חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-013765
סיכום דיון
מיום שלישי, י' באדר ב' התשפ"ד, 20.3.2024, בנושא:
שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - לפני כחודש התקיים הדיון האחרון בנושא. סוגיה זו נמצאת על סדר יומה של החברה הישראלית והממשלות לדורותיהן מזה עשרות שנים, ויש מקום להשמיע מגוון דעות.
הממשלה עדיין עושה כל שביכולתה לדחות את התשובות לבג"צ בשל סיבות פוליטיות. צה"ל חייב את המתגייסים הללו כדי להגדיל את המספרים. בישיבה הקודמת סא"ל עדינה אבנרי, ראש ענף תכנון כח אדם סדיר, דיווחה שמתחילת המלחמה גויסו רק 540 חיילים למסלולים החרדים בשירות חובה לעומת 66,000 אלף שקיבלו דחיה תחת מעמד "תורתו אומנותו".
חמור מאוד שנציגי צה"ל העוסקים בנושא לא יושבים כאן בעצמם אלא מיוצגים על ידי לשכת סגן הרמטכ"ל מהיחידה לביקורת פנים. גם נציגי משרד ראש הממשלה זומנו לדיון, ולא טרחו להגיע. הרשות המחוקקת ממונה על הרשות המבצעת מתוקף חוק, אם אנשי צה"ל אינם מגיעים לישיבה, הם עוברים על החוק.
צה"ל - רס"ן מאיה שגיא-ממונה על מענה לביקורת חיצוניות – לצה"ל יש כבוד לוועדה, ההחלטה לגבי הגעת נציגי צה"ל לוועדה מתקבלת ע"י משרד הביטחון. לפני כל דיון אני בודקת מה הם הנתונים הנדרשים כדי להשיב עליהם בדיון. אני לא מכירה נתונים נוספים, וככל שיהיו ע"י חברי הוועדה, אני אנסה להשיג אותם.
ח"כ מאיר כהן – הרמטכ"ל אמר בקולו שצריך לגייס את החרדים. נציגי צה"ל אמורים להגיע לדיון, צה"ל אומר שאין חיילים.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבת הביטחון – קיימנו דוח ביקורת בשנת 2012 שבחן: מגמות לגיוס חרדים לצה"ל, מדיניות תכנית שח"ר וסוגיות במימוש תכנית שח"ר. היקף הכולל של סך המתגייסים היה נמוך, והיתה פעילות חסרה של שח"ר בהסתכלות כוללת. חלק מההערות תוקנו וחלק מההערות נשארו.
משרד הביטחון – אודי דרור-ר' חטיבה למסלולים יחודיים ותורניים - הנתונים לא השתנו מהדיון הקודם. אנו ממשיכים בפעילויות הקיימות ומנסים ליצור פעילויות נוספות כדי לעודד גיוס חרדים. אני לא מכיר את הנתונים שלפיהם בחודש מאי כמות המתגייסים החרדים תגדל פי 3.
ח"כ גלעד קריב – אבקש לקבל פירוט מה חובות הדיווח שמוטלות על צה"ל ומשרד הביטחון לוועדות הכנסת השונות לגבי סוגיות שקשורות לנושא שלנו. הצורך לגשת למבקר המדינה כדי לקבל נתונים אינו הגיוני. חובת הדיווח לרשות המחוקקת מוטלת על הרשות המבצעת.
בעקבות המלחמה 4,000 בוגרי חינוך חרדי מעל גיל 26 מסלול ב' ביקשו להתגייס, מתוכם נמצאו מתאימים 800, ובסוף גויסו 650 חיילים חרדים. אבקש לקבל הסבר מדוע התגייסו רק 20% מסך המבקשים להתגייס, ומה המשמעות מבחינת המשך המהלך?
עמותת נצח יהודה – יוסי לוי-מנכ"ל – מנקודת מבטי - צה"ל ומשרד הביטחון עושים פעולות חדשות כדי להרחיב את שירות החרדים בצה"ל. כמות המתגייסים החרדים עתידה להיות פי 3 בגיוס הקרוב בהשוואה לשנה שעברה. אנו רואים בגיוס חרדים מטרת-על. במשך עשור הנתונים זהים, ועדיין יש פעולות רבות שקורות כדי לשנות את המגמה, ויש שינוי מגמה. בישיבות הסדר ובמכינות סגרנו כבר חלק מהגיוסים לשנה הבאה.
