חומר רקע

דוח החינוך בגיל הרך התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש כתיבה, מחקר ועריכה אקדמית: ד"ר גלית בינט ייעוץ מדעי: ד"ר אורית דרור 2024 דוח החינוך בגיל הרך התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש כתיבה, מחקר ועריכה אקדמית: ד"ר גלית בינט ייעוץ מדעי: ד"ר אורית דרור בתמיכת קרן ברכה וקרן יד הנדיב 2024 עיצוב גרפי: ערן צירמן עריכה לשונית: רותי קליין התקנת מקורות: רונית ארבל , כל הזכויות שמורות2024 © דוח החינוך בגיל הרך התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 2024 כתיבה, מחקר ועריכה אקדמית: ד"ר גלית בינט ייעוץ מדעי: ד"ר אורית דרור המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך 3600600 :מכללת אורנים, קרית טבעון, מיקוד [email protected] :דואר אלקטרוני www.oranim.ac.il 04-9838802 המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים פועל לקידום איכות החינוך והטיפול בגיל הרך באמצעות פיתוח מקצועי, התמחות פדגוגית מבוססת מחקר ושינוי מדיניות, שיעמידו את הגיל הרך בישראל בראש סדר העדיפויות החברתי. ד"ר גלית בינט כותבת דוח מדיניות הגיל הרך. - חוקרת בכירה ). קושרת במחקריה ובניסיונה המקצועי בין חינוך, תכנון ערים B.ed, MA. PhD( גלית בינט ומדיניות ציבורית. מחקרה הייחודי באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר זכה בפרס ז'אק ) על תרומתו לחקר הכלכלה הפוליטית, משרטט נתיב מעשי לקידום Jacques Nass( נאס מדיניות חינוכית הנקשרת לחזון הפיתוח המקומי ולנכסים חברתיים וכלכליים אזוריים. במסגרת עבודתה צברה ניסיון פרקטי בהובלת מיזמים חינוכיים, טכנולוגיים וחברתיים פורצי דרך בשלטון המקומי, במוסדות המדינה ובמגזר השלישי, ובהם ניהול פדגוגי של עמותת "סנונית" לקידום החינוך המתוקשב והקמת אתר "גלים" לבתי ספר יסודיים, ניהול עמותת "ארץ אחרת" וכתב העת, קידום מדיניות ציבורית במרכז לפלורליזם יהודי, ניהול החינוך לתרבות והובלת מיזם "העיר כמרחב למידה" בעיריית חולון. ד"ר אורית דרור יועצת מדעית, דוח הגיל הרך- מייסדת שותפה של המכון וחברה בצוות הניהול . קודם 2023 אורית פעילה חברתית בתחום הגיל הרך. ניהלה את המכון מאז היווסדו ועד )  וראש תכנית 2015 2021-( לכן כיהנה כראשת החוג לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים ).2013-2021( ההכשרה בגיל הרך . מחוץ למכללה היא ריכזה (בשותפות) את פורום 2002לימדה בחוג קורסים שונים החל מ ), היתה ועדיין שותפה בפורומים שונים המקדמים 2015-2021( הגיל הרך במכון מופ"ת -מדיניות הקשורה בגיל הרך. היתה חברה בועדת המתווים להכשרה להוראה (ועדת ודמני ).2017-2019( )ענבר );  תואר שלישי בחינוך 2022( אורית  בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית באקדמיה ), ותואר 2001 ,אביב-), תואר שני ביעוץ חינוכי (אוניברסיטת תל2014 ,(אוניברסיטת חיפה ).1995 ,אביב-ראשון בריפוי בעיסוק (אוניברסיטת תל תודות תודתנו נתונה למר אריאל דלומי, מנכ"ל קרן ברכה ולגב' אידה לי רדי, מנהלת תוכניות, תחום הגיל הרך, קרן יד הנדיב על ההכרה בחשיבות הדוח והשותפות. תודה מיוחדת לד"ר טלי משעל יריב, מנכ״לית קרן ברכה לשעבר, שהאמינה בנו ונתנה לנו רוח גבית לאורך כל הדרך. תודתנו העמוקה נתונה גם לד"ר מירב תורג'מן, ממונה על היחידה לפיתוח פדגוגי באגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, לד"ר כרמל בלנק, המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין וחוקרת בכירה במרכז טאוב, לד"ר ניר מיכאלי, רקטור, מכללת אורנים ולסגל המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך שבמכללת אורנים על הקריאה, על הביקורת הבונה ועל ההערות המועילות. הקדמה החינוך בגיל הרך, ובייחוד בגיל הינקות (לידה עד שלוש) לא עמד מעולם במרכז המדיניות החינוכית בישראל ובארצות המתפתחות, ולא הושקעו בו המשאבים ותשומת הלב השלטונית הראויים. בחלוף העיתים החלו מתפתחות תיאוריות חדשות והן שפכו אור על הילד, על גיל הינקות והיַ לְ דּות. אלו, לצד תמורות כלכליות, אידיאולוגיות וחברתיות, ערערו את הנחות היסוד ואת מסגרות החשיבה שהכתיבו את המדיניות בתחום, וקראו להתבוננות מחודשת על המדיניות החינוכית בגיל הרך. מתוך כך החלו נוצרים תהליכי שינוי בשורה של מדינות, והם מאופיינים בדינמיקה של בדיקה, למידה, הפריה הדדית והתפתחות. הייתה בבחינת יריית 2011 המחאה הציבורית שהתעוררה בישראל בשנת פתיחה לדיון במדיניות הגיל הרך. מסמכים שנכתבו בעשור האחרון עמדו על הצורך במדיניות מתואמת המקיפה את כלל המענים, הזכויות והשירותים הניתנים לילדים ולמשפחותיהם. אלא ששנים ללא השקעה בתחום והעדר יד מכוונת הובילו להתפתחות מענים חלקיים שצמחו אד הוק, ולמערכת סבוכה ונעדרת תשתיות מוסדרות. מצב דברים זה מהווה אתגר לקובעי וקובעות מדיניות, והם נאלצים להתוות אסטרטגיה, להקצות משאבים ולתת מענים על בסיס מידע חלקי ומעורפל. דוח המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך שבמכללת אורנים מבקש להציג תמונת ), תחום המצוי בליבת Edu–Care( מצב בהירה של חינוך־טיפול איכותי בגיל הרך עיסוקו של המכון ומהווה גורם מכריע בצמצום פערים ובניית חברה בריאה. הדוח יבחן את מכלול התשתיות הנדרשות לקידום התחום: ארגוניות, רגולטוריות, אנושיות, פדגוגיות, מחקריות, פיזיות וכלכליות. באשר לכל 5 דוח החינוך בגיל הרך 2024 6 אחת מהן תיסקר הספרות הקיימת והנתונים הזמינים ממקורות שונים, ימופו נקודות עיוורון – מה לא ידוע לנו וחשוב לדעת – והמידע ינותח מנקודת מבט חדשה. הדוח הנוכחי עוסק בתשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש. הוא בוחן את המבנים והמערכות הקיימות, ויוצר המשגות חדשות, מנתח נתונים גלויים מזוויות חדשות, מציג מידע חדש, ומעורר שאלות הנוגעות לאתגרי המערכת, למדיניות הקיימת ולדרכי פעולה אפשריות. 7 תוכן העניינים 11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מבוא .1 11. . . . . . . . . . . . . . .האחריות הציבורית לחינוך מלידה עד גיל שלוש .2 מערך החינוך מלידה עד גיל שלוש על הרצף שבין .2.1 11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הציבורי לפרטי 15. . . . . . . .מדרג הציבוריות של המסגרות החינוכיות־טיפוליות .2.2 16. . מגוון המסגרות החינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש .2.3 22. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הסדרה ופיקוח .3 מצב הרישוי במעונות יום החוסים תחת חוק הפיקוח .3.1 22. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . )(שבעה פעוטות ומעלה מסגרות חינוכיות טיפוליות מוכרות (סמל): סיווג, פיקוח .3.2 24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ותפוסה הגורמים המפעילים מסגרות חינוכיות־טיפוליות בפיקוח .4 26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ממשלתי 27. . . סיווג המפעילים לפי זרם חינוכי, מטרות ותחומי פעילות .4.1 30. . . מפעילים ללא מטרות רווח – סיווג עצמי ותחומי פעילות .4.1.1 :)חברות פרטיות המפעילות מסגרות מוכרות (סמל .4.1.2 31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תחומי עיסוק רשויות מקומיות – מגמות בולטות בהפעלת מסגרות .4.2 33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .)חינוכיות מוכרות (סמל מפעילי מסגרות מוכרות (סמל) מלידה עד גיל שלוש – .4.3 36. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פריסה גיאוגרפית 39. . . . . . . . . . .מעונות יום שיקומיים – מפעילים ופריסה גיאוגרפית .4.4 ,. התאגידים המפעילים מעונות יום שיקומיים: סיווג4.4.1 39. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מטרות ורמת ציבוריות 43. . . . . . . . . . . מימון מעונות יום שיקומיים על ידי המדינה .4.4.2 49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מסגרות פרטיות שאינן בפיקוח .5 50. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יקנעם עילית כמקרה מבחן .5.1 54. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סבסוד מעונות יום ומשפחתונים .6 57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סיכום .7 59. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רשימת מקורות .8 1 נספח סוגי התאגידים המפעילים מסגרות חינוכיות־טיפוליות 63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . )מוכרות (סמל 2 נספח השוואה בין הדרישות לרישיון הפעלת מסגרות חינוכיות־ 65. . . . . . . . . . . . . .)טיפוליות לבין הדרישות לרישיון והכרה (סמל 9 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש תקציר חינוך־טיפול מלידה עד גיל שלוש אינו חוסה תחת חוק חינוך חובה חינם, ועומד מאז הקמת המדינה בשולי המדיניות החינוכית בישראל. שנים ללא השקעה בתחום הובילו לקיומה של מערכת לא מאורגנת, סבוכה ונעדרת תשתיות מוסדרות, אשר המידע על אודותיה חלקי ומעורפל. דוח זה עניינו המערכת הקיימת לגיל לידה עד שלוש, והוא שופך אור על המבנים הקיימים, מסביר אותם וממשיג אותם. במסגרת זו דן הדוח בשני נושאים עיקריים: האחד, הגדרת 'חינוך ציבורי', מושג רווח שאינו מוגדר בחקיקה, ואפיון רמת הציבוריות של המסגרות החינוכיות־ טיפוליות בהתבסס על נתונים ותבחינים של בעלות, מימון, בקרה ואחריותיות. השני, 'מיפוי תאגידים' המנהלים מוסדות חינוך לגיל לידה עד שלוש, ובכללם מעונות יום שיקומיים, על פי מטרותיהם המוצהרות, הזרם החינוכי שהם משתייכים אליו והפריסה הגיאוגרפית. הדוח מלמד כי חינוך ציבורי בהגדרתו המלאה אינו קיים במסגרות חינוכיות־ טיפוליות המצויות תחת חוק הפיקוח על מעונות היום. הוא מציג נתונים עדכניים ולפיהם רשומים במערכת 2024 לחודש מרץ מעונות יום 6,084 הרישוי של משרד החינוך 4,702 ,שבהם שוהים שבעה פעוטות ויותר 271 ,מעונות המחזיקים רישיון בתוקף סגור )2023 מעונות יום (מרץ6,084 ילדים ומעלה7 מעונות יום בהם מעונות יום4,702 המחזיקים רישיון בתוקף מעונות יום 593 רשומים המוכרים במערכת אך טרם הגישו בקשה מעונות יום 271 בהליך רישוי מעונות 518 יום שנסגרו בתשפ"ד דוח החינוך בגיל הרך 2024 10 מעונות רשומים המוכרים במערכת אך טרם הגישו593 ,המצויים בהליך רישוי מעונות שנסגרו בתשפ"ד. חרף העובדה שמספר המסגרות 518בקשה, ו־ המוכרות (סמל) בשנת הלימודים תשפ"ד נותר ללא שינוי משנת הלימודים במעונות 20% תשפ"ג, הממצאים מלמדים על תפוסה פוחתת בשיעור של בהתאמה). 47,722 ו־38,336( היום בפריסה ארצית ומציג 2024 – אפריל2023 הדוח מתבסס על נתונים שנאספו בין החודשים יולי תאגידים מחזיקים בסמל ארגון ומפעילים מסגרות מוכרות 684 מידע ולפיו 46% , מהתאגידים הללו פועלים לתועלת הציבור79% .(סמל) מסובסדות ) ממוקם במחוז 186( מזוהים עם החינוך החרדי, ושיעור גבוה מכלל התאגידים מהם 80% ,) מהתאגידים פועלים למטרות רווח (חברות בע"מ143 .הצפון פועלים בתחומי הביטוח, 10% מצהירים על קידום מטרות חינוכיות, ולצידם מהתאגידים 38% .הבנייה, ההשקעות הפיננסיות, התיירות, המדיה והמזון הפועלים למטרות רווח פונים לציבור הערבי. הנתונים הנוגעים למעונות היום השיקומיים מלמדים כי אלו מופעלים בידי מהתאגידים הללו פועלים לתועלת הציבור (עמותות, 91% . תאגידים46 גופי השלטון המקומי ובתי חולים), מתוכם העמותות נבדלות זו מזו בדרך מהעמותות המשרתות את האוכלוסייה 56% :שהן ממומנות על ידי המדינה היהודית הכללית והערבית ממומנות באמצעות התקשרויות, מכרזים מהעמותות המזוהות 86% שהמדינה עורכת לקניית סחורות ושירותים, ואילו עם האוכלוסייה החרדית ומפעילות מעונות יום שיקומיים ממומנות בדרך של הקצבות ותמיכות. ההמשגה של המונחים, הנתונים העדכניים וניתוחם יוצרים בסיס מידע והגדרות מדויקות שעל פיהם ניתן לגבש מדיניות שתכליתה קידום חינוך־ טיפול איכותי לגיל לידה עד שלוש, ולהקצות משאבים באופן מושכל. תשפ"ג 38,336 תשפ"ד 47,722 20% מספר מקומות פנויים במעונות היום התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 11 .1 מבוא מערך מסגרות היום לתינוקות וילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים (להלן: לידה עד גיל שלוש) איננו חינוך ממלכתי. בשונה ממערכת החינוך לגיל שלוש, אין מדובר ב"חינוך הניתן מאת המדינה על פי תוכנית הלימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או של ). נהפוך הוא, זהו 1953-מי שהוסמך לכך על ידיו" (חוק חינוך ממלכתי התשי"ג חינוך שאינו ניתן באופן ישיר על ידי השלטון המרכזי, ואיננו באחריות שר אחד ובפיקוחו המלא. כפי שיתואר בהמשך, מדובר במערכת ארגונית מורכבת ביותר הנתונה בידי גורמים רבים בעלי זיקות שונות ואינטרסים מגוונים, ללא מערך פדגוגי כללי ומחייב. מטרת דוח זה לשרטט את המפה הארגונית הסבוכה שנוצרה בגיל לידה עד שלוש במדינת ישראל. .2 האחריות הציבורית לחינוך מלידה עד גיל שלוש .2.1 מערך החינוך מלידה עד גיל שלוש על הרצף שבין הציבורי לפרטי החינוך מגיל לידה עד שלוש מצוי על הרצף שבין חינוך ציבורי לבין חינוך פרטי. המונח 'חינוך ציבורי' אינו מעוגן בחוק אך מבטא רעיון של חינוך שווה לכל נפש, זמין, באיכות ראויה ומותאם אוכלוסייה ואורחות חיים. הוא ניתן כשירות ציבורי אשר נועד למלא את המחויבות הבסיסית של המדינה (משרדי הממשלה, גופי השלטון המקומי ורשויות ציבוריות אחרות) באופן ). 2003 ,יעיל, שוויוני ואיכותי (משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור , וכן 1998–חוקים שונים (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות .1 .2 דוח החינוך בגיל הרך 2024 12 ) מלמדים כי שירות ציבורי ניתן בידי גוף ציבורי2000-ציבוריים, התשס"א במקום המנוי בחוק וללא הפליה.1המוגדר בחוק מבט על מערך החינוך מלידה עד גיל שלוש מגלה כי רמת הציבוריות (בהתבסס ) של המסגרות החינוכיות נעה על רצף 2005 ,; בלסBelfield &Levin, 2002 על שלהלן): בקצה האחד מצוי החינוך הציבורי 1 בין שני קטבים (כמפורט בטבלה בגיל הרך שמספק השלטון המקומי, ממומן דרך הכנסות ממיסים ומבוקר באמצעות חקיקה, מערכות פיקוח, ביקורת וחובת דיווח, עם המלצה לתוכנית פדגוגית; בצד שמנגד מצוי החינוך הפרטי (לא ציבורי) ולו שלושה מאפיינים: הוא ניתן על ידי ספק פרטי, מתאפיין בשיעור מימון גבוה מצד מקבלי השירות, ומנגנוני הפיקוח עליו אינם רשמיים ונתונים לדרישות ההורים ולשביעות ). החינוך שאינו ציבורי מלידה עד גיל שלוש התהווה Hirschman,1970( רצונם לאורך השנים כמענה לצורך שלא סופק על ידי המדינה, הן כתוצר של יזמּות הבאה 'מלמטה' והן כמענה ממשלתי מוגבל הבא 'מלמעלה'. עד היום החינוך שאינו ציבורי מהווה נתח מרכזי במערכת החינוך לגיל לידה עד שלוש. הוא משרת את ההורים והקהילות אשר אינם זכאים, או שאינם יכולים, ליהנות מהחינוך הציבורי המקביל והמצומצם בהיקפו, וכן את מי שאין ידו משגת לשלם שכר לימוד חרף הסבסוד. לצידם מצויים גם מי שבוחרים בחינוך הפרטי מטעמים אידיאולוגיים ומשיקולים של מעמד חברתי־כלכלי. בתווך שבין החינוך הציבורי לחינוך הפרטי מצויות מסגרות חינוכיות הנבדלות ) 3( ;) מימון2( ;). בעלות1( :זו מזו במשקל השונה הניתן בהן לרכיבים אלו רגולציה ואחריותיות. ) הבעלות נוגעת לבעלי השליטה הכלכלית, האידיאולוגית והפדגוגית 1( במסגרות החינוכיות. כך נוכל למצוא בקצה האחד מפעילים בבעלות ציבורית מלאה הפועלים לתועלת הציבור, ובקצה האחר מפעילים בבעלות פרטית הפועלים למטרות רווח בלבד (גם אם יש למסגרת קו אידיאולוגי פדגוגי). ) המימון נוגע להקצאת המשאבים הדרושים להפעלת המסגרות החינוכיות: 2( מבנה, ציוד ותחזוקה, כוח אדם, הכשרה ושכר; ביטוחים ומיסוי. בהקשר זה קיימות מסגרות הנתמכות על ידי המדינה באופן מלא או חלקי באמצעות הקצבות ותמיכות, קניית שירותים, העמדת מבני ציבור ומתן סיוע להורים בתשלום שכר הלימוד המפוקח על ידי המדינה, לפי קריטריונים מובחנים. משרדי הממשלה ויחידות הסמך, רשויות מקומיות, תאגידים שלפחות מחצית מכוח 1 .