חומר רקע

נושא לדיון: השקעת החסר של המדינה בהייטק בפריפריה וכשלון התוכניות הלאומיות הקיימות בפיתוח תעשיית ההייטק בגליל ובנגב  תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמחיה מרכזי בכלכלה הישראלית, אך קיימים פערים גיאוגרפיים ודמוגרפיים משמעותיים בפעילותה: בעוד שרוב פעילות ההייטק מתרכזת באזור המרכז, הנגב מהווה רק2.8% מפעילות ההייטק הארצית והגליל כ6.5% . נתונים אלו מדגישים את הצורך במנגנונים ייחודיים, התומכים בהשקעות בשלב מוקדם, בעידוד יזמות ובהשקעות טכנולוגיות .בפריפריה, ובנגב בפרט  ההייטק בנגב ובגליל מתקיים בסביבה "חסרה", כלומר ללא תשתיות מתאימות, ללא מעבדות, חוסר משמעותי בהון אנושי מוכשר ומנוסה (שממילא עובר למרכז בחיפושו אחר הזדמניויות לקידום שכר), קושי במשיכת משקיעים ועוד. קידום ההייטק בפריפריה מתמקד בתחומים בהם התחרות מול המרכז אפשרית ואף מהווה יתרון לפריפריה, בתחומי ה"דיפטק" (אג טק, פודטק, ביוטק, אנרגיה, מים, מחזור, טביעה פחמנית, מימן וכיוב'), תחומים אלו מחייבים תהליכי פיתוח ארוכים יותר ומשקיעים בעלי סבלנות לשלבים מוקדמים ארוכים יחסית. כל אלו מהווים עוד אתגרים בתמיכה .ביזמות טכנולוגית בפריפריה וליווי המיזמים  מדיניות הממשלה, אשר מ ,צהירה על נכונותה להשקיע בפיתוח תעשייה עתירת ידע בפריפריה ולמשוך לאזורים אלה כוח אדם איכותי ויצרני, אינה מתכתבת עם המציאות הקיימת. נכון להיום, רשות החדשנות מבצעת השקעות בחברות בנגב ובגליל בהיקף כולל של4%-7% מתקציבה בלבד . השקעות רשות החדשנות נועדו לאזן את ,כשלי השוק הקיימים בענף זה ,בהם חוסר היכולת למשוך משקיעים מהשוק הפרטי להשקעה בחברות בפריפריה, ומנגד לתמרץ חברות מאזור המרכז לעבור לאזורים אלה. בתקצוב הנמוך של החברות והתשתית להצמחת חברות באזורי הפריפריה , גופי הממשלה ובהם גם רשות החדשנות אינ ם מבצע ים את תפקי ד ם האסטרטגי ונכשל ים בביצוע מדיניות הממשלה לאורך שנים .  בשנה וחצי האחרונות, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ההייטק בפריפריה ספג מכה קשה במיוחד, ויש צורך לייצר צמיחה מיידית המפצה על הפערים המוקדמים ועל אתגרי המלחמה בנגב ובגליל . תושבי הנגב והגליל, אשר עבדו ערב המלחמה ,בענף ההייטק המצומצם ממילא נאלצו לעבור לגור במרכז הארץ, "בירת ההייטק", ונחשפו לעושר ההזדמנויות לעובדי ענף זה ,המוצע לתושבי המרכז. נכונות תושבים אלה לחזור לפריפריה בעקבות כך ירדה משמעותית ויש צורך בצעדים פרו- אקטיביים מיידיים על מנת להחזירם ולשקם את ההייטק.בפריפריה  ,בפריפריה ממילא חסרות תשתיות, מעבדות, הכשרות הון אנושי וגורמי משיכה למשקיעים לכן יש לחזק את השכבה העוסקת הלכה ךמעשה בבנייה, הקמה והצמחה של חברות בשלבי ההשקעה הראשוניים, שכבה זו, העתירה סיכונים ממילא מבוצעת כיום בעיקרה ע"י החממות או קרנות תנופה לח ברות בשלבים מוקדמים יותר שרובן לא מגיעות למימוש. החממות היחידות המחוייבות כיום לפעילות במרחב הנגב והגליל הן חממות במסלול39 ולהן מסלול .השקעה בעומד בחוסר מול מסלולים אחרים  באזורי הנגב והגליל הוקמו בשנים האחרונות מספר מצומצם של גופים )(חממות העוסקים בהנבטה והצמחה של חברות סטרטאפ בשלבים מוקדמים . יכולות אלו הן יכולות נרכשות ומקצועיות המחייבות ניסיון עשיר ומגוון, מערך קשרים גלובלי, הבנה עסקית יוצאת דופן, ליווי ותמיכה פיננסית ויכולת ליווי מקצועית של החברות מול המשקיעים, המביאה אותן לצמיחה מהירה א.ל מול סיכוי השוק לחממות אלו יכולת מוכחת למנף ולקדם את האקוסיסטם .בפריפריה ולהביא את ההשקעות לכדי מימוש והצלחה  אנו מבקשים לקיים דיון מקיף, שבו רשות החדשנות והרשות להשקעות הון יציגו את יעדי הרשו יו ת לחיזוק ההייטק בנגב ובגליל, להציג את הנתונים בנוגע להיקף הה שקעות בחברות בפריפריה, מתוך כלל ההשקעות בחברות שמבצעות רשויות אלה, את התוצאות שתוכניות ההשקעה השונות והמיזמים ,לאורך השנים הניבו לאזורים אלה ,מבחינת כמות עובדים בענף כמות חברות ההייטק אשר צמחו בפריפריה, וכמות חברות ההייטק אשר עברו לפריפריה מהמרכז, את התוכנ יות שלהן לעידוד צמיחה בנקודת הזמן הקרובה על מנת לשקם ולחזק את ענף ההייטק בפריפריה , ולקבוע סט מדדים אמיתיים למדידת יעילות ההשקעה בפריפריה .