חומר רקע
"אנחנו בדואים, אנחנו
אוכלים שמן זית, לא
אומרים שאין לנו אוכל"
און ממן-ד"ר יוליה שבצ'נקו וד"ר שני בר
פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה
2024 אוקטובר
ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון
מוכרים בנגב -תזונתי בקרב כפרים בלתי
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי2
תוכן העניינים
3
תקציר
6
הקדמה
7
רקע
11
ממצאים עיקריים משנת המחקר הראשונה
13
מערך המחקר בשנה השנייה
17
ממצאים עיקריים
17מוכרים- והשלכותיה על ביטחון תזונתי בכפרים הבלתי7.10 . מלחמת1
23. כיול מחדש למושגי הכפרים – על תנאי הבסיס והדיווח על ביטחון תזונתי2
28. שונות בתוך הבית: חלוקת העבודה בקשר לביטחון תזונתי3
36
מסקנות והמלצות עיקריות למדיניות ומחקר
38המלצות עיקריות למדיניות בנושא ביטחון תזונתי
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי3
תקציר
ההגדרה הרווחת לביטחון תזונתי גורסת כי הוא מתקיים כאשר לכל חברי האוכלוסייה
יש בכל עת נגישות פיסית וכלכלית למזון מזין ומספק, על מנת לענות על הצרכים
התזונתיים וכדי לנהל חיים בריאים ופעילים. מכאן כי מי שאינה עומדת בכל התנאים
האלו, מתקיימת במצב של אי ביטחון תזונתי. על פניו, מהמחקר בארץ ובעולם עולה
מוכרים מועדת במיוחד לאי ביטחון תזונתי. הנתונים -כי אוכלוסיית הכפרים הבלתי
מוכרים, כאשר מדובר -גם מלמדים על הפגיעות המיוחדת של נשים בכפרים הבלתי
למעשה בשוליות משולבת – הן השוליות ביותר בקרב האוכלוסייה החלשה ביותר.
ממצאי המחקר שנערך אשתקד מדגישים כי בכפרים הבלתי מוכרים,
היעדר תשתיות, בראשן מים וחשמל, משפיע ישירות על הביטחון התזונתי של
ביטחון תזונתי מובנה. היבט מרכזי שעלה מהמחקר הוא כי -התושבים.ות, ומייצר אי
מוכרים בעקבות משבר הקורונה, -ביטחון תזונתי בכפרים הבלתי-חלה החמרה באי
ולכן בסוף הדוח הומלץ להכין תוכנית למצבי חירום בהם אוכלוסיית הכפרים
מוגבלת בנגישותה החוצה, ונטען כי במצב כזה עלול לשרור רעב של ממש. מחקר
הגישוש הצביע על הצורך להרחיב את המחקר האיכותני, ולאור זאת המחקר הנוכחי
מובנים בשבעה כפרים - ראיונות חצי21 בוצע בשיטה איכותנית. הוא מבוסס על
בלתי מוכרים.
על 7.10.23 פרק הממצאים הראשון של המחקר עוסק בהשלכות המלחמה מאז
מוכרים. ראשית עולה כי בכפרים קיים מעין -מצב הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי
מנגנון של הקצבת מזון, שננקט באופן אוטומטי בשעת משבר שגורם הסתגרות.
מנגנון זה מלווה בשימור מזון מסורתי, כמו ייבוש, ובקניית מלאים של מוצרי יסוד.
שנית, בראשית המלחמה נסגרו מקומות עבודה רבים, בעיקר בתיירות ובאזור העוטף,
המהווים מקורות תעסוקה חשובים לא.נשי הכפרים. אובדן ההכנסה השפיע באופן
מידי על אספקת התזונה הסדירה לבית. שלישית, המרואיינות קשרו בין המלחמה
לבין העלייה ביוקר המחיה, שגזרה קיצוץ במגוון המזון, בדגש על מוצרים טריים.
מכך עולה כי יתכן שלא השתרר רעב, אך השלכות של המצב הנוכחי יפגעו בביטחון
התזונתי ויתבטאו בבעיות בריאותיות בטווח הארוך.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי4
מוכרים. הממצאים-הפרק השני עוסק במדידת ביטחון תזונתי בכפרים הבלתי
מהראיונות מלמדים כי תשובה מספרית היא הודאה במצב שהבושה אינה מאפשרת,
וכי המחסור נשפט מנקודת ייחוס שונה מזו של רוב הא.נשים במדינת ישראל. החיים
בצנעה ובהישענות על מצרכי יסוד זמינים מהטבע, מתוארים בחלק מהראיונות
כמסורת בדואית, ואף בריאה. ביטחון תזונתי הוא עניין של הבניה ונקודת מבט,
הדורשות כיול מחדש להגדרה המקומית. בתשובה לשאלה המקובלת בשאלוני
ביטחון תזונתי 'האם החסרת ארוחה בשבועיים האחרונים' כנראה שהתשובה תהיה
לא, מהטעם שגם שמן זית בפיתה דלה הם ארוחה.
פרק הממצאים האחרון עומד על מספר סוגיות הקשורות לחלוקת העבודה המגדרית
בקשר לביטחון תזונתי. מהמחקר עולה כי לא פעם התלויים ממשפחת הבעל יתגוררו
יחד עם המשפחה הגרעינית, דבר שיוצר גבול גמיש למשק הבית. לגבי יחסי המגדר
מוכרים עולה כי הם מבוססים – באופן כללי – על סדר -בתוך הבית בכפרים הבלתי
פטריארכלי שמרני, המכפיף את שני המינים לתפקידים ברורים ומוחלטים בהקשר
של ביטחון תזונתי. הגבר אחראי לפרנסה ולניוד; האישה אמונה על הסדר הביתי
– תחזוקת הבית וטיפול בבני המשפחה, כולל תזונה. יש משפחות בהן דווח על
תפקיד אקטיבי יותר של אב המשפחה במשק הבית, ובחלק מהמקומות והמשפחות
האישה נושאת בתפקידיה המסורתיים לצד עבודה שכירה או השכלה גבוהה. האם
גם אחראית לחונכות מגדרית בין דורית, כאשר עם התבגרות.ם, הילדים.ות נושאים
בתפקידי ההורים, בהתאמה מגדרית.
המסמך מסתיים בהמלצות להמשך מחקר ולמדיניות. מבחינת מחקר מומלץ לחשוב
על מדד התואם את התרבות וחיי היומיום הקשים בכפרים, ולא להעתיק כלשונם
שאלונים מקובלים בתחום. כמו כן כדאי 'לכייל' את המדדים למושגי הכפרים,
ולהתאים את השאלות באופן מגדרי כדי שלא ייתפסו כפוגעניות. מבחינת מדיניות
קיימא, הממגן את הכפרים מפני רעב. מומלץ -בשעת משבר יש לכונן פתרון בר
להעצים את ההצטיידות המרוכזת במזון ממקורות חיצוניים, בעיקר מזון טרי.
בהמשך לכך, כדאי לפתח הגדרה של סל מזון מינימלי בתקופת חירום. בשגרה
מומלץ לקחת בחשבון את הגדרתו העצמית של משק הבית ובפרט את הסמוכים
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי5
על שולחנו בפועל. כמו כן, כדאי להגביר באופן משמעותי את הניסיון לשלב את
הנשים בכפרים בתעסוקה יציבה ומותאמת למנהגיהן, ולהעצים את העבודה בנושא
ביטחון תזונתי בשכבות העל יסודי, שבהן נוטלים.ות הנערים.ות תפקיד פעיל במשק
הבית.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי6
הקדמה
בדואים.ות המתגוררים.-מחקר זה עוסק באי ביטחון תזונתי (אב"ת) בקרב ערבים.ות
מוכרים בנגב. בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנה שעברה, -ות בכפרים הבלתי
21 , נערכו ראיונות עם7.10.23 , ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת2023-2022
מוכרים, המשקפים את השונות בין הכפרים מבחינת-נשים משבעה כפרים בלתי
גודל האוכלוסייה והמיקום במרחב. מטרת המחקר היא להעמיק בסוגיית הביטחון
התזונתי בכפרים ולהציג המלצות לקידום מדיניות בנושא.
מוכרים, -המסמך נפתח ברקע קצר על סוגיית הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי
כולל סיכום של עיקרי המחקר הקודם; מטרות המחקר והשיטה. חלקו הארי של
המסמך יוקדש לממצאים העיקריים שעלו מתוך המחקר הנוכחי: נבחן את השפעת
המלחמה על מצב הביטחון התזונתי, נמשיך ב'כיול' הנדרש למכשירי המדידה של אי
ביטחון תזונתי עבור הכפרים; ונחתום בפרק על חלוקת העבודה המגדרית והגדרת
משק הבית. המסמך מסתיים במסקנות והמלצות להמשך מחקר ולעיצוב מדיניות
מוכרים בנגב. -בנושא הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי
ביטחון -קיום בנגב חוקרים את נושא האי-זוהי שנה שנייה בה מרכז אדוה ופורום דו
מוכרים בנגב, במימון ארגון "מזון". אנו מודים לארגון -תזונתי בקרב הכפרים הבלתי
ולנציגו בישראל – ד"ר ישי מנוחין – על התמיכה במחקר זה. מי ייתן והמחקר
מוכרים.-יתורגם למדיניות אפקטיבית למיגור אי הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי7
רקע
ההגדרה הרווחת לביטחון תזונתי גורסת כי הוא מתקיים כאשר לכל חברי
האוכלוסייה יש בכל עת נגישות פיסית וכלכלית למזון מזין ומספק, על מנת
מכאן כי מי שאינה 1.לענות על הצרכים התזונתיים וכדי לנהל חיים בריאים ופעילים
עומדת בכל התנאים האלו, מתקיימת במצב של אי ביטחון תזונתי (להלן גם אב"ת),
באופן זמני או מתמשך ובדרגות שונות.
2.ביטחון התזונתי זוכה לתשומת לב מחקרית מגורמים שונים-בישראל נושא האי
בין השאר, המוסד לביטוח לאומי הוציא פרסומים מיוחדים בעניין הביטחון התזונתי
בפרסומים אלו עלתה התובנה כי אי ביטחון 3.2023 בישראל, האחרון שבהם בינואר
תזונתי קשור בפרט לרמת הכנסה נמוכה ולקבלת קצבת הבטחת הכנסה.