ההצבעה בהם בידי הממשלה, גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה ועוד התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 13 .לצד זאת, במקרים מסוימים מממן את המסגרות גם התאגיד שהן שייכות לו בחינוך הפרטי (לא ציבורי) עלויות המימון מצויות באחריות הבעלות ומושתות בחלקן על ההורים באמצעות שכר לימוד מלא, ללא פיקוח על המחירים. ) הרגולציה והאחריותיות עוסקות הן בהחלת סטנדרטים, פיקוח ובקרה 3( על המסגרות החינוכיות, והן בנכונות ובחובה של המסגרות עצמן לדווח על עשייתן ולקבל עליהן אחריות לכך. מסגרות חינוכיות שתנאי פתיחתן והפעלתן מוסדרים בחקיקה נתונות לרמות שונות של בקרה. מעורבות המדינה מתבטאת ברישום התלמידים, בתוכניות הלימודים, בעיצוב הסביבה החינוכית, בפיקוח על המבנה ובטיחותו, בקביעת שכר הלימוד וגובה תשלומי ההורים, בתנאי ההעסקה, השכר וההכשרה המקצועית, ובבחינת רישום פלילי. מסגרות שהגדרתן אינה מכתיבה פיקוח חינוכי ציבורי מופעלות לרוב מכוח החקיקה הנוגעת לתאגידים, וכן למגזר העסקי וכלליו. בהסדרה גלומה גם תפיסת האחריותיות הערכית והמקצועית: הגורמים שהמפעילים ואנשי הצוות החינוכי־טיפולי מחויבים להם במתן דין וחשבון, השלב שבו מתבצע הדיווח (בסוף שנת הלימודים או במהלכה), ומטרתו (דיווח כספי וחינוכי, בטיחות וביטחון וכן הלאה). מסגרות מהסוג הראשון ניתן למצוא במעונות שהקימה והפעילה הממשלה בשיתוף הרשות המקומית. לאחר מכן מדורגות ברמה הולכת ופוחתת של ציבוריות התקשרויות של רשויות מקומיות ואזוריות עם זכיינים – תאגידים ללא מטרות רווח כמו עמותות נשים, חברות בע"מ, ויזמים פרטיים שזכו במכרז המסדיר ניהול והפעלה של מסגרות חינוכיות־טיפוליות לגיל הרך. החינוך ברמת הציבוריות הנמוכה מורכב מתאגידים הפועלים למטרת רווח או לתועלת הציבור וממפעילים שאינם תאגידים (עוסק מורשה ועוסק ) בגביית שכר לימוד לפי 2005 ,פטור ממע"מ). אלו גם אלו מתאפיינים (בלס שיקולי הבעלות; במדיניות קבלת תלמידים סלקטיבית; ובקביעת תנאי עבודה ושכר ללא כפיפות לחוזה עבודה ארצי או לתנאי עבודה ייחודיים. חינוך זה כולל מסגרות חינוכיות־טיפוליות נוספות שאינן מוצהרות ואין עליהן דיווח ברשויות הממשלתיות. במסגרות חינוכיות־טיפוליות מוכרות (סמל) עם שבעה ילדים ומטה המשרד הממונה הוא משרד העבודה. במקרה של מסגרות * שאינן מוכרות, אין כל משרד ממונה. במסגרות שיקומיות המשרד הממונה הוא משרד הבריאות, ובמעונות רב־תכליתיים המשרדים הממונים הם משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. : רצף רמת הציבוריות של מסגרות חינוכיות מלידה עד גיל שלוש.1 טבלה רמת הציבוריות הבעלות מפעילי המסגרות (דוגמאות) המימון הרגולציה והאחריותיות 1 שילוב כוחות של שלטון מרכזי ושלטון מקומי משפחתונים שמפעילה הרשות המקומית; מעון שיקומי בבית חולים ממשלתי כספי מדינה באופן מלא משרד ממשלתי ממונה* 2 אגודות שיתופיות וחברות עירוניות החברה העירונית לתרבות ופנאי אשדוד (חל"צ) תמיכת הרשות המקומית, הקצאת זכויות במקרקעין, סבסוד שכר לימוד על ידי משרדי הממשלה משרד החינוך,* משרד העבודה, משרד הבריאות והשלטון המקומי. במסגרות המוכרות הבקרה היא פדגוגית ונעשית לפי מטרות, אינדיקטורים ומדדים הבוחנים יעילות וערך חינוכי. במסגרות סמל מתווספת בקרה תקציבית (על גובה שכר הלימוד), וניתנת להן הדרכה לצורך שיפור איכות החינוך והטיפול. מתן דין וחשבון רשמי לרשם התאגידים או החברות במקרה של תאגיד לתועלת הציבור או חברה בע"מ. 3 תאגידים לתועלת הציבור ולמטרות רווח במסגרות מוכרות (סמל) נעמת, ויצו, החברה למתנ"סים, המכללה הארצית להכשרה מקצועית מימון חלקי של השלטון המרכזי והמקומי באמצעות הקצבות ותמיכות של המדינה והתקשרויות ממשלתיות לאספקת שירותי חינוך בגיל הרך, הקצאת מקרקעין וסבסוד שכר לימוד לצד מקורות הכנסה אחרים 4 תאגידים לתועלת הציבור המפעילים מסגרות מוכרות (ברישיון) עמותות רשומות דוגמת רשת בתי חב"ד; איגוד מורים עולים אפשרות למימון ממשלתי שאינו מכוון בהכרח לאספקת שירותי חינוך בגיל הרך, למשל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, האגף לחינוך תורני וקרן עיזבונות הקצאת מקרקעין והתקשרויות למכירת שירותים 5 חברות למטרות רווח ומפעילים שאינם תאגידים המפעילים מסגרות מוכרות (ברישיון) חברות דוגמת 'אמא אדמה' – חינוך מונטסורי, ועוסקים מורשים ללא מימון המדינה, מימון מלא של הבעלות והשתת חלק מהעלויות על ההורים באמצעות שכר לימוד ללא זכאות לסבסוד 6 מפעילי מסגרות חינוכיות – תאגידים הפועלים לתועלת הציבור ואינם חוסים תחת חוק הפיקוח עמותות שאינן בעלות סמל אפשרות למימון ממשלתי שאינו קשור בהכרח לחינוך בגיל הרך אין פיקוח של משרדי הממשלה או השלטון המקומי. מתן דין וחשבון רשמי לרשם התאגידים או החברות במקרה של תאגיד לתועלת הציבור או חברה בע"מ. מתן דין וחשבון חינוכי באופן לא מחייב להורים, לעמיתים ולממונים. 7 מפעילי מסגרות חינוכיות – תאגידים ושאינם תאגידים – הפועלים למטרות רווח ואינם חוסים תחת חוק הפיקוח עוסקים פטורים ומורשים, וחברות בע"מ ללא מימון המדינה מפעילי מסגרות חינוכיות־טיפוליות ששוהים בהן יותר משבעה ילדים, ללא רישיון ללא מימון המדינה ללא פיקוח וללא דיווח התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 15 .2.2 מדרג הציבוריות של המסגרות החינוכיות־טיפוליות שלהלן מציג את המסגרות הללו על ציר של רמת הציבוריות: 1 תרשים בקצה האחד החינוך הציבורי, המופעל ישירות על ידי הממשלה בשיתוף הממשל המקומי, בתווך ברמת ציבוריות הולכת ופוחתת מצויים זכייני משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות לאספקת שירותי חינוך: חברות עירוניות ואגודות שיתופיות, לאחריהן מפעילים המוכרים על ידי המדינה ומפעילים מסגרות מוכרות (סמל) המאפשרות להורים סבסוד שכר לימוד, בהמשך הציר מצויות מסגרות ברישיון ומסגרות לתועלת הציבור שאינן חוסות תחת חוק הפיקוח, ובקצה השני החינוך הפרטי, המכנס תחתיו מגוון מפעילים ומסגרות שאינן מוכרות או מפוקחות. תוחמות את הציר (אך אינן חלק מהדירוג) הן מסגרות הפועלות ללא רישיון שלא על פי חוק. שלטון מרכזי ושלטון מקומי (הפעלה ישירה מתקיימת בעיקר במעונות שיקומיים ובמשפחתונים) אגודות שיתופיות וחברות עירוניות תאגידים לתועלת הציבור ולמטרות רווח במסגרות סמל (נעמת, ויצו, החברה למתנ"סים, המכללה הארצית להכשרה מקצועית) .: רמת הציבוריות של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש1 תרשים ציבורי במידה רבה מאוד ציבורי במידה רבה 2 3 חינוך ציבורי1 מפעילים הפועלים לתועלת הציבור (למשל עמותות בית חב"ד במסגרות מוכרות ברישיון) מפעילים הפועלים למטרות רווח – תאגידים ושאינם תאגידים – במסגרות מוכרות (רישיון) תאגידים הפועלים לתועלת הציבור ואינם חוסים תחת חוק הפיקוח מפעילים הפועלים למטרות רווח ללא פיקוח וללא רישיון – מסגרות עד שבעה ילדים מפעילי מסגרות מעל שבעה ילדים ללא רישיון ציבורי במידה מתונה ציבורי במידה נמוכה ציבורי במידה נמוכה מאוד לא ציבורי לא חוקי 4 5 6 7 דוח החינוך בגיל הרך 2024 16 רמת הציבוריות של המסגרות החינוכיות־טיפוליות הודגמה בטבלה ובתרשים לעיל על פי משתנים של בעלות, מימון, רגולציה ואחריותיות. עולה מכך כי הפיחות ברמת הציבוריות ניכר בזהות המפעילים, בסוג ההכרה שמקבלת המסגרת החינוכית־טיפולית, בבקרה הקיימת ובהיקפה, וכן בגורמים שהבעלות והמפעילים מחויבים להם בדיווח על פועלם, בסוג הדיווח הניתן (חינוכי, ערכי או רשמי) ובמטרתו. .2.3 מגוון המסגרות החינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש עקב שינוי המדיניות הממשלתית והחקיקה בשנים האחרונות, מערך החינוך בגיל הרך נחלק באופן גס לארבע קטגוריות, וניתן להתבונן על מערכת הגיל ) מסגרות חינוכיות־טיפוליות ששוהים בהן לפחות שבעה 1( :הרך גם דרכן ילדים המצויות בחסות משרד החינוך, ונחלקות לשלושה סוגים: מעון יום רגיל, מעון 'מסיכון לסיכוי' ומעון 'רב־תכליתי' אשר משרד הרווחה והביטחון ). מסגרות 2( .)61 ', עמ2022 ,החברתי משתתף בהחזקתו (משרד החינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים (מעונות יום שיקומיים) המצויים בחסות משרד ) מסגרות חינוכיות־טיפוליות 3( .הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי קטנות המכונות 'משפחתונים' ומונות עד חמישה ילדים, או עד עשרה ילדים במקרה של 'משפחתונים מורחבים', הפועלות בחסות משרד הרווחה הקובע 1965-והביטחון החברתי ותחת חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ח ) 4( 2.חובת רישיון ועמידה בתנאים לכל מעון שבו שוהים יותר משני ילדים מסגרות חינוכיות־טיפוליות עד שבעה ילדים ללא סמל וללא רישוי. מסגרות אלו עצמאיות ואין משרד ממשלתי המפקח על פעולתן, ולעיתים מכונות בפי מפעיליהן 'משפחתונים'. - ,14 החוק חל על כל המעונות ששוהים בהם יותר משני חוסים חסרי ישע – ילדים עד גיל 2 קשישים ואנשים בעלי מוגבלות גופנית או שכלית, המצויים מחוץ לבית משפחתם ו/או בהשגחת האפוטרופוס החוקי. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 17 :להלן פירוט הקטגוריות ) מסגרות חינוכיות־טיפוליות ששוהים בהן לפחות שבעה ילדים המצויות בחסות 1( משרד החינוך. מסגרות אלו פועלות מכוח חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ), אשר נועדו להבטיח את שלומם 2021-) והתקנות (תשפ"א2018-(התשע"ט ). מפעילי המסגרות, בין 2020 ,והתפתחותם התקינה של הפעוטות (רבינוביץ שהם תאגידים ציבוריים ופרטיים ובין שאינם תאגידים (עוסקים מורשים), נדרשים להחזיק ברישיון להפעלת מעון או לחילופין לשמש מעון מוכר (מעון ) 5–4 סמל). מסגרות ברישיון פועלות ברמת ציבוריות מתונה עד נמוכה (דרגות ), 3–2 ואילו מסגרות סמל מצויות ברמת ציבוריות רבה עד רבה מאוד (דרגות ). על פי החוק (פרק 1 ובמקרים אחדים בלבד בקטגוריה של חינוך ציבורי (דרגה ), "תוקפו של רישיון הפעלה שניתן למבקש לראשונה יהיה 7 ', עמ10 ג', סעיף לשנה, ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופה נוספת של שנתיים, לאחר מכן לתקופה נוספת של שלוש שנים ולאחר מכן לתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים כל אחת." מעונות המבקשים הכרה כמעונות סמל נדרשים לעמוד בתנאים נוספים על דרישות הרישיון המצוינות לעיל, ונחלקים לשתי קטגוריות נפרדות: האחת, בקשה לסמל ארגון המאפשר למפעילים להפעיל מעון יום לפעוטות מבחינה מנהלתית ותקציבית. אלו כפופים לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים . תינוקות ופעוטות השוהים במעונות אלו זכאים 1996-ושירותים, התשנ"ו להשתתפות בשכר לימוד מהמדינה, לפי כללים שנקבעו במבחני התמיכה של (.2023( משרד העבודה, אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים השנייה, בקשה לסמל מעון, הכרה בצד החינוכי והבטיחותי של המסגרת שעבורה נתקבל האישור, ועמידה בדרישות הכשרה מפורטות והוראות השעה הנוגעות לתפוסה מרבית ותקינה בכל אחת מכיתות המעון. השוני בין מעון מוכר (סמל) למעון ברישיון הוא בהחמרת הדרישות ממעון שלהלן. כך למשל, תפוסת הילדים נקבעת 2 מוכר (סמל), כמפורט בנספח גם לפי גודל הכיתות במעון ולא רק לפי טווח הגילים בכיתה; עוד נדרשת המסגרת לעמוד בתקני כוח אדם מחייבים של משרת ניהול המעון; משרת בישול ומשרת הדרכה פדגוגית. היקף המשרות נקבע על פי מספר הכיתות במעון; בכל אחת מהכיתות מתחייבת המסגרת להעסיק לפחות איש או אשת צוות חינוכי טיפולי אחד עם ההכשרה והניסיון הנדרשים. המסגרת גם נדרשת לממן ביטוחים לכיסוי אחריותה ולא להסתפק בהצהרה על קיומם; להציג 'דוח התאמת תשתית לייעודה' למעון יום; אישור תברואה ובריאות שנתי; תצהיר דוח החינוך בגיל הרך 2024 18 על התזונה במעון שחתום עליו תזונאי בעל רישיון בתוקף; וחתימה על כתב התחייבות משותף למשרד החינוך ולזרוע העבודה. מעונות יום מוכרים (סמל) בפיקוח משרד החינוך נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מעון רגיל – מסגרת טיפולית־חינוכית לתינוקות ופעוטות הפועלת א. במתכונת יום ארוך, אשר בה שכר הלימוד בפיקוח והוא נקבע לפי גיל הילד וסוג המסגרת. המעון מוכר ומופעל על ידי גופים שקיבלו 'סמל מעון' מהמדינה, מספר הילדים בו מוגבל כמפורט ב'אישור התפוסה' ) והוא מחויב לפעול על פי שעות הפעילות הקבועות 2024 ,(משרד החינוך ), 2022 , כפוף לאישור (משרד החינוך17:00 או16:00 עד07:00 מהשעה ועל פי לוח החופשות, ולתת סל שירותים שקבע המשרד המפקח. מספר 21 , מהם2015 המעונות הרגילים בשנת הלימודים תשפ"ד עומד על בקטגוריה 'מקומות עבודה' – מעונות רגילים המופעלים בסמיכות למקום העבודה של ההורים, במטרה לסייע להורים העובדים, למקומות העבודה ; הכנסת השלוש 1995 ,ולקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה (בלומנטל ). מעונות אלו נותנים קדימות בהרשמה לילדי המועסקים 1995 ,עשרה במקום. מקום העבודה רשאי לקבוע עדיפות שנייה לילדי הורים נוספים ). דוגמה לכך הם 2024 ,הקשורים אליו (אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים 12 ,המעונות בבתי חולים, באוניברסיטאות, במכוני מחקר ובתעשייה ).2023 ,מהם מופעלים על ידי ויצו (ויצו – האגף לגיל הרך מעון 'מסיכון לסיכוי' – מאפשר לפעוטות עם עיכוב התפתחותי לגדול ב. לצד בני גילם במסגרת מעון רגיל. הפעוטות משולבים בקבוצת המעון עם סייעת צמודה, ונהנים ממעטפת טיפולית פרא־רפואית – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת – הדרושה להתפתחותם. כן ניתנת ; רוזנפלד ואחרים, 2006 ,מעטפת הדרכה וליווי להורים (מנדלר ובן־הרוש 18 ). על פי נתוני משרד העבודה, בשנת הלימודים תשפ"ד פועלים2015 .מעונות מוכרים בסיווג זה מעון 'רב־תכליתי' – מעון יום רגיל העובר הסבה מבנית וצוותית כדי ג. לענות על צורכי פעוטות וילדים בסיכון מגיל שלושה חודשים עד שישה ). אלו מופנים למעון בהחלטה של ועדות 2018 ,חודשים והוריהם (טליאס תכנון, טיפול והערכה במחלקות לשירותים חברתיים, ולפי הגדרת חוק התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 19 . המעון מציע מענה מקיף2000-פעוטות בסיכון (הזכות למעון), התש"ס ), הזנה, טיפולים פרא־רפואיים 19:00–07:00( לפעוטות: יום לימודים ארוך ומסגרת תומכת למשפחה, לשם הפחתת הסיכון ולמניעת צורך בסידור ). את המעונות מתקצב משרד העבודה, 2022 ,חוץ־ביתי (משרד החינוך ועל פי רוב מפעילים אותם מבחינה מקצועית ויצו, נעמת, אמונה, החברה למתנ"סים ובית יעקב. דוח המחקר של משרד העבודה, הרווחה ) המובא לעיל מלמד כי "בשנת 2018 ,והשירותים החברתיים (טליאס ילדים". 