חומר רקע

1 :לכבוד 1 ,ינואר2025 חה "כ יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות חברי ועדת הבריאות הנדון: ה תנגדות להטלת השתתפות עצמית בעב רו ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי אנו, נציגי ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל מתכבדים להגיש בזאת את הערותנו ל טיוטת צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשפ"ה- 2024 וכן לטיוטת תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מהשתתפות עצמית), הת שפ"ה- 2024 המובאות לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת . כבר בראשית דברנו נבהיר, כי אנו מתנגדים בתוקף למתווה המוצע , לפיו תוטל השתתפות עצמית בעד ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי , אשר כפי שיפורט בהמשך , הוא בלתי סביר ופוגע.בזכויות אדם באופן בלתי מידתי המתווה צפוי ליצור חסם משמעותי בפני קבלת טיפול נפשי, נוסף על החסמים שכבר קיימים , בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות ביותר, תוך פגיעה ב ז כותם הבסיסית של אנשים רבים לבריאות ולנגישות שוויונית לשירותי בריאות . כל זאת דווקא בתקופה הקשה בה אנו מצויים בשל המלחמה המתחוללת כבר מעל לשנה, אשר מחדדת ביתר שאת את הצורך בטיפולים נפשיים נגישים וזמינים. בנוסף, לעמדתנו ההוצאות הפרטיות עבור שירותי בריאות צריכות להתמצות בביטוח הבריאות שאדם משלם, ואשר נגזר ממצבו הכלכלי וההרכב ה משפחתי שלו. דבר זה הופך את מערכת הבריאות הישראלית לכזו המושתתת על עקרון האוניברסליות, וכל פגיעה נוספת בכך, הופכת אותה לשוויונית פחות, לטובה פחות– ובטווח הרחוק– גם.משיתה עלויות גבוהות על המדינה :ונפרט על פי המתווה המוצע, אנשים שיבקשו לקבל טיפולי פסיכותרפיה במערכת בריאות הנפש הציבורית בקופות החולים ידרשו לשלם השתתפות עצמית של35 .ש"ח למפגש שעד כה ניתן ללא עלות ילדים ובני נ ו ער אמנם יהיו פטורים מתשלום זה אולם ככל שמדובר באוכלוסי י ה הבגירה בישראל, .רק מעטים יזכו לפטור על פי טיוטת הצו תקבע אמנם 'תקרה ' רבעונית של210 ש"ח למשפחה, אולם עבור אנשים המשתייכים לעשירונים התחתונים ו עבור אנשים המתקיימים מ קצבאות קיום שחלקם לא יהיו פטורים על פי מתווה הנוכחי מדובר בסכומים משמעותיים . זאת ועוד, יש לזכור כי ההשתתפות העצמית עבור טי פולי פסכותרפיה תתווסף א ל השתתפויות עצמיות אחרות אותן נדרשים לשלם אנשים הזקוקים לשירותי בריאות- השתתפות עצמית עבור תרופות, ביקור אצל רופאים יועצים וכ .'ד דבר זה יהווה חסם משמעותי שימנע מ אנשים רבים לפנות לטיפול ויפגע קשות בשוויון ובזכות לבריאות דווקא .של אלו שאין להם חלופות פרטיות נגישות נציין כי לחשש זה יש ביסוס בסקרים ומחקרים המראים כי אנשים רבים נמנעים מלצרוך שירותי בריאות בשל התשלום הנדרש עבורם. כך, על פי סקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות של מכון מאיירס -ג'וינט - 2 ברוקדייל לשנים1 202 -2 202 , 1 12% מהמשיבים ענו כי ויתרו על טיפול רפואי בשל הקושי לשלם עבורו. שיעור זה עולה ל- 19% בקרב החמישון התחתון. בסקר שערכה ההסתדרות הרפואית ביוני2023 דיווחו כ- 30% מהמשתתפים, כי נאלצו לוותר על .