באופן כללי, מחקרים מראים כי האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה לאי ביטחון
של 2022 דוח העוני לשנת4.תזונתי הרבה יותר מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית
, שיעור החיים באי ביטחון 2022 המוסד לביטוח לאומי מחדד פערים אלו: בשנת
אולם 5., הגבוה ביותר מכל הקבוצות שנסקרו62.7% תזונתי בחברה הערבית עמד על
לצד נתונים אלו, חסר פילוח פנימי של האוכלוסייה הערבית, שחלקים ממנה
מוכרים -במצב חמור לאין שיעור מאחרים. בולטת בהם אוכלוסיית הכפרים הבלתי
6.בנגב, שכלל איננה נסקרת בסקרים הרשמיים
התושבים בכפרים אלה מתגוררים במבנים ארעיים בשל סכנת פינוי והריסה
תמידיים, וחסרות – במידה משתנה בין הכפרים – תשתיות חשמל, מים, ביוב,
. ביטחון תזונתי וחוסן לאומי בעידן של אקלים משתנה. בתוך: מיכאל ק. ואח' (עורכים). סביבה, אקלים 2021 ,.אדלר ד., טפר ס., וצחור א
1
.272 'וביטחון לאומי : חזית חדשה לישראל. תל אביב: המכון למחקרי ביטחון לאומי. עמ
מאפיינים, מענים ואתגרים. ירושלים: מכון ברוקדייל.- ביטחון תזונתי בישראל-. אי2022 ,.שרביט ז., וברנדר ד
2
: מהלך הסקר וממצאים עיקריים. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, מינהל2021 . סקר ביטחון תזונתי2023 אנדבלד מ., וכראדי ל., ינואר
3
.המחקר והתכנון
; להרחבה16-15 ', ירושלים: ביטוח לאומי, עמ2022 – שוויון בהכנסות- . דוח ממדי העוני והאי2023 קסיר (קלינר) נ., פינס ר., ופלאם נ., דצמבר
4
.. מחסמים לסיכויים: אי ביטחון תזונתי בחברה הערבית. עמותת סיכוי2021 ראו: רקח ש., אוגוסט
.17-15 'קסיר (קלינר) נ. ואח'. שם, עמ
5
.54-33 :65 ,. חוסר ביטחון תזונתי ורעב בקרב אוכלוסיות מצוקה בנגב: ממצאים ממחקר גישוש. ביטחון סוציאלי2004 ,.קאופמן, ר., וסלונים ו
6
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי8
יש מעט מאוד מבני קבע או7.אינטרנט וכבישים סלולים או תחבורה ציבורית
מוכרים, אינם -שירותים סדירים. תנאי המחיה בכפרים, מעצם הגדרתם כבלתי
מתועדים על ידי גורמים ממשלתיים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא עורכת
את המפקד בתוך הכפרים, דבר שיוצר חוסר בנתונים, המקשה על תכנון מדיניות
8.ספציפית ומותאמת לאוכלוסייה הזו
מוכרים עולה -ביטחון התזונתי בכפרים הבלתי-אינדיקציה מסוימת לתנאי האי
מהילדים.ות הבדואים.16.9% ,. לפי הדוח2008-מנתונים שפרסם משרד הבריאות ב
יותר לעומת 2.4 מוכרים פי-ב' סבלו מתת משקל, אך בכפרים הבלתי-'ות בכיתות א
נתונים אלו חלקיים ומיושנים, ואולם 9.יישובי הקבע, ובקרב בנות יותר מאשר בנים
מוכרים. הם -הם מעידים על עומק אי הביטחון התזונתי השורר בכפרים הבלתי
גם מעידים כי לא ניתן להסיק מהאוכלוסייה הבדואית הכללית למצבם.ן של
מוכרים. -תושבי.ות הכפרים הבלתי
מוכרים -מהמחקר בארץ ובעולם עולה כי על פניו אוכלוסיית הכפרים הבלתי
מועדת במיוחד לאי ביטחון תזונתי. ראשית, ריחוקה הגיאוגרפי, החברתי, התרבותי
והמוסדי מכלל המדינה דומה לאוכלוסיות ילידיות, חלקן מרוחקות, במדינות
עולם ראשון; ולרוב נובע מיחסים עכורים ארוכי שנים עם הממסד המדינתי ואף
המוניציפלי. ממחקר על אודות אוכלוסיות אלו עולה כי הן רגישות במיוחד לאב"ת,
וכי ישנן תת קבוצות 10,וסובלות ממנו בשיעור גבוה בהרבה משאר האוכלוסייה
. 11הרגישות לכך במיוחד, ובפרט ילדים, נשים ומבוגרים
-. מערכת החינוך הערבית2023 ,.מוכרים, ולתיאור ההיסטוריה של התהוותם ככאלו, ראו למשל: אבו סעד א-לגורמים למצב הכפרים הבלתי
7
.20-19 ', ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ186 בדואית בנגב בראייה מקומית: מציאות וצרכים, נייר מדיניות
.נייר עמדה: הפער הסטטיסטי, פורום דו קיום
8
.42-41 'מוכרים בנגב, עמ- שנים ביישובי קבע ובכפרים הבלתי6 . מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל2008 ,משרד הבריאות
9
Huss, E., Kaufman, R., & Sibony, A., 2014. Children's drawings and social change: Food insecurity and hunger among :ראו גם
.Israeli Bedouin children. British Journal of Social Work, 44(7), 1857-1878
McKay, F. H., Haines, B. C., & Dunn, M., 2019. Measuring and understanding food insecurity in Australia: A systematic
10
review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16(3), 476; Maillacheruvu S.U., 2022. The
Historical Determinants of Food Insecurity in Native Communities. Washington, DC: Center on Budget and Policy Priorities,
.p. 4
Temple, J. B., & Russell, J., 2018. Food insecurity among older Aboriginal and Torres Strait islanders. International :ראו למשל
11
.Journal of Environmental Research and Public Health, 15(8), 1766
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי9
על פי נתוני12.שנית, עוני מהווה גורם מרכזי לאי ביטחון תזונתי ברמת הפרט
, תחולת העוני בקרב בדואים בדרום הייתה גבוהה 2018 הביטוח הלאומי לשנת
באופן משמעותי ביחס לאוכלוסייה הערבית שאינה בדואית ועוד יותר ביחס
על פי הנתונים העדכניים של הביטוח 13.חרדית-לאוכלוסייה היהודית, החרדית והלא
עבור 50%-, שיעור העוני ביישובים הבדואים בנגב עומד על כ2022 הלאומי לשנת
בנוסף, האוכלוסייה הבדואית תלויה בהבטחת 14. עבור ילדים60%-משפחות ו
ממקבלי הבטחת 18% משפחות בדואיות היוו2022 הכנסה באחוזים ניכרים: בשנת
על 15. מאוכלוסיית ישראל3%-ההכנסה בישראל אף על פי שהבדואים מהווים רק כ
בין עוני ותלות בהבטחת 16,כן, סביר שהמתאם שנמצא בקרב כלל האוכלוסייה
הכנסה לבין אב"ת – תקף גם פה, ואם כך – המדובר בשיעור ניכר.
שלישית, תזונה נגישה, בריאה ומגוונת משפיעה באופן משמעותי על היבטים
בריאותיים, ובפרט על מניעת מחלות כדוגמת סוכרת וצליאק, וטיפול בהן. לפיכך,
מחקרים אודות מצבה הבריאותי של האוכלוסייה הבדואית בנגב יכולים לספק
אינדיקציה עקיפה על מצבה ביחס לאב"ת. כך למשל, לפי מחקר שהתפרסם
אחוזים, 50 ללקות בסוכרת הוא מעל75 רק לאחרונה, הסיכוי של בדואי מעל גיל
17;הרבה מעל הממוצע באוכלוסייה, ואף מעל שאר האוכלוסייה הערבית בארץ
במחקר שנערך בקרב תושבי רהט, נמצא כי שיעור הסוכרת בקרב כלל התושבים
והשמנת היתר בקרב נשים היה כפול משיעורים אלו בקרב האוכלוסייה היהודית
מחקרים נוספים מצביעים על בעיות בריאות הקשורות לתזונה: ילדים 18.בבאר שבע
לאומית, ירושלים: מכון- סקירה בין- ביטחון תזונתי במדינות מפותחות בעולם – מאפיינים, מענים ואתגרים-. אי2024 שרביט ז.א., מאי
12
.ברוקדייל
.77-73 ' דוח שנתי, עמ- . ממדי העוני והפערים החברתיים2019 ,אנדבלד, מ., גוטליב ד., הלר, א. וכראדי, ל., המוסד לביטוח לאומי
13
.. השלכות המלחמה בין ישראל לחמאס על ביטחון תעסוקתי וכלכלי בקרב החברה הבדואית בנגב25.2.24 ,.ברויטמן ד., חריב מ., ושבצ'נקו י
14
.2 'קיום בנגב, עמ-מרכז המידע והמחקר 'נגביה', פורום דו
קיום-. האם תוכנית 'מעגלי תעסוקה' מתאימה לנשים בכפרים הלא מוכרים בנגב?, מרכז המידע והמחקר 'נגביה', פורום דו2024 הלמן, ש., יוני
15
.בנגב
אנדבלד מ., וכראדי ל., שם.
16
. ראו להרחבה על סוגיית התחלואה בסוכרתynet ,)msn.com( . סוכרת בישראל: יותר חולים בצפון הארץ, עניים סובלים יותר6.8.24 ,.ינקו א
17
בקרב בדואים בישראל: צדק חברתי, מדיניות בריאות2 . התמודדות עם סוכרת מסוג2023 ,'של נשים בכפרים הבלתי מוכרים: מאור מ., ואח
Nadi, F. A. A., 2013. Health inequalities and the right to healthcare ;61-41 :)1(מקום. סוציולוגיה ישראלית, כ"ד-קהילה-ויחסי אדם
of Negev Bedouin in Israel with diabetes: A case study of a marginalized Arab indigenous minority (Doctoral dissertation,
.)University of Warwick
Abou-Rabiah, Y. & Weitzman, S., 2002. Diabetes among Bedouins in the Negev: The Transition from a Rare to a Highly
18
.Prevalent Condition. The Israel Medical Association Journal, 4 (9): 687–689
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי10
בדואים חולי צליאק נוטים לפתח תסמינים קשים יותר, מאשר ילדים מאוכלוסיות
לאורך השנים, תועדו גם שיעורים 19.אחרות בנגב, בין היתר מסיבות תזונתיות
נתונים אלו ואחרים מצביעים על כך 20.תזונה בקרב נשים בהריון-גבוהים של תת
שתחלואה הקשורה בתזונה גבוהה יותר באוכלוסייה הבדואית, דבר שתומך אף
הוא בסברה כי קיים אי ביטחון תזונתי ניכר באוכלוסייה.
הנתונים האחרונים גם מלמדים על הפגיעות המיוחדת של נשים בחברה הבדואית,
תזונה מחד והשמנת יתר מאידך -בפרט בכפרים הבלתי מוכרים. הנתונים אודות תת
בקרב נשים בדואיות תואמים למחקרים המצביעים על שיוכן של נשים לאחת
ביטחון תזונתי. מבחינות רבות, מדובר למעשה -הקבוצות הפגיעות ביותר בפני אי
21.בשוליות משולבת – הן השוליות ביותר בקרב האוכלוסייה החלשה ביותר
מחקרים גם חושפים את חשיבות השתתפותן של נשים בפעילות הכלכלית ובקבלת
22.החלטות במשק הבית כמנוע לשיפור הביטחון התזונתי של התא המשפחתי כולו
מוכרים בנגב נאלצות לפנות ל"כלכלת הישרדות" הנשענת -נשים החיות בכפרים בלתי
באופן בלעדי על מוסדות מקומיים – חברתיים ותרבותיים – בשל היעדר משאבים
כלכליים וחינוכיים, בידוד מרחבי, היעדר ביטחון ועוני עמוק שמקורם באי ההכרה
בכפרים. הנשים, לכן, פונות לתפקידיהן המסורתיים בתא המשפחתי המאפשרים
בזמן משיתים על חלק -להן להתמקם כיצרניות ביחידה המשפחתית, אולם אלו בו
23.מהנשים נטל כפול – כיצרניות בשוק העבודה ובתא המשפחתי
Yerushalmi, B., et-al, 2020. Bedouin Children with Celiac Disease: Less Symptoms but More Severe Histological Features at
19
.Presentation. Frontiers in Pediatrics, 8: 580240
Treister-Goltzman, Y., and Peleg R., 2014. Health and Morbidity Among Bedouin Women in Southern Israel: A Descriptive
20
.Literature Review of the Past Two Decades. Journal of Community Health, 39 (4): 819–825
,. מודרות ואהובות: סיפוריהן של נשים בדוויות משכילות. ירושלים: מאגנס, ספריית אשכולות2008 ,.קווידר, ס-ראו בין השאר: אבורביעה
21
.. זהות מעמדית בהתהוות: פרופסיונליות פלסטיניות בנגב. ירושלים: מאגנס2017 ,.קווידר, ס-; אבורביעה9-8 'עמ
Essilfie, G., Sebu J., Kobina Annim S., and Ekow Asmah E., 2021. Women’s Empowerment and Household Food Security
22
in Ghana. International Journal of Social Economics, 48 (2): 279–296; Ghosh S., Sen L. C., Mali S. K., Islam M., and Bakchi
J., 2021. The role of rural women in household food security and nutrition management in Bangladesh. Asian Journal of
.Women’s Studies, 27 (3): 441–459
Abu-Rabia-Queder, S., Morris A., and Ryan H., 2018. The Economy of Survival: Bedouin Women in Unrecognized Villages.
