חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-075139
סיכום דיון
מיום שני, א' בכסלו התשפ"ה, 2.12.2024, בנושא:
תהליכי קבלת החלטות בקבינט (דוח מיוחד 2017 - "צוק איתן")
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בדוח הביקורת נמצא כי ממועד כינונו של קבינט הממשלה ה-33 ובמשך כשנה לא התקיימו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה.
לא הסתרתי מעולם את עמדתי הנחרצת בעניין הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, ומכיוון שאחת מסמכויותיה של ועדה זו הינה להצביע על הקמתה – הצהרתי כי אעשה כל מה שביכולתי לקדם עניין זה במסגרת הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותי. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לחקור לעומק כל פרט ופרט בכל תחום ובלי התערבות פוליטית. הוועדה תבדוק לעומק את כל הטעויות שהובילו לאירועים המזעזעים של ה-7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה, ותיתן לנו את התובנות בשביל למנוע מקרים כאלו בעתיד.
בשל התמהמהות המערכת הפוליטית הוקמה לפני מספר חודשים ועדת חקירה אזרחית לבדיקת האסון. חבריה פרסמו את מסקנותיהם לציבור בשבוע שעבר. אחת מהמסקנות המרכזיות של הוועדה זו הייתה חטא היהירות, מוטיב שחוזר בכל שדרת קבלת ההחלטות במדינת ישראל, החל בהערכת חסר של כוונות ויכולות אויבנו ועד הבעת זלזול כפי שעשה זאת ראש הממשלה בעצמו כמספר חודשים לפני הטבח. מסקנה נוספת הינה חוסר היערכות הממשלה והמדינה לאסון לאומי.
לצערי לא זיהיתי שהמדינה לוקחת אחריות. לא ניתן לברוח מהמסקנה הקשה שהייתה כאן הפקרה פושעת. הפקירו את תצפיתניות נחל עוז לגורלן המר ללא נשק וללא היכולת להגן על עצמן והפקירו את תושבי העוטף.
הבוקר התבשרנו שח"כ מהקואליציה מגיש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית/ועדה מיוחדת. האופוזיציה לא תשתף פעולה עם הקמת ועדת חקירה מסוג זה.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה – מבקר המדינה החל לעשות ביקורת על הקבינט הביטחוני, וטרם סיים את הדוח.
מטרת הביקורת: לבחון כיצד באו לידי ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) יישום המלצותיהם של ועדת וינוגרד ושל צוות ליפקין-שחק, שהממשלה אימצה.
לבחון את השפעת המטה לביטחון לאומי (המל"ל) על תהליך קבלת ההחלטות האמור.
בביקורת לא נבחנו טיב ההחלטות שקיבל הקבינט, ולא ניהולו של מבצע "צוק איתן" ותוצאותיו.
הנושאים העיקריים שנבדקו:
* סמכויות הקבינט - הממשלה במליאתה לא מסוגלת לעסוק באלפי נושאים הטעונים החלטה ולכן פועלות ועדות השרים כזרועה הארוכה.
* למל"ל יש תפקיד חשוב וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו תכלול תחום הביטחון הלאומי.
* הקבינט הוא הזרוע הארוכה של הממשלה, אשר ע"פ חוק יסוד: הצבא, נתון למרותה. משכך הצבא מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל.
ליקויים מרכזיים: * סמכויות הקבינט לרבות השאלה אלו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט.
במהלך דוח הביקורת שרי הקבינט הגיעו לדיון ולא קיבלו חומרים טרם הקבינט ולא קראו אותם.
* המל"ל לא הציע לקיים דיונים בקבינט בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת לבם של שרי הקבינט, כמו המנהרות.
