חומר רקע

משרד הכלכלה והתעשייה השר כ׳׳ד טבת תשע׳׳ט 1 ינואר 2019 1־2019-0165 לכבוד חה׳׳כ משה גפני יו״ר ועדת הכספים הנדון צו : היטלי סחד ואמצעי הגנה היטל היצף על יבוא מלט פורטלגד אפור מטורקיה ויוון בתוקף סמכותי לפי סעיף 32 (יח)א לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א־1991)להלן - ,(החוק לאחר שנמסרו לי מסקנות והמלצות הוועדה המייעצת להיטל היצף והיטל משווה, בהתחשב, בין היתר, ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ ובנימוקים הנוגעים למשק בכללו, החלטתי להטיל היצף על יבוא של מלט פורטלנד אפור מטורקיה ויוון בשיעור של 0.25% כל על היצרים שלגביהם מצא הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה )להלן - (הממונה בממצאי בדיקתו כי מתקיים יבוא בהיצף, וזאת תקופה של 30 חודשים תוך המשך בחינת מצב התעשייה המקומית ושוק המלט בישראל. בהתאם לסעיף 32 (יח)ב לחוק העברתי את החלטתי לאישור שר האוצר ביום 17.12.2018 . נא תשומת לבכם לסעיף 56 לחוק לעניין המועדים. כן, על אודה אם לך יונח הצו שבנדון על שולחן הוועדה לאישורה. מצ״ב: 1 . צו היטלי סחר 2. החלטתי מיום 17.12.2018 להטיל היטל היצף על יבוא מלט פורטלנד אפור מטורקיה ויוון 3. אישור שר האוצר 4. המלצת הוועדה המייעצת מיום 02.12.2018 5. ממצאי חקירת הממונה על היטלי סחר מיום 15.08.2018 . שר הכלכלה והתעשייה משרד הכלכלה והתעשייה בנין לנרי, רחוב בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ת.ד 3166 , ירושלים 9103101 .סל02-6662252/50 , .פקס 02-6662908/9 , [email protected] -טיוטה- צו היטלי סחר ואמצעי הגנה )היטל היצף על יבוא צמנט פורטלנד אפור מטורקיה ומיוון) )הוראת שעה), -התשע״ט 2018 ב תו קף ס מכו תי לפי סעיף 32 (י ח) א -)ג( ו ל חו ק הי טלי ס חר ו א מצעי הגנה, -ה ת שנ״ א11991 (להלן - ,)החוק ל א חר ש קיבל תי לידי א ת ה מלצו ת הוועד ה ה מייעצ ת, ב אי שור שר ה אוצר וב אי שור ועד ת הכ ספי ם של הכנ ס ת לפי סעיף 56 ,לחו ק אני מצוו ה ל אמור: בצו -ז ה ״טובין״ - צ מנ ט פור טלנד אפור ה מיוצר ביוון או ב טור קי ה או המיוב א מיוון או מ טור קיה, הכלול בפר ט מכ ס 25.23.2900 ; ״ערך -הע ס ק ה״ כ מ ש מעו ת ה ב סעיפי ם 130 עד133 ג לפ קוד ת המכס;2 ״פרט מכס״ כ מ ש מ עו תו- בצו תעריף ה מכ ס והפ טורי ם ומס קניי ה על טובין, -ה ת שע״ז20173 . הגדרו ת 1. על טובין שיוצרו בידי יצרני ם או סופ קו מ ספ קי ם כ מפור ט ל הלן ב טור א', מו טל הי טל היצף ב שיעורי ם מערך העסקה, לפי העניין, הנ קובי ם לצד ם ב טור : ב' הטלת הי טל היצף 2. ס״ח התשנ״א, עמ' 38 ; התשס״ה עמ' 662 . דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ',עמ 39 . שיעורי-ק״ת מק״ח, התשע״ז, עמ' 41 . ב׳ טור שיעור ה הי טל ב א חוזי ם א׳ טור שם היצרן ו מדינ תו 0.25 HERACLES GENERAL CEMENT COMPANY ()יוון 0.25 KCS KAHRAMANMARAS CIMENTO BETON SANAYI VE MADENCILIK ISLETMELERI A.S. ()טור קיה 0.25 CiMKO QiMENTO VE BETON SANAYI TiCARET A.S. ()טור קיה 0.25 iZMIR QIMENTO FABRIKASI TURK A.S - CiMENTAS ()טור קיה 0.25 QIMSA QIMENTO SANAYI VE TICARET A.S. ()טור קיה 0.25 GOLTAQ GOLLER BOLGESi CiMENTO VE SANAYi VE TiCARET A.S. ()טור קיה 0 MEDCEM GLOBAL PAZARLAMA A.S. 0.25 ^ SONMEZ CIMENTO YAPI VE MADENCILIK SAN. TIC. A.S ()טור קיה . 0.25יצרני ם או ספקי ם א חרי ם )יוון ו טור קיה( תוקף4. תוקפו עד זה צו של ה ת ש ע ״ ט )( 2 0 1 8 ) ח מ 5 7 9 2 - 3 ( א ל י כ ה ן ש ר ה כ ל כ ל ה ו ה ת ע ש י י ה החלטה בהתאם לסעיף 32 (יח)א לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א ־ 1991 בדבר הטלת היטל היצף על יבוא מלט פודטלנד אפוד מטורקיה וימו בתוקף סמכותי לפי סעיף 32 (יח)א לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א - 1991 )להלן - ,(החוק לאחר שנמסרו לי מסקנות והמלצות הוועדה המייעצת להיטל היצף והיטל משווה, בהתחשב, בין היתר, ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ ובנימוקים הנוגעים למשק בכללו, החלטתי להטיל היטל היצף על יבוא של מלט פורטלנד אפור מטורקיה ויוון בשיעור של 0.25% על כל היצרנים שלגביהם מצא הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה )להלן - (הממונה בממצאי בדיקתו כי מתקיים יבוא בהיצף וזאת לתקופה של 30 חודשים תוך המשך בחינת מצב התעשייה המקומית ושוק המלט בישראל, כמפורט להלן. הוועדה המייעצת, לאחר שערכה שימועים לצדדים להליך ולגורמים נוספים העשויים להיות מושפעים מההחלטה להטיל היטל, אישרה במסקנותיה את ממצאי הממונה לפיהם מתקיימים היצף, נזק ממשי וקשר סיבתי. עם זאת, המליצה הוועדה שלא להטיל היטל ״זאת מכיוון שהשיקולים המשקיים, בפרט לאור מבנה שוק המלט הנוכחי, מביאים למסקנה שהנזק הצפוי למשק כתוצאה מהטלת ההיטל גבוה מהתועלת כתוצאה ממנו לענף היצרני המקומי״. בהתאם לכך, מצאה הוועדה כי השיקולים הכלל משקיים הכוללים את השפעת ההיטל הצפוי ענף על הבניה והתשתיות, פתיחת השוק לתחרות ושיקולי סחר חוץ, יש בהם כדי לבסס מסקנה כי אין מקום, בנסיבות אלה, להטיל היטל היצף. בטרם קיבלתי החלטתי זו אפשרתי לנציגי הצדדים הנוגעים בדבר להביא בפני עמדתם ושקלתי בכובד ראש שיקולים שונים הנוגעים ליחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ וכן נימוקים הנוגעים למשק בכללו לרבות היבטי תחרות, השפעה על תשומות הבניה, הבטחת אספקה תקינה של מלט לשוק, תעשייה, תעסוקה, השפעות על ענפים נוספים, מניעת פרקטיקה של סחר לא הוגן ועוד. בחינה זו התבצעה בשים לב למדיניות הממשלתית בשוק המלט כפי שבאה לידי ביטוי בדו״ח הוועדה לעידוד התחרות בשוק המלט )ועדת הרשקוביץ( ובהחלטות הממשלה שהתקבלו בעקבות הדו״ח האמור ובשים לב למאמצי המדינה בשנים האחרונות על מנת לפתוח את שוק המלט לתחרות. יוזכר כי מטרת היטל ההיצף הינה להגן על הענף היצרני המקומי מפני סחר לא הוגן ולמנוע נזק לענף זה. זאת ועוד, מלט הינו מוצר בעל חשיבות אסטרטגית ועל כן ישנה חשיבות גדולה לקיומה של תעשייה מקומית ברת קיימא ושימור יכולות הייצור המקומיות של מלט בישראל. מנגד, קיים חשש כי הטלת ההיטל תביא לעליית מחירי תשומות הבניה, פגיעה בתעשיות ההמשך של ייצור המלט ולעלייה ביוקר המחיה בישראל. בהינתן שיקולים אלה עומדים ושרירים לנגד עיני, בהינתן כי אני סומך את ידי על מסקנות הממונה על היטלי סחר והוועדה המייעצת בדבר קיומם של התנאים הנדרשים בחוק להטלת היטל היצף ובהתחשב בהמלצות הוועדה המייעצת לפיהן אין מקום להטיל היטל משיקולי המשק בכללו, מצאתי כי האיזון הראוי במקרה דנן הינו הטלת היטל היצף בשיעור נמוך כמפורט לעיל תוך המשך מעקב אחר מצבה של התעשייה המקומית, התפתחות היקפי היבוא ושוק המלט בכלל. במהלך השנה הראשונה ממועד הטלת ההיטל הנני מורה לממונה לבחון את השפעת ההיטל, בין היתר, על היקפי היבוא, על מכירות חברות מלט הר טוב ונשר, על מחירי המלט בשוק המקומי ועל מקורות היבוא. הממונה ירכז את מסקנות בדיקה זו ויחליט, בהתאם לקבוע בסעיף 32 כה לחוק, האם יש מקום לפתוח מיוזמתו, בהתאם לסעיף 32 (כה)ג לחוק, בהליך של בחינה מחדש. במסגרת בדיקתו יבחן הממונה בין היתר אם שעור היבוא מסך המכירות של המלט בשוק הישראלי עלה על 50% ואם יש בכך כדי להוות נסיבות מיוחדות לפי סעיף 32 (כה)ב לחוק, המצדיקות פתיחה בהליך של בחינה מחדש אף בטרם חלפה שנה מיום הטלת ההיטל. לשם בחינת שעור היבוא מסך המכירות יאמוד הממונה את היקפי המכירות על סמך נתונים שיסופקו ידי על לו היצרנים המקומיים והיבואנים, על או סמך נתוני המכס על או סמך נתונים אחרים שיעמדו לרשותו, לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. לאור המפורט לעיל, הריני לקבוע כי יוטל היטל לתקופה של 30 חודשים בשיעור של 0.25% מערך העסקה כל על היצרנים שלגביהם מצא הממונה בממצאי בדיקתו כי מתקיים יבוא בהיצף. שר האוצר כ״ד בטבת התשע״ט 1 בינואר 2019 .