חומר רקע
1
מחקר
:שוק בחינת שרשרת הערך במוצרי
צריכה של יבואנים גדולים1
תקציר המחקר
נייר המחקר הנוכחי בוחן את
סוגיית עליית המחירים בישראל בתחום המזון בשנים האחרונות
באמצעות ניתוח של שרשרת הערך במוצרי צריכה של יבואנים גדולים.
הניתוח מבוסס על נתוני מכר
ועלות של ארבעה
ספקים-יבואנים ו של
שני קמעונאים,
,על פני תקופה של ארבע שנים וחצי
מראשית2019
עד מחצית2023, הנכללים ב שלושה בסיסי נתונים נפרדים. הראשון כולל את נתוני
המכר והעלות של ארבע
ת היבואנים
לכלל המגזר הקמעונאי והשני כולל את נתוני המכר והעלות של
שני הקמעונאים ממוצרי כלל הספקים שנכללו בדרישת הנתונים. בסיס הנתונים השלישי מהווה
חיתוך של שני בסיסי הנתונים
הנ
"ל לכדי בסיס נתונים משולב של שני המקטעים ו
הוא
ייחודי למחקר
הנוכחי. שילוב נתונים ממקטע הספק ים וממקטע הקמעונאים מאפשר לבחון סוגיות שונות שקשורות
ביחסי הגומלין בין ספקים לקמעונאים כגון חלוקת שרשרת הערך בין הספקים לקמעונאים, שיעור
.הרווח הכולל ואופן העברת העלות אל המחירים במורד שרשרת הערך
עיקרי ממצאי הניתוח מלמדים
שכמחצית
מהמחיר שמשלם הצרכן הישראלי
על מוצרי היבואנים שנכללו בניתוח, מקורו בעלות
רכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל
שהתייקרה בשנים האחרונות ו
ת רמה לשחיקה בשיעור הרווח של
,היבואנים
לרבות
,בתחום המזון. עם זאת, שיעור הרווח של הקמעונאים נותר יציב. בהתאם לכך
שיעור הרווח הגולמי הכולל של היבואנים והקמעונ
אים יחד , כ–
40%
מהמחיר שמשלם הצרכן
,הישראלי נמצא במגמת ירידה בתקופת הניתוח. ממצאי הניתוח מחדדים את הצורך בהפחתת חסמי
יבוא המעלים את עלויות הייבוא, עלויות שעלו בשנים האחרונות ובהתאם תרמו ל עליית מחירי מוצרי
הצריכה בישראל, ל
רבות בתחום המזון.
1 מחקר שוק זה נערך על-
ידי
ד"ר זיו בר נחום, יונה הקט , סג'ה ע
ם אז ו.אברהם שרם
2
1.
רקע
עליות המחירים של מוצרי מזון וצריכה בסיסיים וחיוניים היוו את אחד המניעים המרכזיים למחאה
החברתית בישראל בשנת
2011
.
בעקבות המחאה החברתית מינתה הממשלה מספר ועדות שבחנו את
נושא יוקר המחייה מהיבטים שונים שהמלצותיהן היוו את הבסיס לחקיקת חוק קידום התחרות בענף
המזון, התשע"ד
–
2014
" , שמטרתו הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם
הפחתת המחירים לצרכן."
2 מאז אותה מחאה חברתית
למשך
כ
עשור,
לא חלה עליית מחירים
משמעותית במוצרי מזון וצריכה .אולם ,בשנים האחרונות ,החל משנת
2021
,החלו עליות מחירים
משמעותיות,
שבאו לידי ביטוי בעליית מדד המחירים לצרכן
ו
שמקורן
בין היתר בעליית מחירי מוצרי
מזון וצריכה. כך למשל, מדד מחירי המזון עלה בין השנים2021
ל-
2024
ב-
14.6%
(עלייה שנתית
ממוצעת של כ-
4.6%
בשנה) לעומת עלייה מתונה על פני עשור, בין השנים2012
ל-
2021
, של8.3%
(עלייה שנתית ממוצעת של כ-
%
9
0.
.)
3
ישנן
מגוון סיבות אפשריות לעליות המחירים בשנים האחרונות הן מצד ההיצע (קיטון בהיצע) והן
מצד הביקוש (גידול בביקוש). כך למשל, בצד ההיצע ניתן להסביר חלק מעליות המחירים ע"י
שינויים אקסוגניים למשק הישראלי. לדוגמא, מ
גפת הקורונה ומלחמת רוסיה-
אוקראינה שגרמו
.לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית וכתוצאה מכך לעליית מחירי הסחורות
מלבד
,זאת
ברור כי
גם לשינויים תחרותיים בענפים הרלוונטיים ,לרבות הפרות אפשרויות של חוק התחרות וחוק קידום
התחרות בענף המזון ,עשויה להיות השפעה על עליות המחירים האמורות.
בצד הביקוש, במהלך
מגפת הקורונה ולאחריה חל שינוי בביקוש שהתבטא בצריכה מוגברת של מוצרי מזון וטואלטיקה
.מסוימים רבים
מהשינויים בהרגלי הצריכה
היו
זמניים ואפיינו את משבר הקורונה, אך
חלקם התמידו
זמן רב לאחר חלוף משבר הקור
נה ו וסימלו
התייצבות של
הביקושים
.על שיווי משקל חדש
דוגמא
נוספת
היא
מלחמת "חרבות ברזל" שהשפיעה הן על ההיצע והן על הביקוש. כך למשל, במהלך
)המלחמה ובמיוחד בתחילתה ההיצע הושפע רבות ממחסור בכוח אדם מקומי (גיוס מילואים
2 ועדת
( טרכטנברג2011) לשינוי חברתי-
כלכלי במטרה לבחון את נושא יוקר המחייה, ועדת המשנה לנושא
( יוקר המחייה והתחרותיות2011
( ) שפעלה מתוקף ועדת טרכטנברג, ועדת קדמי2011
) לבחינת התחרותיות
בענף המזון ומוצרי הצריכה וועדת
לנג (
2014) להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבו א. המלצות
הוועדות הנ"ל היוו את הבסיס לחקיקת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–
2014
,הקובע הוראות
לגבי מערכת היחסים בין הספקים לקמעונאים ,הוראות להגברת התחרות הגיאוגרפית בין קמעונאים והוראות
להגברת שקיפות המחירים.
