חומר רקע
תהליכי קבלת החלטות
בעת מלחמה –
סקירה
עבור
ה וועדה לביקורת המדינה
28
בנובמבר
2024
מאת :פרופ 'עמיחי כהן ,עו "ד
מירית
לביא
אירועי ה
שנה החולפת דורשים מאיתנו לחזור למושכלות יסוד באשר ל תהליכי קבלת
ההחלטות
בנושאים ביטחוניים
, כפי שהבהירו ועדות חקירה ובדיקה שהוקמו
לאורך
השנים
לבחינת התנהלות
הדרג המדיני והצבאי במלחמות ו
ב
מבצעי
ם צבאיים , וכפי
שהדגיש בעבר מבקר המדינה.
,בפרט:ניתן לעמוד על שלוש קביעות עיקריות שרלוונטיות גם לימים אלו
1)
נדרשת הגדרה ברורה לש חלוקת הסמכויות, החובות והאחריות בענייני ב י טחון בין
הממשלה, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ;
2)
הממשלה, לרבות באמצעות זרועה הארוכה בדמות הקבינט המדיני-
ביטחוני, חייבת
ל
מלא את תפקידה בדיונים ובקבלת החלטות בענייני ביטחון בדרג העליון ;
3)
קבלת הכרעות
של הדרג המדיני
בענייני ב
י טחון בעלי חשיבות עליונה מותנית
בקבלת מידע מלא
ו
באורח שוטף על הנושא המיוחד העומד לדיון .
להלן נסקור בתמצית רבה את ההסדרים הקיימים בישראל בחוק ובהחלטות הממשלה
,ביחס לשאלות אלו את תהליכי קבלת ההחלטות בעת מלחמת "חרבות ברזל "
ואת
.הפערים הקיימים הדורשים השלמה
בנספח לסקירה
זו קישורים לפרסומים רלוונטיים של חוקרי המכון הישראלי
.לדמוקרטיה
הממשלה ,הקבינט וראש הממשלה בחוק
ובנוהג
חוק-
יסוד: הצבא קובע כי הצבא נתון למרות הממשלה (סעיף2
)(א)
, ומכאן כי הממשלה
בכללותה היא הדרג המדיני האמור לשלוט בצבא. עם זאת, כבר מראשית ימי המדינה
היה ברור כי ההוצאה לפועל של
ש ל
יטת הדרג המדיני בצבא לא יכולה לה
י עשות
באמצעות הממשלה בכללותה, אלא צריכה להתבצע באמצעות פורומים מצומצמים
יותר. אך העיקרון הבסיסי הקבוע בחוק-יסוד: הצבא בעינו עומד
–
הדרג המדיני
אשר
הצבא נתון למרותו
בישראל הוא
גוף קולקטיבי
, ולא אדם מסוים (כמו, למשל,
בארצות
הברית בה הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים) .
