חומר רקע

לכבוד יו"ר הוועדה ח"כ יונתן מ י שר קי וח בריי הוועדה וע דת הבריאות :הנדון יוקר המחייה ו פי קוח על מחירים נייר עמדה לדיון על סל מוצרים בריא למשפחות החי ות במ עגל העו ני משבר יוקר המחייה בישראל הגיע לעת חירום . כוח הקנייה של הישראלי הממוצע נמוך בכ- 27% מממוצע מדינות ה- OECD בעוד ש ישראל הינה אחת המדינות היקרות ב- OECD . כשבפתח שנת 2025 , המחירים בשלל תחומים האמירו, הן מחירי מוצרים בסיסיים והן שירותים כמו חשמל, מים .ואיתם גם המע"מ שחיקת השכר אל מול עליות המחירים השונות, הצמצום המתמשך בהוצאות האזרחיות של הממשלה , חוסר הצלחתם של צעדים שונים ל הגברת התחרות במשק ואי נקיטה בצעדים אחרים להגבלת העלאות המחירים– הם הגורמים המרכזיים לפגיעה מתמשכת ב כוח הקנייה הישראלי ו במיוחד זה .של העובדים והעובדות מהעשירונים הנמוכים ,כוח הקנייה של השכר בהשוואה בינלאומית2022-1995 .א עליות המחירים בשוק המזון מדוע חשוב להתמקד ולטפל במחירי המזון? בשוק המזון בישראל יש תמריץ נמוך להורדת המחיר לצרכן:, בעיקר מהסיבות הבאות 1. ביקוש קשיח – .בגלל שמוצרי מזון מהווים מצרך בסיסי, הביקוש אליהם פחות רגיש למחיר היכולת להגדיל מכירות על ידי הורדת מחיר מוגבלת והסכנה לפגיעה במכירות בעקבות העלאה .)קטנה (כל עוד ההעלאה נעשית במקביל לחברות אחרות, כדי להימנע מתחרות מחירים 2. חיי מדף ומלאי – ככלל, יכולת האחסון של מוצרי מזון מוגבלת. לכן, בעת מחסור, חברות יעדיפו להעלות מחירים ולא להרחיב את הייצור. להבדיל, עבור מוצרים בני- קיימה, המלאי מאפשר התמודדות עם מחסור זמני וממתן את הסכנה בהיצע עודף (אם הביקוש נמוך מהצפוי, מגדילים .את המלאי). לרוב מוצרי המזון צבירת מלאי מסוכנת מדי בגלל חיי המדף והעלויות 3. עתיר- עבודה – חלק ממוצרי המזון מיוצרים בתהליך עתיר- עבודה שבו העלות הקבועה יחסית נמוכה ולכן העלות ליחידה לא יורדת עם הרחבת הכמות. בניגוד לתהליך ייצור עתיר- הון, לא ניתן להרחיב את שולי הרווח באמצעות הרחבת הייצור (הפחתת עלות הייצור הממוצעת), אלא רק .על ידי העלאת המחיר ב . פיקוח מחירים– היסטוריה, צורך ועילות לפיקוח פיקוח על מחירים הוא אחד מהכלים המרכזיים שנקבעו בחוק הישראל להתמודדות המדינה עם יוקר המחיה . הכנסת חוקקה את חוק ה פיקוח על מצרכים ושירותים (התשי"ח- 1957 ) כבר ב- 1957 במטרה לשמור על סל מוצרים בסיסי עבור מחייה בכבוד של האזרחים ב מצבים שבהם לא מתקיים מצב של שוק תחרותי חופשי . מצב זה מצדיק , על- ,פי המחוקק התערבות ממשלתית וזאת בשל המחירים הגבוהים שנקבעים בנקודת שיווי משקל בתחרות מונופוליסטית. פעמים רבות הונהג פיקוח מחירים כחלק מחבילת צעדים רחבה יותר לייצוב משק ו פיקוח מחירים על .מוצרים מסוימים נהוג במדינות רבות כך נאמר בדברי ההסבר לחוק הפיקוח( 1957 ) : " החל מתקופת המנדט ובמשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל קיימת חקיקה בדבר פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. עד חקיקת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח- 1957 ,)היו תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים1944 ביחד עם ,פקודת הפיקוח על המזונות1942, ה בסיס המשפטי לפיקוח זה, ותכליתן למנוע הפקת רווח בלתי הוגן במכירת מצרכים או בשירותים." הדברים קיבלו משנה תוקף ב,דברי ההסבר בתיקון החוק ב - 1996 : " פיקוח על מחירים מוצדק כאשר יש פגיעה בתחרותיות במשק, סבסוד לתקציב המדינה, צורך בהפעלת מדיניות כלכלית או במקרה של מחסור יוצא דופן במוצרים חיוניים ." .ג ועדת המחירים מכוח חוק הפיקוח ועדת הפיקוח על המחירים הינה ועדה בין משרדית שפועלת מכוח .