* רק בחלק מדיוני הקבינט הציג המל"ל חלופות לתכניות ולהצעות שהציע צה"ל או העלה פערים ובעיות שהיו בתכניות אלו. בביקורת ראנו שלא היה מי שיאתגר את התכניות בתוך הקבינט, מה שמציג צה"ל – זה מה שמסוכם. המלצה היא שעל ראש המל"ל לוודא כי המל"ל מציג לקבינט חלופות, כשנדרשות כאלה, לדברים שמציגה מערכת הביטחון. על ראש הממשלה לשקול להטיל על המל"ל את האחריות למימוש מתווה העמקת הידע לשרי הקבינט. זאת, כדי לחזק את חשיבות הידע של שרי הקבינט בנושאים המובאים לפתחם. על שרי הקבינט להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט ועליהם ליזום קבלת מידע.
מכינונו של הקבינט של הממשלה ה-33 ובמשך כשנה, עד 23.3.14, לא התקיימו בקבינט דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה. התכניות האופרטיביות לרצועת עזה הוצגו לשרי הקבינט לפני שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים. כפועל יוצא מכך הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית. ההמלצה היא שעל המל"ל בשיתוף צה"ל וגורמים רלוונטיים נוספים, לרכז את גיבוש ההמלצות בנוגע ליעדים האסטרטגיים בגזרות השונות ולהציע לראש הממשלה לקיים בקבינט מדי פעם בפעם וכן בהתאם לצורך, דיונים אסטרטגיים לגבי כל גזרה וכל נושא שיש לקבוע בו יעדים ועל הדרג המדיני לקבוע אותם.
מערכת הביטחון לא הציגה לשרי הקבינט בתקופה שלפני מבצע "צוק איתן" חלק מהמידע המשמעותי בנוגע לרצועת עזה ואשר היה עלול להביא לשינוי המצב לרעה ולהסלמה מעזה.
ראש הממשלה עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון והללו הגדירו את האיום כמשמעותי ואף אסטרטגי. עם זאת וגם אם לא הייתה כוונת הסתרה, ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, וראש אמ"ן לשעבר לא הציגו לקבינט את איום המנהרות במפורט, על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו בנוגע אליו.
ב-16.2.14 התקיים בקבינט דיון שנקבע מראש להצגת התכניות המבצעיות לגזרת עזה לקבינט. במועד זה היה ידוע בצה"ל על היקף איום המנהרות ואולם בתכניות המבצעיות לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועה במרחב רווי מנהרות.
ישנה חשיבות מכרעת לפורום הקבינט, מתוך כך שהקבינט עוסק בענייני הביטחון ומדיניות החוץ של מדינת ישראל, וכחלק מהשיטה הדמוקרטית הנוהגת במדינה הוא אמור להיות גורם משמעותי בקרב הגורמים המקבלים החלטות. הסדרת סמכויות הקבינט מטרתה להבטיח שהחלטות תתקבלנה בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
למל"ל מוקנה תפקיד חשוב, הכרחי וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו ראייה כוללת, רב-מערכתית ותכלול תחום הביטחון הלאומי. כחלק מתפקידיו עליו להציג לדרג המדיני חלופות שהינן חשובות ביותר לתמיכה בקבלת החלטות בנושאים הרי גורל.
ראוי כי ראש הממשלה והקבינט יקיימו דיון אסטרטגי בשאלת היעדים האסטרטגיים בגזרות השונות, בהתאם לצורך וכי הצורך בקיומם של דיונים אלו יעוגן במסגרת אותה תשתית נורמטיבית להסדרת סמכויות הקבינט שלדעת משרד מבקר המדינה נדרשת. נכון שראשית יקבע הקבינט את היעדים האסטרטגיים ועל בסיסם יכין צה"ל את התכניות המבצעיות להשגת יעדים אלו.
המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט. לו היה מוצג איום זה במפורט בפני שרי הקבינט כבר בסוף 2013, המועד שבו כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום, הייתה עומדת בפני השרים האפשרות לדרוש לקיים דיון כבר אז בדבר אפשרויות הטיפול באיום ולשקול מבעוד מועד את הסיכויים והסיכונים.