הנושא שלגביו קיימת ההסדרה המפורטת ביותר
באשר להליך קבלת ההחלטות
הביטחוניות בישראל
הוא נושא הפתיחה במלחמה
או נקיטה בפעולה צבאית משמעותית
שעלולה להוביל למלחמה. לפי סעיף40
לחוק-
יסוד: הממשלה, המדינה לא תפתח
15:29 25/12/2024
2
במלחמה או בפעולה צבאית כאמור, אלא מכוח החלטת ממשלה. לפי סעיף40
(א1
) לחוק
היסוד, הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכותה זו ל
ו
ועדת שרים, וו עדת השרים
תפעיל סמכות זו רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות במקום הממשלה
נדרשת מטעמי ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה .בחוק הממשלה ,תשס"א-
2001
הובהר כי ועדת השרים היכולה להפעיל את הסמכות להורות על יציאה למלחמה היא
ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי
(היא הקבינט המדיני-ביטחוני
"או "הקבינט)
, אשר
כוללת, בין היתר, את ראש הממשלה ו ,שרי הביטחון והחוץ כאשר מספר חבריה לא יכול
.לעלות על מחצית מספרם של חברי הממשלה
המחוקק נמנע
מלהגדיר את סמכויות הקבינט בנושאים אחרים . אומנם, לאור ביקורת
שעלתה בנושא בוועדות בדיקה וחקירה ובדוח מבקר המדינה, נעשה ניסיון להגדיר
בצורה מדויקת יותר את סמכויות הקבינט , בין היתר באמצעות החלטות ממשלה ותקנון
הממשלה . הקבינט אף אימץ את דוח "ועדת עמידרור "
לבחינת עבודת הקבינט משנת
2016
.א לא שניסיונו
ת
אלו נתקלו בשני מכשולים עיקריים. ראשית, ראש הממשלה הוא
המכנס את הקבינט וקובע את סדר היום. ברצותו ייכנס את הקבינט, וברצותו יימנע
מכך. המכשול השני הוא הע
ו בדה שהאפקטיביות של הקבינט נקבעת במידה רבה על פי
המידע שיש בידי חבריו , ובקיומם של מנגנונים שיבטיחו שהללו ירכשו את הידע הנדרש
.על מנת להתמקצע בנושאים הסבוכים העומדים בפניהם
ניתן להבין מהאמור כי
לאור
,עמימות ההסדר החוקי
בידי ראש הממשלה מרוכז כוח רב
ב מסגרת תהליך קבלת החלטות בנושאים
ביטחוניים .
,בפועל
בהיעדר הסדרה
מספקת
באשר לתהליך קבלת החלטות
זה
, מחליט ראש הממשלה בענייני ביטחון כ
מעט כ ראות
.עיניו
ראשי הממשלה, ובמיוחד ראש הממשלה הנוכחי, נמנעו לעתים מכינוס הקבינט
.לאורך זמן וגם כאשר סוגיות קריטיות על הפרק
הדבר רלוונטי ביתר שאת לתקופת
הממשלה הנוכחית , ואף ניתן להצביע על פרקטיקה בעייתית זו עוד לפני אירועי השבעה
באוקטובר. דוגמה בולטת לכך הי
י תה היציאה למבצע "מגן וחץ" ברצועת עזה במאי
2023
, מבלי שכונס הקבינט .דוגמה נוספת,
היא ההימנעות של ראש הממשלה לאורך זמן
מלכנס את הקבינט
בנושא כשירות ומוכנות צה"ל למלחמה
לפני השבעה באוקטובר על-
רקע המחאה ,של משרתי המילואים. זאת, בניגוד להפצרות של ראשי מערכת הביטחון
אשר ביקשו למלא את חובתם ולשקף לשרי הממשלה את תמונת המצב בסוגיה חשובה
זו. מידור שרי הקבינט מהמידע שבידי ראש הממשלה בעניין זה
מנע
מהם מידע שהוא
,חיוני לצורך קבלת החלטות בתקופה נפיצה במיוחד מבחינה ביטחונית
ו
אפשר ש
טשטש
את הבנתם ביחס להשלכות הביטחוניות של מהלכי הממשלה לשינוי המשטר ומערכת
המשפט בישראל.
קבינט המלחמה וסמכויותיו : אוקטובר2023
–
יוני2024
ביום11
באוקטובר
2023
,
זמן קצר לאחר פרוץ אירועי מלחמת "חרבות ברזל"
,הוקם
""קבינט ניהול המלחמה ,
או קבינט המלחמה ,
שהורכב מראש הממשלה, שר הביטחון
והשר בני גנץ, כשלצידם שני שרים משקיפים: השר רון דרמר והשר גדי א.יזנקוט
דרכי
הפעולה של
קבינט המלחמה
נקבעו בהסכם שנחתם בין הליכוד לבין"
המחנה
הממלכתי"
להקמת ממשלת חירום, לפיהן סמכויות ניהול המלחמה עוברות מידי
15:29 25/12/2024
3
הקבינט המדיני-
ביטחוני לידי
קבינט המלחמה , תוך הסתייגות פורמלית כי גוף זה מביא
את מסקנותיו לאישור הקבינט ,. לפי ההסכם האמור
קבינט המלחמה מוסמך לדון
ב"אסטרטגית היציאה" מהמלחמה, ו כן
ההוראות האופרטיביות יינתנו על-
ידי קבינט
המלחמה .