היה פוטנציאל של 3,000 איש לשלב ב', רוב הפונים ימוצו היות וצה"ל יפתח תכניות נוספות.
חשוב לנו שתכנית העבודה שהנחנו תעבור למישור מעשי, כדי ליצור מהפך בדומה להשקעת חרדים באקדמיה.
הרב רם משה ראבד – אני עוסק בגיוס חרדים במשך 18 שנים, מהקמת שח"ר ועד המלחמה הנוכחית, ורבים התגייסו במסגרתה. מגויסים באמצעות תכנית שח"ר הם בחורים שמתחת לגיל 26. פתחתי את הרישום ל- 4,000 מועמדים לגיוס, ויש לבדוק מדוע התגייסו רק 650 חרדים. יש הבנה שאנו נמצאים בתקופה אחרת. אני נגד אישורים פיקטיביים ולהפוך את הנושא למלחמה אידאולוגית.
ח"כ דבי גולן – אנו לא שונאים חרדים, ערך התורה שומר עלינו. החרדים צריכים לשאת עיניהם לעבר המחסור הקשה בחיילים.
ח"כ יואב סגלוביץ' – אנשי קואליציה אינם משתתפים בדיון, זה לא עסק רק של האופוזיציה. אנו בית פוליטי שמתקבלות פה החלטות. יש ממשלה בישראל והנושא נמצא לפתחה. יש להכווין את כל החיצים למי שלא נמצא כאן בדיון על עתיד המדינה, אך קובע אותו.
עמית שגב-אח שכול - הבעיה אינה בציבור החרדי, אלא במנהיגיו. אם בן אדם אינו מבצע את חובותיו, שלא יקבל גם את זכויותיו. למה שלציבור אחד בישראל יהיה פטור משכול?
ח"כ סימון דוידסון – לא לכולם נדלקו הנורות האדומות ב- 7 באוקטובר. הציבור החרדי צריך לשאת בנטל, ולהבין שהדברים לא יכולים להמשיך להיות כפי שהיו. ניתן לשמור על מס' מסוים של לומדי תורה, אך לא ניתן לתת פטור לכל הבחורים החרדים. חובה מצד הרבנים החרדים להפסיק את המצב הקיים.
ח"כ ולדימיר בליאק – אנשים מתנהגים עפ"י תמריצים. הציבור החרדי רגיש מאוד לתמריצים, ולמדינה יש את כל הכלים כדי לתת את התמריצים הנכונים. אנו צריכים לשאוף לשוויון בנטל, זה החוזה החברתי שצריך להתקיים.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי –בעוד 25 שנים אחוז החרדים יעמוד על 40%. אני לא מבינה איך נוכל לייעל את השיח ביננו היות ויש תעשיה שלמה, סדורה של השתמטות. אם היו מגייסים 11 אלף חרדים, המילואימניקים לא היו צריכים לשרת שנים אלא רק מס' חודשים. יש 110 אלף חרדים בגיל הפטור עד גיל 26, והעלות היא 1.4 מיליארד ₪.
אני לא יכולה לחיות בשלום אם חצי מאיתנו נתגייס ונמות, בעוד שבעוד כמה שנים קרוב לחצי מהאוכלוסיה לא תתגייס.
ח"כ טלי גוטליב – חוק הגיוס לא יעבור, ואנו לא נצביע עליו. הגענו למצב של תפיסת גבולות, צבא קטן וחכם ומידור הנהגה מפני חשדות מודיעניות רבות משקל. אם אנו רוצים שלמדינה תהיה סיכוי, יש לשאול שאלות נוקבות. יש הבדל גדול בין אחריות לאשמה.
רון ניימן-דוד שכול – יש כ- 6,000 מועמדים חרדים שמתאימים לגיוס, והתקווה היא להגיע ל- 1,800 מגויסים. הפער במספרים בלתי נתפס. אין סיבה שציבור אחד יפחד מדפיקה בדלת, וציבור אחר לא. אנו מדברים 75 שנה על שוויון בנטל, ולא נעשה שום דבר.