3,000 מעונות ברחבי הארץ, [שאכלסו] יחדיו כ־75 פעלו כ־2018 בחמש השנים53% , משמע פיחות של39 עמד מספרם על2024 בינואר האחרונות. שינויים משמעותיים חלו גם במעבר משנת הלימודים תשפ"ג מעונות 11 , מעונות רב־תכליתיים הוסבו למעונות רגילים18 :לתשפ"ד הוסבו למעונות 'מסיכון לסיכוי', שניים נסגרו ושניים הפכו מרגילים לרב־ תכליתיים. ) מסגרות לילדים בעלי צרכים מיוחדים (מעונות יום שיקומיים) המצויים בחסות 2( משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. מסגרות אלו מצויות בחלקן ). 4–1 בקטגוריה חינוך ציבורי וברמת ציבוריות גבוהה מאוד עד מתונה (דרגות מטרתן להבטיח לפעוטות עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה. מעונות היום השיקומיים מספקים טיפול וחינוך לעשרה פעוטות 25 ויותר עם מוגבלות. במקרים שמקום מגורי הפעוטות מצוי במרחק של קילומטרים לפחות מהמעון השיקומי, ייתכנו לימודים בשלוחה שבה מצויים לפחות שישה פעוטות. פעוטות עם מוגבלות זכאים על פי חוק מעונות יום , לטיפול ולחינוך, להסעה ולליווי לפי סל שירותים 2000-שיקומיים, התש"ס מוגדר, הניתן להם לפי תוכנית טיפול אישית. האחראים ליישום החוק הם שר הרווחה והביטחון החברתי ושר הבריאות. נתוני משרד הבריאות בשנת מעונות שיקומיים. 152 (העדכניים ביותר) מלמדים כי בישראל פועלים2022 . להלן4.3 נתוני משרד הרווחה מלמדים על מספר גבוה יותר, כמפורט בפרק ) מסגרות חינוכיות־טיפוליות קטנות המכונות 'משפחתונים' ומונות עד חמישה 3( ילדים או עד עשרה ילדים במקרה של 'משפחתונים מורחבים'. מסגרות אלו מצויות בקטגוריה חינוך ציבורי ולכל הפחות ברמת ציבוריות גבוהה מאוד ). המסגרות פועלות על פי חוק הפיקוח על מעונות, 4–2 עד גבוהה (דרגות , הקובע חובת רישיון ועמידה בתנאים לכל מעון שבו שוהים 1965-התשכ"ח דוח החינוך בגיל הרך 2024 20 מגבלות תקציב וכוח אדם הובילו לצמצום תחולת החוק3.יותר משני ילדים ולפיקוח על מעונות שבהם שוהים חמישה ילדים הפונים מרצונם ומיוזמתם לקבלת הכרה (סמל) מטעם המשרד המפקח, כיום האגף להפעלת שירות המשפחתונים שבמשרד העבודה. הפיקוח על מסגרות מוכרות (סמל) אלו, הפועלות לרוב בבית הגורם המטפל, נעשה באמצעות רכזת המשפחתונים במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. רשויות מקומיות משפחתונים מוכרים עבור המשרד 52 הפעילו2023 בשנת ) בעצמן או באמצעות זכיינים נותני שירות הפועלים 2023 ,'המפקח (רבינוביץ ). משפחתונים מוכרים אלו נדרשים 5 בחלקם למטרות רווח (דרגת ציבוריות לעמוד בתנאים מוגדרים, כמפורט באתר משרד החינוך: מבנה המשפחתון ותנאי הבטיחות בו; ניסיון המועמדות (מטפלות ומחנכות) בהפעלתו; השכלתן והכשרתן מבחינה פדגוגית, בטיחותית והגשת עזרה ראשונה. הם גם מחויבים לסל שירותים מוגדר ולשכר לימוד מפוקח, שנקבע לפי גיל התינוק או הילד ולפי סוג המסגרת. הורים שילדיהם שוהים במשפחתונים אלו עשויים להיות זכאים להשתתפות המדינה במימון המסגרת, בהתאם לתנאי הזכאות (משרד ). כיוון שכך, שכר המטפלות – בין שהן מועסקות על ידי תאגיד 2024 ,העבודה ) – מורכב 2007,ובין שהן עוסקות עצמאיות הרשומות כעסק זעיר (וייסבלאי מתשלומי ההורים ומסבסוד ממשלתי, והם מועברים למטפלות באמצעות הרשות המקומית. את שיבוץ הילדים למסגרת מבצעת רכזת המשפחתונים 3,484 ברשות המקומית. על פי נתוני המשרד פעלו בשנת הלימודים תשפ"ג .3,472 – משפחתונים, ואילו בשנת הלימודים תשפ"ד 'משפחתונים מורחבים' מהווים מסגרת חינוכית־טיפולית ובה שתי מטפלות לעשרה ילדים לכל היותר, בני חצי שנה עד שלוש שנים. אלו עומדים בתנאי הסף הנדרשים ממשפחתונים מוכרים אך מחויבים בתנאים נוספים, כמפורט באוגדן הנהלים להפעלת המשפחתונים של משרד התעשייה, המסחר ). בעבר נעשתה הקמתם בשיתוף פעולה עם משרד העבודה, 2007( והתעסוקה ופתיחתם הותנתה באישור הנהלת אגף החינוך ברשות המקומית, בהתבסס על ריאיון עם שתי המנהלות המועמדות לניהול המשפחתון ולפי המלצות ועדת ההיגוי המקומית, שבה היו חברים גם נציגי משרד העבודה ומשרד הרווחה. כן ,14 החוק חל על כל המעונות ששוהים בהם יותר משני חוסים חסרי ישע – ילדים עד גיל 3 קשישים ואנשים בעלי מוגבלות גופנית או שכלית, המצויים מחוץ לבית משפחתם ו/או בהשגחת האפוטרופוס החוקי. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 21 ניתנה העדפה להפעלת משפחתונים מורחבים על ידי מטפלות ומטפלים בעלי קרבה משפחתית (אישה ובעל, אם ובת וכן הלאה). בחברה הערבית הבדואית שבנגב מוכרים משפחתונים מורחבים כחלק ), יוזמה משותפת של אג'יק – מכון 2018 ,מתוכנית 'הורים שותפים' (חצור 50 נכון להיום פועלים כ־4.הנגב, ג'וינט ישראל – אשלים, ומשרד הכלכלה ואולם אלו נתפסים כיצור כלאיים: סוג המסגרת מצוי 5,משפחתונים מורחבים בפיקוח משרד העבודה, ומספר הילדים מחייב פיקוח של משרד החינוך. על כן החליט משרד העבודה להביא לסגירתם, ובקובץ רענון נוהלי הפעלת משפחתון ) בוטלה האפשרות לפתוח משפחתון מורחב.2023( לשנה"ל תשפ"ג ותשפ"ד ) מסגרות חינוכיות־טיפוליות עד שבעה ילדים ללא סמל וללא רישוי. מסגרות 4( אלו מקיפות את הסדרי הטיפול והחינוך של תינוקות ופעוטות מלידה ועד גיל שלוש אשר אינם בפיקוח הממשלה, וכוללים טיפול בידי בני משפחה, ומסגרות טיפול המופעלות על ידי אנשים פרטיים או גורמים ציבוריים. ) ונושאות 7–6 מסגרות אלו מצויות בקטגוריה חינוך פרטי (לא ציבורי) (דרגות שמות שונים – מעונות, משפחתונים, פעוטונים וגנים – שאינם משקפים הבדלים מהותיים או מלמדים על רמת הטיפול והחינוך הנוהגים בהם. על כן מוטלת על ההורים האחריות לוודא כי המסגרות החינוכיות־טיפוליות הללו מספקות תנאים הולמים מבחינה פיזית, רגשית וחינוכית להתפתחות ילדיהם. נכון להיום, אין בידי משרדי הממשלה או גורם רשמי אחר בסיס נתונים מהימן ) מלמד כי שיעור המשפחות 2021 ,על אודותיהן. סקר של בנק ישראל (שחר 8% במגזר היהודי ו־49% הנעזרות במסגרות פרטיות קבוצתיות עומד על במגזר 8% במגזר הערבי. משפחות נעזרות במטפלות פרטיות בשיעור של ומבוססת על מודל עבודה ייחודי אשר במסגרתו מאותרות2003 התוכנית החלה בשנת 4 .ומוכשרות נשים מהקהילה לתפקידי מדריכות ומטפלות סמך מקצועיות לגיל הרך המדריכות מובילות משפחתון לילדים בני שנה וחצי עד שלוש בביתן, ושתיהן שוות מעמד. על פי המודל, המשפחתון הופך למרכז קהילתי שמעודד מעורבות ופרו־אקטיביות בגידול ילדים, תוך שמירה על ערכים ועל משאבים תרבותיים מקומיים, לצד תרגום תיאוריות התפתחות והתקשרות בגיל הרך לפרקטיקה בשטח. נוסף על כך, קיימת במודל התייחסות ייחודית למעורבות הורית, המתבטאת בנוכחות מתמדת של ההורים במשפחתון במסגרת סבב 'משמרות' חודשי, ובמערך תומך של פעילויות קהילתיות מחוץ לשעות המשפחתון. משפחתונים במסגרת התוכנית 'הורים שותפים'. אלו נותנים 21 , התקיימו2020 נכון לשנת מענה למחסור הקיים במעונות יום ביישובים הלא מוכרים. , 24 ,שיחה עם דפנה מאור, מנהלת אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה 5 .15:00 , בשעה2023 ,בדצמבר דוח החינוך בגיל הרך 2024 22 )2022( במגזר הערבי. דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור2%היהודי ו־ 38%) ו־190,800 מהפעוטות (כ־35% מלמד כי במסגרות הפרטיות שוהים ). לפי אומדן של קרן ברל כצנלסון (זר־אביב ומן, 210,000שוהים בבית (כ־ ), כרבע מיליון מהתינוקות והפעוטות בישראל אינם שוהים במסגרות 2021 .המוכרות על ידי המדינה .3 הסדרה ופיקוח נחקק בישראל חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות במטרה 2018 בשנת לקבוע הסדר הנוגע להפעלת מעונות אלו, רישויים והפיקוח עליהם. בעשותם כן, ביקשו המחוקקים להגן על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של הפעוטות השוהים במעונות, ולקדם את התפתחותם. כמו כן, הם ביקשו להבטיח לפעוטות תנאים נאותים, למנוע פגיעה בהם, לתת להם סביבה חינוכית וטיפולית הולמת ולמלא את צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. הסמכויות שניתנו בידי משרד הכלכלה והתעשייה לפיקוח על מעונות היום לפעוטות מתוקף חוק זה ושלושה חוקים נוספים, הועברו בשנת , לאחריות משרד החינוך (משרד 951 , בעקבות החלטת ממשלה מספר2022 ). במעבר זה לא נכללו משפחתונים ששוהים בהם עד2022 ,ראש הממשלה חמישה תינוקות ופעוטות, ומשפחתונים מורחבים. 3.1 מצב הרישוי במעונות יום החוסים תחת חוק הפיקוח (שבעה פעוטות ומעלה) 6,084 רשומים במערכת הרישוי של משרד החינוך2024 נכון לחודש מרץ מעונות יום ששוהים בהם שבעה פעוטות ומעלה. חלק הארי של המעונות מהמעונות פונים 582 :) פונה לציבור היהודי, ולאחר מכן בסדר יורד5,361( . לציבור הצ'רקסי4 לציבור הבדואי ו־23 , לציבור הדרוזי114 ,לציבור הערבי , כפופים לאחריות משרד 2018-מעונות אלו כלולים בחוק הפיקוח, התשע"ט שלהלן: 2 החינוך ומצויים בשלבים שונים בתהליך הרישוי, כמפורט בתרשים .3 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 23 חובת הרישוי חלה על כל מעון המשמש מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול .ב. (משרד החינוך, 1 בשבעה פעוטות ומעלה. על פי נוהל חידוש רישיון סעיף ), משמעות הדבר היא שמעונות מוכרים (סמל) ומעונות שהחזיקו 2023 ברישיון בשנת תשפ"ג נדרשים להגיש בקשה לחידוש רישיון ו/או לחידוש הכרה במערכת הרישוי. אם לא יפעלו, עליהם לעדכן שהמעון סגור במערכת מהמעונות הרשומים. עוד עולה מהנתונים כי 9% הרישוי, כפי שאכן דיווחו מהמעונות הרשומים במערכת הרישוי לא הגישו בקשה לקבלת רישיון, 10% עודם4% מהמעונות הרשומים הסתיימו, וב־77% וכי תהליכי הרישוי של נמשכים ובמסגרת זו נבדקים נתוני הבקשה, תקינות המסמכים, המידע על אודות צוות העובדים והבעלויות. ) עמד על מאפייניהם של 2022( דוח מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור מעונות יום שלא היו מוכרים ולא נמצאו בפיקוח, אשר הגישו בקשה לאישור מהבקשות היו של מעונות 59% . מבדיקתו עלה כי2021 ראשוני עד לשנת מצויים ביישובים 19% ,קטנים יחסית המעסיקים עד שישה עובדים ועובדות ), אחוז בודד מתוכם ביישובים 4–1( באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים ביישובים חרדיים. 6% ערביים, ועד : התפלגות מעונות יום בפיקוח משרד החינוך לפי סטטוס הרישיון. 2 תרשים מעון סגור בתהליך רישוי לא הגישו בקשה לרישוי רישיון בתוקף 5000 4000 3000 2000 1000 0 התפלגות מעונות יום שבהם שבעה פעוטות ומעלה 518 4,702 271 593 דוח החינוך בגיל הרך 2024 24 .3.2 ,מסגרות חינוכיות טיפוליות מוכרות (סמל): סיווג פיקוח ותפוסה מעונות יום ומשפחתונים המוכרים על ידי המדינה ונמצאים בפיקוח ממשלתי (סמל) ניתנים לאיתור במערכת אינטרנטית שמפעיל האגף לעידוד תעסוקת הורים שבמשרד העבודה. המערכת מספקת נתונים עדכניים על מספר המסגרות, סוג המסגרות והגורמים המפעילים בשנת הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד. מסגרות מוכרות (סמל), 5,544 בשנת הלימודים תשפ"ג היו רשומות במערכת , מספר המסגרות נותר 2024 ובשנת הלימודים תשפ"ד, נכון לחודש פברואר על כנו עם שינויים קלים במספר המשפחתונים ומספר מעונות היום, כמפורט שלהלן:3 בתרשים הנתונים הנוגעים למשפחתונים מלמדים על מגמה מעורבת בערים החרדיות: בירושלים, 12.4% – כולן נהנות מאחוז גבוה יחסית של ילדים עד גיל ארבע במודיעין עילית. ואולם בערים אלעד, בני ברק 20.8% בבני ברק ו־16.6% מסגרות192 ו־172 ,141( ומודיעין עילית חלה ירידה במספר המשפחתונים במחציתה, בהתאמה) 88 ו־163 ,117רשומות בראשית שנת הלימודים ו־ 193 ו־119( ומנגד, בביתר עילית ובית שמש חלה עלייה במספר המשפחתונים , במחציתה, בהתאמה). 215 ו־129 ,בראשית השנה תשפ"ד.-: מסגרות מוכרות בשנת הלימודים תשפ"ג3 תרשים )מעונות יום מוכרים (סמל משפחתונים מוכרים (סמל) 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 תשפ"ד-מסגרות מוכרות (סמל) בשנת הלימודים תשפ"ג 2,060 3,472 2,072 3,484 תשפ"ג תשפ"ד התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 25 מעונות12 בתחום מעונות היום, הנתונים העדכניים מלמדים על תוספת של משנת הלימודים תשפ"ג בערים הגדולות: בכל אחת מהערים אופקים, אשדוד, נתניה וחיפה נפתח מעון יום אחד, בבני ברק ובטירת כרמל נפתחו שניים, ובקריית גת ארבעה. אלא שמספר המסגרות אינו משקף במלואו את המענה החינוכי־טיפולי הניתן לקבוצת הגיל לידה עד שלוש במסגרות המוכרות (סמל). נתון משלים , מספר המקומות הפנויים על 2023 הוא התפוסה בפועל. נכון לספטמבר שלהלן מעיד על תפוסה פוחתת 2 פי החלוקה לקבוצות גיל כמוצג בטבלה במעונות היום בפריסה ארצית. בקבוצת גיל התינוקות 20% בשיעור של .56% השינוי הוא החריף ביותר ועומד על פער של : מקומות פנויים במעונות יום מוכרים בשנת הלימודים תשפ"ג־תשפ"ד.2 טבלה תינוקות חודשים15 עד גיל פעוטות חודשים24 עד15 בוגרים חודשים24 מעל סה"כ מקומות פנויים תשפ"ג 8,567 13,369 16,400 38,336 תשפ"ד15,369 15,144 17,209 47,722 הפרש-6,802 -1,775 -809 -9,386 בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה שבשנת הלימודים תשפ"ד פחתה התפוסה ) משנת תשפ"ג. עוד עולה כי בכל הערים בישראל, 65%( מעונות יום1,320ב־ ללא תלות באזור גיאוגרפי, אשכול סוציו־אקונומי, הגירה פנימית שלילית או חיובית, לאום ומגזר, התפוסה במעונות היום המוכרים אינה מלאה והיא פוחתת בשנת הלימודים תשפ"ד לעומת תשפ"ג. כך נותרו מקומות פנויים ), 643( ), ביתר עילית1,702( בערים שבהן האוכלוסייה החרדית גדולה: בני ברק ); בערים ערביות גדולות: 398( ), ומודיעין עילית412( ), אלעד512( בית שמש ); בערים הגדולות 103( ) ושפרעם194( ), רהט164( ), סח'נין297( אום אל־פחם ); 670( ) ובאר שבע864( ), חיפה1,315( ), תל אביב2,275( בישראל: ירושלים ); במרכז: הוד 159( ) ואשקלון842( בערים ראשיות בדרום הארץ: אשדוד ), 195( ), אופקים209( ); ובפריפריה הרחוקה: אילת481( ), רחובות363( השרון ). 184( ) וקריית שמונה187( שדרות ואינם משקפים את תמונת המצב 2023 נתונים אלו נאספו בראשית ספטמבר . בחינה מדגמית 2023 באוקטובר7שלאחר מתקפת הפתע על ישראל ב־ דוח החינוך בגיל הרך 2024 26 מקומות פנויים, באופקים196 נותרו באילת2024 הראתה כי בחודש פברואר מקומות. ואולם אין לדעת אם השינויים 215 ובקריית שמונה279 , בשדרות126 .