ים 2019-15 ,לכבוד אלי כהן - שר הכלכלה והתעשייה :הגדוו הטלת היטל היצף על יבוא מלט פורטלנד אפור מטורקיה וימו מתוקף סמכותי לפי סעיף 32 (יח)ב לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, -התשנ׳יא1991 אני מאשר הטלת היטל היצף על יבוא מלט פורטלנד אפור מטורקיה ויוון בשיעור של 0.25% לתקופה של 30 .חודשים העתק : מר שאול מרידור - הממונה על התקציבים, משרד האוצר עו׳׳ד אסי מסינג - היועץ המשפטי, משרד האוצר רח׳ קפלן 1 ירושלים 9103002 ת.ד 3100 :טל׳ 02-5317200 :פקס׳ 02-5695335 gov www.mof.gov.il: אוצר ברשתwww.gov.il: שער הממשלה בפני הוועדה המייעצת לעניין היטלי היצף והיטל משווה מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה בהתאם לסעיף 32ח לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, -התשנ״א1991 בעניין תלונת חברת מלט הר טוב בע״מ בדבר יבוא של צמנט פורטלנד אפור מיוון וטורקיה 02.12.2018 כ״ד בכסלו ה׳תשע״ט 2 1. רקע כללי 1.1 . ביום 06.04.17 הגישה חברת מלט הר טוב בע״מ )להלן: ״המתלוננת״ או חברת ״הר טוב״ או ״הרטוב״( תלונה על יבוא בהיצף של צמנט פורטלנד אפור (להלן: ״מוצר התלונה״( מיוון וטורקיה )להלן: ״התלונה״( בהתאם לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, -התשנ״א1991 )להלן : ״החוק״(. 1.2 . בהתאם לקבוע בסעיף 24 )()א1( נמצא כי התלונה נתמכת על ידי חברת נשר אשר כתבה כדלקמן: ״למיטב ידיעתנו מתקיים יבוא של מלט במחירי היצף, כמוגדר בחוק היטלי סחר, מיוון ומתורכיה. נמסר לנו כי הוגשה תלונה על יבוא בהיצף ע״י מלט הרטוב. על בסיס הכרותינו את השוק ואת אופי התעשייה, אנו תומכים בבירור התלונה״. 1.3 . ביום 18.05.2017 קבע הממונה, בהתאם להוראות סעיף 24 ()א לחוק יש כי לכאורה יסוד לתלונה, ופתח בחקירה. 1.4 . ביום 19.11.2017 קיבל הממונה החלטה מקדמית, בהתאם לסעיף 28 ()א לחוק. ממצאי הביניים של החקירה היו כי מתקיים לכאורה יבוא בהיצף הן מיוון והן מטורקיה. חרף זאת החליט הממונה שלא להטיל ערובה זמנית על המלט המיובא בנמקו כי בשלב פרסומם של ממצאי הביניים לא הובאו בפניו כל הפרמטרים הנדרשים לפי החוק על מנת להסיק מסקנות מבוססות ביחס לקיומו של נזק לענף היצרני המקומי ושיעורו בשל העדר השלמת פרטים נדרשים בעיקר מצידה של חברת נשר. 1.5 . במסגרת החקירה קיבלו הממונה וציוותו את עמדות הצדדים המעורבים וכל בעלי העניין וכן קיימו פגישות בארץ ובמפעלים בחו״ל. כמו כן אספו הממונה וציוותו ראיות, תשובות לשאלונים וניירות עמדה שונים כמפורט בחוות דעתו. 2. תקופות החקירה 2.1 . תקופת החקירה לצורכי קביעת ההיצף הינה -מ 01.04.2016 עד31.03.2017 . 2.2 . תקופת החקירה לצורכי קביעת הנזק הינה -מ 01.01.2014 עד31.03.2017 . 2.3 . המועדים הנ״ל הללו עומדים בדרישות החוק והפרקטיקה הנהוגה. כפי שצויין כבר בהחלטות קודמות של הוועדה, תקופת החקירה לבחינת נזק צריכה להיות שלוש שנים - וכך אכן פעל הממונה במקרה זה. 3. הצדדים להליך 3.1 . כל הצדדים ובעלי העניין שפורטו בממצאי הממונה היו צד להליך בפנינו. בנוסף שמענו גופים נוספים, כממונה על הגבלים עסקיים ונציגת משרד החוץ, וכן נציגי ממשלת טורקיה והאיחוד האירופי, אשר ביקשו להשמיע עמדתם. הוועדה, קיימה 4 ישיבות ואף נתנו אורכות לצדדים ובעלי עניין לשטוח טענותיהם בכתב ובעל פה. 3 3.2 . לעניין הממונה על הגבלים עסקיים, יצוין כי, הוועדה שמעה עמדתם, חרף האיחור בהגשת הבקשה, לאור חשיבות שמיעתה )והגם שלא היתה בפני הממונה(. ניתנה גם לצדדים הזדמנות להגיב על עמדת הממונה על הגבלים עסקיים, הן בעל פה והן בכתב, לכל הצדדים שביקשו לעשות כן. 3.3 . מלט הרטוכ - המתלוננת המתלוננת הינה חברה חדשה אשר הוקמה, בשנת 2015 , בעקבות המלצות הוועדה -הבין משרדית לשינויים מבניים ולהגברת התחרות בענף המלט )להלן - ועדת הרשקוביץ( שמונתה כדי לבחון את שיפור התחרותיות בשוק המלט, והמליצה על הכנסת יצרן מקומי חדש. 3.4 . יצרנית נוספת של מוצד ה ת אנ ה כישראל - גשד מפעלי מלט ישראליים בע״מ חברת נשר הינה היצרן העיקרי בשוק המלט הישראלי אשר תוצרתה מהווה -כ 90% מהייצור המקומי. 