3 מקור :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
עיבודי המחלקה הכלכלית ברשות התחרות. נתוני2024
הינם עד
חודש נובמבר כולל. מדד המחירים לצרכן עלה בין
השנים
2021
ל
-
2024
ב–
12%
(עלייה שנתית ממוצעת
של כ–
3.8%
בשנה) לעומת עלייה מתונה על פני עשור, בין
השנים
2012
ל
-
2021
של3.6%
(עלייה שנתית
ממוצעת של כ–
0.4%
.)בלבד
יצוין כי מדדים אלה, הכללי לצרכן ומחירי המזון, כוללים גם מחירי מזון טרי
.(פירות וירקות וכד') שאינם במוקד הנייר הנוכחי
3
( וממחסור בכוח אדם זר
לדוגמה בענף ה
חקלאות
) וזאת לצד עלייה בביקוש למ וצרי מזון (בעיקר
.)מזון הניתן לאחסון
על רקע עליות המחירים במוצרי המזון והצריכה בשנים האחרונות,
הוקמה הוועדה להפחתת
הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה, ו
רשות התחרות (להלן גם הרשות )
החלה במחקר רחב היקף במסגרתו נאספו נתונים ממספר גדול של
יבואנים, יצרנים, וקמעונאים.
ממצאי הניתוח ש
מוצגים
בנייר
מחקר זה מבוססים על נתוני מכר ועלות של ארבעה ספקים-
יבואנים
ושני קמעונאים .
שילוב נתונים ממקטע הספקים וממקטע הקמעונאים מאפשר לבחון סוגיות שונות
שקשורות ביחסי הגומלין בין ספקים לקמעונאים.
למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה
שמבוצעת
בחינה כזו
בישראל
בהתבסס
על נתוני
חברות גול
מיים
. נייר המחקר הנוכחי הוא
ראשון מתוך סדרת
ניירות מחקר שעתידים לבחון את סוגיית עליית המחירים בשנים האחרונות, וכולל
ממצאים ותובנות
ראשוניות על המגמות ברווחיות
ה
יבואנים
והקמעונאים, חלוקת שרשרת הערך בין
ה
יבואנים
,לקמעונאים
חלק
הרווח הכולל של הקמעונאים
והיבואנים
יחד מהמחיר שמשלם הצרכן ואופן העברת
.העלות אל המחירים במורד שרשרת הערך
2.
תיאור
הנתונים
מקור הנתונים
הנתונים ש
עליהם מבוססים ממצאי נייר זה, מקורם בנתוני ספקים וקמעונאים גדולים4
שהועברו
לרשות התחרות
במסגרת מענה של חברות אלו לדרישות נתונים
מטעם
הרשות. דרישות נתונים אלו
התמקדו בתקופה שבין ינואר2019
עד יוני2023
,
וכללו דרישה לנתוני המכר, עלויות המכר והעלויות
התפעוליות של חברות אלו, ברמה חודשית ובחלוקה לפריטים ולקוחות. בסך ה כול העבירה הרשות
דרישות נתונים ל-
21
חברות שונות,
,בכלל אלה
16
ספקים גדולים ו-
5
קמעונאים גדולים. ממצאי
נייר זה, הראשון בסדרה, מבוססים על נתונים של ארבעה ספקים-יבואנים ושני קמעונאים
(להלן
היבואנים או הספקים הנכללים במדגם
והקמעונאים הנכללים
במדגם).
כל היבואנים שנכללו במדגם
.פעילים באופן משמעותי בתחום המזון וחלקם פעילים גם בתחומי טיפוח הפרט ומוצרי ניקיון לבית
יצירת
בסיס נתונים ייחודי
המטרה
שעמדה בבסיס ניסוח דרישות הנתונים היא בנייה של מסד נתונים ייחודי, המשלב
את כלל
העלויות והמכירות של הספקים הגדולי ם בתחום המזון ומוצרי הצריכה מצד אחד וכלל העלויות
והמכירות של הקמעונאים הגדולים בגין מוצרי אותם ספקים. שילוב נתוני מיקרו שכאלו ממקטע
הספקים ו
מ
מקטע הקמעונאים,
יאפשר לבחון לעומק סוגיות כגון חלוקת
הערך
בין הספקים
4
ספק גדול וקמעונאי גדול
כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון התשע"ד-
2014
.
4
והקמעונאים, תמסורת המחיר בין הספקים לקמעונאים (קרי, מה היחס בין שינוי בעלויות הספק או
הקמעונאי לשינוי במחיר במורד שרשרת הערך) ואף שאלות מורכבות יותר על אודות
טענות ל כוח
קונגלומרטי של ספקי מזון (
קרי, כאשר ספק פעיל במספר שווקים וממנף את כוחו משווקים בהם
הוא
דומיננטי לצורך השגת יתרון על מתחריו בש
ו)וקים אחרים .
מסדי
הנתונים ששימשו
בבדיקה
ממצאי הבדיקה מבוססים על שלושה מסדי נתונים . שלושת מסדי הנתונים מתייחסים לתקופה
המתחילה בינואר2019
והמסתיימת ביוני2023
(להלן
תקופת המחקר )והכל כפי שמפורט להלן:
1.
מסד
נתוני יבואנים
2.
מסד
נתוני קמעונאים
3.
מסד
נתוני
ם משולב
מסד נתוני יבואנים
מסד נתונים
זה כולל את נתוני כלל המכירות ברמת מוצר ללקוחות קמעונאיים של
ארבעת ה
יבואנים
שנתוניהם נכללים
במדגם . יחידת תצפית
ב
מסד
נתונים זה מייצגת את סך המכר הרבעוני לכל מוצר
(המזוהה לפי ברקוד ייחודי) לסקטור הקמעונאי (כלומר, ללא מכירות ללקוחות מוסדיים או מפיצים
,סיטונאיים קטנים וכד', אך כן כולל מכירות למכולות, מינימרקטים, חנויות נוחות
פארמים
.)'וכו
נתונים אלה כוללים את כלל המכירות של ה
יבואנים
ללקוחות קמעונאיים
בתקופת המחקר . הנתונים
( כוללים פירוט לכל תצפית של מכר כספי
ש"ח
ללא מע"מ), מכר כמותי (קילו, ליטר או יחידה, לפי
.יחידת המידה הרלוונטית), עלות מכר ועלות תפעולית5
הנתונים הכספיים
הם
נומינליים במונחים
.שוטפים ככלל ,העלויות, הן עלות המכר והן העלות התפעולית אינן מדווחות ברמת לקוח אלא ברמת
המוצר ולעיתים רק ברמת קבוצת מוצרים .לאור זאת , העלות ברמת המוצר והלקוח נקבעה באמצעות
העמסה על פי חלק המכר הכספי ללקוח מתוך סך המכר הכספי
של המוצר. העלות המצרפית ברמת
המוצר והסקטור הקמ עונאי
חושב
ה
באמצעות
סכימה של העלויות שהועמסו לרמת המוצר והלקוח
.על פני כלל הלקוחות המזוהים כלקוחות קמעונאיים6
.כך, עבור כל רבעון
5
ככל שהושמטו מכירות של מוצרים מסוימים, כגון מוצרים שלא נמצא להם שיוך בנתוני עלות המכר שהעבירה
החברה, מוצרים ללא ברקוד ומוצרים שאינם נמכרים באף אחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות, מדובר
בהשמטות שאינן עולות על שני אחוזים מהמכר השנתי של הספק לכל היותר, ובדרך כלל אף בהרבה פחות
.מאחוז מהמכר השנתי
6 אף שמרבית ה
יבואנ
ים
,ידעו לצרף לנתונים סיווג של סוג הלקוח (קמעונאי, מוסדי, סיטונאי וכו') כמבוקש
זיהוי שכזה לא היה זמין עבור כלל ה
יבואנים
בקובץ. להשלמת התמונה ובכדי שניתן יהיה ליצור מסד נתונים
המתייחס לכלל המכירות למגזר הקמעונאי, היכן שלא צורף סיווג של הלקוחות, בוצע סיווג ש כזה לפי זיהוי
5
מסד נתוני קמעונאים
מסד נתונים זה כולל את כלל המכירות של הקמעונאים שנתוניהם
נכללים
במדגם ממוצרי
שישה
עשר הספקים הגדולים שנשלחו להם דרישות נתונים כאמור לעיל .יחידת תצפית בקובץ זה מייצגת
את סך המכר הרבעוני ברמת מוצר של כל אחד מהקמעונאים בקובץ .הנתונים כוללים לכל תצפית
ב
מסד הנתונים פירוט של המכר הכספי (ש"ח ללא מע ,)"מ
מכר כמותי
,(קילו
ליטר או יחידה ,לפי
יחידת המידה הרלוונטית,)
7 עלות המכר והעלות התפעולית8.