במסדי הנתונים הם תוצר של מצב הלחימה מהמעונות הפעילים בשנת 3% מעונות, המהווים65תפוסה מלאה נרשמה ב־ מהן 18 רשויות מקומיות אשר27–הלימודים תשפ"ג–תשפ"ד. אלו פרוסים ב מהמעונות שבתפוסה מלאה 47 .5–1 ) מצויות באשכול סוציו אקונומי67%( יישובים שונים, ומעון יום אחד מצוי20) משרתים את הקהל החרדי ב־72%( ) מתקיימת תפוסה כמעט12%( מהמעונות243ביישוב ערבי. נוסף על כך, ב־ מלאה, משמע עד שלושה מקומות פנויים. : שמונה 11 מהמעונות שבתפוסה מלאה מצויים בדרום הארץ. בעוטף עזה19 בנתיבות, שניים בשדרות ואחד באופקים; ובערי הדרום שמונה: שלושה תמונת 2024 בבאר שבע, שניים באשקלון ושלושה באשדוד; בחודש יוני מצב זו נותרה בעינה במעונות היום שבעוטף עזה. בערי הדרום הוכפל מספר המעונות שבתפוסה מלאה פי שניים ויותר: שבעה, חמישה ושמונה, בהתאמה. בערים ובמועצות האזוריות בצפון הארץ לא נרשמה תפוסה מלאה טרם פינוי התושבים. .4 הגורמים המפעילים מסגרות חינוכיות־ טיפוליות בפיקוח ממשלתי אתר מפתח התקציב של 'הסדנא לידע ציבורי' מציג את השתנות תקציב המדינה במהלך השנה בהתאם להעברות התקציביות, ומראה כיצד משתנה 2023 חלוקת התקציב משנה לשנה. הנתונים באתר מלמדים כי נכון לשנת ארגונים שזוכים לסבסוד ממשלתי ומפעילים מסגרות 684 קיימים בישראל מוכרות – מעונות יום ומשפחתוני סמל (לא כולל צהרונים). אלו נחלקים לתאגידים כדוגמת עמותות, חברות לתועלת הציבור וחברות פרטיות (בע"מ), למוסדות הקשורים ליישוב כגון רשויות מקומיות, אגודות שיתופיות וועדי מושבים, ולמפעילים שאינם תאגידים. לכל אחד מהתאגידים מאפיינים משלו .1 והוא פועל מכוח תקנות וחוקים שונים, כמפורט בנספח התאגידים האמורים זכו לסבסוד המדינה בעשור האחרון מכוח שני סעיפי ) מעונות 1( :הוצאות בתקציב המדינה, ומצויים בתחום עידוד תעסוקת הורים .4 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 27 ) השתתפות בהחזקת2( ;יום ומשפחתונים – סבסוד שהות ילדי הורים עובדים ילדי נשים עובדות במעונות יום ומשפחתונים. אלו נחלקים לשמונה סוגי להלן:4 תאגידים על פי הפילוח שבתרשים ) בעמותות, 79%( מתוך התרשים בולט שיעורם של התאגידים למטרות הציבור בחברות לתועלת הציבור וברשויות מקומיות. .4.1 סיווג המפעילים לפי זרם חינוכי, מטרות ותחומי פעילות מטרות החינוך הן פועל יוצא של כוחות חברתיים – פוליטיקה, אידיאולוגיה, דת וכלכלה – הרואים בחינוך מכשיר להשגת מטרותיהם ולעיצוב הבוגרים לפי ). אומנם סוג התאגיד אינו תבחין לאיכות 1973 ,דימוי הרצוי מבחינתם (לם החינוך והטיפול הניתנים במסגרתו, אך במקרים רבים יש בו כדי להצהיר על התפיסה החינוכית־ערכית המצויה בבסיסו. משום כך סיווג התאגידים לפי סיווג תאגידים המפעילים מוסדות חינוך לגיל הרך בפיקוח ממשלתי )2%( 13 מפעיל שאינו תאגיד )47%( 323 עמותה )2%( 12 אגודה שיתופית )21%( 143 חברה פרטית )1%( 5 חברה עירונית )20%( 139 רשות מקומית )1%( 4 חל"צ- חברה עירונית )6%( 45 חל"צ ): התפלגות התאגידים המפעילים מוסדות לגיל הרך (לידה עד שלוש4 תרשים בישראל. דוח החינוך בגיל הרך 2024 28 שלהלן) יכול לתת מושג5 הזרם החינוכי שמכוחו הם פועלים (המוצג בתרשים על האידאולוגיה המנחה אותם, על צוותי הטיפול והחינוך המועסקים על ידם, ועל הדגשים הניתנים במסגרות החינוכיות המשתייכות אליהם. בחינת התאגידים המרכזיים הפועלים בתחום מלמדת כי ברמת ההצהרה, Developmentally( כל אחד מהם מציג עשייה תואמת התפתחות בגיל הרך ) המבוססת על העקרונות לעבודה איכותית Appropriate Practice – DAP ) עם ילדים וילדות בגיל הרך, שהנחיל הארגוןCopple & Bredekamp, 2008( ). גישה זו ממוקדתNAEYC, 2021( האמריקאי הלאומי לחינוך ילדים צעירים בהתפתחות ובלמידה של הילדים, בחוזקות שלהם, בתחומי העניין שלהם ובצרכים הרגשיים, הפיזיים והחברתיים, וההקשרים החברתיים, התרבותיים והערכיים. בחינת ההצהרה של ארגונים מרכזיים כפי שהם מביאים אותה באתרי האינטרנט שלהם מציבה ערכים בסיסיים מגוונים: ברשת החינוך החרדית בית יעקב מבקשים להקנות ארגז כלים מעשי וחברתי שילווה את הילדים לאורך כל חייהם "ברוח ישראל סבא, מתוך יראת שמיים טהורה"; ברשת המעונות הדתיים־לאומיים אמונה מחנכים מהגיל הרך לערכי ישראל: "הגננות והמטפלות הינן בעלות צביון דתי... [והמחנכות מקנות] יסודות ומושגים המותאמים להווי ולמסורת היהודית מתוך גישה דתית וציונית"; בזרם החינוך הממלכתי נעמת שואפים "לקדם את מעמד האישה בישראל", ופועלים על פי "תפיסת עולם הרואה את המשפחה כמרכז ההוויה" ומבקשת ליצור מסגרות חינוכיות מוכרות ואיכותיות הנותנות מענה לילדי הגיל הרך, עם הצטרפותן של נשים לשוק העבודה; ויצו כתנועת נשים ציוניות רואה את ייעודה ב"קידום חוסנה של החברה בישראל, תוך דגש על שוויון הזדמנויות, מחד, וצמצום פערים, מאידך". כיוון שכך הקימה התנועה מערך שירותי טיפול, חינוך ורווחה איכותיים לפי צורכיהם המשתנים של משפחות צעירות בישראל; הרשת הקהילתית 'התחלה חכמה' של החברה למתנ"סים נותנת מענה לאוכלוסיות מגוונות, כל מעון משקף את האפיונים התרבותיים הייחודיים של הקהילה שבה הוא פועל. בתוך כך היא מבקשת "לעודד ולאפשר לילדים, למשפחה ולצוות להביא עצמם לידי ביטוי, באופן שישפיע על עיצוב חייהם וחיי קהילתם, בהיותם משמעותיים, מחויבים ושייכים"; עמותת 'חסידי חוסני אלקסאמי' בבאקה אל־גרבייה מצהירה על רצונה "להחזיק, לפתח ולנהל מוסדות דתיים, חינוכיים" של חברי הקהילה, ו"להפיץ את תרבות האסלאם"; האקדמיה הערבית־אסלאמית פועלת במסגרתה ברוח התנועה הסופית המתונה באסלאם. זו חורטת על דגלה שאיפה למצוינות, סובלנות וליברליות, מאמצת "נורמות וכלי הוראה חדשניים", ומבקשת לחזק את "ערכי הפלורליזם, התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 29 הצדק וההעצמה החברתית, במטרה לפתח את הדורות ואת היכולות של ). 2021 ,החברה הערבית בפרט ושל החברה האנושית בכלל" (שלו : סיווג התאגידים לפי הזרם החינוכי.5 תרשים מכלל התאגידים 46% הנתונים הנוגעים לזרמים החינוכיים מלמדים כי העוסקים בגיל לידה עד שלוש ומקבלים סבסוד מהמדינה משתייכים לחינוך 22% החרדי. החינוך הכללי והערבי מחזיקים בנתח כמעט שווה העומד על בהתאמה (בחינוך הערבי תאגיד אחד בלבד מצהיר על מטרות דתיות). 23%ו־ ) נחלק בין תשעה 4%( אחוז התאגידים המסובסדים בחינוך הדתי־לאומי נוספים 21 .'תאגידים, רובם בקיבוצים דתיים המשתייכים ל'הפועל המזרחי מזוהים עם החינוך החרדל"י (חרדי־לאומי) וממוקמים ברובם ביהודה ושומרון. היישוב אליאב, המשותף לחילוניים ולדתיים ומקיים מסגרת חינוכית משותפת, תאגידים 20 ) מקיף3%( נכלל בחינוך הכללי. שיעור התאגידים בחינוך המיוחד ונחלק כך ששישה מהם משתייכים לחינוך הערבי, שבעה לחינוך הדתי־חרדי והשאר לכלל הציבור. הניסיון להתחקות אחר המטרות והיעדים של התאגידים המפעילים מוסדות חינוך לגיל לידה עד שלוש מלמד כי המידע הנוגע לחברות הפרטיות אינו בהכרח זמין ונגיש. מנגד, קיים מידע על אודות מוסדות ללא כוונת רווח, ובפרט על עמותות וחברות לתועלת הציבור, המרוכז בידי רשם התאגידים. מידע זה 0 50 100 150 200 250 300 350 סיווג תאגידים לפי הזרם החינוכי חינוך חרדי חינוך מיוחד חינוך כללי לא סקטוריאלי חינוך ערבי לא מסווג לאומי-דתי זרם חינוכי 312 150 160 30 20 3 9 דוח החינוך בגיל הרך 2024 30 מאפשר להכיר את המטרות, תחומי הפעילות ודרכי ההפעלה של מסגרות חינוך לגיל הרך לפי רמת ציבוריות. .4.1.1 מפעילים ללא מטרות רווח – סיווג עצמי ותחומי פעילות מאגר גיידסטאר בניהולו של רשם התאגידים במשרד המשפטים מציג חלוקה תחומי פעילות ראשיים. כל אחד מהם נחלק לתתי־תחומים המדייקים 15 של את סוג הפעילות של העמותה. סיווג התאגידים לתחומי פעילות במאגר גיידסטאר מוצג לפי סיווג עצמי של העמותות והחברות לתועלת הציבור, דבר המאפשר להן אוטונומיה בבחירת תחום פעילותן והצהרה עליו בציבור. אך אליה וקוץ בה, שכן אין מדובר בסיווג שיטתי הנסמך על עיקרון מארגן ואחיד. לפיכך מתעורר קושי בהצגת מידע ונתונים מהימנים, קוהרנטיים ומצרפיים (המקובצים יחד), המאפשרים יצירת תמונה בהירה במבט־על, וכן מחקר וקביעת מדיניות (המכון למשפט ).2023 ,ופילנתרופיה העמותות והחברות לתועלת הציבור המפעילות מעונות יום ומשפחתונים ומסובסדות על ידי הממשלה ממוקדות בחמישה תחומי פעילות ראשיים ותת־ ) דת: ישיבה – כולל; בתי כנסת; דת – כללי; 1( :תחומי פעילות, לפי הפירוט הזה ) חינוך, השכלה והכשרה מקצועית – כללי; 2( .מוסדות דת; בתי ספר תורניים ) קהילה וחברה 3( .מעונות יום וחינוך קדם־יסודי; תוכניות חינוך; ישיבה –כולל ) שירותי רווחה – סיוע לנזקקים; 4( .– מרכז קהילתי, מתנ"ס; פעילות חברתית ) שירותי בריאות. מכל אלה, תת־תחום 5( .סיוע למוגבלים; שירותי רווחה – כללי אחד בלבד – מעונות יום וחינוך קדם־יסודי – נוגע לגיל הרך. שלהלן מציג את התפלגות התאגידים המפעילים מסגרות חינוכיות־6 תרשים טיפוליות מוכרות (סמל) מלידה עד גיל שלוש, לפי סיווג עצמי. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 31 .: התפלגות התאגידים לפי סיווג עצמי6 תרשים לצד העמותות והחברות לתועלת הציבור מצויות הרשויות המקומיות והחברות הפרטיות. הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) הן גוף נבחר. אלו משמשות כנאמן הציבור בכל פעולותיהן, ומחובתן ובסמכותן לדאוג לרווחת תושביהן גם בתחומי החינוך. היקף החובות המוטלות עליהן, הסמכויות המוקנות להן ותחומי אחריותן נקבעים לפי סוג ; 1950-הרשות (פקודת העיריות [נוסח חדש]; צו המועצות המקומיות, תשי"א ). 1958-צו המועצות המקומיות [מועצות אזוריות], תשי"ח .4.1.2 חברות פרטיות המפעילות מסגרות מוכרות (סמל): תחומי עיסוק במערך החינוך בגיל הרך בישראל פועלים גופים חיצוניים רבים מלבד משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהם גורמים עסקיים בתשלום. פעילותם של אלו מהם המשולבים בחינוך היסודי והעל־יסודי נסקרה בשורה של דוחות שעסקו בהיבטים שונים של התופעה והשפעתה, ופורסמו על ידי מבקר המדינה, מכוני מחקר ממשלתיים ואקדמיים והחברה האזרחית. לעומתם, הגורמים העסקיים הפועלים בחינוך הגיל הרך אינם מבוקרים והמידע על אודותם מוגבל. תאגידים סיווג עצמי )2%( 16 , שירותי רווחה )36%( 248 , חינוך, השכלה והכשרה מקצועית )2%( 12 , מפעיל שאינו תאגיד )23%( 159 , שירותי חינוך עירוניים )1%( 2 , שירותי בריאות )21%( 143 , חברה פרטית )9%( 62 , דת )6%( 42 , חברה וקהילה דוח החינוך בגיל הרך 2024 32 מנתה קבוצת הילדים2021 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת ילדים. מתוכם השתתפו במסגרות 544,500 בגיל לידה עד שלוש בישראל חינוכיות טיפוליות מוכרות (סמל), ברמות ציבוריות שונות (כמפורט בטבלה 79%). כלומר, ההסדרים הפרטיים מקיפים21%( ילדים112,027 ,) לעיל1 מהילדים בישראל ונותנים להם מענה חינוכי־טיפולי בחיק המשפחה או במסגרות פרטיות, וברמת ציבוריות נמוכה. זהות הבעלים, האידיאולוגיה - המידע והנתונים על אודות המסגרות הפרטיות החינוכית שלהם, השכלת הצוותים והכשרתם, התקינה, הסביבה הפיזית ובטיחותה, שכר הלימוד ותשלומי ההורים, פריסתם הגיאוגרפית ועוד – אינם מרוכזים בהכרח בידי גורם ממשלתי מסוים או רשות ציבורית אחת. בה בעת, גורמים פרטיים עסקיים (חברות בע"מ) מפעילים מסגרות חינוכיות־ טיפוליות שבפיקוח. תכליתן של החברות הפרטיות לפי חוק החברות היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיהן. עם 1999-התשנ"ט רישומן, עליהן להגיש תקנון ולקבוע בו אחת משלוש מטרות מפורטות: לעסוק בכל עיסוק חוקי, לעסוק בכל עיסוק חוקי למעט סוגי עיסוקים מציג 7 שפורטו בתקנון, או לעסוק בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון. תרשים את תחומי העיסוק של החברות המפעילות מסגרות חינוכיות־טיפוליות בגיל הרך ורשומות במפתח התקציב של 'הסדנא לידע ציבורי'. : תחומי העיסוק של חברות פרטיות המפעילות מסגרות חינוכיות־טיפוליות. 7 תרשים חברות פרטיות המפעילות מסגרות תחומי - חינוכיות עיסוק )1%( 2 מדיה, עיצוב ואמנות )80%( 115 חינוך ומעונות )1%( 2 צדקה )7%( 10 כל עיסוק חוקי )1%( 2 תיירות )6%( 7 השקעות ביטוח ובניה )1%( 1 מזון )3%( 4 צרכים מיוחדים התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 33 מרישומי מפתח התקציב עולה כי האפשרות הראשונה, "לעסוק בכל עיסוק חוקי", היא הרווחת בקרב החברות הפרטיות. בחינה של כל אחת מהן ממקורות פתוחים לציבור – אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, התאגדויות גני הילדים ועוד – מעלה כי למעט עשר חברות פרטיות אשר לגביהן אין שקיפות, עיקר מכלל מפעילי המשפחתונים ומעונות 80% עיסוקן של מאה חברות, המהוות נוספים מתמקדים באנשים 3% ;היום (סמל), הוא בתחומי החינוך והטיפול נותרים עוסקים בתחומים 10%וילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים, ו־ שאינם קשורים לחינוך בגיל הרך, ובהם בתי קלייה לפיצוחים, חברות הסעות ותיירות, השקעות ונדל"ן. דוגמה לכך ניתן למצוא בג'דידה־מכר, שם נאג'י מחול ובניו בע"מ (סמל ), וזכה בשלוש השנים 2201 ) מפעיל מסגרת מוכרת (סמל מספר2009 ארגון ש"ח 793,829 ש"ח ממשרד העבודה, ו־928,331 האחרונות לסבסוד בסך מזרוע העבודה במשרד הרווחה. עיסוקו המוצהר הוא פיצוחים ופירות יבשים. ), 2006 בע"מ (סמל ארגון2013 דוגמה נוספת היא חברת ה.ק.ש השקעות ). החברה עוסקת 20069 ו־2724 המפעילה בחיפה שני מעונות (סמלי מסגרת בייעוץ שיווקי ועסקי ומתן שירותים עסקיים, ממוקמת בבני ברק וזכתה ש"ח ממשרד העבודה 14,804,525 בשלוש השנים האחרונות לסבסוד בסך ש"ח מזרוע העבודה במשרד הרווחה.16,306,033ו־ 4.2 )רשויות מקומיות – מאפיינים של מסגרות חינוכיות מוכרות (סמל בשנים האחרונות ניכרת מעורבות הולכת וגדלה של הרשויות המקומיות בישראל בתחום החינוך, שכן קובעי מדיניות החינוך בהן רואים בתחום זה מנוף ) עבור כלל New Localism( לבניית קהילה מקומית ברוח המקומיות החדשה התושבים. זוהי תפיסה המוליכה למעורבות גדולה יותר של הרשות המקומית ). 2015 ,בחינוך דווקא ביישובי הפריפריה (גל־אריאלי ואחרים הנוגעים לעשר ערים 2024 שלהלן מציגה את הנתונים בחודש פברואר3 טבלה במדינת ישראל, הבולטות במסגרות המוכרות (סמל) הפועלות בהן. 82 מתוך דוח החינוך בגיל הרך 2024 34 .: מסגרות חינוכיות־טיפוליות בפיקוח לגיל לידה עד שלוש – ערים בישראל3 טבלה העיר אשכול חברתי־ כלכלי מספר ילדים 3–0 מדד פריפריה מספר משפחתונים מספר מעונות יום מפעילי משפחתונים ירושלים 2 100,483 9 508 119 עירייה, נאות מרגלית, בית יעקב בית שמש2 21,421 5 215 39 עירייה ונאות מרגלית מודיעין עילית 1 13,261 6 188 27עירייה בני ברק 2 29,040 10 163 90עירייה אלעד 2 5,499 7 117 25 עירייה ביתר עילית1 9,965 5 129 30 נאות מרגלית אשדוד 5 16,418 7 79 50עירייה נתיבות 3 5,017 4 98 20נאות מרגלית באר שבע 5 13,874 5 27 49 עירייה אשקלון 5 10,387 5 47 20 נאות מרגלית אופקים3 3,812 3 45 17 נאות מרגלית תל אביב– יפו 8 27,252 10 29 49 עירייה ואחרים נתוני הטבלה ממחישים כי חמש הערים שהיקף המסגרות (סמל) בהן הוא הגבוה ביותר מאופיינות באוכלוסייה חרדית גדולה – ירושלים, בית שמש, מודיעין עילית, בני ברק ואלעד. כל העיריות משתייכות לאשכול חברתי־כלכלי ), ומפעילות את מערך החינוך בגיל זה, ובפרט את המשפחתונים, 2–1( נמוך בכוחות עצמן או באמצעות רשתות המזוהות עם המגזר החרדי כדוגמת נאות מרגלית ובית יעקב. אחריהן מצויות הערים הדרומיות בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית: אשדוד, נתיבות, באר שבע, אשקלון ואופקים, אך שיעור המסגרות החינוכיות־טיפוליות שבפיקוח המופעל בהן נמוך בהרבה. במגזר הלא יהודי כל הערים, למעט כפר קרע וטירה, מצויות באשכול חברתי הנוגעים 2024 שלהלן מרכזת את הנתונים בחודש פברואר4 ). טבלה4–1( נמוך ערים שאינן יהודיות. 14למסגרות המוכרות (סמל) בגיל הינקות ב־ התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 35 ,בתחום המשפחתונים בולט מקומה של המכללה הארצית להכשרה מקצועית שהינה חברה בע"מ. מקור המכללה בסח'נין שבצפון הארץ. : מסגרות חינוכיות־טיפוליות בפיקוח ממשלתי – ערים לא יהודיות בישראל. 