ראוי לציין שבג"צ עצר אותנו עד שבוע שעבר מלהפגש עם קציני צה"ל ואנשי שב"כ לצורך כתיבת דוח מבקר על אירועי פרוץ המלחמה. אין בכוחנו להציג תמונה חצויה.
מל"ל – רן פלד-ר' אגף מודיעין וועדות שרים - בעקבות מבצע צוק איתן הוקמה ועדת עמידרור שסידרה בצורה טובה יותר, על בסיס הפקת לקחים, את תפקידי הקבינט, המשימות, התפקוד ומחויבות המל"ל לדיוני הקבינט. הוועדה עשתה עבודה מסודרת ובמשך מס' שנים אנו פועלים עפ"י המלצות הוועדה, חוק המל"ל והחלטות הממשלה. כאשר מוקמת ממשלה חדשה, יש החלטה ברורה לגבי הקבינט. המל"ל אחראי על דיוני הקבינט, סיוע לרה"מ בהכנסת הדיונים ותכלול עבודת המטה. בעקבות הדוח תוקן סעיף 40 בחוק יסוד: הממשלה, שלפיו הממשלה מאצילה לקבינט את הסמכות לפתוח במלחמה בתנאי שרה"מ חושב שזה הדבר הנכון לעשות, וכך נעשה גם במלחמת חרבות ברזל. בנוסף המל"ל אחראי על העשרת והכשרת שרי הקבינט באמצעות קבלת מידע אונליין. המל"ל מציג תכנית סדורה של דיונים בכל זירה ברמה אסטרטגית.
חה"כ חילי טרופר – ההכנה לדיונים תלויה בהכנה של השר. בהיותי שר קיבלתי העמקה של החומרים. במהלך המלחמה כמעט ולא היה סטטוס עמידה מול מטרות ולא תפיסה אסטרטגית של כל החזיתות.
חה"כ אפרת רייטן מרום – ההגעה של משפחות החטופים לכנסת מעידה על הכישלון העצום של הממשלה. במידה והיתה קמה ועדת חקירה ממלכתית, לא היתה צריכה לקום ועדה אזרחית. הדוח שפורסם בינואר 2023 בנוגע להתקשרות משרד רה"מ עם שו"נ יכול היה להוות מצע להקמת ועדת חקירה על שבויים ונעדרים. יש מסורת ארוכה של כישלונות הקבינט. מזכיר הממשלה הוא המחליט מתי יעודכן הקבינט.
ועדת החקירה האזרחית – עופר צבי רוזנבאום-ראש מטה – דוח זה רחוק מלהיות מושלם, כי היו מי שבחרו לא להגיע לוועדה ולהציג את דבריהם, כמו רה"מ וחברי הממשלה. הם בחרו לשתוק ולהסתתר, וחלקם ניסו לפגוע בפעילות הוועדה. חברי הוועדה חוו האשמות קשות ברשתות החברתיות, והם עדיין המשיכו בעבודתם. במהלך העבודה מילה אחת חזרה על עצמה והיא אחריות, כי אף אחד לא רצה בה. יש לכישלון החמור ביותר בתולדות המדינה הורים.
אלוף במיל' אייל בן ראובן-חבר הוועדה – הדוח שעמלנו עליו קשה שייך לעם ישראל ומכאן חשיבותו. הוא קשה וחייב לטלטל כל אזרח בישראל. היה קושי לשמוע את המשפחות ואת עומק המחדל שקרה, ולא היה צריך לקרות. ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כשלו כישלון נורא במשימה שלשמה הוקמה המדינה – ביטחון לאזרחי המדינה באשר הם. מדאיג מאוד שרה"מ ושריו מסרבים לקחת אחריות על המחדל ותוצאותיו, ומסרבים להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור לעומק.