23
.Journal of Arid Environments, 149: 80–88
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי11
24ממצאים עיקריים משנת המחקר הראשונה
ממצאי המחקר שנערך אשתקד מדגישים את הקשר ההדוק בין מים, אנרגיה ומזון.
בכפרים הבלתי מוכרים, היעדר תשתיות, בראשן מים וחשמל, משפיע ישירות על
ביטחון תזונתי מובנה בכפרים -הביטחון התזונתי של התושבים. אלו מייצרים אי
מוכרים הנובע מקשיים בהשגת מזון, שימורו ועיבודו. המחקר הצביע גם על -הבלתי
שונות בין הכפרים במאפייני התשתיות הקיימות ובנגישות דרכי הגישה בתוך ומחוץ
לכפר, שונות המשפיעה על מצב הביטחון התזונתי.
היבט מרכזי נוסף שעלה בממצאי המחקר נוגע לפערי התפיסה בין בעלי.
ות תפקידים לבין בעלי.ות משפחות מהקהילה בכל הנוגע לביטחון התזונתי
בכפרים. הבדלי תפיסה אלו מקבלים ביטויים במספר ממדים: ראשית, בניגוד
לבעלי.ות התפקידים, שלחלקם.ן היכרות מעמיקה עם המושג "ביטחון תזונתי",
לרוב המרואיינות מהקהילה לא הייתה כלל היכרות עם המושג ומשמעותו. יחד עם
מוכרים -זאת, בזמן שבעלי.ות התפקידים שיערו כי לכלל תושבי הכפרים הבלתי
אין כלל מודעות בנוגע לערכים תזונתיים, חלק מהמרואיינות הפגינו ידע בתחום זה.
הביטחון התזונתי והמצוקה הקשורה בתזונה תוארו על ידי -שנית, הערכת חומרת אי
בעלי.ות תפקידים כחמורות מאוד באופן גורף, בעוד שהמרואיינות מהקהילה תיארו
מוכרים שונים, ואף מצביעה -מציאות מורכבת יותר, כזו המבחינה בין כפרים בלתי
על שונות משמעותית בתוך כפרים. בהתאמה, בעלי.ות התפקידים נטו להתמקד
בצורך בשינוי היבטים ספציפיים של הרגלי תזונה בקרב תושבי הכפרים, בעוד
שהמרואיינות מהקהילה הדגישו כי ישנו צורך בשיפור בעיית התשתיות בכפרים
מוכרים כתנאי לקידום הביטחון התזונתי. -הבלתי
לצד ההבדלים התפיסתיים, המרואיינות דיווחו על היעדר סיוע או התערבות
ממוסדות המדינה בכל הנוגע לביטחון התזונתי בכפרים הבלתי מוכרים. היעדר
הביטחון -התערבות זה מותיר את תושבי.ות הכפרים חשופים.ות בפני העמקת אי
התזונתי ואף רעב של ממש. מהראיונות עלה כי קיימת עזרה הדדית משמעותית בין
.מוכרים בנגב, פורום דו־קיום בנגב ומרכז אדוה-. אי־ביטחון תזונתי בכפרים הבלתי2023 און ממן ש., ספטמבר-כף ש., ובר-חסאן אבו
24
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי12
תושבי הכפרים, המסייעת במניעת רעב. עם זאת, עזרה זו אינה מספיקה להבטחת
ביטחון תזונתי מלא לכלל התושבים ובייחוד עבור אוכלוסיות הפגיעות במיוחד בפני
ביטחון תזונתי – ילדים.ות, זקנים.ות ובעלי.ות צרכים תזונתיים מיוחדים. -אי
הביטחון התזונתי בכפרים -לבסוף, ממצאי המחקר אשתקד הצביעו על החמרת אי
מוכרים בעקבות משבר הקורונה. המשבר החמיר גם את בעיית הנגישות -הבלתי
מהכפרים ואליהם, ואף בתוך הכפרים עצמם. מנהגי העזרה ההדדית בכפרים הושהו
לעיתים בתקופה זו, ואילו המענים הממשלתיים לא הונגשו לאוכלוסייה. בשל כך,
-אחת מהמלצות המחקר התמקדה בהשפעות החמורות של מצבי משבר על אי
ביטחון תזונתי. בסוף הדוח הומלץ להכין תוכנית למצבי חירום בהם אוכלוסיית
הכפרים מוגבלת בנגישותה החוצה, ונטען כי במצב כזה עלול לשרור רעב של
ממש בכפרים, כמו שכנראה שרר בחלק מהמשפחות בתקופת הקורונה. סוגיה זו
משמעותית במיוחד במסגרת המחקר הנוכחי, לאור המשבר העמוק המתחולל
ובו נתחיל את פרקי 25,2023 באוקטובר7-בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' מאז ה
הממצאים של המחקר משנה זו. אך קודם נציג את מערך המחקר.
.מוכרים בנגב בסכנת רעב-. לקחי מגפת הקורונה לא נלמדו: הכפרים הבלתי1.11.23 ,מרכז אדוה
25
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי13
מערך המחקר בשנה השנייה
מטרות המחקר
מטרת העל של המחקר הנוכחי הייתה להרחיב ולהעמיק את התמונה שעלתה
-הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי-ממחקר הגישוש לגבי מצב הביטחון או אי
מוכרים בנגב, כדי לקדם ולשפר את מצב הקהילה. בנוסף, התמקדנו בנושאים
הבאים:
•
תחילה יצאנו לדרך עם המטרה לדון בסוגיות שהתבררו כמרכזיות במסגרת מחקר
הגישוש; חקר חלוקת העבודה המגדרית בהקשר של ביטחון תזונתי, ובכללה
מנעד התפיסות בקרב האוכלוסייה לפי גיל, מצב משפחתי וכדומה. לאור תובנות
שעלו מהמחקר אשתקד לגבי מנהגים מיטיבים של התושבים.ות, ובראשם
עזרה הדדית וגידול חקלאי לצריכה עצמית, מטרת משנה נוספת הייתה לעמוד
על הדרכים השונות בהן מבוצעות פרקטיקות אלה, כולל הזיקה למגדר. נושא
המנהגים המיטיבים נשזר בדיווחי המרואיינות לחלוקת התפקידים המגדרית ואף
למצבי המשבר המתמשכים בכפרים. כתוצאה מכך, המנהגים המיטיבים מופיעים
בממצאים, אולם לא כתמה מובחנת.
•
, בחרנו לשוב להשלכות של מצבי 2023 לאוקטובר7-בעקבות המלחמה שפרצה ב
מוכרים בהמשך למשבר -משבר על הביטחון התזונתי של תושבי הכפרים הבלתי
הקורונה, ולבחון את השלכות המלחמה על הביטחון התזונתי בכפרים.
אוכלוסיית המחקר
313,288 , התגוררו בנגב2024 על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לחודש אוגוסט
בדואים, רובם המכריע ביישובים מוכרים. היישובים המוכרים -תושבים ערבים
11 כוללים את העיר רהט, שש מועצות מקומיות, ושתי מועצות אזוריות שבהן
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי14
26. תושבים87,349 2024 מוכרים התגוררו באוגוסט- כפרים בלתי35-כפרים. ב
המחקר הנוכחי מתמקד באחרונים.
מיפוי של הכפרים על ידי פורום דו קיום בנגב. 2023 לצורך המחקר נערך ביולי
הכפרים נבחרו למחקר על בסיס שני קריטריונים – גודל אוכלוסייה ומיקום
, אוכלוסיית הכפרים בהם התקיימו 1 'גיאוגרפי. כפי שניתן לראות מטבלה מס
תושבים. כמו כן, המיקום הגיאוגרפי של הכפרים 13,000- ל500 הראיונות נעה בין
בהם התקיימו הראיונות כלל כפרים הסמוכים לבאר שבע ועד לכפרים מרוחקים
ומבודדים, דרומה לשדה בוקר. קיום הראיונות במגוון כפרים רחב אפשר לעמוד על
קווי הדמיון והשוני בין הכפרים בהתייחס לביטחון תזונתי.
: מיפוי הכפרים לצורך המחקר ומספר נפשות מוערך 1 'טבלה מס
שם הכפר
מיקום/ יישוב סמוך
מספר נפשות
עבדה
דרומית לשדה בוקר500
רח'מה
ירוחם1,500
זנה-ח'שם
שגב שלום2,000
זערורה-אז
כסייפה2,600
עוג'אן
לקיה3,600
זרנוג-א
שגב שלום5,000
נעם-ואדי אל
דרומית לבאר שבע
13,000
.קיום בנגב-מקור: מיפוי של פורום דו
. יחד עם זאת, כדאי לציין כי אין12.08.2024 , תושבים בישראל לפי ישובים וקבוצות גיל- הנתונים נדל ו מתוך: רשות האוכלוסין וההגירה
26
מוכר נרשמים.ות ביישוב סמוך לצורכי השתתפות בבחירות או-המדובר בנתונים מלאים, מכיוון שלעיתים מזומנות בדואים.ות בכפר בלתי
זכאות לקבלת שירותים, ובמקביל משרד הפנים מונע ממצטרפים.ות חדשים.ות (בעיקר נשים תושבות היישובים העירוניים הנישאות לבן
הכפר) מלהירשם כ"בני.ות השבט".
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי15
שיטה
מחקר הגישוש הצביע על הצורך להרחיב את המחקר האיכותני בנושא הביטחון
מוכרים בנגב, ולאור זאת המחקר הנוכחי בוצע בשיטה -התזונתי בכפרים הבלתי
מובנים בשבעה כפרים בלתי מוכרים. - ראיונות חצי21 איכותנית. הוא מבוסס על
בכל כפר רואיינו שלוש נשים. במהלך הראיונות ביקשנו להבין, מנקודת מבטן של
המרואיינות, את הנושאים העומדים בליבו של המחקר, לאור המטרות שנמנו לעיל.
שיטה זו מאפשרת איתור סוגיות עומק הנוגעות לביטחון תזונתי והיעדרו בקרב
מוכרים. -תושבות הכפרים הבלתי
המרואיינות היו כולן למעט אחת בעלות משפחה, אימהות (לילד אחד עד שבעה),
ודרכן קיבלנו דיווח גם על התלויים (בעיקר ילדים.ות). רובן עובדות במשק הבית
בלבד, אחדות החזיקו – לאו דווקא בעת הריאיון – במשרות בענף התיירות, אחת
הייתה בעלת עסק בבית בתחום התיירות, ואחת עובדת כשכירה במגזר הציבורי.
ההפניה בציטוטים מלווה – למעט במקרים שהושמטו בשל רגישות הדברים –
בשם הכפר, גילן, ומצבן המשפחתי [נישואין שאינם ראשונים ממוספרים בסוגריים
מרובעים], אך ללא פרטיהן המזהים השמורים בידי המחברות.
מגבלות המחקר
מעבר למגבלות של המתודה האיכותנית, בראשן היכולת להכליל את ממצאי
המחקר, הרי שהמחקר הנוכחי הוגבל מטעמים נוספים.