BDO - חן הרצוג-כלכלן ראשי – לסוגיית שוויון בנטל יש השפעה אדירה על המשק והכלכלה. תקציב הביטחון וצרכי הצבא גדלים, ועפ"י צה"ל יש להגדיל פי 2 את מכסת ימי המילואים. הנזק לאנשי המילואים ולבני משפחותיהם הוא הרבה מעבר לעלות התקציבית. המשמעות של הארכת ימי מילואים היא עלות של 5.8 מיליארד ₪ למשק בכל שנה, עפ"י הערכות הכי שמרניות, היות ואנשי המילואים הם השכבה היצרנית של המשק. חלופה אחרת היא להגדיל את מס' המגויסים לשירות סדיר ב- 9,000 איש, וכך נחסוך 70% מהעלות. אנו הנחנו שחרדים שמתגייסים, ישובו לאחר מכן ללימודיהם התורניים, ולכן אין לנו תחשיב אם הם יכנסו לעולם האקדמיה לאחר השירות הצבאי.
סא"ל במיל' יהודה פולק - משרת במילואים – התגייסנו למילואים עם פרוץ המלחמה (מעל 95% התייצבות), השתחררנו בחודש פברואר, וקיבלנו הודעה שבעוד חודשיים נשוב למילואים. גיוס חרדים באופן מלא הפך להיות צורך קיומי, אנו זקוקים לאנשים עם נשק לשמירה על עמדות. כולנו זקוקים לגיוס שווה לכולם.
אחים לנשק - יואב יחיעם-משרת במילואים – 21% מבני גיל הגיוס בציבור הם חרדים. אם הציבור החרדי היה משתתף בנטל, המשמעות היא שב- 7 באוקטובר 33 אלף חרדים היו אמורים להתגייס בצו 8. מתוך 5,500 חיילים שנפצעו במלחמה, 155 היו אמורים להיות חיילים חרדים. מתוך 594 חיילים הרוגים, 125 היו אמורים להיות חרדים (מבוסס על נתונים סטטיסטיים).
נתוני המלחמה: 63 אלף משפחות נקרעו מיקיריהם במקום משפחות חרדיות, 1,150 פצועים יישארו מצולקים כל חייהם, 125 אימהות הקריבו את ילדיהם. באיזו מדינת חוק יש אפליה כזו גסה?! אני דורש מהפוליטיקאים לשמור עלינו מפני דיל פוליטי בן 73 שנה.
תנועת "אמא ערה" – עו"ד דלית כסלו ספקטור – יש עליה מינורית בגיוס חרדים. אין כאן מקום לגאווה, תכנית שח"ר היא זניחה במסגרת הציבור הרחב כמו גם נצח יהודה. הבנים והבנות שלנו מסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה וכלל עם ישראל, גם למען אלו שלא משרתים. המקום שלנו הוא לדרוש את השוויון בנטל בשמם. אין שום סיבה שלא לקיים את חוק הגיוס.
עמותת הלל ליוצאים בשאלה – יאיר הס-מנכ"ל – אם אלפי יוצאי החברה החרדית מתגייסים, גם החרדים יכולים להתגייס. ההבדל בין חובה לכפיה הוא חינוך, ורק חינוך ישפיע.
ח"כ שרון ניר – גיוס לצה"ל הוא צורך קיומי, אחרת לא נוכל לעמוד באתגרים הביטחוניים שעומדים לפנינו. 89% מהמתגייסים הם מהציבור הכללי, ו- 10% מהציבור החרדי בכל שנתון, ויש לשנות את המציאות.
אייל צמיר-ממובילי "גיוס הוגן מכינסטים ושינשינים" – אם 66 אלף חרדים היו מתגייסים, לא היו מקדימים למכניסטים את הגיוס. מדובר במהלך שהוא פלסטר היות ויש צורך בחיילים נוספים. אנו מבקשים לשרת את המדינה בתנאים המתאימים ובצורה הטובה ביותר.