המסקנות: * תהליכי קבלת ההחלטות רדודים מאוד ברמה הלאומית. התיישרות והימנעות מחיכוך עם גורמים מקצועיים בהובלת רה"מ, דוגמת חיזוק חמאס באמצעות העברת כספים. המוסד ניהל מערכה כלכלית כנגד החמאס באמצעות יחידת צילצל, אולם רה"מ העביר מידי שנה מיליוני דולרים לחמאס. בשלב מסוים יחידת צילצל פורקה מחוסר רלוונטיות.
* יחס של יהירות וזלזול באויב. החמאס הוצג כחלש ומפקדים בצה"ל לא האמינו שאירוע כפי שחווינו יכול לקרות. אין מענה למצבים של טעיה בהערכת מצב, וזה נכון בפרט במצב של הגנה.
* אין דיוני עומק והתמודדות עם חלופות מאותגרות קונספציה בהובלת מל"ל.
* המודיעין כשל קשות בהערכת המצב, החל מהתכנית שנמצאת במודיעין, דרך תרגילים שעולים מהשטח ועד ללילה של ה- 7.10 שלא העירו לפעולה יזומה.
* תפיסת ההגנה מוטת טכנולוגיה - הטכנולוגיה בתוצאה מייצרת תכנית הגנה כושלת מרמת הדרג הצבאי עד לרמת החיילים בשטח.
* תרבות המוכנות והכוננות הולכת ופוחתת. הסד"כ אינו התאים בשום דרך לתרחיש המסוכן שהיה ידוע בקרב גורמי המודיעין. מפקד חיל האוויר לא הכיר את תכנית "חומת יריחו".
* תפיסת ההגנה הבסיסית שהגנה תמיד יכולה להתפרץ אינה באה לידי ביטוי בתכנית הביצוע. המרחק הקצר בין הגבול ליישובים – אין עתודות לכוח.
* מחנות בקרבת הגדר אינם מוכנים ומתורגלים לפשיטה במצב חירום. לתצפיתניות אין נשק וכמובן שאינן מוכנות לפשיטה.
מחבלי החמאס זיהו את האמצעים הטכנולוגיים כבר בתחילת המערכה והשמידו אותם. חטיבות ואוגדה יושבות באותו מחנה, והמחנה הותקף. הכוחות שהגיעו לשטח לא היו מוכוונים עפ"י תכנית וסדר עדיפות כי לא היה פיקוד ושליטה, ולכן היו יישובים שלא הגיעו אליהם חיילים. אנשים גיבורים הגיעו והסתערו לאן שצריך ללא כיוון.
אין שום הסבר סביר למה שקרה במטה הכללי בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. אף אחד לא העיר את השטח ושום יישוב לא קיבל התרעה כמו גם כוח. צה"ל מתחקר את הנושא הנ"ל. כיתות הכוננות אינן היו מוכנות לביצוע המשימות, הנשקים היו בנשקיה. ביישובי הצפון רוב הנשקים היו בחטיבה המרחבית. המערך הפיקודי היה אמור לשמור על כוחות הכוננות האזרחי והוא פורק.
סוגיית מיגון התושבים - היתה החלטת ממשלה בסך 5 מיליארד ₪ למיגון הצפון. וראינו כעת שאזרחים מסתתרים בחדרי המדרגות.
* כל מערך הטיפול באזרחים היה כישלון מוחלט. משרדי הממשלה היו בהלם קרב וזמן רב חלף עד שהמערכות עבדו. האזרחים התגייסו ועשו עבודה.
* בניין הכוח אינו בנוי למערכה רב-זירתית.
המלצות הדוח: * אימוץ מחדש תרבות של לקיחת אחריות, המשמעות היא ועדת חקירה ממלכתית.
* הקמה מחדש של מערך בקרה מאתגר תהליכי חשיבה ומנהיגות שתדרוש את האתגר וחשיבה אחרת מגורמים מקצועיים.
* מוכנות תוך מתן מענה למצבי הפתעה.
* בניין כוח צה"לי אחר, בניית חזק צבא חזק, גדול וחכם תואם מציאות עכשווית ועתידית.
