חומר רקע
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ה
02
בינואר2025
:לכבוד
,ח"כ יונתן מישרקי
יושב ראש ועדת בריאות
,שלום רב
:הנדון
דיון ועדת בריאות בנושא סל מזון בריא עבור משפחות החיות במעגל העוני
טיפול בעוני מת"י? מדידה, תקציב, יעדים
מלחמת חרבות ברזל הותירה את מדינת ישראל לא רק עם אתגרים ביטחוניים, אלא גם עם משבר
חברתי-
כלכלי עמוק שממשיך להטיל צל כבד על חיי הציבור הרחב ככלל והאוכלוסיות המוחלשות
בפרט. על רקע העלייה ביוקר המחיה וגזירות כלכליות חדשות, דוחות עדכניים חושפים כי ההוצאה
החברתית בישראל נמוכה במיוחד ואינה ממוקדת דיו. לאור זאת, נדרש ש ינוי יסודי בהתמודדות
המדינה עם סוגיית העוני, תוך מתן דגש על
מדידה
מדויקת של ערך חברתי, הקצאת
תקציבים
יעילים
והגדרת
יעדים
.ברורים
השדולה לשבירת מעגל העוני, בהובלת חברי הכנסת פנינה תמנו-
שטה ואברהם בצלאל, בשיתוף ארגון
פתחון-
,לב, תציין במשכן הכנסת ביום שני13
בינואר2025
:
,"טיפול בעוני מת"י? מדידה, תקציב
"יעדים ,. במהלך היום יוצגו פתרונות אסטרטגיים לקידום מדידה, תקצוב והצבת יעדים במאבק בעוני
בדגש על שילוב מדידת ערך חברתי בתכניות הרכש החברתי והקמת רשות לאומית ייעודית למאבק
בעוני, אשר יבטיחו שינוי מערכתי ותוצאות.אפקטיביות לשבירת מעגל העוני בישראל
להלן עמדת ארגון פתחון-
:לב בדבר דיון הוועדה בנושא סל מזון בריא עבור משפחות החיות במעגל העוני
מזון בריא
.מהווה תנאי בסיסי לחיים תקינים, לשמירה על הבריאות ולתפקוד מיטבי של הפרט והחברה
על אף חשיבותו המכרעת, הוא אינו נגיש לכל , ורבים מתקשים לרכוש מזון בעל ערך תזונתי בשל מגבלות
.כלכליות, חברתיות וגיאוגרפיות"
Food Poverty
"
מתאר מצב בו אנשים אינם יכולים להרשות לעצמם
לרכוש מזון בריא, בשל השפעת הכנסה נמוכה ויוקר המחיה. מצב זה טומן בחובו השלכות רב-
,ממדיות
אשר עלולות להוביל לבעיות חמורות, כגון: תת-
תזונה, בחירות תזונתיות לקויות, פגיעות בריאותיות
.ואף תמותה מוקדמת
למעשה, מחסור במזון ותת-תזונה הנם ביטויים מובהקים לקיומו של עוני . תופעות אלו יוצרות אתגר
רב-ממדי המשפיע על רמות שונות, החל מהפרט ועד החברה כולה. ברמת
הפרט, הפגיעה היא רב
מערכתית, הכוללת השפעות פיזיות, נפשיות, בריאותיות, קוגניטיביות וחברתיות. ברמת החברה, אי
ביטחון תזונתי מעמיק את אי-
השוויון החברתי, מחליש את החוסן הלאומי ויוצר הוצאות כלכליות
.משמעותיות, המהוות נטל על המדינה
לפי נתוני
משרד הבריאות (
2021), נמצא שכ-
24%
מהאנשים החיים בעוני סובלים מסוכרת הנגרמת
כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה. אלו מוערכים בהשלכות כלכליות בשווי של מאות מיליוני שקלים
המוטלים על המדינה. אומדנים שונים מעריכים כי ההשפעות הכלכליות של תזונה לקויה והשמנת יתר
בישראל עומד
ו
ת על כ-
20
מיליארד ₪בשנה , אלו כוללות הוצאות על טיפולים רפואיים, אובדן ימי
.'עבודה, שירותי סיעוד וכו
( כמו כן, נתוני האו"םUN) מצביעים על פערים משמעותיים בין מדינת ישראל לבין ממוצע מדינות ה-
OECD
בנוגע לעמידה ביעדי העוני, הוצאו ת הממשלה על רווחה והבטחת ביטחון תזונתי. לפי נתונים
אלו, עולה כי שיעור העוני בישראל עומד על כ-
21%
- כמעט כפול מהממוצע ב-
OECD, העומד על כ-
11%. ההוצאה הציבורית על רווחה בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-
OECD, ועומדת על כ-
16%
מהתמ"ג, בהשוואה לממוצע של כ-
20%. בנוסף, ב מדד הביטחון התזונתי נחשפים פערים ניכרים בתוך
( האוכלוסייה הישראלית, המעידים על הבדלים בנגישות הכלכלית למזון בריא ומאוזןOECD
,
2023
.)
:החסמים המרכזיים להבטחת הביטחון התזונתי במדינת ישראל
1.