שירות רפואי בשל גובה ההשתתפות העצמית2 מסקר שנערך על ידי עמותת רופאים לזכויות אדם בדצמבר 2024 ו אשר ממצאי ו טרם פורס,מו ע לה ו כי כ - 49%מהאו כלוסייה נאלצו לוותר בשנה האחרונ ה על שירותים רפואיים בשל מחיר.ם קרוב למחצית מהנשאלים דיווחו כי נאלצו לצמצם הוצאות אחרות על מנת לעמוד בעלויות בריאותיות. נדגיש כי בניגוד לביקור אצל רופא מומחה,, לדוגמה שם ההשתתפות העצמית היא רבעונית, על פי המתווה המוצע ,בתזכירים ההשתתפות העצמית בטיפולי פסיכותרפיה תהיה עבור כל טיפול וטיפול שכ אמור ניתנים על פי ר ו ב על .בסיס שבועי ולעיתים יותר מכך לפיכך צפוי כי שיעור האנשים שיוותרו על פנייה לקבלת טיפול יהיה גבוה אף יותר .בהשוואה לאלו שמוותרים כיום על פניה לרופא מומחה המתווה המוצע כולל אמנם מתן פטור לקבוצות מסויימות, אולם הוא יותיר אנשים רבים, לרבות כאלו שנמצאים מתחת לקו העוני וכאלו המתקשים כבר היום לעמוד בהוצאות החודשיות, .ללא מענה ,כך, על פי נתוני דוח העוני בשנת2022 חיו בישראל1,107,000 .בגירים מתחת לקו העוני3 על פי המתווה המוצע באותה שנה,442 350 בגירים בלבד היו זכאים לפטור מהשתתפות עצמית . 4 כלומר גם אם כל הזכאים לפטור הם אנשים הנמצאים מתחת לקו ,העוני מה שאינו המצב , לפחות68% מהאנשים הבגירים הנמצאים מתחת לקו העוני – מעל750,000 אנשים בנתוני שנת2022 – י ידרשו על פי המתווה המוצע לשלם עשרות שקלים בחודש עבור טיפול נפשי, אם יזדקקו לו . עוול זה אך מתעצם לנוכח העובדה כי מחקרים רבים מצביעים על הקשר הדו-כיווני בין עוני לבריאות נפשית: חיים תחת דחק הנגרם כתוצאה מעוני מגבירים את הסיכון לפתח בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, והתמודדות עם קשיים .נפשיים משמעותיים מעלה את הסיכויים לחוות עוני5 קשר זה מחייב לעשות מאמץ מכוון להנגיש ככל הניתן את .שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיה המתמודדת עם עוני תחת זאת המתווה המוצע מציב בפניה חסמים נוספים על .אלו הקיימים ככל שמדובר באנשים עם מוגבלות המקבלים קצבת נכות , בחלקם אנשים המקבלים קצבה בשל מצבם הנפשי – אלו זכאים כיום לפטור מהשתתפות עצמית עבור ביקורים אצל רופא משפחה ורופא מומחה (פטור הניתן גם )ל'תלויים' בהם, ולא ברור מדוע לא נכללו בזכאים לפטור מהשתתפות עצמית עבור טיפולי פסיכותרפיה . נדגיש כי מחקרים רבים מצביעים על כך שההוצאות העודפות של אנשים עם מוגבלות גבוהות משמעותית מאלו של אנשים ללא מוגבלות, ושיעור גבוה יותר של אנשים עם מוגבלות מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם בהשוו א ה .לאנשים ללא מוגבלות כך למשל , מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת2021 עולה כי 17% מהאנשים עם המוגבלות החמורה בגילאי20-64 התקשו לכסות את הוצאותיהם החודשיות, זאת בהשוואה ל- 5% .מכלל האוכלוסייה6 1 ( .לרון, מ., מעוז ברויאר, ר. ופיאלקו, ש2022 .)סקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה 2021. - 2022 . מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 2 תוצאות יוקר המחיה: כ- 30% מהישראלים מוותרים על שירותי רפואה , איגוד רופאי בריאות הציבור, מערכתDoctorsOnly , יולי2023 3 ( .קלינר קסיר, נ., פינס, ר., פלאם, נ2023 ,)דוח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות- 2022 ., הביטוח הלאומי, מנהל המחקר והתכנון 4 נתון זה מבוסס על נתונים)מדוח שנתי (סקירה שנתית- 2022 של המוסד לביטוח לאומי . לפי הנתונים בדוח זה באותה שנה103,343 אנשים קיבלו גמלה להבטחת הכנסה (זוג המקבל גמלת הבטחת הכנסה חושב כשני אנשים וכו'), אחד הקריטריונים לפטור מהשתתפות עצמית לבגירים. באותה שנה1,013,956 ,אנשים קיבלו גימלת אזרח ותיק14.8% מתוכם, כלומר150,065 אנשים קיבלו ה שלמת הכנסה ו- 97,034 אנשים קיבלו גימלת אזרח ותיק בתוספת גימלה נוספת לנכה, שני הקריטריונים המזכים מקבלי גימלת אזרח ותיק בפטור מהשתתפות .עצמית על פי המתווה המוצע 5 :לדוגמהincome adults - low DeCarlo Santiago, C., Kaltman, S., & Miranda, J. (2013). Poverty and mental health: How do and children fare in psychotherapy? Journal of Clinical Psychology, 69, 115–126, 6 נגר- ( .אידלמן, ר., קונסטנטינוב, ו., ברלב, ל2022 ,)אנשים עם מוגבלות בישראל: נתונים סטטיסטיים נבחרים , מכון ברוקדייל ומשרד .המשפטים 3 כאמור, החסם הכלכלי מתווסף לחסמים אחרים שכבר קיימים במערכת בריאות הנפש ובראשם משכי ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי , אשר עומדים באזורים שונים של הארץ על שנה-שנה וחצי ולעיתים אף יותר מכך, כמו גם הפיזור הגיאוגרפי של שירותי בריאות הנפש שעד י ין לוקה בחסר . הסקר של מכון ברוקדייל הנזכר לעיל הצביע על כך ש- 35% מהאנשים ויתרו על פנייה לקבלת טיפול רפואי או בדיקות רפואיות בשל זמני ההמתנה הממושכים ו - 9% 1 ויתרו על בדיקות או טיפולים בשל מרחק מהבית . 7 ,וכאילו לא די בזה טיוטת ה צו קובע ת כי קופת החולים תוכל לגבות את ההשתתפות העצמית מראש, במועד קביעת התור, וכי מי שלא הגיע לתור שנקבע ולא ביטל אותו לפחות24 שעות לפני מועד התור יוכל לקבל את ההחזר רק בתוך45 יום ו .רק לאחר שהגיש בקשה להחזר8 בפועל משמעות הדבר היא כי יוטל קנס על מי שלא הגיע לטיפול ושכח או לא הצליח לבטלו מבעוד מועד, לא צלח את הבי ו רוקרטיה הכרוכה בבקשת החזר או על בעלי אורייניות טכנולוגית חלקית . להסדר כזה אין אח ורע במערכת הבריאות, גם לא בטיפולים אחרים הניתנים באופן סידרתי כמו טיפולים בהתפתחות הילד . יתרה מכך, חוזר סמנכ"ל הפיקוח על קופות החולים קובע מפורשות כי אין לגבות השתתפות עצמית לפני שניתן השירות כדי למנוע מצב בו ידרש לתת החזר . 9 גם בהקשר זה נראה כי השלכות ההסדר המוצע לא נבחנו לעומק ולא ברור האם ה וא יפחית את אי ההופעה לטיפול, יביא ל יותר מצבים בהם המטופל יודיע מראש,שאין בכוונתו להגיע כך שניתן יהיה להציע את התור לאדם אחר או לחלופין , ,כפי שאנו חוששים שיקרה י יצור חסם נוסף מפני פנייה לטיפול בעיקר אצל האוכלוסיות המוחלשות. ,זאת ועוד מתווה זה ייצור קושי רב עבור אנשים שאינם משלמים את ההשת ת פות העצמית לקופת החולים בהוראת קבע, שכן אלו ידרשו להגיע פיסית למרפאה לצורך תשלום מראש עבור תורים .