* בניית מערך הגנה אזרחית מותאם למשימותיו בהיבט של הכשרת לוחמים ואספקת ציוד.
* נדרשת כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת, שלפיה לא תהיה הכלה והתעלמות מהפרת הסכמים והתעצמות של גורמי טרור.
* ברמה האישית – רה"מ אחראי לפגיעה ברדידות בכל המוקדים, הוא אחראי ישיר לקונספציית הכסף לחמאס והשתקת הקולות. הוא התעלם מכלל ההתראות שקיבל על כך שאויבנו מנצלים את המצב שאנו נמצאים בתקופה חלשה (עקב הרפורמה המשפטית). בנוסף שר הביטחון, ר' השב"כ, הרמטכ"ל ובכירים נוספים חייבים לשלם את מחיר האסון על ההתעלמות מכל נורות האזהרה והיעדר מענה ביטחוני ראוי. התייחסנו גם לאחריות של ראשי הממשלה הקודמים, בנט ולפיד, שלא שינו את הקונספציה.
פיקוד הדרום ואוגדת עזה כשלו באופן חמור עד לידי קריסת מערכות ההגנה שלהם. הישובים הישראליים והחיילים הופקרו לגורלם. שרי הממשלה אחראים לקריסת המערך הממשלתי ב-7 באוקטובר, ולחוסר המענה למשפחות החטופים והנעדרים לכל אורך הדרך.
אני מבקש להביע הערכה גדולה לצה"ל, הוא התאושש ועשה עבודה טובה בלחימה. ולפני הכל החזרת החטופים הוא ערך עליון, לא משאירים פצועים מאחור. אנו בדרך להחזיר את ההרתעה, אך האתגר הוא להשיב את האמון בקרב האזרחים ויש עוד הרבה עבודה בנושא.
רפאל בן שטרית-חבר ועדה – המילה שחוזרת כאן שוב ושוב היא אחריות. טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שתשים זרקור על הכשלים. היא הגוף האולטימטיבי לבדוק את האירועים. אזרחי המדינה נטלו יוזמה והקימו ארגונים אזרחיים שונים להקמת ועדת חקירה אזרחית. שמענו עדויות ודיווחים מבעלי מקצוע והן היו קשות ומטלטלות. היו שבחרו להציג את הוועדה כוועדה פוליטית, אולם חברי הוועדה מגיעים ממגוון הקשת הפוליטית. לא ניתן שלא להתייחס לנושא האחריות של רה"מ. הוא תרם תרומה אדירה לקונספציה של שקט תמורת כסף. הוא אחראי להחלטה שלא להטיל מתקפת מנע והרעיון של סד"כ קטן שנשען על טכנולוגיה. אנו רוצים לקבל את התחקיר של נחל עוז, כדי למנוע את האסון הבא.
חברי הוועדה ביקשו להוסיף המלצות - לאמץ תרבות של לקיחת אחריות, תחקור ותיקון ברמה הלאומית.
כדי להתחיל תהליך של שיקום וריפוי החברה, יש להשיב את כל החטופים לביתם, החללים לקבר ישראל והחיים למשפחותיהם.
רנ"צ בדימוס שלמה אהרונישקי-חבר ועדה - ה-7 באוקטובר היא נקודת קצה להתנהלות שערורייתית.
הקונספציה של "יהיה בסדר" היא יסוד שגרם לכל האירועים, הכתובת היתה על הקיר. לרה"מ יש אחריות מלאה, הוא בנה וקבע ולא שיתף, וכמובן מבלי להוריד אחריות מגורמים נוספים. מצב גבול הרצועה היה שערורייתי, הורדו סיורים ועמדות תצפית. בעבר היו כיתות כוננות עם נשק ואמצעים, הכל רודד ונסמך על 8200. מבנים ארגוניים שלמים פורקו, רודדו ולא תיפקדו בממשלה. אין ציר אחד ברור איך הדברים מתנהלים. המדינה עדיין לא מוכנה למצבי חירום. אם לא יעשה תיקון, האסון הבא עומד בפתח.