חסם כלכלי
אי נגישות כלכלית למזון תזונתי
מדינת ישראל ניצבת בראש רשימת.המדינות המערביות ביוקר המחיה
על פי דו"ח מבקר המדינה
לשנת2024, רמת המחירים בישראל גבוהה ב-
27%
מהממוצע
ב
מדינות ה-
OECD
. פערים
משמעותיים יותר ניכרים
בענף המזון, בו המחירים גבוהים ב-
37%
מהממוצע ה-
OECD
וב-
51%
בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. פערים אלו אינם
נובעים רק
מהתנאים הייחודים של המשק
הישראלי, אלא
במידה רבה
מרווחיות חריגה של יבואני המזון ומוצרי הטואלטיקה בישראל (מבקר
,המדינה2024
). הדבר מקשה במיוחד על אוכלוסיות מוחלשות, שכן מזון ומוצרי טואלטיקה הם
.מוצרי צריכה בסיסיים הנחוצים לקיום יומיומי
למעשה, ההוצא ה החודשית הממוצעת של משק בית ישראלי על מוצרי מזון עומדת ע"ס של2,818
,₪
,ומהווה כהוצאה השלישית בגודלה מבין כלל ההוצאות החודשיות (מבקר המדינה2024
.)
.במציאות זו, עשרות אלפי משפחות מתקשות להשיג נגישות כלכלית למוצרים בסיסיים, ובהם מזון
מעל ל-
1.98
מיליון נפשות בישראל חיות מתחת לקו העוני, עם הכנסה הנמוכה מ-
3,076
₪
לנפש
תקנית. מצב זה מעצים את הפערים הכלכליים העמוקים ואת האתגר המשמעותי בהבטחת ביטחון
.תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות
2.
חסם מבני
א.
היעדר סטנדרטיזציה בהרכב סל המזון הבריא בתכניות ההזנה
היעדר תקינה מחייבת המגדירה
את הרכב סל המזון הבריא בתוכניות ההזנה מוביל לשונות
משמעותית בין הספקים השונים. שונות זו פוגעת במקבלי הסיוע, שאינם זוכים לנגישות למזון
,בריא ואיכותי הנדרש לקיומם. נכון להיום הרכש החברתי של משרדי הממשלה העוסק בתחום
המזון ו אינ כולל דרישה מחייבת או תמריץ לאספ קת מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה עבור
,משפחות המצויות במעגל העוני. כתוצאה מכך, מדיניות זו לא רק שאינה מתמודדת עם הבעיה
אלא אף משמרת את הפגיעה הרב-
ממדית באוכלוסיות מוחלשות, הנובעת מחוסר נגישות למזון
.מזין
ב.
פ
ערי מדידה של תופעת אי הביטחון התזונתי על ידי הממס ד
אי-ביטחון תזונתי הנו תופעה מורכבת ורבת-
ממדים, אך הכלים וההמשגות המשמשים כיום
למדידתה בישראל על ידי גופי הממסד ומכוני מחקר מרכזיים אינם אחידים. חוסר האחידות הזה
מקשה על יצירת תמונה ברורה ומהימנה בנוגע להיקף התופעה, מגמותיה וחומרתה
(דוח מבקר
,המדינה2014
,; ברנדר ושרביט2022
.)
,המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הנם גופים רשמיים ה מודדים את היקף
ה
תופע
ה ., אך הם עושים זאת באמצעות מדדים שונים המדידה
של המוסד ל ביטוח לאומי
תמ בססת
על
סולם הביטחון התזונתי שלה-
USDA
,
אשר בוחן את החוויה הסובייקטיבית של משקי בית
בנוגע לנגישות למזון , תוך סיווג רמות
ה ביטחון
ה( :תזונתי1
) ביטחון תזונתי–
;נגישות סדירה למזון
(2
) אי ביטחון תזונתי מתון–
( ;צמצום באיכות המזון וצריכתו3
) אי ביטחון תזונתי חמור–
רעב
המאופיין בצמצום בצריכה או באיכות המ זון. לעומת זאת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה
שימוש במדדIV
הסוקר פריטים בודדים.הקשורים להוצאה על מזון ולאיכות התזונה
חוסר האחידות במדידה, מקשה לע ותיא ,ר פערים באופן מדויק
הבנ
ת ה יקף ,התופעה לאורך השנים
ואף פוגעת ביכולת לגבש מדיניות מבוססת נתונים להתמודדות עם
הסוגיה . חסם זה מהווה חסם
מרכזי בזיהוי הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה ובפיתוח פתרונות יעילים לשיפור הביטחון
.התזונתי
כתוצאה מכ
ך , סל
מזון בריא נותר מחוץ להישג ידן של משפחות רבות, ובפרט המוחלשות שבהן.
בנוסף, היעדר מנגנוני מדידה לבחינת יישום יוזמות ממשלתיות והשפעתן מהווה מכשול משמעותי
בניהול תחום הביטחון התזונתי. מצב זה מדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה אפקטיבי בין
משרדי הממשלה וגורמים נוספים , תוך פיתוח פתרונות ממוקדים לשיפור מצב הביטחון התזונתי
.בישראל
:לאור האמור לעיל, אנו מבקשים מיו"ר הוועדה לקרוא לקידום הפתרונות הבאים
1.
קביעת הרכב סל מזון בריא חובה בתוכניות ההזנה הממשלתיות
2.
עדכון רשימת מוצרי מזון בריא במסגרת מוצרי המזון בפיקוח מחירים ו/או בהפחתה"ממע
מ
3.
קביעת גורם מתכלל ותכנית עבודה
להבטחת ביטחון תזונתי
במצבי חירום
4.
עדכון המחירים של סל
מזון בריא לפי משרד הבריאות
5.
גיבוש מדד אחיד למדידת היקף אי-הביטחון התזונתי בישראל
,בברכה ותודה מראש
,אלי כהן
מנכ"ל ארגון פתחון-לב