שיקבעו זמני ההמתנה הממושכים לקבל טיפול נפשי במערכת הציבורית מביאים אנשים רבים לפנות לקבלת טיפול בשוק הפרטי או לחלופין אצל מטפלים עצמאיים שבהסדר עם קופות החולים בהשתתפות עצמית העומדת כיום על כ- 150 ש"ח למפגש , שם זמני ההמתנה קצרים בהרבה . מצב זה יוצר כבר כיום אי- שוויון משמעותי בפניה לקבל ת טיפול בין מי שידו משגת לשלם מאות ולעיתים אלפי שקלים בחודש למי שאינו יכול לעמוד בעלויות אלו ונאלץ להמתין זמן רב לקבלת טיפול . לפ י כך סביר כי מלכתחילה מי שנשענים כיום על המערכת הציבורית משתייכים בעיקר לעשירונים התחתונים. המהלך המוצע לא רק שיביא כאמור לפגיעה באוכלוסיה זו אלא אף יעמיק את אי- השוויון בכך שיצור 'מדרגה' נוספת בין מי שיוכלו לעמוד בתשלום ההשתתפות העצמית המוצעת ל אלו שלא יוכלו לעמוד בכך ,ויוותרו ללא טיפול כלל. בנוסף על רקע זה לא ברור מדוע נמצא לנכון להותיר על כ נו את הסדר המטפלים העצמאיים , תוך הפחתה מסויימת בג ובה ההשתתפות העצמית במסלול זה, במקום לבטל כליל את ההשתתפות העצמית במסלול המטפל הע אי מצ , או למצער להשוות ה גו ל בה ההשתתפות העצמית תש קבע במסלול הציבורי המלא, ככל ש ת,קבע ולה פוך את מסלול מטפלים ה עצמאיים ל ציבורי ול נגיש לכלל האוכלוסיה . לא ברור גם מדוע הפטורים אשר ינתנו למי שפונים לקבלת טיפול במסלול הציבורי המלא לא יחולו גם על מי שיפנה לקבלת טיפול .אצל מטפל עצמאי נוסף על כל האמור, עולה השאלה מה מטרת ההסדר המו .צע דברי ההסבר ש ל שר הבריאות , חה"כ אוריאל בוסו אשר צורפו לטיוט ת הצו אינם מבהירים מה ה מטרה של גב י ה ית השתתפות ה עצמית , מעבר לאמיר ה עמומ ה שלא ניתן לה ביסוס, שהדבר נועד ' ליצור מחויבות של המבוטחים לטיפול פסיכותרפי ולמנוע נשירה באמצעו ' . 10 לפיכך לא ברור האם ההשתתפות העצמית ,נועדה לשמש כמקור מימון נועדה להביא לצמצום מצבים של אי- הופעה 7 שם 8 )טיוטת צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספת השנייה לחוק , התשפ"ד- 2024 , הוספת סעיף19 )(ב. 9 חוזר סמנכ"ל ל פיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים 'מס3/2016 : חובת מתן החזר עלות ההשתתפות העצמית עבור ההתחייבות למבוטח שלא ניצל התחייבותו וכן גביית השתתפות עצמית במעמד מתן השרות . 17.5.2016 10 טיוטת )צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספת השנייה לחוק , התשפ"ד- 2024 4 (no-show) לטיפול שנקבע ,ל שמש י 'וו ל סות ביקושים' או למטרה אחרת . שאלה זו עלתה גם בדיון שהתקיים לא מכבר בנושא בוועדת התשלומים של מועצת הבריאות11 ,ונותרה ללא מענה ברור. חוסר שקיפות זה מעלה ספק באשר למטרת הפגיעה ומידתיותה כיוון שהוא לא מאפשר לבחון כבר כעת האם גב י ית השתתפות עצמית היא הדרך הטובה ביותר להשג ת ה מטרות לשמן נועדה )(שאינן ברורות, .