מסד נתוני ם
משולב
מסד נתונים
זה כולל שילוב של נתוני המכירות והעלויות של הקמעונאים
וה
יבואנים
שנתוניהם
נכללים
במדגם . יחידת תצפית בקובץ זה היא סך המכר הרבעוני ברמת מוצר וקמעונאי. הנתונים
,כוללים עבור כל תצפית פירוט של המכר הכספי והמכר הכמותי של הקמעונאי לצרכן באותו רבעון
עלויות המכר והעלויות התפעוליות של הקמעונאי המיוחסות לתצפית, המכר הכספי והכמותי של
יבואן המוצר לאותו הקמעונאי באותו רבעון ועלויות המכר והעלויות התפעוליות של
ה
יבואן
עבור
אותו מוצר ברבעון הנתון. כל הנתונים הכספיים הם בש"ח ללא מע"מ במונחים שוטפים וכל הנתונים
הכמותיים הם בקילו/ליטר/יחידה לפי יחידת המידה הרלוונטית. ההתאמה בין נתוני הקמעונאים
וה
יבואנים נעשתה בר מת מוצר, לקוח ורבעון, כאשר התאמת המוצר נעשתה באמצעות ברקוד ייחודי
והתאמת הלקוח הקמעונאי
נעשתה לפי שם הלקוח בנתוני
ה
יבואנים .
מטבע
הדברים, אין ערובה לכך שתהיה התאמה מלאה בין נתונים המגיעים ממקורות שונים, לא כל
שכן מחברות הפועלות במקטעים שונים בשרשרת האספקה .בעלות מערכות מידע שונות בתכלית
,טקסטואלי בשם הלקוח ובאמצעות מילות מפתח (לדוגמה, היכן שבשם הלקוח הופיעו המילים: מכולת
.)'מינימרקט, צרכניה וכו
7
לא כל הקמעונאים העבירו נתוני מכר כמותי עם פירוט מכר במשקל או נפח. נתוני המכר הכמותי לאחד
הקמעונאים בקובץ דווחו כמכר ביחידות. בכדי לקבל נתוני מכר כמותי במונחי משקל ונפח (דבר הנדרש בכדי
לחשב מחירים וכד' באופן מדויק, ולהבדיל בין מכירה של גדלים שונים של אותו ה פריט) נעשה שימוש בנתוני
קטלוג סטורנקסט הכוללים פירוט נפח ומשקל קטלוגי. היכן שנתון סטורנקסט אינו קיים או שלא נמצאה
התאמה עם נתוני סטורנקסט, בוצע זיהוי טקסטואלי של יחידת המידה והמשקל או הנפח של הפריט מתוך שם
.הפריט
8 אחד הקמעונאים בקובץ העביר נתוני רכישות ול א נתוני עלות מכר. כלומר, נתוני העלות הגולמיים אינם
מבטאים את עלות הרכש ושאר עלויות המכר הנלוות של מה שנמכר בטווח זמן נתון אלא רק את הכמות והערך
של מה שנרכש באותו טווח זמן. כך, שכיח למצוא מכירות של מוצרים ללא נתון רכש באותה תקופה, כאשר
הסבר החברה הוא שרכישו ת מוצרים אלו אינן מבוצעות באופן שוטף אלא פעם במספר חודשים. הסבת נתוני
הרכש לנתוני עלות מכר נעשתה באמצעות חישוב עלות רכש ליחידה היכן שנתון כזה קיים והכפלת הכמות
הנמכרת בזמן נתון בעלות רכש ליחידה העדכנית ביותר. באשר לעלות התפעולית, בשונה מדיווחי ה
יבואנים ,
הע לות התפעולית שדיווחו הקמעונאים היא ברמת החברה וללא פירוט למחלקות מוצרים או סוגי פעילות כאלה
.ואחרים. בשל כך, לא יוצגו ממצאים של רווח תפעולי של הקמעונאים הכוללים פילוח מעבר לרמת החברה
6
עם זאת, אחוזי המכירות של הקמעונאים שלא נמצא להם שיוך בנתוני
ה
יבואנים
(כלומר מכירות של
ה
יבואן
של אותו מוצר באותו רבעון לאותו קמעונאי הכוללים גם נתוני עלות של
ה
יבואן ) נמוכים
מאוד ביחס למצופה ועומדים על אחוזים בודדים ממכירות הקמעונאים של מוצרי
ה
יבואנים
הכלולים
ב
מסד הנתונים.