אכן, בעבר המליצו ועדות חקירה ובדיקה שונות להקים בעת מלחמה
אורגן מצומצם
שיעסוק בענייני
ה ,מלחמה. כך למשל"ועדת אגרנט"
, שהוקמה לחקור את נסיבות
,פריצתה של מלחמת יום הכיפורים קבעה כי
בעתות מלחמה ראוי שהממשלה תסמיך
את ראש הממשלה להקים צוות שרים בראשותה , של
לא יותר מחמישה חברים,
אשר
.יהיה מופקד על ההכרעה בעניינים דחופים הנוגעים לניהול המלחמה ,לפי הוועדה מובן
מאליו ששאלות יסוד, שאלות לטווח ארוך ושאלות בעלות חשיבות מיוחדת יוסיפו
להיות שמורות לדיון ולהכרעה בממשלה במליאתה .
גם ועדת החקירה הממשלתית
לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, בראשות השופט וינוגרד,
המליצה למסד מוסד
דמוי קבינט מלחמה, שיופעל בשעת משב
ר ים ביטחוניים חמורים, ושבו יהיו חברים שרי
.ממשלה בעלי ניסיון מדיני וביטחוני, ללא קשר לצרכים קואליציוניים
גם "ועדת
עמידרור" המל
יצה כי במצב לחימה הק
בינט י אצול מסמכויותיו בכל הנוגע לקבלת
החלטות הנוגעות ל ,ניהולה השוטף של המערכה לראש הממשלה
ל
שר הביטחון ו ל שר
החוץ
–
אך
מדובר יהיה
ב,הסמכה פרטנית, שאיננה גורפת
ושאופייה והיקפה ייקבעו
.בהחלטה ובהתאם לתנאים שיוגדרו מראש
המלצות אלו לא
מוסדו עם השנים
.בחקיקה ,בפועל
קבינט המלחמה הוקם
,במהירות
ותוך כדי מלחמה קשה .שנכפתה על ישראל עם זאת, ראוי לציין כי לא היה זה פורום
מסוג הפורומים המצומצמים
הבעייתיים שהקימו ראשי ממשלה בעבר על מנת להימנע
ממגבלות הקבינט. למעשה, המצב היה הפוך–
קבינט המלחמה הוקם דווקא על מנת
.להטיל מגבלות על יכולתו של ראש הממשלה לקבל החלטות בעצמו
ככלל, לקבינט
מצומצם זה היו יתרונות לאומיים משמעותיים, אם כי במישור המוסדי נותרו פתוחות
כמה שאלות חשובות , לרבות מעמד קבינט המלחמה למול הקבינט המדיני-
,ביטחוני
פגיעה בעקרון האחריות הקולקטיבית של הממשלה, אי-
בהירות ביחס לתוקף של עמדות
שהובעו על-
ידי שרים שאינם בקבינט המצומצם בזמן מלחמה וכמובן–
היעדר מערכת
.סדורה של קבלת החלטות המעוגנת ברמה החוקתית והחוקית
,לבסוף לאחר כמעט
,שמונה חודשי פעילות
פרשו
השרים גנץ ואי
זנקוט
מהממשלה, ומעט לאחר פרישתם
.הודיע ראש הממשלה על פירוק קבינט המלחמה
קבלת החלטות ביטחוניות בימים
אלו
ב מצב
הנוכחי ,, לאחר שפורק קבינט המלחמה
צפים קשיים משמעותיים
בהליך קבלת
ההחלטות בנושאים ביטחוניים בישראל
, בפרט בעת מלחמה.
