חומר רקע
התייחסות משרד התקשורת לוועדה לביטחון לאומי
בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה לביטחון לאומי ביום 4.11.24 בעניין הצ"ח מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה של ח"כ קלנר. להלן תפורט סקירה מטעם משרד התקשורת בכל הנוגע לנושאים שהתבקש המשרד לפרט לוועדה.
יישום הוראות חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה על גוף שידורים זר:
מתן הוראות בהתאם לחוק ביחס לערוץ אלגזירה:
ביום 2.4.24 נכנס לתוקפו חוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן- חוק גוף שידורים זר, החוק או הוראת השעה), המאפשר הטלת הגבלות שונות על גוף שידורים זר מטעמים של ביטחון המדינה. ביום 21.11.24 הוארך תוקף הוראת השעה עד יום 31.5.25 או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.
בהתאם להוראות החוק, הוצאו ביום 5.5.24 על ידי שר התקשורת הוראות בקשר לערוץ אלג'זירה ומאז הוארכו 6 פעמים בהתאם למנגנון הקבוע בחוק וכיום הן בתוקף עד ליום 29.1.25. להלן פרוט ההוראות:
הוראה לספקי תכנים, כהגדרתם בחוק, המשדרים את שידורי ערוץ אלג'זירה - להפסיק את שידורי ערוץ אלג'זירה בערבית ובאנגלית;
הוראה על סגירת משרדי ערוץ אלג'זירה הנמצאים בכתובת -
אגודת ספורט הפועל 1. הגן הטכנולוגי מלחה, ירושלים;
מלון אמבסדור, דרך שכם 56 מזרח ירושלים;
או בכל כתובת אחרת בישראל בו נמצאים משרדי הערוץ.
הוראה על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכני ערוץ אלג'זירה, כמפורט בנספח א להוראה, ובלבד שאם מדובר בציוד קצה רט"ן, כהגדרתו בחוק, לא תבוצע חדירה לציוד זה (כגון: מיקרופון ומצלמה, למעט ציוד רט"ן קצה המשמש לצורך אישי).
הוראה לספקים מורשים לפי חוק התקשורת המספקים שירותי גישה לאינטרנט, המפורטים בנספח א להוראה (להלן - הספקים המורשים), להגביל את הגישה של כל המשתמשים בשירותיהם לאתרי האינטרנט המפורטים להלן, ולהציג בפני כל המשתמשים בשירותיהם, בעת הניסיון לגשת לאתרי האינטרנט הללו, את דבר ההגבלה בנוסח המופיע בנספח ב' להוראה:
Aljazeera.com
Aljazeera.net
aljazeeramubasher.net
network.aljazeera.net
(להלן – ההוראות)
לפי גורמי הביטחון, לנוכח מאפייני הסיכון הביטחוני היתה קיימת הצדקה לעשות שימוש בכל הכלים המנויים בחוק.
בהתאם לסעיף 5 להוראת השעה, ביום 6.5.24 ביקשה המדינה (באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה) מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את ההוראות שניתנו מכוח הוראת השעה; ודיון בהליך זה התקיים ביום 7.5.24 (בצ"א 14866-05-24).
בהוראת בית המשפט המחוזי, התקיים תחילה דיון חסוי, שבמסגרתו הוצגו במעמד צד אחד חוות הדעת של גורמי הביטחון וחומרי הגלם שעמדו בבסיסן. כמו כן, ניתנו הסברים שונים במענה לשאלות בית המשפט. יצוין, כי עובר לדיון החסוי מסרו ב"כ אל-ג'זירה לבית המשפט רשימה ובה שאלות שביקשו לברר עם גורמי הביטחון במסגרת הדיון החסוי. בתום הדיון החסוי, התקיים דיון גלוי שבמהלכו השמיעו הצדדים את טענותיהם, כאשר המדינה התייחסה לאמצעים המבוקשים, נחיצותם והתאמתם לתכלית ההוראות.