הוועדה נבחרה ע"י האזרחים, והם צריכים להדהד אותה. אני מציע שאחת לשבוע תועלה מסקנה אחת מתוך דוח ועדת החקירה האזרחית.
תא"ל במיל' יהודית גריסרו- חברת הוועדה – התמונה שהתקבלה מעבודת הוועדה היא לא פחות ממבהילה. המנגנונים אמורים להבטיח את ביטחונם של תושבי המדינה. מדובר בתהליך של עשורים אחורה של שימוש במושגים מדומיינים, ערפול, חידלון. יש להכין תכנית הבראה שמחויבים ליישום שלה. כל זמן שהמלאכה לא מתחילה, הסכנה אורבת לפתחנו. לא ניתן לשכוח את הזעקה של המשפחות השכולות, משפחות החטופים ומשפחות הנובה. המשפחות רוצות לדעת איך יקיריהם נרצחו ולוודא שאירוע כזה לא ישוב.
אייל אשל-אביה של רוני אשל ז"ל – אני ממקימי הוועדה האזרחית ואין לי שום מניעי נקמה, ולא הצבתי פן פוליטי. אנו רוצים להציב את האמת כפי שהיתה ולספר את הסיפור האישי האיום והנורא של נחל עוז, כי זו הבושה של צה"ל היום. בנו של עמידרור הוא מפיקוד דרום ואחד מהאחראים לאירועי ה-7 באוקטובר. במהלך חוה"מ סוכות, מס' ימים לפני פרוץ האירועים, נעשה תרגיל במחנות הסמוכים לגדר, רק מחנה יפתח הצליח בתרגיל ואף אחד לא ידע על כך. התרבות הארגונית של צה"ל היא כושלת, ולכן העם רוצה לייעץ. צה"ל כל הזמן עסוק בבלימה כי בעניו הוא הכי טוב, ואין צורך בייעוץ עבורו.
חה"כ קארין אלהרר – הגענו למצב שאזרחים מקימים ועדת חקירה כי הממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית. אין אחד שלוקח אחריות. רה"מ הגיע לדיון שערכתי בוועדה הזו לפני מס' שנים בעקבות מבצע צוק איתן, ונתן תיאור לפרטי פרטים על מקרה של פשיטת חמאס. גורמים שונים הזהירו אותו לפני ה-7 באוקטובר, כל האותות היו שם. המינימום הוא ועדת חקירה ממלכתית. הבוקר שמענו שנמצא חבר כנסת שיגיש הצעת חוק להקמת ועדת פוליטית. אם ההצעה תעבור, זה יהיה כתם בספר החוקים הישראלי והאופוזיציה תתנגד לכך. אנו מעוניינים בוועדת חקירה ממלכתית אמתית.
חה"כ גדי אייזנקוט – הוזמנתי להופיע בפני ועדת חקירה אזרחית מתוך ציפייה שאופיע בפני ועדת חקירה ממלכתית. אחרי אירועי ה-7 באוקטובר אין דרך שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. אני מלווה קבינטים במשך 25 שנה, נכנסו למלחמה בכישלון מודיעני מוחלט שהוביל לאירוע זה. הצטרף לזה כישלון אסטרטגי שלא הייתי מודע לו. ראיתי את מאמציו של המל"ל ולא זיהיתי את תרומתו למלחמה, משום שמדובר באלתורים, לחצים ופעולות העתקה. כמו כן יש פגם טכני – הקבינטים התאפיינו בכמות של 50 איש (ערב רב), שלא הכרתי גם בתקופתי כרמטכ"ל, וזה מקשה על היכולת לקיים שיח אסטרטגי. מעולם לא הוצגו חלופות במשך כהונתי כחבר בקבינט המלחמה.