9
יש להדגיש כי אין כל הכרח שאותו המוצר שמכר הקמעונאי לצרכן ברבעון מסוים גם נרכש מה
יבואן
באותו רבעון בדיוק .אמנם משיחות רבות של נציגי הרשות עם קמעונאים ,הן במסגרת הכנת מחקר
זה והן בשנים עברו ,עלה כי בדרך כלל קמעונאים מעדיפים לעבוד עם מלאים
""רזים
המחודשים
בתכיפות גבוהה כך שסביר שרוב הרכש של קמעונאי ברבעון נמכר באותו הרבעון. יחד עם זאת לאור
האי-
ודאות
ביחס לתזמון מכירות ה
יבואן והקמעונאי יש לראות בהתאמה בין נתוני המכר של ה
יבואן
ונתוני המכר של הקמעונאים כסוג של קירוב לכל היותר .בשל כך ,חלק מהניתוחים שיוצגו בהמשך
העושים שימוש בקובץ נתונים זה בוצעו ברמה שנתית וזאת בכדי למזער את השפעת הבדלי תזמון
אלה.
10
3.
ממצאים ראשוניים
בפרק
זה
נציג ממצאים ראשוניים של ניתוח
נתוני המדגם, הכולל כאמור ארבע
ה יבואנים גדולים
הפועלים בתחום המזון ובתחומי פעילות נוספים ו שני קמעונאים
גדולים.
תקופת
הבדיקה
מתחילה
כאמור
בשנת2019
ומסתיימת בסוף המחצית הראשונה של שנת2023
. במהלך
השנים2021-2023
חלו עליות
מחירים משמעותיות, שבאו לידי ביטוי בעליית מדד המחירים לצרכן,
שמקורן בין היתר
.בעליית מחירי המזון והטואלטיקה
באמצעות ניתוח נתוני העלות והמכר, הן במקטע היבואנים והן
במקטע הקמעונאים, ננסה בנייר המחקר הנוכחי לש
פוך
אור
על סוגיית עליית המחירים
בשנים
האחרונות.
3.1
מגמות במכר כספי ,עלויות ורווחיות
נציג תחילה את ההשתנות לאורך זמן במכר הכספי, עלות המכר והעלות התפעולית של
ה
יבואנים
והקמעונאים. לאחר מכן נבחן את ההשתנות לאורך זמן ברווח הגולמי (הכנסות ממכירות המוצרים
9 נתוני מכר של הקמעונאים שלא נמצא להם שיוך בנתוני ה
יבואנים
הושמטו מהקובץ הסופי. זאת כדי למנוע
עיוותים העלולים להיווצר משקלול צד הקמעונאי ללא נתון משלים מצד ה
יבואן . בשל כך, יש לראות בממצאים
המתבססים על הקובץ המשולב כאלה המבטאים את הדפוסים והמגמות של נתוני הקמעונאים ששויכו בהצלחה
לנתוני ה
יבואנים , שהם כמעט כל הנתונים אך לא
מאה אחו.ז מהנתונים
10
בפרט, הניתוחים שיוצגו בהמשך
, ואשר מפרקים את המכירות לצרכן לפי רכיבי קמעונאי ו
יבואן , שבבסיסם
הנחה של בסיס משותף למכירות הקמעונאים וה
יבואנים , בוצעו ברזולוציה שנתית בכדי למזער ככל האפשר
את השפעות הבדלי התזמון ולהבטיח, ככל שניתן, כי מכירות ה
יבואנ
ים
ומכירות הקמעונאים מתייחסים לאותו
.בסיס מוצרים
7
בניכוי עלויות המכר) וברווח התפעולי (הרווח הגולמי בניכוי עלויות תפעוליות) הן בקרב
ה
יבואנים
.והן בקרב הקמעונאים
3.1.1
מגמות במכר כספי, עלות המכר ועלות תפעולית–
יבואנים וקמעונאים
תרשים1
מתאר את סך המכר הכספי של
ארבעה יבואנים הנכללים במדגם
לכלל
הסקטור
,הקמעונאי
את עלות המכר והעלות התפעולית במיליוני
ש"ח .
:במסגרת זו
1.
סך המכר הוא הסך הכספי שקמעונאים שילמו ליבואנים .בגין המוצרים
2.
עלות המכר היא הסך הכספי שיבואנים שילמו לצורך יבוא
המוצרים
(או לצורך ייצור
)המוצרים
וניתנת לשיוך, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן
עקיף, למכירות מוצר ספציפי .
3
.
ה עלות
ה תפעולית היא הסך הכספי שמשלם היבואן
עבור
פעילות התומכת במגוון רחב של
מכירות מוצרים ואינה משתנה
באופן תואם ל
שינוי
ים ב היקף המכירות :(למשל שכירות
ואחזקת מחסנים', שיווק ופרסום, מנהלה וכו)
.
תרשים2 מתאר את סך המכר הכספי , עלות
המכר והעלות התפעולית
של שני קמעונאים הנכללים
במדגם
מ
מוצרי כלל
שישה עשר
הספקים שנכללו בדרישת הנתונים.
:במסגרת זו
1.
סך המכר הוא סך ההכנסות של הקמעונאים ממכירות מוצרי שישה עשר הספקים הנ"ל
;לצרכנים
2.
עלות המכר היא הסך הכספי ששילמו הקמעונאים בגין מוצרים אלו
, הכולל
את עלות הרכישה
מהספק וכן עלויות נוספות הניתנות לייחוס למכיר
ו
ת מוצר ספציפי ;
3
.
ה עלות
ה תפעולית, בדומה
ל
יבואנים
, היא סך העלות הכספי
ת
ששילם הקמעונאי עבור
פעילויות שאינן משויכות למכירות מוצרים ספציפיים ואינן משתנות בהתאם לשינוי
במכירות (למשל: אחזקה ושכירות לסניפי הרשת, עלויות מחסן קבועות
.)ועוד
8
תרשים1: יבואנים
-
סך מכ
ר
, עלו ת מכר ועלות תפעולית(
במיליוני)ש"ח
מקור :מסד
נתוני
יבואנים; עיבודי רשות התחרות.
תרשים2: קמעונאים
-
סך מכ
ר , עלות מכר ועלות תפעולית(
במיליוני)ש"ח
:מקור
מסד נתוני קמעונאים;
.עיבודי רשות התחרות
מתרשימים 1 ו-
2
ניתן לראות בבירור את הקורלציה
החיובית
הגבוה
ה בין
המכר לבין
עלות המכר
לעומת מתאם נמוך יותר בין
המכר לבין
העלות התפעולית.
ממצא זה עקבי עם העובדה שעלות המכר
כוללת עלויות
הכרוכות בייצור המוצרים הנמכרים (
עלויות ישירות
ו עלויות
עקיפות שהועמסו).