4 טבלה שם העיר אשכול חברתי־ כלכלי מספר ילדים 3–0 מדד פריפריה מספר משפחתונים מספר מעונות יום מפעילי משפחתונים אום אל פחם 2 4,454 5 44 10העירייה רהט 1 10,336 4 33 6 המכללה הארצית להכשרה מקצועית באקה אל־ גרבייה 4 2,302 5 21 5 העירייה טמרה3 2,470 4 33 5העירייה טיבה 3 3,516 6 15 0 המכללה הארצית להכשרה מקצועית טירה5 1,966 7 17 1 המכללה הארצית להכשרה מקצועית כפר קאסם3 2,203 7 19 1 המכללה הארצית להכשרה מקצועית כפר קרע5 1,490 5 6 3 המכללה הארצית להכשרה מקצועית מגאר3 1,649 3 17 1העירייה נצרת 3 5,034 5 17 6העירייה סח'נין 4 2,346 4 36 15העירייה עראבה3 2,039 4 14 6העירייה קלאנסווה3 2,125 6 21 1 המכללה הארצית להכשרה מקצועית שפרעם 3 2,718 5 15 6העירייה נתוני הטבלה מלמדים כי מספר המשפחתונים ומעונות היום המיועדים לגילי לידה עד שלוש ומצויים בפיקוח ממשלתי גבוה בסח'נין מבערים לא יהודיות והשכר החודשי הממוצע של 4 אחרות. העיר מצויה באשכול חברתי־כלכלי דוח החינוך בגיל הרך 2024 36 , ש"ח6,712 (הנתון העדכני ביותר של הלמ"ס) על2020 שכיר בה עמד בשנת ​ ש"ח). אוכלוסייתה גדלה בקצב שנתי של 10,428 (השכר החודשי הממוצע היה , ונתוני משרד החינוך 2,346 , מספר הילדים בגיל לידה עד שלוש עמד על1.6% מלמדים כי אחוז הזכאים הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב בשנת תשפ"א 89.4%) ל־2020–2019( בשנת תש"ף86.4%עלה בהתמדה מ־ )2022–2021( בשנת תשפ"ב92.1%) ול־2021–2020( בקצה השני מצויה רהט. העיר סמוכה לפזורה הבדואית בדרום, הוקמה ) עם שכר 1( ונמנית על האשכול החברתי־כלכלי הנמוך ביותר1972 בשנת ש"ח. האוכלוסייה בה גדלה 5,751 על2020 ממוצע של שכיר שעמד בשנת 4.5 , ומספר הילדים בשכבת גיל לידה עד שלוש הוא פי3.3% בקצב שנתי של בקירוב מזה שבסח'נין. את כל המשפחתונים בעיר מפעילה המכללה הארצית להכשרה מקצועית. שישה מעונות יום מופעלים על ידי החברה למתנ"סים וחברה לתועלת הציבור בשם 'מעיין השלום', הפועלת בנגב בתחומי חינוך, רווחה ושיקום. עם זאת, המספר הכולל של המסגרות נכון לחודש פברואר משפחתונים 36( מעונות יום) נמוך יחסית לסח'נין6 משפחתונים ו־33( 2024 מעונות יום). נתוני משרד החינוך מלמדים כי אחוז הזכאים לבגרות היה15ו־ –2020( בשנת תשפ"א65.1%) ל־2020–2019( בשנת תש"ף62.5%בעלייה מ־ ), אך עודנו נמוך יחסית לשיעור 2021–2020( בשנת תשפ"ב68.4%) ול־2021 .77.2% והיהודי75.6% הזכאות לתעודת בגרות בשנת תשפ"ב במגזר הערבי בתווך מצויות טייבה ונצרת, שתי ערים שמספר המסגרות שבהן ביחס ילדים.200לתושבים כמעט שווה, מסגרת אחת (משפחתון או מעון) לכ־ .4.3 – מפעילי מסגרות מוכרות (סמל) מלידה עד גיל שלוש פריסה גיאוגרפית פעולתה של רשות התאגידים נוגעת לרובם המכריע של התאגידים בישראל, ובכללם לחברות פרטיות, שותפויות, עמותות וחברות לתועלת הציבור, והיא מרכזת תחת ידיה את מאגרי המידע הנוגעים להם. באלו מפורטים, בין היתר, כתובות התאגידים ומרחב פעילותם. כך למשל, החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית, מצויה באחריות משרד החינוך ופועלת בפריסה ארצית. מאחר שעיקר עיסוקה הוא קידום קהילות מקומיות והעצמתן, מפעילה עמותות הקשורות ברובן למרכזים קהילתיים ומתנ"סים (החברה 134 החברה התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 37 מעונות237 ), ומפעילה2022 ,למתנ"סים יום; ארגוני הנשים פועלים אף הם בכל רחבי הארץ ומעניקים מגוון שירותים התואמים את משנתם: על פי נתוני משרד החינוך בדף פורטל הורים, מפעילה 2024 בחודש מרץ הנהלת נעמת – תנועת הנשים של ישראל מעונות יום; ויצו – ההסתדרות העולמית 195 מעונות יום; נאות187 לנשים ציוניות מפעילה מרגלית, עמותה שפועלת אף היא בפריסה מעונות יום; אמונה – 120 ארצית, מפעילה מעונות 119 תנועת האישה הדתית מפעילה 25 יום; ואילו הארגון 'נשי חירות' מפעיל מעונות יום. כיוון שבחלק מהמקרים מרחב הפעילות רחב יותר ממיקום התאגיד, ספירת התאגידים הפועלים באזורים שונים בישראל עולה ) על מספר התאגידים שבפיקוח 711( במספרה ): 8 ), כמוצג על גבי מפת ישראל (תרשים684( מחוזות לשבעה נחלקת לעיל המפה אדמיניסטרטיביים כמפורט ברשם התאגידים: הצפון, חיפה, המרכז, הדרום, ירושלים, יהודה ושומרון, וכן מרחב כלל ארצי. מחוז הצפון בולט במספר התאגידים הפועלים מכלל התאגידים שבפיקוח. 27% שהם186 – בו אלו לרוב אינם מרוכזים במקום מסוים אלא פרוסים על פני יישובים בקטגוריות שונות: ערים, מועצות מקומיות ואזוריות, קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, יישובים דתיים ויישובים לא יהודיים. מכלל תאגידים הפועלים 16 יישובי הצפון יש לציין את העיר סח'נין שבה מרוכזים בתחום החינוך לגיל הרך. במחוז חיפה, אום אל־פחם היא העיר המוסלמית השלישית בגודלה בישראל לאחר רהט ונצרת, וחיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל לאחר ירושלים ותל אביב. בכל אחת מהן יש עשרה תאגידים רשומים. הים התיכון לבנון הצפון סוריה חיפה יהודה ושומרון תל אביב המרכז ירושלים ירדן רצועת עזה מצרים הדרום תאגידים בפריסה 36 כלל ארצית 186 50 91 60 102 62 97 : מרחב הפעילות של תאגידים המפעילים8 תרשים מסגרות מוכרות. דוח החינוך בגיל הרך 2024 38 , מכלל התאגידים הפרוסים בארבע נפות: רחובות14% מחוז המרכז מושך אליו רמלה, השרון ופתח תקווה, באחרונה מספר התאגידים גבוה יחסית לאחרות – עשרה. מחוז תל אביב כולל מבחינה אדמיניסטרטיבית שתי מועצות מקומיות – אזור תאגידים 82 וכפר שמריהו, ותשע ערים מלבד תל אביב. בבני ברק רשומים 33 , חברות לתועלת הציבור13 , מהם עמותות34 :הפועלים בתחום הגיל הרך חברות פרטיות ושני תאגידים נוספים בהפעלת הרשות המקומית והחברה . 29,040 :העירונית. אפשר לייחס זאת למספר הילדים מגיל לידה עד שלוש 27,252 בתל אביב, לשם השוואה, מספר הילדים בשכבות גיל אלו עומד על ילדים). לבד מהעירייה, מפעילים מסגרות חינוך מוכרות לגיל 1,788 (הפרש של תאגידים – שמונה עמותות וארבע חברות פרטיות. ההבדלים בין תל 12 הרך אביב ובני ברק ניכרים גם בהיקף המסגרות בפיקוח הפועלות בהן: בבני ברק משפחתונים, ואילו בתל אביב עומד מספרם על 163 מעונות יום ו־90 פועלים ). 2024 משפחתונים (לפי נתוני משרד העבודה בפברואר29 מעונות יום ו־49 עניין זה עולה בקנה אחד עם נתוני התאגידים בזרם החינוך החרדי שהובאו לעיל. העניין משתקף גם במחוז יהודה ושומרון, שם בולט חלקן של ביתר עילית ומודיעין עילית, שתי ערים חרדיות שמספר התאגידים הפועלים בהן גבוה מכלל התאגידים במחוז. 24% בהתאמה, ומהווים יחדיו11 ו־13 – יחסית במחוז ירושלים שתי ערים – ירושלים ובית שמש, ארבע מועצות מקומיות – אבו גוש, מבשרת ציון, צור הדסה וקריית יערים, ומועצה אזורית אחת – מטה יהודה. בשתי ערי המחוז רשומים לצד העירייה תאגידים המפעילים מעונות תאגידים הנחלקים 43 יום ומשפחתונים בפיקוח ממשלתי. בירושלים רשומים עמותות, חברה אחת לתועלת הציבור, העירייה וארבע חברות פרטיות; 37ל־ תאגידים, מתוכם עשר עמותות 15 בבית שמש, לבד מהעירייה רשומים עוד ושש חברות פרטיות. מחוז הדרום הוא הגדול ביותר מבחינת שטחו וכלולים בו שטחי הנגב, המישור הדרומי והערבה. בבירת המחוז באר שבע עשרה תאגידים, נוסף על העירייה יש שמונה עמותות וחברה פרטית אחת. מספר המסגרות שבפיקוח נחלק ילדים מגיל לידה 13,874 משפחתונים, הנותנים מענה ל27 מעונות יום ו־49ל־ 11 : תאגידים19 עד שלוש. באשדוד, העיר המאוכלסת ביותר במחוז, רשומים עמותות, שתי חברות לתועלת הציבור, ארבע חברות פרטיות, העירייה ומפעיל ) לזה שבבאר שבע 50( אחד שאינו תאגיד. מספר המעונות בעיר כמעט שווה ), 27( ) מבבאר שבע79( ) אך מספר המשפחתונים גבוה פי שלושה לערך49( התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 39 ילדים בגילי לידה עד שלוש. בדימונה, העיר16,418והם צפויים לתת מענה ל־ ילדים בשכבת גיל 2,468 הגדולה ביותר מבחינת שטח השיפוט, יש בסך הכול זו, ורשומים בה שני תאגידים – עמותות חרדיות ללא כוונת רווח, רק אחת מהן מפעילה מעונות יום בעיר. שני תאגידים אחרים הפועלים בעיר הם עמותות וחברות לתועלת הציבור הפועלים בפריסה ארצית. כך או כך, נכון לחודש , פעלו בעיר שמונה מעונות יום ושבעה משפחתונים, ומספרם 2024 פברואר במהלך השנה. 15של האחרונים עלה ל־ .4.4 מעונות יום שיקומיים – מפעילים ופריסה גיאוגרפית .4.4.1 ,התאגידים המפעילים מעונות יום שיקומיים: סיווג מטרות ורמת ציבוריות (העדכניים ביותר) מלמדים כי בישראל 2022 נתוני משרד הבריאות בשנת מתוכם בעלי שני סמלי מסגרת, ושניים 16 , מעונות יום שיקומיים131 פועלים מסגרות 152 נוספים מחזיקים בשלושה ובארבעה סמלי מסגרת, כלומר 181 שיקומיות בסך הכול. נתוני משרד הרווחה מלמדים כי בישראל פועלים ). פער הנובע מעליה 2024 ,מעונות יום שיקומיים (הכנסת העשרים וחמש במספר המעונות ושיטת ספירה שונה. ). 67( מהסך הכולל44% ,מחוז המרכז מוביל בשיעור המעונות המצויים בו מעונות 33 ו־36 לאחריו מצויים מחוזות ירושלים והצפון, בהם ממוקמים ). את כל אלו 10%( מעונות16 ). במחוז הדרום פרוסים46% בהתאמה (יחד תאגידים שעימם מתקשר משרד הרווחה והביטחון החברתי 46 מפעילים בלבד 9% מהתאגידים הללו פועלים לתועלת הציבור ו־91% .באמצעות מכרז :9 למטרות רווח, על פי החלוקה המפורטת בתרשים דוח החינוך בגיל הרך 2024 40 .: סיווג תאגידים המפעילים מעונות יום שיקומיים לפעוטות9 תרשים התאגידים המפעילים את מעונות היום השיקומיים בין שלתועלת הציבור ובין שלמטרות רווח פועלים כולם בתחומי הרווחה, השיקום ובריאות הציבור. אלו שברמת ציבוריות גבוהה נחלקים לשתי קטגוריות: עיריות ומוסדות רפואיים. בקטגוריה הראשונה בולטות ערים כדוגמת אשדוד ונתניה, המפעילות ישירות את המעון השיקומי בעירן. בשנים האחרונות הצטרפה אליהן נתיבות, אשר בנתה מעון שיקומי חדש ובחרה להפעילו באמצעות החברה לתועלת הציבור 2019 'נתיבים לקהילה ופנאי בנתיבות', שהחליפה עמותה שפעלה עד לשנת בעיר והתאפיינה ברמת ציבוריות מתונה. בחינה של דוחות הביקורת שערך ) מלמדת על שינוי לטובה 2020 ו־2017( משרד הבריאות לפני השינוי ולאחריו באיכות השירות החינוכי־טיפולי שניתן לפעוטות ולמשפחותיהם בכל הקשור 6.לטיפולים התפתחותיים וחינוך, טיפולים רפואיים וקשר עם ההורים תבחינים שהופיעו בדוחות הביקורת95 איכות השירות החינוכי־טיפולי נבחנה על בסיס 6 . תבחינים מהם חוזרים בשתי הביקורת72 ;2020 ו־2017 של משרד הבריאות בשנת מהם העובדה שלא חל 12) לא חל שינוי, ב־31%( תבחינים22הבחינה מלמדת כי רק ב־ ) חל 68%( מהתבחינים49שינוי היא חיובית, שכן הדבר מעיד על פעילות תקינה; ב־ שינוי לטובה; ובתבחין אחד בלבד, הנוגע לשעות המוקדשות לישיבת הצוות החינוכי, מספר השעות המוקדשות לישיבות צוות פחת, דבר המהווה שינוי לרעה. ואולם נוספה לישיבות הדרכה שלא הייתה קודם לכן, וזוהי התפתחות חיובית. סיווג תאגידים המפעילים מעונות יום שיקומיים לפעוטות )2%( 1 בית חולים ממשלתי )83%( 38 עמותות )2%( 1 חל"צ )4%( 2 עיריות )9%( 4 חברה פרטית התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 41 בקטגוריה השנייה מצויים התאגידים האלה: המרכז הרפואי שיבא – בית חולים ממשלתי הנותן לפעוטות סל שירותים מלא; תאגיד הבריאות ליד המרכז הרפואי שמיר, המפעיל מסגרת שיקומית שפעילותו מאופיינת בשיתופי פעולה רבי־ממשקים ומלווה במחקר; בית החולים אלי"ן, המקיים מעון שיקומי שבו מטופלים ילדים עם בעיות פיזיות מורכבות, וגם מרכז חדשנות המפעיל מערך פתרונות בהתאמה אישית לילדים; ותאגיד הבריאות ליד המרכז הרפואי לגליל, המפעיל שלושה מעונות שיקומיים: במכון להתפתחות הילד שבבית החולים לגליל המערבי בנהרייה, וכן בבאקה אל־גרבייה ובסח'נין. בשלושתם שוהים פעוטות מרקע רב־תרבותי. לצד השלטון המקומי ותאגידי הבריאות הממשלתיים והציבורים, המהווים מהפועלים בתחום, מצויות עמותות רשומות המדורגות ברמת ציבוריות 16% מתונה. אלו קיבלו רישיון להפעלת מעונות יום שיקומיים מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והן נבדלות זו מזו במטרותיהן להלן: 10 המוצהרות, כמפורט בתרשים : מטרות העמותות המפעילות מעונות יום שיקומיים לפעוטות. 10 תרשים מהעמותות מכוונות להקמת מוסדות 37% התמונה העולה מהתרשים היא כי חינוך ולתפעולם, וכן להקניית השכלה והכשרה מקצועית המאפשרת שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה. בקרב אלו בולטות עמותות כדוגמת מרכז מריאן לגיל הרך והמשפחה; בית איזי שפירא – עמותת אבי; אותי – עמותה 29% .לילדים בסיכון; עמותת פתחיה – מוסדות לחינוך מיוחד; וצ'יימס ישראל 0 5 10 15 התפלגות המטרות של עמותות המפעילות מעונות יום שיקומיים לפעוטות תחומי פעילות עיקריים שירותי רווחה חינוך, השכלה והכשרה בריאות והצלת חיים סיוע למוגבלים 7 11 6 14 דוח החינוך בגיל הרך 2024 42 מהעמותות מבקשות לסייע למוגבלים באמצעות הקמה ותפעול של שירותים לרבות אבחון, טיפול, סיעוד וחינוך, שמטרתם להבטיח את שיקומם ומעמדם החברתי־כלכלי. בהקשר זה בולטות העמותות אלווין ישראל; אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם; ואלי"ע – ארגון לקידום ילדים עם עיוורון מהעמותות מעניקות שירותי רווחה ועזרה לאוכלוסיות 18% .או לקות ראייה שונות, בהן עזר מציון המפעילה מגוון שירותים לחולים ונזקקים; עמותת ס.ו.ל.ם. – סיוע ועידוד לילדים מוגבלים ומשפחותיהם; ועמותת יחדיו – באר שבע והדרום (עמותת בת של קרן רש"י), המסייעת לילדים ומשפחות במצוקה. החברות הפרטיות הפועלות בתחום מצויות בדרגת ציבוריות מעט נמוכה יותר של 80 מכלל התאגידים. מרביתן הוקמו בשנות ה־9% מזו של העמותות, ומהוות המאה העשרים ופועלות כשלושה עשורים. חברת א.ד.נ.מ מספקת שירותים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון במגוון תחומים: טיפול, דיור, חינוך, תעסוקה ופנאי, בפיקוח הממשלה. פעילותה ממומנת על ידי משרדי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, החינוך, הבריאות והג'וינט. שלוש החברות האחרות מעניקות שירותים לכלל האוכלוסייה אך מוכרות במיוחד במגזר הערבי: רנד – חברה לרווחה נפשית למשפחה בע"מ, המפעילה מסגרות חוץ־ביתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים; חנן – נצרת שירותי בית ורווחה בע"מ, המפתחת ומפעילה שירותי רווחה ובריאות בהתאם לצרכים הקיימים בחברה, בשיתוף הממשלה, רשויות עירוניות ומוסדות ציבור; וחברת אלראזי– פ.פ.ס. ריהאב בע"מ, המתמחה בציוד ומכשור לנכים ומפעילה מעון המסייע לילדים להתפתח מבחינה מוטורית, שכלית ותקשורתית, וקולטת אוכלוסייה מעורבת יהודית וערבית. מפעילי המעונות השיקומיים מעידים כי רצונם לסייע לילדים בעלי מוגבלויות ומשפחותיהם ולהעניק להם שירותי חינוך, רווחה ושיקום, אולם הנתונים , אינם בעלי 54% מפעילים שהם25 מלמדים כי למעלה ממחציתם, קרי התמחות בגיל הרך או בהתפתחות הילד. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 43 4.4.2 מימון מעונות יום שיקומיים על ידי המדינה מימון מעונות יום שיקומיים לפעוטות משותף למשרד הרווחה והביטחון 25% מהסכום, ולרשות המקומית המממנת את75% החברתי המממן הנותרים. שר הרווחה רשאי לקבוע דמי השתתפות הורים במימון השמתו של הפעוט במעון, המתעדכנים מדי שנה לפי מבחן הכנסה ומשולמים לרשות המקומית שבמקום מגורי הפעוט. המימון הממשלתי ניתן באחת משתי דרכים – התקשרויות או תמיכות והקצבות. התקשרויות משמען הסכם בין המשרד הממשלתי לגורם אחר, ובכלל זה הרשות המקומית, חברה בע"מ, שותפות, אדם פרטי או כל גוף אשר אינו מוסד ציבור ואינו תאגיד על פי חוק, ובמסגרתו מתחייב הגורם האחר לספק למשרד הממשלתי שירותים או מוצרים בתמורה לתשלום; תמיכות והקצבות ממשלתיות הן סיוע, בכסף ובשווה כסף, שממשלת ישראל מעבירה מוסדות ציבור ואלפי גופים אחרים). לפי 2,700לגורמים חוץ־ממשלתיים (כ־ אתר התמיכות הממשלתי, מדובר במיליארדי שקלים בשנה שניתנים כדי לסייע במימון פעילות שהממשלה מעוניינת לעודד ומשרתת את אוכלוסייתה. המחזור השנתי של תאגידים לתועלת 2020 רשם העמותות מלמד כי בשנת ש"ח. 2,972,604,767 הציבור אשר הפעילו מעונות יום שיקומיים עמד על סכום זה אינו כולל את תאגידי הבריאות שאינם ממשלתיים, אצלם המחזור ש"ח. ככלל, ההכנסות של תאגידים מורכבות 3,494,973,064 השנתי עומד על מכמה מקורות: ) הנחלקות 43%( ש"ח1,295,777,401 :תמיכות והקצבות מהמדינה • ) והקצבות ותמיכות 4%( ), רשויות מקומיות38%( לתמיכות ממשלה ), לרוב הקצבות של קופות חולים, וכספים ששוחררו מהגבלה. 