חומר רקע

1 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות 12.12.24 לכבוד- ,שרי הממשלה, חברי הכנסת אתר החקיקה הממשלתי, ,רב שלום נייר עמדה מארגוני החברה האזרחית על תזכיר חוק לשיקום מרחיב לחבל תקומה בהמשך לתזכיר חוק "מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה– 2024 הארגונים: במקום– תכנון וזכויות אדם, מרחב אזורי הוגן בנגב, מרכז אדוה, עוקף ישראל, קולקטיב מזרחי- ,אזרחי קול רבני לזכויות אדם ו שתיל ) ("להלן: "הארגונים, :עמדתם את בזאת להגיש מתכבדים הארגונים ,חברתיים היבטים הקושרת מערכתית מבט נקודת אימוץ למען נדרשים תיקונים לבצע מבקשים לחבל מרחיב שיקום לקדם יפעל אכן זה חוק שתזכיר להבטיח בכדי קריטיים מנהליים ,סביבתיים ,כלכליים תקומה כפי שהינו מצהיר ומרחב אזורי הוגן, מקיים, בטוח ומשותף בנגב המערבי, היום ולטובת ה דורות ייקחו והישובים הקהילות ,האוכלוסיות שכל כך ,המושג של הרחב במובן ייתפס הביטחון בו מרחב .הבאים .משברים עם ומשותפת בונה והתמודדות היערכות שיאפשר באופן האזור של חוסנו בהבטחת שוויוני חלק ) אנו רואים בתוך השבר הנורא, מקום בו ניתן לבנות מחדש טוב יותרBuild Back Better ( למען האזור וכלל תושביו ותושבותיו. :להלן התייחסותנו בהתאם לדברי ההסבר בתזכיר החוק עולה כי נקבעו מספר הנחות יסוד : הנחת ה יסוד ה ראשונה - יצרו שלכאורה החלטות רצף פי על נקבע השיקום אזור החוק מהצעת שעולה כפי תקדים מהו אזור "חבל תקומה על בסיס אזור עוטף עזה" אזור המוגבל ל- 7 .בלבד מ"ק1 ,כפי נראה להלן מדובר בהנחת יסוד בעייתית ומפלה. 1 .יש החלטות שמתמקדות בסל התקומה לאור גודל האסון שקרה בו .החלטה 980 מ- 19/10/23 מטרות המנהלת .החלטה 1127 מ- 10/12/23 הנחיה למתווה רב-שנתי .תזכיר החוק מאפריל .החלטה 1699 התוכנית האסטרטגית . 2 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות הנחת ה יסוד ה הי שני – בעניין החזרה לשגרה ו קידו ם שיקום מרחיב 2. המסגרת המשפטית הקיימת של עדיפות לאומית לא מתאימה לשיקום מאומץ ומואץ של אזור אסון. על כן, נדרשת מסגרת משפטית חדשה של "אזור ."מיקוד לאומי יש לקבוע הגדרה משפטית חדשה של א ת שמש כ ות.תושבים בין פסולה לאפליה נוסף פתח .המערבי בנגב הנחות ה יסוד ה נוספות העומדות בבסיס התזכיר נמצאות בהלימה עם מטרת העל של קידום שיקום מכליל ומיטבי. בין הנחות אלה:מצויות הנחת היסוד השלישית – יש צורך בשיקום הוליסטי מרחיב– מיטבי מענה ,קיימא ובר עמוק מרחיב שיקום תחומי בכל הוליסטי מענה מתן .חדשות משפחות ומשיכת באזור לחיות הרצון השבת .החיים תחומי בכל .החיים, שלכולם השפעה הדדית הנחת היסוד הרביעית - ההצדקה לא נובעת באופן ישיר מהפגיעה שאירעה ב- 7/10 בטיפול מהצורך אלא בכל התחומים, .לאזור חזרה שתאפשר מציאות ליצור כדי הנחת היסוד החמישית - .יש אינטרס לאומי להבטחת החוסן לאזור הנחת היסוד השישית - הפגיעה חמורה נוכח ייחודיות החב ל3 . :עמדת הארגונים אנו, ארגונים מהחברה ,האזרחית, מבקשים להסב את תשומת הלב לתיקונים הנדרשים בהצעת החוק .להלן שיועלו ,מושתתים הם עליהם ובעקרונות בסעיפים 1. הרחבת גבולות החבל: ,על מנת להימנע משיקום חלקי בלבד המרחב גבולות את להרחיב יש האזוריות ובמועצות קודמות החלטות סמך על היישובים קביעת .