והאם ישנן חלופות טובות וראויות יותר בהתייחס לאפשרות שמדובר במקור מימון, בהתבסס על הנתונים שבידינו על היקף הטיפולים ('מגעים') שניתנים ,כיום על ידי קופות החולים ההכנסה הצפויה מההשתתפויות העצמיות עומדת על כ- 30 .מיליון ש"ח12 הכנסה זו שולית יחסית בהתחשב בתקציב השירותים האמבולטורים בבריאות הנפש , גם אם היקף המגעים יוכפל או אפילו ישולש כפי שראוי .שיקרה בדיונים שהתקיימו סביב אישור תקציב המדינה לשנה זו בוועדת הבריאות של הכנסת אף הובהר כי ההכנסה מההשתתפויות העצמיות אינה מובאת בחשבון בתקצוב התכנית הלאומית לבריאות הנפש, שאושר השנה, ועומד על תוספת של1.4 מיליארד ש"ח על פני שנתיים. לפיכך לא נראה כי ההשתתפות העצמית נועדה לשמש כמקור מימון משמעותי לבריאות הנפש ודבר זה מעלה ספק נוסף לגבי חוקיות התיקון . בהתייחס לאפשרות כי מדובר במנגנון שנועד לצמצם את תופעת האי- הופעה לטיפול(no-show) , הדעות חלוקות באשר לאפקטיביות של מנגנון זה, הגם שלא ברור אם יעילותו בהקשר זה נבחנה אל מול חלופות אחרות (כמו )תזכורת טלפונית , כך גם לגבי יצירת מחוייבות גבוהה יותר לטיפול ומניעת נשירה . בהתייחס למנגנון ל'ויסות ביקושים' עולה חשש כבד, כפי שמפורט במסמך זה, כי ה מהלך יביא להמנעות מפנייה לטיפול מסיבות כלכליות ובכך יביא למניעת טיפולים נחוצים ולא לצימצום טיפולים עודפים – אפשרות פחות סביר ה בהתחשב במשכי ההמתנה הארוכים שלצערנו בפועל מהווים סנן בפני עצמם . ,בנוסף חוסר הבהירות באשר למטרות המהלך לא יאפשר לבחון לאורך זמן האם ההשתתפות העצמית שת י קבע, ככל יתש .קבע, תשיג את מטרותיה בהינתן ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות למהלך זה, בעיקר על האוכלוסיות המוחלשות ביותר ובעיקר בתקופה המשברית בה אנו מצויים, לצד יוקר מחייה מאמיר שצפוי להמשיך ולפגוע באוכלוסייה גדלה והולכת יש הכרח לבחון מראש את ההשלכות של גבי י ת השתתפות עצמית על אוכלוסיות שונות כדי להימנע מפגיעה אפשרית בבריאותם של אנשים רבים , בחינה שלהבנתנו לא נעשתה . הצורך בבחינה מעמיקה של השלכות המהלך טרם יישומו על ה גם בדיון של ועדת התשלומים של מועצת הבריאות, :שהמליצה" לאור הידע הקיים על כך שהשתתפות עצמית היא מס רגרסיווי ועלול להוות חסם כלכלי בפני קבלת שירותי בריאות נחוצים, ולאור העובדה שהאוכלוסייה הנזקקת לשירותי בריאות הנפש היא גם כך במידה רבה אוכלוסייה מוחלשת, מומלץ לבצע עבודת מטה מקיפה לפני קבלת ההח לטה על הוספת השתתפות עצמית בבריאות הנפש. מומלץ שעבודת המטה תתבצע בשיתוף הציבור, תוך דגש על בחינת ההגנות והפטורים לאוכלוסיות הרלוונטיות" . 13 ,כאמור להבנתנו בפרק הזמן שחלף מאז הדיון בוועדת התשלומים ועד לפירסום,הטיוטות המובאות לדיון בוועדה .