1%( אחרות ש"ח 1,261,896,964 :מכירת שירותים לגורמים ממשלתיים ופרטיים • ) ולרשויות המקומיות 33%( ) הכוללת אספקת שירותים למדינה43%( ). ההכנסה האחרונה מורכבת ברובה9%( ), ומתן שירותים כלליים1%( .מהשתתפות נמעני השירות בתשלומים ובשכר לימוד ) המקיפות כספים שנתרמו בישראל 11%( ש"ח345,208,376 :תרומות • ), למשל כוחות מתנדבים. 3%( ), ותרומות בשווה כסף2%( ) ובחו"ל6%( דוח החינוך בגיל הרך 2024 44 0.3%( ) עשויות להגיע מדמי חבר3%( ש"ח69,722,025 :הכנסות נוספות • אשר לרוב אינם נגבים. יוצאות דופן בהקשר זה שתי עמותות: אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ועמותת יחדיו – באר שבע ), נוגעים לכספים המיועדים למחקר 1.7%( והדרום. מקורות נוספים והשתתפות הורים שלא נרשמה תחת מכירת שירותים. מכל אלה עולה שעיקר המימון של התאגידים לתועלת הציבור המפעילים ) הניתנים באמצעות 86%( מעונות יום שיקומיים מקורו בכספים ממשלתיים תמיכות או התקשרויות. נתונים על אודות קבוצות האוכלוסייה – כללית, ערבית, חרדית – שעימן עמותות אלו מזוהות מציגים רובד נוסף בסוגיית להלן מציג חלוקה של התאגידים לתועלת הציבור לחמש 11 המימון. תרשים קבוצות לפי מחזור הפעילות השנתי (גובה ההכנסות שלהן). : תאגידים לתועלת הציבור לפי גובה ההכנסות השנתיות. 11 תרשים ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר מצויות עשר עמותות המזוהות עם הציבור הכללי והערבי, וברמת ההכנסה הגבוהה ביותר מצוי מספר כמעט שווה של עמותות: שתיים מהן אלו תאגידים בריאותיים – המרכז הרפואי לגליל והמרכז הרפואי שמיר; שתיים נוספות עוסקות בתחום האוטיזם – אותי (לשעבר העמותה לילדים בסיכון) ואלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. עמותה נוספת הינה יחדיו – באר שבע והדרום, וכן אלווין שהחלה את דרכה 0 2 4 6 8 10 12 14 חלוקת תאגידים לתועלת הציבור לפי גובה ההכנסות השנתיות חמש קבוצות דירוג בהתאם לגובה ההכנסה 5 קבוצה (מאה מיליון ומעלה) 4 קבוצה מיליון עד75( ) מיליון99 3 קבוצה מיליון עד50( ) מיליון74 2 קבוצה מיליון עד25( ) מיליון49 1 קבוצה מיליון)24 (עד 11 5 1 10 12 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 45 כשלוחה של עמותה אמריקאית. חמש עמותות נוספות מזוהות עם הציבור החרדי: עזר מציון; ס.ו.ל.ם. – סיוע ועידוד לילדים מוגבלים; עלה – עזר לילד המיוחד; פרח לצמוח במקום טוב; ופתחיה – מוסדות לחינוך מיוחד. בקבוצה (למעט בית החולים אלי"ן שאינו מזוהה עם קבוצה מסוימת) 4 ובקבוצה2 – 3 נחלקות העמותות באופן שווה בין האוכלוסייה החרדית לכללית, ובקבוצה חברה לתועלת הציבור שהינה חברה עירונית. המחזור השנתי של תאגידים אלו מלמד על נפח הפעילות לפי מגזר, כמוצג שלהלן: 12 בתרשים : מחזור שנתי – תאגידים לתועלת הציבור המפעילים מעונות יום שיקומיים 12 תרשים לפי מגזר. מהתרשים בולט נתח הפעילות והמימון של המגזר החרדי ביחס לחלקו באוכלוסייה. בהינתן העובדה שטווח הפעילות של התאגידים הרפואיים ומרבית תקציבם אינו מופנה בהכרח למעונות היום השיקומיים, הרי שנפח הפעילות של כל אחד מהמגזרים גדול יותר: ראשון בהם הציבור החרדי ), ובעקבותיהם הרשויות המקומיות 37.9%( ), לאחריו הציבור הכללי43.8%( .)0.3%( ) והציבור הערבי1.7%( מחזור שנתי תאגידים לתועלת הציבור המפעילים מעונות יום שיקומיים לפי מגזר 1.7% רשויות מקומיות 43.8% ציבור חרדי 0.3% ציבור ערבי 37.9% ציבור כללי 16.3% תאגידי בריאות דוח החינוך בגיל הרך 2024 46 הנתונים העולים מהאתר מפתח התקציב, ממקורות מידע ממשלתיים וממאגר גיידסטאר של משרד המשפטים מלמדים כי ארבע החברות הפרטיות המפעילות מעונות יום שיקומיים ממומנות בדרך של התקשרויות, ואילו עמותות ללא מטרות רווח ממומנות בשתי דרכים: תמיכות והקצבות, וכן התקשרויות (מתן שירותים). חלוקת העמותות לפי האוכלוסיות המזוהות עימן וציבור מקבלי השירות מוסיפה נדבך על דפוס המימון הקיים, כמפורט שלהלן: 5 בטבלה : אופן המימון הממשלתי לפי סיווג תאגידים וקבוצת אוכלוסייה. 5 טבלה האוכלוסייה הקצבות ותמיכות התקשרויות התקשרויות – מרכזים רפואיים חרדית 12 2 0 כללית 10 11 3 ערבית 1 0 0 מהעמותות המשרתות את האוכלוסייה הכללית56% ,לפי הנתונים בטבלה והערבית ממומנות על ידי המדינה באמצעות התקשרויות – מכרזים שהמדינה מהעמותות 86% ;עורכת לקניית סחורות ושירותים, ומעבירה תשלום בגינם המזוהות עם האוכלוסייה החרדית ממומנות בדרך של הקצבות ותמיכות, אשר לפי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר למלכ"רים ופילנתרופיה (ל.ת), "אלו סכומי כסף הניתנים ללא קשר ישיר לכמות (היקף) השירותים שניתנו על ידי המלכ"ר, וללא קבלת תמורה כלשהי בעבורם". התפלגות ההכנסות של תאגידים לתועלת הציבור המפעילים מעונות יום להלן ומלמדת על אודות ההכנסות ממקורות 13 שיקומיים מוצגת בתרשים שונים: התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 47 .: התפלגות ההכנסות של תאגידים לתועלת הציבור ממקורות מימון שונים13 תרשים מרבית העמותות המפעילות מעונות יום שיקומיים ממומנות בידי הממשלה. התפלגות ההכנסות מלמדת על תמונת מראה בחלק מהמקרים. בציבור הכללי מההכנסות 86% מההכנסות הן באמצעות התקשרויות, ובציבור החרדי88% באמצעות תמיכות והקצבות. בעמותות הזוכות לתמיכות והקצבות ניכר הפער בין המגזרים באחוז ההכנסות שמקורן בתשלומי הנזקקים ומשפחותיהם 6% בעבור שירותים. במגזר החרדי שיעור ההכנסות בסעיף זה עומד על . 16% ובמגזר הכללי על עוד עולה מהנתונים כי לרוב הממשלה בוחרת בדרך תקצוב אחת על פני השנייה, ובמקרים ששתי צורות התקצוב מתקיימות זו לצד זו, התקצוב בדרך אחת זניח לעומת השנייה. למשל, בעמותות הממומנות בדרך של תמיכה ותקצוב, רק עמותה אחת בציבור החרדי ('מסגרת שמעיה', המחזור השנתי ש"ח) המפעילה שני מעונות יום שיקומיים, 29,643,009 עומד על2022נכון ל־ , ומהכנסות בגין מתן 74% נהנתה מתמיכות והקצבות ממשלתיות בהיקף של .9% שירותים לממשלה בהיקף של עמותת עזר מציון מפעילה שישה מעונות יום שיקומיים וממומנת באמצעות מהכנסותיה, מתוכם אחוז אחד באמצעות 63% מתן שירותים בהיקף של 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% התפלגות ההכנסות ממקורות מימון שונים לפי סיווג התאגידים תאגידים רפואיים ציבור ערבי תמיכות והקצבות ציבור כללי תמיכות והקצבות ציבור כללי התקשרויות ציבור חרדי תמיכות והקצבות ציבור חרדי התקשרויות רשויות מקומיות תמיכות והקצבות התקשרות ומתן שירותים תרומות דמי חבר והכנסות נוספות מספר תאגידים 1% 99% 55% 64% 88% 28% 90% 28% 10% 6% 7% 2% 1% 17 4% 86% 6% 7% 1% 16% 12% 1% 71% דוח החינוך בגיל הרך 2024 48 ) והכנסות שונות30%( תמיכות והקצבות. יתרת הכנסותיה מקורן בתרומות ). ההכנסות המיועדות להפעלת מעונות היום השיקומיים רשומות תחת 7%( מהמחזור12% ש"ח, ומהוות64,353,242 'אגף הילד המיוחד' ועומדות על השנתי של העמותה. דוגמאות נוספות לשילוב בין שתי שיטות התקצוב מספקות העמותות מיח"א – מחנכי ילדים חירשים חיפה ואזור הצפון, ומרכז מילמן, המפעילות כל אחת ש"ח והיא 3,946,182 מעון שיקומי אחד. לראשונה יש מחזור שנתי בסך , ולשנייה הכנסות 92% ממומנת באמצעות התקשרויות עם המדינה בהיקף של מהן, אליהן 78% ש"ח וההתקשרויות בהיקף של13,315,827 שנתיות בסך של בהתאמה. העמותה שזוכה 1% ו־3% מתווספות תמיכות והקצבות בשיעור של לאחוז התקצוב הנמוך ביותר מהממשלה היא 'גדולים מהחיים' המפעילה מעון ש"ח, והיא מתוקצבת 26,334,390 יום שיקומי אחד. מחזורה השנתי עומד על מהכנסותיה על ידי התקשרות עם הממשלה. יתרת התקציב 6% בהיקף של ) מתרומות. 94%( לא ניתן לעמוד על חוקיות ברורה בתקצוב הממשלה בכל הקשור לנפח הפעילות, שכן יש עמותות המפעילות מספר גדול של מעונות יום שיקומיים - וממומנות בדרך של התקשרויות ואספקת שירותים לממשלה, כדוגמת אלו"ט 11 אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם ואלווין ישראל, המפעילות מעונות יום שיקומיים כל אחת וצ'יימס ישראל שמפעילה שבעה מעונות. לצידן, פרח – לצמוח במקום טוב, שמפעילה שמונה מעונות, עמותת אותי ארגון לקידום ילדים עם עיוורון או לקות ראייה - המפעילה שבעה ואלי"ע ופתחיה המפעילות חמישה כל אחת, מתוקצבות באמצעות תמיכות והקצבות. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 49 .5 מסגרות פרטיות שאינן בפיקוח נכון להיום, פלח גדול של מסגרות פרטיות אינן מפוקחות משום שהחוק אינו חל עליהן או משום שלא פנו לקבל רישיון. לפיכך, הנתונים הנוגעים לפלח זה והקיימים לרוב אינם מרוכזים בידי גורם רשמי ואינם מבחינים בין סוגי 7,חסרים מסגרות או לא כוללים אינדיקטורים וכלי הערכה מתאימים לבחינת איכותן. המידע החלקי הקיים מצוי בידי גורמים שונים: רשויות המדינה – רשם התאגידים, רשות המיסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, משרדי הממשלה ורשויות מקומיות; ארגוני החברה האזרחית – הפועלים כמסגרות מארגנות לנותני השירות החינוכי־טיפולי ו/או לנהנים ממנו; וגורמים עסקיים המשמשים בית לבעלי מסגרות חינוכיות־טיפוליות. מסמכים שונים מלמדים כי גם רשויות המדינה מתקשות לספק נתונים מדויקים על מסגרות פרטיות וכאלו שאינן מפוקחות לפעוטות. למשל, ברשות המיסים אין סיווג אחיד של המסגרות, שכן הסיווג נעשה לפי ההגדרה העצמית של העסק. מספר המסגרות אינו ידוע, בין היתר, בשל הקמת מסגרות חינוכיות במסגרת עסק משפחתי, וחבירה של כמה מסגרות תחת תאגיד ). 2021 ,'משותף משיקולים שונים (רבינוביץ מקור מידע נוסף הם ארגוני־גג הרשומים כעמותות ומייצגים מעונות יום וגנים ומסגרות חינוך פרטיות. הארבעה הבולטים הם ח.י.ב.ה. – איגוד ארצי לגני ילדים גני ילדים ומשפחתונים; 459 פרטיים, אשר על פי הרישום באתר הארגון מייצג גני ילדים; התאחדות מעונות 520 להגשים חלומות – איחוד גני הילדים, המייצג היום הפרטיים בישראל, המייצג לפי תחשיב הכנסות העמותה מדמי חבר .מקורות המידע הזמינים הם למעשה אינדקסים המרכזים מידע על מסגרות פרטיות 7 דוגמה לכך הוא האתר 'הגננת' שהקימו 'עוגנים – לשכת גני הילדים בישראל' ותכליתו סיוע מעשי לגני ילדים פרטיים בתחומים שונים של תפקודם. דוגמה אחרת הוא האתר המיועד להורים המחפשים מסגרת מתאימה 2021 'בדרך לגן' – מיזם חברתי משנת לילדיהם מלידה עד גיל שש. אתר החברה מתעדכן בקביעות וכולל מיפוי ארצי רחב היקף (אם כי לא שלם) של מסגרות לגיל הרך המסווגות לגנים פרטיים, מעונות יום ילדים; שעות -וגני עירייה, וכן מידע מקצועי על מספר הילדים בגן; על יחס אנשי צוות הפעילות; השתייכות לארגון־גג; הגישה החינוכית; התזונה; חוגי העשרה; רישיון הפעלה של משרד החינוך; וחוות דעת של הורים. מידע נוסף ניתן לשאוב מאינדקסים המשמשים לאיתור ובחירה של בעלי מקצוע ועסקים ומרשתות חברתיות, המהוות מקור להמלצות ולמידע לא רשמי. .5 דוח החינוך בגיל הרך 2024 50 ); וארגון2021 , מעונות יום (התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל180כ־ ילדים (הכנסת 50,000 מעונות יום שבהם לומדים כ־700א.מ.א, המייצג כ־ ). 2020 ,העשרים ושלוש, מושב ראשון נייר עמדה של 'פורום הגנים הפרטיים' (איוס ודגן, ל.ת) אשר בו חברות 10,000 העמותות ח.י.ב.ה. ולהגשים חלומות, מעריך כי בישראל קיימות אנשי ונשות חינוך, טיפול ואחזקה, 100,000מסגרות פרטיות שבהן עובדים כ־ מאוכלוסיית גיל לידה 73% פעוטות המהווים כ־350,000ואשר מבקרים בהם כ־ מסגרות פרטיות 1,859 עד שלוש בישראל. כלומר, העמותות לעיל מייצגות ממספר המסגרות הפרטיות המוערך. מכך עולה כי מיפוי מדויק, 19% המהוות מהימן ושלם של כלל המסגרות הפרטיות לגילי לידה עד שלוש דורש עבודת שטח לצד כריית נתונים ממקורות שונים. יקנעם עילית משמשת בדוח זה מקרה מבחן לאופי המאמץ הנדרש. .5.1 יקנעם עילית כמקרה מבחן טיפוליות ואסטרטגיה עירונית-מיפוי מסגרות חינוכיות ילדים בגילי לידה עד שלוש המטופלים באמצעות 1,300ביקנעם עילית כ־ המחלקה לגיל הרך ורצף חינוכי. את המחלקה הקים ראש העירייה מר סימון אלפסי לפני שבע שנים, מתוך מחשבה כי "אם ראש עיר רוצה לבנות מערכת חינוך טובה, איכותית, ערכית ומצליחה, צריך להשקיע בגיל הרך" (לפי אתר מרכז הגיל הרך 'צעדים'). למאמצים נרתמה קרן אניאס ובני שטיינמיץ, המבקשת לקדם את תחום הגיל הרך ברשויות המקומיות. לפי אתר העירייה, ייעוד המחלקה הוא "גיבוש מדיניות עירונית ותוכנית אסטרטגית לביסוס תשתיות ופיתוח תחום הגיל הרך, קיום מערך עירוני כולל המלווה את הילד ומשפחתו מטרום לידה ועד גיל שש". ילדים בגילי לידה עד שלוש 1,447 מלמד על2021 לשנת8עיבוד נתוני הלמ"ס אשר זקוקים להסדרים חינוכיים־טיפוליים, מספר גבוה יותר משמצהירה ). כך או כך, לפני הילדים ומשפחותיהם עומדת הבחירה באחת 1,300( העירייה מהאפשרויות האלה: ילדים363 , מתוכם4–0 ילדים בגילי1,810 , ביקנעם יש2021 לפי נתוני הלמ"ס לשנת 8 .במסגרות החינוך הציבוריות התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 51 מעונות סמל מפוקחים משלב הקמתם וכפופים לסטנדרטים של הפעלת .1 מעון. כל מעון סמל מופעל על ידי תאגיד בעל סמל וחייב באישור להפעלת מעונות. מסגרות פרטיות (מעל שבעה ילדים) – מחויבות בקבלת רישיון הפעלה .2 של משרד החינוך מדי שנה, וכפופות לחוק הפיקוח על מעונות יום ).2018( לפעוטות מטפל/ת פרטי/ת או קרוב/ת משפחה. .3 שלהלן שנעשה לצורך דוח זה14 מיפוי המסגרות החינוכיות המוצג בתרשים מהן 16 , מסגרות מיועדות לגיל לידה עד שלוש26 מלמד כי ביקנעם עילית מיועדות לשבעה ילדים ומעלה ורשומות במערכת משרד החינוך. : יקנעם עילית – מסגרות חינוכיות־טיפוליות לגיל לידה עד שלוש.14 תרשים התרשים מראה שישה מעונות סמל, ארבעה מהם מופעלים על ידי זכיינים (ארגוני הנשים ויצו ונעמת, החברה למתנ"סים ונאות מרגלית) ושניים על תחת 2017 ידי העירייה. אלו האחרונים, 'המעונות הירוקים', נפתחו בשנת אגף החינוך של העירייה, לפי פדגוגיה וסטנדרטים של 'החינוך הקיבוצי' – יקנעם עילית מסגרות חינוכיות־ טיפוליות לידה עד שלוש )8%( 2 לא דרוש רישיון )46%( 12 רישיון בתוקף )8%( 2 לא הגישו בקשה לרישוי )19%( 5 מעונות סגורים )11%( 3 סטטוס לא ידוע )8%( 2 ) רישיון בתוקף (לא רשמי דוח החינוך בגיל הרך 2024 52 גישה זו נבחרה, בין היתר, בשל רישום9.