זה חוק תזכיר במסגרת המטופל בטווח7 הק"מ תגדע את הנגב המערבי– קביעת תחום0-7 ק"מ כחבל תקומה נסמכת על החלטה משנת2004 :הבאות מהסיבות .כיום למצב רלוונטית ואינה א. הקריטריון של מבט בטחוני הוא צר ומתעלם מההבנה שהמרחב הוא חברתי-קהילתי-כלכלי .דהיינו , הוא מושתת על יחסים חברתיים בין רבים מבין היישובים ,במיוחד בתוך המרחב הכפרי ובינו לבין זה העירוני . מרחב שנבנה ומעוצב על ידי קודים תרבותיים שבחלקם הגדול משותפים לכל תושביו ומכילים בתוכם ידע מקומי רב חשיבות לצורכי השיקום . ב. ג דיעתו כמרחב אזורי בעל קשרים, מערך תעסוקתי, שירותי, תכנוני ותחבורתי, שעיקרו משויך .לאשכול רשויות נגב מערבי, מקשה על תכנון אזורי עם הקישוריות והמיקודים המיטביים בפרט את כלכלית מבחינה לשקם היכולת תיפגע7-0 מ"ק מסחר ,כלכלה קשרי המקיים באזור כשמדובר 2 המסגרת המשפטית של עדיפות לאומית מתאימה לצרכי שגרה .המסגרת המשפטית הקיימת לא מתאימה לשיקום מאומץ ומואץ של אזור אסון .לפי החלטה 2336 מ- 31/10/23 נדרש מיקוד לאומי כמענה לצורך בשיקום מרחיב באזור אסון . לפי החלטה 1710 מ- 17/4/24 יש לאמץ עקרונות מהניסיון העולמי בשיקום אזורי אסון . 3 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות ותעסוקה עם אזור נרחב ובחלקו הגדול– ."עירוני, המוגדר "נגב מערבי גדיעת המרחב יוצר ת .חוסנו את יחליש המרחבי שהפיצול חשש וקיים האזור בתוך פערים המעמיקות והדרה הפרדה .במקום לאחד כוחות למען הישגים שייטיבו עם השיקום, הוא סובל משברור ופילוג מזיקים חיתוך זה הינו מלאכותי ואינו מתואם אפילו עם ה תוכנית אסטרטגית מרחבית למדינת ישראל שפורסמה על ידי מנהל התכנון בחודש יולי2024 , בה ישנה.חלוקה אזורית שונה חלוקה לאזורים לפי תוכנית ישראל למדינת מרחבית אסטרטגית ג. הא רגונים טוענים כי יש להרחיב את גבולות החבל גם לאופקים שאיבדה50 מתושביה במתקפת 7/10 וניזוקה קשות, כמו גם ערים נוספות בפרט אשקלון , נתיבות ורהט. ניתן לדרג צרכים תזכיר במסגרת להתייחס יש .כולו המערבי הנגב מרחב את המשבש באופן להדיר לא אך ותקציבים חוק זה גם ליישובים העירוניים העורפי י ם ולחייב כיצד ניתן לחזק אזורים אלה בכדי לייצר שיקום .המערבי לנגב מרחיב 2. יש להגדיר "תושב" בצורה רחבה וברורה יותר – .בתזכיר החוק ההגדרה צרה ואינה ברורה כתוצאה מאירועי ה- 7.10 מעבר חל .צעירות ממשפחות בפרט ,התדלדלו או קהילות התפרקו מאוכלוסיות מבוססות לאוכלוסיות פגיעות. העקורים נחלקים למספר קבוצות ולכל קבוצה צרכים בפרט ,לאזור מחוץ שמצויים מי בתהליך להכליל יש ,לכן .הולם מענה מוצאים תמיד שלא שונים אם נדרש סיוע נפשי. ועל כן יש ל .הרחיב את ההגדרה כך שיכלול אוכלוסיות אלה 3. יש צורך ב הקמת גוף שי.פקח על השיקום המרחיב המואץ בחבל תקומה כיום עבודת הפיקוח והבקרה מפוזרת ורופפת. יש צורך במינוי ועדה מפקחת, ולחלופין, להקים מועצה נבחרת ומתנדבת 4 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות על פי מפתח ייצוגי מהאזור– .