למעשה, במצב
ה יום, לא
קיים פורום קולקטיבי
שמצליח לפקח על
ראש הממשלה
ולמנוע מ
מנו
להיות מקבל
.ההחלטות היחיד בעת לחימה
להלן נתייחס בקצרה לכמה עקרונות שחשוב ליישם
.בימים אלו במסגרת קבלת ההחלטות הביטחוניות בישראל
15:29 25/12/2024
4
כינוס הקבינט בקבלת החלטות הקשורות בנקיטת פעולה צבאית משמעותית
ובסוגיות
ביטחוניות
אחרות
מאז שפורק קבינט המלחמה, ר אש הממשלה
שב לקבל החלטות
ביטחוניות משמעותיות
במסגרת מצומצמת
, כפי שנהג לפני השבעה באוקטובר ,
ככלל ללא כינוס הקבינט
המדיני-ביטחוני. כך היה במקרים בהם ייתכן וקמה חובה על-
פי חוק
לכנס לצורך כך את
הקבינט, למשל במסגרת קבלת ההחלטה על חיסולו של אסמאעיל הניה וכן בפעולת
סיכול מתקפת חזבאללה בבוקר25
באוגוסט2024
.אף
הדיון במגעים להשבת החטופים
,והתנאים שמוצבים במסגרת זו אשר קשור באופן הדוק לסוגיות אסטרטגיות של
המלחמה , לא מתקיים באופן מעמיק, סדור וקבוע
במסגרת הקבינט המדיני-
.ביטחוני
הדבר כרוך גם ב
דיון מקיף על אסטרטגיית היציאה
מהמלחמה, נושא שהיה בסמכותו
של קבינט המלחמה, אך כעת ככל הנראה צפוי להיוותר בהכוונה הבלעדית של ראש
הממשלה .
,למעשה ריכוז כוח רב בידי
ראש הממשלה
מנוגד ל לקחים שנלמדו בעקבות מלחמות
ישראל קודמות .פי כ שעולה מ
דו ח "ועדת אגרנט"
, למרות
שראש הממשלה
רשאי
להיוועץ כראות עיניו בכל עת בבעלי תפקידים מתאימים, אסור שסמכות הממשלה לדון
ולהכריע בענייני ביטחון
תימצא ב
ידי אדם אחד, מוכשר ומנוסה ככל שיהיה.
"
ועדת
וינוגרד"
הבהירה בדו
ח החלקי שלה (שעיקריו אומצו בהמשך על-
ידי הממשלה), כי
עקרונות דמוקרטיים מחייבים שהחלטות עקרוניות יתקבלו בהליך סדור אשר תומך
בהבניה ובבקרה של שיקול הדעת, ואשר מצמצם את הסכנה מהסתמכות בלתי מבוקרת
על אינטואיציה, אימפולסיביות או שיקולים אישיים ופוליטיים העלולים לקלקל את
השורה. בדו ח הסופי שלה, מצאה הוועדה כי ראש הממשלה
דאז
צריך היה לקיים שיח
רציף יותר בנושאי המלחמה ומהלכיה עם הקבינט המדיני-
ביטחוני, וכי העובדה שדיוני
הקבינט לא התקיימו על-
בסיס קבוע ותכוף "תרמה תרומה שלילית לצורת ניהול
המלחמה ולתוצאותיה ."
אף
ראש הממשלה נתניהו עמד בעבר בעצמו על חשיבות מעורבותו של הקבינט בקבלת
ההחלטות בעניינים ביטחוניים. כאשר נפגש בשנת2015
עם צוות מבקר המדינה
במסגרת ביקורת שנערכה לאחר מבצע "צוק איתן", אמר נתניהו כי הקבינט המדיני-
ביטחוני צריך לקבל את ההחלטות המרכזיות ביחס לביצוע המלחמה, להפסקת
המלחמה, לאישור הפסקות אש והחלטות עקרוניות אחרות. בה בעת, משרדו חידד בפני
צוות הביקורת כי אין לעגן את סמכויות הקבינט בחוק "מחשש לפגיעה ביכולתו של
ראש הממשלה לנהל את המדינה". מבקר המדינה, לעומת זאת, סבר כי הסדרת
הסמכויות של הקבינט המדיני-
ביטחוני תבטיח שהחלטות יתקבלו ברוב קולות–
בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ותתרום להגברת אמון הציבור
,בכך שתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הם תקינים וראויים. כך או כך"
ועדת
עמידרור"
חידדה כי גם בעת
מצב
,לחימה
שינוי מהותי בתוכנית הלחימה, מעבר בין
השלבים השונים בתוכנית או שינויים משמעותיים הנגזרים מההתפתחויות בזירה
מחייבים את עדכון הקבינט, תוך הבהרת המשמעויות הנובעות מהשינוי.