4. המוצד גושא החקירה 4.1 . המוצר נושא החקירה הינו צמנט פורטלנד אפור על סוגיו השונים ובכול צורות האריזה השונות )להלן: ״מוצר החקירה״(. 4.2 . הממונה פירט בממצאיו את תהליכי ייצור המלט בהרחבה, לרבות חומרי הגלם והיעילות של כל אחת מהשיטות. 4.3 . נזכיר את רק קביעת הממונה, שאיננה שנויה במחלוקת בין כל הצדדים בעניין זה, שלעומת השיטה היבשה )בה משתמשת חברת נשר( נחשבת למתקדמת והיעילה ביותר לעומת השיטות הרטובה והחצי יבשה, הנחשבות למיושנות יותר בשל עלויות האנרגיה הנוספות הנדרשות בתהליך היצור. 5. תקן ופרט מכס מוצר החקירה מסווג תחת פרט המכס 25.23.2900 , לא מוטל מכס על יבוא מוצר החקירה לישראל. פרט המכס דלעיל כולל גם מוצרים אחרים שאינם נשוא החקירה. 6. טובין דומים או זהים 6.1 . כפי שנקבע בהחלטות רבות קודמות של וועדה זו, אין צורך שהמוצרים יהיו זהים בצורה מוחלטת ודי אם נמצא דימיון בין המוצרים השונים בבחינת תכונותיהם העיקריות ואת ייעודם של המוצרים העומדים לדיון ובחינה. 6.2 . הוועדה מסכימה עם מסקנתו של הממונה לפיה מוצרי הצמנט המיוצרים ע״י המתלוננת הינם מוצרים זהים או לכל הפחות דומים לאלה המיובאים מיוון ומתורכיה. 6.3 . הוועדה התרשמה כי מסקנת הממונה בעניין לא זה היתה שנויה במחלוקת - וראה לעניין זה עמדת היצרנים הזרים. לא הובאה בפני הוועדה כל ראיה הסותרת מסקנת הממונה לעניין הדימיון או הזהות בין המוצרים. לאור זאת מצאה הוועדה שכל המוצרים נשוא דיון זה, הן המיובאים מיוון והן המיובאים מטורקיה זהים או דומים למוצרים בפועל המיוצרים על ידי המתלוננת ו/או על ידי היצרנית המובילה בארץ )נשר(. 4 7. בחינת קיומם של היצף, נזק וקשר סיבתי על דעת רוב חברי הועדה נמצא כי קיימים היצף, נזק וקשר סיבתי. זאת כאשר מיעוט מחברי הוועדה סברו לא כי מתקיים היצף ו/או נזק ממשי. האמור ביחס לשלשת הפרמטרים הללו מכאן ואילך מתייחס לדעת הרוב. 7.1 . בחינת קיומו של היצף - 7.1.1 . לאחר שחברי הוועדה בחנו, בחינה מדוקדקת וממושכת, את שאלת קיומו של היצף ומסקנת הוועדה בעניין זה, הינה כי מסקנת הממונה בדבר קיומו של היצף ושיעורו הינן אכן מסקנות המבוססות על אדנים נכונים והוועדה מאמצת אותם. 7.1.2 . נציין כי, לא זו בלבד שמסקנות הממונה מקובלות עלינו, בעניין קיומו של ההיצף ושיעורו אלא שהוועדה התרשמה, כי במהלך הדיונים בפנינו, לא היתה מחלוקת של ממש מטעם כל הצדדים )או לפחות מרביתם( שמוצרי התלונה יוצאו לישראל במחירי היצף. 7.1.3 . לעניין שיעור ההיצף אנו מפנים לממצאי הממונה המקובלים עלינו. 7.1.4 . הממונה מציין בממצאיו כי היצרנים הזרים בטורקיה וביוון טענו לא כי מתקיים יבוא במחירי היצף אולם, פרט לחברת הרקלס מיוון, שאר החברות לא הגישו חישובים מפורטים למחירים המקובלים ולמחירי היצוא. 7.2 . בחינת קיומו של נזק ממשי - 7.2.1 . לאור העובדה שהענף היצרני המקומי העיקרי הינו חברת נשר )המוגדרת כמונופול( אזי הוועדה מבססת את המלצותיה )למעט בנושא מהותי אחד שיפורט מאוחר יותר על ( מפעל המלט נשר. ביסוס זה מתיישב עם בחינת הממונה, אשר ביסס את ממצאיו על חברת נשר בלבד כמייצגת הענף היצרני המקומי, הן לאור נתח השוק הקטן של חברת הרטוב והן לאור טכנולוגיית הייצור שלו, אשר איננה עולה בקנה אחד עם הרמה הקיימת בענף. 7.2.2 . הוועדה מעירה כבר כאן )ובהרחבה מאוחר יותר( שלא היה חולק בין כל הצדדים שטענו בפני הוועדה כי מפעל הרטוב פועל למרבה הצער, בשיטה מיושנת ולא יעילה המקשה על התפתחותו ויכולתו להתחרות, בלא קשר ליבוא. כמו כן, הוועדה ערה לטענת הבעלים של מפעל הרטוב לפיה היבוא בהיצף התחיל זמן קצר לאחר הקמת המפעל )כחצי שנה לדברי נציגיו(. 7.2.3 . ח שוב מבחינתנו לזכור )ולכך משקל לא מבוטל בהמלצת הוועדה, כפי שיפורט להלן( ולהזכיר כפי שציינה ועדה גם זו במקרים אחרים כי, המטרה העומדת מאחורי הדרישה של נזק ממשי הינה למנוע שימוש לרעה בחוק כדי למנוע תחרות ממשית והוגנת בשוק המקומי או הענקת הגנה בלתי מוצדקת ובלתי יעילה לתעשייה המקומית. החוק מאפשר התערבות המדינה רק אם נגרם נזק ממשי לענף היצרני הקיים בישראל )עפ״י הקריטריונים המצטברים הנדרשים לרבות בחינת שיקולים משקיים(. 7.2.4 . הוועדה בחנה ממצאי הממונה הן ביחס לקיומו של נזק ממשי והן את ההסתברות לנזק. מסקנת רוב חברי הוועדה היא כי אכן התקיימו הקריטריונים של נזק ממשי והן של ההסתברות לנזק. אולם, רוב חברי הוועדה גם מצאו לנכון לציין כי ברמה המהותית, ולאור מבנה שוק המלט, הממצאים לקיומו של נזק הינם למעשה פירות התפתחות התחרות בענף, כגון ירידה בנתח השוק של המונופול, ירידת מחירים, גידול בייבוא אשר הינו מחולל תחרות 5 בענף וכד. לפיכך, ולאור הנימוקים שיפורטו מאוחר יותר, המלצות הוועדה שלא להטיל היטל, מסתמכות כך על שהוועדה בחרה להעדיף שיקולים משקיים )כפי שיפורטו( ולאור העובדה שהוצגו ניתוחים כלכליים במהלך דיוני הוועדה, אשר מטבע הדברים, לא היו בפני הממונה. 7.2.5 . הוועדה מוצאת לנכון להעיר כי לאור העובדה שמסקנות החקירה מתבססות על מונופול נשר, שיעור הנזק והקשר הסיבתי מושפעים מאופיו של השוק המונופוליסטי ומפתיחתו לתחרות על ידי הממשלה. הוועדה סוברת כי לאור החלטתה המבורכת של ממשלת ישראל אשר החליטה לפעול לקידום התחרות בענף המלט הן : מקומית )מפעל הרטוב אשר אליו נידרש בהתייחסות נפרדת בהקשר זה( והן שוק עולמי )ייבוא( אזי, מעצם העובדה שהשוק נפתח לתחרות משמעו בהכרח ״נזק״ למונופול המקומי. 7.2.6 . יודגש לא כי נעלמה מעיניי הוועדה העובדה שגם מונופול זכאי להגנה מפני היצף וכי החוק והסכם ההיצף אינם שוללים או מגבילים את ההגנה מפני היצף על התעשייה המקומית המונופוליסטית )וועדה זו הטילה היטלי היצף גם במקרים בהם היה מדובר בהגנה על מונופול מקומי(. מבחינת הוועדה מקרה זה חריג, בהיותו מקרה שנחקר בסמוך לתחילת החלטת הממשלה לפתוח את הענף לתחרות גם על ידי יבוא, ועל כן ממליצה היא להימנע מהטלת היטל. 7.2.7 . לסיכום שאלת הנזק, ולאחר בחינת כל ממצאי הממונה בסוגיה זו ושמיעת כל הצדדים, ובחינת כל הנתונים הרלוונטיים לשאלת קיומו של נזק בתקופת החקירה, הוועדה הגיעה למסקנה, ברוב דעות, כי היא מסכימה עם קביעות הממונה לעניין קיומו של נזק ממשי לתעשייה המקומית יחד עם זאת, בשל השיקולים המשקיים אשר יובאו להלן המלצתנו הינה להימנע מהטלת היטל. 8. בחינת קיומו של קשר סיבתי 8.1 . הוועדה קבעה ברוב דעות, לאחר שמיעת כל הצדדים הרלוונטיים ובחינת כל טענותיהם, כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין היבוא בהיצף לבין הנזק, הגם שקיימים גורמים מסבירים אחרים אשר חלקם יפורטו להלן. 8.2 . הממונה בחן, כנדרש את אותם הגורמים הנוספים כהגדרתם בחוק, אשר היה בהם כדי להשפיע על הנזק לתעשייה המקומית, ואנו מסכימים עם מסקנותיו, כי אין גורמים כאלה. 8.3 . במיוחד יצויין כי קיים בתקופה הרלוונטית ייבוא של מלט מקפריסין לישראל בשיעורים גבוהים. אין חולק בפני הוועדה שיבוא המלט מקפריסין בתקופת החקירה היה במחירי יבוא ממוצעים של המחירים המיובאים מטורקיה ומיוון. מכאן סבורה הוועדה כי קשה לבודד את הקשר הסיבתי מהייבוא מיוון -ומטורקיה השווקים שהממונה המליץ להטיל על היבוא מהם את היטל ההיצף. 8.4 . לאחר שמיעת הצדדים ובדיקת הנתונים ברור שבתקופה הרלוונטית לא הייתה ירידה בביקוש למלט. נהפוך הוא, הנתונים שהוצגו בפנינו מעידים על עליה מתמדת בהיקף הביקוש למלט )הן בבניה למגורים לתעשייה והן בבניית תשתיות(. 8.5 . לאור זאת ברור כי צודק הממונה ולא היתה ירידה בביקוש למלט או שינוי בדפוסי הצריכה שלו אשר להם ניתן לייחס את הפגיעה בענף היצרני המקומי. יצוין כי לגידול זה בביקוש, הנובע בין היתר מפעולות הממשלה, הינו בעל משמעות בבחינת השיקולים המשקיים. 6 9. שיעור המק 9.1 . הוועדה בחנה בחינה מקיפה ומדוקדקת את ממצאי הממונה ומסקנתה, ברוב קולות משמעותי, כי אכן שיעור הנזק המצויין על ידו הינו נכון. 9.2 . הוועדה בחנה בחינה מקיפה וממושכת את מחיר המטרה אותו קבע הממונה, וכן את טענות מי כל מבעלי העניין שטענו בפניה. בסופו יום של מצאה הוועדה את מחיר המטרה שקבע הממונה כמחיר מטרה סביר ובהתאם למקובל. 