מועצה שתהיה בעלת סמכויות של דירקטריון הועדה/המועצה הנבחרת י אפשר ו ,ראיה רחבה ואחידה י קבע ו קריטריונים שקופים וברורים לחלוקה; יסנכרנו את ההטבות עם המענקים גם מחוץ לתקציבי תקומה ו ימנעו תקצוב יתר מצד אחד או חסר מצד שני; יפקחו ,החבל לרשויות ,לחבל מרחיב שיקום במסגרת שניתנות וההטבות המשרדים פעולות על ליישוביו, לתושבים או לתאגיד לעניין פעולתו בחבל; ויוודאו כי אלו ניתנות בהתאם לדין במטרה לקדם את האזור כולו כמרחב אזורי הוגן ומתפקד וכן בהתאם לעקרונות של צדק חלוקתי. הוועדה , ,ולחלופין, המועצה ישמשו כגוף המתכלל את סך כל המענקים הניתנים לכל יישוב ועסק כדי לוודא בשיקום והשוויון הצדק עקרונות של יישומם את ויוכלו לעקוב אחר היעילות של השימוש במענקים .ועד כמה ענו למטרה לשמה הוענקו 4. ורחב כללי ציבורי אינטרס הינו לאומי אינטרס כי לקבוע יש– אינטרס הרואה בצורה שווה את כל האוכלוסיות שנפגעו במרחב בהתאם לרמת הפגיעה בהן תוך שקילת שיקולים של קידום אוכלוסיות מוחלשות וחיזוק המרחב כולו. במסגרת זו יש למנוע הדרת אוכלוסיות בשל שיקולים .לאומיים כביכול 5. ולא השלטון מכלל כחלק המנהלת סמכויות את לקבוע יש מהיר פיצוי לאפשר הרצון עם יחד .כגוף המתנהל באופן עצמאי, יש לקבוע עבודה בתיאום עם האשכולות והרשויות המקומיות המשרדים עם התייעצות חובת ,להטבות וכללים מידה אמות לגבש סמכות ,ובקרה מעקב לקבוע יש .או עם היועצת המשפטית לממשלה. יש לקבוע הסדר עבודה מול הרשויות המקומיות ותיאום איתן 6. יש לקבוע חובת פרסום רחבה יותר מזו שנקבעה בתזכיר הנובעת מעקרון השקיפות המחויב בכל משטר דמוקרטי תקין) . בכלל זה, יש לקבוע1( חובת פרסום של בקרה תקציבית שתשקף ,המלחמה בעקבות שנפגעו אוכלוסיות לשיקום הנוגעות הממשלה החלטות כלל ביצוע קצב את /רווחה /חינוך /תעסוקה /פיזי שיקום) תחום לפי בפילוח בפועל ההוצאות כלל אודות מידע ותכלול וכו/(, פרויקט, רשויות היעד, והיישות אליה הועבר התקציב )משרד ממשלתי/רשות מקומית/עמותה ,או ארגון חיצוני(. ראוי כי דוחות אלו של שקיפות תקציבית יפורסמו באופן קבוע בכל רבעון ויכללו מידע על התכנון ה תקציבי, ההוצאות בפועל, והפערים הקיימים ביניהם. בנוסף ) יש לקבוע2 ( חובת ניתוח מגדרי של הגופים כלל את לחייב יש .השיקום ותקציבי תוכניות שעוסקים בשיקום הנגב המערבי ותושביו– ובמשרדי המקומיות ברשויות ,תקומה במנהלת הממשלה– האוכלוסיות אודות מגדר רגישי ונתונים מידע שיטתי באופן ולפרסם לעקוב ,לאסוף שנפגעו ממציאות המלחמה– בכלל תחומי החיים, לרבות בסו ;גיות של אפליה ופגיעה בתעסוקה חלוקת העבודה השקופה; צרכים מתחום הבריאות והרווחה; אלימות במשפחה; תפוצת הנשק והשלכותיו על נשים. מידע זה הינו קריטי להבנה מעמיקה של הצרכים היי תושבות נשים של חודיים ,האזור, בדגש על נשים מקבוצות חברתיות מוחלשות ובקבוצות גיל שונות, בעת מלחמה ואחריה .ולצורך גיבוש מדיניות שיקום ומנגנוני פיצוי רגישי מגדר שיספקו מענים הולמים 7. יש לקבוע ש שיקום האזור יהיה בשיתוף פעולה מלא עם השטח- כל תוכנית לשיקום אזור אסון מתנה הצלחה בשותפות עם המשוקמים , והפיכתם חזרה לאחראים לגורלם מינוי היא המנהלת . 5 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות ממשלתי של גוף שעל פי מתווה החוק שלה, אמור להיות בעל סמכויות-על, הגוברות על כל תוכנית אין כיום .