ב"כ אל-ג'זירה טענו מנגד כי אין בשידורי הערוץ פגיעה בביטחון המדינה, ופירטו טענותיהם לפגיעה בזכויות יסוד. לבקשת בית המשפט, נמסרה על-ידי ב"כ המדינה פרפראזה לחוות הדעת החסויות, ונוסף על כך הוצגו על-ידה תכנים גלויים מתוך הערוץ, אשר חלקם פורסמו גם באתרי האינטרנט שלו.
במהלך הדיון ביקש בית המשפט המחוזי לקבל את התייחסות באי-כוח אל-ג'זירה להצעתו להעלות את טענותיהם לפני הגורם המינהלי.
ביום 9.5.24, לאחר שהתברר למפקחי משרד התקשורת כי ערוץ אל-ג'זירה ממשיך לשדר משטח ישראל, מאולפן בשם "פילם פרודקשין" בנצרת, התייצבו המפקחים באולפן בנצרת, ותפסו מכשירים נוספים המשמשים לאספקת תכני הערוץ, הכול בהתאם להוראת השר. בעקבות האמור לעיל, הוגשה מטעם מחלקת הסייבר בפרקליטות, כבר באותו יום, בקשה משלימה לאישור ההוראה על תפיסת מכשירים.
ביום 12.5.24 התקיים דיון לפני כב' השופט יניב, שאליו התייצב בעל הציוד; והצהיר במסגרתו כי מדובר בציוד המשמש לשידורים של ערוצים נוספים, ומשמש אותו לפרנסתו. בנסיבות אלו, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, שלפיה בעל הציוד מתחייב שלא לספק את הציוד לשימושה של אל-ג'זירה, וכפוף להפקדה כספית וערבונות, הציוד שוחרר והושב לבעליו כבר באותו יום.
דיון נוסף בבית המשפט נקבע ליום 15.5.24 ובמהלכו הנחה בית המשפט את המדינה לשקול חשיפה של פרפראזות בנושאים נוספים העומדים במוקד החומר החסוי. בהמשך לכך, נמסרה לצדדים פרפראזה נוספת. במעמד דיון זה שב בית המשפט המחוזי על הצעתו לאפשר לאל-ג'זירה להעלות טענותיה לפני הגורם המינהלי. ב"כ אל-ג'זירה הסכימו להצעה זו אך ביקשו כי הטענות יישמעו לפני גורם בכיר במשרד המשפטים ואילו ב"כ המדינה ביקשה להגיש את תגובתה למחרת, לאחר היוועצות עם הגורמים המתאימים, הודיעה המדינה כי טענות ישמעו בפני מנכ"לית משרד התקשורת בפועל, ובהמשך לכך תתקבל החלטה על ידי שר התקשורת.
ואכן, ביום 22.5.24 הוזמנו נציגי אל-ג'זירה אל משרדה של מנכ"לית משרד התקשורת לפגישה לצורך העלאת טענותיהם ביחס להחלטה המינהלית שהתקבלה בעניינם. הפגישה התקיימה בראשות מנכ"לית משרד התקשורת , הגב' ענבל משש, ונכחו בה היועצת המשפטית של משרד התקשורת וסגניתה וכן נציגת אגף משפט במטה לביטחון לאומי. מטעם אל-ג'זירה נכחו באי כוח הערוץ ומנהל הערוץ, אשר השמיעו את טענותיהם בסוגיה בעל-פה; נוסף על מסמכים כתובים וקבצים שהעבירו בעניין זה.
לאחר הפגישה, הועברו סיכום הפגישה, עם כל המסמכים והקבצים שצירפו נציגי אל-גזירה, אל גופי הביטחון הרלוונטיים לקבלת התייחסותם ולתיקוף חוות דעתם. לאחר קבלת חוות דעת גופי הביטחון, צפויה הייתה להתקבל החלטה עדכנית בעניין אל-ג'זירה. ביום 28.5.24 הוגשה הודעה בעניין זה לבית המשפט המחוזי.