מכיוון שבחנו, בין היתר, את חלוקת העבודה המגדרית במשקי הבית, שאיפתנו
הייתה לראיין גם גברים בעלי משפחות. בהמשך, במהלך הניסיונות לראיין גברים
מהקהילות (שאינם ממלאים תפקידים מרכזיים בקהילה), נענינו בסירוב מצדם
להתראיין. יתכן שהסירובים החוזרים נבעו מחששות שגברו בקרב האוכלוסייה
ייתכן גם, 27. באוקטובר7-הבדואית לאור המתיחות שהתגברה במהלך מלחמת ה
.. מיגון, מוגנות ותחושות ביטחון בקרב החברה הבדואית בנגב בצל המלחמה בין ישראל לחמאס2023 חריב מ., שבצ'נקו י., וברויטמן ד., דצמבר
27
.קיום בנגב-מרכז המידע והמחקר 'נגביה', פורום דו
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי16
כפי שנראה בפרק הממצאים, כי סירוב הגברים להתראיין נבע מאופיה של חלוקת
העבודה המגדרית.
בנוסף, עלו שוב סוגיות השפה, ואתגרים ביצירת קשר עם הנשים ובתנאי הראיונות
עימן. סביר להניח שמידע נשמט בשל התהליך הארוך שעבר על הטקסט המקורי
והמעבר בין שפות, מכיוון שכל הראיונות התקיימו בערבית, עברו תמלול ולאחר מכן
תורגמו לעברית, והניתוח נעשה על ידי דוברות עברית. ניואנסים הקשורים בתרבות
ושפה ודאי אבדו בתהליך זה. זאת ועוד, הקרבה של המראיינת ל'שדה המחקר',
מוכר, אפשרה לה כניסה לכפרים וביסוס יחסי אמון עם -היותה תושבת כפר בלתי
חלק מהנשים. יחד עם זאת, המראיינת נתקלה באתגרים, שקיבלו ביטוי בעיקר
בביטולים רבים מצד חלק מהנשים וקושי רב בתיאום הראיונות. מעבר לכך, היבטים
) היו מאתגרים מכיוון שהראיונות התקיימו setting( מעשיים בניהול הריאיון
בביתן של הנשים, ובהתאם לאילוציהן, כדוגמת עבודות בית וטיפול בילדיהן, דבר
שגרם לכך שחלק מהראיונות התקיימו בשעות לא שגרתיות ובנוכחות אחרים.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי17
ממצאים עיקריים
מוכרים- והשלכותיה על ביטחון תזונתי בכפרים הבלתי7.10 . מלחמת1
את הדוח הקודם סיימנו במשפט שניבא במידה רבה את ממצאי הניטור של
מוכרים - מהנשים בכפרים הבלתי70% פורום דו קיום בראשית המלחמה: מעל
דיווחו כי סבלו מהחמרה במצב ביטחונו התזונתי של משק הבית ביחס למצבן טרם
המלחמה, והן אף דיווחו ביתר שאת על החמרה במצבן ביחס לשאר האוכלוסייה
קרי, המצב בכפרים החמיר באופן משמעותי בראשית המשבר. בראשית 28.הבדואית
אשר דאגו 29,המלחמה הוקמו חמ"לים לטיפול בביטחון התזונתי – בחורה וברהט
מוכרים. הראיונות נערכו כאשר הדי המלחמה -במידה מסוימת גם לכפרים הבלתי
בנגב פחתו, ולכן כבר לא שרר המצב האקוטי שניכר בסקר – שנערך בשלהי נובמבר
, אך בכל זאת עלו מהראיונות מספר תמות שראוי לעמוד עליהן.2023
פחד מיציאה מהכפר
בראשית המלחמה המצב בכפרים החמיר בשל הסתגרותם מפחד לנוע בדרכים
בדומה למשבר הקורונה, אז הוגבלה הגישה בשל תחלואה. הדבר עלה בדברי רוב
המרואיינות:
"היינו מפחדים ללכת לקנות מזון. צריך שיהיה לנו בבית מספיק אוכל." (זערורה,
)7+, נ34
"המלחמה השפיעה על מגוון המזון וזמינותו. לא קניתי אוכל כמו ירקות וגם
שימורים. השפיעה על הזמינות שלו בבית... הכול השתנה. יכולנו לצאת ולקנות
, 27 ,לא בכל החנויות, רק הקרובות. האנשים היו מפחדים ומבועתים." (עבדה
)3+נ
.. השלכות המלחמה בין ישראל לחמאס על ביטחון תעסוקתי וכלכלי בקרב החברה הבדואית בנגב25.2.24, ,.ברויטמן ד., חריב מ., ושבצ'נקו י
28
.9 'קיום בנגב, עמ-מרכז המידע והמחקר 'נגביה', פורום דו
. המדינה והבדואים – הזדמנות חדשה30.12.23 ,.. יוזמה: סיוע במזון, ציוד רפואי ומיגוניות לבדואים בנגב, מעריב.; סועאד מ7.11.23 ,.בגנו י
29
.בצל המלחמה, זמן ישראל
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי18
"המלחמה באמת השפיעה. לא היינו מביאים אוכל. בהתחלה היה קשה, הלכנו
לסופר והוא היה ריק, לא היה בו כלום. כי היה רק סופר אחד קרוב אלינו
, ר)28 ,והאחרים היו רחוקים מאוד."(עבדה
שני הציטוטים האחרונים הם מכפר המרוחק מערי הדרום הגדולות, ולכן ניתן לשער
כי בכפרים מרוחקים הקושי בהצטיידות היה חמור יותר מאחרים.
, אז נהרגו שבעה 7.10.23-הפחד נבע מפגיעות ישירות של רקטות בכפרים, רובן ב
גם במתקפה מאיראן על בסיסים צבאיים בנגב בליל 30.תושבים ונפגעו כפרים רבים
31.מוכרים הן מטילים והן ממיירטים-, נפגעו כפרים בלתי13.4.24
:מנגנון ההסתגרות בכפר הוא כנראה התגובה המיידית לאירועים טראומטיים אלו
"אני אגיד לך משהו, במלחמה היו מפחדים. כל הזמן פחד. לא יוצאים. כי נפל
טיל קרוב אלינו מאוד. קרוב לכביש. הרגישו שזה היה בבית. זאת צעקה וזאת..."
)6+, נ36 ,(ואדי אלנעם
ההסתגרות גזרה הקצבת האוכל הקיים, ותחושת דחק וחשש להישאר ללא אוכל
כלל:
"התחלנו לפחד שלא יהיה מספיק ולא נוכל להשיג באמת את האוכל. אז שמרנו
בקמח למשל. רק פעם אחת יצאנו לקנות. לא יודעת מה לומר לך, אנשים
פוחדים לצאת כשהמצב לא טוב, לפעמים נאלצים, אבל מנסים לחסוך ולא
)7+לצאת." (רחמה, נשואה
"האמת, כבר זמן רב שלא הלכנו לקנות מצרכים. יום אחרי תחילת המלחמה
הלכנו להביא קמח וסוכר ואכלנו לחם ושמן זית. אני מפחדת, בטח שהמלחמה
שקי 10 השפיעה עלינו ועדיין משפיעה, אנחנו מפחדים. הלכו להביא קמח, קנו
קמח, ואם למישהו אין, הוא קונה ממישהו אחר ולוקח שק אחד של קמח.
המלחמה השפיעה עלינו לא רק מבחינה כלכלית, גם מבחינה נפשית." (עבדה,
ילדים בוגרים)+]2[, נ52
. פגיעה בתעסוקה, במוגנות ובתחושת הביטחון28.3.24 ,.לעניין תחושת [חוסר] הביטחון והמיגון בכפרים, ראו: שבצ'נקו י., חריב מ., וברויטמן ד
30
.9 'בקרב נשים ביישובים הבדואים בנגב בצל המלחמה בין ישראל לחמאס, עמ
.. נשות הכפרים בנגב למפקד פיקוד העורף: "דורשות אמצעי מיגון", וואלה21.4.24 ,.יגנה י
31
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי19
מהציטוטים נדמה כי בכפרים קיים מעין מנגנון של הקצבת מזון, שננקט באופן
אוטומטי בשעת משבר שגורם הסתגרות. מנגנון זה מלווה בשימור מזון מסורתי,
כמו ייבוש, ובקניית מלאים של מוצרי יסוד, המלווה בסחר פנימי בהם בתוך הכפר:
"בהתחלה האנשים היו בפחד. אמרו שהם רוצים לאחסן מזון כמו כבושים
ודברים יבשים.... דודה שלי הביאה חיטה בהתחלת המלחמה. בדרך כלל אנו
מביאים שק מקסימום שני שקים. הפעם היא הביאה ארבעה שקים בפעם
אחת. פחדה שהמצב יתדרדר ולא נוכל לצאת. זה היה בהתחלה אבל אחרי זה
, 33 ,התרגלנו. לא הרגשתי שהיה שינוי. האוכל שלנו אותו דבר." (ואדי אלנעם
)4+]2[נ
מנגנון קיצוב המזון ואגירתו מונע ככל הנראה רעב של ממש, אך הוא משפיע באופן
ישיר על מגוון המזון ואיכותו. במחקר שנעשה בקרב האוכלוסייה הכללית עולה כי
32.קיימת זיקה בין הנגישות למזון לבין רמת אי הביטחון התזונתי של משק הבית
לפי ממצאינו, המלחמה השפיעה באופן חריף על הנגישות למזון מגוון, הכולל
מוצרים טריים כמו בשר, ירקות ופירות – ובכך החמירה את הביטחון התזונתי
הרעוע בכפרים. לכך נוספו השפעות אחרות של המלחמה, כמו אובדן הכנסה.
אובדן הכנסה
, לאחר פרוץ המלחמה, 2023 נתונים רשמיים על שוק העבודה ברבעון האחרון של
העלו כי הפגיעה הקשה ביותר בתעסוקה נרשמה בקרב גברים מהאוכלוסייה
פילוח רשמי לפי סוג יישוב באוכלוסייה הבדואית בנגב אין בידינו, אך 33.הערבית
מנתוני הסקר של מרכז המחקר נגבייה, פורום דו קיום בנגב, עולה כי הפגיעה
אם נוסיף נתונים קשים אלו לעובדה 34.מוכרים-היתה חמורה יותר בכפרים הבלתי
שתוארה ברקע, לפיה אוכלוסיית הכפרים חיה בעוני הרבה מעבר לאוכלוסיות
מוכרים -אחרות, כולל בדואים אחרים בנגב, עולה כי מצב הפרנסה בכפרים הבלתי
.17-16 'קסיר (קלינר) נ. ואח'. שם, עמ
32
,. בנק ישראל53-51 ', משרד העבודה, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, עמ2023 . שוק העבודה בישראל2024 הרפז ג. י. ואח', יולי
33
. ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר: השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על תשומת העבודה בחברה הערבית- . הודעה לעיתונות10.12.23
.5 'שבצ'נקו ואח', שם, עמ
34
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי20
רע, בעיקר בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. המידע האיכותני-היה בכי
מספק תובנות נוספות המסייעות בהבנת היקף הפגיעה הזו.
עיקר הפגיעה בתעסוקה היתה בראשית המלחמה, כאשר מקומות עבודה רבים
נסגרו, בעיקר בתיירות ובאזור העוטף, המהווים – כך עולה מהראיונות – מקורות
תעסוקה חשובים לא.נשי הכפרים. כך למשל לגבי הפסקת עבודה ביישובי הנגב
המערבי, אשר פגעה בעיקר בגברים:
"רק הפחד השפיע עלינו, במיוחד על האנשים שעובדים קרוב לעזה. בעלי עובד
באשדוד והפסיק לעבוד תקופה אבל תודה לאל עכשיו הוא חזר לעבוד. לא
זוכרת כמה בדיוק אבל אולי חודשיים או אפילו יותר [הוא לא עבד]." (עוג'אן,
)2+, נ32
"רוב המשפחות שעבדו במקומות קרובים לעזה היו מושבתות במשך תקופת
המלחמה ולא יכלו לעבוד בכלל. במשך כששה חודשים, הם לא הצליחו לעבוד.