למרות שמסקנות אלו נלמדו מאירועים ביטחוניים משמעותיים
,קודמים
ראש הממשל ה
בוחר שלא ליישמן, אף בזמנים קריטיים כמלחמת"חרבות ברזל"
. לפי דיווחים
בתקשורת, במקום קבינט המלחמה, נתניהו מקיים התייעצויות מצומצמות, ומזמין
15:29 25/12/2024
5
שרים שונים כראות עיניו .
דווקא בעת מלחמה, חשוב לפעול ליישום המסקנות
וההמלצות השונות שהתקבלו כלקחי מלחמות העבר בדבר חשיבותו המכרעת של פורום
הקבינט בסוגיות המשפיעות על ביטחונם של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. בפרט בעת
,הזו
חיוני ש
אש ר
הממשלה
יפעל ל
ממש את אחריותו
של הקבינט כפורום המדיני
הקולקטיבי האמון על קבלת ההחלטות
בנושא ים הביטחוניים החשובים שעומדים על
הפרק מאז השבעה באוקטובר, לרבות השבת החטופים
ואסטרטגיית היציאה.
מימוש אחריותם של שרי הקבינט והממשלה ב
קב לת החלטות ב יטחוניות
למעשה, גם על שרי הקבינט חלה האחריות לקיים דיונים מעמיקים , להתעדכן בכל
.החומרים הרלוונטיים ולהימנע מהדלפות
,בעבר"ועדת וינוגרד "
הטילה ביקורת על כך
ששרים קיבלו
החלטות
בנושאים ביטחוניים ללא קיום דיון מעמיק
, קבוע ותכוף .
לפי
הוועדה, הדרג המדיני צריך לדרוש מהדרג המקצועי את התמונה המלאה של הערכות
המצב ו של.חלופות מנותחות בדבר מהלכים ביטחוניים העומדים על הפרק
,בתוך כך
הוועדה הבהירה כי יש לדאוג שבפני הדרג המדיני תוצג גם "דעה שנייה", תוך א
י תגור
.המציעים לגבי המלצותיהם, ולמניעת ההסתמכות על מידע שמגיע מצד אחד בלבד כפי
שהודגש בדו ח"ועדת עמידרור"
, מתוקף תפקידם של השרים החברים בקבינט, עליהם
.להקדיש את הזמן הראוי ללימוד הנושאים שעל סדר יום הקבינט באופן שוטף וסדור
,מבקר המדינה אף הבהיר כי על שרי הקבינט להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט
,ומשכך עליהם ליזום קבלת מידע, לרבות בדרך של תדריכים באמצעות המל"ל
ולהקדיש את הזמן הנחוץ כדי להעמיק את הידע שלהם, וזאת כדי לממש את תפקידם
.בקבינט באופן מיטבי אנו סבורים כי
מדובר בחובה המוטלת על שרי הקבינט, מתוקף
ה
אחריות הכבדה המוטלת עליהם
לאור
חברותם בגוף
המדינתי הבכיר
שמוסמך לקבל
.החלטות בנושאים ביטחוניים מהותיים בישראל
אף לשרי הממשלה שאינם חברים בקבינט ,יש אחריות רבה בסוגיות ביטחוניות. למעשה
הממשלה היא זו שמחליטה על אצילת הסמכות לקבינט, והיא זו שקובעת את היקף
.סמכויות הקבינט זאת ועוד, לפי הנחיית
ה
יועמ"ש בנושא ועדות שרים וסמכויותיהן ,
שר בממשל
ה המעוניין בכך
יכול לפנות לראש הממשלה
ולהציע כי הממשלה במליאתה
,תקיים דיון בעניין שבסמכות ועדת שרים שהוקמה לפי חוק. במסגרת דיון כזה
.הממשלה יכולה להנחות את הקבינט לקבל החלטה התואמת את עמדת הממשלה כולה
בהתאם לכך, הממשלה יכולה גם להנחות את הקבינט לפעול
לשינוי החלטת
קודמת
שלו. לפי הנחיית היועמ"ש בנושא פעילות ועדות שרים בישראל ,
אפשרות זו עולה בקנה
.אחד עם עיקרון האחריות המשותפת של שרי הממשלה
,נוסף על כך נזכיר כי לפי חוק-
יסוד: הצבא, הצבא נתון למרות הממשלה כולה .