ביום 4.6.24, ובטרם התקבלה החלטה סופית בהליך השימוע שנערך לערוץ, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטתו נקבע כי בשל הימשכות הליכי השימוע ועיכוב בקבלת החלטה מחודשת בעטיו, "לא נותר אלא להכריע על יסוד המצב העובדתי והמשפטי הקיים", וזאת "על מנת שהביקורת השיפוטית לא תתייתר".
בהחלטתו, עמד בית המשפט המחוזי על תכליתו הביטחונית של החוק – מניעת תכנים משודרים אשר "פוגעים באופן ממשי ביטחון המדינה". בית המשפט המחוזי הבהיר כי באשר לתשתית הראייתית, הוראת השעה מחייבת "חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון, לרבות בדבר התשתית העובדתית לעניין פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ולאחר שכל גורמי הביטחון התבקשו לתת חוות דעת כזו" (סעיף 2(ב) לחוק). ביחס לתשתית ראייתית זו נקבע כי "המבחן שהוצב שונה מהמבחנים המקובלים בדברי חקיקה המציבים, ככלל, מבחן הסתברותי" (פסקה 14 להחלטה). עוד עמד בית המשפט על סמכותו "לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה (של הוראת שר התקשורת, הח"מ)" (סעיף 5(2) לחוק), וקבע כי "אין חולק כי בגדר הסמכות 'לשנות' את ההוראה נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל כליל את ההוראה" (פסקה 13 להחלטה). בית המשפט הכיר במורכבותה של הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהוראת השעה בחופש העיתונות ובחופש השימוש במרשתת, וזאת הגם שמדובר בתקופה קצובה ובזמן מלחמה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המודל החקיקתי כולל איזונים ממשיים, והוא "מתאפיין בקביעת רף גבוה בכל אחד משלבי ההליך" (שם). בשל חשיבותם, הדברים יובאו כלשונם:
"אזכיר, שהמבחן שגובש בהלכה הפסוקה לנוסחת האיזון בהתנגשות בין זכות חוקתית מוגנת לבין אינטרס ציבורי הוא שהאינטרס הציבורי גובר "רק במקום בו קיימת הסתברות ראויה – לרוב, 'ודאות קרובה' – לפגיעה ממשית באותו אינטרס ציבורי" (עע"מ 6013/04 מדינת ישראל – משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ פסקה 13-11 [נבו] (2.1.2006). בענייננו המבחן מחמיר יותר. הסמכות קמה מקום בו כבר קיימת בפועל פגיעה ממשית בביטחון המדינה והשימוש בסמכות נועד למנוע פגיעה ממשית נוספת עתידית.
אשר לסמכות האישור המסורה לבית המשפט, זו שונה מהביקורת השיפוטית הקלאסית על החלטה מנהלית. הוראת השעה קובעת, שההוראה שניתנה על-ידי שר התקשורת טעונה אישור, והמדינה היא זו שיוזמת את ההליך ופונה לקבלת האישור, להבדיל מההליך השגרתי, שבו ההוראה משתכללת עם הינתנה על-ידי הרשות המנהלית, והגוף הנפגע יוזם את ההליך בפנייתו לקבלת סעד מבית המשפט [...]" (פסקה 14 להחלטה).