זאת
בשונה מעלות תפע
ולית,
הכוללת עלויות נוספות שאינן קשורות באופן ישיר בייצור המוצרים
.הנמכרים ממצא
נוסף שבולט מתרשים2
הוא
הרמה הגבוהה של המכר הכספי ועלות המכר בשנת
2020
. כך למשל, המכר הכספי בשנת2020
גדל בכ–
15%
ביחס לשנת2019
.הגידול הנ "ל
מיוחס
9
למגפת הקורונה ש
נתנה את אותותיה בישראל החל ממרץ
2020
והובילה למגבלות תנועה ,, סגרים
,סגירת מקומות עבודה
מסעדות וכו 'שהתבטאו
בצריכה מוגברת
של מזון ומוצרי טואלטיקה ברשתות
השיווק .גם
עלויות המכר הושפעו ממגפת הקורונה והשלכותיה
שהובילו לעלויות מכר גבוהות
מהרגיל הן אצל הקמעונאים והן אצל היבואנים .במהלך
השנים2021-2022
חלה ירידה בעלות המכר
.והמכר לאזור המגמה הרב שנתית עוד נ
יתן לשים לב למגמת העלייה לאורך זמן במכר ובעלויות
הן
בקרב
היבואנים והן בקרב הקמעונאים.
טבלה1
מסכמת את השינוי
באחוזים שחל בין שנת
2019
לשנת2022
במכר הכספי, בעלות המכר ובעלות התפעולית בקרב
היבואנים והקמעונאים ו
בהתאם,
את השינוי השנתי הממוצע במהלך התקופה.
טבלה 1
:
סיכום שינויים במכר כספי, עלות מכר ועלות תפעולית–
יבואנים וקמעונאים
מכר כספי עלות מכר עלות תפעולית
%שינוי
מצטבר
2019-2022
%שינוי
ממוצע
שנתי
%שינוי
מצטבר
2019-2022
%שינוי
ממוצע
שנתי
%שינוי
מצטבר
2019-2022
%שינוי
ממוצע
שנתי
יבואנ
ים
+12.7
+4.1
14.8
+
4.7
+
18.1
+
5.7
+
קמעונאים
+10
+3.2
+9.3
+3.0
+13.6
+4.3
מקור :מסד נתוני יבואנ
ים ו
מסד נתוני קמעונאים; עיבודי רשות התחרות.
כך
,למשל
סך
המכר הכספי של
ה
יבואנ ים בשנת2022
גבוה ב–
12.7%
מסך המכר הכספי בשנת2019
.
עלייה זו משקפת עלייה שנתית ממוצעת של כ–
4.1%
.במכר הכספי
בגזרת
העלויות סך עלות המכר
של
ה
יבואנ ים בשנת2022
גבוהה ב–
14.8%
מסך עלות המכר בשנת2019
. עלייה זו משקפת עלייה
שנתית ממוצעת של–
4.7%
בעלות המכר. סך העלות התפעולית של
ה
יבואנ ים בשנת2022
גבוהה
ב–
18.1%
מסך העלות התפעולית בשנת2019
. עלייה זו משקפת
עלייה שנתית ממוצעת של–
5.7%
.בעלות התפעולית
כלומר, ניתן להסיק שקצב הגידול הממוצע בעלויות
ה
יבואנ
ים גבוה
מקצב הגידול
,במכר
ממצא המעיד
על
מגמת ירידה ברווחי ה
יבואנ
ים .בקרב הקמעונאים ניתן לראות שקצב הגידול
הממוצע בעלות המכר מעט נמוך מקצב הגידול הממוצע במכר ומאידך קצב ה
גידול
הממוצע בעלות
התפעולית מעט גבוה מקצב הגידול הממוצע במכר. לכן, לא ניתן להסיק מהטבלה לבדה על כיוון
השינוי
.ברווחי הקמעונאים
3.1.2
מגמות
ברווחיות
–
יבואנ ים
וקמעונאים
תרשים 3
מתאר את השתנות
שיעור הרווח הגולמי ו שיעור הרווח התפעולי הממוצע של היבואנים
הנכללים במדגם מהמכר
שלהם
לכלל המגזר הקמעונאי.
רווח גולמי הוא ההפרש שבין סך המכירות
לסך עלויות המכר (שהוגדרו לעיל). באופן דומה, רווח תפעולי הוא ההפרש שבין סך המכירות לסך
( עלויות המכר והעלויות התפעוליות כלומר, הרווח התפעולי מתקבל מהפחתת העלויות התפעוליות
מהרווח הגולמי). שיעור הרווח הגולמי ושיעור הרווח התפעולי מתקבל
ים
מחישוב היחס לסך
.המכירות, של הרווח הגולמי והרווח התפעולי, בהתאמה
תרשים4
מתאר את השתנות
שיעור
הרווח
10
הגולמי ו שיעור הרווח התפעולי הממוצע של שני
ה קמעונאים הנכללים במדגם
ממכר של מוצרי כל ל
ה
יבואנים
.שנכללו בדרישת הנתונים
בקרב היבואנים ניתן לראות מגמת ירידה מתונה ועקבית בשי
עורי
הרווח הגולמי והתפעולי (תרשים
3
)
. ממצא זה עקבי עם
הממצאים המופיעים ב
טבלה 1 לעיל
וגם מרמז על
שחיקה
בכוח השוק
הממוצע
של ה
יבואנ
ים הנכללים בניתוח על פני כל השווקים שהם מתחרים בהם.
11
עם זאת, לא נשללת אפשרות
לעלייה בכוח השוק של היבואנים
בשווקים ספציפיים, על אף המגמה הכוללת.
בקרב הקמעונאים
לא
ניתן לצפות במגמה כלשהי
של שינוי
בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי על פני תקופת הניתוח .
כשמשווים
את שיעורי הרווח של
ה
יבואנ ים והקמעונאים ניכר
כי שיעורי הרווח התפעולי האופייניים
לקמעונאים צרים משיעורי הרווח התפעולי
האופייניים
ל
יבואנ
ים, ו כי
שיעורי הרווח
הגולמי ברמה
דומה בקרב שני הסקטורים. אולם , בשונה משיעור הרווח הגולמי של
ה
יבואנ
ים ,שיעור הרווח הגולמי
של הקמעונאים נותר יציב על פני התקופה הנבחנת ,עם תנודות מזעריות מעל או מתחת לממוצע
הרב שנתי.
12
לעומת
,זאת
שיעור
הרווח התפעולי של הקמעונאים
גדל
משמעותית
במהלך
השנים
2020-2021
ובשנת
2022
חזר
לרמתו לפני הקורונה (שנת2019
.)נראה
שההשפעה של
מגפת
הקורונה הייתה גדולה יותר על המכירות מאשר על העלויות התפעוליות ולכן הרווח התפעולי גדל
בתקופה הנ."ל
11
מדד יסודי
בספרות הכלכלית ל
כוח שוק של פירמה הוא מדד לרנר (
Lerner Index
) המוגדר כרווח מעל
העלות השולית מחולק במחיר(P-MC)/P
.