חוק הפיקוח בוועדה חברים ארבעה חברים; למשרד האוצר שני חברים בוועדה (כולל יו"ר הוועדה) ולמשרד הממשלתי הרלבנטי .)לתחום הפיקוח שני חברים נוספים (כאשר אחד מהם הינו המפקח על המחירים של אותו ענף תפקיד הועדה הוא לדון ב :קביעת מחיר מפוקח או שינויו ; הטלה או הסרה של פיקוח מחירים; קביעה או שינוי של אופן הפיקוח על מוצר או שירות . הלכה למעשה תפקיד ה ועדה ל פקח על מגוון רחב של .מוצרים בשלל תחומים, ביניהם תחום המזון ,לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא ועדת המחירים לא הכניסה זמן רב מוצרים חדשים לפיקוח, ולא התחילה אפילו את שלב הפיקוח הרך בתהליך (על אף מוצר מזון) . למיטב ידיעתנו, שלב הפיקוח הרך למחירים של מוצרי מזון נבחרים )(בדיקת מוצרים ורווחיות כן החל מטעם משרד הכלכלה ,. עם זאת עמדתו של משרד האוצר הנחרצת היא כי אין להוסיף פיקוח חדש על מוצרי מזון באשר הם ורצוי אף להמשיך ולהסיר פיקוח על חלק מהקיימים , וזאת חרף עליות המחירים המתרחשות ללא הפסקה מזה מספר שנים . .ד?למה הפיקוח נכון בשוק המזון 1. תחרות ובפרט תחרות בשוק המזון היא יעד רצוי וחשוב אך אין לצפות ממנה לפתרונות מהירים ובפרט במצבי מלחמה או משבר בהם מתחוללות התייקרויות.מהירות ושקשה לאמוד את סופן 2. יתרה מכך, רפורמות שונות להגברת התחרותיות הן בעלות השפעה איטית (אם בכלל) והן טרם הוכיחו עצמן בשוק המזון (דוגמא בולטת מהשנה האחרונה לרפורמה שנכשלה היא במחיר )החמאה. 3. אין לצפות לתחרות מחירים בתחום המזון בשל סיבות מבניות , כמפורט לעיל וובפרט בהיותו של .שוק המזון שוק לא תחרותי וריכוזי .המדובר במוסכמה בסיסית כלכלית שאין עליה עוררין 4. תכלית החוק, שאינה משתמעת לשתי פנים, היא לאפשר פיקוח במקרים הנדרשים . זאת מתוך הכרה בכך שרמות מחירים חשובות– הן בטווח הרחוק והן בטווח הקצר. לכן, התנגדותו הגורפת של האוצר לפיקוח בטווח הקצר לא עצרה את עליות המחירים ואינה מקיימת את מטרת המחוקק – למנוע מסל המוצרים להתייקר ב אופן לא רצוי. 5. הגידול בהכנסות המדינה )(כתוצאה מעליות מחירים אינו יכול לשמש הצדקה או שיקול ב הימנעות .מפיקוח על המחירים חוק הפיקוח וחוק הגנת הצרכן מבטאים בצורה ברורה שכוונת המחוקק לאפשר, לכל הפחות, יכולת בסיסית וראויה לסל צריכה הולם לכל אזרח, גם במחיר של פיקוח, ולא להעדיף את הכנסות המדינה על פני טובת האזרח ויכולתו להתקיים ברמת מחייה סבירה והוגנת . .ה סיכום והמלצות 1. פיקוח על מחירים: 1.1 . אנו ממליצים כי ועדת ה בריאות תבקש מ ממשרד האוצר להסיר את התנגדותו לפיקוח על מחירי המזון , לכנס את ועדת המחירים לאלתר ולפעול בהליך מזורז לבחינת רשימת מוצרים מקובלת והטלת הפיקוח עליה . נבקש כי הוועדה תדרוש לקבל לידה את הפרוטוקולים מישיבות ועדת המחירים בהם התקיימו דיונים להכנסת מוצרים בריאים, ולקבל בעתיד פרוטוקולים מפורטים של דיונים אלו לו ו .עדת הבריאות 1.2 . א נו ממליצים כי במסגרת הרשימה לעיל ת בקש ועדת הבריאות מו ועדת המחירים לה עדיף מוצרים מרשימת המוצרים הבריאים שפירסם משרד הבריאות בתכנית "אפשר בריא", וכל .זה כחלק ממהלך רחב יותר ליצירת סל מוצרים בריאים במחיר שווה לכל נפש 2. הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת על מצב חירום : לאור ההתנגדות העקרונית של משרד האוצר לפעול מכוח חוק הפיקוח ולהעדיף בצורה קטגורית ,אי הטלת או הסרת פיקוח ובעצם לרוקן את החוק מתוכן מבקשים מוועדת הבריא ות ל בקש הוספת נציגים מקצועיים רלוונטים, ביניהם ממשרד הבריאות לוועדת המחירים, על מנת שתכלית .החוק תישמר ,בברכה עו"ד בועז גור מנהל המחלקה הציבורית