חיזוק
מעמדו העצמאי של
המל"ל
"
ועדת וינוגרד"
עמד
ה בעבר
על החשיבות של חיזוק עבודת המטה לביטחון לאומי
)(המל"ל .
בפרט, לפי הוועדה, שיפור ממשי של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים
ביטחוניים מותנה בקיום עבודת מטה מקצועית עצמאית ליד ראש הממשלה–
על-
ידי
המל"ל . בעקבות זאת, בשנת2008
נחקק חוק המטה לביטחון לאומי , לפיו לממשלה
יהיה מטה לביטחון לאומי, אשר יופעל על-
ידי ראש הממשלה, ואשר ירכז את עבודת
הקבינט, יציג את החלופות לגבי נושאי הדיון בקבינט ואת משמעותן וכן את המלצתו
15:29 25/12/2024
6
המנומקת לחלופה הנבחרת .בדו ח
מבקר המדינה
בעקבות" מערכת
צוק איתן"
, עלה כי
המל"ל
לא הצליח להיות גוף עצמאי שאינו מקבל את מרותו של רה"מ ושיכול להציג
עמדת"
איפכא מסתברא".
שר הפנים לשעבר ארדן אף המליץ לשקול שמינוי ראש
.המל"ל יהיה מינוי עצמאי, שישרת גם את שאר שרי הממשלה, ולא ייעץ לרה"מ בלבד
לאחרונה הצביע חה"כ רא"ל (במיל') גדי איזנקוט על חולשתו של המל"ל בהקשר של
מלחמת "
חרבות ברז ."ל
שיפור ה
פיקוח פרלמנטרי על החלטות בנושאים ביטחוניים
לפי סעיף40(ג) לחוק-
יסוד: הממשלה, כאשר הקבינט מחליט לפתוח במלחמה או לנקוט
פעולה צבאית משמעותית, תימסר בהקדם האפשרי הודעה על כך לממשלה ולוועדת
משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם
.האפשרי גם במליאת הכנסת
לפי חוק, גם אם ננקטות פעולות צבאיות אחרות
הנדרשות
למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור, יש למסור על כך הודעה
לוועדת החוץ
.והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי ברור כי
דווקא
בעת מלחמה, תפקיד הפיקוח
הפרלמנטרי על פעילות הממשלה
מתחדד.