פסיכו־פדגוגיה אקולוגית מערכתית ילדים תושבי העיר למסגרות חינוכיות בקיבוצי האזור. אתגר זה עודנו נמשך במידת מה גם כיום, כיוון שרשת חינוך אזורית מפעילה מעון יום בשטח השיפוט של מגידו, המועצה האזורית הסמוכה, והילדים המתחנכים בו הם תושבי יקנעם עילית. מסגרות פרטיות: שתיים 13 לצד מעונות היום העירוניים, רשומות ביקנעם מתוכן אינן חוסות תחת חוק הפיקוח, שכן מספר הילדים בהן נמוך משבעה. מתוך המסגרות הפרטיות הנותרות, שש מחזיקות רישיון בתוקף, שלוש נוספות מוצהרות כמחזיקות ברישיון משרד החינוך על ידי אינדקס ייעודי להורים, ובאשר לאחרות אין מידע זמין. מערכת הרישום של משרד החינוך מלמדת על שלוש מסגרות שפעלו בשנת הלימודים תשפ"ג ולא יפעלו עוד בשנת הלימודים הנוכחית, נוסף על ארבע מסגרות שידוע כי נסגרו עקב תחושות מיצוי של המנהלות, פרישה לגמלאות ואי־הסדרת ההיתר לשימוש חורג. עוד עולה מהמיפוי כי אחת המסגרות רשומה שלוש פעמים תחת כתובות נפרדות ושמות משתנים – פעמיים במערכת הרישום של משרד החינוך ופעם נוספת באינדקס המיועד להורים. רשת חינוך מוכרת (סמל) היא המפעילה של המסגרת המדוברת (סמל) ואולם הפעלתה נתונה בידי גורם אחר המשמש כקבלן משנה. נתונים אלו ממחישים את המורכבות, הפיצול והדינמיות של מערך החינוך בגיל הרך, ומלמדים על אתגרי הבקרה והשליטה הכרוכים בו. יקנעם עילית היא דוגמה לעיר שהקדימה לתת מענה לחינוך לגילי לידה עד שלוש. מיפוי המסגרות הקיימות בה הוא זירת פעילות ראשונה וחשובה, והוא שימש בסיס לגיבוש האסטרטגיה והמדיניות החינוכית העירונית בעבר ולהמשך עיצובה כיום. דוגמה לחשיבות המיפוי היא ההיכרות וההגעה למסגרות שאינן בפיקוח. מדובר בתחום לא יציב ומשתנה, המבוסס לרוב על נשים שמטפלות בילדים בבתיהן תקופת זמן מוגבלת. מיפוי העירייה מלמד נוטות משפחות מרקע חברתי־כלכלי 2020 כי מאז התפרצות הקורונה בשנת גבוה, וכן משפחות מרקע חברתי־כלכלי נמוך, להותיר זמן ממושך יותר את ילדיהם בגיל שנה עד שלוש וכן מגיל שלוש עד שש בהשגחת המשפחה או מטפלת ביתית. היכולת לפקח על החינוך הניתן לילדים אלו מוגבלת ביותר, פסיכו־פדגוגיה אקולוגית מערכתית היא גישה אינטגרטיבית שפותחה על בסיס 9 מורשת החינוך הקיבוצי וגישות מרכזיות בפסיכולוגיה, בהן הפסיכולוגיה האקולוגית ), הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד והגישה המערכתית. Bronfenbrenner, 1986( .פרטים נוספים על 'המעונות הירוקים' ניתן לקרוא באתר האינטרנט של עיריית יקנעם התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 53 מה שמוביל את העירייה להתמודד עם האתגר באמצעים שונים, ובה בעת מפנה את הזרקור לעבודה המהודקת יותר עם המעונות המוכרים, ובכללם אלו שמפעילה העירייה. ההחלטה להפעיל מעונות יום של העירייה שלא באמצעות חברה עירונית או מפעילים חיצוניים יוצאת דופן במערך השירותים הניתנים ברשויות המקומיות. חינוך־טיפול איכותי דורש מאמץ אדיר הכולל התמודדות עם אתגרי התחום, ובכללם שיפור התקינה וגיוס כוח אדם, הדרכתו ושימורו. יש בכך כדי ליצור חיכוך ומאבק פנים־רשותי על המשאבים והתשומות המושקעות בחינוך בגילי לידה עד שלוש. נוסף על כך, שביעות הרצון של מקבלי השירות אינה מצויה בהכרח בהלימה עם המאמץ הרב שמושקע, ועלולה לגבות מחיר פוליטי כבד. השנים האחרונות 35במקרה של יקנעם עילית הנחישות של ראש העירייה ב־ לא התמודד לכהונה נוספת) והגיבוי שנתן למחלקת החינוך 2024 (בבחירות בגיל הרך אפשרו את המשך המהלך. האתגרים המצוינים לעיל, וכן החשש ממינויים והתקשרויות על רקע זיקה פוליטית או אישית ברשויות מקומיות, מותירים את שאלת היעילות והכדאיות של הפעלת מסגרות חינוך ישירות על ידי העירייה פתוחה. לזו מצטרפות שאלות בדבר הדרכים שיאפשרו אספקת חינוך ציבורי איכותי במסגרת עירונית, סוג הפיקוח והליווי הדרושים, והסרת החסמים שיאפשרו לקבוצה הולכת וגדלה של ילדים ומשפחות ליהנות ממנו. דוח החינוך בגיל הרך 2024 54 .6 סבסוד מעונות יום ומשפחתונים גובה התשלום החודשי למעונות יום ולמשפחתונים המוכרים מפוקח ונקבע לפי גיל התינוק או הילד ולפי סוג המסגרת, המפעיל והתקינה (למעונות שלהלן: 6 שיקומיים תחשיב שונה), כמפורט בטבלה מעונות יום – מלכ"ר בתקינה בסיסית משפחתונים מלכ"ר תקינה בסיסית* מלכ"ר תקינה מורחבת** שאינו מלכ"ר*** תקינה בסיסית שאינו מלכ"ר תקינה מורחבת החל מחודש 2024 מרץ תינוקות 15 עד גיל חודשים 3,396 3,842 3,655 4,106 2,613 פעוטות 24 עד15 חודשים 2,613 2,830 2,812 3,046 בוגרים מעל חודשים24 2,281 2,501 2,455 2,692 .: שכר לימוד במעונות יום ובמשפחתונים בעלי סמל בשנת הלימודים תשפ"ד6 טבלה 24 חודשים עד15 ; מעל1:5 חודשים15 תקינה בסיסית: יחס התקינה בשכבת גיל עד * 1:10 חודשים24 ; פעוט מעל1:8 חודשים 24 חודשים עד15 ; מעל1:5 חודשים15 תקינה מורחבת: יחס התקינה בשכבת גיל עד ** 1:10 חודשים24 ; פעוט מעל1:8 חודשים *** השונות בין התעריפים נובעת ממנגנון התאמה בשל תשלום מס שכר במלכ"ר, ומאי ניכוי מע"מ תשומות בגין הוצאות הפעלה הכוללות מע"מ תעריפי שכר הלימוד המצוינים לעיל נקבעים על פי חוק הפיקוח על מחירי , ומחירם נקבע לפי צו פיקוח על מחירי 1996-מצרכים ושירותים, התשנ"ו מצרכים ושירותים (מחירים מרביים במעונות יום ומשפחתונים), התשע"ג המליצה ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר 2023 . בחודש אפריל2013 ולמשרד החינוך על עדכון התעריף החודשי של מעונות היום והעלאת שכר הלימוד על פי חישוב סל התשומות הדרוש ובהלימה לשימוע ציבורי ולבקשות ארגונים המפעילים מעונות יום. אלו האחרונים ביקשו לצמצם את הפער בתנאי העבודה בין גני הילדים הפועלים במסגרת משרד החינוך ומעונות היום, להפחית את שעות הפעילות ולשנות אותן, להקל על מחנכות שנות ינקות ולפעול לצמצום המחסור בכוח האדם בתחום. .6 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 55 כדי לסייע בשילובן של מגוון אוכלוסיות הורים בשוק העבודה, המדינה מסייעת במימון שכר הלימוד במעונות היום ובמשפחתונים המוכרים. בטבלה שלהלן מפורטות דרגות ההשתתפות של המדינה בשנת הלימודים תשפ"ד 7 בשכר הלימוד במשפחתונים ובמעונות יום המופעלים על ידי מוסדות ללא דרגות זכאות. ככל 12–3 מטרות רווח (מלכ"ר) בתקינה בסיסית בטווח של שדרגת הזכאות נמוכה יותר, כך גדלה השתתפות המדינה בתשלום. דרגת משמעה שאין ההורים זכאים לסיוע מהמדינה.12 זכאות מלכ"ר בתקינה בסיסית-מעונות יום משפחתונים דרגה הכנסה לנפש חודשים24 מעל עלות חודשית מלאה ₪ 2,281 :לילד בוגר חודשים24 עד15 עלות חודשית מלאה ₪ 2,613 :לפעוט חודשים15 עד גיל עלות חודשית מלאה ₪ 2,718 :לתינוק עלות חודשית מלאה ₪ 2,613 :לתינוק או לילד השתתפות הורים השתתפות ממשלה השתתפות הורים השתתפות ממשלה השתתפות הורים השתתפות ממשלה השתתפות הורים השתתפות ממשלה 3 2,100־0 910 1,371 910 1,703 1,129 2,267 951 1,662 4 2,600־2,101 1,076 1,205 1,076 1,537 1,367 2,029 1,095 1,518 5 3,000־2,601 1,279 1,002 1,279 1,334 1,623 1,773 1,270 1,343 6 3,500־3,001 1,336 945 1,336 1,277 1,706 1,690 1,330 1,280 7 4,000־3,501 1,503 778 1,503 1,110 1,963 1,433 1,519 1,094 8 4,400־4,001 1,653 628 1,653 960 2,128 1,268 1,672 941 9 4,900־4,401 1,757 524 1,757 856 2,272 1,124 1,795 818 10 5,300־4,901 1,851 430 1,851 762 2,374 1,022 1,888 725 11 6,000־5,301 2,281 0 2,281 0 3,396 0 2,161 0 12 6,000 מעל2,281 0 2,281 0 3,396 0 2,161 0 14 810 1,471 810 1,803 1,029 2,367 845 1,768 **15 710 1,571 710 1,903 929 2,467 740 1,873 : זכאותם של הורים לדרגות השתתפות בתשלום שכר לימוד במסגרות חינוכיות־טיפוליות7 טבלה מוכרות (סמל). ולהן שני ילדים 3 מיועדת למשפחות שעל פי הקריטריונים ומבחן ההכנסה נמצאות בדרגה14 דרגה * מיועדת למשפחות שעל פי הקריטריונים ומבחן ההכנסה 15 השוהים במשפחתון בעל סמל. דרגה ולהן שלושה ילדים ומעלה השוהים במשפחתון בעל סמל.3 נמצאות בדרגה . 18 ו־15 : שתי דרגות נוספות2024 שכר הלימוד המתוקן למשפחתונים בעלי סמל הגדיר בחודש מרץ ** , בהתאמה.2,363 ו־2,488 השתתפות הממשלה בשכר הלימוד לילד מגיעה לכדי דוח החינוך בגיל הרך 2024 56 הזכאות נקבעת לפי כמה קריטריונים: רמת הכנסה לנפש במשפחה; עולים חדשים ותושבים חוזרים; מקום מגורים; שעות עבודה ושעות לימודים, כמפורט להלן: רמת הכנסה לנפש במשפחה – מחושבת במשפחה של שני הורים על .1 פי שכר הברוטו של שני ההורים חלקי מספר הנפשות במשפחה (הורים משכר הברוטו של 50% ), ובמשפחה חד־הורית על פי18 וילדים עד גיל ) ועוד 18 ההורה חלקי מספר הנפשות במשפחה (הורה וילדים עד גיל אחד. עולים חדשים, תושבים חוזרים או הורים המתגוררים ביישובי עוטף עזה – .2 ., באופן שאינו מותנה בשיעור ההכנסה לנפש3 זכאים לסבסוד בדרגה שעות שבועיות לפחות; הורים 24 הורים עובדים ולומדים – בהיקף של .3 שעות20שיש להם שלושה ילדים ויותר במעון או במשפחתון מחויבים ב־ שבועיות לפחות. זכאותם של הורים אלו לדרגות השתתפות מחושבת לפי מספר שעות העבודה או הלימודים שלהם, ובהתייחס למבחן ההכנסה. ) מלמד כי המחיר המלא של טיפול 2019 ,מחקר אורך שביצע בנק ישראל (שחר לערך מהשכר החודשי 30%בילדים במסגרת ציבורית גבוה יחסית ומסתכם ב־ 8,954 – 2021 ש"ח ובשנת8,308 היה2019 הממוצע לאישה בישראל (בשנת ש"ח). אולם משפחות עם הכנסה נמוכה זכאיות לסבסוד העומד בממוצע על מהמחיר החודשי המלא. הקריטריונים לסבסוד שמתבססים על הכנסה 44% מעבודה לנפש מיטיבים עם משפחות עם ההכנסה נמוכה מאוד, ומגיעים לכדי על 2019 מההכנסה הממוצעת למשפחה בישראל (שעמדה בשנת18%–15% ש"ח). משפחות אלו עשויות היו14,546 על2021 ש"ח ואילו בשנת15,314 . מדמי הטיפול החודשי המלא במסגרת הציבורית72% להגיע לכדי סבסוד של הזכאות גם מיטיבה עם משפחות ברוכות ילדים, למשל משפחה המשתייכת ש"ח ברוטו בשנת 20,106( למעמד הביניים ובה הכנסה חודשית ממוצעת ) ושלושה ילדים, תעמוד על 2023 , (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2023 5 ש"ח), ואילו משפחה של שישה ילדים מצויה בדרגה941( 8 דרגת סבסוד 30,100 ש"ח). במקרה שההכנסה החודשית גבוהה יותר ומגיעה לכדי1,343( ש"ח, לא זכאי משק הבית הראשון לסבסוד כלל, ואילו השני יעמוד על דרגה ש"ח. מכאן שהעלאת שכר הלימוד והעדר זכאות 1,094 המזכה בסבסוד של7 לסבסוד יכולים להוביל חלק ממשקי הבית לבחירת הסדרי טיפול אחרים, וכן לצמצום שיעור ההשתתפות במסגרות החינוך המוכרות (סמל). התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 57 .7 סיכום דוח זה מציג תמונת מצב עדכנית, מקיפה ומסודרת של התשתית הארגונית הקיימת בתחום החינוך־טיפול בגיל הרך. התמונה מתקבלת באמצעות איתור נתונים ואיסוף מידע ממקורות גלויים, לרוב ממשלתיים הפתוחים לציבור הרחב, ואחרי ניתוח ועיבוד לכדי מידע יישומי אשר אינו מופיע במסמכים ובדוחות קיימים. הדוח יוצא מתוך הדיון במושג 'חינוך ציבורי' אשר אינו מוגדר בחקיקה, אך הממשלה רואה בו חינוך איכותי, מקצועי ומפוקח הניתן חינם לכלל הציבור ), ומזהה את הסדרתו והרחבתו מלידה ועד גיל 2023 ,(משרד ראש הממשלה שלוש עם קידום שוויון הזדמנויות, מצוינות אישית, צמיחה ומיצוי פוטנציאל ). 2023 ,של כל ילד וילדה במערכת החינוך (משרדי הממשלה ויחידות הסמך אלא שהגשמת החזון והייעוד, וכיווני הפעולה המוצעים בתוכנית העבודה של הממשלה, דורשים היכרות עם התשתית הארגונית הקיימת עתה. הדוח הנוכחי שופך אור על המבנים והמערכות המבוזרים והמגוונים המתקיימים בחינוך מלידה עד גיל שלוש והמקום שהמדינה תופסת בהקשר זה. הוא ממפה את המסגרות החינוכיות־טיפוליות העומדות לרשות הפעוטות ומשפחותיהם הן בחינוך הרגיל והן בזה המיועד לפעוטות בעלי מוגבלויות, ומסווגן לפי מדדי ציבוריות: בעלות, מימון, בקרה ואחריותיות. הצגתן על הרצף שבין חינוך ציבורי לחינוך פרטי (לא ציבורי) מלמדת כי חינוך ציבורי בהגדרתו המלאה, קרי, שירות הניתן על ידי הממשלה ובפיקוחה לכלל הציבור באופן שוויוני וללא עלות, אינו קיים בחינוך הרגיל. נוסף על כך, הדוח מבהיר את ההבדלים שבין המסגרות על פי רמות הציבוריות שלהן. חשיבות נוספת מייחס הדוח לגורמים המפעילים את המסגרות החינוכיות־ טיפוליות באישור המדינה. בעשותו כן הוא שופך אור על היבטים חשובים במערך החינוך בגיל זה, אשר לרוב סמויים מן העין. הוא מלמד על אידיאולוגיות חברתיות, דתיות, תרבותיות וכלכליות המנחות את המפעילים השונים של המסגרות החינוכיות, וכן מצביע על קבוצות האוכלוסייה המרכיבות את החברה הישראלית וסוגי התאגידים המזוהים עימן, אפיוניהם, פריסתם הגיאוגרפית והשוני בתקצובם על ידי הממשלה. לצד זאת מספק הדוח נתונים על מעונות היום החוסים תחת חוק הפיקוח וסטטוס הרישוי שלהם, וחושף .7 דוח החינוך בגיל הרך 2024 58 ,)את הנתונים הנוגעים לתפוסה הפוחתת במעונות היום המוכרים (סמל שנגרמת, בין היתר, מהמחסור החריף בכוח אדם מקצועי ומיומן. לצד הנתונים הנוגעים למסגרות החינוכיות־טיפוליות המצויות בפיקוח, הדוח מציג באמצעות מקרה מבחן את אופי המאמץ הדרוש לצורך היכרות עם המסגרות הפרטיות (לא ציבוריות) ומיפוין. הוא מלמד כי המידע על מערך החינוך הפרטי מבוזר, חלקי ואינו מצוי בידי גורמים ממשלתיים. על כן נדרש איסוף נתונים ממקורות מגוונים, ובהם רשתות חברתיות, אינדקסים ורישומים ציבוריים שיש לאמתם ולהצליבם. נושא זה חורג ממסגרת הדוח הנוכחי, אך הוא חיוני מאין כמותו לבחינה כוללת של מערך החינוך בגיל הרך. מינוי של ממונה רשותי המרכז את תחום הגיל הרך על היבטיו השונים, כפי שעולה ממקרה המבחן, עשוי לסייע במיפוי המסגרות הפרטיות, במעקב ובבקרה עליהן במסגרת הרשות, וליצור ממשקי עבודה לקידום מענים שונים בגיל הרך. מתוך הנתונים עולות שאלות רבות החורגות ממסגרת דוח זה: מהו המתאם שבין רמת הציבוריות לטיב השירות החינוכי הניתן; מה התרומה של גורמים שונים – מחסור בכוח אדם, ילודה, מנהל ותקצוב – לתפוסה הפוחתת במעונות היום (סמל); איזה תמריץ יש להפעלת מסגרות בידי מי שאינם אמונים על חינוך כלל, ובייחוד על חינוך בגיל הרך; ומה תמונת המצב של החינוך הפרטי ויחסי הגומלין בינה לבין החינוך הציבורי על גווניו. דוח זה נכתב בשעה שהמדיניות החינוכית בגיל הרך מצויה בתהליכי מעבר, שינוי וחשיבה מחודשים, והוא מניח תשתית חשובה של המשגת נתונים, מיפוים וניתוחם. הוא מאגד בתוכו מידע בעל ערך ומפנה זרקור לנושאים חבויים אשר יש בהם כדי לסייע בהנחת התשתית הארגונית הנחוצה לקידום חינוך־טיפול איכותי מלידה עד גיל שלוש. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 59 .8 רשימת מקורות ) בצל 3 איוס, ק. ודגן, ח. (ל.ת.). דיון בנושא: ההתמודדות מסגרות הגיל הרך (לידה עד משבר הקורונה והיערכות לפתיחת שנה"ל הקרובה [נייר עמדה]. פורום הגנים הפרטיים. . 1995 – ) הצעת חוק הקמת מעונות יום במקומות עבודה, התשנא1995( .בלומנטל, נ הכנסת השלוש עשרה. ). על הפרטה ועל חינוך. בתוך י. קופ (עורך). הקצאת משאבים לשירותים 2005( .בלס, נ ). מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. 306–279 ' (עמ2005 חברתיים ). חינוך והבניית מקומיות. 2015( .גל־אריאלי, נ., ויגודה־גדות, ע., בארי, א. ורייכמן, א בתוך א. בארי וע. רזין (עורכים). דמוקרטיה מקומית בישראל, ביזור, מקומיות, ). מחקרי פלורסהיימר, המכון ללימודים 234–211( השתתפות ופוליטיקה מקומית עירוניים ואזוריים, האוניברסיטה העברית בירושלים. ). דוח מילולי 2022( .)החברה למתנ"סים, מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (חל"צ . רשם העמותות, רשות התאגידים. 2021 לשנת מישיבת 45 ' במאי). פרוטוקול מס10 ,2020( .הכנסת העשרים ושלוש, מושב ראשון ועדת הכספים (זמנית). ביוני). הישיבה השלוש מאות חמישים וארבע. 21 ,1995( .