יש הישגים צבאיים מצטברים של צה"ל. חמאס וחיזבאללה מעולם לא הוכו כך. כמו יש מאזן מחירים גדול לחברה הישראלית (הרוגים, פצועים, מפונים, הסולידריות בחברה ועוד). אזרחי ישראל בחרו את נתניהו ולא את סינוואר. יש חובה עליונה לממש את מטרת המלחמה ולהשיב את החטופים. השורה התחתונה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתגיע לחקר האמת ותבדוק האם היו כשלים, תציג מסקנות אישות כלפי מי שהתרשל ולא מילא את תפקידו כראוי.
חה"כ מטי צרפתי הרכבי – המזל הוא שכוחות הביטחון התעשתו, אבל חטא היוהרה והזחיחות של המנהיגות ממשיכה את ההפקרות של ה- 7 באוקטובר. אנחנו 14 חודשים מפתיחת המלחמה, וטרם הושבו החטופים והוקמה ועדת חקירה ממלכתית. אין שום אסטרטגיה ליום שאחרי, נושא יחסי החוץ לא טופל והיעדר מנהלות. יש חוסר אונים בקרב כל משרדי הממשלה. כמו כן יש הפקרות כלכלית, הממשלה מתנהלת בחובבנות וחיה במציאות מדומה. יש משהו סדור ושיטתי ועמוק של מתקפה כלפי כוחות הביטחון כדי להכשיר את התנהלות המנהיגות.
חה"כ טלי גוטליב – לו ועדת החקירה האזרחית היתה רצינית, היא היתה מזמינה את אנשי השב"כ שאמונים על איסוף מודיעין גלוי על עזה. אני במשך חודש שלם התרעתי שהצבא מתאהב בשקט וחמאס גדל לממדי ענק. 4,800 מחבלים פרצו את גבולות המדינה, איפה השב"כ היה? ועדת חקירה ממלכתית לא תוביל לחקר האמת, אלא ועדת חקירה אזרחית מגוונת שתשאל שאלות קשות. יש הבדל בין אחריות קונסטרוקטיבית לבין אשם.
צה"ל – תא"ל איתמר לסרי-רמ"ח תוה"ד – לצה"ל יש חובה ערכית ומוסרית לתקן את הכשלים ולשקם את האמון מול הציבור. היו אנשים שתיקנו וגילו גבורה והיו שכשלו. בסופו של דבר יש המלצות שהן גם אישיות. אנו עושים את מלאכת התחקיר במציאות שאנו פועלים בכל הזירות. אנו מאיצים את התחקירים באופן משמעותי בשבועות האחרונים במשך בשעות רבות.
עבודת צה"ל בקבינט - צה"ל הוא צבא המדינה וכפוף לשר הביטחון. המל"ל אחראי לרכז את עבודת הקבינט, וצה"ל מסייע במילוי תפקידו ומשתף אותו בכל דבר ועניין כדי שהעבודה תהיה איכותית. צה"ל רואה חשיבות שהקבינט יחזיק את המידע הנדרש לחברי הקבינט. מידי פעם בפעם נקראים קציני צה"ל להפגש עם חברי הקבינט למפגשים מעמיקים כדי להסביר להם את המידע. המידע משותף לחברי הקבינט, מל"ל, המזכירות הצבאית ורה"מ. בדיוני הקבינט צה"ל מחזיק את ההערכות עפ"י נושא הדיון שנקבע ע"י הדרג המדיני והמל"ל. אנו מזהים מול המל"ל והדרג המדיני תהליכים סדורים.
אחים לנשק - גיל ורד – החוק קובע שהמבקר נמצא בקשר מתמיד עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה ומציג לה דו"ח. הוועדה צריכה לדרוש ממבקר המדינה להגיש דוח על אירועי ה-7 באוקטובר.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מודה לחברי ועדת החקירה האזרחית על עבודתה.
דוח ועדת החקירה האזרחית ישמש אבן הראשה לדורות הבאים ולהיסטוריה של מדינת ישראל.
הוועדה התרשמה שנמשכת המגמה להטיל את האחריות על כולם מלבד על הדרג המדיני. המדינה והעם מחכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית.