חומר רקע
לכבוד ועדת הפנים והגנת הסביבה,
הנידון: בקשה לדיון בנושא חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) ביום הדיור הציבורי שמתקיים ב-14.1.2025
קריאה לוועדה לקדם את חוק המכר החדש שעבר בקריאה ראשונה ואמור לעבור לאישור בקראה שנייה ושלישית
בתאריך ה-14.1.2025 יתקיים בכנסת יום הדיור. לקראת היום המיוחד הזה אנחנו מבקשים לקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה, שבוטל בפברואר 2023 ולא חודש מאז למרות הבטחות שר השיכון, ולמרות שעבר בקריאה טרומית ביוני 2023.
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 נועד להשיג שתי מטרות: א. לחדש ולהגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי; ולתת הזדמנות לדיירי הדיור הציבורי שאין להם סיכוי לרכוש דירה בשום דרך אחרת לרכוש את דירתם בהנחה. חשוב להדגיש כי מדובר בשתי תכליות, למרות שבמשך השנים נזנחה במכוון המטרה של הגדלה וחידוש מלאי הדירות. להלן נבהיר בכמה נקודות את יתרונות החוק:
בעלות על דירה צפויה להוציא אזרחים רבים מעוני ולאפשר להם להיפרד מתלות בשירותים חברתיים שאילצו אותם לעמוד בקריטריונים נוקשים של נזקקות על מנת לשמור על קורת גג, ולהשתלב מחדש, או לראשונה, בשוק העבודה. משרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאליים התנגדו לביטול החוק, בו ראו כמייצר הזדמנות ליציאה מעוני וחילוץ מעוני רב דורי. הועדה למלחמה בעוני מצאה שדיור ציבורי במתכונת של מכירת דירות מובילה ליציאה ממצב של עוני של לפחות 40% מהמשפחות. יציאה של משפחות מעוני מובילה בתורה לחיסכון בהוצאות על קצבאות ולחיסכון בהוצאות על טיפול כל התחלואות שמקורם בעוני ובעוני רב דורי.
חוק המכר של הדיור הציבורי הוא ההזדמנות היחידה של אוכלוסיות מוחלשות לרכוש קורת גג. דיירי הדיור הציבורי מוגדרים כמקבלי הבטחת הכנסה ומוכרים ע"י המדינה בתור מי שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה. מדובר באנשים שלא יוכלו לרכוש את דירתם במהלך חייהם, או להוריש אותה לילדיהם. חוק המכר מאפשר לדיירי הדיור הציבורי המתגוררים בדיור ציבורי שנים רבות לקנות את דירתם בהנחה ולהורישה לילדיהם. חוק זה מהווה אמצעי מרכזי לצמצום פערים חברתיים-כלכליים, לצמצום תופעת העוני הבין-דורי ולהגדלת השוויון בין אוכלוסיות שונות במדינה.
חוק המכר מאפשר את חידוש והגדלת המלאי של הדיור הציבורי - באמצעות שימוש בכספים של מכירת הדירות, לצד הקצאת כספים חדשים תקציב המדינה לצורך מימוש מטרה זו – כך על פי הצעת החוק המקורית. בחוק המקורי קיימים סעיפים המבטיחים שמלאי הדירות בדיור הציבורי גם יתחדש – על ידי מכירת הדירות הישנות, וגם יגדל – על ידי תוספת תקציבית. לשם כך החוק דורש להפקיד את כספי המכירה בקרן ייעודית לרכישה או בנייה של דירות חדשות, ובמקביל מחייב להקצות תקציב מתקציב המדינה להבטחת הגדלת המלאי.
חוק המכר מוביל לחיסכון בהוצאות על שיפוץ דירות ישנות. למעשה, ההנחה שניתנת לדיירים מתקזזת לחלוטין עם השיפוצים שהדירות הציבוריות היו צריכות לעבור. הדירות שנמכרות לדיירים הן ברובן דירות מוזנחות בבניינים במצב פיזי לקוי ולעיתים מסוכן. מכירת הדירות תחסוך למדינה הן את עלויות השיפוץ והתיקונים הנדרשים והן הוצאות אחזקה גבוהות על בניינים ישנים. הניסיון מראה כי מכירת דירות לדיירים משפרת מאוד את מצב שיכוני הדיור הציבורי.
חוק המכר לא מוביל לבזבוז כספים כמו שרוצים באוצר שנאמין. למעשה, דיירי הדיור הציבורי מעבירים במשך שנים רבות ועד למועד הרכישה תשלומי שכר דירה חודשיים שמגיעים לקופת המדינה. בנוסף, לאחר תקופות משמעותיות של מגורים עבור דמי שכירות בדיור הציבורי, המדינה גם מרוויחה מעליית המחירים של אותן דירות. נציין כי מכירת הדירות לדיירים מוצדקת אף בשל העובדה שחלק מהתשלום עבור רכישת הדירה כבר שולם בעשרות שנים של תשלומי שכר הדירה.
חוק המכר של הדיור הציבורי הוא לא ייחודי לישראל ומאפיין מדינות נוספות בהן שימש כאמצעי הן לרכישת דירות ע"י הדיירים והן להגדלת מלאי הדיור הציבורי. בבריטניה לדוגמא נמכרו 2.6 מיליון דירות בין 1980 ל – 2007, ולמרות זאת – השאירו 17% ממלאי הדירות במדינה בידיים ציבוריות. לעומת זאת, בישראל רק 2% מהדירות למגורים נמצאות בידיים ציבוריות
יותר מכל דבר אחר, המחסור במלאי הדירות קשור לייבוש הדיור הציבורי על ידי משרד האוצר ולהיעדר מימוש של תוכניות שנועדו להוביל לשיקום הדיור הציבורי. תוכנית משרד השיכון (בתקופת השר גלנט) תחת הכותרת "לגור בכבוד" אושרה בממשלה ביולי 2018. עיקרי התוכנית היו בניית 7,200 דירות בשנה במשך 10 שנים, סה"כ 72,000 דירות חדשות להגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. התוכנית מעולם לא יושמה, וכמוה גם תכניות והחלטות אחרות שהאוצר בלם, ובהן: המלצות ועדת אלאלוף להגדלת המלאי; המלצות של מבקר המדינה לייצר תכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי; וחקיקה שכללה הקצאת עד 7% מדירות מחיר למשתכן לדיור ציבורי.
משרד אוצר ומשרד השיכון מנסים להציג מצג שווא, לפיה חוק המכר הביא לירידה במלאי הדיור הציבורי. בפועל, הירידה במלאי נוצרה בשל היעדר ביצוע ויישום של הוראות החוק במלואן, ובשל ניסיונות האוצר להקטין ואף לחסל את הדיור הציבורי.
חידוש החוק במלואו לצד הקצאת תקציב מתאים יבטיחו את חידוש והגדלת מלאי הדיור הציבורי. כיום דרוש תקציב גדול לחידוש המלאי - וזאת בשל אי ביצוע הגדלת המלאי לפי החוק, במשך שנים רבות. נקודות אלה ממחישות כמה חשוב לקדם את חקיקת חוק המכר של הדיור הציבורי – חוק שהוא כלי הכרחי הן למימוש הזכות לדיור של אוכלוסיות מוחלשות והן לשיקום מערך הדיור הציבורי בישראל. אנו מבקשים מהוועדה לפעול בנחישות ביום הדיור הציבורי שכאמור יתקיים ב-14.1.25 על מנת לחדש את החוק במתכונתו המלאה, ולפעול להקצאת מקורות תקציביים נוספים לחידוש מלאי הדירות בדיור הציבורי.