לאחר שעמד על מרכזיות תפקידו, כמוסד שיפוטי שאישורו הפוזיטיבי נדרש בשרשרת קבלת ההחלטות מכוח הוראת השעה, פנה בית המשפט המחוזי לבחון את הראיות שהובאו בפניו. לצורך כך, קיים בית המשפט דיון חסוי, במהלכו הפנה שאלות שונות לגורמי הביטחון, וזאת במסגרת הליך בחינת הראיות החסויות שהובאו בפניו. וכך תוארה התשתית העובדתית המבססת את קיומה של פגיעת התכנים המשודרים על-ידי ערוץ אל-ג'זירה בביטחון המדינה:
"22. בחנתי את שלוש חוות הדעת של גורמי הביטחון שהוצגו בדיון החסוי במעמד צד אחד (ב/ת/2, ב/ת/12 וב/ת/11). לאחר מכן עיינתי, ושבתי ועיינתי, בחומר הגולמי שהוצג לפניי על-ידי גורמי הביטחון (ב/ת/3-ב/ת/10, ב/ת/13 ו-ב/ת/14). למותר לציין, כי אופיו של ההליך מחייב הקפדת יתר מצד בית המשפט ובחינה זהירה של החומר הגולמי. במהלך הדיון החסוי הצגתי שאלות לגורמי הביטחון וקיבלתי הבהרות, הן לחוות הדעת והן לראיות שהציגו לפניי. יצוין, כי הנתונים מבוססים, בין היתר, על מקורות מידע שאיכותם גבוהה והם כוללים פרטים שהצטברו, בין היתר, בתקופה האחרונה.
כך, בדיון החסוי הוצג לפניי מקבץ מסמכים שסומן ב/ת/13. התמונה העולה מהמסמכים מצביעה באופן מובהק בראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות על אודות הקשר ההדוק, לאורך זמן, בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו, באמצעות הערוץ. מאפיינים אלה רחוקים כמזרח מן המערב מהמטרות המקובלות ומהקשרים המקובלים בין ערוץ תקשורת למושאי התקשורת. מטבע הדברים לא אוכל להרחיב את היריעה בפרטי הדברים. אפנה לעניין זה ל-ב/ת/3; ב/ת/13 מסמך 1; ב/ת/13 מסמך 3; ב/ת/13 מסמך 4; ב/ת/13 מסמך 7.
לא זו, אף זו. הוצג נתון המצביע על מקומו של ערוץ אל-ג'זירה, בראיית חמאס, בהיבטי הסתה מובהקים (ב/ת/13 – מסמך 3). בנוסף, הופניתי לכך, שהערוץ מתאר "בזמן אמת" את מיקום כוחות צה"ל, אשר מטבע הדברים, מסכן את חיילי צה"ל, פשוטו כמשמעו (ב/ת/3, עמוד 6; ב/ת/14). ביטוי לנרטיב שמדריך את ערוץ אל-ג'זירה ואשר בא לידי ביטוי בשידוריו הוא הקרנת סרטון בערוץ ובו הדרכה כיצד לפגוע בטנק ישראלי. צפיתי בסרטון. המדובר בהדרכה, שתכליתה פגיעה בכוחות צה"ל בעת מלחמה, שמשמעותה פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אני דוחה את טענת ב"כ המשיבה 1 כי המדובר בסרטון תמים, שנועד אך ורק להציג את יכולות הטנק, בדומה לסרטונים דומים שהוצגו ברשת על אודות אמצעי לחימה של הצדדים ככלי טיס בלתי מאוישים או כיפת ברזל. הסרטון מצביע על נקודות התורפה של הטנק ומסביר כיצד יש לפגוע בטנק ולהשמידו. בדקה 3:19 לסרטון נאמר כך (תרגום לעברית מהשפה הערבית): "...יש לו נקודות תורפה שכלים פשוטים יכולים לגרום לו נזק או להשמידו. אבל כיצד ניתן לעשות זאת? בואו נתבונן תחילה באופן המיגון שלו". לאחר תיאור מרכיבי ההגנה של הטנק, מוסבר כיצד בכוחה של רקטתRPG ("יאסין") לחדור את "שלוש שכבות ההגנה" של הטנק ו"לוודא את ההשמדה" (דקות 6:38-4:34).
23. כללו של דבר, התמונה הכוללת המתקבלת לא מותירה מקום לספק על אודות אופי מערכת היחסים הנמשכת שבין ערוץ אל-ג'זירה לבין ארגון הטרור ובכך שתכנים המשודרים בו משרתים את ארגון הטרור חמאס ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון הטרור".
בסופו של דבר, בית המשפט אישר את הוראות שר התקשורת אך מצא פגם בעובדה שהליך השימוע לא התקיים במהירות מספקת ובשל כך קצב את ההוראות לתקופה של 35 ימים במקום 45 ימים.