נציין כי ישנם מקרים בהם מדד לרנר לא ייתן תמונה מלאה לגבי
כוח השוק של הפירמה. עוד נציין כי מנתוני החברות אנו
מחשבים
למעשה את הרווח מעל העלות המשתנה
הממוצעת מחולק במחיר
ולא את
ה רווח
מעל העלות השולית מחולק במחיר,
אך סביר להניח שמגמת הירידה
הנצפית בשיעור הרווח
מייצגת ירידה דומה
גם
ב כוח
ה
שוק
הממוצע על פני כל השווקים שבהם היבואנים
מתחרים.
חשוב להזכיר שכוח שוק נמדד ברמה של שוק
הגבלי , ובנייר הזה רק
מוצג
ממוצע משוקלל של
רווח
.עבור כל מוצר שנמכר
,מעבר לכך
שיעור הרווח מחושב על בסיס עלויות חשבונאי
ות שיכול
ות להיות שונות
מעלויות כלכליות
.)(לדוגמה, בגלל אי התחשבות בעלויות אלטרנטיביות
12
התנודות
ברווחיות הקמעונאים מתונות יותר מהתנודות ברווחיות
היבואנים . ייתכן שהדבר קשור לסביבת
הסיכון השונה של הקמעונאים ו
היבואנים
.במדגם
11
תרשים3:
השתנות
שיעור
רווח גולמי
ו שיעור
רווח
תפעולי–
ממוצע
יבואנ
ים
מקור :מסד
נתוני
יבואנים; עיבודי רשות התחרות.
תרשים4
:
השתנות
שיעור רווח
גולמי
ו שיעור
רווח
תפעולי–
ממוצע
קמעונאים
מקור :מסד נתוני קמעונאים; עיבודי רשות התחרות.
3.1.3
מגמות ברווחיות–
פילוח לפי
תחו
ם פעילות
מזון-
יבואנ ים
ו
קמעונאים
תרשים 5
מתאר את השתנות
שיעור
הרווח הגולמי והרווח התפעולי הממוצע של היבואנים הנכללים
במדגם בתחום פעילות מזון . תרשים6
מתאר את השתנות
שיעור
הרווח הגולמי והרווח התפעולי
הממוצע של שני
ה
קמעונאים הנכללים במדגם בתחום פעילות מזון.
12
בקרב היבואנים
ניתן לראות מגמת ירידה מתונה ועקבית בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי בתחום
המזון (תרשים5
). רוב המכר של
היבואנים
שבמדגם
הוא
מתחום המזון ולכן ההשתנות של שיעורי
הרווחיות במזון משתקפת בממוצע הכללי הכולל את כל תחומי הפעילות (תרשים3
.)
בקרב
הקמעונאים שיעור הרווח הגולמי בתחום המזון יציב על פני תקופת הניתוח
(תרשים6
)
.כמו
,כן
בתחום המזון
ניתן
להבחין בעלייה ברווח התפעולי
בשנים
2020-2021
, ממצא שהתקבל בממוצע
הכללי
הכולל את כל תחומי הפעילות (תרשים4
)
. רוב המכר
הקמעונאי הוא
מתחום המזון ולכן
ההשתנות של שיעורי הרווחיות במזון משתקפת בממוצע הכללי הכולל את כל תחומי הפעילות
(תרשים4
.)
תרשים5:
השתנות שיעור
רווח
גולמי
ו שיעור רווח תפעולי–
ממוצע
שנתי
–
יבואנים תחום פעילות מזון
מקור :מסד
נתוני
יבואנים; עיבודי רשות התחרות.
13
תרשים6
:
השתנות שיעור רווח גולמי–
ממוצע
שנתי
–
קמעונאים
תחום פעילות מזון13
מקור :מסד נתוני קמעונאים ; עיבודי רשות התחרות.
לסיכום חלק זה , ראינו כי רווחיות היבואנים שנכללו בניתוח פחתה באופן מתון על פני התקופה
הנבחנת ומנגד, רווחיות הקמעונאים שנכללו בניתוח נותרה יציבה. ממצאים אלה תקפים, הן באופן
כללי על פני מספר תחומי פעילות
ו.הן במיקוד על תחום המזון
3.2
הרווח הגולמי הכולל ויחס החלוקה בין ה
יבואנ
ים לקמעונאים
בתת פרק זה נתאר את השתנות
הממוצע
השנתי
ב
רווח
הגולמי הכולל ה של
יבואנים הו
קמעונאים יחד
(
החלק של סך הרווח
הגולמי
של היבואנים
והקמעונאים יחד מתוך סך המכר הקמעונאי)
ואת יחס
החלוקה
של הרווח הגולמי בינ
ם יה .הניתוח
בתת פרק זה מבוסס על
מסד
הנתונים המשולב של
ה
קמעונאים ו
היבואנים הנכללים במדגם
המשלב כאמור
את ה
מידע מ
בסיס
נתוני
ה יבואנים
ומ
בסיס
נתוני הקמעונאים. תרשים 7
מציג את
השינוי של שיעור
הרווח
הגולמי הכולל ותרשים
8
את
יחס
החלוקה
של הרווח הגולמי בין
ה
יבואנים לקמעונאים. תרשימים
9
ו-
10
מציג
ים זאת ב
תחום פעילות
מזון ,בהתאמה .
מתרשים 7 ניתן
לראות
ש
הרווח ה
גולמי הכולל במגמת ירידה מתונה
.לאורך השנים
כך למשל ,על כל
עשרה ש"ח ש
שילם
הצרכן בשנת2019
,
4.3
₪יוחס לרווח גולמי של ה
יבואנ
ים והקמעונאים לעומת
4.1
₪
בשנת
2022
.במילים אחרות , הרכיב האחוזי במחיר שמשלמים הצרכנים עבור המוצרים
שנבחנו שהולך לרווחי
ה
יבואנים
והקמעונאים לא עלה בתקופת הניתוח
ואף
פחת באופן מתון. קביעה
זו נכונה, לא רק באופן
כללי ,אלא לרבות בתחום המזון
(תרשים9
.)החלק
ה של
יבואנים
מתוך הרווח
13
נתוני
הקמעונאים לא אפשרו הבחנה אמינה בין עלויות תפעוליות בתחום המזון לבין עלויות תפעוליות
אחרות, ולכן לא מוצג בתרשים
הרווח
.התפעולי בתחום המזון
14
הגולמי הכולל
גם הוא במגמת ירידה .כלומר ,החלק של ה
יבואנים בעוגת הרווח פחת במתינות על
פני התקופה הנבחנת
(כשתמונת הראי
היא
)שהחלק של הקמעונאים בעוגת הרווח עלה במתינות.
בתחום המזון, אנחנו רואים עלייה בחלקם של היבואנים ברווח הכולל בשנת2020
ולאחר מכן ירידה
(תרשים10
).