לא נבחן הדבר לבסוף נציין כי בנוסף לכל האמור לא ברור הרציונל הכלכלי לטווח הרחוק העומד בבסיס ה טיוטות. הצורך לשלם השתתפות עצמית עבור טיפול נפשי עשוי לגרום לאנשים לדחות את מועד הפנייה לקבלת טיפול או אף גרוע מכך– להימנע מכך לחלוטין , מה שעלול להביא להחמרת מצבם הנפשי , וכתוצאה אף להחמרה ,במצבם הגופני ולצורך בטיפול מורכב ו ממושך יותר אם וכאשר יפנו לבסוף לקבלו– או,לחלופין במקרים קיצוניים אף עשוי להביא 11 סיכום ישיבת ועדת תשלומים בנושא השתתפויות עצמיות בבריאות הנפש1/4/24 12 על פי הערכות משרד הבריאות ניתנים כיום כ- 1.2 מיליון טיפולי פסיכותרפיה בשנה . לפחות רבע מהם לילדים ובני נוער שיהיו פטורים על פי המתווה המוצע מתשלום השתתפות עצמית , זאת בנוסף למספר לא ידוע של טיפולים שניתנים לקבוצות אחרות שיהיו פטורות .מתשלום על פי המתווה המוצע גם אם מביאים בחשבון השתתפות עצמית שתעמוד על35 ש"ח כפי שמוצע, הרי ש סך כל הסכום שיגבה לא יעלה על כ- 30 מיליון ש"ח. 13 ה"ש6 5 לאישפוזים שעלותם גבוהה. זאת בנוסף לאובדן ימי עבודה שעשוי לה י גרם מקשיים נפשיים שלא יטופלו במועדם , לצד .פגיעה במגוון היבטים במשפחה ובמעגל התומך לסיכום, לעמדתנו .התיקון המוצע לוקה בחוסר מידתיות ובחוסר סבירות קיצוני והוא יפגע קשות בזכויות אדם נדגיש כי טיפול נפשי אינו מהווה מותרות– זהו טיפול חיוני, לעיתים מציל חיים , אשר ל אי-קבלת ו עלולות להיות השלכות חמו רות מבחינה בריאותית, כלכלית ועוד. כאמור, עמדתנו העקרונית היא, כי אין לפגוע בהיבטים האוניברסליים של מערכת הבריאות. גם אם יש מקרים בהם נגבית השתתפות עצמית עבור טיפולים בסל הבריאות – .הדבר פסול לטעמנו ובוודאי שאין להרחיב הסדר פוגעניים וללא הנמקה מספקת לאור כל האמור יש לעצור את קידום הצו ולבטל את המתווה המוצע בהיותו בלתי מידתי ובלתי סביר ותחת זאת: 1. עובר לתיקוני חקיקה יש לפעול לקיומו של הליך תקין ושקוף ובין השאר להגדיר את המטרות אותן אמורות ההשתתפויות העצמיות לקדם ו לבחון את ההשלכות שעשויות להיות לקביעת השתתפות עצמית לטיפולי פסיכותרפיה על אוכל ו .סיות שונות ותוך התבססות על נתונים ומחקרים שנעשו לאורך השנים 2. ,למצער ככל שיוחלט לאחר בחינה מעמיקה כי גביית השתתפות עצמית יכולה לשרת מטרות חיוביות במערכת בריאות הנפש, יש להבטיח כי הדבר לא יפגע באוכלוסיות מוחלשות ולא יעמיק את אי השוויון הקיים כבר כיום, בין היתר, :על ידי - הפחתת גובה ההשתתפות העצמית; - הרחבת הפטורים לכלל מקבלי קצבאות קיום והתלויים בהם ו לכל הפחות למי שפטור היום מ תשלום השתתפות עצמית על ביקור רופא ראשוני, רופא שניוני, מרפאות חוץ ומכונים, כולל מקבלי קצבת נכות ,והתלויים בהם ניצולי שואה ועוד; - יש לפטור, לפחות בתקופה הקרובה, אנשים המתגוררים בצפון ובדרום ואשר נפגעו במיוחד כתוצאה מהמלחמה הנוכחית; - תעי קב תקרת השתתפות עצמית רבעונית ל יחיד ו הפחתת תקרת ההשתתפות העצמית ל משפחה ; - השוו את גובה ההשתתפות העצמית אצל מטפל עצמאי לזה ש י יקבע, אם י י קבע, במסלול הציבורי , ולנמוך מביניהם; - החל ת הפטור מתשלום השתתפות עצמית (ככל שת י קבע כזו) גם על מי שיפנה לקבלת טיפול אצל מטפל עצמאי; - וטיב ל ההסדר המוצע לפיו התשלום י י גבה מראש, כולל ההסדר הנוגע לאי -הגעה, ו בחינת דרכים אחרות לצמצום תופעת האי -הגעה לטיפול . לפרטים נוספים: ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, :דוא"ל[email protected] :; טלפון5314830 - 054