעה מרחיקה לכת. נדמה לי שההצעה הזאת באנדרסטייטמנט מאוד מרחיקה לכת. להתחיל לחפש נמרים ולחסל אותם - נדמה לי שזה מחטיא את המטרה. קריאה: כמה יש? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): בדיוק זאת השאלה: כמה יש, כמה נשארו. אם נשארו מעט, למה לחסל? מטרת החוק היא לשמור על איזון, ויש דווקא אנשים שעוסקים בהבאת חיות כאלה לארץ בשל המחסור הרב. אני מרגיש צורך לחזור על דבריו של ידידי, טלב אלסאנע, אם כבר מדברים על דברים ירוקים. "הסיירת הירוקה" - כבר פנינו אליך, הזכרנו לך, אדוני השר, זה היה מכתב היסטורי שצריך למסגר אותו ולשים אותו בכל לשכה של שר לאיכות סביבה, שר תשתיות, משרד שבאחריותך. דבר ראשון וחשוב, שלא ידעת על המכתב הזה. אבל נשאלת השאלה, אדוני השר פריצקי, מה עשית לאחר שאותו מנהל "הסיירת הירוקה" הודיע בכתב, באופן חגיגי, שריסוס אלפי דונמים של ערבים בדואים, זאת מתנה שמוגשת למנכ"ל פורש? אם מדברים על שמירת ערכים ירוקים, איך זה מתיישב עם העובדה שהמדינה מתייחסת בשוויון נפש לגדיעת מאות עצי זית, למשל, בגדה המערבית? דבר כמעט לא נעשה, חוץ מלחץ, במקרה זה ראוי לציון, של אמצעי התקשורת וחשיפת הנושא. בנושא הזה כנראה מותר לפגוע באיכות הסביבה, בטבע, בירוק באשר הוא, כאשר הוא שייך לפלסטינים, לערבים בתוך מדינת ישראל. אגב, גם בשטחים מופקעים פוגעים בעצי זית ובאזורים ירוקים, כך שהערכים האלה צריכים להיות מול עיניהם של אלה המביאים את הצעות החוק האלה. בסיום דברי אני רוצה להצטרף לדבריו של היושב-ראש ולאחל החלמה, אני חושב שכך גם כל הבית, לשרה יהודית נאות, שתשוב לעבודתה, לבית הזה, במהרה, שלמה ובריאה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה, היא הצעה מתקדמת, היא הצעה ראויה. הייתי אומר, הצעה אנושית, הומנית, גם לפעמים, כאשר הדיבורים על הומניות נראים קצת מפלסטיק. אבל זאת הצעה חשובה וטובה. ואולי התהליך ילך הפוך הפעם - נתחיל בפיתוח רגישות לחיות הבר, ואז נפתח רגישות לחיות אמיתיות, אולי אפילו כלפי בני-אדם. לפי הקצב שאנחנו נמצאים בו היום, והקצב של המכות הכלכליות, החברתיות, בתוך מדינת ישראל בצל הממשלה הזאת, הצעת החוק הזאת מגיעה בזמן, כי עד מהרה יצטרכו אלה שרוצים להבטיח את המזון שלהם, לעשות כמו בושמנים ולחסל חיות בר, ולהבטיח מזון לפחות לאותם אנשים, מאות אלפים, רעבים ועניים. אני זוכר ריאיון עם ריפעת טורק, שחקן הכדורגל, שבו הוא התלונן שבילדותו הוא אכל רק דגים, והוא סיפר שדגים בילדותו היו אוכל של עניים, מכיוון שלא קונים אותם, אלא דגים אותם. ועכשיו הם אוכל של עשירים. אני חושב שהחוק הזה במקום, חשוב שהוא יגן על חיות הבר, חשוב שהוא יגן או יעמיד על הבמה את השאלה של היחס שלנו אל הטבע. ואני יכול להעיד על עצמי, כמי שמשפחתו נמצאת בארץ הזאת דורות על דורות - גם אדוני היושב-ראש יכול להעיד על זה - שיש שילוב מאוד מיוחד ומאוד חשוב ומאוד חיובי בין ילידי הארץ הזאת לבין הטבע וחיות הבר. זה שזור גם בתרבות של הארץ הזאת, על שני העמים שחיים בה, וזה ערך שצריך לפתח. מכיוון שאנחנו מדברים על דבר כה רגיש, כה אנושי, כה הומני, בתקופה לא כל כך הומנית, אולי היה מקום להוסיף בחוק הזה עונש במקרה שמישהו, בהזדמנות מסוימת, בלי להחליט מראש, איזה טייס יטיל פצצה ויהרוג כמה חיות בר, אם הוא יודיע שהוא ישן טוב בלילה, אני חושב שהחוק צריך להעניש אותו. אם נביא את זה בחשבון, באמת נהיה יותר הומנים וחברה יותר טובה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. אני יכול רק לומר בתור אדם שהיה עד, איך ריפעת טורק שיחק, כנראה אוכל של עניים הוא מאוד מזין, כי הוא גדל מצוין. חבר הכנסת מח'ול, ריפעת טורק גדל מצוין. כנראה אוכל מן הטבע הוא לא תמיד אוכל של עניים, הוא אוכל שעשירים משלמים בשבילו הרבה כסף ועניים אוכלים אותו בחינם. אבל אדוני צודק. השר גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הבינותי מהדוברים שיש נטייה של כולם לתמוך בהצעת החוק, ואני מאוד מקווה שזה ימומש בעוד כמה דקות. רציתי לומר כמה מלים על נושא כלי הנשק והירי במגזר הערבי, שהעלו כמה חברי כנסת, בהם חבר הכנסת עזמי בשארה. אני מוכרח להגיד דבר אחד: הנטייה לרכוש נשק במגזר הערבי, לפי דעתי, עולה בהרבה על הרצון של יהודים שיהיה להם כלי נשק בבית; בצורה משמעותית מאוד. כאשר תהיתי מה הסיבה לכך, הגעתי למסקנה שהחסר של השירות בצבא נותן להם את הדחיפה הזאת, את הרצון להשתמש בכלי נשק, ואז הרבה מאוד אנשים – אני אומר זאת מניסיוני – אם אינם מצליחים להוציא רשיון לאקדח, מנסים להשיג רשיון לרובה ציד. מה שחבר הכנסת עזמי בשארה אמר – שרובה ציד היה סימן מעיד – אני בהחלט נוטה להסכים עמו. חבר הכנסת עזמי בשארה, אתה העלית פה את הנושא של ירי בחתונות, החזקת כלי נשק וירי לכל כיוון. גם בזה אני מסכים אתך. אני יודע על כך גם מהפניות של ראשי מועצות במגזר הערבי למשטרה, להפסיק את הנגע הזה. הבעיה היא בשיתוף פעולה של הציבור עם המשטרה. במשטרה הנושא הזה נמצא בעדיפות גבוהה למדי, אבל כאשר אתה בא לפרוט את הדברים לפרוטות, אין הדברים כך. אני בהחלט מסכים שיש סכנות בנושא הזה. אני גם מסכים שמי שייפגעו מהאיסור על שימוש ברובה ציד יהיו חלקים במגזר הערבי – גם יהודים רבים, אבל בעיקר חלקים במגזר הערבי. אין ברירה, צריך לעקוב אחר האישורים שהרשויות נותנות, בעיקר משרד החקלאות, במקרים שבהם חיה מזיקה לאדם או לטבע. אבקש, שוב, מחברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הפנים של הכנסת. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מודה לשר גדעון עזרא. רבותי השרים וחברי הכנסת, אני מבקש מכולם לתפוס את מקומותיהם. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003. נא להצביע, רבותי. הצבעה מס' 168 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 22 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשס"ד-2003, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003 [מס' 3166; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 3326; וכרך 198, עמ' 8571; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, אנחנו מדלגים על הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים. האם יש מישהו מוועדת הפנים שיכול להציג את החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית? אם לא, נעבור לחבר הכנסת פינס, שיציג את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003, הצעת חוק שהוכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט. רבותי חברי הכנסת, עד שחבר הכנסת פינס יעלה להציג את החוק, אני מבקש לברך את כל אזרחי ישראל ותושבי ישראל המוסלמים ברמדאן: כול עאם ואנתום בח'יר. אני אעזוב כרגע את הבמה כדי להשתתף בסעודה המפסקת עם חברי הכנסת המוסלמים. חבר הכנסת אלי בן-מנחם, סגן היושב-ראש, יחליף אותי. אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זו, תיקון לחוק העונשין, הוכנה בוועדת החוקה. לצערי, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, שהיה צריך להציג אותה, נמצא כרגע בעצרת לטובת אחינו יונתן פולארד ולא יכול להיות בכנסת, ולכן אני, כחבר ועדת החוקה – נדמה לי היחיד פה, לא, אברום פה – מציג את הצעת החוק. הצעת החוק מטפלת בנושא מורכב מאוד – וזכתה לתמיכת הממשלה מהרגע הראשון – בעניין קיום יחסי מין בין מטפל למטופל במהלך הטיפול. אין זה סוד שסביב העניין הזה כבר קרו מקרים מאוד מצערים, והנושאים האלה לא פעם אחת ולא פעמיים הגיעו להכרעת בית-משפט, אף שבחוק עצמו יש לקונה מסוימת, משום שאין הגדרה למציאות שבה יחסי המין בעצם מתקיימים בהסכמה, תוך כדי יחסי תלות בין המטופל למטפל. צריך לזכור שבכל כללי האתיקה של המקצועות שמדובר בהם הדבר הזה אסור באיסור חמור וחד-משמעי, אבל למרות כללי האתיקה הדברים האלה מתרחשים מדי פעם, אם כי במקרים נדירים וחריגים. לכן הגענו למסקנה שצריך לטפל בנושא הזה ולהכניס אותו לספר החוקים. הדבר נעשה על דעתם של אנשי המקצוע שהיו בוועדה לאורך כל הדיונים, גם בהכנה לקריאה הראשונה וגם בהכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, והם סמכו את ידם על הנוסח הסופי, שהוא נוסח מרוכך משהו. מדובר, כאמור, באיסור על קיום יחסי מין בין מטפל למטופל במהלך הטיפול. אם הדברים גולשים כדי כך, צריך להפסיק לאלתר את הטיפול – את יחסי הטיפול. מובן שיוצאים מנקודת ההנחה שבמערכת היחסים הזאת קיימת תלות ממשית. לאחר גמר הטיפול עדיין יש תקופה של שלוש שנים שבה, אם הדברים נמשכים, צריך להוכיח תלות ממשית ביחסים. לא מדובר בהרשעה אוטומטית. צריך להוכיח תלות ביחסים. מובן שזה דבר שיבוא בפני שיקול דעת משפטי. כאמור, הצעת החוק מורכבת, מחדשת. עד היום הדברים האלה נשפטו רק ברמה של אונס או דברים מהסוג הזה. אין מדובר באונס קלאסי, משום שאין פה יחסים שהם בכפייה, אלא שההסכמה שנוצרה – על-פי דעת כל המומחים שהופיעו והעידו בפני הוועדה – היא הסכמה שכרוכה בתלות במערכת יחסים מאוד סבוכה בין מטפל למטופל או בין מטפלת למטופל, והדברים האלה כבר הגיעו לבתי-משפט בישראל. אלה, פחות או יותר, עיקרי הצעת החוק. יש לחוק הזה הסתייגויות של חבר הכנסת נסים זאב, נשמע אותן ונגיב עליהן. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת אופיר פינס, אתה מופיע גם כמסתייג לסעיף 1. אני מבין שאתה כבר דיברת, לכן אעבור לחברי הכנסת הבאים בתור. חבר הכנסת עזמי בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): אין צורך. היו"ר ראובן ריבלין: אם כך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אבל הוא איננו. חבר הכנסת ואסל טאהא – גם הוא איננו. לסעיף 2 אין הסתייגויות. לסעיף 3 הסתייגויות לחבר הכנסת נסים זאב. בבקשה – עשר דקות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אין לי בעיה עם סעיף 1 וסעיף 2 לחוק. ההסתייגות שלי היא לסעיף 3 לחוק, שקודם כול מגדיר מה זה טיפול נפשי. "טיפול נפשי" זה אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, ניהול שיחות - כדאי להתייחס קודם כול להגדרות - שנעשו באופן מתמשך בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת שמקורה רגשי או נפשי. "מטפל נפשי" זה מי שעוסק באופן מקצועי במתן טיפול נפשי כמשלח יד או מכוח תפקיד, והוא פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או מי שמתחמה באחד מאלה. ההסתייגות שלי, אדוני היושב-ראש, באה לומר, שההוראות האלה לא יחולו על מטפל נפשי כאשר הוא והמטופל היו איש ואשתו בעת ביצוע המעשים, ובלבד שנישאו זה לזה לפני תחילת הטיפול הנפשי. חברי חבר הכנסת פינס-פז אמר, שאי-אפשר שבעל שהוא פסיכיאטר או פסיכולוג יטפל באשתו, כי זה לא מקובל. זה לא מקובל, זה לא אתי, אבל זה לא לא חוקי. הוא לא עובר על החוק, אדוני השר. אז אם בעל שרואה לנכון לעזור לאשתו כיוון שאחרי לידה היא נכנסה ללחץ נפשי, היא נמצאת במצוקה נפשית, והוא רואה שהוא הגורם, כי האשה תלויה בו, היא מאמינה בו, היא צריכה את העזרה שלו - ואנחנו יודעים עד כמה אשה צריכה את בעלה אחרי לידה ואנחנו יודעים כמה נשים עוברות משבר אחרי לידה - האם אותו בעל הופך להיות מטפל או פסיכולוג בלבד והוא כבר לא בעל? הוא לא יכול לתת טיפול לאשתו? אין איסור בחוק שמונע את הבעל מלטפל באשתו. לכן לא יעלה על הדעת שהחוק הזה יחול גם בין בני-זוג. הרי לא מדובר פה במעשה סדום. מדובר פה אפילו בבעילה רגילה שבין בעל ואשתו. שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: - - - נסים זאב (ש"ס): לא, לא, אדוני. סעיף 3 מדבר לא רק בקטינים. אילן שלגי (שינוי): ואם זה שני גברים שהם זוג, זה בסדר? נסים זאב (ש"ס): את זה אני משאיר לך, זו סוגיה שאתה מומחה בה יותר. אדוני היושב-ראש, יש הסתייגות נוספת, שאומרת שזה לא יחול על מטפל נפשי שעשה מעשים בתום שנתיים מסיום הטיפול הנפשי, והוא והמטופל היו איש ואשתו בעת ביצוע המעשים. קורה לפעמים שאשה באה לטיפול, ואחרי שנתיים הם נישאו זה לזה. הרי ברור שאדם לא יכול עד כדי כך, בצורה טיפשית, לעשות מעשים מגונים באשה רק בגלל ניצול מיני. אם הוא נישא לה, יש לו מחויבות של בעל כלפי אשתו. לכן הבקשה שלי, אדוני היושב-ראש, שזה לא יחול במקרה שאדם החליט להינשא לאותה מטופלת לאחר שנתיים, הוא נישא לה והחליט להקים אתה בית. בדרך כלל המצב הוא שהאשה היא שלמה ובריאה, הרי לא מדובר בקטינה, אלא מדובר באשה בוגרת. מכיוון שההסתייגות פה היא מהותית ועקרונית ולא הסתייגות לשם דיבור, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהסתייגות שלי. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. רבותי חברי הכנסת, לסעיף 4 יש הסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס. חבר הכנסת בשארה, יש לך הסתייגות לסעיף 4, אתה מוותר? עזמי בשארה (בל"ד): לא. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - איננו נוכח; חבר הכנסת ואסל טאהא - אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס להסתייג ולהשיב, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה. אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, אני לא אומר אם יש בהסתייגות של חבר הכנסת זאב היגיון או אין היגיון, יכול להיות שיש בזה היגיון, אבל כשניסינו להציע לו שבדבר הזה לא יהיו רק בני-זוג נשואים, אלא גם ידועה בציבור וכל מערכות יחסים מוכרות, הוא התנגד. כלומר, הניסיון להכניס דרך הצעת החוק הזאת חקיקה מקבילה בכל מה שקשור לנושא הנישואים לא התקבל לא על דעת משרד המשפטים, לא על דעת יושב-ראש הוועדה - שלצערי אינו כאן - ולא על דעתי, כמי שהציע את הצעת החוק. ודאי שבמקרים כאלה אני מניח שלא יהיה מצב של טיפול פורמלי רגיל. שנית, גם אם יהיה, אני בוודאי לא רואה שיש מצב של העמדה לדין. אבל לנסות ולהכניס את נושא הנישואים כאלמנט שונה מבני-אדם רגילים או ידועים בציבור וכדומה, זה דבר שלא היה מקובל על דעת חברי הוועדה, למעט נסים זאב - היתה הצבעה על כך בוועדה - ולא על דעת משרד המשפטים, כמי שליווה את הצעת החוק הזאת לאורך כל הדרך. לכן מצאנו לנכון שלא לקבל את ההסתייגות הזאת לתוך הצעת החוק, וממילא להמליץ בפני חברי הכנסת במליאה להצביע נגד ההסתייגויות האלה. תודה רבה. אילן שלגי (שינוי): למה כתוב רק "מטפל" ולא "מטפלת"? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מטפל לשון מטפלת ומטופל לשון מטופלת. היו"ר אלי בן-מנחם: זה ככה? כי גם אני התעניינתי למה זה מופיע רק בלשון זכר. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): דרך אגב, כדאי שתדעו שאני קיבלתי מכתבים דווקא ממטופלים, ולא ממטופלים שדיברו בדיוק על ההיפך. אילן שלגי (שינוי): - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): הבנתי מהיועצת המשפטית של הוועדה, שנמצאת כאן, שכל מה שהוא בלשון זכר הוא גם לשון נקבה וכל מה שהוא לשון נקבה הוא גם לשון זכר. היא מהנהנת בראשה לאות הן, כך שיהיה ברור שמבחינה זאת הדין הוא אותו דין. נסים זאב (ש"ס): - - - יש לקרוא בלשון זכר ולא נקבה. יש בעיה - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אני לא חושב שצריכה להיות עם זה בעיה. כפי שאמרתי, לשון זכר כלשון נקבה, לשון נקבה כלשון זכר. בהצעת החוק הזאת המשמעות זהה לגבי שני המינים בשני המקרים. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003. לשם החוק אין הסתייגויות. מי בעד שם החוק כהצעת הוועדה? הצבעה מס' 169 בעד שם החוק - 12 נגד - אין נמנעים - אין שם החוק נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, 12 חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף 1 - הסתייגויות של חברי הכנסת אופיר פינס, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. מי שמצביע בעד - הוא בעד ההסתייגות. מי שמצביע נגד - זה כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 170 בעד ההסתייגות - 5 נגד - 6 נמנעים - 2 ההסתייגות של חברי הכנסת אופיר פינס-פז, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: חמישה בעד, שישה נגד ושני נמנעים. ההסתייגות לסעיף 1 לא נתקבלה. מי בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה? הצבעה מס' 171 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה - 12 נגד - אין נמנעים - אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי חברי הכנסת, 12 חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. על כן, סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 3. יש הסתייגויות של חבר הכנסת נסים זאב. מי שמצביע בעד הוא בעד ההסתייגות. מי שמצביע נגד הוא בעד הסעיף כהצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 172 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 11 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד, 11 הצביעו נגד. על כן ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות השנייה של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 3. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 173 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 11 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: שלושה חברי כנסת הצביעו בעד, 11 נגד, ועל כן ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3 כהצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 174 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: 12 חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ושני נמנעים. על כן, סעיף 3 התקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 4 - הסתייגויות של חבר הכנסת אופיר פינס. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מסיר. היו"ר אלי בן-מנחם: עזמי בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): מסיר. היו"ר אלי בן-מנחם: ג'מאל זחאלקה ווסאל טאהא - אינם נוכחים. מי שמצביע בעד הוא בעד ההסתייגות של חברי הכנסת זחאלקה וטאהא, מי שמצביע נגד הוא בעד הסעיף כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 175 בעד ההסתייגות – אין נגד – 14 נמנעים – 2 ההסתייגות של חברי הכנסת ואסל טאהא וג'מאל זחאלקה לסעיף 4 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: אפס בעד, 14 נגד, שני נמנעים. על כן ההסתייגות של חברי הכנסת טאהא וזחאלקה לסעיף 4 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 4 כהצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 176 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: 14 חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. על כן, סעיף 4 התקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 5 אין הסתייגויות. נצביע על סעיף 5 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 177 בעד סעיף 5 – 13 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 5 נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: 13 הצביעו בעד, אין מתנגדים ושני נמנעים. סעיף 5 התקבל כהצעת הוועדה. אני רוצה להצביע שוב על סעיף 2, כי היועצת המשפטית טוענת שלא ערכנו הצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה. מי שמצביע בעד הוא בעד הצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 178 בעד סעיף 2 – 14 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 2 נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: 14 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. סעיף 2 התקבל, כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 179 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – 2 חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: 15 חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ושני נמנעים. חוק העונשין (תיקון מס' 77), התשס"ד-2003, התקבל בקריאה שלישית. הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 [מס' כ/27; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ט, עמ' 4705; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אלי בן-מנחם: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה. יעקב ליצמן (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003. הצעת חוק זו, עניינה קריאה ושינוי שמות של מקומות ציבוריים בשטח של עירייה או מועצה מקומית. על-פי הוראות החוק החל היום, חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2001, תוקנו פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות לעניין קריאה ושינוי של שמות מקומות ציבוריים בשטח עירייה או מועצה מקומית. על-ידי כך הורחבו סוגי המקומות שלגביהם קיימות הוראות מיוחדות בדבר קביעת שם ושינוי השם, והוחלו – נוסף על רחובות – גם על מבני ציבור, שכונות, כיכרות, גנים וספריות. על כן מוצע בהצעת חוק זו לצמצם את סוגי המקומות שלגביהם קיימות הוראות מיוחדות בדבר קביעה ושינוי שם של מקום ציבורי, כך שיחולו רק על דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי או חלק מהם. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי שינוי שם של מקום ציבורי שקרוי על שם אחד מגדולי האומה, או שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית, כשבני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו, ייעשה על-ידי הממשלה או ועדת השרים שהממשלה הסמיכה לכך. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת ליצמן. חברי הכנסת, לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, אני תומך בחוק. ההסתייגות שלי היא כנראה מהחוק המקורי, שהצעת החוק באה לתקנו, והייתי שמח אם היא היתה מתקנת גם זאת. למה הוצאו ספריות ומבני ציבור מהכלל? לא ברור לי. מקומות כמו כיכרות ורחובות הבנתי, אבל למה מבני ציבור וספריות מוצאים מהכלל הזה? זה לא מובן. אני חושב שצריכה להיות אותה פרוצדורה גם לספריות וכו'. מלבד זה, אין בעיה עם החוק. זאת גם לא אשמתו שזה מוצא מהכלל, אבל אם אתה כבר מתקן – אני בעד שההסתייגות הזאת כן תיכנס. אני תומך בחוק. תודה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת בשארה. לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, הסתייגות לסעיף 1 - איננו כאן. לחבר הכנסת ואסל טאהא, הסתייגות לסעיף 1 - איננו כאן. אני עובר להסתייגויות לסעיף 2. חבר הכנסת עזמי בשארה אמר את שלו. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה איננו כאן, וחבר הכנסת ואסל טאהא איננו כאן. רבותי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. קריאה: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, אנחנו לא נערוך את ההצבעה ברגע זה, כי היתה החלטה שבין 16:30 ל-17:30 לא מצביעים. קריאות: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: מזכיר הכנסת אישר. הולכים לבדוק את זה שוב. קריאה: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: לגבי החוק הקודם, אריה האן, מזכיר הכנסת, בא והודיע לי שאפשר להצביע. עכשיו הלכו לבדוק אתו גם לגבי החוק הזה, וזה עניין של דקה, שתי דקות. לא להתרגש. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר אלי בן-מנחם: בינתיים אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר-און. הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הריני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת הכנסת מטעם סיעת העבודה-מימד: חברת הכנסת אורית נוקד תכהן כממלאת-מקום קבועה במקום חבר הכנסת דני יתום, שהפך חבר מן המניין. אברהם בורג (העבודה-מימד): למה אתה מעדיף אותה על פנינו? אני לא מבין, אני כאן 20 שנה ולא זכיתי - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): שמע, ב-capacity שלי כרגע על הדוכן, אני רק מודיע, אני לא מחווה דעה. שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: - - - אברהם בורג (העבודה-מימד): מה זה, גם באופוזיציה לסכסך, רוני? רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): אתה רוצה שאני אשנה את ההודעה הקודמת? קריאות: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: הוא לא יכול להיות ממלא-מקום של אורית נוקד; הוא יכול להיות רק סגן של אורית נוקד. יש ממלא-מקום אחד וסגן אחד. קריאה: משנה. היו"ר אלי בן-מנחם: יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת בורג, אנא ממך. אברהם בורג (העבודה-מימד): אני לא יכול לצאת מפה בלי כלום. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): תיכף נדבר עליך, עוד דקה. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום – היום זה 17 בנובמבר, זאת אומרת, אנחנו קוראים את זה באיחור מה – את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק כדלקמן. ועדת הכספים: 1. הצעת חוק שכר מקסימום בגופים ציבוריים, התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק השכר בשירות הציבורי (הכנסה מרבית), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; 3. הצעת חוק להגבלת שכר הבכירים, התשס"ג-2003, של חברת הכנסת אורית נוקד. ועדת החוקה, חוק ומשפט: 1. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת משקאות משכרים לקטין), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת רוני בריזון וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות ביטול החוק), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הפנים ואיכות הסביבה: הצעת חוק קביעת מזוזה במבני ציבור, התשס"ג-2003, של חבר הכנסת יעקב ליצמן. ועדת הכלכלה: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת איוב קרא. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: 1. הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – תג נכה בסייגים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אריה אלדד; 2. הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – השוואת תנאים לקבלת תג נכה למי שנעשה נכה לראשונה לאחר שמלאו לו 65 שנים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת שאול יהלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר-און. הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי חברי הכנסת, אנחנו חוזרים להצבעה על הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003. רבותי חברי הכנסת, לסעיף 1 יש הסתייגויות של חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. חבר הכנסת בשארה הוריד את ההסתייגויות. אם כן, נשארו ההסתייגויות של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. קריאה: אין הסתייגויות. קריאה: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: עליזה, תני לנו. אנחנו נצביע כדי שלא יהיו טענות. זה עניין של שניות. מי שמצביע בעד – מצביע בעד ההסתייגויות, ומי שמצביע נגד – מצביע בעד הצעת הוועדה. ההצבעה החלה. קריאה: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: אם חבר הכנסת בשארה הוריד את ההסתייגות שלו, ההסתייגות היא של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וחבר הכנסת ואסל טאהא. תשאיר את זה כך, חבר הכנסת בשארה. משה גפני (יהדות התורה): הם לא נמצאים. הצבעה מס' 180 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 14 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, אחד הצביע בעד, 14 הצביעו נגד. על כן ההסתייגות לסעיף 1 להצעת החוק לא נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת עזמי בשארה לסעיף 2. מי שמצביע בעד – מצביע בעד ההסתייגות, ומי שמצביע נגד – מצביע בעד הצעת הוועדה. הצבעה מס' 181 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 15 נמנעים - אין ההסתייגות של חבר הכנסת עזמי בשארה לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר כנסת אחד הצביע בעד, 15 – נגד. על כן ההסתייגות נפלה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 על-פי הצעת הוועדה. עזמי בשארה (בל"ד): על שם החוק הצבעת? היו"ר אלי בן-מנחם: אין הצבעה על שם החוק, חבר הכנסת בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): כן, זה תיקון. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 182 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: בעד – 19, נגד – אין, נמנעים – אין. על כן, סעיף 1 נתקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 2, כהצעת הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 183 בעד סעיף 2 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, 19 חברי כנסת הצביעו בעד, מתנגדים - אין, נמנעים – אין. אם כן, סעיף 2 נתקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, בקריאה שלישית. הצבעה מס' 184 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים - אין חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, נתקבל. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי חברי הכנסת, 21 חברי כנסת הצביעו בעד, מתנגדים – אין, נמנעים – אין. על כן חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, נתקבל בקריאה שלישית. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מבקש. היו"ר אלי בן-מנחם: בבקשה, חבר הכנסת גפני. בנושא החוק? משה גפני (יהדות התורה): כן, רק לדקה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק. אני חושב שזה תיקון חשוב. קריאה: גם ש"ס. משה גפני (יהדות התורה): כן, גם ש"ס, בוודאי. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יורי שטרן, לחברי חבר הכנסת ליצמן שהציג את החוק, למנהלת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, יפה שפירא, ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, לשוש, לדניאלה ולכל אלה שעסקו במלאכה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת גפני. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 [נספחות.] היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטה בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, על-פי סעיף 121 לתקנון הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. רשף חן (שינוי): אני ממלא-מקומו. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת מחליף אותו, באישור? בבקשה. רשף חן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט מביאה למליאה בקשה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לה לדון בחלק מהצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, ולהביא אותו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית כך שבחלק ההצעה שיובא ייכללו הסעיפים 70 ו-76(ב) להצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002. בהצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, אשר הועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נכללים תיקונים בנושאים רבים ומורכבים, כגון הרמת מסך ההתאגדות, ייחוס חובות החברה לנושאי משרה בה, ביטוח דירקטורים מפני תביעות המוגשות נגדם ועוד. הדיונים בהצעת החוק האמורה צפויים להימשך זמן רב. הדיון בסעיפים 70 ו-76(ב) להצעה האמורה הוא פשוט, והם חיוניים, על כן מוצע להביאם לדיון ולקריאה שנייה ושלישית בנפרד. סעיף 70 להצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, מתקן את סעיף 354 לחוק החברות, שעניינו הטלת עיצום כספי על חברה בשל הפרת חובות שונות. התיקון המוצע קובע את הסמכות להטיל עיצום כספי על חברה גם בשל הפרת החובה לשלם אגרה שנתית. יצוין כי בשנים האחרונות רווחת התופעה של אי-תשלום אגרה שנתית על-ידי חברות, תופעה שהביאה להצטברות חובות בסכומים גדולים לאוצר המדינה. אין כיום בחוק החברות סנקציה שניתן להטיל בשל אי-תשלום אגרה שנתית, ובשל כך קיים צורך לתקן את החוק בהקדם, ולקבוע בו סנקציה כאמור. סעיף 76(ב) להצעת חוק החברות (תיקון) קובע הוראת תחולה לעניין סעיף 70 האמור, ועל כן הוא כרוך בו. תודה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר-הכנסת רשף חן. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על אישור החלטה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002. מי שמצביע בעד מצביע בעד הצעת ועדת החוקה. הצבעה מס' 185 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 11 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: 11 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. יאיר פרץ (ש"ס): ההצבעה שלי לא נקלטה. היו"ר אלי בן-מנחם: 12 חברי כנסת הצביעו בעד – הוספתי את קולו של חבר הכנסת יאיר פרץ, אחד נמנע. על כן ההחלטה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, התקבלה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אלי בן-מנחם: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת רות קפלן: ברשות יושב-ראש הישיבה הנני מודיעה, כי הונחו על שולחן הכנסת החלטות ועדת הכספים: 1. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 130), התשס"ג-2003; 2. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 134), התשס"ג-2003. תודה רבה. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/66).] (קריאה ראשונה) היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת מיכאל רצון. בבקשה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003. תיקון סעיף 47 – בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 47(א1) במקום "כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002)" יבוא "ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)". תיקון סעיף 94 – בסעיף 94(5א) לחוק העיקרי, במקום "כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002)" יבוא "ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)". תחילה – תחילתו של חוק זה ביום א' בסיוון התשס"ג (1 ביוני 2003). בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן – חוק התוכנית הכלכלית), תוקן סעיף 18(א) לחוק לעידוד השקעות הון, שעניינו אישור תוכנית, והוארכה התקופה שבה רשאית מינהלת מרכז ההשקעות לאשר תוכניות שהוגשו לה עד ליום 31 בדצמבר 2003 (להלן – המועד הקובע). עם זאת, לא בוצעו התאמות למועד הקובע לגבי סעיפים שונים, שעניינם מתן הטבות לפי החוק. מוצע, לפיכך, לתקן את הסעיפים שלא תוקנו, כאמור, ולקבוע את מועד תחילתם של התיקונים המוצעים ביום 1 ביוני 2003, הוא יום תחילתו של סעיף 18(א) לחוק כנוסחו בחוק התוכנית הכלכלית. אחת המטרות המרכזיות של החוק היא משיכת הון זר לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון זרות לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, שיפור מאזן התשלומים ויצירת מקומות עבודה חדשים. כדי לעודד משקיעי חוץ להשקיע בישראל, מוענקות להם לפי הוראות החוק הטבות מס נוסף על ההטבות כאמור, הניתנות למשקיעים מקומיים. סעיף 47 לחוק מעניק הטבות מס לחברת משקיעי חוץ שבבעלותה מפעל מאושר, שבקשה לאישורו הוגשה עד יום 31 בדצמבר 2002, לעומת מפעל מאושר כאמור שאינו בבעלות חברת משקיעי חוץ. מוצע לתקן את הסעיף האמור ולהאריך את המועד האחרון להגשת בקשה למינהלה, לאישור מפעל, עד למועד הקובע. סעיף 94 לחוק קובע, כי בעל מפעל או בעל בניין זכאי למענק השקעה אם קיבל אישור בתקופה שמיום 1 באפריל 1986 עד יום 31 בדצמבר 2002 וביצע את התוכנית בתוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, בהתקיים שאר התנאים הקבועים בסעיף האמור. מוצע לתקן את הסעיף האמור, ולהאריך את המועד האחרון לקבלת אישור שמכוחו מוענקת לבעל מפעל או לבעל בניין הזכות למענק השקעה עד למועד הקובע. לסיכום, מוצע לקבוע את מועד תחילתם של התיקונים המוצעים בסעיפים 1 ו-2 להצעת החוק ביום א' בסיוון התשס"ג, 1 ביוני 2003, מועד תחילתו של סעיף 18(א) לחוק כנוסחו בחוק התוכנית הכלכלית, שכן מדובר בתיקונים הנובעים מתיקון הסעיף האמור, אשר לא בוצעו במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. תודה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה רבה לסגן השר מיכאל רצון. רבותי, אני קורא את רשימת הדוברים הרשומים לפני, ומי שאינו רשום ורוצה לדבר יוכל להופיע בפני סגנית המזכיר ולהירשם. הרשימה של חברי הכנסת היא כדלהלן: אלי אפללו, איוב קרא, יעקב מרגי, מגלי והבה, אורי אריאל, מאיר פרוש, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, אברהם רביץ, רוני בר-און ונסים זאב. אני קורא לראשון הדוברים, חבר הכנסת אלי אפללו – איננו נוכח. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. חברי הכנסת, מי שרוצה יכול לבוא ולהירשם. איוב קרא (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, החוק כשלעצמו הוא טוב, אבל באופן אישי, מתוך היכרותי את החוק, אני אומר שצריך לחשוב כיצד להביא את המשאבים מהאנשים החזקים לאנשים החלשים. זה מה שצריך להיות במקרו, במיוחד בתקופה כזאת. אני מעריך מאוד את זה שמשקיעים זרים מקבלים כל מיני הטבות, אבל אני הייתי רוצה לראות את אותם מפעלים מאושרים מוקמים באזור קו העימות, באזורים חלשים, במגזרים חלשים, ביישובים חלשים. זה קנה המידה שצריך להנחות קודם כול את ממשלת ישראל. הראייה שלי את התוכנית הכלכלית היא, שגם כאשר מקצצים מענקי איזון לרשויות המקומיות, זה לא חכם. מה הועילו חכמים כאשר קבעו שיש לקצץ אותו קיצוץ גם בגבעתיים ובסביון וגם בירכא ובשלומי. זו לא אותה פרופורציה. הקיצוץ צריך להיות פרופורציונלי למה שקורה בכל יישוב. אם היישוב חזק, צריך לקצץ לו יותר. אם הוא חלש, צריך לא לקצץ לו בכלל. כדי לתת לו להתאושש, צריך להגיע למצב שבו התוכנית הכלכלית והראייה הכלכלית של הממשלה ייטיבו עם החלש. מי שחזק, לא חשוב באיזה תחום - על אחת כמה וכמה במה שנוגע להקמת מפעלים - צריך לבדוק כיצד הם קולטים מובטלים. יש מפעלים שלצערי הרב מעסיקים אפילו עובדים זרים. מה עשינו בכך? לשם מה צריך את המפעל הזה? צריך לבדוק כיצד המפעל עוזר לנו למגר את האבטלה, כי לשם כך הוא מקבל השקעה. ההשקעות האלה היו פעם באזורי הפריפריה, באזורים הנידחים. חשוב לראות את הנושא בראיית האבטלה וביישובים החלשים מבחינה סוציו-אקונומית. אלה הדברים שצריכים להנחות. בתוכנית הכלכלית החדשה שינו את כל הקריטריונים בקשר להנחות מס. על-פי התוכנית הכלכלית הקודמת והתקציב הקודם דיברו על כך שקו העימות יקבל הנחות במס. על-פי התוכנית החדשה והתקציב החדש, הולכים להיות קריטריונים חדשים בנושא ההנחות במס. מדברים על מצב האבטלה באותו יישוב, על מצב התעסוקה, על המצב הסוציו-אקונומי ועל האשכול שבו נמצא היישוב. כל הדברים האלה הם הדברים המנחים. חכם מאוד מצד הממשלה ומצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה שבחרו בקו הזה. גם בנושא החוק לעידוד השקעות הון, צריך לגבות או לתת את ההטבות הללו לאנשים הזקוקים לכך באזורים החלשים, אזורים אשר צריכים לקבל את העזרה הזאת כדי למגר את האבטלה, כדי להעלות את מצבם הסוציו-אקונומי. כך צריך להנחות את העניין. אני מקווה שלקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית יובאו הדברים האלה בחשבון. אולי אפשר יהיה להביא לבשורה לאזורים הנידחים והמרוחקים במיוחד בפריפריה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת יעקב מרגי - איננו. חבר הכנסת רוני בר-און, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת אורי יהודה אריאל. רוני בר-און (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, התיקון שאתם מציעים הוא תיקון מבורך, אבל למרבה הצער זה שוב מעט מדי ומאוחר מדי. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים, בעיקר בגלל המצב הביטחוני, אבל גם בגלל המדיניות הכלכלית של הממשלה, לא רק בבריחת השקעות הון זרות ממדינת ישראל, אלא בתופעה הרבה-הרבה יותר חמורה - בריחת הון חי אמיתי, כסף, לא כסף מינוף, של גורמים מקומיים שבורחים לחוץ-לארץ. בעיקר בולט העניין בשוק הנדל"ן: מדברים על מספרים במיליארדים, גם דו-ספרתיים. אלה כספים שלא יחזרו לכאן מחר בבוקר, כאשר יפרוץ השלום המיוחל. אלה כספים שיושקעו ומושקעים להרבה מאוד שנים בהרבה מאוד מקומות רחוקים מעבר לים. מכיוון שאנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון זר כאן, אתם צריכים לזכור דבר אחד: אם הממשלה לא יכולה מרגע לרגע - והיא לא יכולה מרגע לרגע, לא בגלל הממשלה אלא בגלל הפרטנרים שלנו - לפתור את בעיות הביטחון שמבריחות מכאן השקעה זרה, היא יכולה לפחות לנסות לפתור את כל בעיות הביורוקרטיה. הרעה החולה של השקעות ההון במדינת ישראל, אדוני סגן השר, היא מרכז ההשקעות. איך שלא תסובבו אותו, זהו גוף ביורוקרטי לא נחוץ, לא דרוש בשנות האלפיים, במאה ה-21. זהו גוף מסורבל ומסרבל, המתיש את המשקיעים. גם שיטת העידוד בהפחתת המס, היא שיטה לא נכונה. תביאו לפה השקעה, תיתנו לה פטור מלא ממס לפחות עד גובה ההשקעה, או עד גובה ההשקעה פלוס 10%-20%. תן לבן-אדם אינסנטיב להיות פה לא על חשבונו במידת האפשר, כאשר הוא ייתן לך רק את מימון הביניים, עד שיתחיל להוציא את ההשקעה שלו. בלי כל הקומבינציות, הטריקים והסיבובים האלה. עם כל הכבוד הראוי לאיש שיסד את התעשייה במדינת ישראל, הייתי אומר שכל התעלולים של פנחס ספיר מלפני 50 שנה, היום כבר לא רגילים אליהם בעולם. שיטת הפתקים לא עובדת, שיטת החישובים לא עובדת. אם אדם משקיע 500 מיליון דולר, הוא רוצה לדעת שבתוך חמש-שש שנים ההשקעה מתחילה לחזור אליו. בחמש-שש השנים האלה הוא רוצה לא לראות אותך, הוא לא רוצה שתהיה שותף שלו, לא במרכז ההשקעות, לא בפתקים, לא עם מנכ"לים למיניהם, לא עם סגני שרים למיניהם, עם כל הכבוד שאני רוחש לך, ובוודאי לא עם שלטונות המס. אתה רוצה להביא את הכסף לכאן, אתה רוצה שהתעשייה תייצר כאן, אתה רוצה ליצור עוד אלפי מקומות עבודה - קודם כול תן לבן-אדם את הכסף שלו בחזרה. זו הדרך היחידה להביא אותו. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת רוני בר-און. חבר הכנסת אורי יהודה אריאל, בבקשה; אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. מאיר פרוש (יהדות התורה): מוותר. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת רביץ. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, בלא שום ספק, אין כלכלה מודרנית ללא השקעות הון. אחוז ההשקעה מהתוצר הלאומי הגולמי הוא אחד הסימנים לכלכלה מפותחת. אין כלכלה מפותחת שבה השקעות, לרבות השקעות הון, הן לא חלק גדול מהתוצר הלאומי. אגב, חלקן של ההשקעות בתוצר במדינת ישראל גדל לאורך השנים. אבל בין זה לבין העמדה של חבר הכנסת רוני בר-און יש פער גדול. אמרתי, חבר הכנסת בר-און, שמדינה מפותחת, כלכלה מפותחת, נמדדת בין היתר באחוז השקעות ההון מתוך התוצר המקומי, התוצר הלאומי הגולמי כולל השקעות בחוץ. אני מדבר על התוצר המקומי הגולמי. אבל יש מרחק בין זה לבין ראייה של השקעת ההון כתכלית הכלכלה, והמחשבה איך לתת אינסנטיב לבן-אדם להשקיע את הונו, כדי להחזיר אותו לעצמו. אתה צודק, הוא לא בא רק כדי להחזיר לעצמו את הונו, הוא בא גם כדי להרוויח. אגב, הוא לא בא כמעשה של welfare, הוא גם לא פילנתרופ, הוא בא לעשות כסף. בדרך כלל כלכלה בורגנית מתפתחת מן הדחף לעשות רווח. אבל חוקי השקעות הון לוקחים בדרך כלל גם את המצב הכלכלי-החברתי במדינה שבה מושקע ההון, ואסור לראות בכך רק תהליך ביורוקרטי. אני מסכים שצריך להפחית את הביורוקרטיה עד כמה שאפשר, אבל אסור לפגוע למשל בחוקי העבודה. אסור לפגוע בזכויות העובדים. רוני בר-און (הליכוד): גם כאשר אתה רוצה לייצר מקומות עבודה? אתה רוצה חוקי עבודה בלי מקומות עבודה? עזמי בשארה (בל"ד): כן, אפילו אם המחיר יהיה אבטלה מסוימת ותשלום עבור welfare. זו עמדה חברתית. מה שאני אומר הוא, שזה ההבדל בין מה שנקרא בורגנות מקומית, שמביאה בחשבון את המצב החברתי הקיים, לבין מי שבא להשקיע, ולא אכפת לו מה הוא משאיר מאחוריו. הוא לא חלק מהחברה. הוא לא חי על אותה ספינה, לא אכפת לו אם היא תטבע או לא. העיקר לעשות את הכסף שלו כמה שיותר מהר ולצאת. לכן, לדעתי, חוקים חברתיים שמגבילים גם משקיע מחו"ל הם דבר חיוני. אסור לזלזל בספיר או באנשים אחרים. אני חושב שבסופו של דבר חשוב מאוד גם לצמצם מכל הבחינות את הביורוקרטיה הנוגעת להגבלות על השקעות הון, ובאותו הזמן לא להקריב את חוקי העבודה ואת הנושאים הנוגעים לרווחה חברתית במדינת רווחה. אני חושב שאלה דברים שאסור להקריבם בשיטה המזרח-אסיאנית, למשל. אני לא מחסידיה, גם אם היא מוצלחת. יש הרבה קפיטליסטים שרוצים לחיות בסינגפור, אבל אם אני דן לעומק איך חיים בסינגפור, יש לי עמדה לגבי זה. אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד אידיאולוגי. מובן שכל הוויכוח שלנו לא נוגע לחוק, כי החוק עצמו מתאים מועדים בלבד, כך שההטבות האלה תהיינה אפשריות. זה הכול. לכן החוק עצמו לא עקרוני אלא עניין של התאמת מועדים בלבד. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת עזמי בשארה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו; חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו; חבר הכנסת מגלי והבה – איננו; חבר הכנסת נסים זאב – איננו; חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אופיר פינס-פז. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אולי הצעת החוק הזאת היא לא בעלת משמעויות מרחיקות לכת, אבל עניין עידוד השקעות הון הוא דבר שצריך לפקוח עליו עין בוחנת מכל צד בימים אלה, כאשר מדובר בממשלת הימין בישראל, שמתעסקת ודואגת בעיקר להון בניסיון אידיאולוגי לשבור את העבודה. אני חושב שמה שקרה ביומיים האחרונים עם הסיפור של הנמלים ועובדי הנמלים הוא לא דבר של מה בכך, שאפשר לעבור עליו, גם אם מאבק העובדים הוכיח את עצמו כדבר נחוץ ואמיץ, שלא היה אפשר בלעדיו. הממשלה הזאת, במקרה הזה בהנהגת השר ליברמן, בבריונות חברתית שאין כמותה, בדורסנות, ניסה להשפיל את ציבור העובדים. הוליך את המדינה שולל, רימה את ציבור העובדים, רימה את המדינה ורימה את בית-המשפט. רוחמה אברהם (הליכוד): מה זה קשור להצעת החוק הזאת? עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): זה קשור, זה קשור. תירגעי. את שומעת הון והשקעות הון ועומדות לך השערות. תירגעי. מה שקורה הוא שיש כאן ממשלה שבאופן אידיאולוגי מנסה לשבור את האיגודים המקצועיים ומנסה לשבור אידיאולוגית ולא כלכלית את העבודה המאורגנת. רוני בר-און (הליכוד): האיגודים המקצועיים - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): זאת מדינה של הנכדים הפוליטיים של ז'בוטינסקי, שקרא: יא, ברעכן. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אתה יודע גם יידיש. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): כן. לשבור אותם, לשבור אותם, לשבור את האיגודים המקצועיים. רוני בר-און (הליכוד): יא, ברעכן - זה כן. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): "יא, ברעכן" זה "כן, לשבור", כן לשבור את האיגודים המקצועיים. לא מכיוון שאני כל כך מרוצה מכל תפקוד מתפקודיה של ההסתדרות, אבל מי שמנסה לשבור את האיגודים המקצועיים, מי שמנסה לשבור את ההסתדרות בתנאים של ישראל, מי שמנסה להשפיל את ציבור העובדים, ימיט עלינו פאשיזם. אין משטר פאשיסטי בעת החדשה שלא התחיל במתקפה הזאת על האיגודים המקצועיים. הדמוקרטיה בסכנה, והגיע הזמן שהציבור ידע זאת. יש הסתה פרועה של ממשלה מתפרעת נגד ציבור העובדים, שרוצה בסך הכול לשמר לעצמו את הזכות למאבק ואת הזכות לשביתה ואת הזכות להגן על זכויותיו. זה מה שאתם עושים. ליברמן ניסה לחסל חיסול ממוקד הסכמה שהיתה עם העובדים דרך בית-הדין לעבודה. הוא ניסה לעשות את זה ולגרור את ציבור העובדים למאבק כדי להכות ולהכות ולהכות. זה בדיוק מה שעושה מופז. כאשר הוא רואה שיש אופק מדיני, הוא מנסה לחסל אותו על-ידי חיסול ממוקד בעזה או ברפיח או בג'נין. שני הראשים האלה הולכים במקביל, וזאת ממשלה מסוכנת לכלכלה, מסוכנת לחברה. היא חיה במשבר כולל, משבר פוליטי, ביטחוני, חברתי וכלכלי, ומובילה למשבר בדמוקרטיה. צריך להגן על הדמוקרטיה מול הסכנה שמייצגת הממשלה הזאת. רוחמה אברהם (הליכוד): השאלה אם אי-פעם - - - היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס. אחריו - חבר הכנסת אריה אלדד. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מברך את הממשלה על הצעת החוק, אבל אני אומר לממשלה: טלי קורה מבין עינייך. אתם מדברים גבוהה-גבוהה על עידוד השקעות. על מה אתם מדברים, אדוני סגן השר הנכבד, חברי מיכי רצון? על מה אתם מדברים? החוק הזה לא יגביר את ההשקעות בארץ משום שהבעיה של המשקיעים במדינת ישראל היא המצב במדינת ישראל ואתם לא מתמודדים עם המצב. רוני בר-און (הליכוד): העיקר שביילין מתמודד. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): עזוב את ביילין. אנחנו, מפלגת העבודה, כל דקה שהיא היתה בשלטון, לא היינו צריכים חוקים כאלה. הכול זרם כאן – צמיחה 6% בשנה, אבטלה יורדת. אתם פשוט לא מסוגלים וזה נורא. קיבלתם סטירת לחי מצלצלת, ובצדק, בבחירות לרשויות המקומיות. בזה תפתרו את העניין הזה? חברים יקרים, בואו נדבר ברור ואמת: כדי להביא משקיעים לישראל, אנשים שרוצים גם להרוויח מההשקעה שלהם, ובצדק, אנחנו צריכים לייצר כאן מציאות פוליטית-מדינית-ביטחונית-כלכלית-חברתית שונה בתכלית, וזו אחריותכם. הצעת החוק הזאת לא תעלה ולא תוריד מההקשר הזה. שנית, מה נעשה עם מעט הכסף שעוד נשאר לנו במרכז ההשקעות? ניתן ל"קוקה-קולה"? "קוקה-קולה" הגדולה צריכה שאנחנו ניתן לה ונעביר את המפעל שלה מבני-ברק לאשקלון? תגידו, זה נורמלי? זה שיקול דעת? על זה שמים את הכסף האחרון שלנו? אני שואל ברצינות. יש כל כך מעט כסף, הרי אין הכנסות למדינה, כבר לא נשאר לנו. תביאו משהו חדש, תביאו משהו שונה. להעביר מפעלים ממקום למקום? לפעמים אני משתגע ולא מבין איך זה יכול להיות. יושבים אנשים באמת רציניים ומכובדים שאני מעריך. איך יכול להיות שמקבלים החלטות כאלה? תשקיעו, תייצרו יש מאין, תיקחו את הכסף שיש, תיתנו למפעל סטארט-אפ או למפעל אחר, כשאתם יודעים שמהדולר הנוסף שהמדינה תיתן יצא משהו. עוד מקומות עבודה, עוד ייצור, עוד ייצוא. אדרבה. "קוקה-קולה"? "קוקה-קולה" חיה לפנינו ואחרינו. היא חברה עולמית, חובקת עולם, היא לא זקוקה למדינת ישראל. האמינו לי. לכן אני מבקש: הפעילו שיקול דעת במעט הכספים שעוד מתאפשר לנו להשקיע בהשקעות חדשות, בתעשייה, ביצוא. תעשו את שיקול הדעת הנכון עם החוק הזה ובלי החוק הזה. מה שחשוב זה שיקול הדעת, ועל זה רציתי לדבר, כדי שאולי כתוצאה מזה גם יחול שינוי. אני צוחק, כי אני יודע ששום שינוי לא יחול, אבל אולי בכל זאת יחול שינוי בתפיסת הממשלה את הנושא. תודה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – את חבר הכנסת אחמד טיבי. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, אני תומך בהצעת החוק הזאת. מי יכול בכלל להתנגד להשקעות הון בישראל? הדברים באמת מובנים מאליהם. מובן שצריך לוודא שהשקעת ההון אינה גוררת נזק למדינה או נזק סביבתי כלשהו. למשל, אם השקעת ההון גוררת כריתת יערות מסיבית לצורך ייצור טונות של נייר, זה משהו שגורם נזק סביבתי, ואני תמה שהמופקדים על איכות הסביבה אינם מתערבים בנושא הזה. ואם הזכרנו כריתת יערות – כריתת איברים מגופה של המדינה או כריתת שלושת-רבעי ירושלים כתוצאה מהשקעת הון. בארצות-הברית, חברי חברי הכנסת, יש חוק, שכל גורם המקבל מימון זר לקידום עניינים כלכליים, חברתיים, פוליטיים, צריך להירשם כסוכן זר. האיחוד האירופי משקיע מיליונים בביילין ובטרמפיסטים שלו כדי לחלק את הארץ – כדי לחלק את ירושלים. אני מציע שבחוק שאנו דנים בו היום ייכנס תיקון, שיאמר שגם אם ההשקעה או התרומה אינן אסורות לחלוטין על-פי החוק, יחול עליהן מיסוי כזה, שיבטיח שלפחות חלק מהכסף ילך לביטחון, לרווחה, לבריאות. אתם יודעים מה? - גם להתנחלויות. אני בטוח שהאיחוד האירופי ימשיך לממן את ההשקעות שלו אם הוא ידע שחלק מהכסף הולך ישירות להתנחלויות. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אלי בן-מנחם: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת רות קפלן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה רבה. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003 (קריאה ראשונה) היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שכל בר-דעת צריך לתמוך בעידוד השקעות, אבל נשאלת השאלה אם הממשלה מעוניינת בעידוד השקעות במדינת ישראל ובמשק הישראלי, כי הרי לקראת השנים 1993, 1994, 1995 ו-1996 עלו ההשקעות, בעיקר השקעות של הון זר, במשק הישראלי פי-חמישה עד פי-שישה מאשר בשנת 1992, למשל. וכי למה קרה הדבר? בשל העובדה שהמציאות המדינית-הביטחונית השתנתה. אחד ההבדלים הרעיוניים בין ימין לבין מה שנהוג לכנותו שמאל בישראל, הוא שלפי השמאל תהליך מדיני וכלכלי – תהליך מדיני ער ויציבות ביטחונית וכלכלה יציבה וצומחת – הולכים בד-בבד. בדרך כלל הימין מתנגד לכך בתקיפות, וחושב שאפשר לנתק את המשק מהתהליך המדיני. היה כאן שר האוצר לפני שבועיים, ונשא נאום של כמעט חצי שעה. הוא דיבר על הצמיחה, על האספקטים השונים של כלכלת ישראל, ולא הזכיר ולו ברמז או במלה אחת את התהליך המדיני ואת האפשרות של צמיחה במשק הישראלי על רקע של תהליך מדיני ער. וכי למה? כששאלתי אותו על כך הוא אמר: אני אדם מציאותי, אני יודע מה יהיה בשנה הבאה. כלומר, הממשלה יודעת שלא יהיה תהליך מדיני כן ורציני בשנה הקרובה, ואני מסכים – אני מסכים לצפי הזה של שר האוצר וסגן ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני בהחלט חושב שהממשלה הזאת נעדרת כל אופק מדיני, והדבר המקסימלי שהיא יכולה להציב לעצמה הוא לדבר על תהליך מדיני או בעצם לדבר על תהליך שלום כמטרה, כאסטרטגיה – ולא להשיג שלום, כי יש כאלה שאם המצב הביטחוני מתייצב והמציאות המדינית-הביטחונית משתנה, הקרקע נשמטת מתחת רגליהם. האגף הזה – רבותי, מה יקרה אם פתאום יתחילו שיחות שלום? דניאל בנלולו (הליכוד): חבר הכנסת טיבי, האגף הזה הוא אגף חשוב, אלה חברי כנסת. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): האגף הזה בבית, אני מתכוון. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: הוא האגף שיש לו רוב. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): כן, כן. הרוב הזה, באגף הזה – מה יקרה אם חלילה יהיה שלום? השקפת עולמכם תתרסק, תתמוטט, אתם תלכו כמו סהרוריים במסדרונות – מה יקרה? קריאה: הלוואי שיהיה שלום. דניאל בנלולו (הליכוד): חבר הכנסת טיבי, הלוואי שיהיה שלום. אנחנו דואגים לשלום בכל מדינה בעולם. מה אתה אומר על מה שקרה בטורקיה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): מה יקרה אתכם אם יהיה שלום? אומנם האיום הזה רחוק, אבל אני דואג לשלומכם. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת טיבי, כל העם רוצה שלום. דניאל בנלולו (הליכוד): אני דואג לשלום היהודים בכל העולם, לא רק בארץ. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אפשר לדאוג לשלום כל העולם בכל מקום, גם ליהודים, גם לערבים, גם לאנגלוסקסים, גם לאסקימואים, אבל בעיקר אנחנו צריכים לדאוג לשלום פה, ידידי חבר הכנסת בנלולו, כאן. למען זה, אני לא רואה שאתה וסגן השר רצון וממלא-מקום יושב-ראש הקואליציה עושים משהו – נוקפים אצבע למען השלום. אתם עושים את ההיפך. אתם דוחקים את העגלה אחורה. בכל פעם שהיא מתקדמת סנטימטר אחד, אתם דוחקים אותה מטר אחורה. אתם תומכים בקיום גדר האפרטהייד, בחומה. אולי רוחמה התנגדה בוועדת הכספים פעם אחת, אבל אתם שיניתם את השקפת העולם האידיאולוגית שלכם לגבי הגבול על "הקו הירוק", ואתם תומכים בקיום חומה של אפרטהייד. אחרי התייעצות סיעתית, מה יש לך להגיד? דניאל בנלולו (הליכוד): אולי תסביר מדוע ה"חמאס" לא רוצה לבצע את החילופים עם ה"חיזבאללה"? אתה יודע למה? כי קונטאר הזה צריך להכין לו פיגועים, ובלעדיו הוא מוותר על הכול. איך אתה מסביר את זה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): תודה רבה על השאלה: א. אני לא דובר "חיזבאללה". אני לא מכיר את רזי המשא-ומתן; ב. המשפט האחרון, על סמיר קונטאר, שהוא מארגן פיגועים מתוך בית-הכלא – אפילו אנשי ביטחון בישראל יגידו שאין למשפט הזה על מה להסתמך. אני רוצה שבסופו של דבר – ואני מקווה שאתה תוסיף את קולך ואת קול חבריך אל הקריאה שלי – שכל האסירים, הנעדרים, השבויים מכל מקום, מכל לאום, ישובו אל חיק משפחותיהם – היום, ולא מחר. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת טלב אלסאנע. אחריו – חבר הכנסת דהאמשה. ואחרון הדוברים מקרב חברי הכנסת יהיה חבר הכנסת ברכה. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין דבר שאין לו מחיר. לכל דבר יש המחיר שלו. מי שבוחר בדרך מסוימת, מי שבוחר מוצר מסוים – חייב לשלם את המחיר שלו. לכן, ברגע שהממשלה הזאת בחרה בדרך של מלחמה, של התנחלויות, של המשך הכיבוש, המחיר שהיא משלמת הוא קריסה כלכלית. אינני רואה שזה עניין של משבר חולף. מה שעובר על הכלכלה הישראלית הוא קריסת התפיסה הבסיסית שלה. לדעתי, כל עוד ישראל ממשיכה במדיניות של השקעה בהתנחלויות, ומיכאל רצון רוצה לציין את האידיאולוגיה הפוליטית שלו במסגרת משרד התעשייה והמסחר, זה המחיר. אין דבר שאין לו מחיר. אילו היו בוחרים בדרך של שלום, משמעות הדבר היא גם תיירות, גם השקעות, גם יזמים, גם חברות בין-לאומיות – והכול נראה אחרת. אבל מרגע שנבחרה הדרך הזאת, שמדברים על ארץ-ישראל הגדולה - איזה ארץ-ישראל הגדולה? על מה הולכים ומקריבים את הכלכלה, את הרווחה, את החברה? על המזבח של אידיאולוגיות משיחיות שאין להן עתיד. אנחנו רואים מה שקורה למשל באירופה. בכל המדינות היום יש אמנות בין-לאומיות, יש הסכמים בין-לאומיים. כדי לזרז את המעבר בין מדינות, את התיירות בין המדינות, כדי להאיץ את התהליכים הכלכליים, הן מוותרות על סממנים לאומיים. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אתם מוותרים על הסממנים הלאומיים? טלב אלסאנע (רע"ם): אין לנו סממנים לאומיים כדי לוותר עליהם. תנו לנו, ואז ננהל משא-ומתן. על הסממנים האזרחיים אנחנו לא נוותר. דניאל בנלולו (הליכוד): יש לי שאלה – אתה מוכן להסביר מדוע התיירות לא טובה, הכלכלה לא טובה? אתה יכול להסביר? טלב אלסאנע (רע"ם): בוודאי. דניאל בנלולו (הליכוד): אני אגיד לך למה. טלב אלסאנע (רע"ם): החוכמה היא לשאול – ולקבל תשובה. שאלת שאלה – אני מאמין ששאלת כדי לקבל תשובה. השאלה היא רצינית, למה התיירות היא על הפנים, מדוע? מתי יוצאים לטייל בעולם? כשטוב לך. כשאתה רוצה ליהנות עם המשפחה, עם הילדים, תיקח את המשפחה והילדים בתקופת החופשה שלך ותלך למקום שאין בו ביטחון אישי? שאין בו אפשרות לצאת ולטייל בשקט? דניאל בנלולו (הליכוד): תאמר את זה לאחים שלך. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת בנלולו, אתה רוצה לדבר? אני אתן לך לעלות. טלב אלסאנע (רע"ם): בזה שתגיד לי, "תאמר את זה לאחים שלך", ואני אגיד, "תאמר את זה לראש הממשלה שלך", לא נפתור את הבעיה. אנחנו שנינו נאמר את זה לשניהם, כי שניהם גרמו לבעיה. תאמין לי, מי שאין לו – אין לו מה לתת. מי שבידו הפתרון – זה מי שיש לו מה לתת. לצד הישראלי יש אפשרות לתת לצד הפלסטיני את העצמאות שלו, ולצד הפלסטיני יש אפשרות לתת לצד הישראלי את הביטחון שלו. כשעושים את עסקת החליפין הזאת, לעתים אפשר גם לפתח את התיירות, גם לפתח את הכלכלה, גם למשוך השקעות – וגם אפשר להתגבר על הקשיים הכלכליים של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מזמין את חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, ואחריו – את חבר הכנסת מוחמד ברכה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק המוצע אינו חוק רע כשלעצמו, אבל הרוע שלו בא מחוק התוכנית הכלכלית ומחוק ההסדרים, שהוא תולדה ותוצאה שלהם, כדי להתאים את המצב החוקי לחוקים הרעים האלה. אנחנו יודעים שחוק התוכנית הכלכלית מוליך מדחי אל דחי, וחוק ההסדרים, מאז שהוא נולד ועד היום, ועד סוף ימיו, יישאר כחוק הידוע לדיראון עולם בתולדות החוקים הכלכליים של הכנסת. החוק הזה היה יכול להיות נסבל אילו היה מוגבל באמת לתכלית שלשמה נוצר, והיא – לאפשר השגת יעדי התקציב בצורה חוקית ועל-ידי קיצור דרך. אבל כאשר הוא הפך כלי כדי לייתר ולנטרל את הכנסת ולאפשר לממשלה לחוקק בלי שום ביקורת ראויה לשמה ובלי שום ביקורת של הכנסת – למעשה חוקים שעל-פי רוב אף אחד לא קורא אותם, אף אחד לא מתעמק בהם ואין אפשרות מעשית ללמוד אותם – הוא למעשה החוק האנטי-דמוקרטי ביותר, והוא מרוקן את הכנסת מתוכנה. ולכן, החוק שנלווה אליו, והוא תוצאה שלו, גם דינו להידחות. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אומר את עיקר דברי גם בשפה הערבית, לשומעינו הערבים. (נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: בשם האל הרחמן והרחום, האחים המאזינים בכל מקום. הצעת החוק שאנו דנים בה היום עוסקת ברפורמה או בשינוי בחוק לעידוד השקעות הון. הצעת חוק זו באה לבצע התאמה בין המצב הקיים לבין המצב שיתהווה בעקבות הצעות החוק הנקראות הצעת חוק המדיניות הכלכלית והצעת חוק ההסדרים, ושתי הצעות חוק אלה הן הצעות רעות מאוד מבחינה כלכלית לציבור כולו. אמרתי שהצעת חוק ההסדרים היא מקפחת והופכת את הפרלמנט לכלי מיותר שאין בו צורך. הצעת חוק זו נותנת לממשלה את הזכות להכניס הצעות חוק ורפורמות ככל העולה על רוחה, בתואנה שהיא נזקקת לכלים לצורך ביצוע הצעת חוק התקציב, ובצורה חלקה יותר. אבל במציאות שבה אנו חיים, הממשלה תשתמש באמצעי זה כדי לחוקק חוקים אחרים הרחוקים מרחק רב מהתקציב ומהנושא הכלכלי. באמצעי זה יקל בידיה להפוך את הכנסת לבית-מחוקקים מיותר, תוך שהיא מסיטה את הכנסת מתפקידה. בסופו של דבר, אמצעי זה עומד בסתירה ובניגוד לדמוקרטיה וכן בניגוד לכנסת כגוף וכפרלמנט - -) רוחמה אברהם (הליכוד): אפשר לקבל תרגום בגוף הסרט? אני לא יודעת מה הוא אומר. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): (- - ובניגוד לזכותם של האזרחים, שלחברי הכנסת תהיה אפשרות מלאה ומספקת ללמוד את הצעות החוק, לבקר אותן, ולהצביע עליהן לאחר שהבינו אותן. המציאות שבה אנו חיים אומרת שבפועל אין לחברי הכנסת אפשרות ללמוד את הצעת חוק ההסדרים ולא את הסעיפים הכלולים בה, וכן אין הם יכולים להביע את דעתם החופשית לגביה, שכן הצעת חוק זו תהיה סעיף בתוך הצעת חוק התקציב.) דניאל בנלולו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, נגמר הזמן. רוחמה אברהם (הליכוד): - - - היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי, מה קרה לכם? יש לי הזמן לפני, יש לו עוד דקה שלמה. מה קרה? תנו לו לדבר. נכון שאחרים דיברו בקצרה, אבל הוא רוצה לדבר חמש דקות. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): (בהתקף הקדחת של התקציב ובהתקף הקדחת של ההגעה לשנה הכלכלית החדשה, מרשה לעצמה הקואליציה להיתפס באופן לא מודע להתקפת שיסוי ושיגעון, וזה מה שקרה כעת אצל כמה מחברי הכנסת שנתפסו למתקפת שיסוי ושיגעון מייד כששמעו את השפה הערבית. מצער הדבר שכך הם פני הדברים, בייחוד לאור העובדה ששפה זו היא שפה רשמית, שפתם של יותר מ-20% מבני הארץ הזאת, ושפת האם של כמה מחברי הכנסת שמתנגדים עכשיו, שלושת חברי הכנסת שהתנגדו - -) אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - שלושתם, אגב. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): (אני יודע, אל תדאג לי, אני יודע ודיברתי על מצב זה בראש ובראשונה, ואתה הרי יודע ושמעת שדיברתי גם על המצב הזה - -) יחיאל חזן (הליכוד): אל תעזור לו. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת טיבי, תפסיק עם הפרובוקציות. תפסיק. אתה מצביע עליהם, מדבר בערבית, והם לא מבינים. אל תנצלו לרעה את החוק שמותר לדבר בערבית. בבקשה, חבר הכנסת דהאמשה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): לא על חשבוני. תוסיף לי חצי דקה. היו"ר אלי בן-מנחם: אל תיגרר אחרי טיבי. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): (הבה נחזור לנושא. אומר פעם נוספת: אנחנו נתנגד להצעת החוק הזאת ולשינויים האלה, שכן הם בן לגיטימי של הצעת חוק ההסדרים, כמו גם של הצעת חוק התקציב. שתי ההצעות האלה באו להעמיק את העושק הכלכלי, להעשיר את העשירים ולרושש את העניים. זו התוצאה של שתי הצעות החוק האלה וזו מטרתן, ולפיכך אנחנו נתנגד להן, וכן נתנגד לכל דבר שיתהווה מהן, ובכלל זה הצעת החוק לשינוי החוק לעידוד השקעות הון המוצעת לפנינו עתה. תודה לך, אדוני יושב-ראש הישיבה.) תודה רבה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת מוחמד ברכה. הכרזתי שהוא אחרון, אבל הוספתי עוד שני דוברים, האחד בגלל הצום, והרשימה סגורה. אני מדגיש: אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת חזן. אחריו - סגן השר. רוחמה אברהם (הליכוד): אפשר שחבר הכנסת חזן ידבר סינית? היו"ר אלי בן-מנחם: הוא יכול? רוחמה אברהם (הליכוד): אתה יודע שזה לא רשמי. היו"ר אלי בן-מנחם: אם הוא יודע סינית, אני מרשה לו. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת ברכה, שנייה. דהאמשה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): במקרה או שלא במקרה, כל יושבי הבית עכשיו, כולם – שפת אמם ערבית. לא טוב להיות בן רע, אלא - להיות בן טוב. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת דהאמשה, לא נפריע לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. רוחמה אברהם (הליכוד): אל תעשה הכללות, לא צריך להיסחף. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מחלוקות תמיד היו בבית הזה, אבל עליבות כפי שראינו, של כמה חברי כנסת מהליכוד – זה לא היה. כנראה אנשים רוצים להוכיח את עצמם גם באמצעים שהכנסת לא מצאה לנכון אף פעם בשנים הקודמות, מאז קום המדינה - לטעון נגד השפה הערבית. השפה הערבית היא עדיין שפה רשמית - - - יחיאל חזן (הליכוד): - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): תשמע, מי שמכיר אותה - זו שפה יפה בצורה בלתי רגילה. אני לא הייתי מציע להפוך את זה לדבר של צחוק - - - רוחמה אברהם (הליכוד): זה שאנחנו לא מבינים את השפה - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): זה שאת לא מבינה, תפני ליושב-ראש ולמזכירות, לא לדובר. יש סדר בכנסת הזאת - - רוחמה אברהם (הליכוד): אני אפנה למי שאני רוצה ואני לא אשאל אותך - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): - - ולא טוענים כנגד דובר על השפה שהוא מדבר. היו"ר אלי בן-מנחם: חברת הכנסת רוחמה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): זה היה מחזה בזוי ונמוך. רוחמה אברהם (הליכוד): זה שאתה - - - דניאל בנלולו (הליכוד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת דניאל בנלולו, תפסיקו. דניאל בנלולו (הליכוד): חבר הכנסת ברכה, אתה מחפש כרגע למצוא - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא, לא, לא. אני בכלל רציתי לדבר על דברים אחרים. אני בכלל רוצה לדבר על דברים אחרים - - דניאל בנלולו (הליכוד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): - - ולא על המחזה המביש, שאתה היית שותף לו - שהיית שותף לו עם ארבעת המוסקטרים. דניאל בנלולו (הליכוד): לא היה כלום, לא היה כלום. זה שעושים אצלכם - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, נו באמת. היו"ר אלי בן-מנחם: רבותי. די, חבר הכנסת בנלולו. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): קצת דרך-ארץ וצניעות לא יזיקו לכם. אתם חדשים, אתם יכולים ללמוד. לאט-לאט, תהיו גדולים - אולי, אני לא בטוח. דניאל בנלולו (הליכוד): אבל אנחנו לא מעליבים, ותחזור בך. לא העלבנו - לא את השפה ולא את - - - יחיאל חזן (הליכוד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת דניאל בנלולו. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): תפנה לחברים שלך מימין ומשמאל, אל תפנה אלי. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת חזן, תפסיקו. אני יושב פה, אני שמעתי. לא היתה פה כוונה להעליב חס וחלילה את דהאמשה, או משהו. דיברו בערבית, נגמר - זה מותר על-פי חוק, הם יודעים את זה, אז אל תהפכו כל דבר למאבק מיותר. חבר הכנסת ברכה, בבקשה, אני מוסיף לך עוד דקה, כי אתה בזבזת זמן בוויכוחים. הנה, עוד דקה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול בהקשר של הצעת החוק. הממשלה הזאת דואגת להון ולהשקעות הון ולרווחים הספקולטיביים. עובדה שבכל המשבר הזה שעובר על המדינה - המשבר הכלכלי-החברתי - עוד לא מצאו לנכון להטיל מס אמיתי על רווחי הון. להיפך, באים לשכלל מדי פעם על-ידי הצעות חוק שונות ומשונות את הנושא הזה של הרווחים ואת ההקלות להשקעות הון ורווחי הון. ולא רק זה, אלא היום משכללים שיטות אחרות - לא איך לתת יותר רווחים לפרזיטים, אלא איך לדפוק יותר את האנשים הדפוקים. רק לפני כמה ימים התבשרנו על כך שבמשרד האוצר הקימו קומנדו כדי שיסקור את העניין של הקצבאות - מי מקבל מה ומי מקבל מו. היו"ר אלי בן-מנחם: לתפוס את הרמאים - ככה הם קוראים לזה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לתפוס את הרמאים, באמת. במקום להילחם, אדוני היושב-ראש, בעוני, נלחמים בעניים; במקום ללחום באבטלה ולתת פתרונות - ממשלה, ממשלה אמורה לתת פתרונות - הם נלחמים במובטלים. והדברים האלה כנראה עולים בקנה אחד עם הכרזתו של שר האוצר ביום שהגיש את התקציב, שהכלכלה שלו מתבססת על שלושה פרמטרים. פרמטר אחד - חיסול המונופולים, זאת אומרת נכסי המדינה יופקדו בידי ההון הגדול, וערכים חברתיים כמו חינוך, כמו מים, יופקדו בידי יזמים פרטיים. העיקרון השני - קיצוץ הקצבאות, והנה מקימים לצורך העניין קומנדו כדי ללחום בעניים ובמקבלי הקצבאות למיניהם - הגמלאים והילדים; והעיקרון השלישי הוא הפחתת מס, ורק לפני כמה ימים דיברנו על זה. הפחתת מס למי? למי שמשלם מס? מי משלם מס? מי לא משלם מס, קודם? מי שלא מגיע לסף מס. זאת אומרת, העניים המרודים, המובטלים, מקבלי הקצבאות, לא משלמים מס, אז הם לא ירוויחו מהסיפור הזה של הפחתת מס - הבשורה החיובית כביכול של שר האוצר. הפחתת המס תפעל באופן פרופורציונלי להכנסה. ככל שההכנסה גדולה - ההפחתה תגדל, ואז מי שירוויח מזה - דווקא העשירים ולא העניים. והדברים האלה הולכים פשוט בשיטה מאוד ברורה, מאוד חד-משמעית, רק קוראים לה בכל מיני שמות יפים. עכשיו הייתי באיזו תוכנית בטלוויזיה על הגדרות - לא הגדר בין הגדה המערבית לבין ישראל - הגדרות בלוד וברמלה; אז כדי לייפות את זה לא אומרים גדר הפרדה, או גדר גזענית, אלא גדר אקוסטית. שמעתם על זה? גדר אקוסטית. והנה, כל המכות האלה - אומרים: הפחתת מס. הפחתת מס למי? חיסול מונופולים. אילו מונופולים? יש דברים שאמורים וצריכים להישאר בידי המדינה, כי הם לא נדל"ן, והבשורה שלו היתה שהוא מפריט את משק המים, שר האוצר. ריבונו של עולם, לאן נגיע? סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אמא רוסיה - - - היו"ר אלי בן-מנחם: סגן השר מיכאל רצון, אתה צריך להשיב. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: אחר כך תשיב חופשי, אני אתן לך זמן חופשי להשיב. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אמא רוסיה הלכה הביתה. הבולשביקים - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אה, זו הברקה. אנחנו אמורים להתמוגג מזה שאנחנו מוקסמים מההברקה הזאת, נכון? אז בואו חברים, שנייה של קסם עכשיו. אמא רוסיה - אנחנו מדברים על אמא ירושלים. אתה סגן שר בישראל, אתה בא מהשכבות האלה שהולכים ודופקים אותן ומקצים אותן יום אחר יום, ורק קוראים להם בכל מיני שמות. איפה אתם תשימו את הפרצוף שלכם כשתראו את הציבור שאתם אמורים לייצג? אמא רוסיה? בזה אתה נתלה עכשיו? אז אין אמא רוסיה. לא בשבילי ולא בשבילך. ומה יהיה אם לא תהיה אמא אמריקה? מה תעשה מדינת ישראל? הרי מדינת ישראל צריכה לבנות את העתיד שלה על זה שהיא חיה באזור הזה ולא לוקחת מנות חמצן מעבר לאוקיינוס. היא צריכה להשתלב במרחב הזה, לעשות שלום במרחב הזה ולחיות עם האזור הזה - גם בשלום וגם בכלכלה וגם בחברה טובה. אבל הנה, מצאו את זה. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, לסיום, בימים האחרונים גם היינו עדים - דווקא בחודש הרמדאן, חודש הצום - שיש היפראקטיביות של הממשלה, של אגף הגבייה ברשות השידור. 5,700 שקל לכל מאן דהוא - שולחים ככה - לכל אדם. ואחר כך הוא צריך להוכיח שאין לו חוב - לא של 2,000 ולא של 5,000; ומפקיעים מכוניות, נכנסים לבתים ולוקחים מדיח כלים, מייבש כביסה. מה זה? זה מאפיה או מדינה? גם בימים האלה, מה קורה? פתאום נזכרו שיש חובות של מים בכמה מועצות מקומיות. אז דווקא בחודש הרמדאן - בחודש הצום - מנתקים מים ליישובים שלמים. אני אומר ואני אמרתי, ואני חושב שיש חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, שמסכימים, שהסנקציה הזאת של ניתוק מים - אין לה מקום. יש כל מיני דרכים להעניש אנשים שלא משלמים את מה שהם צריכים לשלם. אי-אפשר לנתק מים מיישוב שלם, כי לא כולם פורעי חוק, ואי-אפשר לנתק מים בכלל כעיקרון, כי מים זה לא מותרות. יחיאל חזן (הליכוד): אז מה אתה מציע, שלא ישלמו? - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): יש הוצאה לפועל, יש בתי-משפט. אני אומר לך, חזן. יחיאל חזן (הליכוד): - - - אצלכם במגזר הערבי - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): תעזוב. יש חוק או אין חוק? יש מדינה או אין מדינה? יחיאל חזן (הליכוד): - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת חזן, אתה אחר כך צריך לעלות. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא. אז בסדר, אז תכריזו על אוטונומיה ליישוב הערבי, מה יש? היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לכן, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, פה קורה משהו שיטתי, שבמקום לטפל בבעיות - הם יורים באלה שיש להם בעיה; במקום לטפל בעניים - יורים בעניים; במקום לטפל באבטלה - יורים במובטלים. אני חושב שהממשלה הזאת מבצעת פשע מאורגן חברתי נגד כלל הציבור במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת יחיאל חזן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לכל מעשה מרושע יכול להיות הסבר מסודר, ולדידם של כמה אנשים, אפילו הסבר משכנע - תמיד אפשר למצוא תירוצים. היינו עדים בשנה האחרונה למדיניות כלכלית מרושעת - אין מלה אחרת להגדיר אותה - תוכנית הבראה כביכול, שתוסיף חולי ותוסיף חולים, ותקציב שכל כולו - מהתחלתו ועד סופו - לטובת העשירים ונגד העניים ונגד האנשים העובדים. מדברים כאן הרבה על אבטלה, על אנשים שמקבלים קצבאות. שתי שאלות עולות כאן: האם יש עבודה והאם האדם העובד - שעובד שמונה שעות, אדם ישר, הגון - - יחיאל חזן (הליכוד): האם הוא - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - בעל פריון גבוה אפילו - האם הוא מקבל תמורה לעבודתו? קשה למצוא עבודה, ואין מקבלים תמורה כשמקבלים עבודה. זאת התמונה בכללותה. אני לא אומר שכך זה לגבי כולם, אבל זו התמונה הכללית לגבי רוב האזרחים. שלא יספרו לנו שאין ברירה. פה בארץ יש אנשים שהם מומחים למה שקרוי מצב אין ברירה. שנים רבות הסבירו לאזרח הישראלי שיושב בביתו, בכורסתו, ברמת-אביב, בשכונת-התקווה או בבאר-שבע, שאם לא יהרסו את הבית ההוא בשכם, ואם לא יהרגו את הזקנה ההיא ואת הילד ההוא ואת הצעיר ההוא, חייו בסכנה – כי אין ברירה. שנים רבות כל המדיניות הפוליטית, הצבאית והביטחונית הוסברה במצבים של אין ברירה. מעולם לא באו ואמרו לאנשים – יש ברירה, אבל אנחנו בחרנו בדרך הזאת. תמיד הסבירו הכול באין ברירה. וכאן, במדיניות הכלכלית, פעם אחר פעם עולים שר האוצר ואלה שמדברים כמו תוכי אחריו, שאפילו לא יכולים לחדש פסיק אחד בדבריו של ביבי נתניהו - - מגלי והבה (הליכוד): מה אתה מחדש? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - בזה אחר זה עולים ואומרים שאין ברירה. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת והבה, איפה היית? חיפשתי אותך כמה פעמים היום. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אומרים: אין ברירה, אין ברירה. מגלי והבה (הליכוד): כל היום אותה קלטת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש ברירה, והיתה כאן בחירה מודעת. לפני הבחירה הכלכלית היתה בחירה ערכית. הבחירה הערכית היא לפי האמירה המרושעת, שאדם שאתה לא יכול לעזור לו להמריא, דחוף אותו שייפול. זה אחד המשפטים האומללים ביותר של ניטשה, הפילוסוף הגרמני הגדול, שתרגם אותו שייב - אלדד, אביו של חבר הכנסת אלדד. זו המדיניות. זו היתה הבחירה הערכית – בחירה כוחנית: מי שלא יכול - לא צריך. אלה שיש להם צריכים לדהור קדימה, להרוויח יותר, לחיות יותר טוב, ושובל של אומללות, שובל של עוני, של יגון, של חיים קשים ועוד יותר קשים, משאירה מאחוריה הרכבת הזאת, הדוהרת קדימה. זה המצב – זאת היתה הבחירה של ביבי נתניהו. באוניברסיטת חיפה היה פרופסור וגנר, עליו השלום, שנפטר לפני הרבה שנים, והוא פיתח תיאוריה – היא אומנם לא כל כך מקורית - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): טוב, על זה אני אדבר אולי בפעם אחרת. אני רק רוצה, אדוני היושב-ראש, לסיים את דברי בעניין ההשקעות. שוב ושוב עולים ומדברים כאן על עידוד הצמיחה ועידוד ההשקעות. השאלה היא, לאן הולכת הצמיחה ולאן הולכות ההשקעות. אני שוב מתריע כאן, שיכולה להיות צמיחה ויכולות להיות השקעות, אבל בפריפריה, השכבות החלשות והאזרחים הערבים במיוחד לא ייהנו מהצמיחה הזאת ומההשקעות האלה. האבטלה יכולה להישאר בעינה. בשביל זה צריך לכוון את המדיניות הכלכלית, זה לא יבוא מאליו. מגלי והבה (הליכוד): תבקר במפעלים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתם מדברים על השוק כעל דת, אתם אומרים שכוחות השוק הדורסניים יגלו חמלה על העניים ויגלו תשומת לב לאדם שאין לו מה לאכול. צריך מדיניות מכוונת. בלי שתהיה מדיניות שתכוון את כוחות השוק כך שיהיה צדק חברתי במינימום שלו, יהיה יותר עוני ויהיו יותר פערים. ישראל מחזיקה היום במקום הראשון בעולם במדד האי-שוויון, והיא תמריא למאדים בקצב הזה, ותשאיר את כל העולם מאחוריה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת זחאלקה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת יחיאל חזן, ואחריו ישיב סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת מיכאל רצון. דניאל בנלולו (הליכוד): שמעתי את כל החברים מהאופוזיציה, אחד-אחד. אף אחד לא דיבר על הטרור – כולם דיברו על הכלכלה, על מה יהיה. איפה הם, שידברו על הטרור. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת דניאל בנלולו - - - דניאל בנלולו (הליכוד): מדברים על שכם – בכל מקום להרוס את הכלכלה, לנתק את החשמל – תדברו על הטרור. אתם נותנים יד לטרור. תדברו על זה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): הממשלה דורסת את החוק - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת עסאם מח'ול, למה אתה נסחף? דניאל בנלולו (הליכוד): אתה מדבר? בגלל הפיגועים שלכם. היו"ר אלי בן-מנחם: מה קרה, חבר הכנסת בנלולו? שאלתי אותך אם אתה רוצה לדבר – לא רצית. מה אתה, גיבור מלמטה? היית מדבר חמש דקות פה ואומר מה שאתה רוצה – לא רצית. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): זה בגלל ההתנחלויות שלך. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת בנלולו, בבקשה. יחיאל חזן (הליכוד): חברי הכנסת, ביקשתי לעלות לדבר מכיוון ששמעתי בקשב רב, בסבלנות ובנחת רוח את חברי, חברי הכנסת הערבים, כיצד הם מספרים לנו שבעצם כל הצרות שיש היום במדינת ישראל – מי שבעצם הביא אותן על העם זה שלטון הליכוד. אני רוצה לספר לך, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, וגם לך, חברי חבר הכנסת זחאלקה - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הפעם אתה צודק. כשאתה אומר דברים נכונים, אנחנו אומרים לך שאתה צודק. יחיאל חזן (הליכוד): - - כשהייתי ילד קטן גרתי בעיירת פיתוח, באור-עקיבא. לידנו היה כפר, הוא נמצא גם היום – ג'סר-א-זרקא. אתה מכיר את הכפר הזה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): הכול בתחום מדינת ישראל. יחיאל חזן (הליכוד): בכפר ג'סר-א-זרקא יש אזרחים טובים, שקטים, שלווים – באמת, אנשים שהביעו נאמנות למדינה. רק מה? לצערי הרב, כאשר פרצה האינתיפאדה וישראלי נסע בכביש המהיר – מעניין מה קרה לאותו תושב ראשון-לציון שנהרג. למה הוא נהרג? בגלל הליכוד נהרג גם אותו תושב ראשון-לציון שנסע בכביש, בכביש המהיר? גם הוא נהרג בגלל תנועת הליכוד? תגיד לי, אני רוצה לדעת אם גם הוא נהרג בגלל תנועת הליכוד. אגיד לך למה הוא נהרג – כי ערבי מהכפר ג'סר-א-זרקא עלה על הגשר. מדינת ישראל, ברוב חוכמתה, אמרה, צריך לעזור לערבים, וסידרו להם גשר כדי שיהיה להם קל לחצות את הכביש המהיר. עלה הבחור, אותו ערבי ישראלי, זרק אבן על רכב נוסע וגמר אותו בחור. ואסל טאהא (בל"ד): אם זרק אבן, למה יצא זכאי בבית-המשפט? עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): השופטים השמאלנים האלה - - - יחיאל חזן (הליכוד): לצערי הרב, אתם אומרים על תנועת הליכוד גם שהם הביאו את העוני, והם פיתחו את העוני, ובגללם אין פה עבודה, אבל תרשה לי, חבר הכנסת אחמד טיבי, לספר לך, שהבן שלי, לצערי הרב, נסע לטיול בדרום-אמריקה. לפני שהוא נסע הוא עבד בעבודה מזדמנת. הוא הלך לעבוד כחייל משוחרר ולפרוק מכולות שמגיעות לארץ. היה מקבל סידור עבודה, וכל יום היה הולך לפרוק מכולות. מה מספר הבן שלי? אמר קודם חבר הכנסת זחאלקה שצריך להציע עבודה, נכון? הבן שלי מספר לי, שבחור ששמו אחמד, מכפר-קאסם, בא לעבוד ביום הראשון, ביום השני, ובסוף היום השלישי הוא אמר לבן שלי: "מחר אני לא בא". שאל אותו הבן שלי: "למה אתה לא בא מחר לעבודה?" והוא אמר: "מחר אני הולך לחתום בלשכה". איזה יופי – הוא הולך לחתום בלשכה בשביל לקחת דמי אבטלה. וחבר הכנסת זחאלקה מספר לנו שאין עבודה. אני יכול לספר לך שיש הרבה מאוד עבודה במדינת ישראל, אבל יש עבודה טובה יותר – העבודה של אותם קומבינטורים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אולי תלך ללשכת התעסוקה? אני אומר לכל השרים שמספרים סיפורים, לכו ללשכת התעסוקה. יחיאל חזן (הליכוד): באה הממשלה ומציעה לתקן את חוק עידוד השקעות הון, ולכם זה לא מתאים. למה זה לא מתאים? כי זה כנראה מפריע לקומבינות. זה מפריע לקומבינות שאתם מאוד אוהבים. זה מפריע לקומבינות, ובגלל זה אתם לא אוהבים את התיקון לחוק. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת חזן, נותרה לך דקה ורבע. יחיאל חזן (הליכוד): אני מסיים. כולי תקווה שהאינתיפאדה שנמצאת פה בפתח יום-יום תיפסק, כי כאשר ביקרתי בחברון לפני כמה ימים סיפרו לי, שכאשר היו שם פרעות, הפרעות היו רק מפני שהאנשים שם היו יהודים, ולא מפני שהיהודים אז כבשו את חברון. טול קורה מבין עיניך, אתה וחבריך, ותפסיק לספר לנו על כיבוש. הערבים תמיד שחטו את היהודים משום שהם יהודים - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): - - - יחיאל חזן (הליכוד): מעצם העניין שהם יהודים הם שחטו אותם. ראינו מה היה בטורקיה - הם לא הלכו למקום אחר, הם הלכו לבית-הכנסת, כי הם רצו לפרק שם את היהודים. לכן הסיפור של הכיבוש שאתם מספרים לאותם "פראיירים" שקמים במדינה הוא רק סיפור. הגיע הזמן שתגידו את האמת לעם. הגיע הזמן - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה בור ועם הארץ בהיסטוריה יהודית. יחיאל חזן (הליכוד): הגיע הזמן שתגידו את האמת לעם. הגיע הזמן שתגידו להם את האמת. תקופת הקומבינות חלפה. תודה רבה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת חזן. תודה לחבר הכנסת זחאלקה ולחבר הכנסת טאהא. אני מזמין את סגן שר התמ"ת מיכאל רצון להשיב. בבקשה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שבכלל התלבטתי אם יש מקום לעלות ולהשיב על הדברים של חברי חברי הכנסת, משום שכל מה שעלה פה, ונדמה לי שאם כל אחד מכם ישים יד על הלב - נדמה לי שאף אחד מכם לא קרא בכלל את ההצעה לתיקון החוק. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - הטבות - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: כי אם הייתם קוראים את ההצעה לתיקון החוק, הרי לא הייתם מדברים את כל מה שדיברתם. לא היה שום קשר - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אתה טועה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אני טועה? הפעם אני טועה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): עם כל הרצון הטוב שלי כלפיך, אתה טועה. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אתה טועה ואתה טועה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: בתור בדיחה זה בסדר. אתם תופסים פה את זמן חברי הכנסת וזמן הבית הזה כדי לדקלם את כל האמירות השחוקות, כאילו אנחנו המצאנו את הגלגל. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): זה לא. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אין טענה כזאת בכלל. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אני רוצה לומר לכם - אני לא יודע אם להגיד לצערי או לא לצערי, אבל אני אהיה לארג' ואומר שלא לצערי - גם אתם, חברי חברי הכנסת מהמיעוט הערבי, גם אתם תיהנו מחוק עידוד השקעות הון. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): ראינו את זה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אנחנו רואים את זה על ימין ועל שמאל. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אבל אתם תיהנו מחוק עידוד השקעות הון אם באמת תרצו להשקיע - - קריאות: - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - אם באמת תרצו לעבוד, אם באמת תראו את מדינת ישראל כבית שלכם. כמו שאתם נראים ומדברים, נדמה לי שאתם מרגישים כל כך רע בבית הזה, שנדמה לי שחזן לא יזיל דמעה אם אתם תחליטו שהבית הזה לא טוב בשבילכם. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): את העונג הזה לא ניתן לכם. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אנחנו פה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אתם פה - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): ואנחנו נעשה שזה יהיה פחות קשה לנו. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: כל כך קשה לכם, כל כך קשה לכם. היו"ר אלי בן-מנחם: סגן השר מיכאל רצון, מה יעשה חזן אם הם לא יהיו פה? מה הוא יוכל לעשות פה? סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: תהיה לו באמת בעיה. היו"ר אלי בן-מנחם: ישעמם לו. קריאות: - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: המצב במדינת ישראל כל כך קשה לכם, חברי הכנסת, חברי מהמיעוט הערבי? ממש קשה. אני רואה שאתם רזים, מזי רעב - - יחיאל חזן (הליכוד): אין מי שיחזיר - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - לא עובדים. ממש קשה לכם. אתם גם דואגים נורא לציבור שלכם, אתם ממש מזיעים כל היום - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): אנחנו נילחם לשנות את הרע - - - זאת הבעיה. נישאר פה ונילחם על זה - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: חברי חברי הכנסת, גם מהמיעוט הערבי, אני חושב שכשאתם מסתכלים על מדינת ישראל, בת 56 עוד מעט, ורואים את ההישגים שלה באמצעות חוק עידוד השקעות הון, למשל, באמצעות בנייה מפוארת, באמצעות תשתיות מפוארות, באמצעות הקמת מפעלים מפוארים - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): הכול קורס - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - אתם רואים שזאת מדינה שכיף לחיות בה וצריך לחיות בה, ולמרות הטרור ולמרות הפיגועים - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): הרסתם כל חלקה טובה בארץ הזאת - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: - - ולמרות המלחמה הקשה הזאת שאתם כופים עלינו, המדינה הזאת היא מדינה מפוארת שעוד תפרח ותצמח על אפכם ועל חמתכם. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - ירוחם וקריית-מלאכי - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: ואם תסתכלו - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): ירוחם וקריית-מלאכי זה לא טוב. רק לאריאל. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): - - - על המצפון - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: ואם תסתכלו - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): - - - ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת טאהא. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: ואם תסתכלו בקנאה ותראו מה קורה סביבנו - מדינות ערב שמסביבנו שיש להן בערך אותן שנות קיום עצמאיות כמו למדינת ישראל, ותראו את ההבדלים - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): עוד נגיע לשם. מדינת ישראל עוד תגיע לשם. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: כן, בסדר, עוד נגיע. עוד נגיע. אולי באמת תלכו לעזור להם שם קצת. דניאל בנלולו (הליכוד): אדוני סגן השר, הוא יכול להגיע, אני כבר לא יכול להגיע. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אתה יכול, אתה יכול. דניאל בנלולו (הליכוד): אני כבר לא יכול - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אתה מוביל את ישראל - - - קריאות: - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אחמד טיבי, אני אגיד לך למה זה קורה. אתה יודע למה זה קורה? משום שאותן מדינות שכנות במקום לנצל את המשאבים שלהן - - - קריאות: - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת בנלולו, חבר הכנסת עסאם מח'ול, אני רוצה שסגן השר יסיים. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: לצערי הרב, במקום שהמדינות השכנות ינצלו את המשאבים שלהן לטובת האזרחים שלהן, לטובת התושבים שלהן, במשך שנים רבות הם בזבזו את המשאבים על שנאה עיוורת למדינת ישראל. אני מקווה שהפרק הזה - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 10 מיליוני דולר. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אני מקווה שמהפרק הזה הם נגמלו וייגמלו. אני מקווה שהעם הפלסטיני - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): תסתכל פה ואחר כך שם. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אני מקווה שהעם הפלסטיני גם הוא ייגמל מזה, גם הוא יבין שיש רק דרך אחת לחיות טוב יותר - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): דרך הליכוד. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: רק בדרך של הליכוד. רק בדרך של הליכוד. דניאל בנלולו (הליכוד): רק בדרך של הליכוד. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: יפסיקו את הטרור. דניאל בנלולו (הליכוד): הם ינהיגו את המדינה עוד הרבה שנים - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): לך למרוקו, לא תהיה לך בעיה. היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת והבה. חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת דוד טל. רבותי, אני רוצה לעבור להצבעה. תאפשרו לסגן השר לסיים. דניאל בנלולו (הליכוד): במרוקו - - - היו"ר אלי בן-מנחם: חבר הכנסת בנלולו. איוב קרא (הליכוד): מה קשורה מרוקו עכשיו? היו"ר אלי בן-מנחם: אלה החברים שלך, מה אתה רוצה, חבר הכנסת קרא? סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: ישבתי פה בנחת, שמעתי את כל השטויות שדיברו פה. תן לי לפחות את התענוג שגם הם ירגישו מה זה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבר ענית. היו"ר אלי בן-מנחם: סגן השר מיכי רצון, אני מבקש שתיקח בחזרה את המלה "שטויות". שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: פריצקי, אתה בקואליציה או באופוזיציה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): פעם אחת מישהו אומר שטויות - - - שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: - - - אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): - - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): זה נובע מרצון טוב. היו"ר אלי בן-מנחם: עסאם מח'ול, תפסיקו. חבר הכנסת חזן, תפסיקו. יחיאל חזן (הליכוד): - - - סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: לעצם העניין, אני רואה שהזמן של חברי קצר - - - היו"ר אלי בן-מנחם: הפתיל קצר. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: הפתיל קצר. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): ליחיאל חזן. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: אני רוצה להזכיר לכם, שמדובר בסך הכול בתיקון לחוק עידוד השקעות הון שמסתיים ב-31 בדצמבר 2003. שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: הארכת הטבות. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: נכון. בסך הכול מדובר בהארכת מתן הטבות מס למפעלים ומענקים להקמת מפעלים בהשקעות בבניין ובמפעלים בערי הפיתוח ובאזורי עדיפות ברחבי מדינת ישראל. אבל אני רוצה לומר פה, בהזדמנות זו, שמתנהל משא-ומתן בין האוצר לבין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא חוק עידוד השקעות הון. היתה כוונה ללכת בשלושה מסלולים: מסלול של מענק, מסלול של הטבות מס ומסלול של עידוד התעסוקה. לצערי הרב, המשא-ומתן הזה עדיין לא הסתיים, וככל הנראה נתבקש להאריך את החוק הקיים מעבר לשנת 2003. אני מבקש מהבית הזה לתמוך בתיקון לחוק ולהצביע בקריאה ראשונה בעדו. תודה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לסגן השר מיכאל רצון. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שתומך בהצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003, יצביע בעד. הצבעה מס' 186 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: 12 חברי כנסת הצביעו בעד, בתוספת קולותיהם של סגן השר מיכאל רצון ושל חבר הכנסת חזן, שישה נגד ואין נמנעים. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2003, עברה בקריאה ראשונה. לאיזו ועדה היא תעבור? סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מיכאל רצון: כספים. היו"ר אלי בן-מנחם: היא תעבור לוועדת הכספים. הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003 [נספחות.] היו"ר אלי בן-מנחם: אנחנו עוברים לנושא הבא: אישור החלטה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת - הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003. אני מזמין את חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. עסאם מח'ול (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביא בשם ועדת הפנים של הכנסת את דברי ההסבר להחלטה שאנחנו מבקשים להצביע עליה. ביום ג' בתשרי התשס"ד, 29 בספטמבר 2003, נדונה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7 והוראות שעה), התשס"ד-2003. הצעת חוק זו התייחסה לשלושה נושאים עיקריים: א. מימון בבחירות מיוחדות לראש רשות; ב. תיקונים שונים הנדרשים בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993; ג. הוראת שעה המאפשרת לכל סיעת-אם, סיעה יוצאת ורשימה חדשה אשר לא הגישו במועד בקשה למימון בבחירות שהתקיימו ביום ב' בחשוון התשס"ד, 28 באוקטובר 2003, להגיש בקשה בתוך 45 ימים מחקיקת החוק, ולקבל מימון. בישיבתה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביום ג' בתשרי התשס"ד, 29 בספטמבר 2003, החליטה הוועדה לבקש ממליאת הכנסת כי תאשר לוועדה להביא לפניה רק את הסעיפים המתייחסים לבחירות המיוחדות לראש רשות, וזאת כהוראת שעה שתחול על הבחירות בלוד ובעמנואל. סעיפים אלה עברו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כהוראת שעה ביום ג' בתשרי התשס"ד, 29 בספטמבר 2003. יש לציין כי בדעת הממשלה להגיש הצעת חוק ולהסדיר את ההוראות שנקבעו בהוראת השעה כהוראות קבע. ביום ט"ו בחשוון התשס"ד, 10 בנובמבר 2003, התקיים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה דיון על יתר סעיפי החוק שפוצל. רוב הסעיפים, אשר עניינם תיקונים שונים לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשס"ד-2003, והוראת השעה המאפשרת להגיש בקשה לקבלת מימון כאמור לעיל, אושרו בשינויים שונים. בעת ניסוח הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הסתבר כי ניסוח חלקי סעיפים כפי שאושרו בוועדה, ללא התייחסות להוראות שעברו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כהוראת שעה, יביא ללא ספק לטעויות ולאי-בהירויות רבות. ברור כי יש לנסח את כל המכלול כחטיבה אחת. עם זאת, הואיל ועניין הוראת השעה להארכת מועדים להגשת בקשות למימון הוא דחוף, אני מציע לפצל סעיף זה ולקבלו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. לאור האמור לעיל ועדת הפנים ואיכות הסביבה מבקשת שהכנסת תרשה לדון ולהביא לפניה רק חלק מהחוק, כמובא בהחלטה. היו"ר אלי בן-מנחם: תודה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 187 בעד הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה – 15 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003, נתקבלה. היו"ר אלי בן-מנחם: 15 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003, נתקבלה. תם סדר-היום. ישיבת הכנסת הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ד, 18 בנובמבר 2003, בשעה 16:00. ישיבת הכנסת נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:47.