תרשים7: פילוח
רווח
גולמי כולל מול עלויות מכר
, ניתוח מצרפי
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב; עיבודי רשות התחרות.
תרשים8
: חלוקת הרווח הגולמי הכולל
בין
ה
יבואנים לקמעונאים
, ניתוח מצרפי
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב; עיבודי רשות התחרות.
15
תרשים9
:
פילוח רווח
גולמי כולל מול עלויות מכר ,בתחום פעילות מזון
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב ; רשות התחרות.
תרשים10
: חלוקת הרווח הגולמי הכולל
בין
ה
יבואנ ים
לקמעונאים ,בתחום פעילות מזון
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב ; עיבודי רשות התחרות.
3.3
פילוח המכר לצרכן לרכיבי עלות ורווח גולמי מצד ה
יבואנ
ים והקמעונאים
בתת פרק זה נתאר את השתנות הממוצע השנתי של
פילוח המחיר לצרכן לרכיבי עלות ורווח גולמי
של כלל
ה
יבואנים
.והקמעונאים במדגם
תרשים11
מציג
את הפילוח הנ "ל
בממוצע שנתי על כל תחומי
הפעילות בעוד תרשים
12
מציג זאת
בתחום פעילות מזון בלבד. מתרשים
11
ניתן לשים לב שהפילוח
יציב למדי על פני התקופה .עם זאת ,ניתן לשים לב למגמת הירידה ב
שיעור ה
רווח הגולמי של
16
ה
יבואנ
ים לעומת יציבות
שיעור
הרווח הגולמי של הקמעונאים על פני התקופה הנבחנת ,ממצא
ש
עולה ו
עקבי
גם
ב
תרשימים לעיל
(שאינם מתבססים רק על מכירות היבואנים לקמעונאים שבמדגם
אלא על נתוני מכירות
מצרפיים של היבואנים)והקמעונאים, כמפורט בתיאור הנתונים .
בכדי להמחיש את המשמעות של תרשים11
,
בשנת2022
,לכל
10
₪
שמשלם
הצרכן
כ–
4.9
ש"ח
מהווה עלות המכר של
ה
יבואן , כ–
1.7
ש"ח מהוו
ה
הרווח הגולמי של
ה
יבואן
ובסה"כ כ–
6.6
₪
הוא
חלקו של
ה
יבואן . מבחינת הקמעונאי, כ–
1.0
ש"ח הן
עלויות מכר נוספות של הקמעונאי מעבר
לעלות רכישת המוצר
מה
יבואן
)'(סדרנות, עלויות מחסן, הפרשי מלאי וכו
ועוד כ–
2.4
ש"ח מהווה
הרווח הגולמי של הקמעונאי .
בשונה מתרשים
11
המציג את הממוצע על פני סך
תחומי הפעילות , הפילוח
ב
תחום
פעילות
מזון פחות
,יציב על פני התקופה. כך למשל
בתחום
המזון החל משנת2021
יש מגמת ירידה בשיעור הרווח
הגולמי של
ה
יבואנים . לעומת זאת שיעור הרווח הגולמי של הקמעונאים
נשאר יציב על פני התקופה.
תרשים11
:
,פילוח המחיר לצרכן לרכיבי עלות ורווח גולמי
כלל
ה
יבואנים והקמעונאים
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב ; עיבודי רשות התחרות.
17
תרשים2
1:
פילוח המחיר לצרכן לרכיבי עלות ורווח גולמי
בתחום פעילות מזון,
כלל
ה
יבואנים והקמעונאים
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב ; עיבודי רשות התחרות.
לסיכום חלק זה , ראינו
שחיקה מתונה בחלק היחסי מה מחיר שמשלמים הצרכנים עבור המוצרים
שנבחנו
שהולך לרווחי ה
יבואנ
ים והקמעונאים
. כמו כן,
ראינו כי חלקם של היבואנים בעוגת הרווח
הצטמצם ביחס לחלקם של הקמעונאים. לבסוף, ראינו כיצד נראה פילוח המחיר לצרכן לרכיבי עלות
ורווח, של היבואן והקמעונאי, ממנו עולה כי כמחצית מהמחיר שמשלם הצרכן ניתן לשיוך לכיסוי
.עלות רכישת המוצרים על ידי היבואן מהיצרן בחו"ל
3.4
העברת
( עלותcost pass-through
)
בתת פרק זה נתאר את
השינוי על פני זמן
של עלות המכר בכל חוליה בשרשרת האספקה אל מול
השינוי על פני זמן
של מחיר המכירה בקרב
ה
יבואנים
והקמעונאים. התבוננות בסדרות אלו כשהן
מוצגות יחדיו בתרשים תסייע להבהיר את חוזק הקשר בין כל תשומה למחיר המוצר עבור החוליה
.הבאה בשרשרת לצורך כך, נציג את
העלויות והמחירים במונחי ש"ח ל יחידת מידה
.(קילו/ליטר/יחידה) על פני ציר הזמן
הן
באופן
תיאורטי והן במציאות,האמפירית
שיעור
העברת עלות ל מחיר
יכול לקבל טווח ערכים
.רחב
כך, יתכן כי השינוי במחיר הנגרם מהשינוי בעלות
יהיה
חלקי, מלא או אף מעבר לכך (כלומר
)שהשינוי במחיר יהיה גדול מהשינוי בעלות .
במישור התיאורטי, שיעור העברת העלות נקשר למספר
רב של גורמים, לרבות
מבנה השוק ורמת התחרות בו ,מאפייני הביקוש
לרבות גמישות הביקוש
והשינויים בה לאורך עקומת הביקוש
, מבנה העלויות של הפירמות ו יחסי הגומלין בין הספקים
18
לקמעונאים.
14
ב
מציאות האמפירית מתווספות מורכבויות, הבאו ת לידי ביטוי ,בין היתר
ב שינוי על
פני זמן ב שיעור העברת העלות
ב
אותו שוק מוצר. בהתאם לכך ,ניתוח אמפירי של
העברת העלות
מתבצ
ע
על שוק מוצר ספציפי
ודורש
שימוש בשיטות
אקונומטריות ש
מחוץ
למסגרת של
הנייר
הנוכחי.
הממצאים המובאים להלן
הם
בגדר
מבט
ראשוני ובלתי ממצה
על העברת העלות
והדינמיקה
שלה.