9.3 . יחד עם זאת, הוועדה מוצאת לנכון לציין כי בבחינת מחיר המטרה התקשתה הוועדה להתעלם מהיות חברת נשר מונופול והן משיעור רווחיה של חברה זו, עלויות השכר, וכן הוצאות ההנהלה והכלליות של החברה. 10 . שיעור ההיטל )המלצת הממונה) 10.1 . הממונה קבע בחוות דעתו את שיעור ההיטל המומלץ על ידו )ועשה כן, כמקובל, לכל מפעל ולכל מדינת ייצור רלוונטית(. המלצותיו פורטו שם - הן לעניין שיעור ההיטל והן ביחס לתקופה המוצעת על ידו, לאחר התיקון שביצע עת קיבל, ובצדק, טענות חברת .c im s a 10.2 . ,כאמור הוועדה ממליצה שלא לאמץ שיעורי ההיטל שהציע הממונה. יודגש כי בקובעה זאת הוועדה איננה סבורה כי טעה הממונה בהמלצותיו ובאופן חישובן, ואיננה מסכימה עם השתלחות כזו או אחרת בממונה שאיננה מוצדקת כלל ואיננה מכבדת את הממונה שערך חוות דעת מקצועית לעילא ולעילא , מקיפה וממצה והופיע בפנינו באופן ההגון,_הסבלני, הבלתי מוטה והמקיף האפשרי )וחברי הוועדה אכן טרחו ובחנו עם הממונה כל את ממצאיו, חישוביו ומסקנותיו(. 10.3 . אין בהמלצת הוועדה משום הטלת ביקורת כלשהי בממונה וציוותו הנפלא, ובעבודתם המבורכת, שסייעה בסופו של יום, לוועדה להגיע להמלצותיה האמורות. 10.4 . ,הוועדה כאמור, ס!ורה וממליצה, כי 1ג סי!ו ת מיוחדות ויוצאות דופן של תיק זה, לא כי יוטל היטל כלל והנימוקים מפורטים להלן. שיקולים כלל משקיים 10.5 . הוועדה בחנה באריכות טענות כל הצדדים שהופיעו בפניה, וכן ניתוחים כלכליים של חברי הוועדה עצמם, לעניין השיקולים הכלל משקיים, והללו היטו את הכף לטובת המלצה של הוועדה להימנע במקרה זה מהטלת היטל, חרף קיומם, כאמור לפי רוב חברי הוועדה, של היצף, נזק וקשר סיבתי ביניהם. 7 10.6 . ה שפעת ההיטל הצפוי על ענף ה 1גיה והתשתיות 10.6.1 . הוועדה שמעה בעניין זה טענות רבות של הצדדים השונים ובחנה השפעה זו מהיבטים שונים. הוועדה שמעה כאמור את טענות הצדדים לכאן ולכאן לעניין השפעה צפויה של היטל ההיצף על מחירי הדיור והעלויות בענף הבניה והתשתיות והוועדה בדעה, ברוב קולות, כי ישנה סבירות של ממש כי עלויות הטלת היטל יבואו לידי ביטוי בעליית מחירים. יחד עם זאת יצוין אף כי ולו הוועדה הייתה סבורה לא כי תהיה עלייה במחירים, קיימים שיקולים משקיים כבדי משקל נוספים אשר בגינם הוועדה סבורה שאין מקום להטיל היטל במקרה זה. 10.6.2 . מאחר ועסקינן בתקופה בה הממשלה נוקטת בצעדים ניכרים הן להוזלת מחיר הדיור והן לפיתוח תשתיות רחבות היקף, חוששת הוועדה כי הטלת היטל היצף שכזה תוביל לפגיעה במאמצי הממשלה, לרבות עליית מחירים בלתי רצויה. 10.7 . פתיחת השוק לתחרות 10.7.1 . הוועדה סבורה כי בהינתן מבנה שוק המלט, אזי אותם פרמטרים אשר מהווים נזק לפי הבחינה הטכנית כפי שמתוארת בממצאי הממונה, הופכים, כאשר בוחנים אותם במסגרת ההשפעה המשקית, לפירות תחרות ולתועלת לצרכן. 10.7.2 . מדיניות הממשלה בשנים אחרונות הינה להגברת התחרות בענפים ריכוזיים, ובפרט בשוק המלט, לרבות על ידי ועדות ממשלתיות ומהלכי מדיניות אשר נועדו לעודד תחרות בענף ולהוביל לירידת מחירים. ואכן כפועל יוצא ממדיניות זו אנו עדים לירידה בריכוזיות בשוק וכניסת שחקנים חדשים, בעיקר יבואנים. תמורות אלו הן המקור לירידת מחירי המלט אותה אנו רואים לאחרונה.. 10.7.3 . כמו כן, הוועדה סבורה כי מלט הרטוב, מסיבות שונות, ובכלל זאת טכנולוגיית ייצור מיושנת, איננה בעלת יכולת להוות תחרות משמעותית לחברת נשר, וכי התגברות הייבוא היא זו שיצרה הלכה למעשה תחרות. 10.7.4 . ,כעת משנדרשת הוועדה להכריע בסוגיה המהותית המונחת בפנינו, הוועדה רואה עצמה מחויבת למדיניות הממשלה ולפעולה בהלימה לכך, ועל כן אין ביכולתה שלא להתייחס לתוצאות המשקיות אשר מהלך של היטל יגרור בשוק המלט בישראל. 8 10.8 . שיקולי מדיניות חוץ 10.8.1 . הוועדה מבקשת לציין כי לסוגיה זו משקל לא מבוטל בהמלצה אליה הגיעה הוועדה. 