בהמשך לאמור, הוראות שר התקשורת מיום 5.5.24 הוארכו מעת לעת בהתאם למנגנון הקבוע בחוק בכל פעם ל- 45 ימים וביום 24.11.24 הוארכו פעם נוספת ב-60 ימים (בהתאם לתיקון שנעשה בהוראת השעה) וכיום הן בתוקף עד ליום 29.1.25.
ההוראות הובאו הן בעת הוצאתן לראשונה, ובכל הארכה, בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב או סגנו ואושרו בכל פעם בהחלטה מנומקת של בית המשפט, זאת לאחר שנערך דיון חסוי והוצגו בפני בית המשפט חוות דעת גורמי הביטחון (ראו גם החלטת בית המשפט בהליך בצ"א 20409-06-24 מיום 13.6.24 והחלטת בית המשפט בהליך בצ"א 59082-07-24 מיום 27.7.24 החלטת בית המשפט בהליך בצ"א 11077-09-24 מיום 11.9.24, החלטת בית המשפט בהליך בצ"א 30023-10-24 מיום 16.10.24) (החלטת ביהמ"ש בבצ"א 73518-11-24 מיום 2.12.24).
מתן הוראות בהתאם לחוק ביחס לערוץ אל-מיאדין:
ביום 20.10.23 התקינה הממשלה ביום 20.1.23 את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023 (להלן: התקש"ח) ותיקנה אותן ביום 6.11.23. בתקש"ח נקבע כי תוקף התקנות יהיה לשלושה חודשים מיום פרסומן, בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, "או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם". בהתאם לכך, תקנות שעת החירום פקעו 20.1.24.
ביום 12.11.2023 התקבלה החלטה ב/42 של הקבינט המדיני-ביטחוני בעניין הגבלת שידורי ערוץ אלמיאדין מכוח תקנה 2(א) לתקש"ח.
בהמשך להחלטת הקבינט מס' ב/42 חתם שר התקשורת על ההוראה בדבר חסימת גישה לאתר אינטרנט שעמדה בתוקפה עד ליום 13.12.23; וכן על הוראה בדבר תפיסת מכשירים שעמדה בתוקפה עד ליום 15.12.23. בהתאם להוראות השר, אכן נחסמה הגישה לאתר האינטרנט של ערוץ אלמיאדין, אך לא בוצעה פעולה לתפיסת מכשירים.
לאחר קבלת החלטת הקבינט מס' ב/42, ובהתאם לתקנה מס' 4 לתקנות, הובאה ההוראה בדבר הגבלת הגישה לאינטרנט בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. ביום 16.11.2023 אישר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ההוראה תוך שהוא מציין כי: "מדובר בערוצי תקשורת שיש בהם משום פגיעה בביטחון המדינה הן באופן כללי והן באופן פרטני ביחס לאופן הלחימה ולכוחות הפרושים בשטח".
לאור מועד פקיעת תוקפן של ההוראות פנה שר התקשורת בבקשה לקבל חוות דעת גורמי הביטחון בעניין הצורך להאריך את תקופת תוקפן של ההוראות בהתאם לתקנות וביום 13.12.23 התקבלה החלטה ב/50 של הקבינט המדיני-ביטחוני המאשרת להאריך את תקופת תוקפן של הוראות שר התקשורת, זאת נוכח הודעת שר הביטחון לפיו שוכנע כי שידוריו של ערוץ אלמיאדין ימשיכו לפגוע באופן ממשי בביטחון המדינה גם לאחר פקיעת תוקף ההוראות; לאחר שניתנה הסכמתו של שר הביטחון להוראות; ולאחר שהוצגו בפני הקבינט חוות דעת מקצועיות מטעם צבא ההגנה לישראל לרבות הצנזור הצבאי הראשי, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים המתייחסות בחלקן לתשתית העובדתית לצורך מתן ההוראות בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה; לאשר את ההוראות לפי תקנה 2(א) לתקנות לשעת חירום, וזאת לתקופה נוספת של 30 ימים. תוקפן של הוראות אלו, שעניינן חסימת גישה לאתרי אינטרנט ותפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תכני השידור של הערוץ, פקע ביום ג' בשבט התשפ"ד (13.1.24).