הכנסת השלוש עשרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ל.ת.). מלכ"רים ופילנתרופיה הגדרות והסברים. https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A8 %D7%99%D7%9D–%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA %D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94–%D7%94%D7%92%D7%93% D7%A8%D7%95%D7%AA–%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8% D7%99%D7%9D.aspx ). לקט נתונים לרגל יום הילד הבין־לאומי2023( .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , הודעה לתקשורת.2023 .המכון למשפט ופילנתרופיה, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב ). שנתון העמותות: נתונים מצרפיים נבחרים אודות פעילות עמותות 2023( .. משרד המשפטים, רשם העמותות וחל"צ2020 וחברות לתועלת הציבור בשנת - ). דוח כספי. משרד המשפטים2021( .התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל https://www.guidestar.org.il/organization/580679074 .רשם התאגידים ). השינויים במערכת המשפחתונים של משרד התעשייה, המסחר 2007( .וייסבלאי, א והתעסוקה. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. https://www.wizo–org. .). מעונות בסביבת מקום העבודה2023( ויצו – האגף לגיל הרך co.il/ea–dcc–reg–info/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%95%D7% AA–%D7%9C%D7%99%D7%93–%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7% /93%D7%94 .8 דוח החינוך בגיל הרך 2024 60 ). העברת אגף מעונות יום למשרד החינוך כבסיס להרחבה2021( .זר־אביב, ה., מן, י ושיפור של מערך החינוך והטיפול לגיל הרך. קרן ברל כצנלסון. ). מודל "הורים־שותפים": תכנית חינוכית־קהילתית לילדים בגיל הרך 2018( .חצור, א ולהוריהם בחברה הערבית־בדואית בנגב. ג'וינט ישראל אשלים ואג'יק – מכון הנגב. ). מיזם התוצאות, המעון הרב תכליתי, מודל עבודה מכוון תוצאות. 2018( .טליאס, מ מתו"ה – אגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. ). ההגיונות הסותרים בהוראה. ספריית פועלים. 1973( .לם, צ ). התכנית "מסיכוי לסיכון" שילוב ילדים עם צרכים 2006( .הרוש, א-מנדלר, ד. ובן -ג'וינט-מיוחדים מלידה עד שלוש במעונות יום בקהילה. מחקר הערכה. מאיירס מכון ברוקדייל. ). דו"ח 2018( .משרד הבריאות, חטיבת הרפואה, המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו . 27.12.17 בקרה במעון יום שיקומי "פתחיה" נתיבות מיום ). דו"ח 2020( .משרד הבריאות, חטיבת הרפואה, המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו . 8.7.2020 בקרה במעון יום שיקומי "נתיבים", נתיבות מיום ). אוגדן הנחיות להפעלת מעון יום לפעוטות. 2022( .משרד החינוך ). נוהל חידוש רישון למעונות יום לפעוטות. 2023( .משרד החינוך ). תפוסה ותקינה במע�ו2024 (.משרד החינוך, פורטל רשויות ובעלויות חינוך ( https://pob.education.gov.il/institutions/main–daycare/occupancy– .יום נות standardization–daycare )2024–2023( ). טבלת שכר לימוד לשנת הלימודים תשפ"ד2024( .משרד העבודה https://www.gov.il/he/departments/guides/tuition– .במעונות יום ובמשפחתונים daycare–and–supervised–nurseries ). מבחני תמיכה להשתתפות2024( .משרד העבודה, אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון לשנת הלימודים תשפ"ד. ). נוהל סדר קבלת ילדים למעון 2023( .משרד העבודה, האגף לעידוד תעסוקת הורים לשנת הלימודים תשפ"ד. - יום או משפחתון ). קובץ רענון נהלי הפעלת 2023( .משרד העבודה, האגף לעידוד תעסוקת הורים משפחתון לשנה"ל תשפ"ג ותשפ"ד. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך. ). אוגדן נהלים להפעלת משפחתונים. 2007( 2002 ב לשנת53 ). דוח שנתי2003( .משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/ .2001 ולחשבונות שנת הכספים Pages/Publications/623.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 61 ). אסדרת התאגידים העירוניים2012( .משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור בשלטון המקומי והפיקוח עליהם. מבקר המדינה: דוחות על הביקורת בשלטון https://www.mevaker.gov.il/sites/ .109–67 ', עמ2012–2011 המקומי לשנים DigitalLibrary/Pages/Reports/437–3.aspx ). נושאים מערכתיים – הטיפול2022( .משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים. מבקר המדינה: דוח מבקר המדינה https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7456–3.aspx .2022 ,). העברת תחום מעונות היום לפעוטות למשרד החינוך2022( .משרד ראש הממשלה https://www.gov.il/he/ .09.01.2022 של הממשלה מיום951 החלטה מספר departments/policies/dec951_2022 ). ראש הממשלה נתניהו משיק את תכנית חינוך חינם2023( .משרד ראש הממשלה https://www.gov.il/he/departments/news/event–education300423 .0-3 מגיל . 2023 ). עיקרי תכנית העבודה לשנת2023( .משרדי הממשלה ויחידות הסמך ). תקנות חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות: בחינת התוכן של 2020( .רבינוביץ', מ טיוטת התקנות אל מול סטנדרטים, המלצות מקצועיות והערות הציבור. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. ). מסגרות יום לפעוטות עד גיל שלוש: רקע ונתונים. הכנסת, מרכז 2021( .רבינוביץ', מ המחקר והמידע. ). רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך. הכנסת, מרכז המחקר 2023( .רבינוביץ', מ והמידע. ). שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים 2015( .רוזנפלד, י. מ., גילת, מ. ושמר, א -במעונות היום בישראל – למידה מהצלחות בתכנית "מסיכון לסיכוי". מאיירס ברוקדייל. -ג'וינט ). השפעת הסבסוד של מסגרות הטיפול בילדים בגיל הרך על תעסוקת 2019( .שחר, א אימהות. בנק ישראל, חטיבת המחקר. . 3 ). הסדרי הטיפול והעדפות ההורים בתחום המסגרות לילדים עד גיל2021( .שחר, א בנק ישראל, חטיבת המחקר. קאסמי. הוצאת מנדלי. -). יומן אל2021( .שלו, א Belfield, C. R., & Levin, H. M. (2002). Education privatization: Causes, consequences .and planning implications. Unesco, International Institute for Educational Planning Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives. Developmental Psychology, 22(6), 723-742. https://doi. org/10.1037/0012–1649.22.6.723 דוח החינוך בגיל הרך 2024 62 Copple, C., & Bredekamp, S. (Eds.). (2008). Developmentally appropriate practice in early childhood programs serving children from birth through age 8. The National .Association for the Education of Young Children Hirschman, A. O. (1970). Exit, voice, and loyalty: Responses to decline in firms, .organizations, and states. Harvard University Press National Association for the Education of Young Children. (2021). Developmentally appropriate practice in early childhood programs serving children from birth .through age 8. National Association for the Education of Young Children התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 63 נספחים 1 נספח סוגי התאגידים המפעילים מסגרות חינוכיות־טיפוליות מוכרות (סמל) עמותה היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני אדם או של תאגידים אחרים שחפצו להתאגד יחד למטרה חוקית, ולרוב ציבורית, שאינה מכוונת לחלוקת רווחים, ונרשמה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים המפקח על פעילותה. פעילות העמותה מוסדרת באמצעות חוק 37,872 פועלות בישראל2022 . נכון לספטמבר1980-העמותות התש"ם אישור ניהול תקין (המכון למשפט 16,303 פעילות ול־21,203 עמותות, מהן ). 2023 ,ופילנתרופיה חברה לתועלת הציבור (חל"צ) היא חברה אשר תקנונה ומטרותיה עונים על א' אשר מתוקפו היא פועלת: 345 ; סעיף1999-תנאי חוק החברות התשנ"ט מטרותיה ציבוריות בלבד ונקבעות מתוך רשימה סגורה בת י"ג מטרות המפורטות בתוספת לחוק החברות, וחל עליה איסור חלוקת רווחי החברה לבעלי מניות. החברה מחויבת להירשם אצל רשם החברות ורשם ההקדשות, פועלות בישראל 2022 המשויכים שניהם לרשם התאגידים. נכון לספטמבר אישור ניהול תקין.602 פעילות ול־788 חברות לתועלת הציבור, מהן1,556 חברה פרטית (בע"מ) היא ישות משפטית הפועלת על פי שיקולים עסקיים במטרה להפיק רווחים. בחברה בערבון מוגבל (בע"מ) בעלי החברה, שהם גם בעלי המניות, אינם אחראים לחובות החברה. החברה פועלת מכוח חוק ומחויבת בתקנון ובהגדת דין וחשבון שנתי לרשם 1999-החברות התשנ"ט החברות. ואולם, חובת הדיווח שחלה עליה והשקיפות לציבור הנדרשת ממנה פחותה מאלו שמחויבת בהן חברה ציבורית (שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או הוצעו לציבור באמצעות תשקיף). רשות מקומית היא ישות העוסקת בניהול העניינים המקומיים של יישוב או של קבוצת יישובים ומעניקה לתושבים שירותים על פי חוק. הרשויות המקומיות בישראל מחולקות לשלוש, על פי מעמדן המוניציפלי: עיריות, דוח החינוך בגיל הרך 2024 64 מועצות מקומיות ומועצות אזוריות (מועצה אזורית מאגדת בתוכה כמה צורות יישוב כגון מושבים, קיבוצים ויישובים כפריים). אגודה שיתופית היא תאגיד שמאגם כוחות, משאבים ויכולות של בודדים באמצעות יצירת מסגרת שמטרתה קידום כלכלה חברתית, פיתוח וצמיחה המנוהלת בדרך דמוקרטית שבבסיסה שוויון, העצמה ושיתוף. שלא כמו בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, כאשר נצבר באגודה רווח היא רשאית לחלק אותו לחבריה, אך רווחת החברים קודמת. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה. נכון אגודות שיתופיות (האגף לאיגוד שיתופי). 4136 התקיימו בישראל2020 לשנת חברה עירונית משמשת כלי בידי הרשות המקומית – עירייה, מועצה אזורית או מועצה מקומית – לביצוע המשימות המוטלות עליה, ומהווה מעין זרוע ארוכה ). החברה העירונית או התאגיד העירוני מהווים 2012 ,עבורה (מבקר המדינה ישות משפטית נפרדת, עמותה, חברה לתועלת הציבור או חברה פרטית, אשר נושאת את עצמה ומצויה בבעלות מלאה או חלקית של הרשות המקומית. , נציגיה 2006-על פי תקנות העיריות ונציגי העירייה בתאגיד עירוני התשס"ז ימונו כך ששליש מהם יהיו מקרב חברי מועצת העירייה, שליש עובדי העירייה ושליש מקרב הציבור. התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 65 2 נספח השוואה בין הדרישות לרישיון הפעלת מסגרות חינוכיות־ טיפוליות לבין הדרישות לרישיון והכרה (סמל) מסלול רישוי / תנאים רישיון והפעלה רישיון והכרה הצהרות הבעלות כשירות מפעיל המעון, התחייבות לעמידה בתנאי הרישיון וחתימה על כתב התחייבות ב ב תחום הבטיחות הצהרה והתחייבות בדבר עמידה בתנאי בטיחות ב ב דוח התאמת התשתית לייעודה למעון יום ב עמידה בדרישות הרשות לכבאות והצלה (אינה נדרשת במעונות עם פחות מעשרה פעוטות) ב ב תחום המצלמות הצהרה על התקנת מצלמות ב ב כתב התנגדות החתום על ידי ההורים המתנגדים במקרה של פטור ב ב כיתות המעון מספר הכיתות, מספר הפעוטות ושמותיהם, טווח הגילים ושמות המחנכים־מטפלים בכל אחת מהן ב ב העסקת מדריך חינוכי העסקת מדריך העומד בדרישות (תואר שני רלוונטי לגיל הרך או תואר ראשון והכשרה מתאימה) ב חובת הדרכה בת ארבע שעות חודשיות במעונות בני שלוש כיתות ועוד שעה וחצי לכל כיתה נוספת ב דיווח על שעות ההדרכה של המדריך החינוכי ב ב עדכון פרטי המדריך / הדרכת הרשות המקומית במימון משרד החינוך ב ב הכשרה פדגוגית מנהל מעון עם הכשרה וניסיון המפורטים בנוהל רישוי מעונות ב מחנך־מטפל העומד בדרישות ההכשרה והניסיון ב דוח החינוך בגיל הרך 2024 66 מסלול רישוי / תנאים רישיון והפעלה רישיון והכרה העסקת מחנך־מטפל אחד לפחות המחזיק בהכשרה הדרושה בכל אחת מכיתות המעון ב מחנך־מטפל שעבר קורס הכשרה פדגוגית או מתחייב להשלימו בתוך שנה מיום תחילת עבודתו ב ב 1.9.21 מחנך־מטפל או מנהל במעון יום לפעוטות לפני יום מסמכים המעידים על ותק, ניסיון או השכלה מוכרת על ידי משרד החינוך ב ב סדר יום ותוכנית התפתחותית מבוססים על עקרונות התוכנית ההתפתחותית לגיל הרך המפורסמת בפורטל משרד החינוך ב ב הסמכה והכשרות של המחנכים מטפלים קורס עזרה ראשונה (עד שלושה חודשים מיום תחילת העבודה) ב ב קורס התנהלות בטוחה ב ב בכל עת שבה פועל המעון יימצא בכל כיתת מעון לפחות עובד אחד אשר עבר את ההכשרות המלאות ב ב תקני כוח אדם משרת ניהול מלאה למעון בן שלוש כיתות ובהיקף יחסי במעון של שתי כיתות או כיתה אחת ב משרת בישול מלאה למעון בן שלוש כיתות ובהיקף יחסי במעון של שתי כיתות או כיתה אחת. ב תחום התפוסה המרבית חודשים 24 חודשים עד15 ;)22־20( חודשים15 לידה עד )33-30( חודשים24 ); מעל24־28( ב ב תפוסת הילדים בהתאם לגודלן של כיתות המעון לא כולל חדרי רחצה, שירותים, מחסן או מקלט ב תחום התקינה – היחס בין מחנך־מטפל לבין מספר הפעוטות השוהים במעון ); 1:9( חודשים24 חודשים עד15 ;)1:6( חודשים15 לידה עד )1:11( חודשים24 מעל ב ב בדיקת המעורבים בהפעלת המעון לפעוטות טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי והמשטרתי ב ב התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה עד גיל שלוש 67 מסלול רישוי / תנאים רישיון והפעלה רישיון והכרה ביטוחים הצהרה על קיום ביטוח צד ג' כנגד פגיעות במהלך שהיית הפעוטות במעון, ביטוח תאונות אישיות וחבות מעסיק ב הבעלות תערוך ותקיים על חשבונה, משך כל תקופת הפעילות, ביטוחים לכיסוי אחריותה למעון ב אישור תברואה ובריאות שנתית – אישור משרד הבריאות או דוח ביקורת תברואתית שנתית ב תזונה במעון – תצהיר תזונאי־דיאטן בעל רישיון בתוקף לארוחות הניתנות במעון ב החינוך בגיל הרך, ובייחוד בגיל הינקות (לידה עד שלוש) לא עמד מעולם במרכז המדיניות החינוכית בישראל, ולא הושקעו בו המשאבים ותשומת הלב השלטונית הראויים. בחלוף העיתים החלו מתפתחות תיאוריות חדשות והן שפכו אור על הילד, על גיל הינקות והיַלְדּות. אלו, לצד תמורות כלכליות, אידיאולוגיות וחברתיות, קראו להתבוננות מחודשת על המדיניות החינוכית בגיל הרך ועמדו על הצורך במדיניות מתואמת המקיפה את כלל המענים, הזכויות והשירותים הניתנים לילדים ולמשפחותיהם. אלא ששנים ללא השקעה בתחום והעדר יד מכוונת הובילו להתפתחות מענים חלקיים, ולמערכת סבוכה ונעדרת תשתיות מוסדרות. מצב דברים זה מהווה אתגר לקובעי וקובעות מדיניות, הנאלצים להתוות אסטרטגיה ולהקצות משאבים על בסיס מידע חלקי ומעורפל. דוח החינוך בגיל הרך מבקש להציג תמונת מצב בהירה של של מכלול התשתיות ). תחום המצוי Edu-Care( הנדרשות לקידום חינוך־טיפול איכותי בגיל הרך בליבת עיסוקו של המכון ומהווה גורם מכריע בצמצום פערים ובניית חברה בריאה. עוסק בתשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות־טיפוליות מלידה 2024 הדוח לשנת עד גיל שלוש. הוא בוחן את המבנים והמערכות הקיימות, ויוצר המשגות חדשות, מנתח נתונים גלויים מזוויות חדשות, מעורר שאלות הנוגעות לאתגרי המערכת ומציג מידע חדש שיש בו כדי לסייע בגיבוש מדיניות ובקביעת דרכי פעולה. . המכון פועל 2019 המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים הוקם בשנת לקידום איכות החינוך והטיפול בגיל הרך באמצעות פיתוח מקצועי, התמחות פדגוגית מבוססת מחקר ושינוי מדיניות, שיעמידו את הגיל הרך בישראל בראש סדר העדיפויות החברתי.