דורית סוקולוב-מנכ"לית DNGS – המהלך של הקדמת הגיוס למתנדבי ש"ש הוא אכן פלסטר. יש פגיעה במוטיבציה, במכינות ובכל המסגרות שמשרתים בהן. יש צורך בשותפות בנטל ע"י כל האוכלוסיות.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה - לורן פוריס-מנהלת קשרי כנסת – השוויון של נשים נקנה בדם, נשים לוחמות בעזה. הדיבור על השלשלת כמות החיילים החרדים לא רלוונטי. אני לא רואה פתרון איך הפער ייסגר, כמה זמן האי-שוויון ימשך?
התנועה למען איכות השלטון בישראל - יובל אוחיון-רכז מחלקת מדיניות וחקיקה – מחד, יש תזכיר חוק שמאריך את השירות הסדיר ללוחמים, ומאידך יש כ- 60 אלף בני ישיבות שהם דחויי גיוס בניגוד לחוק. אם חלק מתלמידי הישיבות היו מתגייסים, לא היינו צריכים לשרת שירות מילואים שעולה על השירות הסדיר שלנו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה – עו"ד שלומית רביצקי טור-פז-מנהלת מרכז חברה משותפת – עולים הרבה חוקי גיוס והצעות. חרדי הוא רק מי שפונה למינהלת הגיוס, ויכול להיספר במסגרת המכסות כמועמד לגיוס. ההנחה היא שמי שמתגייס ליחידות כלליות, אינו חרדי. מעל 70% מבוגרי החינוך החרדי שמתגייסים, כבר אינם מגדירים את עצמם כחרדים.
גיל השירות הוא 21-22 מקסימום, אך אנו לא יכולים לספור מי שבגיל מבוגר יותר.
מיידיות – מה שלא קורה בשנה הראשונה אינו נחשב. דברים שעוברים תהליכים של 10 שנים לא רלוונטיים.
שירות אזרחי – מי שהולך לשירות אזרחי זה מבורך. אך מינימום לתקופה של שנתיים, לא מעבר לגיל 26 ושירות שאינו בקהילה (בטחוני וממשלתי).
מוכרחות להיות סנקציות שמתחילות בשנה הראשונה, כמו סנקציה כלכלית. והם תמשכנה בהדרגתיות אם לא יהיו אחוזי גיוס מספיקים.
תנועת אמהות בחזית - איילת פלר מימון – חיילים שאמורים לצאת לחופשת שחרור, מקבלים צו נוסף. אני תמהה איפה הנהגה החרדית והאמהות החרדיות? מי שמאמין לא משתמט.
עמותת ישראל חופשית - אורי קידר-מנכ"ל – השבוע שודר תחקיר בנוגע לקלות שבן אדם מקבל פטור מצבא. הקואליציה משכה את חוק המילואים כי היא קיבלה תגובה חריפה מהציבור, אך בינתיים יש צווי 8. יש לעשות מעקב לקבלת התייחסות האם יש כוונה להפעיל בהמשך צווים רגילים או רק צווי 8, כי זהו דבר שהציבור לא יוכל לעמוד בו.
גופי השקעה וקרנות הון סיכון - עו"ד מיכל כהן קרמר – ישראל זקוקה לעוד חיילים. שירות צבאי הוא קשר קפיצה והוא חובה עבור כל אדם. במדינה דמוקרטית אי אפשר להנות רק מזכויות, אלא להכנס תחת האלונקה ולהתגייס לשירות צבאי.
עמותת בית חם לכל חייל - שפרה שחר-מנכ"לית – צה"ל אינו מגיע לדיונים כי אין לו תשובות. הוא שותף פאסיבי לכך שחרדים אינם מתגייסים. אחרי ה- 7 באוקטובר הייתי מצפה שהחרדים יצטרפו לשירות צבאי.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות אגף החקירות במשטרת ישראל.
בישיבת המעקב תוצג הכתבה ששודרה ע"י עומרי ניב מחדשות 12.
הוועדה מבקשת מעמותת נצח יהודה להעביר את תכניתה למשרד מבקר המדינה לצורך בדיקה וניתוח, ובישיבת המעקב נבחן את היתכנות ביצוע התכנית.