3.4.1
העברת
עלות–
במקטע ה
יבואנ
ים ובמקטע הקמעונאים
תרשימים
13
ו–
14
מתארים את
השינוי על פני זמן ב עלות המכר של
ה יבואנים(
המחיר הסיטונאי
ל
קמעונאים)
מול
השינוי על פני זמן ב
מחיר יסה
טונאי (המחיר ל
צרכן)
,בהתאמה .בחינת הקורלציה
מלמדת שישנ
ה קורלציה חיובית
.בין השתנות עלות המכר להשתנות מחיר המכירה
הקורלציה
החיובית מעיד
ה על כך שכיוון ההשתנות של שתי הסדרות דומה אולם ה אינ מעיד
ה
כמה מתוך
שינוי
בנקודת זמן ספציפית בעלות מתורגם לשינוי במחיר
ואין להסיק ממנה
על שיעור העברת העלות .
כלומר ,נראה שבממוצע ובאופן מצרפי על פני כל המוצרים,
החברות מתנהלות באופן כזה ששינויים
בעלו
ת מתורגמים ל
שינויים במחיר אך
אין אנו יכולים להסיק כמה מתוך השינוי בעלות מתורגם
לשינוי במחיר באופן נקודתי .
תרשים13
:
השתנות עלות המכר מול השתנות מחיר המכירה הסיטונאי-
יבואנ
ים
:מקור
מסד
נתוני
יבואנים;
.עיבודי רשות התחרות
14
The RAND Journal of
through?.
‐
Ritz, R. A. (2024). Does competition increase pass
165
-
(1), 140
55
,
Economics
.
19
תרשים14
:
השתנות עלות המכר מול השתנות
המחיר לצרכן
-
קמעונאים
מקור :מסד נתוני קמעונאים; עיבודי רשות התחרות.
כאמור ,בחינת העברת העלות צריכה להתבצע על שוק מוצר ספציפי .בהתאם לכך ,תרשים
15
מציג
את השינוי על פני זמן ב
עלות המכר של ה
יבואנים ,ב
מחיר הסיטונאי וב
מחיר לצרכן עבור
ארבע
דוגמאות של
מותג מוביל שבקטגוריה מובילה של כל יבואן .כאשר משווים בין הקורלצי ה של המחיר
,והעלות ברמת המותג לבין זו המצרפית ברמת הפירמה
ניתן לראות ש הקורלציה החיובית של
הסדרות
ברמת המותג
הרבה יותר נמוכה מ
זו המתקבלת ב
רמה המצרפית .מ
התבוננות
מעמיקה בתרשים15
ניתן לראות את השונות ב שיעורי העברת העלות על פני זמן ולעיתים אף בעיכוב העברת העלות
לצרכן יחסית למועד בו חל השינוי בעלות.
עם כל זאת, נזכיר בשנית כי בכדי לאמוד את שיעור
העברת העלות או לקבוע כי העברת העלות מעוכבת , אף במסגרת,שוק מוצר מוגדר נדרש
ת
בחינה
באמצעות מודל אקונ
ו
מטרי
.מתאים
20
תרשים15
:
השתנות עלות
מכר יבואן ,מחיר סיטונאי ומחיר לצרכן
–
מותג מוביל בקטגוריה מובילה
מקור :מסד נתוני קמעונאים ו
יבואנים משולב; עיבודי רשות התחרות.
4
.
סיכום
ממצאי הניתוח שהוצגו בנייר זה מבוססים
על נתוני מכר ועלות של ארבעה ספקים-יבואנים ו של
שני קמעונאים. הניתוח מתבסס על שלושה בסיסי נתונים נפרדים. הראשון
הוא
בסיס נתונים הכולל
את נתוני המכר והעלות של ארבעת הספקים-
יבואנים לכלל המגזר הקמעונאי והשני
הוא
בסיס
נתונים הכולל את נתוני המכר והעלות של שני הקמעונאים ממוצרי כלל הספקים שנכללו בדרישת
הנתונים. מבסיסי נתונים אלו הסקנו על המגמות והשינויים במכר הכספי, בעלויות וברווחיות במקטע
היבואנים ובמקטע הקמעונאים בנפרד, הן באופן מצרפי והן בפילוח לתחו
ם המזון., בהתאמה
בסיס
הנתונים השלישי
הוא
חיתוך של שני בסיסי הנתונים
הנ
"ל
לכדי בסיס נתונים משולב של שני
המקטעים ו
הוא
.ייחודי למחקר הנוכחי
עיקרי ממצאי הניתוח מלמדים על מגמת ירידה מתונה ועקבית בשיעורי הרווח הגולמי במקטע
ה
יבואנ ו ים יציבות בשיעורי הרווח הגולמי במקטע הקמעונאים
ברמה מצרפית, לרבות
.בתחום המזון
שחיקת שיעורי הרווחיות במקטע
היבואנים
מוסברת ע"י עלייה גבוהה יותר בעלות המכר לעומת
,המכר הכספי. בהתאם לכך שיעור
הרווח הגולמי הכולל משני המקטעים יחדיו במגמת ירידה. במילים
,אחרות החלק של רווחי היבואנים
והקמעונאים מתוך ה
מחיר שמש למים הצרכנים לא עלה בתקופת
הניתוח ואף פחת באופן מתון. כאמור, קביעה זו נכונה, לא רק באופן
כללי ., אלא בפרט בתחום המזון
21
באופן תואם , אנו מזהים שהחלק של
ה
יבואנים מתוך הרווח הגולמי הכולל במגמת ירידה מתונה.
קרי
–
כוחם הממוצע של היבואנים ירד לאורך תקופת המדגם וכך גם שיעור ר
ו
וחיותם .
ממצאי הניתוח מלמדים כי העלייה בעלויות היבואנים ברכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל תרמה
לעליה במחירים לצרכן במוצרי היבואנים בשנים האחרונות .ממצאים אלה
מזכירים את החשיבות
של הורדת חסמים שמעלים את העלויות של יבואני מזון וטואלטיקה ישראלים
ובסופו של דבר באים
לידי ביטוי במחיר לצרכן. דוגמא אחת לניסיון להורדת חסמים היא רפורמת
"מה שטוב לאירופה טוב
לישראל", שאמור
ה
להיכנס לתוקף בשנת2025
.
זאת
ב
מקביל
להמשך אכיפת חוק התחרות מול
ספקים וקמעונאים ומחקר מתמשך בענף המזון הישראלי.
נייר המחקר הנוכחי מהווה סנונית ראשונה לסדרת ניירות מחקר עתידיים שיעסקו בסוגיות שנידונו
לעיל כגון בחינת
כוח קונגלומרטי של ספקים ומיקוד על
ה
מצב התחרותי בשווקי מוצר ספציפיים .
בעוד שהנ ייר הנוכחי בחן את הסוגיות
שפורטו לעיל באמצעות סטטיסטיקה תיאורית , ניירות המחקר
.הבאים יבחנו את הסוגיות הנ"ל באמצעות שיטות מחקר אמפירי מתקדמות מתחום הכלכלה