ביום 13.8.24 התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב (בצ"א 28981-08-24) בעניין הוראות שר התקשורת מכוח החוק ביחס לערוץ אל-מיאדין. כאמור, הוראות דומות של שר התקשורת מכוח התקנות (שתוקף פקע בחודש ינואר השנה) כבר הושתו על הערוץ למשך כחודשיים, עד ליום 13.1.24. בהחלטתו, עמד נשיא בית המשפט המחוזי על המסמכים שהוצגו בפניו, לרבות החומר החסוי, ומצא כי הוראות השר מוצדקות בנסיבות העניין, והורה על השארתן בעינן למשך 45 ימים.
לאחר כניסתו לתוקף של החוק , ולאחר קבלת עמדת גורמי הביטחון, אישור והסכמת רוה"מ ואישור הממשלה הוציא שר התקשורת ביום 11.8.24 הוראות ביחס לערוץ אלמיאדין כדלקמן:
תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכני ערוץ אלמיאדין. ובלבד שאם מדובר בציוד קצה רט"ן, כהגדרתו בחוק, לא תבוצע חדירה לציוד זה;
הגבלת גישה לאתרי האינטרנט של ערוץ אלמיאדין.
הוראות אלה ניתנו לתקופה של 45 ימים. ההוראות הובאו בהתאם לסעיף 5 לחוק, בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת הליך בצ"א 28981-08-24. ההוראות אושרו על ידי בית המשפט ביום 13.08.2024.
בהמשך לאמור, ביום 13.10.24 הורה שר התקשורת על מתן הוראות ביחס לערוץ אלמיאדין לאחר שקיבל אישור לכך בהתאם למנגנון שקבוע בחוק. הוראות אלו הובאו בפני נשיא בית המשפט המחוזי בת"א ואושרו בהחלטה מנומקת של בית המשפט זאת לאחר שנערך דיון חסוי והוצגו בפני בית המשפט חוות דעת גורמי הביטחון (הליך בצ"א 30016-10-24 מדינת ישראל נ' אלמיאדין נט מיום 27.10.24) (החלטת ביהמ"ש בהליך בצ" 70103-11-24 מיום 2.12.24).
הוראות אלה הוארכו ביום 24.11.24 ב-60 ימים (בהתאם לתיקון שנעשה בהוראת השעה) וכיום הן בתוקף עד ליום 25.1.25.
סקירת אמצעים טכנולוגיים :
בכל הנוגע לבקשת הוועדה לקבל סקירה בדבר האמצעים הטכנולוגיים שניתן באמצעותם לחסום או להגביל גישה לשידורי ערוץ זר אשר שידוריו פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה , הרי שמשרד התקשורת אינו המשרד שמבצע פעולות אלו בפועל במסגרת עבודתו השוטפת. יחד עם זאת , גורמי המקצוע באגף ההנדסה העבירו את התייחסותם המקצועית לשאלה , שתפורט כדלקמן:
הגבלת גישה לשידורים חיים המופצים באמצעות רשתות חברתיות (כגון יוטיוב) - מנהלי הרשת/מדיה החברתית יכולים באמצעים טכנולוגיים למנוע העלאת שידורים או לאפשר גישה אליהם מכתובות IP בישראל. במקרה שכזה, ככל שקיימת החלטה של הממשלה כי שידוריו של ערוץ זר פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הרי שניתן להסמיך בחוק גורם מדינתי לפנות למנהלי אותה רשת ולבקש ממנה להסיר את התוכן או לבצע חסימה. ייתכן ומנהלי הרשת לא ישעו לבקשה, לא ברור אם ניתן לכפות זאת על מנהלי הרשת. נציין כי מפעילים חסימות שכאלו כשיש זכויות שידור. לדוגמא אם גוף שידור רכש זכויות למשחק כדורגל בינ"ל והוא משודר בישראל גם באינטרנט. כשישראלי שוהה בחו"ל אותו גוף שידור מונע הפצת השידור לחו"ל משיקולי זכויות שידור.