10.8.2 . הוועדה שמעה את עמדת משרד החוץ וכן את הגב׳ יעל רביע, נציגת משרד החוץ. 10.8.3 . הוועדה התרשמה כי יחסי יוון - ישראל משמעותיים במיוחד למדינת ישראל וכי הטלת היטל לעת הזו ובמצבה הכלכלי של יוון וטורקיה , אינם תוצאה רצויה לקשרי החוץ. 11 . המלצות הוועדה 11.1 . הוועדה בחנה באריכות טענות כל הצדדים שהופיעו בפני ה, וכן בחנה ניתוחים כלכליים שונים שביצעו חברי הוועדה, והגיעה להמלצה פה אחד כי אין מקום להטיל היטל במקרה. זאת כיוון שהשיקולים המ שקיי ם, בפרט לאור מבנה שוק המלט הנוכחי, מביאים למסקנה שהנזק הצפוי למשק כתוצאה מהטלת ההיטל גבוה מהתועלת כתוצאה ממנו לענף היצרני המקומי. 11.2 . יודגש ויובהר כי המלצות הוועדה התקבלו ברוב קולות, בכל השאלות: קיומו של היצף, קיומו של נזק והקשר הסיבתי ביניה ם. אנו סבורים שאין בכך כדי לגרוע מהמלצה הסופית שלנו שנדונה בכובד ראש אשר התקבלה פה אחד. 11.3 . נדגיש כי הוועדה איננה סבורה שיש להתיר יבוא בהיצף והוועדה עומדת כך על שהמלצותיה במקרה מאוד מסויים לא זה ישמשו כתקדים למקרים אחרים ו/או להכשרת יבוא, קיים או עתידי, בהיצף. 11.4 . המלצות הוועדה במקרה זה הינן בבחינת הוועדה חריג, מקום בו גברו שיקולים משקיים ומדיניים על פני השיקול להטיל היטל היצף. משקל רב, כפי שיובהר להלן, נתנה הוועדה לעובדה שמדובר בחקירה שנערכה תקופה בה החלה להתקיים תחרות בענף המלט אשר נפתח לספקים נוספים )מפעל יצרני מקומי נוסף ויבוא( כאשר הוועדה סבורה כי מדובר בתהליך סביר בבחינת ״חבלי קליטה״ של הענף את כוחות השוק החדשים. התייחסות ליצרנים המקומיים 11.5 . הממונה בממצאיו בוחן את הנזק לענף היצרני המקומי לפי חברת נשר בלבד, הן לאור העובדה שמדובר במונופול המייצר -כ90% מהמלט המיוצר בארץ, והן לאור העובדה שמפעל המלט הרטוב ניחן בטכנולוגיית ייצור מיושנת אשר לא עולה בקנה אחד עם הנהוג בשוק. 11.5.1 . עם זאת, הוועדה סברה יש כי מקום להתייחסות פרטנית למפעל הרטוב, במיוחד לאור העובדה שמפעל זה היה המתלונן בתיק דנן והעילה לתחילת החקירה. 9 11.5.2 . מפעל הרטוב הנו תולדה של המהלכים הממשלתיים לעידוד התחרות בענף בהתבסס על חלק מהמלצות ועדת הרשקוביץ, אשר סברה, כאמור, שיש צורך ביותר מיצרן מקומי אחד, ובהמשך הדרך, בעקבות התערבות הממשלה מכרה חברת נשר את מפעל הרטוב. 11.5.3 . המפעל אמנם נועד להוות מאיץ תחרותי, אולם לא כה עד בוצעו ההשקעות המתאימות במפעל )לטענת הבעלים, עקב תחילת היבוא בהיצף בסמוך לרכישת המפעל על ידו( כדי לאפשר ייצור יעיל בטכנולוגיות חדישות. כן על הלכה למעשה החלק של הרטוב בנתח השוק של המלט במשק הנו שולי יחסית, כאשר מחירי מוצריו אינם תחרותיים בהשוואה לשאר השחקנים בשוק. 11.5.4 . ,לדידנו ספק אם רב מכירת מפעל זה דווקא, היה בה כדי לענות על המלצות ועדת הרשקוביץ, לאור היות מפעל זה מפעל הפועל בשיטה מיושנת ובלתי יעילה ובאופן שאינו מאפשר לו - בלא השקעות של ממש - להתחרות בשוק המקומי. 11.5.5 . לדידנו ברי לכל שאכן מלט, בישראל בפרט, הינו מוצר אסטרטגי, אולם נתח שוק שכזה על ידי התעשייה המקומית אינו יכול להיות מוחזק על ידי יצרן אחד )במקרה שלנו, נשר, המחזיקה במרבית הנתח המקומי( וכי רק הפיכת מפעל הרטוב למפעל יצרני יעיל וכלכלי תאפשר הגעה לענף ייצור מקומי בריא ויעיל. הטלת היטל היצף במקרה הנוכחי לא יהיה בה כדי לשרת מטרת הוועדה וכוונות הממשלה כפי שאנחנו הבנו אותן. 11.5.6 . הוועדה לקחה בחשבון את מצבה של חברת הרטוב, היותה חברה צעירה אשר נוסדה בשנת 2015 , המעסיקה 80 עובדים קבועים אולם, הוועדה סבורה כי היה על הבעלים להתחיל בהשקעות מסיביות במפעל זה אשר יכולותיו מקצועיות-הטכנו היו מן הסתם ידועות לו עובר לרכישת המפעל, לרבות הצורך בהתאמת המפעל להליכי ייצור מתקדמים ויעילים באופן משמעותי. 11.5.7 . הוועדה סבורה כי אם בין יוטל היטל ובין אם לאו לתקופה מוגבלת )כדרישת החוק(, לא יהיה באלה, למרבה הצער, כדי להביא מזור למפעל זה וסיכוייו להתחרות בשוק, במצבו המקצועי הנוכחי נמוכים. 