אחרת מעורבות של ממש מצד האוכלוסייה ואף מנהיגותה ה של ולמידה היכרות אין , אזור ואין מועסקים ב תפקידי מפתח ב תקומה מתושבי ו .. שיטת ההתנהלות היא מול כל יישוב בנפרד בגישה זו נוצרים הפרדה ותחרות על המשאבים בין היישובים, המפוררות את המרחב ומחלישות את המועצות האזוריות והאשכול האזורי יהודים ובין לעירוני הכפרי המרחב בין מתח נוצר . לבדואים. יצירת רשת אזורית של קשרים במקום הפרדה ביניהם ושיתוף בקנה- היו אזורי מידה .מונעים תופעות אלה למשרד כפופה התוכנית .בממשלה התושבים לתלות חשש מעלה החוק מתווה ראש הממשלה, אין די ביזור סמכויות לאזור. כגוף ממשלתי הממונה מלמעלה, תקצוב ומינוי בעלי תפקידים במנהלת עלולה ללקות בשיקולים פוליטיים. כך גם מינוי ראש המנהלת מבלי לבדוק אם ליושבי החבל יש בו אמון. אל והרגיש המורכב השיקום תהליך להצלחת באשר מדאיגים סימנים ה .מאין כמוהו אולי ראוי ש התוכנית תהיה כפופה ל הרשויות על אחראי שהוא מכיוון הפנים משרד המקומיות וגם על הליכי התכנון. 8. יש לקבוע שהמנהלת תפעל ותוקם כגוף דמוקרטי תקין . יש לקדם שקיפות, מעקב ובקרה על ,ביטחון תחושת לקדם יש .מושתתים הם עליהם והעקרונות ,בחירתם ,והתקציבים התהליכים וודאות ואמון בשלטון שאינם קיימים כיום בקרב התושבים והם הבסיס לשיקום מיטיב. בהמשך לכך יש לראות את טובת האזור כולו ולפעול לשיקום מכליל ומרחיב האוכלוסייה כלל את המייצג , .שחיה במרחב ערב המלחמה 9. .הצלחתו של אזור תלויה בתכנון של מרחב הוגן ככל שניתן דהיינו, מרחב דמוקרטי, מכיר בכלל לאוכלוסיות לב תשומת תוך ,השונות לקבוצות הוגנת בהקצאה ושוויוני ,החברתי במרחב הקבוצות מוחלשות. חלוקת משאבים הוגנת בהתאם לצורך ולהזדקקות של כל קהילה. בסוף, נדגיש כי על התוכנית לעודד התפתחותה של זהות האזורית משותפת כיסוד מכונן.בבנייתו של החוסן האזורי לסיכום, הארגונים החתומים על מסמך זה מבקשים להבטיח חזרה בטוחה וראויה של קהילות ,משפחות ופרטים המבקשים לחזור לביתן .דווקא מתוך הכרה בקשר ארוך השנים למקום שהוא בית ,על כלל מרכיבי החיים והנכסים החברתיים ,כלכליים ,תרבותיים הקיימים בו ,ומתוך רצון לשקם ,ולבנות מחדש ביחד טוב יותר ,קוראים הארגונים החתומים על מסמך זה ליישום הדברים הבאים : א. הגדרה מחודשת לגבולות תזכיר החוק כך שיכללו את אופקים ,נתיבות ,אשקלון , מרחב העיר רהט והמרחב הכפרי הערבי-בדואי )הלא מוכר (סביבתה בהתאם לקשרים והזיקות הקיימות . ב. ה גברת מנגנוני הפיקוח והבקרה אחר תהליכי השיקום בנגב בעקבות המלחמה– מינוי באמצעות ועדה מפקחת ולחלופין, הקמת מועצה נבחרת ; וקביעת חובת פרסום רחבה לאור עיקרון השקיפות - שתחייב פרסום שוטף, אחת לרבעון, של דוחות בקרה תקציביים ופרסום ניתוח מגדרי מעמיק של .תקציבי השיקום, עבור כל שנת פעילות ג. ה בין חברתית כלכלית המנהלית השותפות את וירחיבו שיחזקו תשתיות ובניית הסינרגיה גברת מנהלת תקומה לממשלה ובין הערים למרחב הכפרי, ושיאפשרו למרחב הכפרי בחברה היהודית 6 )עיקר מימונם של הינו החתומים מהארגונים חלק (זרות מדינות מישויות והערבית בדואית לממש באופן שוויוני תפקודים חקלאיים, ולמרחבים העירוניים לבנות ולחזק .תפקודים עירוניים ולפעול כמרחב אזורי משותף לכלל תושביו 'על החתום הארגונים )לפי א- ('ב- במקום – ,תכנון וזכויות אדם, מרחב אזורי הוגן בנגב, מרכז אדוה עוקף ישראל, קולקטיב מזרחי- ,אזרחי לזכויות רבני קול ,אדם שתיל