לפי החוק, הכנסת מקבלת דיווח בדיעבד על
.החלטות ביטחוניות חשובות
למעשה, למרות שביקורת מצד הכנסת לא נעשית בעת
קבלת ההחלטה, גם
פיקוח פרלמנטרי בדיעבד יכול להיות יעיל, משום שהצורך לנמק
בדיעבד את ההחלטה והידיעה שההחלטה תעמוד לביקורת, עשויים לרסן את הממשלה
.בהחלטותיה בתחום הביטחוני הרגיש גם בזמן אמת
,עם זאת מפרוטוקולי הכנסת לא ברור האם פיקוח פרלמנטרי על הפעולות הצבאיות
שננקטו במהלך השנה החולפת התקיים מאז תחילת המלחמה , וישנה חשיבות רבה
לקיים פיקוח כזה, בין אם בוועדת חוץ וביטחון ובין אם באחת מוועדות המשנה של
.הוועדה
כפי שהבהיר בעבר בג"ץ בפרשת ביילין, לשם השמירה על עקרונות המשטר
בישראל, ולהבטחת אחריותה של הממשלה כלפי הכנסת, יש חשיבות רבה לכך כי לא
.תתקיימנה פעולות לחימה משמעותיות ללא ביקורת פרלמנטרית
לכאורה, העברת
הודעה מצד הממשלה על נקיטת הפעולות הצבאיות כנדרש בחוק יכולה לממש את חובת
הממשלה לפיקוח פרלמנטרי, אם כי ברור שלאור התמשכות המלחמה והיחלשות שאר
.גורמי הפיקוח, ביקורת אקטיבית מצד הכנסת היא חשובה ונדרשת
15:29 25/12/2024
7
נספח – פרסומים של
חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה
בנושא קבלת החלטות בעת
מלחמה
1)
מושב תהליכי קבלת החלטות בעת מלחמה , סרטון מתוך הכנס השנתי לביטחון
לאומי ודמוקרטיה2024
| במכון הישראלי לדמוקרטיה20
בנובמבר2024
2)
יוחנן פלסנר משוחח עם חה"כ )'רא"ל (מיל
גדי איזנקוט , סרטון מתוך הכנס
השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה2024
במכון הישראלי לדמוקרטיה |
20
בנובמבר2024
3)
,פרופ' עמיחי כהן ועו"ד מירית לביא ההחלטה על השבת החטופים לא יכולה
להיוותר בידי אדם אחד|
מאמר דעה, אוגוסט2024
4)
ד"ר מורן קנדלשטיין-
,היינה מיהו הגורם המוסמך לאשר עסקה להשבת
החטופים, הכוללת שחרור אסירים ? |
מסבירון, נובמבר2023
5)
,פרופ' עמיחי כהן
בין אחריות לקבלת החלטות|
מאמר דעה, אוקטובר2023
6)
,פרופ' עמיחי כהן מהי משמעות הקמת קבינט מלחמה ל"חרבות ברזל" ומה
תהיינה סמכויותיו? |
מאמר דעה, אוקטובר2023
7)
פרופ' עמיחי כהן, ד"ר ערן שמיר-
,בורר, עו"ד מירית לביא מלחמת "חרבות
ברזל": כל מה שצריך לדעת על הכרזת מלחמה בישראל
| מסבירון, אוקטובר
2023
8)
ד"ר ערן שמיר-
,בורר ועו"ד מירית לביא50
,שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים
הגיע הזמן להוציא את הביטחון מ"המטבחון" |
מאמר דעה, ספטמבר2023
9)
ד"ר ערן שמיר-
,בורר היציאה למבצע צבאי בעזה ללא אישור הקבינט היא
משחק מסוכן באש |
מאמר דעה, מאי2023
10
) ד"ר איל חולתא בשיחה עם ד"ר ערן שמיר-בורר , סרטון מתוך הכנס השנתי
לביטחון לאומי ודמוקרטיה2022
11
)
,פרופ' עמיחי כהן לפני הסבב הבא: תיקון במערכת קבלת החלטות בענייני
ביטחון לאומי |
מאמר דעה, אוגוסט2022
12
)
,פרופ' עמיחי כהן ואל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן הסדרת ההחלטה על נקיטת
פעולות צבאיות |
הצעה לסדר24
,
מאי2019
13
)
,פרופ' עמיחי כהן ואל"ם (מיל') עו"ד לירון ליבמן
חוות דעת בנושא הצעת חוק-
'יסוד: הממשלה (תיקון מס5
) (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת
'פעולה צבאית משמעותית) והצעת חוק הממשלה (תיקון מס12
)(אצילת סמכות
לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ח-
2018
, אפריל2018
14
)
,פרופ' עמיחי כהן ואל"ם (מיל') עו"ד לירון ליבמן חוות דעת בנושא תזכיר הצעת
חוק-
יסוד: הממשלה (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית
)משמעותית , נובמבר2017
15:29 25/12/2024