11.5.8 . חברי הוועדה, מבלי יוצא מן הכלל, סברו שאכן מצבו של מפעל זה עגום וכי נקלע הוא לסיטואציה כלכלית סבוכה המצריכה בחינת התערבות ממשלתית בכלי הסיוע למגזר העסקי המצויים בידיה. דא עקא שהוועדה איננה סבורה שתרופתו של מפעל הרטוב, המתלוננת בתיק זה, בהטלת היטל היצף. למיטב הבנתנו בכל מקרה בהישאר מחירי השוק במצבם הנוכחי, מצבו של מפעל זה מעמיד בספק רב יכולת הישרדותו. 10 11.6 . ההמלצה בעניין הרטוב הוועדה רואה חשיבות רבה בסיוע למפעל הר טוב מהנימוקים אשר פורטו לעיל. לאור האמור, מצאה הוועדה לנכון להביא בפני השר המלצות ל שימו ש בכלים העומדים לרשות הממשלה לסיוע המצבים מעין אלה. -ויובהר אין בהמלצות אלה משום התחייבות שלטונית לשימוש בכלים אלו והוועדה משאירה בידי מקבלי ההחלטות את ההחלטה בדבר כל סיוע עתידי. יודג ש כי הכוונה להמליץ המלצה זו היוותה שיקול חשוב בהחלטה להמליץ להימנע מהטלת היטל היצף. 11.6.1 . הוועדה שמעה את נציגי המדינה החברים בוועדה, בדבר האפשרות למציאת פתרון כלכלי מתאים יותר הן עבור החברה והן עבור המשק - שינסה ליתן מענה למצוקת הרטוב בדרך של סיוע לביצוע השקעות טכנולוגיות נדרשות; קרי, בכלים אשר אינם באמתחתו של הממונה אך מצויים בידי יחידות אחרות במשרד הכלכלה והתעשייה. 11.6.2 . הוועדה סבורה יש כי לבצע בחינה משמעותית ונפרדת לאופן יש בו לסייע לעידוד תחרות מקומית בענף, בכפוף לבחינת תועלות נרחבת, ומוצאת לנכון להמליץ, בעקבות עמדת נציגי המדינה האמורים על , הקמת צוות ייעודי בנושא בראשות משרד הכלכלה והתע שייה ובשיתוף משרד האוצר. חברי הוועדה, הרלוונטיים, ישמחו להופיע בפניה )אם לא להשתתף בה( ולפרט דעתם, ביחס לאפשרויות לסייע למפעל זה. 11.6.3 . נציגיו של המפעל דיברו על השקעות שמתכוון הבעלים להשקיע, בטווח של מספר שנים, על מנת להופכו לבר תחרות )אולם, דומה כי התנה זאת, משום מה בהטלת היטל היצף(. אנו סבורים, כי יפה שעה אחת קודם וכי נדרשת התערבות וסיוע למפעל זה. הוועדה סבורה כי, סיוע על ידי הטלת היטל לא יועיל ויכול שאף יפגע במאמצי הממשלה לפתוח את השוק לתחרות ועל כן, יש, בנסיבות אלה, לבחון כלים אחרים וכך אנו מציעים. . 11.7 . מפעל נשר 11.7.1 . הוועדה סבורה כי מפעל נשר חשיבותו למדינת ישראל ברורה וכי היותו מפעל מלט מהמתקדמים בעולם מהווה תעודת כבוד לו, לענף, ולמדינה. 11.7.2 . יצוין כי לפי הנתונים שהונחו לפי חברי הוועדה, ולפי מיטב הבנתם, לא קיימת חשש לגבי איתנותה הפיננסית של חברת נשר. 11.7.3 . לאור חוסנו הכלכלי של מפעל זה ונתח השוק המשמעותי שמפעל זה מחזיק סברה הוועדה, כאמור, יש כי לייחס לכך משקל )ולעובדה שמדובר בשוק שנפתח באותה עת לתחרות( ושאין מקום להטיל היטל היצף. הוועדה בטוחה שמצבו הכלכלי השפיר של המפעל יספוג נזק זה. 11 11.7.4 . יחד עם זאת התברר בפני הוועדה כי מפעל נשר מוכר מלט לרשות הפלשתינאית במחיר הנמוך יותר מהמחיר בשוק המקומי והוועדה סבורה וממליצה שהגורמים הרלוונטיים יבחנו ההצדקה להנחה שכזו )אם אין מקורה בצרכים מדיניים או אחרים שאינם בפנינו( מקום בו השוק המקומי משלם מחיר גבוה יותר. 11.7.5 . כמו כן ממליצה הוועדה לבחון החלת הגבלה על מפעל נשר מרכישת קלינקר )ו/או לבחון סיבת רכישת קלינקר כזה על ידי המפעל היצרני(. 11.7.6 . המלצתנו זו, לגבי מפעל נשר, הינה בין אם יאומצו המלצות הוועדה שלא להטיל היטל היצף ובין ובמיוחד אם יוחלט על הטלת היטל שכזה. 12 . סיכום 12.1 . כאמור הוועדה ממליצה לשר הנכבד להימנע בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן של מקרה זה, כפי שפורט לעיל בהרחבה, להימנע מהטלת היטל כלל. 12.2 . הוועדה סבורה, בכל הצניעות כי , מאחר ובחנה חזור ובחון את כל טענות הצדדים ואת כל הנתונים, החישובים, הממצאים והמסקנות מסקנותיה מתבססות על מכלול הנתונים, לרבות כאלה שלא היו )או לא היו במלואם) בפני הממונה, מסקנתה זו הינה המסקנה המתבקשת ומתאימה. 12.3 . להמלצתנו זו מתלווה, בכל הכבוד, גם ההמלצות דלעיל לעניין ענף הייצור המקומי. 12