במיוחד כאשר רק האב הוא העובד היחיד בבית אז הוא לא יצליח לקנות מזון
)1+, נ26 ,למשפחתו." (אל זרנוג
נדמה מדברי המרואיינות כי הפגיעה בעובדים באזור העוטף היתה קשה יותר,
מכיוון שהיו אלו עבודות המקנות פרנסה יציבה יחסית. יחד עם זאת, הפגיעה
היתה לטווח מוגבל של מספר חודשים, בעיקר עד סיום המלחמה העצימה בעזה.
לעומת זאת, הפגיעה בתיירות ככל הנראה מתמשכת יותר, כאשר בחלק מהמקרים
התעסוקה לא התחדשה עד לעת הריאיון:
"לפני המלחמה היה יותר טוב אבל עם המלחמה הפסיקו את העבודה. האנשים
אין להם כלום, אין להם כסף. הבנים – אחד מורה בבית ספר והשני עובד בבית
מלון. [לאחרון] הפסיקו את העבודה. גם אם יש לו קצת כסף, נגיד חמשת או
בוגרים)3+, א54 ,עשרת אלפים, מה עושים אם יש לו שבעה ילדים?" (זערורה
מנתונים רשמיים עולה כי הפגיעה בענף האירוח היתה עצימה יחסית לענפים
העבודה בתיירות מאפיינת את הכפרים 35.2023 אחרים ברבעון האחרון של
.60-59 'הרפז ג. י. ואח', שם, עמ
35
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי21
.הסמוכים לאזורי התיירות בנגב, ולכן בלטה למשל בעבדה הסמוכה למצפה רמון
הנזק לענף התיירות בנגב פגע גם בנשים, שהתפרנסו מהענף – הן כשכירות והן
כעצמאיות:
"עבדתי בתחום התיירות, אבל בגלל המלחמה אין תיירות פנימית או חיצונית,
)7+והעבודה נפסקה." (רחמה, נ
העבודה הפגיעה בתיירות אפיינה גם נשים שפרנסת המשפחה עליהן, כמו האישה
הבאה, אישה שנייה לבעלה האחראית לפרנסת ילדיה:
"חזרנו לעבודה בחודש ינואר. המצב היה לי קשה במלחמה, כי אין עבודה. אני
עובדת את מבינה? בתיירות... [להיות אישה שנייה] זה מעמיס עלי מבחינה
כספית לגבי ילדים שלי. קשה. היה לי קשה מאוד במלחמה כשלא היתה
עבודה. הרגשתי שהמצב בלתי נסבל. בתחילת המלחמה היו הילדים אצלי בבית,
)3+]2[, נ35 ,אין עבודה, היה יותר בקשות, המצב הפך יותר קשה." (רחמה
ניכר מהציטוט כי המצב האקוטי היה תוצאה של אבדן הכנסה, ויציאה מהשגרה
משפיע באופן מידי על אספקת 36,של הילדים. אובדן ההכנסה – הדלה יש לומר
התזונה הסדירה לבית, ומביא מחסור:
"פעם עבדתי, עכשיו הפסקתי, מאז המלחמה אני לא עובדת, עבדתי והבאתי
תלויים כולל 7+, נ52 ,אבל עכשיו אין. המשפחה סובלת ממחסור." (חשם זנה
ילדיה)2-בת פרודה ו
משני הציטוטים האחרונים ניתן גם ללמוד כי במשפחות בהן האישה היא המפרנסת
העיקרית, דבר שאינו שגרתי כפי שנדון בהמשך, אובדן ההכנסה משפיע מיד על
התזונה של התלויים בה.
מצבן של הנשים החמיר בין השאר בשל האמרת המחירים, בה נדון כעת.
. ההכנסה הממוצעת90 ' בעמ9 , טבלה2021 ומעלה – נתונים מסקר הוצאות משק הבית15 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכנסות של בני
36
. ש"ח, והיתה הנמוכה בלוח6,488 בענף שירותי האירוח והאוכל עמדה על
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי22
מחירים
באופן מעניין, עיקר האמירות של המרואיינות לגבי גובה המחירים חברו לדיון
במלחמה, כלומר הן קשרו בין המלחמה לבין העלייה ביוקר המחיה, כמו בציטוט
הבא:
"עכשיו בגלל המלחמה המחירים מאוד יקרים, אני מכינה להם מאכלים שהמחיר
)3+, נ28 ,שלהם לא יקר" (ואדי אלנעם
לתפיסת המרואיינות אם כן, המלחמה גזרה קיצוב וקיצוץ בשל האמרת יוקר
המחיה, דבר שהשפיע בעיקר על המגוון של המזון:
"הייתי משתמשת ב[תנור] בחודש רמדאן, אך מתחילת המלחמה לא השתמשתי
בו. אנחנו קונים רק את הדברים הבסיסיים והחשובים כי המצב הכלכלי שלנו
)7+, נ40 ,קשה." (רחמה
"המחיר של האוכל עלה. אז אנחנו נאלצים לא להגזים. למשל, עגבניות שהמחיר
שלהם כעשרים שקלים לקילו. קילו אחד לא יספיק למשפחה שלי ליום אחד."
)5+, נ37 ,(אל זרנוג
מהדברים עולה כי עיקר הקיצוץ שנעשה בעקבות האמרת המחיר הוא במגוון
המזון, בדגש על מוצרים טריים כמו ירקות ומוצרי בשר. מכך עולה כי יתכן שלא
משתרר רעב, אך השלכות של המצב הנוכחי יפגעו בביטחון התזונתי ויתבטאו
37.2 בבעיות בריאותיות בטווח הארוך, למשל סוכרת סוג
כמכלול, העדויות מלמדות כי בכפרים שרר אי ביטחון תזונתי חמור ביותר בעקבות
המלחמה, שהתבטא בעיקר בוויתור על מגוון מזון, ובפרט על מזון טרי הכולל
ירקות ופירות. בתחילת המלחמה, המגבלה העיקרית על המגוון נבעה מהקושי
לצאת מהכפרים בשל האיום הביטחוני. ככל שחלף הזמן, האיום על הביטחון
התזונתי נבע יותר מאבדן הכנסה ארוך טווח, ומהאמרת המחירים שאפיינה את
השוק הישראלי עוד טרם המלחמה.
ברקע לעיל.18- ו17 ראו להפניות בהערות
37
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי23
. כיול מחדש למושגי הכפרים – על תנאי הבסיס והדיווח על ביטחון תזונתי2
בתחילת הדרך של המחקר הנוכחי עלתה האפשרות להעביר שאלונים מקובלים
בנושא ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיית הכפרים, מהטעם שהמוסדות הרשמיים
עד מהרה הבנו כי אין באפשרותנו לשמש תחליף לסוקרי 38.כלל לא דוגמים אותה
המדינה, ולכן אחד מכיווני המחקר נגע לסוגיות של הערכה ומדידה של ביטחון
תזונתי בכפרים. ממצאים אלו מסוכמים בפרק זה.
מוכרים דורש קודם כל 'כיול' מחדש של -דיון בביטחון תזונתי בכפרים הבלתי
המדדים ושל השאלות לאוכלוסייה המדוברת. הטעמים לכך רבים, חלקם ייסקרו
כאן, והעדות להם כבר בציטוט המופיע בכותר הראשי לדוח, שהוא חלק מהציטוט
המרתק הבא:
"אה, המצב הכלכלי שלנו לא טוב. אבל אנחנו, הבדואים, הכבוד שלנו מעל הכל
ותודה לאל אנחנו חיים, אבל אם את שואלת אם הכל זמין זה קשה, אנחנו לא
קונים דברים בגלל המחיר שלהם, אנחנו אוכלים ממה שיש ותודה לאל אנחנו
מסתפקים במועט תמיד. אנחנו גרים באזור מדברי, שום דבר לא גדל אצלנו,
האדמה לא אדמת חקלאות. האדמה פה מלוחה והורגת את הצמחים, ידוע
שהאזור הזה לא לחקלאות. אני אומרת לך אנחנו בדואים ככה, למשל אין לנו
גז, אנחנו מביאים קמח ועושים לחם. ואם הכל נגמר ונשאר לנו שמן זית, אנחנו
בדואים, אנחנו אוכלים שמן זית, לא אומרים שאין לנו אוכל. אנחנו מסתדרים,
יש לנו כבוד, לא אומרים שאנחנו רעבים. אנחנו רעבים ולא אומרים לאף אחד."
ילדים בוגרים)+]2[, נ52 ,(עבדה
הדוברת מדגישה מספר היבטים בהם נתעמק בעמודים הבאים.
ביטחון תזונתי במדינות מפותחות בעולם – מאפיינים, מענים-. אי2024 לסקירת שיטות המדידה המקובלות בעולם ראו: שרביט ז.א., מאי
38
,.. למדד בו השתמש ביטוח לאומי בדוח העוני האחרון, ראו: קסיר (קלינר) נ8-7 'לאומית, ירושלים: מכון ברוקדייל, עמ- סקירה בין- ואתגרים
מוכרים אינם נסקרים.ות.-. כזכור, תושבי.ות הכפרים הבלתי15 'ואח'. שם, עמ
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי24
פער בין הדיווח למצב הביטחון התזונתי
ראשית, הדוברת מצביעה על פער ניכר בין הדיווח למציאות בפועל, בין הדיבור על
אי ביטחון תזונתי שאין לו לגיטימציה, לבין העובדה שבפועל ישנו מחסור של אוכל
בבית. פער זה – עליו היא חוזרת מספר פעמים בניסוחים שונים – קשור ישירות
לקושי בדיווח עצמי כמותי בקרב תושבי הכפרים. למרות התיאור הקשה בציטוט
לעיל, ובחלקים אחרים בראיון, בדיווח העצמי למידת הביטחון התזונתי שהתבקשה
, אף שבהמשך אמרה שבהשוואה 4 [גבוה], היא ציינה10- [נמוך] ל1 לעשות בין
לכפר מצבה גרוע ושאם הייתה מוצעת לה עזרה הייתה נענית לה.
3-באופן כללי, בכל הראיונות לא הייתה מרואיינת אחת שדירגה את מצבה פחות מ
. הדבר מלמד כי בדיווח מספרי ההערכה תהיה 9 בעוד כלפי מעלה היתה שדירגה
חיובית יחסית, קרובה לאמצע, גם כאשר המצב קשה ביותר. הבושה להודות
במצב המשפחה הגרעינית, גם בפני המשפחה המורחבת, מתבטאת היטב בדבריה
39:של המרואיינת הבאה
"את יודעת אם אני מבקשת כסף [מהמשפחה שלי] אני מתביישת כי כולם יהיו
מודעים למצב שלי. אני מרגישה שזה קשה לי אז אני תמיד אומרת להם שהכל
טוב אצלי."
בסיום הריאיון, כאשר התבקשה לתת ציון מספרי למצבה, היא אמרה כך:
. את יודעת אף אחד לא אכפת לו ממני והם אומרים לי תהיי סבלנית 10 10 "לא
ותחזיקי, הוא [הבעל] קרוב משפחה... וכל אחד חי בקשיים שלו. לא תמיד יש
. אני אגיד לך יש הרבה דברים שבא לי 10 לי את הכל כי בגלל... יש חוסר, לא
להביא לא רק תזונה."
בתום הדברים הקשים שהמרואיינת מתארת לגבי מצב המשפחה – היא מסכימה
'. ניכר כי תשובה מספרית היא הודאה במצב שהבושה 10' רק לומר שהמצב אינו
אינה מאפשרת, בעוד המלל בהחלט כן.