חסימת הפצת שידורים באמצעים לווייניים –
הערוצים המוכרים לנו כערוצים זרים שפוגעים בביטחון המדינה (אלג'זירה ואל-מיאדין ואחרים) משתמשים בתווך הלווייני כדי להפיץ את שידוריהם.
מסלול ההפצה העקרוני – העלאת הערוץ (בד"כ מעלים מספר ערוצים יחד "מארז") ללווין או לווינים בחלל, ומשם השידור משודר חזרה כלפי כדור הארץ ונקלט ע"י הצופים באמצעות צלחות לווין המותקנות על גגות בתיהם.
קיימים אמצעים טכנולוגיים שיכולים לחסום או לשבש שידורים באמצעות לווין.
שיבוש הערוץ העולה – משמעו שידור באותו התדר שהערוץ עולה ללווין באמצעות משדר בודד המשדר בהספק גבוה. לא מומלץ ולא נכון לפעול באפשרות זו, שכן עלולים לגרום לשיבוש גם לערוצים אחרים, לא יאפשר קליטה גם במדינות אחרות, וחסימות מעין אלו מנוגדות לדין הבינ"ל וה ITU.
שיבוש הערוץ היורד – משמעו פיזור משדרים קרקעיים שישדרו בתדר היורד מהלווין באותו תדר בו משודרים הערוצים שמעוניינים למנוע קליטתם, בקירבת ישובים/אזורים בהם יש צלחות לווין שבאמצעותם נקלטים השידורים. ההשפעה יכולה להיות ממוקדת לאזורים/ישובים אלו בלבד, מבחינה חוקית מדינה סוברנית לפעול בשיטחה (כל עוד לא פוגעים במדינות שכנות). להבדיל מחלופה 1) יידרשו הרבה משדרים ליד כל איזור/ישוב.
שיבוש תחום L בצלחות הקליטה – דומה לפתרון הקודם, יותר ממוקד, אולם מצריך יותר משדרים שיחסמו ועלול לשבש גם קליטה של ערוצים אחרים שלא מעוניינים למנוע.
יש לציין כי כל החלופות שנסקרו אינן בסמכות משרד התקשורת, אכן כן נמצאות בידי גורם ביטחוני אחר שיכול לנקוט בפעולות אלו ככל שהנושא יוסדר. לכל אחת מהחלופות יש משמעויות מעשיות ועלויות תקציביות (פריסת משדרים , היקף הפריסה , מיקום וכו') שיש להסדיר עם הגורם האמון על הנושא.
יש לציין כי תחומי התדרים והלוווינים פועלים על פי כללים מוסדרים של ארגון ה- ITU ( International Telecommunication Union) אשר מסדירים את הנושא וכלל אסור למדינה לגרום להפרעות למדינות שכנות בתדרים שפועלים לפי ההועדות של ה ITU. לדוגמא, אם ההועדות לתדר מסוים הן לסלולאר אסור למדינה להפעיל מערכות שיגרמו לשיבושים/הפרעות. מותר לכל מדינה לפעול בשטחה ובלבד שלא תיגרמנה הפרעות למדינות שכנות. תחום הלוויניים מורכב עוד יותר כי הוא חוצה גבולות.
בנוסף למפורט לעיל, מצ"ב סקירה השוואתית שנערכה על ידי האגף לקשרי חוץ במשרד התקשורת בנוגע לחקיקה ופרקטיקות נהוגות במדינות שונות בנוגע להגבלת גוף שידור מקומי או זר ו/ או רשת חברתית בעילות שונות , ביניהן , חשש לפגיעה בביטחון המדינה.