ביטחון תזונתי, כמו גם מרכיבי רווחה אחרים, בין השאר מכיוון שנובעת מהקשר תרבותי והיסטורי -בושה אופיינית לקשיי המדידה של אי
39
Mitchell, E., & Vincent, E., 2021. The shame of welfare? Lived experiences of :ספציפי המקשה על השוואה תקפה. ראו למשל
.welfare and culturally inflected experiences of shame. Emotion, Space and Society, 41, 100847
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי25
נקודת הייחוס
מהציטוט בפתיח הפרק עולה ערך, או לכל הפחות פרקטיקה נורמטיבית, של
הסתפקות במועט. קרי, המחסור נשפט מנקודת ייחוס שונה מזו של רוב הא.נשים
במדינת ישראל, כולל זו של בדואים.ות ממקומות אחרים בנגב. הבתים קטנים על
יושביהם.ן, המים במשורה וגם החשמל; לא פעם המדבר הוא השכונה והסביבה
המיידית. כך למשל מתארת זאת מי שיחסית חיה ברווחה:
"יש לי מטבח קטן שמספיק לנו. הבית שלנו מחולק לשני חלקים, אחד לחמותי
ואחד לי. יש לנו חדר קטן בו אנחנו נפגשים (כמו סלון), אני ובעלי יש לנו
חדר בנפרד וילדינו החמישה כולם באותו חדר. אנחנו מנסים לקבל את המצב
)5+, נ37 ,ולהתמודד עמו ולהתגבר עליו." (אל זרנוג
כתבנו רווחה יחסית, כי בבתים רבים הסלון הוא גם חדר השינה של הילדים.ות:
"יש לי שני חדרים בבית. יש לי חדר שינה, חדר שבו אנחנו יושבים וצופים
בטלוויזיה, בו יש מזרן רצפה, יש לי חדר שירותים והמטבח כל השטח שלו יוצא
מטר רבוע], זהו. זה המטבח שלי. (קטן) מאוד מאוד. 6-כמו השטח הזה... [כ
יש לי במטבח כירת בישול, יש לי ארון קטן במטבח, יש לי מקרר, זהו. זה מה
)4+]2[, נ33 ,שנמצא" (ואדי אלנעם
כמו שניכר מהציטוט, יש מטבח מאובזר חלקית, ללא אביזרים תומכים ומקובלים,
הצורכים חשמל רב – מיקרוגל, טוסטרים, תנורי אפייה וכמובן מדיח כלים. ברוב
הראיונות דווחו הפסקות באספקת החשמל המבוסס על קולטי שמש, נושא שעמדנו
40:עליו גם בדוח הקודם
"אני משתמשת בכירת גז לא חשמל. החשמל מאוד חלש. יש לנו קולטי שמש
אבל לא מספיק להפעיל כיריים, אפילו קומקום לא עובד מרוב שהוא חלש."
)5+, נ34 ,(עוג'אן
.און ממן ש., שם-כף ש., ובר-חסאן אבו
40
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי26
:החיים תחת קיצוב אינם זרים כמעט לאף אחת מהמרואיינות
"בחורף אנחנו נתקלים בבעיות עם החשמל, לכן אנחנו משתמשים בדברים
יבשים כמו אורז, פסטה ועדשים. כן יש לנו מקרר, אבל בקיץ אנחנו משתמשים
)7+, נ40 ,בו יותר." (רחמה
החיים בהקצבה, בשגרת חרום, בה אפילו מצרכי בסיס מאוימים תמיד, בולטת
במיוחד ביחס למים, שקיימים אך במשורה בחלק מהכפרים:
"המים הם בעיה מאוד מאוד קשה. לפני תקופה נשארנו שלושה חודשים בלי
מים. אנחנו לוקחים מלקיה והייתה בעיה עם הצינור. הייתה תקופה שקנינו מים
לשתייה. ואני מעבירה מים מהמשפחה שלי לבית שלי. למשפחה שלי תמיד
יש מים. הבעיה אני קצת רחוקה לא מגיע אלי. הייתה חולשה במים. הייתי באה
)5+, נ34 ,לקחת מים כי נגמרו לי המכלים..." (עוג'אן
"המים אצלנו נקטעים הרבה. אנחנו שמנו מיכל מים מעל הבית, לא תמיד יש
)2+, נ32 ,מים. המים חלשים אולי בגלל שאנחנו על גבעה." (עוג'אן
הציטוטים האחרונים מלמדים כי איכותו של חיבור המים משתנה אף בתוך אותו
כפר, ותלוי בין השאר במיקום בתוכו.
החיים בצנעה ובהישענות על מצרכי יסוד זמינים מהטבע, מתוארים בחלק
מהראיונות כמסורת בדואית, ואף בריאה. כך למשל התיאור הבא לגבי מאכל
החוביזה, שחזר בחלק מהראיונות:
"כשיוצאים לטייל אם מצאנו חוביזה בדרך אז ניקח ממנה. חוביזה מאכל בריא.
[אני מתגעגעת] לא רק לאוכל, אלא גם לחיים והימים שיותר טובים מאשר
היום. מאכלים לא בריאים, מחלות סוכרת ועוד – זה מה שנותן לנו להתגעגע
לאיך שהיינו חיים פעם. למרות שהאוכל היה פשוט אבל כל כך בריא, ופחות
)7+, נ40 ,מחלות בגלל האוכל הבריא." (רחמה
מוכר הם בהגדרה מתחת לרמת החיים במדינה -אם כן, תנאיי החיים בכפר בלתי
מפותחת, ואף מתפתחת. הבתים – אם ניתן לקרוא להם כך – קטנים מאוד ודלים
באבזור, אין תשתיות בסיסיות מסודרות של חשמל ומים, השגת מצרכי יסוד מחייבת
מאבק יומיומי, ובתים רבים יודעים מחסור. בתוך הפשטות הזו, ביטחון תזונתי הוא
כמו 41.עניין של הבניה ונקודת מבט, הדורשות כיול מחדש להגדרה המקומית
שנאמר בציטוט הפותח, בתשובה לשאלה המקובלת בשאלוני ביטחון תזונתי
'האם החסרת ארוחה בשבועיים האחרונים' כנראה שהתשובה תהיה לא. פשוט
כי גם שמן זית בפיתה דלה הם ארוחה, ואף פחות מכך.
ראו למשל מחקר שעושה שימוש במתודה איכותנית כחלופה למדדים סטטיסטיים לבחינה של התמודדות האוכלוסייה הבדואית עם מחלת
41
Maor, M., Ataika, M., Shvartzman, P., & Lavie Ajayi, M. 2021. "I Had to Rediscover Our Healthy Food”: An Indigenous :הסוכרת
Perspective on Coping with Type 2 Diabetes Mellitus. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19
.(1): 159-174
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי28
. שונות בתוך הבית: חלוקת העבודה בקשר לביטחון תזונתי3
אחת ממטרות המחקר השנה הייתה כאמור לרדת לעומקם של התפקידים המגדריים
למרות שלא יכולנו לבחון זאת מנקודת מבטם 42.במשק הבית ביחס לביטחון תזונתי
של גברים כפי שהסברנו בפרק השיטה, חלק זה מציג מספר תובנות שעלו מהנשים
שרואיינו.
הגדרת משק הבית
בבואנו לבחון את נושא הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי מוכרים, עולה מהראיונות
כי ראשית יש להבין שמשק הבית בכפרים חורג מהגדרתה של המשפחה הגרעינית
המקובלת. בחלק מהמשפחות חיים תחת קורת גג אחת יותר מאשר זוג עם ילדיו.
הדוגמאות מגוונות, כך שלא פעם התלויים ממשפחת הבעל יתגוררו יחד עם
המשפחה הגרעינית. כך למשל במקרה הבא, המסופר בחיוך – על הקושי להציב
גבולות לילדיה בענייני תזונה:
"אבל הבעיה שאני והסבתא בבית... אם אני לא מביאה סבתא שלהם מביאה...
הילדים שלי רוב הזמן שם. למשל אם הילד שלי מבקש ממני לעשות לו
צ'יפס ואני אמרתי לו "לא" הוא הולך לסבתא שלו והיא עושה לו. אף פעם
לא אומרת לו לא. לפני זמן עשינו "מקלובה". הבת שלי אמרה שהיא רוצה
"פת" של עדשים. באתי אחרי שסיימתי בישול מצאתי את סבתא שלה עושה
להם עדשים. רוב הזמן אני מבשלת בבית. אני מבשלת וחמותי עושה לחם –
זה התוכנית שלנו ברמדאן. אני שואלת אותם והם אומרים לי מה לבשל. אני
שואלת את חמי ושואלת את בעלי וגם את הילדים. אני מנסה לעשות סוג אחד
)5+, נ34 ,[לכולם]" (עוג'אן
באופן סמלי, הקושי להציב גבולות תזונתיים לילדים כאשר הסבתא בסביבה
המיידית, מלמד על גבול גמיש של משק הבית. הציטוט גם מלמד כי הנשים
הבוגרות במשק הבית מחלקות ביניהן את העבודה בו. כך עולה גם בדוגמה הבאה
Tantoh, H. B., McKay, T. T., Donkor, F. E., & Simatele, M. D., 2021. Gender roles, implications for water, land, and food security
42
.in a changing climate: a systematic review. Frontiers in Sustainable Food Systems, 5, 707835
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי29
"לפעמים חמותי כשהיא מכינה משהו לבעלה כי הוא צם כל שני וחמישי, היא
שולחת לי חזה עוף עם מרק ואני מכינה לעצמי מה שאני רוצה. ולפעמים גם
אני מכינה אוכל לדוד שלי ואנחנו אוכלים יחד. אפשר לומר שאנחנו בבית
)3+, נ30 ,אחד." (עוג'אן
לעיתים בנוסף להורי הבעל, מדובר גם בבעלי.ות מוגבלות ממשפחתו:
"אני אישה שנייה חמותי גם גרה אצלי. יש לי גם דודה שגרה אצלי – אחותו
)4+]2[, נ33 ,של בעלי גם שהשכל שלה קצת..." (זרנוג
הגדרה גמישה זו של משק הבית משפיעה עמוקות על כמות העבודה הקשורה
בתזונה וחלוקתה בתוכו, ואל אלו נפנה כעת.
תפקידים מגדריים
מוכרים מבוססים – באופן כללי – על -יחסי המגדר בתוך הבית בכפרים הבלתי
אך ההסדר הפטריארכלי השמרני אינו חסין 43.סדר פטריארכלי שמרני ביותר
לסביבתו, ולכן גם בכפרים המסוגרים ניכרת מודרניזציה על השינוי הנגזר ביחסי
מגדר. אבל נתחיל דווקא בנורמה המקובלת בחלק הארי של המקרים לפי דברי
המרואיינות.
באופן עקרוני הסדר הפטריארכלי מכפיף את שני המינים לתפקידים ברורים
ומוחלטים. הגבר אחראי לפרנסה; האישה אמונה על הסדר הביתי – תחזוקת
הבית וטיפול בבני המשפחה, כולל תזונה. חלוקה זו כוללת את כל ההיבטים בסדר
של הספירה הפרטית, כפי שמציינת בפסקנות מרואיינת: "אני עושה את הכל. הגבר
). אחרות מנמקות:7+, נ34 ,לא עוזר." (זערורה
"הגבר הבדואי לא גדל והתחנך לעזור בבית. הוא מרגיש שדבר כזה מעליב את
)7+, נ40 ,גבריותו." (רחמה
. מתמודדות מתוך שוליות: שלושה דורות של נשים בדואיות בנגב. בתוך: נשים בדרום: מרחב, פריפריה, 2006 ,.קווידר, ס-למשל – אבורביעה
43
.108-86 'גוריון, עמ-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-כלב, נ. ינאי ונ. ברקוביץ. שדה בוקר: מכון בן-מיגדר. בעריכת ה. דהאן
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי30
אמירות חד משמעיות אלו על ההסדר החברתי, מלמדות על תפקיד מוחלט, בו
האישה היא אמתו של הבית, אך גם מלכתו:
"אני מבשלת רוב הזמן. [בעלך עוזר לך?] לא. אין מצב. [צחוק]. אני הדמות
)3+]2[, נ35 ,המרכזית במשפחה." (רחמה
משמעי של הגבר, -מנגד לתפקידה המובן מאליו של האישה, עומד תפקיד חד
מנקודת המבט של הנשים. יש לציין כי תפקידו נתון תחת דחק לא פחות מאשר
תפקידה של האישה, זאת לאור קשיי הפרנסה בכפרים, אך מהטעם שלא ראיינו
לבסוף גברים, הדברים מובאים מנקודת המבט של הנשים. במקרה זה, על גבר אשר
איננו ממלא את תפקידו כנדרש:
"חלאס בואי נגיד עייפות מהחיים. יש לי שישה ילדים. ואללה לפעמים
מהעבודה שבבית אני לא מספיקה לשבת עם הילדים לעשות איתם שיעורי
בית. תראי זה (אחד הילדים) אני לא יושבת איתו בכלל לגבי בית הספר. תראי
עכשיו הפעלתי מכונת כביסה וסחטתי בידיים שלי הרבה בגדים ועכשיו יש עוד.
ולפעמים הגב שלי כואב לי מהעבודה בבית. הכל עליי כל האחריות הילדים
שהוא מביא משהו -הכל. אם היה אבא ישתתף ירגיש .... כלום. האבא פעם ב
שזה קורה. הוא לא - שהוא נותן כסף לילדים. אני שנותנת להם. פעם ב-פעם ב
בבוקר היום שאחרי 3-2 בא לבית. למשל הוא יצא הבוקר הוא לא חוזר לפני
. לפעמים אני חשה את האחריות לבד וקשה ללכת באוטובוס. שני 5-לפעמים ב
אוטובוסים בהלוך ובחזור גם שני אוטובוסים. אתמול לקחתי אותו למרפאה
[מקצועית], איך הלכנו למרפאה אתמול? (פונה לילד שלה) ילד המרואיינת:
באוטובוס. מרואיינת: ואיך חזרנו? ילד המרואיינת: באוטובוס. לקחתי אוטובוס
בהלוך ובחזרה. יצאתי לתחנה מרכזית [בבאר שבע] ירדתי שם בדואר לקחתי
אוטובוס לשגב שלום ומשם אותו דבר בחזרה משם אוטובוס של שגב לתחנה
מרכזית... שני אוטובוסים בהלוך ושני אוטובוסים בחזור. ארבעה אוטובוסים כדי
לקחת את הילד למרפאה בשגב שלום. אז אחריות אין אבא מה אני אעשה.
ואת יודעת גם פה אסור לנשים לנהוג. רק שתי נשים בכפר נוהגות. אסור!
למרות שניסיתי אבל... ותראי כאשר אני לוקחת ארבע קווים כדי לקחת את
הילד, אתמול לקחתי אותו בבוקר.. לא שלחתי את הילדים לבית הספר ולקחתי
אותו למרפאה בשגב שלום"
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי31
הציטוט כולל היבטים רבים, ובולטים בו התפקידים המצופים מגבר בכפר – לפרנס
ולהסיע. העובדה שהאם נאלצת לשאת גם בתפקידים אלו גורמת קושי לעמוד
במשא. במקרה זה, הבעל איננו נורמטיבי, ודווקא כיוצא מן הכלל הוא מעיד על
הכלל. בהקשר של ביטחון תזונתי עיקר תפקיד הגבר הוא פרנסה לקניית מזון,
וניוד המזון ו/או המשפחה לקנייה. כמו שנטען לגבי רישיון לעיל, כך גם לגבי
עבודה – לצד התנאים המבניים המרובים שמגבילים את יכולתן של הנשים
להשתלב בשוק העבודה, רוב הנשים אינן עובדות גם מטעמי שמרנות:
"אני נשארת בבית. לרוב הנשים לא עובדות... קשה לנו לעבוד או שהגבר לא
נותן לנו לעבוד... דברים כאלה. אני מבשלת, אני מחזיקה את המטבח [לשאלה
על בעלה] – לא... בעלי יעזור לי? הוא אוכל ממה שיש ואומר ברוך השם. תמיד
)4+]2[, נ33( ".אומר לנו שנגיד ברוך השם
מהראיונות עולה כי במשפחות רבות נוצר מחסור בשל קשיי הפרנסה של הגבר
– בין אם בשל חוסר נורמטיביות כמו בציטוט קודם, ובין אם בשל מגבלה:
"בעלי, מסכן, משלם אבל לא תמיד, הוא נכה והמצב שלנו קשה, אנחנו מוציאים
ילדים בוגרים)+]2[, נ52 ,על הבית הכל מהקצבה שלו. תודה לאל." (עבדה
את ההבדל בין משקי הבית מסכמת מרואיינת שבעלה מפרנס כמצופה:
)3+, נ30 ,"כל עוד שהגבר עובד... [הוא] מביא לך את הכל. " (עוג'אן
לאור התפקיד המצופה מאב משק הבית, הרי שבמקרה של מחסור – ויש רבים
כאלו – האשמה לגביו נופלת על הגבר:
"לבעלי יש שלוש נשים, הוא לא מישהו שאני יכולה לסמוך עליו בכלל, לפעמים
הוא כאן לפעמים לא"
לכן – ויש לקחת זאת בחשבון למחקר המשך – הודאה במצב של אי ביטחון
תזונתי בשל מחסור כלכלי איננה אפשרית מבחינתו של הגבר, כי היא נתפסת
תפקודו:-כהודאה באי
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי32
"זאת המחשבה שלי אני לדעתי חיה במצוקה. הגבר לא יחשוב כמוני. הוא
מסתכל על הצד... על הצד החיובי. אני רוצה לדבר האמת. רוצה לדבר מה
שיש בלב שלי... אני רוצה לספר את הסבל שלי, אני האמת מרגישה שאני חיה
בסבל. לא רק אני, רוב הנשים חיות בסבל."
דברים אלו מלמדים על כך שלסדר הפטריארכלי השלכות גם על הגברים הבדואים
תושבי הכפרים הבלתי מוכרים. בהיותם גברים המשתייכים לקבוצה שולית ביותר,
ההשלכות של חלוקת העבודה המגדרית מושתות עליהם בצורה ניכרת, כפי שעולה
מדבריהן של המרואיינות. גברים אלו, האחראים לפרנסת המשפחה, נתקלים
44.במגבלות חברתיות ותעסוקתיות משמעותיות
נדמה כי האישה היא גם הקורבן הראשון לאי ביטחון תזונתי, ומספר לא מבוטל
מבין המרואיינות סיפרו כי חסכו מפיהן אוכל כדי שיהיה לשאר בני הבית, בדגש
על ילדיהן.
"כשאנשים מביאים משהו, אני משאירה את האוכל להם ולא אוכלת. צלחת
4 +]2[, נ44 ,קישואים או משהו מבושל, אני נותנת להם ולא אוכלת" (חשם זנה
בוגרים)
"האמת למשל כשאני קונה לילדים שלי דבר בריא אני הייתי קונה ארבעה
דברים עכשיו אני קונה שלושה, אני לא קונה לעצמי. אתמול זה קרה לי
כשקניתי לילדים שלי ולא קניתי לעצמי. אני אומרת לך המצב הכלכלי קשה
).3 +]2[, נ35 ,מאוד"(רחמה
לעיתים התיאור הוא לגבי מותרות בלבד, מטעמי כמות:
"כשאני מכינה להם פיצה ביתית אני לא אוכל הרבה. כי את יודעת הילדים
אוהבים לאכול פיצה אז אני מוותרת ולא אוכלת כדי שהם יאכלו". (ואדי
)3+, נ28 ,אלנעם
לעומת מקרים אלו, המתאפיינים בשמירה על הנורמה הפטריארכלית, יש משפחות
בהן דווח על תפקיד אקטיבי יותר של אב המשפחה במשק הבית, כמו למשל
. 162-131 :120 משפחה ומצוקה נפשית: ניתוח משווה לפי מגזר ולפי מגדר. ביטחון סוציאלי-. גורמי לחץ במערכת עבודה2023 .קוליק, ל
44
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי33
:אחריות על הקניות
"אני סומכת עליו הוא מביא כל דבר. אני גם מרגישה שהוא יותר טוב ממני
בדבר הזה אני לפעמים קונה דברים שלא צריכים ולפעמים דברים חסרים אבל
הוא מביא רק את מה שצריך כמו ירקות פירות ובשרים. לפעמים אני מביאה
)5+, נ34 ,סתם דברים כמו ממתקים." (עוג'אן
או אחריות על הגידול החקלאי לצורכי מאכל, דבר שבדרך כלל לא נעשה על ידם:
"בעלי יותר טוב ממני בגינון, הוא מבין בדברים כאלה, הוא מגדל למשל תפוחי
אדמה, ענבים, תאנים, זיתים. [אנחנו אוכלים] מהזיתים, הענבים והתאנים זאת
)3+, נ30 ,שנה ראשונה שאנחנו שותלים. " (עוג'אן
ובמקרה אחד מבין הראיונות כולם, בן הזוג מתואר כעוזר במגוון תחומים, 'אפילו'
במטבח:
"האמת בעלי הוא העושה קניות לבית, לא אני. הוא הולך וקונה את הכל.
לפעמים אני הולכת עמו אבל לא תמיד. ואללה אני מבשלת לבד, אבל כשאני
עייפה בעלי עוזר לי. הוא מכין דברים פשוטים כמו צ'יפס או ביצים כי אני לא
)2+, נ32 ,יכולה" (עוג'אן
ניכר ממיעוט האזכור של עזרה בתפקידי משק הבית, כי עיקר הנטל הוא על
האישה. הציטוט הבא מבהיר כי בנוסף לתפקיד המגדרי המסורתי הנובע מהסדר
הפטריארכלי – שהוא המובן מאליו בכפרים, בחלק מהמקומות והמשפחות האישה
נושאת בו לצד עבודה שכירה או השכלה גבוהה. העבודה השכירה – חשוב
להבהיר – נתפסת כתוספת ואינה מבטלת את תפקידיה המסורתיים של האישה:
"בעבר הגבר היה עובד ומביא את האוכל והאישה רק מכינה את האוכל, היום
לא. וזה תלוי בעבודה שלהם. למשל אני עושה קניות ומבשלת ביחד. התפקיד
, עובדת כשכירה)1+, נ26 ,שלי כאישה שונה מתפקיד האישה בעבר." (אל זרנוג
דורית, -ההבדלים הבולטים בתפקידי הבית לפי מגדר, מועברים הלאה בחונכות בין
אליה נפנה כעת.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי34
דורית-חונכות מגדרית בין
במקרים רבים דווח כי עם התבגרות הילדים.ות, הן.ם נושאים בתפקידי ההורים,
בהתאמה מגדרית. למשל, הבנים של המרואיינת הבאה, שבעלה הלך לעולמו,
אחראים להביא לה מזון באין קצבה:
"הילדים שלי הם קונים לי את המזון. משנה וקצת כבר הפסיקו לי את הקצבה
בוגרים)3+, א54 ,שהייתי לוקחת. היה לי חוב" (זערורה
באופן ברור עוד יותר, הבנות מתוארות ככאלה שבהדרגה עוזרות במשק הבית:
"אני והבנות שלי מכינות את האוכל בבית. הן עוזרות לי. אני למשל חותכת
ואומרת להן מה לעשות או לסדר. יש שינוי גדול. הייתי כל הזמן אני שמכינה
בנות +את כל האוכל, כשהן היו קטנות, עכשיו הן גדולות." (אל זרנוג, ללא גיל, נ
בוגרות)
"אני מבשלת בבית רוב הזמן. לפעמים הבנות עוזרות, אבל כשהן בתקופת
מבחנים או שצריכות ללמוד לא. אני לא אוהבת להפריע להן. אבל בחופשות כן
)7+, נ40 ,הן עוזרות לי." (רחמה
תפקידן של הבנות עד בגרותן מוגדר כעזרה, והאם ממשיכה להיות עמוד התמך
המרכזי של הבית. נדמה כי מרכיב מרכזי בתפקידה הוא חניכה של הבנות לתפקידן
כמנהלות משק הבית בעתיד:
"אני בעלת התפקיד המרכזי, אם בעלי רוצה משהו או הבנות שלי, אני עושה.
הבנות עוזרות כשאני מכינה עוגות. לפחות מסדרות החדר שלהן והמיטה שלהן.
לפעמים אם אני לחוצה מבקשת מהן לסדר לי את החדר שלי, והן מסדרות
)3+, נ30 ,דברים קלים רק כדי שיתרגלו לניקיון." (עוג'אן
החניכה מסתיימת עם התבגרותן של הבנות, כך שהן תופסות את תפקיד האם
עד לנישואין ויציאה מבית הוריהן:
"אני יוצאת עם אבא שלי וקונה דברים, אבל הוא משלם. ההורים שלי מבוגרים
ולא יודעים מה אנחנו צריכים. אני אומרת להם מה חסר. כמו שאומרים, האחות
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי35
הגדולה. יש אחת גדולה ממני אבל היא נשואה. אנחנו ארבעה אחים, אבל יש
גם אנשים שמגיעים לפגישות משפחתיות בבית, בני דודים שלא משאירים
כלום. אני אופה כל יום או יומיים, אוהבים לחם טרי. אתמול אני בישלתי
ואחותי אפתה. אמא עוזרת, לא תמיד, היא לא תמיד עוזרת, אבל לפעמים אם
אנחנו לא בבית היא מכינה אוכל, אבל בעיקר אנחנו. הייתה לי אחות גדולה
ממני לפני שהתחתנה, היא הייתה מבשלת ויודעת איך לבשל, ואז אני למדתי
, רווקה)28 ,לבשל אחרי שהיא התחתנה." (עבדה
לסיום חלק זה, ניתן לראות כי הגבולות של משק הבית הם גמישים, ולכן הביטחון
התזונתי נוגע למספר גדול יותר של נפשות, מעבר למשפחה הגרעינית. מצד אחד,
מצב זה מגדיל את כמות העבודה הנדרשת לניהול משק בית, אך מצד שני, הוא
מאפשר לעיתים חלוקה של העבודה בין הנשים הבוגרות בבית. מכל מקום, כחלק
מהטיפול במשק הבית אשר נתפס כאחריותה הבלעדית של אם המשפחה, היא
נושאת בדרך כלל במכלול המהלכים של הפיכת חומרים גולמיים לתזונה, בעוד
הגבר מצופה לפרנס באופן בלעדי ולנייד את המשפחה – והמזון – אל הכפר.
הנשים היוצאות אל שוק העבודה או לימודים – מיעוט קטן בין המרואיינות
כן, הדור הבא -– עושות זאת בנוסף לתפקידיהן המסורתיים ולא במקומם. כמו
מתחנך בהתאם לתפקידים המגדריים המצופים, כאשר חלק מתפקידיה של האם
הוא חינוך הילדות לניהול משק בית, ובפרט הטיפול בתזונה.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי36
מסקנות והמלצות עיקריות למדיניות ומחקר
. המחקר החל בסוף משבר 2024-2022 המחקר הנוכחי נמשך כשנתיים, בין השנים
. במבט ראשון, ניתן להסיק 7.10.23-הקורונה והושפע בעיקר מהמלחמה בעקבות ה
מעט מאוד מתקופות כה משבריות לימי שגרה ולמדיניות בתחום הביטחון
90-מוכרים בנגב, אוכלוסייה המונה כ-התזונתי לתושבי ותושבות הכפרים הבלתי
אלף איש.ה. יחד עם זאת, נדמה כי יש דווקא תימוכין במחקר לכך שהשגרה
בכפרים היא משברית, ולכן החירום הסובב רק מקצין מצב לא שגרתי מלכתחילה.
במקום סיכום מובאות להלן המלצות, המתווספות להמלצות שניתנו בדוח הקודם.
בדומה לנאמר שם, חשוב לפתוח באמירה הכללית שמצב הביטחון התזונתי
מוכרים קשור באופן הדוק למעמד ההכרה בהם, ולכן כל פעולה -בכפרים הבלתי
נקודתית בתחום הביטחון התזונתי לא תוכל לפתור את הבעיה העקרונית באופן
מלא. אך יחד עם זאת, מהיכרותנו את הסיכוי להסדרה כוללת ואת הקצב שלה,
כדאי לפתח מדיניות מותאמת למצב הנוכחי – והלוואי וניפרד ממנה במהרה
לטובת תכנית כוללת.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי37
המלצות להמשך מחקר
א. מחקר בנושא אי ביטחון תזונתי בכפרים הוא מאתגר מבחינת הנגישות לאוכלוסייה
המקשה על דגימה תקפה. המחקר הנוכחי מעיד כי הקושי בדגימה סטטיסטית
הוא רק קצה הקרחון. לכן מומלץ לחשוב על מדד התואם את התרבות וחיי
היומיום הקשים בכפרים, ולא להעתיק כלשונם שאלונים מקובלים בתחום.
כמו כן, כדאי 'לכייל' את המדדים למושגי הכפרים, על מנת להבין גם את
ההבדלים בתוכם וביניהם.
. באופן ספציפי, כדאי להתאים את השאלות באופן מגדרי כדי שלא 1.א
ייתפסו כפוגעניות – בפרט עבור מעמדו של הגבר כמפרנס המשפחה.
נדמה כי הנשים הן לרוב מקור אמין יותר בכל מה שקשור לכמות ומגוון
המזון הנצרך, בעוד הגברים הם מקור מהימן לגבי מכלול הפרנסה של
משק הבית [מקורות כספיים, מקורות מזון ואתגרי השגתו, ועוד].
ב. מומלץ להמשיך בתיעוד פרקטיקות של האוכלוסייה להתמודדות עם מצבה
הקשה, חלקן ארוכות ימים כמו איסוף חומרי גלם מהטבע, ואחרות חדשניות
כמו שימוש בחשמל סולארי. לצורך תיעוד שיטתי והמלצות הנובעות ממנו כדאי
להרחיב את המחקר בתחום זה.
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי38
המלצות עיקריות למדיניות בנושא ביטחון תזונתי
למצבי משבר
א. בהמשך לפרקטיקה שנמצאה במחקר להסתגרות בכפר וקיצוב מזון בעת משבר
חיצוני דוגמת הקורונה והמלחמה, מומלץ להעצים בשעות משבר את ההצטיידות
המרוכזת במזון ממקורות חיצוניים. על מנת למנוע צמצום מתמשך של מגוון
מוכרים בעיקר מזון טרי, בדגש על ירקות, -המזון המקומי יש לנייד לכפרים הבלתי
פירות ומוצרים מן החי, ולדאוג לאנרגיה מקומית לשימורם באמצעות גנרטורים
או חלופה אחרת. בהמשך לממצאינו בשנה שעברה, חשוב שהאספקה החיצונית
תהיה יציבה ומספיקה בהיקפה ומאורגנת מבחינת החלוקה. בהמשך לכך, כדאי
לפתח הגדרה של סל מזון מינימלי בתקופת חירום לכלל האזרחים.ות.
ב. האתגרים הכלכליים בכפרים – העוני והקשיים בתעסוקה, הוחמרו בעת המלחמה
הן בעקבות אבדן הכנסה והן בשל האמרת מחירים. מומלץ לכן למערכת הרווחה
להנגיש עזרה כספית לכפרים במצבי חירום. כמו שהובהר, הכפרים מלכתחילה
מצויים בסיכון מוגבר לאב"ת חמור.
לשגרה
ג. התמיכה שניתנת למשקי הבית כדאי שתיקח בחשבון את הגדרתו העצמית של
משק הבית ובפרט את הסמוכים על שולחנו בפועל, שלא פעם כוללים אנשים
שאינם בני המשפחה הגרעינית. רצוי לערוך מיפוי של הנפשות הניזונות בכל
משק בית בפועל, וכדאי לשפות בהתאם את משק הבית מבחינה כספית.
ד. כדאי למקד מאמץ בנגישותן של הנשים לאספקה וטיפול רפואי, דבר שעמדנו
עליו גם בדוח הקודם. ניתן לחשוב גם על ניוד החוצה וגם על הרחבת המענים
הניידים – הניתנים על ידי קופות החולים בתוך הכפרים. הסופר הנייד שהופעל
בראשית המלחמה הוכיח כי מודל כזה אפשרי, אך למיטב ידיעתנו, הוא לא הגיע
45.מוכרים-לכפרים הבלתי
.. הנגב במלחמה: ''סופר על גלגלים'' יגיע ליישובי גזרת הלחימה, חדשות באר שבע והנגב26.10.23 ,.בלר ד
45
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי39
ה. מומלץ להגביר באופן משמעותי את הניסיון לשלב את הנשים בכפרים
בתעסוקה יציבה ומותאמת למנהגיהן. היציאה לעבודה חיונית לחילוץ המשפחות
מעוני, להבטחת רמת חיים נאותה, לרווחת הנשים ולקידום מעמדן ועצמאותן,
בבד תורמת למשק וחוסכת בהוצאות הממשלתיות על שירותי רווחה. אפשר -ובד
לחשוב על מודל עבודה היברידי אשר לא יאלץ את הנשים לצאת מהכפר, ודאי
ויש מקום 46,לא באופן יומיומי. מודלים כאלו נוסו בעבר בעיירות הבדואיות
מוכרים, ובכך להגדיל את ביטחונם התזונתי.-להרחיבם גם לכפרים הבלתי
ו. בשנה שעברה המלצנו על עבודה עם הילדים והילדות לאורך כל שנות השכלתם.ן.
באופן ספציפי, לאור ממצאינו השנה לגבי החונכות המגדרית מומלץ להעצים
את העבודה בנושא בשכבות העל יסודי, שבהן נוטלים.ות הנערים.ות תפקיד
פעיל במשק הבית. מומלץ להעשיר את הידע המעשי למניעת תחלואה – כמו
ערכים תזונתיים, כמות ומגוון במזון; ולקדם עצמאות משקית, כגון גידול עצמי.
מומלץ גם להכשירם.ן לעבודה במקומות יציבים יחסית, ופחות לתיירות החשופה
למשבריות.
ז. ולבסוף, עדיין אין במצבי משבר מנגנון מיידי לטיפול בכפרים – שאין להם
מוכרים יכולים לקרות -רשויות מקומיות, ועד שמגיעים לטפל בכפרים הבלתי
אסונות חלילה. לאור זאת, אנו ממליצות ביתר שאת שוב – יש לכונן פתרון
קיימא למצבי משבר, הממגן את הכפרים מפני רעב. לדוגמה אפשר לחשוב -בר
על מודל של מחסני חירום אשר יכולים לשמש גם כמסתור לימי מלחמה, כמעין
בונקרים; או על מודל שיחבר במצב אקוטי בין הכפרים לבין מחנות הצבא
הסמוכים לכל אחד מהם.
אלף איש 90-לסיום, מדינת ישראל אינה רשאית להתעלם ממצוקתם של כ
ביטחון -ואישה בקהילה שככל הנראה מהווה את האוכלוסייה הפגיעה ביותר לאי
תזונתי מבין אזרחי.ות ישראל, ועליה לתמוך בהם דרך שגרה, וביתר שאת –
בשעת חירום.
)youtube.com( השקת מוקד בזק בחורה מתחת למסגד, מרכז ריאן חורה
46
מוכרים בנגב-מרכז אדוה • ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי40
סטודיו נעם תמר